בית המשפט אינו משתתף בצער

נורית פלד אלחנן

ביום רביעי נכחנו – חברים מתנועת לוחמים לשלום, חברות מחסום וואטש, חברי פורום המשפחות השכולות למען שלום, ודויד גרוסמן – בשימוע בבית הדין הגבוה לצדק בעניין סגירת תיק החקירה (מחוסר ראיות) של הרג עביר עראמין בת העשר לפני כשלוש שנים.

השימוע שנקבע לאחת עשרה ולאחר מכן לתשע ולאחר מכן לעשר ולאחר מכן לאחת, התחיל בשתיים. עיתונאים התרוצצו במסדרון (מי מת? ילדה? באמת? תסלח לי אדוני מתה לך ילדה? כן. אז אתה בסאם עראמין? לא אני רמי אלחנן. אוי סליחה. איפה עראמין הזה? ומי אתן? אנחנו ממחסום וואטש. מאיזה מחסום? מה אתן עושות כאן? ומי את? אני חברה. של הפלסטינים האלה? כן. איך זה? איך זה קורה? יכולה להתראיין? גם לך מתה ילדה? באמת? מתי? ממה? איך קראו לה? ובכל זאת את איתם?) אבל אף ישראלי לא דיווח בסופו של דבר על האירוע.

סלווא ובסאם עראמין אינם יהודים ואינם ישראלים. הם חיים תחת כיבוש אכזר וכבר התנסו בכל מה שיש לו להציע: גירוש, כלא והרג בתם הקטנה עביר מכדור גומי שנורה לכאורה מרובהו של חייל משמר הגבול שישב בג'יפ ממוגן והוציא את קנה רובהו מן החור המיועד לכך לכאורה וכיוון וירה לכאורה לעבר ראשה של הילדה שעמדה לצד אחותה ליד קיוסק וקנתה סוכרייה לכאורה בהפסקה שבין השיעור הראשון לשני. הקליע נמצא תחת גופה של הילדה והועבר לרשויות. עדי ראייה, כמו גם שוטרי משמר הגבול, העידו שלא הייתה שום סכנה לכאורה לחייהם ושהירי נעשה בניגוד להוראות, אם נעשה. שני פתולוגים העידו שמן הסתם השבר שנגרם בגולגולתה הקטנה של עביר הוא שבר שיכול לכאורה להיגרם מכדור גומי. הרופא המטפל בהדסה אמר שלא היה זה כדור חי. קלטת השחזור של האירוע לא נמסרה לסנגור ולא לבית המשפט כי החיילים שלכאורה ביצעו את הירי, כלומר הוציאו קנה רובה דרך חור שחורר במיוחד למטרה זו, כיוונו וירו על ראשה של הילדה עביר, מככבים בקלטת.

פרקליטת המדינה, עילגת, לא מעודכנת ולא מסורקת, עומדת כמו מ"מ טירונים בגבה אל הקהל ומפריכה את כל הטענות: אז מצאו קליע. אז מה? מיודע כמה זמן הוא רבץ שם? אז אנשים העידו אז מה? הם יכולים (הערבים האלה) לומר כל דבר, זה כבר עדות? אז לא זרקו שם אבנים אז מה? זרקו ברחוב הסמוך. אם אתה היית במקומי, היא צוחקת אל מיכאל ספרד, כבר היית עושה מזה מטעמים.

מטעמים.

השופטת בייניש מזכירה לספרד – פעמיים – שכבר היו מקרים מעולם והחיילים מעולם לא עמדו לדין ולא הואשמו במאום אז מוטב שירד מזה. הפרקליטה צוחקת: היה לי העונג להיות במשפטים כאלה.

מטעמים. עונג.

אבל סלווא ובסאם עראמין אינם יכולים לתבוע דין צדק אלא מבית הדין של הישראלים. הם דורשים שהאמת תצא לאור בבית המשפט של הכובשים. של ההורגים. "כדי שאוכל לנוח וכדי שעביר תוכל לנוח," אומרת סלווא לעיתונאים. הפשע המושלם כתב פעם ז'אן פרנסואה ליוטארד, איננו רק ההרג אלא השתקת העדות, והשתקת קולם של הקורבנות. והעוול הגדול ביותר שאפשר לעולל לקורבן הוא האילוץ לבקש צדק אצל מעניו.

כפי שהבהירה השופטת בייניש בהערותיה לספרד, דמם של פלסטינים מותר בארץ הזאת. מעולם לא נענש איש על הרג פלסטינים – ילדים, מבוגרים, יילודים, זקנים. כל הרוצחים היהודים מתהלכים בינינו, חופשיים ומאושרים.

הרוצחים שלנו, המתאבדים הפלסטינים, לפחות פוטרים אותנו מלשאת את נוכחותם בעולם באמרם תמות נפשי עם פלשתים.  רוצחה של עביר עראמין בוודאי בילה בפאב באותו ערב (איזה יום נאחס! נכנסה לי ילדה לכוונת.) וימשיך לבלות בעוד הרבה פאבים בעוד הוריה של עביר מחפשים צדק אצל הכובש, אצל הנוגש.

בני יגאל בן ה-17 ישב כל היום באולם בית הדין והבעת זוועה על פניו. בלילה המריא לאושוויץ עם בני כיתתו.

למענו ביקשתי, התפללתי, ייחלתי, כמעט צעקתי שהשופטות המנומנמות – בייניש-ארבל-פרוקצ'ה- תמצאנה ניצוץ של אנושיות בעצמן, להישיר מבט אל סלווא שלא חדלה לבכות, אל בסאם שהחוויר והלך, ולומר: בית המשפט הגבוה לצדק משתתף בצערכם על מותה של עביר הקטנה.

זה לא קרה. 

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שולי

    האם אפשר לבקש לנסות לפרסם את הטקסט הזה בעיתונות הכתובה? האם ניסיתם ולא קבלו?
    מסרבת להאמין שיקראו ולא יגע בהם ושיחשפו לעדות המצמררת הזאת ולא יטלטל אותם – שופטים , כתבים, אנשים שרואים עצמם כנאורים

  2. Reuven

    Vayekav lemishpat-Vehinai mishpakh
    Leezdaka-vehinai ze`aka

    Nothing new there, in the Holy Land.

  3. אסף

    האדישות וקשות הלב הישראלית וחוסר הנכונות והיכולת לחשבון נפש – היכן האנושיות, ואולי – האם זו האנושיות במיטבה?

    ובכל זאת הערה קטנה – תסרוקתה של התובעת לא צריכה לעניין אותנו.

  4. עןדד אפרתי

    לא יודעים שהמציאות עולה על כל דימיון.
    בעופרת ירוקה היו מיקרים שהעיתונות המגויסת לא דיווחה
    חבל רק שכל העולם ראה
    ןאנו נמשיך להסתיר פנים

  5. אירית הלפרין

    כבוד השופטות הנכבדות
    צדק צדק תרדוף
    ראיתי אתכן מתחבטות בשאלה האם להיענות לעתירה בעניין עביר ערמין
    כל כך מלומדות
    והחוקים ,הרי צריך לשמור על החוק
    תיאטרון האבסורד
    איזה צדק יש בכיבוש של ארבעים ושתיים שנים
    ואיפה הזעקה המתבקשת למען הפסקת הרג הילדים הפלסטינים
    ואני חשתי את רוחה של עביר מרחפת בגגו הגבה של אולם בית הדין
    ואת האיפוק של אביה באסם
    ואת האסון שמחץ את ליבה של האם
    וכל האנשים הטובים שנאספו
    כולנו שיחקנו תפקידים ידועים מראש
    ומילותיה המזעזעות של הפרקליטה מטעם המדינה:
    " המקרה אכן גורם לי לאי נוחות מסוימת"
    כמו מפקד חיל האוויר שחש זעזוע קל בכנף כשהפיל טונה של חומר נפץ על בית מגורים בעזה
    ו"היה ל העונג לטפל כבר בתיקים דומים"
    בושה בושה בושה
    לאן נוליך את הבושה?
    אישה צעירה במדי פרקליטה וקירות בית המשפט לא נפלו עלינו
    פרצופו המזוויע של הכיבוש
    ורציתי לקלל את כל העושים את תפקידם לכאורה
    שרוחה של ילדה שנרצחה מכדור של חייל תרדוף אתכם וששנתכם תהיה רדופה וחסרת מנוחה
    כמו ליבה של סלאווה אמה ששום צדק לכאורה לא יחזיר לה את בתה

  6. דרןר בל"ד

    חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך.
    חרבם תבוא בליבם וקשתותם תישברנה.
    (תהילים לז 14-15)

  7. חזי מחלב

    בערוץ אחד היתה כתבה, ובה צולמו המפגינים מחוץ לאולם המשפט, והיו גם ראיונות עם דוד גרוסמן ועו`ד ספרד.המאמר שלך מרגש , ומראה להיכן הדרדרנו.
    ד`ש חמה לאישך הנהדר רמי, שעבד כגרפיקאי לפני שנים לא מעטות בערוץ הראשון.

  8. נעמה יערי

    ועדיין לא הבנתי מדוע לא מפרסמים ברבים את שם החייל שעשה את המעשה הנפשע הזה? האם זהותו לא ידועה?

    אני חייבת להוסיף שמיכאל ספרד ראוי לכל מילות התמיכה שבעולם, על פועלו הקשה והמתסכל. ישר כוחכם!!

  9. אירית

    לפחות היינו מקבלים את שם התובעת פרועת השיער.

    זוהי שגרת בית המשפט, ולא רק לגבי ילדות ערביות ירויות. הזחיחות והאטימות המופגנת הפכו להיות "תרבות ארגונית" במסדרונות מערכת המשפט, כולל גם בבית משפט שלום, כי הדג…מהראש..וכולי.

    מי שנתן לבגצ את חותמת הכשרות היו ארגוני השמאל וארגוני זכויות האדם שאכלו מהיד של אהרון ברק והפמיניסטיות שממשיכות לפאר ולרומם את גברת ביניש משום מה.

    מיכאל ספרד מסתמן כמהדורה חדשה של פלדמן, מה נגלה עליו עוד עשרים שנה ? העובדה שנותנים לו צופרים כדי לייצג כביכול את האפכא מסתברא מעוררת תהיות ספקניות.

  10. רונית

    היה מעניין לדעת יותר בדיוק – למה אין ראיות? האם עו"ד ספרד ייצג את הוריה
    של עביר? איך מתיישב המשפט שאמרה בייניש לספרד עם התיאור של נמנום ואדישות
    של השופטות? נראה שנורית פלד אלחנן בטוחה שחייל משמר הגבול הוא שירה. איך
    לעזאזל אי אפשר להוכיח את זה? אין סימן בכלי הירי? מה זאת אומרת שמצאו
    קליע מתחת לעביר?
    מה פירוש הסיבה "החיילים מככבים בה", הרי ברור שהם שם. זהותם ידועה.
    אם אינני טועה, כל השופטות האלה לא מייחלות להמשך שליטת ישראל בשטחים. נדמה לי שכל השלוש מסכימות שהכיבוש צריך להסתיים.
    גם אי אפשר לומר שהשופטות האלה פועלות ונוהגות בבית המשפט שלהן כמו השופטים הצבאיים המגוחכים של מדינת ישראל בבתי המשפט הצבאיים.
    לכן
    נדמה לי שהשאלה היא איזו מלכודת משפטית נפרשה כך שאי אפשר היה לשפוט משפט
    צדק. מה היה שם? מה סיפור הקלטת? ובלי קלטת – ייתכן שבאמת דיני הראיות לא
    מאפשרים לקשור את נוכחות החיילים ונשקם עם מותה של עביר? איפה בדיוק ניכר
    היה הרצון הרע, הרשע של השופטות? אולי נורית פלד אלחנן צריכה לתקוף גורם
    אחר?

  11. גל לוי

    נורית, זה כל כך חשוב שאת מזכירה לנו את הדברים האלה. תודה, וחזקי ואמצי.

    אירית, מה מיכאל ספרד עשה שצריך כבר לפקפק ביושרו בעוד 20 שנים? אולי התנצלות תהיה במקום?

  12. בן דוד. אתם צנזורים

    שמעת על משפחת חטואל, גברת?
    דמה של משפחת חטואל בראשו של בג"ץ בראשות אהרון ברק.
    האם טלי בהריון וארבע בנותיה נרצחו בפאתי רפיח ע"י פלסטינים שהסתתרו במבנים שבג"ץ סירב לאשר הריסתם על-ידי הצבא.
    הבג"ץ הפלסטיני לא העמיד את הרוצחים לדין. גם שום כתבה לא פורסמה על-ידי הפלסטינים בגנות הרצח.
    אני בז לכל המגיבים פה.

  13. בן דוד

    ציטוט: "הרוצחים שלנו, המתאבדים הפלסטינים"…
    כן. אנחנו הרוצחים, וה"מתאבדים" רק צדיקים, ולכן יקבל כל אחד 72 בתולות.

  14. אירית

    נידמה לי שלא הבהרת מדוע הפניה נעשית ממך, האם אתה גרופי פורמאלי ?

    שתי תשובות. כן ולא. שיטתית אין מקום להתנצלות, ולהלן ההסברים. שנית, אני נוחה להתנצל כאשר אדם שנפגע אישית ממני מבקש זאת בנימוס.

    הסיבות לכך שאין מקום להתנצל 0 אחת, חופש הביטוי, אני מקווה שזה קיים גם בשמאל. ספרד העמיד עצמו כדמות ציבורית, מנהיגותית, וכפוף לביקורת.
    שנית, נערה הייתי וגם זקנתי, המערכת מוכרת לי לפני ולפנים, ואולי כדאי פעם לתהות על כמה נהלים, אחד מהם זה האייקוניזציה של "נבחר" בתור בן יקיר לי או "המורד המאושר מטעם הממסד", ולמה יש שיתוף פעולה עם זה. כי, אתה יודע, מי שמפריע למערכת הבטחון ..נו טוב, אין טעם לפרט למיתממים.

    ספרד לא מעניין אותי כהוא זה, אלא בתור "נישה" שמערכת המשפט מטפחת מעת לעת, ויש לה מחירים גבוהים , זה צריך לעניין כל אדם שזכויות האדם ומערכת החוק בישראל חשובות לו. שיקולי העסקונה לא ממש מעניינים אותי, אבל כניראה שמאד מעניינים אותך. הוא חבר שלך וחבר של ההוא, סבבה, אולי כולם היו ביחד במילואים ?

    לבסוף, יצר הפנטזיה (והיחצ) משחק פה תפקיד מעניין, והצרכים הנפשיים או הרגשיים פרימאלים של שמאלנים מסויימים לחשוב שיש איזה קאובוי, שיכול להגשים את משאלתם הנסתרת, גם למרוד וגם לקבל פרס נובל על כך ממש מהממסד הישראלי. על הפנטזיה הזו גדלו כמה גידולים לא תקינים, ואני תוהה אם יש פה שידור חוזר. אותה תסמונת גרופיז היתה לגבי פלדמן היקיר לי הקודם, והיום נדמה לי שהנושא כולו תקוע כצפרדע בגרונם. הילת הקדושים שמורה אצלי לציורים ואיקונות בותיקן, ולא לבני אדם בשר וחי.

    ואם מר ספרד ידרוש התנצלות, אשקול זאת אחרי שאשמע את הנימוקים.

  15. אורי

    אכן מאמר מעורר (מחשבה ורגש)

    בל נשכח כי שופטים לרגש הם כמו רופאים מנתחים לכאב.
    אבל…רופא טוב, חכם ונאור יודע להחצין מודעותו לכאב ואף להתנצל
    אך בשביל הפציינט והמהלך הטיפולי (כאב = נתון שימושי).

    ביהמ (העליון בפרט) איבד את נאורותו מזמן. הצדק לא נעשה וודאי שלא נראה מזמן…

    נדירות טבעית היתה והלכה לה – חשין.

  16. שחר

    "הרוצחים שלנו, המתאבדים הפלסטינים" עליך לקרוא – אלה הרוצחים אותנו (המקבילים לאלו מאיתנו הרוצחים אותם, והאחרונים כמובן רבים פי כמה וכמה) הם המתאבדים הפלסטינים, והם באמת לא משאירים מקום למשפט כי המתאבד נהרג בהתפוצצות.

  17. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    במאמר הזה ניצלת את תמימות הקוראים כדי לסמן לך מטרה את הקלגסים היהודים.
    את טועה.
    זוהי מערכת המשפט ההופכת משפט למשפח וזה קורה הרבה יותר כאן בתוך ישראל ורק עם הודים .
    עשרות יהודים נרצחים מידי שנה ורוצחיהם לא נותנים את הדין בגלל מערכת הפרקליטות הגרועה שלא מחפשת עדים ועדויות כמו שצריך .
    אם יש לך ספיקות פני לפורום נפגעי עבירה .

  18. צבי

    תודה לנורית אלחנן על מאמר שמציל מן הבושה המוחלטת ע"י הפניית הזרקור אל לב הבושה–בית המשפט העליון.

    נ.ב. לא יכול שלא למחות על הההערות המיותרות על מיכאל ספרד ועל מה שנגרר מהן אחרי שהיה מי שתהה–מופת של טעם רע וגסות רוח.

  19. שמואל

    בחוסר הצדק שלך, הינך מאשימה את החייל המבצע את מה שנחשב כמעשה המשרת נכון את חברתו.
    דרכך המעדיפה את האנרכיה, יוצרת מידות מוסריות הנוגדות את טובת עמך ומולדתך.
    העובדה שאת חייה ומתקיימת בשטח כבוש, מלמדת שניתן לכבוש חלקות ארץ, בלי להרוג את הערבים הנכבשים במשך 30 שנה.
    כל שאנו זקוקים כדי לשלוט בארצנו, בלי הצורך להשתמש – לאורך זמן – בצבא, הוא גירוש הערבים לירדן.
    ובא לציון גואל.

  20. מיכה רחמן

    בית המשפט העליון פועל בתוך ההסכמות, המכנה המשותף הרחב של החברה. נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, היה חוזר ואומר שבית המשפט פועל בתוך החברה. הקונצנזוס הלאומי כולל את הצורך להגנה עצמיח, וכידוע הכיבוש גם הוא חלק מההגנה העצמית (בגלל שזהו כבר מצב קיים בעיני המרכז הפוליטי, ובגלל שיהודה ושומרון שייכים לנו בעיני הימין). זו הסיבה שבאופן עקבי ושיטתי בית המשפט העליון נמנע מהתערבות בפעולות צה"ל, ולכן אף חייל לא נשפט על הרג. זו הסיבה שארגונים שונים כמו שוברים שתיקה ויש גבול מעבירים חומר לארגונים שיוזמים שיפוט של פשעי המלחמה הישראלים בחו"ל.
    פשעי מלחמה אינם נראים כמו הסרט התורכי. הם מוחבאים, ונסתרים. הטייס ממרומי השמיים לא רואה את הקורבנות, אבל מטיל פצצה שהורגת גם ילדים. חייל משמר הגבול ירה (לכאורה) בילדה קטנה שאוכלת סוכריה. ואיש איננן מעוניים לגלות את האמת. כי האמת עלולה להציג את ישראל כמדינה שהורגת ילדים. הצבא והמדינה מעוניינים לתת חסינות לחיילים כדי שימשיכו לבצע את תפקידם בשמירת הכיבוש, תפקיד המביא לפעמים גם להרג ילדים חים מפשע.

  21. שור

    כל עוד נמשכת שליטה ישראלית על השטחים טוב שיש ארגוני זכויות (כמו ווטש) שמנסים לשים גבולות לכוח, כי הכוח בטבעו עלול להשחית גם אנשים מוסריים. על צה"ל לשתף פעולה עם ארגונים כאלה, ואף למנות מעין קציני מוסר שיפקחו ויסבירו על החוקים ועל זכויות תושבי השטחים (וגם במשטרה על זכויות של מפגינים ישראלים, בעיקר ערבים, כתומים וחרדים).

    גם טוב שארגונים ותושבי השטחים יכולים לעתור לבית הדין הגבוה לצדק של מדינת ישראל כנגד עוולות שנעשו לדעתם. כמו שאמר מנחם בגין ז"ל – יש שופטים בירושלים.

    מצד שני, לא לשכוח ששליטה ישראלית נועדה לשמור על חיי ילדינו, כמאמר חז"ל – עניי עירך קודמים.

    נראה שנחיה עוד ימים רבים במצב מסובך ומרכב ללא פתרון נראה לעין. וכל עוד זה המצב יש לשמור על המוסריות שלנו מחד ולהוקיע את הברבריות של האוייב הערבי ושל תומכיו (כמו טורקיה הרצחנית) מאידך.

    שור

  22. דרור בל"ד

    אילן סבן,מרצה למשפטים באונ` חיפה,ערך מחקר מקיף בנושא התייחסות בג"צ לפלשתינאים.עיקר תוצאות מחקרו מובאים בחיבורו :"בית המשפט העליון והמיעוט הערבי -פלשתינאי:תמונה (ותחזית) לא בשחור לבן". (יש לזכור כי המסקנות נכונות ל2004,מאז ה"אפור בהיר" הפך לשחור משחור)
    http://law.haifa.ac.il/faculty/lec_papers/saban/new/SCourt&Arab.pdf
    בדברי הסיכום טוען סבן:"בית המשפט לא עושה את כל אשר לאל ידו במילוי ההבטחה לשוויון אזרחי הטמונה בחזון המגשר שאותו הוא עצמו סימן". גם בהרהורי ליבו משתף אותנו סבן:
    "אולי בית המשפט פשוט מתעייף מהתפקיד הכה קשה של הילד עם האצבע בחור הסכר. קל למדי להבין זאת. בית המשפט די בודד בתפקיד זה,והתפקיד מניב ביקורתיות יותר מהילת גבורה. אלא שאין לו ואין לנו הפריבילגיה של התעייפות או חיפוש שלווה מדומה.אלה יובילו אותנו להכריע רע בפרשת הדרכים שבה מצויה החברה הישראלית".

    גם דברים אלו נכתבו לפני פרעות עזה:במאמרו "עמוד הקלון".(אתר יש-גבול).כותב גדעון ספירו:
    "ברק הוא המצביא המשפטי שנתן כמעט לכל עוולה של הכיבוש הכשר חוקי ומשפטי. הוא הוביל את מערכת המשפט להיות השפחה החרופה של המערכת הביטחונית, יהיו אלה הצבא, השב"כ, המוסד או המתנחלים, מה שקרוי בשפה הרשמית "כוחות הביטחון"."
    http://www.yeshgvul.org/shame_0107.asp

    ויש גם הזמנה לבית המשפט בהאג. לא כעו"ד מנוול המגן על רוצחי ילדות (כגון פלדמן במקרה רצח שקד שלחוב),אלא בא לברך את גדול הפושעים ומצא עצמו מקולל על ספסל הנאשמים:"משפטן דגול וליברלי, סימפטי, אבהי ולא מורם מעם – הוא נתן גם לזוועות הדיכוי חזות לגיטימית; אנשים הגונים יכלו להגיד לעצמם שאם ברק חי עם הכיבוש – גם הם יכולים. אשמתו גדולה על כן אף מזאת של האנשים העושים את העבודה המלוכלכת בשטח".(אהרן ברק: מה שנשאר. מאת תום שגב (הארץ)).
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=762285

    בהסגרת אהוד ברק לבית המשפט הבינ"ל לפשעי מלחמה בהאג ננוחם.