מי מפחד ממאבק לא-אלים?

מחמד אלח'טיב

בחודשים האחרונים קיבלה ישראל החלטה פוליטית: לחסל את המאבק הפלסטיני העממי והלא-אלים ההולך ומתרחב. זה למעלה מחמש שנים שאנחנו, תושבי בלעין ותושבי כפרים אחרים, נאבקים בגדר ההפרדה שגוזלת את אדמותינו לשם בניית התנחלויות. את המאבק קידמנו גם במישור המשפטי: בית הדין הבינלאומי בהאג קבע כבר ביולי 2004 כי הגדר אינה חוקית. בג"צ הכריע בספטמבר 2007 שהגדר בבלעין אינה חוקית, גם לפי החוק הישראלי. הגדר טרם זזה ממקומה.

 

כל יום שישי אנחנו צועדים אל הגדר, ביחד עם שותפים ישראלים ובינלאומיים, אחת לשנה אנחנו מקיימים כנס בינלאומי בנושא המאבק העממי הלא-אלים. יחד אנחנו לומדים את הנושא, שואלים את השאלות. במהלך חמש השנים האלו נוצרו בינינו קשרים עמוקים – אנחנו נאבקים ביחד כדי למוטט את הגדרות שהכיבוש שם בינינו. ואנחנו רוצים לשבור את כל החומות: כאשר הקמנו "מאחז" על אדמותינו, שחשף את אי החוקיות של כל ההתנחלויות הישראליות, והגיעו אלינו חיילים, הזמנו אותם לפשוט את המדים ולהיכנס ולהתארח אצלנו. בלי מדים, אמרנו, אתם מוזמנים. 19 מפגינים הרג הצבא הישראלי בהפגנות הלא-אלימות האלה, רבים נפצעו, ביניהם ישראלים ובינלאומיים. בבלעין איבדנו לאחרונה את חברנו בסאם אבו רחמה, בזמן שניסה לסמן לחיילים שלא לירות על המפגינים.  

 הצבא משתמש בנשק קטלני יותר, נוקט באלימות רבה יותר, ועוצר רבים, ביניהם את חברי הוועדות העממיות. בבלעין לבדה נעצרו 29 מתושבי הכפר, 12 מהם ילדים, רובם ככולם בפשיטת ליליות שערך הצבא הישראלי. מעצרם מוארך שוב ושוב למרות שההאשמות נגדם מופרכות. אני הואשמתי בזריקת אבנים, ושוחררתי בערבות (ובתנאים דרקוניים) רק בגלל שפרקליטי הצליחו לשכנע את בית המשפט, בעזרת החותמות שבדרכוני, כי שהיתי בחו"ל באותו זמן. חברי אדיב אבו רחמה, בן 37 ואב לתשעה, כבר יותר משישה שבועות בכלא כשהאישומים נגדו מגוחכים באותה מידה. 

 מדוע דווקא עכשיו החליטו להחמיר את דיכוי ההפגנות, ולנסות לשבור את מנהיגי המאבק? לפעמים נדמה כי זה לצרכי אימון של הצבא: בפשיטות הלילות שולחים את החיילים ששה קילומטרים בלילה, בכדי לעצור "מבוקש". החיילים אולי לא יודעים שבהזמנה פשוטה ה"מבוקש" היה מגיע לחקירה, הם גם לא יודעים שלבלעין לא צריך להיכנס ברגל… הפשיטות האלה מנסות ליצור לפעילי המאבק הלא-אלים, דימוי של "סיכון ביטחוני". התגובה שלנו לכך הייתה הפגנות ליליות, יחד עם שותפינו הישראלים והבינלאומיים, כדי להוכיח שאין לנו מה להסתיר, שאנחנו לא מסתתרים בבתים.

 אולי הרדיפה החמירה דווקא עכשיו כי כוחות הכיבוש רואים שהמאבק הלא אלים מתפשט, שבעוד ועוד כפר קמה ועדה עממית ומארגנת הפגנות מקומיות. אולי זה הממשל האמריקאי החדש, שיש סיכוי שיתעניין בהפגנות הללו, ויגלה דרכן כי הגדר היא אמצעי לגזל אדמות ואת אלימות כוחות הכיבוש מול המאבק הלא-אלים. אולי זו הפעולה הבינלאומית הקוראת לחרם בינלאומי על חברות ותאגידים שמעורבים בגזל האדמות האלה, כמו לב לבייב ואחרים.

 בכל מקרה לפני מספר חודשים "הוזהרנו" על ידי כוחות הכיבוש שבכוונתם לחסל את המאבק, ומאז אני, משפחתי, ילדיי וחבריי הפסקנו לישון. לפני כמה שבועות, באישון לילה, באו לעצור גם אותי. עשרות חיילים, עם פנים צבועות, פרצו את דלת הבית שלי, בכוח – לו רק היו דופקים על הדלת הייתי פותח ונותן להם להיכנס. אשתי למיה נותרה עם ארבעת ילדינו לבדה. הבן הקטן שלי, ח'אלד בן השלוש, התעורר למראה עשרות האנשים צבועי-הפנים שלוקחים את אביו, ומאותו רגע ואילך הוא לא הפסיק לבכות. עוד לפני שנעצרתי הוא התעורר בבהלה לילה אחד, בכה, ואמר לי בכעס: "אבא, למה נתת לחיילים לקחת אותי?". כך ישנים הילדים אצלנו, בפחד מתמיד, אנחנו נשארים לצדם ערים רק כדי למנוע מהם את אותו רגע נורא של התעוררות למראה החיילים. רגע שאפשר למנוע אותו, אם רק הצד השני ידבר אתנו, יביט בנו.

 כנראה שמדינת ישראל מרגישה שהיא מאוימת על ידי אנשים שנאבקים על זכויותיהם בדרך לא אלימה. אולי מי שנאבק תוך שותפות עם פעילים ישראלים מסכן את הכיבוש יותר מכול, אולי שבירת החומות האנושיות כל כך מסוכנת, ואולי זו התקווה לחיים ביחד המושתתים על צדק ושוויון.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אורלי נוי

    אין דבר שמפחיד את הכיבוש המתועב יותר מאשר התנגדות בלתי אלימה, כיוון שהאלימות היא הסביבה הטבעית שלו. העליונות המוסרית של המאבק בבלעין היא כל כך ברורה וחד משמעית שזה מוציא את פרנסי הכיבוש מדעתם, ואין ספק שהברוטאליות המיוחדת שבה נוהגים בבלעין נועדה לגרום לפלסטינים להסלים לאלימות.
    יחד עם זאת, היתרון המוסרי יש בו נחמה קטנה מאד לאור המשך הגזל האלים, ועל כן החלטת הוועד להמשיך במאבק הבלתי אלים נאצלת במיוחד בעיני, ובהחלט לא מובנת מאליה: הרי אנחנו אלה שצרבנו בתודעתנו הקולקטיבית את המושג "לא עוד כצאן לטבח"…

  2. סיני

    מכתבו של איש בלעין הוא חלק מן הדלת הפתוחה של כפר בלעין שפונה אלינו,ישראליות וישראלים,ומזמינה אותנו לקחת חלק במאבק יוצא הדופן באופיו ובשפתו.
    ביום שישי האחרון הצטרפתי (לבושתי,זו רק הפעם השניה)למי שמתייצב שם כבר יותר מארבע שנים רצופות(ואתו קבוצה קטנה של ישראלים אמיצים ונחושים): הצייר דויד ריב. דויד עם מצלמת הוידאו שלו, הוא מופת לעמידה איתנה.
    גם כאשר ביום שישי האחרון ,העמידה הזו שלו הייתה קצת נשרכת על רגל אחת,אותה רגל שחטפה רסיס כדור מירי של חיילינו בהפגנת יום שישי הקודמת.גם ביום שישי האחרון הוא חזר והתייצב עם מצלמת הוידאו סמוך כל כך לגדר.סמוך מאד לנקודת העימות.
    זו הייתה הפגנה -לייט,כך הסבירו לי הותיקים: רק חטפנו גז מדמיע מחיילינו שוב ושוב בכל פעם שקרבנו לגדר שגזלה מאנשי בלעין את אדמותיהם (על אף הכרעת הבג"צ!!!).בדרך כלל יש חילופי כדורים ואבנים משני צידי הגדר.
    מה שנגע ללב היה המאמץ של מנהיגי ההפגנה, פלסטינים חסרי פחד, לעמוד סמוך ככל האפשר אל החיילים ולדבר על ליבם,להתגרות, לעורר, להאשים ,להטיח-ובעיקר -לדבר ולזעוק.
    ההפגנות האלה הפכו עם הזמן לריטואל.כל אחד מן המשתתפים יודע את הכללים וכולם מביטים במצלמות המכוונות מכל פינה להנציח את הדרמה הצפויה.
    אבל גם בתוך המסגרת הצפויה-מראש של הריטואל,אי אפשר שלא להתרגש ולהעריך את העובדה ,ששוב ושוב נעשה המאמץ להתיש את מכונת הגזל באמצעות המאבק המשותף,ההקרבה האישית והתחכום
    של השימוש ביחסי הציבור.
    ובהקשר זה,מענין לשים לב-
    בימים הקרובים יתחולל מפנה באופי המאבק של משפחת שליט ותומכיה הרבים:הם יתייצבו על יד מחסום כיסופים ויפגינו יחד עם משפחות האסירים הפלסטינים להפגין בעד סיום העסקה.
    אין תחליף לסוג כזה של שיתוף פעולה פומבי.

    בבלעין המאבק מחייב התמדה והרחבה של שורות המשתתפים הישראליים.על כל מנהיג מקומי שהצבא מרתיע,יכולים ישראליות וישראלים למלא את השורות.
    אסור להשאיר את אלחטיב ואת משפחתו לבד מול חיילינו!
    התשובה לפנייתו של אלחטיב יכולה להיות –
    להיות שם.וככל האפשר,להגיע לשם ישראלים רבים יותר ועם קולות שונים ומגוונים- לא מקשה אחת.כי זו גם זירה מרתקת לחשיפת הצבעים השונים של השמאל הישראלי לבני השיח הפלסטינים.

  3. איזי גור

    אף שאתר מעולה זה, מאפשר חופש ביטוי ראוי לשבח, לא אתפלא ולא אכעס אם עורכיו ימצאו שלא לפרסם את השורות הבאות.
    החלטתי הפעם להסיר כליי את הכיסוי ולהציג את הדברים במלוא עירומם הנוראי.
    צבאנו ה"מוסרי" נוהג בערבים ממש כפי שהנאצים החלו את טיפולם ביהודים המזוהמים. מאעצירן ומאסרים ללא עילה וללא משפט. כלעאה מאחורי גדרות תיל.פגיעות והרג ללא צורך וולא סיבה ופעולות דיכוי אכזריות של מחאה לא אלימה.
    נקל חלהעריך מה היה קורה אילו נקטו יהודי כל, טוב, רוב הגטאות במה שעשו מורדי גטו ורשה. תארו לעצמכם כמה גדודי טנקים ורבבות קלגסים היו נדרשים כדי להלחם במרידות ועד כה היו אלה חסרים בחזיתות.
    את ההתנהגות הנאצית יודע צה"ל של ימינו להעתיק יופי. גטו ורשה כגטו עזה.
    המחאות השקטות בנעלין כמוהן כהליכת היהודים אל הקרונות.
    אז לידיעת חוטובלי וחונטבלי ומטובולי. כאשר יבוא עלינו גל הפיגועים הבא באוטובוסים, ובקניונים ובבתי הקפה הרי ברור שתשובו ותאמרו שצה"ל לא עשה די .
    אז הנה עצה ידידותית. לעכב את למשך כה חודשים את תקציבי הבנייה בשטחים ולהפנותם להקמת מחנות ריכוז ומשרפות. כאשר תסתיים פעילות טיהור זו ,יתפנו הרבה הרבה דונמים ריקים לבניה ולקת ישובים חדשים במדינת ערבריין.
    ובא לציון כל הגועל נפש.

  4. נעמי

    חשבתי שלעולם לא תגיעו לזה. מהיום הראשון לפרוץ האינתיפאדה אני שואלת את עצמי למה הם לא נוקטים ב"שיטת גנדי"? הלא אם ינקטו מאבק לא אלים, אנחנו נתרסק, אף אחד בעולם לא יוכל שלא להגן עליכם. כעסתי כעס נוראי, למרות שלא יכולתי שלא להזדהות אתכם גם במאבק האלים בו בחרתם – השד יודע למה. ואני כל הזמן חשבתי לעצמי, אם לערפאת, בזמנו, או למי ממנהיגגיכם יפול האסימון ויבין שבמאבק לא אלים כל, אבל כל, העולם כולו יהיה לצדכם וישראל תוכנס לפינה ממנה לא תוכל להיחלץ בקלות. מוטב מאוחר.. ובכל זאת חבל שחלף זמן יקר שעשה רע לגם ליהודים גם לפלסטינים. נפש היהודי כבר הושחתה עד לבלי הכר ומי יודע כמה דורות יקח לנו להשתקם ולקבל על עצמנו נורמות חדשות, אמות מידה מוסריות, חמלה, חסד, אנושיות. משברים כלכליים ניתן לשקם כשהנסיבות האבייקטיביות מאפשרות זאת אולם משברים חברתיים, מוסריים לא בקלות ניתן לשקם, לעתים רק אחרי דור או שניים אפשר להתחיל לראות אור בקצה המנהרה. חזקו ואמצו, אנו אתכם במאבקכם הצודק, אתם עוד תצילו אותנו מעצמנו. הלוואי ויתפשט מאבקכם כאש בשדה קוצים וביחד נגיע אל המנוחה . הנחלה לא ממש חשובה.

  5. שור

    גדרות והגנות לעולם לא יביאו ביטחון ורק סבל אנושי,
    יש לפרק את גדר ההפרדה ולהילחם בטרור בדרכים התקפיות ולא הגנתיות.
    במקביל יש לעודד ישראליזציה של ערים ויישובים ערביים בקירבת הקוו הירוק, כמו בילעין, נעלין, בית לחם, קלקיליה וטול כארם,
    כי ארץ ישראל כולה היא שלנו.
    עדיף פתרון דו-לאומי אשר ייתן ביטוי אתני למיעוט הערבי על פני פתרון של מדינה ערבית בלב ארצנו אשר תכרות ברית צבאית עם אירן וסוריה ותאיים על קיום מדינת היהודים בארץ ישראל..

    שור

  6. אלי אמינוב

    מאבק לא אלים הינו טקטיקה מצויינת למאבק אזרחי והיתרון שלו שהוא מאפשר מאבק משותף של יהודים וערבים מבלי שמישהו מהם יצטרך להתפשר או לעשות שקר בנפשו בעניין המאבק המשותף. אולם בעיני המשטר המאבק המשותף של יהודים וערבים הוא בגידה בערכי הציונות, ולכן הוא מפעיל נגד מפגיני הגדר אלימות בלתי מרוסנת. צריך לזכור שהלוז של התפישה הציונית היא הפרדת היהודים מן הלא יהודים, מן הגויים בגולה ומן הפלסטינים כאן. זו הסיבה שהמפעל הציוני מתחילתו יצר מושבות אפרטהייד שאליהם לא התקבלו ערבים, זו הסיבה שכבר ב1920 הוקמו ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים כדי לנתק את מאבק הפועלים היהודים ממאבק הפועלים הערבים. תפישת הפרדה זו עוברת כחוט השני בכל הפרכסיס הציוני, כולל הקמת מדינה יהודית ולא מדינה דמוקרטית וכולל הקמת חומת ההפרדה שתכליתה להפריד בין יהודים וערבים לאחר שהערבים יסולקו אל עברה המזרחי . פעולות הדיכוי והרג של מפגינים בבלעין נועדו לחסל את המאבק המשותף למרות שאיננו אלים. המשטר הציוני הוא אויבם של היהודים ושל הערבים כאחד ובעיקר של אלה המסרבים להרוג אחד את השני לקול התוף הלאומני.

  7. ע.ג

    בג"צ פסק ולא מקימים? תתבעו את אלוף הפקוד הרמטכ"ל מנכ"ל משרד הבטחון ומי עוד שמתחשק לכם על בזיון בית משפט. מאבק לא אלים? תספרו את זה לחילים ולשוטרים שהפכו נכים מאבנים של שלום ובקבוקי תבערה ששוחרי השלום הלא אלימים האלה זרקו עליהם. אתם לא רוצים להפגע, אל תתעמתו עם החילים והשוטרים כי למרות שעושים שמוש בגז וגומי גם מזה מתים לפעמים. צריך לזכור שהגדר הזו הוקמה כדי למנוע מהפלשתינים שוחרי השלום לרצוח אזרחים ישראלים. אז כשאני קורא על הילד האומלל שמתעורר בלילה כשעוצרים את אביו נקרע לי הלב עד שאני נזכר שהחברים של האבא דאגו שיותר מילד ישראלי אחד לא יתעורר יותר עד בוא המשיח ויותר מילד ישראלי אחד כבר לא יראה את אבא ואמא כי שוחרי השלום הפלשתינים רצחו אותם. אז בוא נקח את הענין בפרופורציות הנכונות – הפלשתינים סובלים אבל הישראלים נשארים בחיים. עדיף מאשר פלשתינים מאושרים כי ישראלים מתים.

  8. יעל

    אתה מתאר מצב לא נעים בו נמצאים אשתך וילדיך. אכן לא נוח ולא נעים לקרוא את הכתוב אולם יחד עם זאת האם תוכל לתאר את המצב במונחים אחרים? של שלטון החוק? של סדר, של עקרונות צה"ל? אם תנתח את המצב עפ"י המושגים האלה אני מקווה שתוציא מתחת ידך גם טקסט אחר. האם כשאתם צועדים בכל יום שישי לעבר החומה, אין זה מחייב שמירה על הסדר? האם אין זה מחייב נוכחות צבאית או משטרתית?
    מעצם העובדה שאתם טוענים שמגיע לכם, אין זה הכרח שאתם צודקים. כיוון שאתם כל כך מאמינים בזכויותיכם, אתם לא מצליחים לראות את הצד השני שזו מדינת ישראל וצה"ל שכדי להגן על אזרחים כמוך היתה צריכה לנהל מלחמה בעזה.
    היכן נגמר גבול האסור והמותר?

  9. רמי הוד

    בפעם הראשונה שהגעתי לבילעין שיחקתי כדורגל עם ילד מהכפר בעוד הגז חונק את גרונותינו. שמתי את הראש בין הידיים והתחלתי לבכות. הילד היה המבוגר והמנוסה שבינינו, הוא הסביר לי שככה זה והמשיך לשחק.

    מוחמד ויתר תושבי הכפר בילעין הם אצילי נפש, גיבורי התקופה האיומה הזאת.

  10. דרור ק

    למה בעצם קמה גדר ההפרדה? כי הפלסטינים בחרו בדרך של אלימות, ולא סתם אלימות, אלימות מהסוג האכזרי ביותר: נערים ונערות שלובשים על עצמם חגורות נפץ ומתפוצצים בלב המון סואן. אותה אלימות ננקטה גם בערב פסח במקום שבו קיימו זקנים את ליל הסדר עם בני משפחותיהם, וגם בקיבוץ מצר שתושביו הם שוחרי שלום ומתנגדים לכיבוש. בקיבוץ מצר, אגב, רצחו אם ושני פעוטות בעת שהאם ניסתה נואשות להגן עליהם. אחרי כל האירועים האלה נקעה נפשם של הישראלים והם החליטו להקים חומה גבוהה בינם לבין שכניהם הפלסטינים. אילו היו שואלים אותי (ולא שואלים) הייתי בונה את החומה אחרת. אין לי עניין להפקיע את אדמותיהם של תושבי בלעין, ולדעתי אפשר בהחלט להקים את החומה הגבוהה על הקו הירוק. כאמור, לא שואלים אותי. ובכל זאת, קצת מרגיז אותי לקרוא על קינתם של הפלסטינים על כך שלא נותנים להם למחות בצורה לא-אלימה. עכשיו נזכרתם? הרי אילו הייתם מרסנים קצת את האלימות שלכם בעבר לא הייתה החומה קמה מעולם. על טעויות משלמים, ועל טעויות קשות משלמים מחיר קשה. הבחירה באלימות אכזרית הייתה טעות קשה.

  11. מיכה רחמן

    לאותן כותבים למעלה שהצדיקו את הצורך בשמירה על הסדר ובהפעלת הצבא: הצבא לא שומר על הסדר הוא שומר על הכיבוש. ולמחמד אלחטיב, הסיבה שהתחילו מעצרים היא לדעתי שהצבא הגיע למסקנה שגם ההפגנות הלא אלימות מהוות התנגדות חזקה מדי לכיבוש. הצבא עדיין זוכר את האינתיפדה ללא כלי נשק, האינתיפדה העממית. צבא ההגנה לישראל, משתתף בשימור והרחבת הכיבוש. כל מי שנפגש בצבא בשטחים בזמן הפרובוקציות של המתנחלים, יודע שהצבא לוקח צד חד משמעי לטובתם. ולכן הפגנות כאלה הצבא מעוניין לשבור. בכל פעם מחדש אני מתמלא הערצה לחברינו הפלשתינים הממשיכים ללא לאות בהפגנות הלא אלימות. חרף המעצרים. מעצרים שריותיים, באישון לילה הם דבר קשה, וכלי נשק חזק בידי הצבא. נותר רק לקוות שהמאבק נגד הגדר ימשך ושיצטרפו עוד ועד מפגינים ישראלים ובינלאומיים.

  12. אלכסנדר

    אילו הייתם משכילים לקבל את העובדה הזו, תושבי בילעין, היה נחסך מכם סבל רב. הציונות כאן כדי להשאר. אל תתרשמו מקולות היהודים השמאלנים, ככה זה אצלנו וככה תמיד היה. יש כל מיני משונים. העם הזה ישרוד גם אותם. אולי תהגרו לאחת ממדינות ערב הרבות והנרחבות, אתם מבינים, לנו אין ארץ אחרת, ואין גם די אמפתיה לסבלכם. אנו עסוקים בהשרדותינו.

  13. ארנב

    חיפשתי וחיפשתי, ולא הבנתי את הקשר בין התגובה שלך לכתוב בפוסט. ובאמת עשיתי מאמצים. אולי צריך להיות צפנעת פענח, יוסף המודרני, בשביל להבין את זה.

    אגב, מאז הרפורמות של אדונך נתניהו, שיעור האבטלה בישראל לא ירד מ-5%, והיה רוב הזמן גבוה מ-7%. הסיבה היחידה שהמיתון הזה היה קצר, היא שהמצב הנורמלי, הלא-מתון שלנו, הוא די ממותן.

  14. איריס חפץ

    הם מפחדים ממאבק לא אלים, כיוון שאחרי שהם ציירו לעצמם את הערבים והמזרחים כפראים אלימים, זה לא מסתדר עם מה שהם רואים במאבק הזה.
    אתמול הייתי באירוע עם פעילת ISM בשם אווה יסייביץ`. מדובר בדוברת רהוטה, בת למשפחת פליטים פולנים שברחו לאנגליה, שחוותה את הגזענות על בשרה (פולנים אשכנזים, קחו דוגמא: ככה היו מתנהגים אליכם באירופה, ובעצם ככה התנהגו כבר למרבה הזוועה). הבחורה מבינה שמה שמציל אותה בינתיים מול חיילי צבא הדיכוי הישראלי, הוא שערה הבלונדיני ולא יותר.
    הישראלים הצליחו לשבור את נפשם של רוב הפלסטינים במחנות הפליטים, ועכשיו הם מנסים לעשות את זה לאלו שרוחם עדיין לא נשברה: זה לא במקרה שהמאבק העממי של בלעין מגיע מאוכלוסיה של אנשים שנשארו על אדמתם, וחיים בפלסטין יותר זמן מכל חייל דמיקולו שבא לתפוס בעלות ותחת.
    לנסיונות לדכא את המאבק הזה יש היסטוריה ארוכה:
    בהתחלה גייסו משת"פים והכניסו ישראלים שזרקו אבנים כדי להראות שהמאבק כן אלים. אחר כך עברו לירי קבוע של גז מדמיע, אחר כך עברו לרצח בדם קר, ואחרי שהמפגינים הגיבורים לא נשברים והסימפטיה לתנועת המאבק העממי רק גדלה, מנסים בשב"כ לגייס באלימות חלק ממשפחתו של מוחמד כמשת"פים של השב"כו. הם ניסו להגיד שלא קוראים לו בכלל מוחמד, להסית את אחיו נגדו וכל הטריקים המגעילים הרגילים. ועכשיו הפלישות הליליות, הטרור הפסיכולוגי המוכר עד זרא. כי ככל שהמאבק של בלעין זוכה להכרה בינלאומית גדולה יותר, ומוקמים יותר ארגונים תומכים מבחוץ, כך רועד לציונים הפופיק יותר.
    הרבה כוחות לכל המשתתפים בהפגנות ובמאבק!!

  15. עיניים לראותEYES2C

    איך אנחם אותך מוחמד? אולי רק אזכיר –לכולנו– שגם ספרטה לא התקיימה לעד. הבעיה כרגע היא שמנגנוני הענישה על עבירות ופשעים כאלו שאתה מוחמד מתאר לא פועלים ביעילות, לא בעולם ובטח לא במדינה הכובשת ישראל.

    הבעיה היא שהעולם לא מוציא את ישראל מחוץ לגדר, בעוד היא זרקה את החוק והמוסר המקובל — החוצה. רשמית זו "גדר ההפרדה" ואילו אנו תירגמנו זאת מילולית לשפת הבורים –הבורים ועמי הארצות ה"לבנים"– חומת האפרטהייד. כי הגדר הציונית היא מאוד עקשנית. ועד שמישהו לא יזיז אותה, אפילו הבג"צ לא יכריעה. כי הם החליטו שמה שעוד לא שלהם, יהיה שלהם. By Hook or By Crook — קקה זה כאשר קבוצה חסרת מוסר — וחדלת אישים [והנהגה] עם קצת יותר שכל ופחות שריר תפסה [בתחבולות, הטלת אימים, וקצת בעזרת פלסטינים מתאבדים] את השלטון בדמוקרטיה היהודית.

    הבין זאת ד"ר ניב גורדון שהגדיר את ישראל "מדינת אפרטהייד" וקרא להטיל עליה חרם "כי זו הדרך היחידה להבטיח שהפלסטינים והישראלים בני הדור הבא לא יגדלו במשטר אפרטהייד". בעוד אורי אבנרי הסתייג מהקריאה להחרים את ישראל — כאילו שתעשיות הנשק כשרות יותר מ"יין ברקן", או "מי עדן". כאילו שרק בקולג` באריאל לא מכינים טייסים לתואר "מאסטר בלימודי כיבוש".

    * * *

    מעניין לעניין, באותו עניין.

    אז גם אם ברור לכל שישראל רוצה להוציא את הפלסטינים מחוץ לגדר, ולהשאיר "בפנים" רק את אדמתם, שמיועדת לעבור "גיור כהלכה"… מה הקשר לאיראן? — גם את איראן ישראל [והעולם התרבותי בעקבותיה – כולל צרפת-בריטניה-וגרמניה שעזרו לבנות את הדמין בדימונה] מוציאות מחוץ לגדר.

    אשמתה של איראן היא [שייתכן, גם אם איני בטוח במאת האחוזים] שאיראן רוצה לבנות משהו כזה שבו ישראל כבר מחזיקה עשרות שנים–את ה פ צ צ ה. ייתכן שאיראן גם למדה "לפזר עשן" – מאבי "העמימות הגרעינית" – משמעון פרס. ומדוע אתם מתפלאים שגם איראן הולכת ומייצרת אורניום מועשר 235 ומים כבדים? הרי מאז שישראל חנכה את עידן הנשק הגרעיני כל מדינה באיזור שמכבדת את עצמה רוצה "דימון קטן".

    * * *

    The chicken or the egg –causality dilemma– commonly stated as WHICH CAME FIRST, the chicken or the egg?

    "בעיית התגרענות איראן" נוצרה כתוצאה מהתגרענות ישראל

    האם התרנגולת קדמה לביצה? האם הכורים בנתאנז ובושהר קדמו לכור בדימונה? ואולי הפיתוח הגרעיני באיראן החל בתקופת שרותו של איש "המוסד" יעקב נימרודי [בעל "מעריב"] כשליח מיוחד לשאח? [על התוכנית המשולשת לפיתוח הנשק הגרעיני –ישראל–דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד–ואיראן של השאח רזה פאחלאווי– לא תמצאו מילה וחצי מילה בויקיפדיה הציונית… יותר בספרו של בני בית-הלחמי על הקשר הישראלי: את מי מחמשת ישראל ומדוע The Israeli Connection: Whom Israel Arms and Why]. לשתופי המוח בארץ קשה להאמין, אבל דווקא ישראל – שמוטרדת כל כך מתוכנית האטום של איראן – היתה מעורבת בפרויקט הזה עוד כשהיה בחיתוליו – באתר "מעריב" נכתב כי הפצצה האיראנית היתה בשלבי תכנון מוקדם, כשעופר נימרודי נולד באיראן… "שמעון פרס, בעת שכיהן כסגן שר הביטחון, נפגש עם השאה בטהרן, והציע לו עזרה ישראלית בהקמת כור כוח בבושהר"… מי שיכול היה לספר על כך עוד זה יוסף הרמלין, שהיה ראש השב"כ (1964 – 1974), ראש נציגות ישראל באיראן (1978 – 1979), ואח"כ (1979 – 1981) שגריר ישראל בדרום אפריקה. אבל הוא מת זה מכבר, ב- 1994

    אז מה עושים, כדי למנוע שלכל אייטולה או מנהיג חילוני או וואהבי בעולם הערבי תהיה "פצצה קטנה בכיס"? — גם לכך יש מענה — והוא חתימה של כל מדינות האיזור על הסכם לפירוק הנשק הגרעיני ואי הפצתו,,, כ ו ל ל ישראל – ופיקוח בינלאומי כבד ורציני. ואולי כדאי למנוע קודם מישראל לעבור את כל הגדרות?

    * * *

    אתמול נפל אסף, כוכב נוסף מבית רמון מהשמיים. הדבר נתן לכותבי המאמרים ולאנשי המסך הקטן הזדמנות נוספת לשפוך קצת "מי עדן" לאומני בתקשורת. כי העתונות הפטריוטית שתמכה בהפצצת כור "אוסירק" ליד באגדד, מאמינה חראגיל בפתרונות צבאיים לכל דבר.

    בתגובה למאמר המערכת שהיקדש לקדוש אסף רמון כתבתי ושלחתי ל"הארת" [עיתון לאנשים חושבים] את התגובה הבאה, שחראגיל לא פורסמה. ולכן אני מפרסם אותה כאן, לראשונה.

    הכותרת:
    קצת על הפן הכפול והמשולש של ישראל-ועל חור שחור שנפער בנו–על הקיים והחסר

    כתב כותב מאמר המערכת שהתאבל על מותם של טייסי הקרב אילן ובנו אסף והוסיף על "מייצגי הפן הכפול של ישראל": "הראשון, לחם בחזיתות קרובות ורחוקות … השני, בחזית רחוקה של מדע וטכנולוגיה". אבל, אבל גם ביום אבל על מות טייסי המפציצים אסור לשכוח: הבעיה אינה הפן הקרבי ו/או הטכנולוגי הקיים בישראל — הבעיה היא שבישראל נשכח הפן ההומני, התרבותי והמוסרי. זה ששימש דורות של יהודים כמצפן שהורה מה מותר ומה אסור.

    גם כשישראל אולי ניצבת בפני סכנה גרעינית גדולה אסור למצוא מיפלט בלעדי –וישראלי רגיל– במפציצים שמצוידים בכסא מיפלט. כותב מאמר המערכת מטעה כשהוא פוסק ש"ההחלטה אם לעשות זאת [קרי להפציץ את איראן] נתונה למדינאים".

    הודה כבר יגאל אלון, שעזר להושיב את משה לוינגר במרכז חברון:
    "הממשלה לא קיבלה שום החלטה בלי לשמוע תחילה את דעת האלופים, ואינני זוכר אפילו מקרה אחד שמנענו מהמטה הכללי לבצע את מה שהוא רצה". [בספרו של תום שגב 1967].

    זאת הסכנה האמיתית! ש"הצבא המוסרי ביותר בעולם" –זה מ"עופרת יצוקה"– יחליט, בשם ההנהגה החלשלושה ובשמנו — שאנו חייבים להסתבך במלחמה נוראה נוספת במקום לחתום על הסכם פירוק הנשק הגרעיני.

  16. דרור ק

    תהיתי איזו תגובה ראויה לדבריך, אם הם בכלל ראויים לתגובה, אבל אז נזכרתי בחוק גודווין המפורסם: "ככל שדיון מקוון מתארך, ההסתברות שתתקיים הקבלה הקשורה לנאצים או להיטלר מתקרבת לאחת." משום מה החלטת להוכיח שאין צורך שהדיון יתארך כדי לקבל הקבלה כזאת. חבל.

  17. שור

    הקשר הוא גדר ההפרדה –
    עלות (כסף, סבל, תדמית בינ"ל וכו`) מול תועלת (הקטנת הטרור).

    לגבי האבטלה, נראה שגדר (קטנה) חוסמת את עיניך – שיעור האבטלה ירד מכ-11% ב-2003 לכ-6% ומטה במחצית 2008 בגלל רפורמות נתניהו, ובעיקר הקטנת הגרעון (במדינות סקנדינביה יש עודף), הגדלת התחרותיות (מדינות סקנדינביה מובילות במדד התחרותיות העולמי), הפחתת מיסים על עבודה (ערך שיש על שמו אפילו מפלגה) והשקעות ענק בתשתיות רכב וכבישים.
    בנוסף, מסתבר שכלכלת ישראל נפגעה הכי פחות מהמשבר העולמי למרות חשיפתה הגדולה לסחר חוץ. זה לא תוצאה של נס ארנב, יש סיבה (רפורמות נתניהו) ויש תוצאה.

    שנה טובה לך ארנב,

    שור

  18. אורי

    יש עוד ללכת בדרך זו. לא כוח יכניע את הגדר והממשל , המתנחלים והצורך הצבאי לעימות בכל מצב. ידיעה מתפשטת על מאבק לא אלים – ללא אבן , בלוק או התנגדות. הפיכת מסעות המניעה בבילעין לפארסה של צבא הגורר אנשים כך ללא התנגדות יהפכו את מסעות הענישה למגוחכים.

  19. שלמה

    ונניח וצדקתם בבלעין כי בג"ץ החליט… אז?
    זה מקרה נקודתי.

    רבותיי, אתם תפסידו. כי יהודים הם עם קשה עורף.
    גם כל אותם אנטישמיים ואוטו-אנטישמיים ששורצים באתר זה ודומיו יעלמו תוך דור או שניים…
    חלק מבניהם יחזור בתשובה, חלק ירד מהארץֿ, חלק יהיה סתם מיעוט בטל בשישים, ממורמר ואנטי-יהודי ואנטי ציוני ואנטי ישראלי עוד יותר מדור הוריו

    היהודים הם עם קשה עורף. מומרים אידיאולוגיים ואוטואנטישמיים היו לאלפים..שום דבר חדש…. זה הזכרון החילוני והבורות במסווה אינטלקטואלי שיש באופן מסורתי בחוגיי השמאל, שמביאים למסקנה מוטעית כי זו הדרך לא נוסתה, או ש"כלו כל הקיצין". אין שום פרספקטיבה הסטורית… היש סבלני יותר מהיהודי?! נו.. אז המדינה בת 63.. אז "אין פרטנר"… אז נחכה.. אז "דור שלם דורש שלום"? אז הדור הזה ייעלם כדור המדבר… נדודים ורק חול וחול, ולא זכו להכנס לארץ המובטחת. כשם שאלה נעלמו עד שהגיע הדור שהחליפם – זהו גם דינכם. (ניתוח דמוגרפי פשוט יוביל אתכם לאותה מסקנה,ובו בזמן גם לעליה במפלס הדכאון השנאה והמרירות)
    שנה טובה

  20. שלומי

    מניח שהרבה אנשי שמאל יבואו. זה יחזיר את העניין לתודעה ויאפשר למקד את המבט בדברים הבלתי אפשריים שהצבא עושה שם. שיוזמן גם אהוד ברק לעצרת. שווה לנסות. ולארגן אוטובוסים מרחבי הארץ. האם יש ארגון שיכול להרים זאת.

  21. mik

    מצד אחד, אלו שממהרים להשוות בין נסיעת היהודים על הקרונות למאבק הסיזיפי, ארוך השנים בבילעין (כדוגמא) ומצד שני, אלו שקוראים למוחמד לקחת אחריות על התפיסה הישראלית של העם הפלשתיני ו"לעשות משהו בעניין".
    אלו כמו אלו מייאשים אותי. האם זה באמת משנה למה אנחנו עיוורים כל עוד אנחנו עיוורים?
    לא יודעת לומר "מה עדיף"- רק 5 שנים להיות קורבן של מכונת מוות שבאה להשמיד אותך על שום הדת/לאום שאליהם נולדת ועד רגע ההשמדה תעשה הכל כדי לגזול ממך כל צלם אנוש או שישים ומשהו שנים של חיים תחת כיבוש שהולך ומחריף עם הזמן?
    באמת שלא יודעת.
    ובאמת שלא מצדיקה את צה"ל (שהוא רק שלוחה של מדינת ישראל) מוציאה אמרות כמו- אין לנו ברירה אלא להגן על עצמנו כי יודעת שרוב רובה של העבודה שנמצאת בפתחו של צה"ל היום היא עבודת שימור הכיבוש ובכל זאת, העלייה אל הקרונות של מאות אלפי יהודים, הרג עשרות אלפי בירי לפני כן, הנסויים שעשו על גופם של יהודים, ניתוץ ראשי תינוקות, מאות האלפים שעבדו עבודת פרך של סחיבת אבנים ממקום למקום עם הקצבה של 100 גרם לחם ביום אינם משתווים לחוסר הצדק והאלימות והאדונתיות של צה,ל וזה בלי קשר לכך, שגם מה שנעשה על ידי צה"ל בחסות מדינת ישראל הוא נורא ועלול להביא אותנו למצב שגם אנחנו נחשוב שהערבים הם כחיידק שיש להעביר אותו מעל פני האדמה.
    לדעתי ומבינה שהדבר אינו קל בכלל, חייבים להשקיע מאמצים בלהביא את האמת, את תמונת המציאות הזו לכמה שיותר ישראלים כי יותר מדי מאיתנו חיים כאילו אין כיבוש ונפגשים איתו רק במילואים (אלו שעושים) או בשרות הצבאי ובחופשים או כשזה מסתיים מעדיפים פשוט לשכוח.
    מודה שגם אני כזו. היו שנים שהגעתי לכל הפגנה, נסעתי לכל שיירת מזון וניסיתי כל אפשרות לשיתוף פעולה. יודעת, שרק מעטים ואולי רק בגילאים מסוימים קל יותר לעשות את זה כי מה לעשות לא כולנו נולדנו למשפחות שיכולות לממן את האנרכיות הכל מצפונית הזו וחלקנו צריכים לעבוד מאוד קשה בשביל סתם להתפרנס בדוחק. כי מה לעשות, רוב רובם של פעילי השלום האמיתיים, שעושים עבודת קודש באים ממשפחות שמשלימות להם שכר דירה ושכ"ל ונסיעות לחו"ל שבהם הם מתחברים לשמאלנים אחרים ממקומות אחרים ונהנים מתחושה קוסמופוליטית שנמנעת מכל היתר או סתם זוכים למשרת עיתונאי או כל דבר אחר שבראייה לאחור מסבירה שגם הפעילות הפוליטית הזו לא הייתה אלא דרכם לסדר עצמם בעולם תעסוקתי אכזר.
    למוחמד,אני איתך ורוצה בכל מאודי כאזרחית מדינת ישראל שזו תפסיק בהתנהגות המזויעה הזו שמובילה לכל כלך הרבה צער וטראומה וחוסר תקווה, יודעת שבכוונה לא מראים לי בטלויזיה שמזמן יצאה מהבית שלי את המאבק האזרחי
    יודעת שיודעים להציג לי ולא רק לי אתכם כחיות אלימות צמאות לדם יהודי. רוצה לומר לך שלא מאמינה לזה. רוצה לומר לך, שגם אני רוצה שהילד שלך יחווה ילדות מאושרת, חסרת פחד מקלגסים במדים, עם אפשרויות רבות לעתיד, שתהיה לו בחירה, שיהיה חופשי לפחות, כמוני ומוכנה להרבה מאוד כדי שזה יקרה וחשוב לי שתדע שאני לא חושבת שאני היחידה. שזה רק תחושה עצומהשל חוסר אונים שמונעת ממני לעשות משהו כי לא רק שניסייתי במשך זמן רב לעשות וראיתי במו עיניי שהכיבוש רק שולח עוד שורשים ושהמצב רק נהיה גרוע יותר עם הזמן אלא שגם בחיי שלי אין ממש זמן או כח להשקיע במשהו שאינו ההשרדות הקטנה שלי ויודעת שלא רק אני נאבקת עם כמה משרות חלקיות לשמור על איזו תחושה של חיים בלי תנאים ובלי הורים אשכנזיים לרוב לרשת מהם דירה בבוא הזמן ולכן חושבת, שצריך לחשוב על דרך פעולה אחרת שתחבר אנשים על בסיס אנושי נטו ועדיין מאמינה שיהיה אלו הפעולות בשטח ושתופי הפעולה האנושיים שיביאו לשינוי אמיתי באזור שלנו ולא, הסכם "שלום" כזה או אחר בין ראשי העמים/מדינות שלנו
    כל טוב