העיר והכלבים: סיור פסיכדלי במחוזות התעתוע של ירושלים

רשות העתיקות ואלעד מבצעים חפירות ארכיאולוגיות בירושלים והם עוד עלולים לגלות חלילה שיש בסיס היסטורי לספורי התנ"ך על ירושלים. ממש לא הגון. לעומת זאת כשהערבים הרסו שרידים ארכיאולוגים כדי לבנות מסגד חדש במקום אורוות שלמה זה היה בסדר. צדיק באר. ממש צדיק איך הוא חושף עוולות.

התמונות דווקא נראות מרגיעות ויפות וראיתי תמונות דומות בהרבה מקומות בעולם. אולי התמונות שהיו בבלפסט כפי שאתה כותב הן הסיבה שיש שקט בבלפסט. אולי דבר דומה יקרה פה.

בקשר לכלבים אל תשכח שהכלב הוא חברו הטוב של האדם וכבר ראיתי כלבים בישובים ערביים לכן הסיפור שלך על הכלבים נשמע תמוה. יתכן מאד שבתוך עיר קשה להחזיק כלב במיוחד אם אין חצר והדירה קטנה אבל נראה לי שמחוץ לעיר בישובים ערביים יש כלבים שבחלקם עוסקים גם בשמירה. לא ראיתי בתמונות שהבאת חזירים ובכלל לא ברור לי מדוע הבאת את עניין החזירים לכאן. אל תשכח שגם אצל היהודים החזיר הוא טמא אז קשה לי להאמין שהיהודים עשו את זה.

בקשר למלחמות דת כפי שאתה כותב אז יש לי חדשות בשבילך. כל המלחמות שיש לנו כאן הן מלחמות דת בין מוסלמים ויהודים. הפלסטינאים הם רק תירוץ נוח לדיקטאטורים המוסלמים כדי לנגח את מדינת היהודים שהיא מדינת ישראל. כלומר המוסלמים לא רוצים לראות כאן יהודים. אם אתה לא מאמין אז תקרא את נאומו של אחמד טיבי בבית לחם לפני חודש בערך שאמר בין היתר שהמדינה פלסטינית צריכה להיות "נקיה מיהודים". כמובן גם הפת"ח והחיזבאללה והחמס ועוד מרעין בישין מהסוג הזה תומכים באופן אקטיבי בסילוק היהודים מהמקום וכאמור הפלסטינאים הם רק תירוץ והסוואה למלחמת דת.

כמובן כל ההזיות שרוצים לחפור מתחת למסגד אל אקצא כדי להרוס אותו הם סתם נסיונות ליצור מהומות. אל תשכח שלפני כשנתיים המוסלמים עשו כל מיני חפירות להרחבי כל מיני דברים באיזור המסגד וזרקו לכל עבר עתיקות יהודיות ולא שמעתי מישהו מוחה על זה. אל תשכח שהמקום היה יהודי כל הזמן ויש שם היסטוריה יהודית לכל הפחות בת ארבעת אלפים שנים אז יש לנו זכות לחפור באיזור כדי ללמוד על העבר והיסטוריה היהודית במקום. מה שמתקבל על הדעת הוא שאילו שמתנגדים לחפירות לא רוצים שיראו שהיה שם ישוב יהודי הרבה לפני שמוסלמים באו. בצורה הזאת אותם אנשים מנסים לומר שליהודים אין זכות על המקום הזה. אני מתפלא עליך שאתה לא שם לב לזה.

אני מבין לפי מה שאתה כותב שאתה מנהל את "קשב-מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל". מה מקורות המימון של המרכז שלך? האם המרכז מקבל מימון ממקורות זרים? האם המרכז מקבל מימון מגופים שמקבלים מימון ממקורות זרים? אני שואל את זה כי מסתבר שאירגון "שוברים שתיקה" מקבל מימון ממקורות שרוצים להכפיש את מדינת ישראל ובאמצעות המימון הזה האירגון הנ"ל ממציא לנו כל מיני שמועות והכפשות ללא עובדה אחת. אז אולי תפרט את מקורות המימון של המרכז שלך.

תודה לך יזהר על הכתבה המעניינת, שלימדה אותי קצת יותר על מעלליה של עמותת אלעד.

מה הם השיגו בפועל עם הקמפיין הזה?

על מאמרים כמאמר זה נכתב הביטוי "כל מילה בסלע". פעולות ישראל בירושלים המזרחית ימיטו אסון על כולנו

הדרישה שלך שאמסור לך את מקורות המימון של קשב היא חוצפה ישראלית אופיינית – שיטה של הימין בארץ לעשות דהלגיטימציה לכל טענה. אשמח להתעמת איתך באשר לכל טענה עניינית שתעלה, אך נדמה לי שאין ממש באמתחתך. אגב, התורמים של "קשב" מצוינים בשקיפות מוחלטת בכל פרסום של העמותה וגם מופיעים באתרה. אני מציע שתלך לבדוק מי מממן את אלעד ותגלה שהם לא מוכנים למסור את זהות כל התורמים לרשם העמותות. אני מניח שבעיניך זה לגיטימי שבעלי קזינו מפופקים מאמריקה יממנו וילבו את אש הסכסוך מרחוק, בתנאי שהכסף ילך לצד הימני של המפה.

יזהר, סחתיין על המאמר המעולה שחושף כמה נבזות ואידאולוגיה קנאית יכולות להסתתר מאחורי אסתטיקה תמימה, כביכול.
בתוך כל הקלחת המטורפת בירושלים המזרחית, סיפור סילוואן הוא באמת יוצא דופן בבוטות המוחצנת שלו. יש שם הכל – השתלטות על בתים תוך זיוף מסמכים, גירוש תושבים מבתיהם, הריסות בתים, ומעל לכל חבירה פושעת ממש של זרועות וגופים ממשלתיים לקיצוניים שבאנשי הימין תוך הפרה של כל כללי המנהל התקין וההגינות הבסיסית.
מומלץ ביותר להגיע ולראות את הדברים בשטח. עמותת עיר-עמים מקיימת סיורים בסילוואן שמספרים את סיפור המקום במלואו, בעקבות דו"ח מקיף שפורסם לאחרונה. מי שמתעניין מוזמן להיות אתי בקשר לגבי הסיור.

קשה לי לקבוע אם אתה מיתמם, או שאתה באמת לא רואה כל בעיה בהתנהלות – ובמיוחד זו הארכיאולוגית – בסילוואן. כמה הערות לדבריך:
לגבי מתחם גבעתי, השטח אכן נרכש וכפי שציינת, כאשר יזם מבקש לפתח אזור שיש סברה כי יימצאו שם ממצאים ארכיאולוגים, הוא מחוייב במה שנקרא "חפירות הצלה". אלא שבמקרה חניון גבעתי יש כמה בעיות מהותיות: ראשית, אלע"ד מעולם לא קיבלה היתר בניה עבור תוכנית חניון גבעתי, ועל כן מראש אסור היה לה לקבל היתר של חפירת הצלה כיוון שאלה אמורים להינתן רק אחרי שיש כבר היתר בניה. שנית, כאשר החפירות מעלות כבר ממצאים בסדר גודל כמו אלה בחניון גבעתי, מה שאמורים לעשות זה להוציא רישיון חפירה מוסדר עם פיקוח אקדמי וכו`, מה שלא נעשה במקרה דנן. יתרה מזאת – כל החפירות בעיר-דוד, למעט זאת של אילת מזר, מתנהלות כ"חפירות הצלה", מה שחוסך לאלע"ד את כל "כאבי הראש" הכרוכים בניהול חפירה מסודרת.
אין ספק כי הארכיאולוגיה שימשה מאז ומעולם כדיסציפלינה בשירות הלאומיות, זאת איננה המצאה ישראלית. אבל המקרה של אלע"ד חורג באופן בוטה מ"מקובלה" זאת. בסופו של דבר, הארכיאולוגה עצמה מעניינת את אנשי אלע"ד כקליפת השום, והעמותה – ודוד בארי, העומד בראשה – הואשמו בעצמם בעבר בהרס עתיקות. על רקע זה רשות העתיקות עצמה התנגדה נחרצות להעברת הגן הלאומי לניהולם, אבל הימים עשו את שלהם וכעת הם משתפים פעולה בחדווה גלויה. זאת למרות שארכיאולוגים בכירים ביותר ברשות עצמה הודו יותר מפעם שאנשי אלע"ד מציגים את הממצאים האתר באופן מוטה.
ונקודה אחרונה, לגבי השימוש הלאומי השגור בארכיאולוגיה: זה בסדר גמור לחפש את עקבותיו של דוד המלך בסילוואן. מה שלא בסדר, לא חכם ולא הגון באופן נפשע זה לבוא לאתר שמתקיים בלב כפר פלסטיני, ולחתור לדחיקתם של תושבי הכפר מהמקום בשם אותו עבר מדומיין (בוודאי ידוע לך שמעולם לא נמצאה בעיר-דוד ולו הוכחה אחת חד-משמעית שקושרת את המקום עם דוד המלך באופן כלשהו). לא מדובר ב"אתר מת" – די להרים את המבט כאשר מסתובבים בגן הלאומי המושקע ולהסתכל לעבר הכפר כדי להבין אילו שמות חוללה וממשיכה לחולל הנוכחות העויינת של העמותה, אשר מטרתה המוצהרת היא לשנות את אופי המקום מכפר פלסטיני ליישוב יהודי. כאשר תוכניות אלה כרוכות בין היתר בהריסה מסיבית של בתים (88 הבתים של שכונת אל-בוסתן), תוכנית שבדיעבד מסתבר שגובשה ומומנה על ידי אותם אנשים טובים מאלע"ד, הרי שהמסקנה היא שלא זו בלבד שהארכיאולוגיה, וחשיפת הפסיפס הרב-גוני והיחיד במינו בירושלים לא עמדו לנגד איש מקובעי המדיניות באזור הרגיש הזה, אלא שהיא בסך הכל משמשת כאמתלה כדי לקדם סדר יום מתנחלי קיצוני בלב הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

אני מציע לקהל הקדוש לבחון בתשומת לב את המאמר התמים לכאורה של באר. על אף שהוא לכאורה עוסק בהכפשה של ישראל, של עמותת אלעד וכדומה, ניתן לזהות בו בבירור את עקבות הזדון העתיק, כלומר אוריינטליזם וציונות.

הציונות והאורינטליזם של באר בולטים בשלל היבטים, אולם הכלב הוא מה שמאפשר לקרוא את העניין בבירור.

1. קולוניאליזם: האם אדם שממומן על ידי גורמי חוץ הוא סוכן קולוניאליסטי ? האם יתכן שלא ? כדאי לזכור: כתיבת מאמרים מעין אלו היא מה שהקולוניאליזם העולמי משלם עבורו למר באר.

2. אוריינטליזם: הטענה לפיה ערבים שונאים כלבים, או מתעבים כלבים, היא ביטוי של אורינטליזם גס, קלאסי. לאנגלים יש כלבים, לערבים אין. היא מתעלמת מהמסורת העשירה באופן מפתיע* של כלבי ציד ערבים (סאלוקי, אפגני). בנוסף, ישנה כרגיל נטיה לטיפול בעולם הערבי כישות מונוליטית ועל-זמנית. באר משתיק ומכחיש את הערצת הכלבים במצרים הפרעונית, ככל הנראה כי הוא אכן חושב שהתרבות הערבית הנוכחית אינה קשורה להיסטוריה של מצרים, לתיאולוגיה המורכבת והעשירה שלה, ולמערכת הידע שנוצרה על ידי מלומדים יהודים ולאחריהם נוצרים במטרה להגחיך את המערכת הדתית הזו.

סיכום ביניים: באר הוא סוכן קולוניאליסטי הפועל דרך הבנייות ידע אורינטליסטיות.

3. ציונות: הביטוי "כל כלב ביג`י יומו" לא הגיע אל הציבור הציוני ואל עמודי העתונות הציונית על ידי עיסוק בעושרה (המפתיע) של השפה הערבית והניבים הפלסטינים. ביטוי זה הוחדר דרך מפעלו של יגאל מוסינזון, חסמב"ה. אין טעם לסקור את שלל ההיבטים של סדרת הספרים הזו, אלא רק לציין את נטייתו של מוסינזון לעשות שימוש דווקא בפתגם ערבי זה, ולא, למשל ב"כלבו של השיח` הוא השיח`" – מה שהיה עשוי לאותת, דרך משל, שהשיח` דווקא מגדל כלבים. או "כשיוצאים לצוד, הכלב הולך להשתין", מה שהיה מצביע על חלקו של הכלב בעולם תרבות הפנאי הגברית של הצייד. באר ממשיך את השימוש המוסינזוני: הוא מכיר רק פתגם אחד בערבית על כלבים, וקושר אותו, כמובן, עם איזו רתיעה פתולוגית של ערבים וערביות מכלבים.
(פתגמים מערבית: http://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A4%D7%AA%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9D)

נדמה שמדובר בסוג של מבע בלתי נשלט. כלומר, באר אולי עובד בשביל אירופה ובנותיה, אולם הוא משתמש בעולם מחשבה שעוצב על ידי מוסינזון ושות`. יש לשקול את מידת התאמתו לתפקיד, ולדעתי – לאתר סוכן חלופי.

חלק מהמגיבים והמגיבות כאן, כהרגלם, מגוללים ומתגוללים במסכת הרגילה של שקרים, בורות, ורשעות. די ברור שהם, ודבריהם, אינם ראויים לתגובה. מה שבכל זאת עצוב בכל העניין, היא העובדה המצערת, שהם הצליחו לכפות עלינו עולם לא מוסרי ומעוות. שבו מי שמדווח על עוולות צריך לדווח על מקורות מימון, לתאר איזו "תמונה שלמה" (ותאמינו לי – או, בעצם, אל תאמינו לי אלא תפנו לאתר עיר-עמים כדי לגלות את "התמונה השלמה". היא מחרידה, מזעזעת, והופכת כליות ולב הרבה יותר מהמאמר המתון שלמעלה), ולתאר את השקפות עולמו. למנאצים, לעומת זאת, אין כמובן שום השקפה, אין שום מקורות מימון, ולעתים קרובות גם לא שם מלא (וגם לא שום ידע בעובדות)….

עולם בזוי בראתם: כזה שבו לתת פרוסת לחם לילד רעב, ואפילו לא לדרוס זקנה החוצה את הכביש, הוא מעשה נפשע בעיניכם, אם הילד או הזקנה הם פלסטינים – מין מעשים שבשבילם צריך להצטדק, להתנצל, לחשוף מקורות מימון, לתאר "תמונה שלמה", להודות שאתה אנטי-ציוני (אחרת, כמובן, איך אתה מסביר את קיומה של חמלה בלבך?). דעתי הייתה ונשארה כדעתו של שלמה המלך המצוטטת בכותרת – שדבריכם אינם ראויים לשום דיון. אולי, בעצם, יספיקו דבריו של המשורר הלאומי: לכו, זדים, בחמסכם זה/ ובדמכם חיו והינקו.

לאורלי שלום
מאחר ותגובתך נראתה לי מספיק רצינית החלטתי לענות תשובה קצת יותר מעמיקה על טענותייך.ראשית כל, החפירות בחניון גבעתי שונות במקצת מהחפירות שניהלה איילת מזר בעיר דוד. החפירות של עיר דוד נמשכות עוד זמן רב לפני אילת מזר ומקומות מסוימים עוד נחשפו בתקופת המנדט ולפניה. האתר הוכרז כאתר ארכיאולוגי ואינו חפירת הצלה. נוסף על כך, עונות החפירה שלו ממומנות לא רק ע"י עמותת אלע"ד אלא גם ע"י רשות העתיקות ורשות הגנים. לחפירות בעיר דוד חסות אקדמית של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית שבו ד"ר מזר היא עמיתת מחקר, ורבים מחוקרי המכון חופרים ומפרסמים ממצאים מדהימים על תק` הברזל.
כמו שאת רואה לא קראתי ולא אקרא גם למבנה ארמון מאחר ודבר זה נתון לוויכוח. הרס העתיקות שכביכול נטען שאנשי אלע"ד הואשמו בו הוא האשמה פרועה ויותר מכך גובלת בעלבון הקרדו המקצועי של החוקרים הארכיאולוגיים. הרס עתיקות היה מוביל לסגירה מיידית של החפירות וחבל שהטחת עלבונות נהפך לדבר שבשגרה להוכחת טענה כלשהי. מבחינת הפרשנות של האתר, יש בארכיאולוגיה הפרדה ברורה בין ממצא ופרשנות ובכל הדו"חות של עיר דוד כולל חפירות יגאל שילה אין ערבוב בין השניים מאחר והם מוגדרים כפרקים שונים בהתאם לסדר המקובל של פרסום דו"ח ארכיאולוגי. 90 אחוז של החפירות בארץ הן חפירות הצלה ובניגוד לטענתך אין הבדל באיכות החפירה חוץ מהעובדה שחפירות אקדמיות באות עם שאלה מסוימת ואילו חפירות הצלה באות לשם שימור המידע לעתיד. אין שום הבדל בטכניקות החפירה והמטודות המדעיות אלו ואלו משמרים ומרפאים קראמיקה, אלו ואלו מתעדים מבנים ושניהם מסיקים ידע על התרבות החומרית, ולכן האשמה זו הינה הטחת עלבון שווא בעובדי רשות העתיקות.
בקשר לטענתך כאילו רשות הגנים סירבה לתת להם את הגן. הריני לאכזב אותך אך טענה זו אינה נכונה מהעובדה הפשוטה שהרשות אינה יכולה באופן חוקי לתת לעמותה לא ממשלתית לנהל גן לאומי. עמותת אלע"ד מממנת את החפירות אך אין לה בעלות ולא אפשרות כזו על מקום שהוכרז כגן לאומי.
בקשר לחפירות בחניון גבעתי הרי הסיפור הוא דומה רק ששם המכרז עבר דרך רשות העתיקות וד"ר דורון בן עמי יחד עם יאנה צ`חנוביץ קיבלו את הרישיון כאשר האתר הוכרז כחפירה לא לשם פיתוח אלא לשם שימור ותיעוד יחד עם מספר שאלות מחקר מאחר ומר בן עמי שייך לחוקרי האוניברסיטה העברית. בניגוד לטענתך החפירה קיבלה אישור לחפור עד סלע אם. רשות העתיקות מבצעת בכל הארץ חפירות כאלו ודוגמה טובה לכך היא אתר חירבת קייפא או מבצר האלה שהיא חפירה דומה (לא לשם פיתוח לשם מחקר).
הריני להזכיר עוד פרט אחרי מסכת ההשמצות( לדעתי האישית) שנעשתה כאן לרשות העתיקות. רשות העתיקות מנעה ב-1992 בניית מאות יחידות דיור דרך חוק נכסי נפקדים בסילוואן בדיוק בשל הטענה שיש איסור לבנות בשטח שהוא אתר מורשת עולמית.
אני מסכים שחפירה על יד הבית היא דבר לא נעים אך מאחר וחשיבותה העולמית כה רבה (אתר מנהל ואדמינסיטרציה שנמצאו בו הכי הרבה בולות מתקופת הברזל בארץ) אין לי ספק כי חפירה זו חייבת להמשיך. הערה קטנה בים השחור שעובר על תושבי סילוואן היא שלמרות הצער על ההפרעה למרקם חייהם אתר זה הוא מקור הכנסה מרכזי לעסקי התיירות בירושלים ועם השנים יתפוס את מקומו. בכל החפירות עובדים רבים מתושבי הכפר וכל הלוגיסטיקה מסביב כמו משאיות טרקטורים מחסנים וכו` ניתנת ע"י תושבי מזרח העיר. אינני מתכוון לזלזל בקושי הרב ובהפרעה בכל מובן של מילה שיוצרת החפירה ואני מסכים איתך שהיא משפיעה על אורח חייהם ומשנה אותה, אך מבחינתי ומבחינת המורשת העולמית והכלכלה הירושלמית והמדע סופה להביא הרבה טוב.
דבר נוסף הוא שבחרת להתעלם מעובדה פשוטה ששיעתוק אוכלוסייה מאתרים ארכיאולוגיים קורה בכל העולם. מסוריה בה שועתק כפר עם מעל לעשרת אלפים איש (תל מרדיך) כדי לגלות את הארכיון הקדום בעולם ועד לרומא בה בניינים ואזורים הוזזו כדי לפנות מקום לחפירות ושימור המבנים, כי מורשת עולמית היא דבר שלא יסולא בפז.
טענה נוספת לסיום, לצערי מאחר וארכיאולוגיה היא נושא פוליטי רבים הפעמים שאתרים שלמים נהרסים בשל הפוליטיקה. לשמחתי בארץ מצב זה לא קיים, והמקרה היחיד בארץ בו היה פשע ארכיאולוגי כזה הוא חפירות הוואקף באורוות שלמה. לדעתי בכל זמן בו אנו שולטים על שטח זה, יש לחשוף אתר זה כמה שניתן כדי למנוע מצב שבעתיד הוא ייהרס בגלל וויכוחים פוליטיים. יכול להיות שאתר זה הוא אכן רק אמתלה כמו שאת טענת אבל אני סמוך ובטוח שהארכיאולוגיה בעיר דוד גם לאותם אנשים "קרי ושרירי לב" מאלע"ד חשובה בשל הקשר עם העבר (וכן, אתר זה הוא אתר מפתח בהבנת היישוב היהודי בבית ראשון היה או לא היה שם ארמון של דוד המלך, רק ראי את שפע המידע שנתן עד עכשיו). אני מקווה שדווקא דו קיום יצמח על שרידי העבר ובמקום ללבות את אש השנאה אפשר היה להרים פרוייקט ענק שיכלול את שיקום אתרי העתיקות בכל העיר ובעיקר במזרחה שהם מן המדהימים שיש (כמו ארמון טונשוק הממלוכית). אך לצערי יותר מדי אנשים עסוקים בהשמצות ובשנאה מכל צדדי הקשת הפוליטית שלנו ובשני העמים, ולא מנסים להגיע להידברות שהיא הבסיס לכל הסדר עתידי. חבל לי מאוד שעמותת עיר עמים בחרה דווקא בחפירה הארכיאולוגית כשק חבטות, רק בגלל שהיא ממומנת ע"י עמותת אלע"ד. חבל לי שעמותות אחרות לא עוזרות לחפירות ארכיאולוגיות בירושלים ומפנות את השטח רק למספר עמותות בעלות גוון ימני.
אך לדעתי האישית כל זה לא מטריד אותך. והדוגמטיות של טענותיך אכן מוכיחה את זה.
בתחילת מאמרך שאלת אותי אם אני מאמין במה שאני אומר אז כן אני מאמין מאוד. ואשמח אם גם את תתענייני קצת בהיסטוריה שנגלית לעינינו מאתרי עיר דוד השונים.אשמח לענות לכל טענה אחרת ואשתדל לעשות זאת.

קשה לדעת אם עתה באמת מתמם, או שמדובר בכתיבה צינית להפליא: חלק גדול מהעובדות שאתה מביא נכון, ועדיין מדובר בשקר גס ("איפה התמונה השלמה", כמו שנאנחת דודה ענבל התורנית בקביעות כאן באתר) – להציג את החפירות הארכיאולוגיות בסילואן כפעולה מדעית הפועלת על פי הכללים ה"נורמלים" של חפירה כזו, זה בערך כמו לטעון (מבחינה לוגית! מבחינה לוגית!) שד"ר מנגלה עסק במחקר רפואי. זה נכון. וזה שקר גס.

גם ברשות העתיקות יש מי שמודה: החפירות הארכיאולוגיות בסילואן ובסביבותיה הן אך ורק מכשיר בידי עמותות המתנחלים כדי לכבוש, לנשל, לגזול, לגרש, להטריד, ולהכביד על תושביה של סילואן. תוצאותיהן המדעיות המפוקפקות מנוצלות, ואף מזויפות (ראה הבור הביזנטי של "ירמיהו") כדי לבדות או לרומם עבר "יהודי" ייחודי, תוך התעלמות, הכחשה, והעלמה של כל עבר אחר. נקודה.

אתה צודק בעניין אחד: חברה אנושית רשאית ויכולה לחקור את מורשתה ועברה. אבל בדרך אחרת. כזו שתתחשב בכל חבריה וקהילותיה. כזו שתכבד אנשים חיים ותשתף את נציגיהם בהנהלותה. כזו שלא תהייה מסווה להעברת נדל"ן מהמפונים למתיישבים חדשים (זה לא קרה ברומא, או בסוריה, או באיזו חפירת הצלה). כזו שתקיים את החוק המקומי והבינלאומי….

אבל אולי קשה לצפות את זה ממדינה, שאחד המעשים הראשונים שעשתה עם הקמתה היתה פיצוץ שיטתי ומתוכנן של כמאתיים מסגדים, חלקם נכסי תרבות ארכיאולוגיים, לזוועתו ולקול מחאתו של פרופ` שמואל ייבין, שעמד אז בראש רשות העתיקות. כשהארכיאולוגיה ניא כמעט רק פוליטיקה (או אידיאולוגיה), דיון תיאורטי ומנותק כשלך באופנים שיש לבצע חפירות "הצלה" נראה כמו תרגיל עקר ונלעג: העבודות נכונות. והן שקר גס.

נ.ב. – לסמולן, גם אני ניסיתי להתחכם עם הע. נ. ברור שהילד הזה הוא אני

מספר הערות לדברייך.
במהלך ויכוחנו הועלה מספר פעמים הנושא של פירסום ממצאי החפירה, ואולי צריך הייתי להדגיש זאת אך הממצא עצמו והפרשנות מפורסמים בנפרד. ולמה זאת? בדיוק כדי להבדיל בין עובדות לפרשנות. במהלך רבע המאה האחרונה הארכיאולוגיה בארץ עברה שינוי מהותי והיא עומדת בחוד החנית של המחקר הארכיאולוגי המדעי בעולם מבחינת פרסום ואיכות חפירה.
"אולי אין הבדל באיכות החפירה בין חפירת הצלה לבין חפירה מוסדרת, אבל בהחלט יש הבדל בפיקוח על אופן הצגת הממצאים"(אורלי נוי )-פיקוח על אופן הצגת ממצאים???? את היית רוצה לבוא למדען או לחוקר לפקח על פרשנותו לממצאים(שד"א אגב ויכוח על הפרשנות לא אומרת שהיא לא נכונה, אלא שיש עליה מחלוקת). אני מכיר רק מספר משטרים שמחייבים פיקוח כזה וזה בעיקר מזכיר לי את החיוב סובייטי לפרסם ארכיאולוגיה לפי תורת מארקס. לצערי הרב, אמירתך זו רק מראה שמבחינתך חופש אקדמי וחופש הביטוי קיים רק בצד אחד. הדבר קצת מזכיר את האקלמציה שקארל שמידט מדבר עליה, שבה רק מה שנצעק ע"י ההמון הוא האמת וכל השאר שיישרף. חבל לי שזה המצב שאליו הגענו (יחד עם ההקבלה הלוגית של עמוס בין ארכיאולוגיה בארץ למנגלה).
מבלי לקרוא את הראיון עם דוד בארי אני כבר יכול לתת את דעתי על עניין הטראסות. כל זה נובע מבלבול כלשהו שקיים אצלך אורלי, כי אם תעייני בחוק העתיקות של מדינת ישראל תגלי שעתיקה נתפסת כדבר הנעשה בידי אדם לפני 1700(פישוט שלי כדי שיהיה מובן .לחוק הרבה סעיפים) רוב הטראסות בארץ לא שורדות מספר זה של שנים ולפי מה שאני מכיר (ויכול להיות שאני טועה) לא התקיים יישוב חקלאי לפני 1700 על מדרונות עיר דוד , וגם אם כן, אם יש תיעוד של אותה טראסה אין שום בעייה להרוס אותה מאחר והידע המוסק ממנה מוגבל והיא מפריעה לחפירה. דבר זה נכון לכל ממצא מ-TOP SOIL .

כמו שכבר ציינתי בתגובתי הפחד מפני השתלטות יהודית אינו קשור לחפירה, מאחר וכמו שכבר ציינתי בגלל סירוב של רשות העתיקות לא נבנו מאות יחידות דיור על עיר דוד בשימוש חוק נכסי נפקדים, בדיוק מאותה הסיבה. החפירה לא חייבת להתפס בהכרח כפלישה ציונית על כפר שלו, אלא על הבנת החשיבות של המורשת העולמית שלנו וניסיון לשמרה (שלנו אומר שנמצאת בארץ ישראל). אני מסכים איתך שחפירות כאלו צריכות להיות יותר קשובות לאוכלוסייה ויש במחקר התיאורטי הארכיאולוגי חלקים שלמים העוסקים בכך, אך הבעיה היא שאם לחפירה לא יהיה מימון מגורמים אחרים היא פשוט לא תתקיים (חבל שאין מי שמרים את הכפפה בצד האחר). את כמובן יכולה לטעון שזה טוב לדו קיום אך אני מנגד רואה זאת כהרס עתידי מכוון של המורשת וההיסטוריה בארץ וניסיון ליצור היסטוריוגרפיה מודרנית שנסמכת על מוצא אתני (מוכר, לא?) .
בקשר למימד הקולוניאליסטי בדבריי. לא טענתי ולו לרגע שהחפירה היא פרחים ושושנים, אך מנגד רציתי להראות שבשיתוף פעולה עם האוכלוסייה המקומית (שאני מקווה שיישתפר), אפשר להפוך גם אתר מחלוקת לאתר רווחי כלכלית לתושבי האזור, שלא פוגע במרקם היחסים. מאיפה טענתי זו? הרי החפירה היא "פלישה" ציונית לתוך אוכלוסייה פלשתינאית, לא?
והנה תשובתי: מרקם היחסים בירושלים הוא נפיץ ומורכב אך גם אם בעתיד תהיה ירושלים מחולקת או מאוחדת (דו לאומית או לא), הרי חייב להתקיים קשר בין הצדדים ודווקא ניסיונות הפרדה ובניית חומות בין הצדדים היא הבעייתית. מאז התקופה שבה חיו יוצאי תימן יחד עם התושבים הערביים במדרונותיה של עיר דוד היה דו קיום מעין זה.
מדינת ישראל, כשולטת בפועל, אכן צריכה לתפוס את מקומה ולממן בעצמה את החפירה, תוך תיאום עם תושבי הכפר על פיצויים מתאימים ותכנון עתידי ראוי. אך מאחר והממשלה מעדיפה סטגנציה נוצר מצב בה עמותות עושות את עבודתה. חלום בלהות הוא להרבה מתושבי המדינה שהעבר חשוב להם, שחפירה זו תיעצר ולא תימשך מאחר ואנו יודעים שחפירות נעצרו ואתרים נהרסו מסיבות פוליטיות בכל רחבי העולם (הדוגמאות בתגובה הראשונה).
מאחר ואני רואה שחלק מהתגובות החלו לרדת נמוך לדעתי האישית זו תהיה תגובתי האחרונה. תודה על הדיון המעניין שאין ספק שהוא הועיל לכולם.

אתה צודק, כמובן, בטרונייתך. ההשוואה (הלוגית! לוגית!) למנגלה כמובן לא היתה במקומה. החלף את מנגלה בשיבא – או בכל "מדען" אחר שהעמיד את ה"מדע" שלו לרשות היישום של אידיאולוגיה במציאות חברתית.

הפעולות שעמותת אלעד עושה גדולות על חבריה ועל העומד בראשם – בכמה מספרים.

אין זה מקרי שכל ביקורת על פעולותיה של אלעד נוטה להעלות ענן אבק סמיך של פולמוס פסאודו-משפטי / פסאודו-פוליטי, המתימר להסוות את העילגות התרבותית ואת דליטנטיות הקוזקים עם מברשות הצבע – הווסלים השוקדים על עבודות רס"ר עבור האפנדי.

כל פרוייקט `עיר דוד` נראה כמו אולם שמחות ביוקנעם ו"ציורי הקיר" מזכירים את חדר האוכל במחנה שמונים.
זה הטעם של הווסלים עם הרובלים (או הדולרים, ענאערף) וזו הכלכלה הניאו-ליברלית שהם מדקלמים בחרי אף. כאילו ירושלים היא המכולת של אבא שלהם.

צריך לחשוב על מופע אורקולי חגיגי בעיר דוידלה.
אולמרט ישיר את האורטוריה על הבירוקרטיה המיותרת, על רקע רקדניות עם שכמיות יוטה, לופוליאנסקי יצטט את וולטיר בהגיה אשכנזית וברקת יעשה שפגט.
והווסלים, תוך כדי, יסיידו את הערבים, יסרגו להם כיפות של מסגדים – ויחפרו מנהרות עד ברונקס, בול בחצר של האפנדי.

למר ישראלי, אולי צריך קודם כל לברך אותך ב"ברוך הבא לעולם העובדות". בדרך כלל הדיונים אתך, ועם בני מינך, מורכבים מהמחול המייגע (והמיותר) שבו אתם תחילה מכחישים עובדות, אחרי דיון טרחני ונוקדני, אתם לפתע "מודים בעובדות וכופרים באשמה", רק כדי לבזבז עוד קצת זמן ולעבור ל"מה זה חשוב". אני מודה בעובדות: אני מביט בציורים של רוברטס (ולא בפעם הראשונה, תתפלא) ומסכים לחלוטין שעולות מהן שתי עובדות – ראשית, שהכפר סילואן הוקם לאחר שנות השלושים של המאה התשע-עשרה (הוא הוקם כנראה בימי איברהים פאשא, וכחלק מהתמורות החברתיות שהתרחשו בימי שלטונו הקצר אך המטלטל), ושנית, שאפשר לחשוב שנוף הקדומים (המקראי) הניבט מהציורים יפה אולי ממראיה של סילואן והאזור היום.

אבל לקח לי זמן רב להבין "מה זה חשוב", לעזאזל, ושדבריך הם כתב שטנה אנטי-ציוני חריף. כי מדבריך עולה מסקנה מרחיקת לכת, שאפילו האמנה הפלסטינית לא תבעה, שיישוב שלא היה קיים לפני אמצע המאה התשע-עשרה אין לו ממש זכות קיום. להזכירך, עדיין סילואן ותיק מכל שכונותיה ה"יהודיות" של ירושלים, וממרבית היישובים היהודים בפלסטין (אני מביט בציורים של רוברטס ומתקשה למצוא בהם גם שוטרים וחיילים ומג"בניקים יהודים, וגם דוד המלך וגיבוריו לא ממש נראים בהם…). גם החלתו של הקריטריון האסתטי (לפנות את כל מי שפוגע בערכי נוף) הייתה מחסלת את מרביתו של הפרויקט הציוני…

ואגב, ציורים וצילומים מאוחרים יותר של סילואן מראים כפר פלסטיני יפה מאוד המשתלב היטב בנוף. סיור מקרי יגלה לך שרידים כאלה בשכונת אל-בוסתן, ולעומת זאת גם את מפלצות השיש המכוערות והמבוצרות של המתנחלים. אתה מזכיר לי עמדה שערורייתית של עשירים שרואים בכיעורם של משכנות העוני הוכחה לשיפוט האסתטי הלקוי של העניים – סילואן הוא כפר כבוש, גזול, משולל במכוון תשתיות ושירותים, וכפי שתואר כאן בעבר על ידי רפפורט, תוכנית מתאר מפורטת שהוכנה על ידי נציגיו ונציגותיו בשקידה במשך שנתיים נדחתה בלעג אחרי "דיון" של כמה דקות.
אני שב וממליץ על סיור בכפר, כדי לגלות שלא קדמותו של הכפר, נחיצותה של "חפירה ארכיאולוגית", או שימור הנוף עומדים על סדר היום, אלא זכויותיהם הבסיסיות של בני אדם והאופן המכוער והכוחני שבו הן נרמסות. אפילו אדם כמוך, אני חושב, יכול לעצום שם את העיניים לרגע ולשכוח שמדובר ביהודים וערבים, כדי לחוש רגש אנושי ולהתקומם כנגד העוול.

לסמולן: לא מכיר את "הנשר נחת", אבל דבריך הפעם גובלים בדיבה משמיצה ופלילית. לא בדברי כאן, ולא בשום מקום אחר, לא "השוויתי" את בן גוריון להיטלר (נהפוך הוא, ולא אכנס לזה עכשיו). אני בהחלט חושב שמנגלה ושיבא (וגובינו וקיביה ובטל) העמידו כסות של "מדע אובייקטיבי" לרשות אידיאולוגיות שתוצאותיהן איומות. אבל נוח לך, ולבני מינך (שמזמן עשו זילות מוחלטת ושימוש ציני ומניפולטיבי בשואה) להאשים אחרים – מי שמשווה ביקורת על מדינת ישראל ומשטרה לאנטישמיות, הוא המתבסס על תמונת עולם של "סטלג", בודאי יתקשה בדיון רציני.

עמוס היקר,
האם אין לך שום יכולת להתמודד עם טענותיו של סמולן..? האם אתה לא מסוגל לדון לרגע בזכותם של יהודים [חס וחלילה לא ציונים, אבל יהודים] להיסטוריה ולחקר ארכיאולוגי? האם אין לך מספיק יושר אינטלקטואלי לעמוד מול טענותיו שהמוסלמים בארץ מחריבים בשיטתיות את העבר היהודי, וכשנמצאה עיר דוד הם עדין מעדיפים להשתמש בה כביוב מאשר לכבד את האחר?

הבנו שאתה מוכן לסגת מעמדתך בקשר לנאצים, אפילו שהיית הראשון שהעלה אותם בדיון זה. יופי לך. עכשיו אנא התייחס לטענות עצמן.

מתוך הכרות קרובה עם העובדות והתצלומים והאיורים שהוזכרו, אני יכול להעיד שמאמר מלא סילופים ופרשנויות מעוותות.
כך למשל בענין הכלבים, או בעניין "הפועל העברי" שהוא למעשה ארכיאולוג שאינו איש עמותת אלעד, אשר סוחב דליי עפר.

כל האנשים שמצולמים שם אלו תיירים או אנשים שעובדים בחפירות של רשות העתיקות או האוניברסיטאות שחופרות בעיר דוד.

מכל מקום, הציורי קיר הללו הם זמנים עד שיסתיימו העבודות בחניון גבעתי, שאגב מטרתם היא ליצור חניון תת קרקעי ורב קומות לבאי הכותל ועיר דוד. זה מה שהיה שם לפני כן, אלא שהחניון לא עמד בעומס הביקוש שהיה לחנות בו.

בניגוד למה שטענתי בתגובתי האחרונה, מסתבר שעמוס נוי צדק לגבי קיומו של הכפר סילוואן במאה ה-19 (בתי הכפר הקטן ההוא כנראה נמצאו מחוץ לתחומי עיר דוד, מחוץ לשדה הראיה של הציירים שהבאתי).

אכן, הכפר היה קיים, והנה גם מה שכתוב בויקיפדיה על הכפר סילוואן בתקופה זו:

"ב-1824, תוך כדי מרד נגד איברהים פאשה, פרצו אלפי מורדים לירושלים דרך מנהרות ניקוז עתיקות המגיעות לסילואן.

תושבי הכפר התפרנסו מגניבות בירושלים, מגביית דמי חסות מהקהילה היהודית בירושלים על מנת שלא יפגעו בבית הקברות הר הזיתים וממעשי שוד לאור היום של האבלים.

ירושלמי בן התקופה מספר על "הוצאות תמידיות על העדה אל אנשי הכפר סילואן… בעד שמירת הבית חיים אשר על הר הזיתים הסמוך לכפר הזה […] לערך י` אלפים טאליר".

הקונסול הבריטי בן התקופה רושם במכתב לממונים עליו במשרד החוץ הבריטי:

"הכפר סילואן הוא קן שודדים. הגברים, שהם גדולי גוף ולהם זרג אימתני, הפילו את חיתתם במשך זמן רב על ירושלים. כגנבים, הם מומחים בטיפוס על חומות העיר בלילות. ומאחר ובית הקברות היהודי סמוך לכפרם, הם מצליחים כל שנה, באיומים ולעתים באלימות, לסחוט סכומי כסף גדולים מהיהודים המשלמים להם מקרן הצדקה לעניים"…"

וגם:

"כפר השילוח התימני:

בשנת 1882, נרכשה אדמה בסמוך לבתי הכפר הערבי ועליה נוסדה התיישבות יהודית של עולים מתימן שנקראה "כפר השילוחַ‏" או כפר התימנים, בהנהגתו הרוחנית של הרב סעדיה מדמוני. בתי היהודים הוקמו בשני מבנים טוריים, ולאחר מכן נקנת חלקה סמוכה נוספת עליה הוקמו מבנים נוספים. בנוסף ליחידות המגורים, כלל המקום מרפאה וחמישה בתי כנסת. הכפר היהודי נפגע בפרעות 1921, ובשנת 1929 (מאורעות תרפ"ט), התנפלו הערבים על הנשארים, פגעו בהם ושדדו את רכושם. התושבים עזבו את המקום בלחץ השלטון הבריטי בעת מאורעות תרצ"ח. בני הכפר, בהנהגתו של הרב יוסף מדמוני בנו של מייסד הכפר חזרו לכפר למספר שנים, אך בעקבות מאורעות 1939 נאלצו לעזוב לצמיתות. בעקבות עזיבת היהודים נבזז רכושם והבתים נהרסו כמעט לחלוטין. אחד מרבני היישוב אף נרצח בעת ניסיון להציל ספר תורה שנותר במקום…"

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%9F