האיש הצוחק שהסתבך עם המשטרה/ פרק שני

יזהר באר

ב-25 במאי פורסם כאן, ב"העוקץ", סיפורו של האיש הצוחק שהסתבך עם המשטרה. הסיפור מספר כיצד דפקו השוטרים את ידידי הפלסטיני, אחמד אבו-מריה, מהכפר בית אומר, בהר חברון, בגלל חיוך. אחמד, שמעולם לא נעצר, הואשם או נחשד באיזושהי עבירה ביטחונית איבד את יכולתו להתפרנס ומאז אותה תקרית הוא יושב בבית. הספור הזה כמעט בנאלי, כיוון שהוא משקף את השרירות המוחלטת, היומיומית, שבה מתנהלים חייהם של תושבי השטחים הכפופים לדין הצבאי ולגחמותיו של כל איש ביטחון.

בעקבות הפרסום הגיעו אלי תגובות רבות, וגם הצעת עזרה מהכנסת (שיחת טלפון שקיבלתי מלשכתו של חה"כ דב חנין). עברו כמה חודשים והשבוע נקרא אחמד אל המנהל האזרחי בחברון כדי לקבל בחזרה את הכרטיס המגנטי שלו, שיאפשר לו לשוב ולהתפרנס. מילה לא נאמרה לו על הסיבות בגללן נלקח ממנו האישור ומדוע הוחזר לו עתה. באותה מידה של שרירותיות, שאין שום שקיפות מאחוריה, שעמדה מאחורי ההחלטה לשלול את זכותו לעבוד ולהתפרנס, כך שונתה ההחלטה, ללא הסבר וללא קבלת אחריות. 

אבל כשהמזל נגדך, גם בית דין לא יעזור. ביתו של אחמד אבו-מריה שוכן קרוב לבאב אל-דוכאן, צומת הכניסה לכפר בית-אומר וזה אומר הרבה צרות. לפעמים נזרקות אבנים והחיילים שמגיעים עצבניים נכנסים קודם לכל לבית של אחמד אבו-מריה ומכלים את זעמם.  כמה כאפות לאחמד וילדיו הם דבר רגיל. אבל החיילים לא מסתפקים בכך ושוברים את הזגוגיות של החלונות והדלתות ומשחיתים את תכולת הבית. לפני כמה חודשים זה קרה שוב. חיילים הגיעו בלילה, שברו והשחיתו. כרגיל. אלא שהפעם הם גם מעכו את המחשב של הילד, חמאד. אחמד שומר על ילדיו מכל משמר, שלא יצאו לרחוב לבד ולא יסתבכו. המחשב הזה היה אחד הדברים שעזרו לו לשמור אותם מחוץ לבלגאן שמסביב. אבל עכשיו אין מחשב והילדים בבית משתגעים.

אחמד התקשר אלי אתמול מבסוט. החזירו לו את הכרטיס המגנטי. עכשיו הוא צריך רק שני דברים כדי להיות המאושר באדם: קבלן ישראלי שיבקש אותו, שהרי ללא זה הוא לא יכול להיכנס לעבוד בישראל. אחמד הוא בנאי מחונן ונאמן, שיודע לעשות הכל. אם מישהו מוכן להרים את הכפפה, הוא מוזמן לעשות זאת דרכי.

דבר שני, מחשב לילד. הילד מתקשר אלי ומתחנן. המחשב שהחיילים שברו היה כל עולמו. הבטחתי לו שאמצא לו מחשב. עלא עיני, עלא ראסי. עכשיו אני פונה למי שקורא דברים אלה: אם למישהו יש מחשב מיותר, לאו דווקא מהדור האחרון (ממילא אין בביתו של אחמד חיבור לאינטרנט) והוא מוכן לתרום אותו, גם זאת ניתן לעשות דרכי.

זה המעט שאפשר לעשות לטובת אנשים שחייהם קשים משלנו, כדי שימשיכו לחייך. 

יזהר באר הוא המנהל- המייסד של עמותת "קשב"  

כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יוסף חרש

    מחשב למסירה 0524610765
    יוסף חרש