חופש אקדמי ומכחישי שואה

אורי וייס

בויכוח מהן גבולות החופש האקדמי בישראל, נלקח כמובן מאליו שאת החופש האקדמי של מכחישי שואה יש להגביל. רשימה זו רוצה לקרוא תיגר על אותו מובן מאליו ולטעון שיש להכיר בחופש אקדמי גם של מכחישי שואה.

ג'ון סטיוארט מיל הגן בספרו "על החירות" על חופש הביטוי. הוא טען, שאלמלא היה מותר להציב סימן שאלה סביב תורת ניוטון, הרי שהאנושות לא הייתה יכולה לחוש בטוחה אפילו בה. היו שראו באמירתו זו של ניוטון כבישור הטענה החשובה של פופר שתיאוריה היא מדעית אם היא ברת הפרכה באופן פרקטי. דווקא כשאנו מגבילים את ההיתר להכחיש טענה אמיתית אנחנו למעשה פועלים נגד השכנוע בה ונגד ידיעתה. כך גם, לדעתי, איסור על הכחשת שואה דווקא יפגע בסופו של חשבון בהנחלת זכר השואה. דברים אמורים בעיקר בטווח הארוך. לכן, דווקא מי שרוצה שהאמת תיוודע ותצוף גם בעוד מאה שנה צריך לתמוך בהתרת חופש ביטוי וחופש אקדמי למכחישי שואה.

שוו בנפשכם, מה יחשבו הבריות בעוד מאה שנים על השואה, אם ייאסר להכחיש את השואה. יהיו, כמובן, מי שיטענו שבשואה לא נרצחו מיליונים, אלא מספר הרבה הרבה יותר קטן. אחת מדרכי השכנוע שלהם יהיה לטעון, שאיננו יכולים לדעת שהשואה התרחשה, שכן נאסר להפריך את הטענה שהשואה התרחשה. הם יטענו שאדם רציונלי לא יאמין ששואה התרחשה לפני למעלה מ-160 שנה בהתחשב בכך שהיה אסור לטעון שהיא לא התרחשה, ובהתחשב בכך שהטענה שהשואה התרחשה היתה לאו ברת הפרכה. הם יטענו, שלא ניתנה הזדמנות לצד האחר להשמיע את טענותיו, ולכן האיסור על הכחשת שואה לא נתן צ'אנס לאמת להיות מושגת. אפשר מאוד שהרבה מאוד אנשים יסברו שהשואה היא סתם מיתוס שביקורת עליו צונזרה, ולכן בלתי סביר לרחוש לו אמון.

טיעון נגזר לכך יהיה שלא סתם אסרו לדבר על השואה. הרי כולם יודעים, שכאשר אוסרים לדבר נגד טענה כלשהי, אנשים מטילים בה ספק, ולכן אלמלא היו ראיות טובות להפריך את התחוללות השואה, לא היו אוסרים להכחיש את השואה. מכך שהיהודים תמכו באיסור על הכחשת השואה, יילמד, שהיה להם מה להסתיר.

מעבר לכך, האיסור החוקי על הכחשת השואה שבא לרסן את מכחישי השואה, דווקא מגביר את עוצמת המגאפון שלהם. משפטים נגד מכחישי שואה הופכים לחגיגה מיותרת של מכחישי שואה. איסור על הכחשת שואה הופך את המכחישים ליותר אפקטיביים.

ולכן, דווקא מי שרוצה להגן על הנחלת זכר השואה צריך לתמוך בחופש ביטוי למכחישי שואה. זאת לאו דווקא מתוך גישה ליברלית של שמירת האוטונומיה של הדובר. מתן חופש ביטוי לדובר הוא מכניזם להצפת האמת על השטח. מתן חופש ביטוי למכחישי שואה יסייע ליותר אנשים לדעת גם בעוד מאה שנה, שהשואה התרחשה. למעשה ההכחשה הכי מסוכנת של השואה היא לאסור על אנשים להכחיש את השואה.

הכותב הוא עמית מחקר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
    תגובות

     

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    1. ע.ג

      גם בעוד 1000 שנה רק אנטישמים או טיפשים ינסו להכחיש את השואה פשוט כי יש מסמכים שמראים מה קרה בשואה. אבל השאלה היא בכלל לא השואה. השאלה היא חופש הביטוי או חופש השיסוי. האם הכותב היה נשאר שווה נפש מול קריאה להקים מחנות רכוז עבור היהודים? ועבור הפלשתינים ע"י היהודים? אנשי חופש השיסוי מתעוררים כל פעם שישראל או יהודי מוחה על עלילת דם. הטבח בג`נין נניח. באורח פלא הם מאד סובלניים כלפי עלילות הדם עצמן. לא זו טעות. הם מלבים את עלילות הדם – הכבוש היהודונאצי, הטבח בג`נין/בעזה. פשעי מלחמה ע"י היהודים, כל אלה בסדר אבל רק נסו להגיד שהפלשתינים הם רוצחים עלובים ופושעי מלחמה מטבע בריתם ותראו איך כל אבירי חפש השיסוי מתקוממים על העוול הנורא שעושים לרוצחים התמימים. הכותב הוא עמית מחקר בפקולטה למשפטים? חשבתי שהמשפטנים אמורים להגן על זכויות האדם. ולהפתעת חסרי המוסר הללו גם היהודים הם בני אדם.

    2. שרגא עילם

      אורי וייס צודק לחלוטין. האיסור החריף על הכחשת השואה רק מחזק את ההכחשה. השאלה היא אבל מאיפוא בא איסור חמור זה?
      ברור שאף אחד לא יעמיד לדין אנשים המאמינים שהשמש מסתובבת סביב כדור הארץ, אפילו שמספרם של אלו התומכים באופן לא מודע בסברה הזויה זו, הוא יותר גדול ממה שנדמה. שכן מי מאיתנו לא מדבר על זריחת השמש ושקיעתה?
      לכאורה החרם על הכחשת השואה הוא חלק ממאבק נגד הגזענות, שכן רוב מכחישי השואה, אם לא כולם, מבטאים ע"י ההכחשה את היודיאופוביה שלהם. אבל מעבר לשאלה אם זו הדרך הנכונה להתמודד עם גזענות אי אפשר להתעלם שהאיסור הזה שייך למסגרת רחבה יותר של איסורים ודיברות המצטברים לדת, דת השואה העומדת בשירות עניין פוליטי והוא הצדקת הציונות ע"י השואה וניצולה של השואה לצרכי הציונות.
      ראו מאמרי: http://www.stateofnature.org/holocaustReligion.html

      כלומר אין העניין בכלל הוא הנצחת השואה אלא ניצולה. לכן גם לא ממש איכפת למנצלי השואה שהאיסור על הכחשת השואה רק מחזק את ההכחשה. ממש כמו שלאותם חוגים לא מפריע שנסיונותיהם הקלוקלים לאסור על ביקורת על פשעי ישראל רק מחזקים ומעצימים את היודיאופוביה.
      מבחינתם של המנצלים התגברות ההכחשה ואף היודיאופוביה הן תוצאות אפילו רצויות שכן הן כאילו מוכיחות את חשיבותה ונחיצותה של מדינת ישראל כמקום מפלט יחידי לכאורה עבור יהודים.
      אם פעם היה זה יודיאופובי להאשים יהודים שהם האשמים בהיתהוות שנאת היהודים, הרי היום המצב הוא כך שאמנם לא תומכי דת השואה והציונות מהסוג המתואר לעיל, לא הם יוצרים את הדעות הקדומות נגד יהודים, אך הם בהחלט שופכים בנזין דליק על גחלים שבחלקם היו כמעט כבויים.

    3. טוקבקיסט

      אם קוראים תגר על החופש האקדמי אז צריך לעשות את זה כמו שצריך ולהתווכח גם עם מגבלות אחרות שיש כיום על האקדמיה, לא רק בהיסטוריה אלא גם בתחומים אחרים (למדוד אוזניים של אפריקאים בחוג לאתנוגרפיה, להעתיק עבודות בחוג לפילוסופיה, או לשכפל עוברים בחוג לרפואה).במדע של הנאצים היו הרי תחומי מחקר ודיסציפלינות שלמות שאחר כך נמחקו בגלל מגבלות של אתיקה.
      העניין הוא שמכיוון שהבעיה של החופש האקדמי מתעוררת תמיד על מקרים קונקרטים של חצייה של או הליכה על הגבול, ולכן יש בעיה בעצם העלאת הסוגייה של הכחשת השואה בתור סוגייה אמפירית.אם יש למישהו משהו להגיד על השואה או על אי קיומה, שיגיד או יכתוב ונראה אם נפגע החופש האקדמי. למה בדיוק מצפה הכותב – לקבל פתק אישור מוקדם להכחשת שואה מטעם מטקבקי "העוקץ"?

    4. יושב על הגדר

      האם מתוך שפע טענות ועובדות מופרכות של מכחישי השואה תצוף
      ותעלה האמת הצרופה?! ודאי שלא ! המאמר מזכיר לי את פסיקתו של השופט(היה מועמד לבית המשפט העליון)שהקל בעונשו של האברך
      שסרב לשלם בחניון והקופאית נתלתה על מכוניתו,בטענה שבכך עלתה קרנה של הקופאית ושל עדתה בעיני החברה בישראל!רוצה לומר …שהיא היתה צריכה ליחל להזדמנות כזו!ידידנו מהפקולטה למשפטים ,לשיטתו ,צריך לעודד כתיבה ופירסומים המכחישים את השואה כי בכך…יוכח שהשואה התרחשה! פוסט מודרניזם במיטבו!

    5. נסים מוסק

      מה, רק לאקדמאים אסור להכחיש את השואה? אם המאמר נועד לתמוך בעקיפין בקריאתו של ניב גורדון להחרמת ישראל, הרי שההשוואה מחטיאה את המטרה. אתמול הייתי בהפגנה בשייח ג`ראח למען המשפחות הפלסטיניות שנזרקו בברוטאליות מבתיהן. היו שם מאות אנשי שמאל. אורי אבנרי ניגש ללחוץ את ידו של עזרא נאווי שישב ליד סוכת המגורשים עם כיפה מוסלמית לבנה לראשו. כשעזרא הודה לו בעברית הרהוטה שלו, אבנרי התעשת ושאל מי כאן בעל הבית? אבנרי(עם כל הכבוד) הוא לא האשכנזי הראשון שמתבלבל ביו נאווי לערבי, גם השופטת אילתה זיסקינד שהרשיעה אותו בתקיפת שוטרים, הזמינה לכבודו מתורגמן לערבית לדיון שהתקיים לפני כשבועיים. בכלל הארוע בשייח ג`ראח היה עליז, הרמקולים לא הפסיקו להודות ליהוד. והיהוד, שלא ניפגשו מאז ההפגנה האחרונה, הסתובבו מבסוטים מעצמם, עם הזנבות למעלה וריחרחו אחד לשני בתחת.
      מה הקשר? בירה נשר.

    6. סמולן

      האם זה רק אני, או שמדובר בעצם על הגנה על ניב גורדון, שכזכור טען לזכות לחופש אקדמי, ובגין זה ציין אמנון רובינשטיין שהזכות הזו לא מוכרת לו, ונתן כדוגמה הכחשת שואה כמה שהחוק טורח להגביל.

      אולם ברם, יש במאמר שלל תופינים. ההגנה על הכחשת השואה היא מתוך האינטרס החברתי של שימור זכר השואה. ישנם שיקראו לכך מישטור: מותר להכחיש את השואה רק באופן שמאפשר להוכיח את קיומה. היינו, לא בדיוק הפרכה פופריאנית במובנים הרגילים שלה. למעשה, הטענה הזו היא יותר כמו מה שהתרגומים העבריים של פופר לעברית מכנים "מפתל קונבנציונאליסטי"…

      מעבר לכך, מתקיים עקרון מטריד ברקע: זכות הדיבור במאמר כפופה לצידוקי אינטרס חברתי. ובכן, מה אם האינטרס החברתי מחייב הכחשת שואה ? למשל, האינטרס החברתי הפלסטיני, מפלרטט לא מעט עם הכחשת השואה. עוד מעצם הימים שבהם היא התרחשה, ועוד מהימים שבהם היו עדיין פליטים יהודים שידעו מהו צבע העינים של מנגלה, מידיעה אישית. האם גם אז יש לוותר על השואה ? כי אצל עדי אופיר (לשון לרוע) זה בדיוק מה שנדרש, כאתיקה.

      מעבר לכך, מי יקבע את האינטרס החברתי ? בתרגום לעברית מודרנית, כלומר לפרשת ניב גורדון, יש מקום להאמין שהכותב לא רוצה שהקולקטיב השוכן בציון אשכרה יצביע בשאלה הזו, שכן עלול להיות שגורדון יאבד את מקום עבודתו. אולי אפילו יחוייב בפיצויים. אסתכן ואומר שגם אם יצביעו כלל חברי הסגל בארץ, הרי בגין קיומם של הברברים ממדעי הטבע וההנדסה, יכול להיות ששוב המהלך הזה יסתיים במפח נפש. על כן, לדעתי, נדרשת הגדרה של אליטה קטנה, מאנשי שלומנו, שתשלוט בהגדרת האינטרס הציבורי ופירושיו. אלו יכונו, בהתאמה, כנסת ובית משפט. האם אנחנו שוב נמצאים בתחום שרובינשטיין דווקא כן מבין בו ?

    7. עמית

      האם האתר מטיל אימה על אלו שנוקטים בדעה שנראת להם לא מקובלת כאן? או שהם קולטים את חוסר ההגיון ואת הפרנוי המובנת בבסיס תגובתם ופוחדים להחשף…
      לנושא – הכותב צודק בהחלט. את הויכוח על השואה יש לנהל כמו על כל אירוע היסטורי אחר. מי שרוצה להכחישו שיביא טיעונים ועובדות תקפים. אם קיומה של השואה כל כך ברור – הרי שאיש לא יוכל להכחישה בצורה משכנעת.
      ועוד דבר לסיום – הגיע הזמן ןלהפסיק את התפיסה כי הכחשת השואה היא באופן אוטומטי אנטישמיות. יש לנהל את הויכוח עם מכחישי השואה כמו עם מתנגדי תורת דרווין הסבורים כי העולם קיים רק כ – 5700 שנים, חסידי הגזע העליון וכו`
      יש להפסיק לפחד!!!

    8. מיכאל לינדנבאום

      כבר היום אפשר להכחיש את מספר המליונים שנרצחו(יש מדברים על 6,5 ויש המדברים אף על 8-9 מיליון נרצחים) כי כי אין הוכחות ,אנשים ,ארכיונים,ואלבומים עלו באש,ובעוד כמה עשרות שנים ,כאשר יהרסו כל בתי הקברות היהודיים באירופה וכל התיעוד "ילך לאיבוד" ,אפשר יהיה לטעון שמעולם לא היו יהודים באירופה.
      כמובן שלכל האמור אין קשר לביקורת המוצדקת נגד ממשלות ישראל לדורותיהן ולזכותו של ניב גורדון או כל אדם או איש רוח אחר לתבוע בתקיפות את הפסקת הכיבוש ולהילחם בהתבהמות החברה הישראלית.

    9. יוסקה מהרפת

      היום התבשרנו על קריסתה של אפריקה ישראל. לפני שבוע התפרסם שבנק בלקרוק האנגלי משך מאפריקה ישראל את כל השקעותיו בעקבות לחץ של תנועת ה- bds ומשקיעים מנורווגיה.
      לבייב כבר סגר עם בנק הפועלים אבל מה יקרה עם רוכשי הדירות? זה יהיה יותר גדרוע מאשר עם משפחת יונה. יש לקריסה הזאת הרבה היבטים שצריכים לעניין את קוראי וכותבי העוקץ, אולי יותר מאם לאפשר חופש אקדמי לתזות הכחשת שואה שעוד לא נכתבו.
      ובנוגע ל- bds, לשוחרי התרבות כדאי להתעדכן בהנחיות החדשות לחרם התרבותי והאקדמאי
      http://www.pacbi.org/etemplate.php?id=1045
      הלוואי שלמישהו יהיה את הכוח לתרגם את זה לעברית.

    10. סמולן

      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3769475,00.html

      מסתבר שהחמאס – פרטנרים ראויים שכמותם – קוראים את העוקץ ומיישמים במרץ. או שמא את עדי אופיר.

      וכעת, הנה העניין…
      מסתבר שלדעת אנשי החמאס, אם תלמידים ערבים ילמדו על השואה, הם עשויים להפוך לפחות עוינים כלפי היהודים הציונים הללו. כעת, על כפות המאזניים עומדים מחד האפשרות לסיים את הסכסוך על ידי לימוד של דברים אמיתיים על השואה, ומאידך האפשרות לייצר דור חדש של לוחמים (פתטיים למדי עד כה) בציונות, על ידי הכחשתה והשתקתה של השואה, יחד עם עוד כמה עובדות, ומי יודע – אולי הדור הזה יזכה להצליח. במה תבחר, פרשס ?

    11. יואל קורנבלום

      מדברים ולומדים על השואה ומזכירים אותה כל הזמן במטרה שדבר כזה לא יקרה עוד פעם. הכחשת השואה בכל צורה באה כדי לומר שלא היתה שואה ולכן עם דיון כנ"ל אנחנו מסתכנים שתהיה עוד שואה. לכן כמה מדינות קבעו בחוק שאסור להכחיש את השואה במיוחד כשיודעים שהיתה שואה. אז למה להכחיש?

      זה מביא אותי גם לטיעון שלך בקשר לחוקי ניוטון כפי שכתבת. אל תשכח שחוקי ניוטון הוכחו באמצעות נסיונות מבוקרים ולכן אין טעם להכחיש אותם. כנ"ל גם עניין השואה כי זה לצערינו זה הוכח במציאות ולכן אין טעם להכחיש אפילו בעוד אלף שנים. בנוסף אני חושב שיש כאן הבדל גדול בצורת החשיבה של מדעי הרוח שבהם אי אפשר לעשות נסיונות מבוקרים לבין מדעי הטבע או ההנדסה שבהם אפשר לעשות נסיונות מבוקרים ולכן אחרי הרבה נסיונות מבוקרים יודעים אם התאוריה נכונה או לא ואין ויכוח בכלל ואין טעם בהכחשה כלשהי. לכן הדוגמא שלך וגם דבריו של ג`ון סטוארט כפי שאתה מביא לא מתאימים לעניין.

      בקשר לחופש דיבור הוא מוגבל בכל מקום. אין חופש ביטוי מוחלט ואני לא בטוח שצריך להיות חופש ביטוי מוחלט. בטוח שחפש ביטוי לא קיים באוניברסיטאות בכלל. ידוע שאם מבקרים מישהו אז אפשר לשכוח על המלצות ממנו כשצריך לצורך פרוייקט או מענק או כל דבר אחר. לכן נזהרים לא לבקר מישהו שצריך עזרה ממנו בעתיד. לכן חופש הביטוי באוניברסיטאות הוא לגבי גוף או נושא מחוץ למחלקה כפי שראינו כאן. בערך כמו שלערבים יש חופש ביטוי להכפשת מדינת ישראל אבל אין להם חופש ביטוי כנגד המשטר.

      יש גם אנקטודה מעניינת בעניין הכחשת השואה. פורסם בעיתונים שהגזען דסמונד טוטו אמר "שהפלסטינים משלמים את מחיר השואה היהודית". מנקודה אחרת הפלסטינים מכחישים את השואה אז איך כל זה עובד? נראה לי שכוחות השחור צריכים לתאם דעות כדי למנוע כדי למנוע טמטום כנ"ל.

    12. מאור מלחי

      "אנו מסרבים ללמד את ילדינו שקר שהומצא ע"י הציונים"
      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3769475,00.html

      אולי כותב המאמר יתנדב להסביר לחמאס שבעצם הכחשת השואה שלו הוא מנציח את זכר השואה?

      ברצינות, היכן היא אותה "הכחשת שואה אקדמית", שנובעת רק מרצון אקדמי טהור לגלות את האמת ההיסטורית, וזקוקה להגנה?

    13. אסף שוחמי

      מעניין, אם כי אני חושב שהניסיון להשליך את הידע ההיסטורי על שיטות אמפיריות-רציונליסטיות לבדיקת אמיתותו אינו משיג שום דבר פרט לויכוח בסטייל מונטי פייטון של – "כן היה !" "לא היה!" "כן היה!" "לא היה!".
      זהן מזכיר לי את התרעומת סביב הספר של ג`ונתן ליטל – האם ראוי לתת ביטוי למי שלא מדבר בשיח של הקנון ?

      בסרט "מרטין", ניתן לראות את התוצאות של הויכוח הזה – ניצול שואה שיש לו סיפור ואף אחד לא סופר אותו, ולא רק אותו, למעשה.

      משהו נוסף – חבל לי רק שבמת התגובות פה נעשתה לבמת ניגוח כמו בשאר האתרים… החברים ד"ר דהאן וד"ר ספורטא, אל תתנו לזה לקרות, בבקשה מכם…

    14. אליעזר בן יהודה

      לא "ברת הפרכה" אלא "בת הפרכה" (כשם שאין נערה "ברת מצווה" אלא בת מצווה). ואגב, לא "ברי" אלא "בני"; אין ריבוי של "בר" (שפירושו "בן").

    15. יואל קורנבלום

      מדברים ולומדים על השואה ומזכירים אותה כל הזמן במטרה שדבר כזה לא יקרה עוד פעם. הכחשת השואה בכל צורה באה כדי לומר שלא היתה שואה ולכן עם דיון כנ"ל אנחנו מסתכנים שתהיה עוד שואה. לכן כמה מדינות קבעו בחוק שאסור להכחיש את השואה במיוחד כשיודעים שהיתה שואה. אז למה להכחיש?

      זה מביא אותי גם לטיעון שלך בקשר לחוקי ניוטון כפי שכתבת. אל תשכח שחוקי ניוטון הוכחו באמצעות נסיונות מבוקרים ולכן אין טעם להכחיש אותם. כנ"ל גם עניין השואה כי זה לצערינו זה הוכח במציאות ולכן אין טעם להכחיש אפילו בעוד אלף שנים. בנוסף אני חושב שיש כאן הבדל גדול בצורת החשיבה של מדעי הרוח, שבהם אי אפשר לעשות נסיונות מבוקרים, לבין מדעי הטבע או ההנדסה שבהם אפשר לעשות נסיונות מבוקרים ולכן אחרי הרבה נסיונות מבוקרים יודעים אם התאוריה נכונה או לא ואין ויכוח בכלל ואין טעם בהכחשה כלשהי. לכן הדוגמא שלך וגם דבריו של ג`ון סטוארט כפי שאתה מביא לא מתאימים לעניין.

      בקשר לחופש דיבור הוא מוגבל בכל מקום, גם באתר העוקץ לפעמים. אין חופש ביטוי מוחלט ואני לא בטוח שצריך להיות חופש ביטוי מוחלט. בטוח שחפש ביטוי לא קיים באוניברסיטאות בכלל. ידוע שאם מבקרים מישהו, אז אפשר לשכוח על המלצות ממנו כשצריך לצורך פרוייקט או מענק או כל דבר אחר. לכן נזהרים לא לבקר מישהו שצריך עזרה ממנו בעתיד. לכן חופש הביטוי באוניברסיטאות הוא לגבי גוף או נושא מחוץ למחלקה כפי שראינו כאן. בערך כמו שלערבים יש חופש ביטוי להכפשת מדינת ישראל אבל אין להם חופש ביטוי כנגד המשטר.

      יש גם אנקטודה מעניינת בעניין הכחשת השואה. פורסם בעיתונים שהגזען דסמונד טוטו אמר "שהפלסטינים משלמים את מחיר השואה היהודית". מנקודה אחרת הפלסטינים מכחישים את השואה אז איך כל זה עובד? נראה לי שכוחות השחור צריכים לתאם דעות כדי למנוע כדי למנוע טמטום כנ"ל.

    16. אדום מהיציע

      ״הרצחנות המובנית של הפלסטינים והחופש האקדמי״

      ״הטענה שהומואים הם סוטים והחופש האקדמי״

      ״הגזענות האנטי אשכנזית של המזרחיים והחופש האקדמי״

      ״הנחיתות הגנטית של הנשים והחופש האקדמי״

      ״תאוות הבצע של היהודים והחופש האקדמי״

      ״התאווה המינית של האתיופים והחופש האקדמי״ (כאן כבר הגזמת, לא קראת את התגובות ב״העוקץ״ נגד הלגיטימיות של הכתבה/מאמר של עוז אלמוג?) 

    17. יעקב בן שמש

      ולעשות זאת בשם חופש הביטוי. ישנן דרכים אפקטיביות אחרות להתמודד עם השקריות של הטענות האלה, בדיוק כפי שקיימות דרכים אחרות להתמודד עם שקריות של טענות רבות נוספות.

      האיסור הפלילי על הכחשת שואה לא ניתן להצדקה עקרונית טובה. כלומר, לא ניתן לנסח הסבר טוב מדוע הכחשת שואה אפשר לאסור, וסוגים אחרים של ביטוי שקרי וגזעני לא.

      אפשר לומר שזה מקרה ייחודי, שלכן לא צריך הצדקה עקרונית. אבל נראה לי שאפשר לכבד את ייחודיותה ההיסטורית של השואה באופן כללי, ובהיסטוריה היהודית בפרט, גם ללא האיסור הזה.

    18. דרור בל"ד

      לסמולן.
      למרות חילוקי הדעות התהומיים בינינו,לא נותר לי אלא להסכים עם חלקים נכבדים מתגובותיך.(שלל תופינים,עקרון מטריד ברקע).

      בכל זאת,נראה לי כי ההקשרים לניב גורדון ולעדי אופיר אינם במקומם.איני מסכים עם כותב המאמר(מהסיבות שציינת) אך כך אין מגינים על ניב גורדון,ואיני סבור כי לכך התכוון הכותב.רובינשטיין עשה מעשה ליברמן ובחר,כמו כל ציוני שאין לו שום דבר אחר לומר,להעלות את נושא השואה.

      ניב גורדון הצהיר את מה שהצהיר(אני מסכים ואף מוסיף-קולוניאליזם לשמו,אתה מתנגד.לא זה נושא הדיון).אמנון רובינשטיין נהג כמו כל ציוני אחר המקדש את השואה והופך את אזכורה לקרדום לחפור בו.ומה אומר עדי אופיר?

      "מדוע מסוכן מיתוס השואה שלנו?מפני שהוא מטשטש את אנושיותה של השואה.מפני שהוא מוחק דרגות וקווי רצף ומציב במקומם מרחק אינסופי בין זוועה מסוג אחד ובין כל שאר מיני הזוועות האנושיים.מפני שהוא מטפח את הזכרון כעילה לעוד ריטואל אחד מלכד -עם ולא כמכשיר להבנה היסטורית.מפני שהוא מקשה על הבנת השואה כתוצר של מערכת אנושית,חומרית ואידאית,כזו שאחדים ממרכיביה ניתנים לזיהוי ברור,לא רק באותה "פלנטה אחרת" אלא גם אצלנו,כאן ועכשיו".
      עדי אופיר-עבודת ההווה,הקיבוץ המאוחד,עמ` 17-18

      כתבת:"האינטרס החברתי הפלסטיני, מפלרטט לא מעט עם הכחשת השואה." ראה בנושא זה:השואה, ניצולה והכחשתה מאת: ח`אלד אל-חרוב, 11.02.2008 אתר מחסום.http://www.arabs48.com/mahsom/article.php?id=6902

      כתבת:"האם גם אז יש לוותר על השואה ? כי אצל עדי אופיר (לשון לרוע) זה בדיוק מה שנדרש, כאתיקה".משפט זה דורש הבהרה מצדך.איפה נתקלת ברעיון כזה אצל אופיר?

      ייתכן כי אנשי החמאס קוראים את עדי אופיר וייתכן כי לא.אני קראתי את עדי אופיר, ולא הפכתי לפחות עויין כלפי הציונים. להיפך,שאט הנפש והבוז התגברו עוד. וראה עוד:עמירה הס – מזל שהורי כבר אינם(הארץ).
      http://www.haaretz.com/hasite/spages/1053357.html

      קבע בזמנו מתי שמואלוף:דין הכחשת השואה כדין הכחשת הנכבה.
      היות ואני מסכים עימו,לא נותר לי להסכים גם עם הביקורת שלך כלפי המאמר.למרות זאת,צריך להבין (ואינך לוקה בקשיי הבנה),כי הדבר האחרון שמעניין כרגע את תושבי עזה הוא מה קרה ליהודים.

      אומר דובר החמאס:"בלי קשר לסכסוך, אנחנו מתנגדים להכנסת מה שנקרא השואה לתוכנית הלימודים, בגלל שמדובר בניסיון לגרום להסכמה לכיבוש האדמה הפלסטינית".גם בלי לקרוא את עדי אופיר,
      טענת הפלשתינאים כי גם הם עצמם קורבנות השואה,יש לה על מה להסתמך. (אפשר לקרוא את חיים גנז-הטוען כי השואה היא עילה מוסרית לקיום המדינה היהודית ציונית:"אלמלא גדשו רדיפות היהודים את הסאה בסוף המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20, הציונות לא היתה יכולה להיות צודקת". מאבדים גם את צדקת העבר (הארץ.))http://www.haaretz.com/hasite/spages/1091363.html

      ומה כתבו בשופר הציוני של שלטון האפרטהייד?לטענת הארגון, השמדת יהודי אירופה על-ידי הנאצים היא "שקר שהומצא על-ידי הציונים".(ynet).מי אמר? את מי ציטטו?ייתכן כי דובר צה"ל-מקור לא אמין במיוחד-מסר את המידע הנ"ל?

      אפילו אחמדינג`ד אינו מכחיש שואה.זו פרופגנדה ציונית עלובה,היות והוא מסתמך על השואה כדי להאשים את עמי אירופה בנכבה של הפלשתינאים.בגלל זה,ולא בגלל שהכחיש את השואה,עזבו נציגי אירופה את וועידת דרבן. גם לאירופה יש חלק נכבד באסונם של הפלשתינאים,ואת זה הם לא אוהבים לשמוע.

    19. דרור ק

      האיסור על הכחשת השואה נראה על-פניו באמת מוזר, אם שוכחים על איזה רקע הוא בא. הכחשת השואה הפכה להיות כלי בידי שונאי יהודים להציג את היהודים כתאבי בצע שממציאים סיפורים על טבח כדי לגבות פיצויים גבוהים. זהו גם כלי נפוץ בידי גורמים אסלמיסטיים קיצוניים כדי לערער את הלגיטימיות של מדינת ישראל. בעיני הגורמים האלה "הפרוטוקולים של זקני ציון" הם אמת לאמיתה שאין לערער עליה, והם טורחים לתרגם אותם ולהפיץ אותם.

      אישית, אני חושב שנזקו של האיסור על הכחשת השואה גדול מתועלתו. מצד שני אני מבין את אלה שסבורים שמדובר בכלי נשק מסוכן שצריך לאסור על הפצתו. בצרפת, אגב, יש איסור גם על הכחשת השואה הארמנית למורת רוחם של התורכים שעדיין טוענים משום מה שלא היו דברים מעולם.

      השואה, כמו יתר אירועי מלחמת העולם השנייה, היא אחד האירועים הכי מתועדים בהיסטוריה, ומכחישיה משתמשים בשיטות של "תאוריות קונספירציה" בדומה לטענות שהנחיתה על הירח מעולם לא הייתה. לפיכך, אנחנו ממילא נמצאים במצב שבו מי שרוצה להכחיש יכחיש, ושום הוכחה לא תשפיע עליו. לגבי מספר הנרצחים – גם אתר "יד ושם" לא טוען שמדובר בשישה מיליון בדיוק. ההערכות נעות בין חמישה לשישה מיליון, על-פי עדויות של מנהיגי גרמניה הנאצית ועל-פי סטטיסטיקות של מספר היהודים לפני השואה ואחריה. אי-אפשר לדעת את המספר המדויק של הנרצחים כי אין גופות שאפשר לספור, וגם קשה לקבוע את הגבול המדויק בין מי שנספה למי שנרצח. לדוגמה, קשה להחליט אם אדם שחלה בשחפת עוד לפני המלחמה ומת במחנה ריכוז הוא נרצח או אדם שמת ממחלתו. עם זאת, אין שום מחקר רציני שמונה פחות מחמישה מיליון נרצחים – מספר עצום לכל הדעות, ולמען הסר ספק, כלולים בו גם יהודים ספרדים מהבלקן וגם יהודים שלא הצליחו להימלט מהכוחות הנאצים בצפון אפריקה.

    20. אבי ג`י

      מתי יבינו שהסכנה איננה במתן החופש להכחיש את השואה, אלא בלגיטימציה של ההכחשה כ"דעה".

      ההבדל הוא מהותי, והחמאס כמשל (ונמשל): מעצם זה שיש להם את ה"חופש" להתלונן לאו"ם, הם הרי משחקים בדיוק לידיים שלנו – כמו מיודענו אחמדניג`אד – בכך שהם מביכים את עצמם (לדעת רוב העולם המערבי) באמירות הזויות שרק מוכיחות כמה הם חיים בניתוק אידיאולוגי מהמציאות. מבחינה זו, חופש הביטוי הינה הזכות של כל אדם לעמוד בכיכר העיר ולהכריז ברוב עם: "אני מטומטם!"

      מאידך, אם יחליטו בבי"ס של האו"ם "לכבד" את "זכותם" ל"דעה" שהשואה [שלנו] לא קרתה – אז נוכל לראות איך חופש הביטוי המהולל שלנו יורה לעצמו בכליות (מוות איטי וכואב). הרי עברנו את הפוסט-מודרניזם, ורובנו כבר מבינים שזה שלכל דעה יש זכות קיום, לא אומר שכולן שוות ערך מבחינת אמיתותן. לכן, החוק האוסר על הכחשת השואה מוצדקת רק אם היא משמשת כמגן אל מול הלגיטימציה הנ"ל.

      בסופו של דבר, הסלידה שלנו ממכחישי השואה היא מכך שבזה שהם אומרים: "זה לא קרה", הם מתכוונים: "אבל זה אחלה רעיון". עדיף שהם יאמרו בגלוי את אשר ירצו, כאשר האחריות היא עלינו שלא להתכחש למשמעות ההכחשה.

    21. אבי ג`י

      התגובות כאן עוברות מודרציה? שלי לא מופיעה…

    22. סמולן

      לא לשון לרוע, אלא לשון לרע. רובנישטיין מעלה טיעון תקף להבנתי.

    23. מיכאל

      צריך לעודד רצח כדי למנוע רצח, צריך להיות שוטה בכדי להחשב לחכם.

      תורת הניגודים אולי ברומנטיקה יש לה אחיזה אבל גם שם חוסר התאמה מובהק יוביל לקריסה, פה זו קשקשנות לשמה .

      באתר כמו העוקץ שרוב כותביו מתעבים בצדק השכחה של העוול שנעשה למיזרחיים, ויש לא מעט שכבר כתבו כי דין הטענה שאין כבר אפליה כדין הכחשת שואה, כן באלו המילים, הנה יש איזו קלות דעת בכל הקשור לשואה, כאילו כבר מדובר במשהו פתור, שלכל אדם יש זכות לעשות בו כבתוך שלו.

      הרבה דברים אנחנו בני האדם אוסרים על עצמנו,כי אנו בני אדם איסורים (ולכן איסור הכחשת שואה מוצדק) הופכים אותנו לפחות מתבהמים, הרי כבר כתב לפני מישהו שאד אבסורדום אפשר לכתוב בשלילה על כל דבר כי אז בעצם עצם הכתיבה השלילית היא בעצם חיובית.

      נו באמת, אין דברים חשובים יותר ?

      חופש ביטוי אכן צריך להיות מקסימלי, אבל לא צריך לצאת למסע צלב למען הכחשת שואה.

    24. שור

      ומה יהא על חופש הביטוי של ציורי הקיר בעיר סילוואן מהמאמר של יזהר באר ?
      האם חופש הביטומ אצל השמלאנים הוא סובייקטיבי ?חחחחח

      שור