רוברט קנדי והמלחמה בפשע המאורגן

אירית יער אדלבאום

בפוסט הקצר הזה אני מבקשת להעלות תהיה וגם משאלה, בקשר להיעדר התייחסות שיטתית ורצינית לנושא הפשע המאורגן בישראל, מצד כותבים בצד השמאלי של המפה, ובעיקר הרדיקלי-פרוגרסיבי. המשאלה, כמובן, שפוסט זה, ומגמות אחרות, יגרמו לשינוי ולגיבוש אגנדה ברורה בנושא זה, שמעמידה את המלחמה בפשע המאורגן בארץ ובכלל במקום טוב בראש הטבלא.

במשך הזמן והשוטטות באתרי תקשורת מן הצד השמאלי (ובכלל), קיבלתי תגובה די אחידה לשאלות בנושא זה. האחת היתה בעצם סוג של הכחשה, כלומר, הנושא הוא "נון אייטם" והעלאתו עצמה נגועה בפוליטיזציה ימנית אולי מעין ניסיון להסיח הדעת הציבורית מנושאים הנחשבים יותר חשובים (כיבוש, סכסוך וכיוצב). תגובה שניה היא התנגדות לעיסוק במסגרת גישה ליבראלית כללית לנושא אכיפת חוק, והתנגדות לסדר יום של  LAW AND ORDER המזוהה גם כן עם אגנדה ימנית.

בעיני שתי הגישות שגויות, ראשית, אין ספק כבר שישראל היא מדינה מושחתת מאד, ושורת האישומים של השנים האחרונות מבססת חשד סביר שזו אחת הבעיות הקשות ביותר כאן. שנית, אין כל קשר בין מגמות "חוק וסדר" א-לה ג'וליאני ובין התמודדות נגד פשע מאורגן. לא מדובר כאן בשאלה של נוכחות שוטרים, הגברת החסינות לשוטרים, החמרת ענישה וכיוצב, אלא בהיערכות נגד משרתי ציבור בכירים וסורחים. אך בעיקר חסרה מוטיבציה נהירה ופרואקטיבית לגבש קמפיין יצירתי סביב הנושא. לשם כך אני מביאה תזכורת קצרה לאופן שבו התייחס רוברט קנדי, התובע הכללי הנודע, ואחיו של JFK (וביחד עם אחיו) לפשע המאורגן, כהשראה שמדובר בנושא המשתלב ותומך במגמות שמאל כלליות ופרוגרסיביות חברתית. קנדי, או האחים קנדי, הציבו את הלחימה בפשע המאורגן לצד וביחד עם האכיפה של "זכויות האזרח" בנושא של השחורים ובכלל באיים השמרניים של ארצות הברית. קנדי ראה באכיפת החוק, כשלעצמה, ועל הגורמים החזקים והאלימים במדינה במיוחד, "עסקה אחת", הן בנושא הפשיעה והשחיתות והן
בנושא של התעלמות מחקיקה למען זכויות אזרח.
  ואכן, שחיתות שלטונית, שהיא המשמעות האמיתית של פשע מאורגן (לעומת פשע אחר), חותרת במישרין תחת עצם הרעיון של "שלטון החוק" אשר כבר אבד בים של מלל ומאבקים אחרים. ללא שלטון חוק, אין ממילא דמוקרטיה, והויכוח הפוליטי המדיני הופך מיותר ולא רלוונטי. כמו כן, פשע מאורגן הוא פשע נגד נכסי הציבור ונגד העקרון של שלטון ציבור בממשלה (ולא להיפך), כלומר הוא פועל נגד עקרון הייצוג בבסיסו. ולכן, כדאי אולי להתעכב קצת על ההגדרה של המונח. נוצר גם קושי מסויים וטשטוש מושגים לא מקרי, כאשר "משפחות פשע" ו"ארגון פשע" נכנסו במקום הדיון הנקי ב"פשע מאורגן". משפחת פשע, אפשר משמעותה משפחה העוסקת בפשע שאינו מאורגן, וגם ארגון פשע, לכאורה יכול לחמוק מן המונח שבו אני מנסה לדון. פשע מאורגן  יוחד מקצועית לתופעה של פשע השלוב בשלטון ובגופים שלטוניים, אם בכך שמדובר בעיקר בגזילת נכסי ציבור (לדוגמא, הטיית מכרזים ציבוריים לטובת עבריין מסויים, בניגוד לטובת הציבור, דבר שהוא בבחינת מכת מדינה בישראל), או שחלק מן הפשיעה כרוכה בשותפות פעילה מצד פקידי ציבור או משרתי ציבור. במצב כזה, איש הציבור (או הפקיד, או השופט או השוטר) מועל בתפקידו הציבורי, בבטחון הציבור ובנכסי הציבור בכך שהוא מאפשר, מעלים עין, או משתתף בביצוע פשע, במקום לבצע את עבודתו.

איפשור פשיעה אלימה, חותר תחת אמון הציבור במערכות, ושוב, מערער על עצם השלטת החוק ומוסדות המדינה הנבחרים. במצבים קיצוניים, עוברת השליטה בפועל לידי ברוני פשע ו"בובותיהם" בשלטון, ומכאן שנוצרת אוליגרכיה המוסווית במצג ובמוסדות שהם
לכאורה מתפקדים, אך למעשה הם הסוואה לשלטון בריונות וכוח.

לא זו אף זו, אלא ששלטון ארגוני פשע שונה וגרוע מהותית מסוגי עריצות אחרים, שחלקם לפחות מתאפיין בהגברת הבטחון האישי של האזרח, אם כי במחיר של הכחדת זכויות פוליטיות או דתיות או אחרות, של קבוצות יריבות.
  פשע מאורגן בעת שלנו, בעיית העבדות המודרנית
בנוסף לדברים הברורים מאליהם לעיל, כדאי לבחון מה סוגי הפשיעה החותרים תחת חירויות בסיסיות, כגון סחר בבני אדם (לצרכי מין ועבודת כפייה אחרת), סחר "שחור"  בנשק, ועוד. הפשע המאורגן שלוב אם כן בתעשיה הולכת וגוברת של עבדות לבנה (כולל לאחרונה הנושא המדאיג מאד של סחר באיברים), וגם סחר בנשק לאזורים בהם מוטל אמברגו. (מלחמות אזרחים, דיכוי, וכיוצב). זהו אינטרס נוסף שיש לתת עליו את הדעת בטיפול בפשע המאורגן, שהוא היום בינלאומי ווגלובאלי, ויש לו גם זרועות "לובי" חזקות לבלימת יוזמות חקיקה או שיתופי פעולה שיזיקו לפעולת הארגונים הללו.
מעבר לכך, קשה להבין כיצד ניתן לטפל למשל בנושא "קלאסי" וחשוב חברתית כמו סחר בנשים או בילדים, מבלי לבחון זאת בהקשר של פשיעה מאורגנת, השולחת זרועות לשלטון המרכזי עצמו.
נושא זה משיק בצורה משמעותית לצד "הסוציאליסטי" של המפה הפוליטית, שכן פשע מאורגן מחייב מצע של היעדר זכויות עובדים משמעותיות (או שהוא נכנס ומשתלב בארגוני עובדים, בעיה שהיתה מוכרת בארצות הברית ויתכן שגם בישראל, ופגעה מאד בהתפתחות התקינה של הסוציאליזם בישראל. כאשר איגודי עובדים הופכים קן לפשיעה, נוצר הרקע לפגיעה במעמד הקיבוצי של העובדים במקום לפעול לניקוי האורוות. בנוסף
לכך, אין משמעות לאיגוד עובדים ולהגנה על זכויות עובדים אם מתבצעת השתלטות של ארגון פשע, כפי שאין משמעות לכל מוסד שלטוני אחר, בין אם עיריה או מחלקה ממשלתית, אם היא עובדת למעשה עבור ברון פשע). היעדר בטחון סוציאלי הוא מצע נוח לפשיעה מאורגנת המתבססת על נואשות ועבדות.

המקרה הישראלי
  במידה ויתקיים כאמור דיון משמעותי ועמוק בשילוב האגנדה של מיגור הפשע המאורגן, בגופי שמאל, גופי חשיבה ומרכזי סיוע משפטי ייעודיים, אפשר יהיה לדון בנושאים הספציפיים לישראל בתחום זה. אפשר למנות כבר חלק מהם. פשע מאורגן וזיקתו למיליטריזציה בישראל (זיקות מסחריות עם יצוא הנשק וארגוני מודיעין) ; פשע מאורגן וסחר בילדים ונשים למין (כולל פורנוגרפיה מסחרית); השלטון המקומי; מערכי גבייה; וכמובן, שאלת השאלות, שאין לי עליה תשובה כלשהי, האם הגיע מצב הפשע המאורגן לישראל לדרגה "האדומה", כלומר, האם מערכת המשפט נגועה בצורה כלשהי גם כן. לפי מדדים אובייקטיביים, השתלטות על פונקציות שיטור ושיפוט נחשבות לחמורות ביותר, אף מעבר להשתלטות על מערכות פוליטיות בכירות (מרכזי מפלגות או נבחר כזה או אחר).
ברור שאין מוטיבציה לעסוק בנושא זה, בעיקר משום שהמורשת היפה של קנדי נותרה נגועה גם בסופו המר של רוברט קנדי, וגם אחיו. רבים מהחוקרים הסולידיים מאוששים את הסברה שידו של הפשע המאורגן היתה בהתנקשויות אלה, אולי ביחד עם גורמים נוספים שחברו אליהם, בעיקר גורמי ימין כלכליים וצבאיים-פוליטיים.

הפשע המאורגן הותיר שורה של "סימני אזהרה", פוליטיקאים אהודים שנרצחו, תעשיינים, עיתונאים, ואנשי חוק. לא באתי להציע כאן במה לחשיפת ארגוני פשע ספציפיים, אלא במה לדיון שיטתי-ערכי בתופעה עצמה, ואיך היא משתלבת בהיערכות בעלת מאפייני שמאל, הן ברמה המדינית, הכלכלית והחברתית כמובן.
לקריאה נוספת -פרופסור מנחם אמיר, על פשע מאורגן.

לבסוף, הערה בשולי הדיון
  בשנות התשעים נערך דיון אינטנסיבי באיחוד האירופאי על תאים פוליטיים מחתרתיים שהוקמו ונתמכו על ידי נאט"ו מאז מלחמת העולם השניה, כחלק מן המלחמה הקרה. בכמה מקרים באירופה, התפתחו תאים מחתרתיים אלה לכדי בעיה של אכיפת חוק ופשיעה
מאורגנת. תאים אלה פעלו למעשה באמצעות ארגוני פשיעה מקומיים, לבצע מדיניות של סיכול ההתפשטות הקומוניסטית, ובמקרים רבים "יצאו משליטה", כלומר חתרו תחת סדרי השלטון והמשפט של אותן מדינות. המקרה המפורסם יותר התרחש באיטליה (אפרופו הרצח של אלדו מורו, פרשת קוסיגה וכולי), כאשר התא נחשף כארגון משולב של פעילות בטחונית מטעם נאטו ביחד עם ארגוני פשע אלימים מאד. יתכן ויש גם לתופעה זו רלוונטיות כלשהי למצב החוקי בישראל.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. שושנה גבאי

    תודה רבה לך על העלאת הנושא החשוב. ניתוח בהיר ומבריק שתופס לעומק את הבעייתיות הישראלית!

  2. ירושלמי ממז"א

    אני חושב שחלק מחוסר ההתעניינות של `שמאל` ושמאל בנושא הוא שזה לא `סקסי` לחשוב שממול עומדים פשוט עבריינים, בלי שום קשר לאידיאולוגיה ובלי שום משמעות מטאפיסית. רק עניין עיוור של כח ושל כסף. הרבה יותר נוח לעמוד מול מפלצות ודרקונים פוטוגניים של `איזם` למיניהן ולהרגיש גיבור מול כל מיני חומות, שחלק מהן מומצאות, ושההתנגדות להן והמחשבה שהם רודפים פוליטית, נכונה או לא נכונה, מחזקת את הרגשת זהותך העצמית כאיש שמאל, לא כן כשעבריין רודף אחריך. עם הבריונים האמיתיים ברמה הכי פשוטה (גם אם העמדה שלהם כבר לא פשוטה, כמו שכתבת) אנחנו לא מתעסקים, אנחנו פשוט לא בנויים, זה `אפור מדי, ויש כמובן מי שנבנה מזה.

  3. יריב מ

    ללא ספק נושא שמאלי ראוי.

  4. אירית

    שושנה ויריב, תודה

    ירושלמי, תעתועי הזהות הולכים לכל מיני כיוונים,לא רק בכיוון שציינת אבל כן, גם זה קיים.
    אני לא מסכימה שזה לא "סקסי", אולי יש הסבר אחר. הרי בישראל מאמצים בשמחה את כל המיתוסים האמריקאים. והנה, קנדי, באטמן, קלינט איסטווד, המחסל למיניהם, כולם עוסקים במאבק של האזרח או שומר החוק האמיץ, בשחיתות ובפשע המאורגן. בעיקר בטמן. אבל זה לא "תפס" לעומת סמלי אופנה ותרבות אחרים שכן תפסו.
    להערכתי זה נובע מהשתקה יזומה ובלימת התודעה הציבורית שהתפועה בכלל קיימת. הן משום בגלל האתוס הציוני (להיראות טוב ולא לכבס ליד השכנים) והן משום שבורות בנושא פשע מאורגן מאפשרת את קיומו. התקשורת נוטלת חלק בכיסוי התופעה, ואת ההסבר אתה יכול לספק בעצמך.

  5. אורן א.

    הנושא שהעלית מפתיע ומעציב אותי כי הוא מסמן לי עד כמה השמאל אליו אני משתייך צבוע ומתחסד.

  6. מוישה

    זה אפילו לא נושא פוליטי.
    יש מישהו בישראל שבעד הפשע המאורגן? יש מפלגה שחרתה על דגלה את תקומת המאפיה, את שגשוג האלפרונים ואת רווחת הרוזנשטיינים?
    הנושא הזה נמצא לגמרי בקונצנזוס. כל בוקר קמה מפלגה אחרת שמתכוונת "למגר את הפשע" ולהחזיר את הבטחון לרחובות, וואטאבר דט מינז.
    יש בעלי הון שתומכים באופן מובהק בפשע המאורגן? אולי, לא יודע, אבל זה בטח לא מקור כוחם העיקרי. אף חברה ציבורית לא הופרטה לידי המאפיה הקווקזית, וחבורת הסכינאים מלוד לא שולטת ברגולציה הפיננסית ובפיקוח על קרנות ההון. כל אלה קשורים לבעלי ההון, לא למאפיה. כמו שברכט אמר – "מה זה לשדוד בנק לעומת לייסד בנק?".

    פשע מאורגן זה פשוט משעמם. אפשר להמציא כמה נושאים שרוצים ולומר שהשמאל צריך להתעסק בהם, אבל הוא לא. הוא פשוט לא. זה לא פוליטי. זה משעמם. אני לא רוצה לומר שזה לא חשוב, אדרבה, הרבה דברים חשובים בחיים הם משעממים, אבל זה עדיין לא נושא פוליטי או שמאלי או ימני. זה פשוט זה.

  7. סמולן מסייע בנדיבות

    ונדמה לי שאת פשוט לא מעיזה לכתוב את המשפט הזה: האם יתכן שהשמאל הוא חלק מהפשע המאורגן ? שבגלל זה מתרחשת קמפיין ההשתקה השיטתי והיעיל, והשונה כל כך אל מול נוף חיקוי האמריקאים המאפיין כל כך את השמאל 🙂 ?

  8. טרזן

    מבחינת השמאל אין כל הבדל בין ממשל מוּטֶה הון (הון-שלטון), וממשל מוטה פשע-מאורגן. זה נבלה וזה טריפה. השמאל לא צריך להתפלש במאבק נגדם, אלא להתרכז במשימתו העליונה שהיא עצירת ההידרדרות במצב זכויות האדם – כל הזכויות וכל בני האדם. שמירה קפדנית על זכויות האדם תחנוק גם את ההון וגם את הפשע, אשר נשמת אפם היא חילול הזכויות האלה.

  9. מאיר בביוף

    המאמר היה יכול להיות חשוב מאין כמותו אלמלא הכשל הנורא של הכותבת באשר לתרומתם של האחים קנדי, עליהם השלום, למלחמה בפשע האמריקני המאורגן.

    נכון הדבר, שעם היבחרו לנשיא, מינה j.f.k את אחיו, רוברט, לתובע הכללי של המימשל, וזה הזדרז להצהיר הצהרות נגד המאפיה, ואף פעל ברוח זו. אולם, הדרך בה נבחר j.f.k לנשיא היתה מפוקפקת, שלא לומר מושחתת. j.f.k, בעצת אביו, חבר לפרנק סינטרה, שסלל לו את הדרך לסם (מו) ג`יאנקנה – אחד מלווייתני המאפיה האיטלקית בארה"ב – וזה "סידר" לו תמיכה אלקטורלית בשיקאגו, שלה היתה חשיבות רבה בבחירות ההן (בתחילת שנות ה-1960).

    בסופו של יום, קנדי "הביס" את ניקסון בעשירית האחוז,בזכות שיקאגו, וכך הוא נבחר לנשיא. אם הכותבת לא היתה מודעת לכך, שומה היה עליה להכין שיעורי בית קלים יחסית. אבל, אם היא ידעה זאת ובכ"ז החליטה לראות באחים קנדי מודל לחיקוי, יש כאן ליקוי מאורות.

  10. אירית

    טרזן, יש משהו בדבריך אבל קצת פשטני ושטחי. זכויות אדם זו מילה יפה, אבל האבחנות מאד חשובות כדי לממשן. כך למשל, אזכיר רק בקצרה את הביקורת הפמיניסטית על ההגדרה של זכויות אדם כניצבות מול (במובן ההוהפלדיאני) כוחות המדינה פרופר, בעוד שבימינו יש הפרטה של הפרות זכויות אדם. מה לי אם עברתי עינויים על ידי סוהר במדים או על ידי מאפיונר שעשה זאת בזמן שהאיש עם המדים עמד בצד ? וכיוצב. לא הצעתי להחליף את האגנדה של השמאל, אלא להוסיף ולשכלל.

    מאיר, אני בהחלט מודעת לבעייתיות של משפחת קנדי , והנושא עלה בפוסטים בבלוג שלי וגם דנו בזה. לא הבאתי את קנדי כאן בתור שום דבר חוץ מאשר שבירת ההמשגה "מיגור פשע שווה גוליאני ושמרנים", ישנם עוד מודלים התייחסותיים. בוא נסכים שאם נחטט בכל המודלים האמריקאים נגיע לפירכות מטרידות, אני הראשונה לאמר זאת. הכוונה כרגע אינה לדון במשפחת קנדי על כל מורכבותה, אלא על הצד המשפטי של רוברט קנדי, שרמתו המקצועית אינה מוטלת בספק כולל המחוייבות שלו לזכויות האזרח (אגב, את מודל מהפכת זכויות האזרח תחת שרביטו, כן אימצו פה כל האגודות לזכויות האזרח. אז…מה עם החצי השני ?)

    אגב, בביוף, מילה אישית בעניין זה. אולי דוקא מי שמכיר את הפשע המאורגן מהבית, יודע למה כדאי להציב אותו בתור מטרה ? חשבת על זה ? העובדה שמשפחת קנדי היתה מסובכת עם המאפיה היא דוקא חיזוק לטענות שלי באופן כללי, וד"ל. השאלה היא איך ניגף השמאל בידי ה"סמולנים" ? אולי כדאי לבדוק כמה אסטרטגיות פעולה אפשריות.

  11. אור

    אני אשמח לראות דוגמה אחת של מדינה מערבית ליברלית שחיסלה את הפשע המאורגן. קשה לי להאמין שיש דוגמה כזו (אולי גם אין דוגמה כזו במדינות אחרות). חשוב הרי לזכור שארגוני פשע מאורגן, מלבד שכבה של בוסים גדולים, מורכבים בעיקר מחיילים פשוטים שמגיעים מן הסתם מהשכבות היותר עניות וחסרות ההזדמנויות בחברה.
    לאור זה נשאלת השאלה אם יש בכלל אינטרס למעמד השליט לחסל את הפשע המאורגן שבעצם נותן סיכויי פרנסה לרבים מהמדוכאים.
    לדעתי אין להם אינטרס באמת לחסל לחלוטין את הפשע המאורגן, אלא רק להגבילו באופן שלא יערער את הסדר הקיים או לא יפגע יותר מידי במעמד הביניים.
    לכן כל הדיון לא רלוונטי- במסגרת ההיגיון של השליטים וכל עוד בעלי ההון והרווח שולטים, זה יהיה דימיוני לדבר על חיסול הפשע המאורגן על כל תופעותיו הנוראיות כמו עבדות וכו`. דימיוני לא פחות מכל סוג אחר של התנדבות של השליטים לוותר מרצונם הטוב על כוח.
    רק התארגנות של מי שבאמת נפגע מהפשע המאורגן, בעיקר תושבי שכונות מוחלשות, יכולה לחסלו. אבל מן הסתם אי אפשר לנהל מאבק כזה כשלעצמו, במנותק מדרישות אחרות יותר רחבות, מאבק לסוציאליזם.

  12. חנה קים

    מסכימה עם הכותבת, ושמחה שהנושא סוף סוף עלה לדיון כאן באתר.

  13. אירית

    משום שאני מנסה לשכנע בנחיצותו של דיון בנושא זה, אענה למגיבים, גם אלה שבעליל לא קראו את מה שכתוב פה בכלל.
    מוישה – אם תקרא את הכתוב פה תבין שכל השמות שזרקת, בתור דוגמא לפשע, לא בהכרח נוגעים למאמר זה. שנית, הטיעון ש"אף אחד לא מתנגד" לא ברור לי. אף אחד לא תומך באונס, האם לא צריך ארגוני מחאה בנושא של אכיפה ומניעה ? וכך גם לגבי מיגור העוני, וקידום השלום. לגבי השעמום, נידמה לי שגם זה בעייתי, דוקא מאפיה מהווה נושא לסרטי הולייווד רבים, שלא כמו הבעיות של תקציבי משרדים.

    אור – שוב, קראי שנית את הפוסט. הפשיעה שאת מדברת עליה בשכונות העוני אינה פשע מאורגן, זה בדרך כלל פשע רחוב, גם כנופיות או GANGS אינן פשע מאורגן. פשע מאורגן לא מספק מקומות עבודה, אלא אם כן את סבורה ששפחת מין או צרכן סמים (נרקומן) הן עבודה בכלל או תעסוקה. הטיית מכרז של חברת חשמל לתאגיד ענק אחד, במקום תאגיד אחר לא מספקת עבודה לאף אחד. כדאי לקרוא מה שכתבתי. פשיעת רחוב, פריצות, אפילו זנות, תקיפה, שוד, זה לא המקרה.לעומת זה דוקא למשל מיחזור בקבוקי פלסטיק אומרים שנפל בידי פשע מאורגן. בכל מקרה, אין הכוונה שהם מספקים שם מקומות עבודה בשכונות.

    סמולן – אם כוונת ששימון פרס, נמרודי ומוזס זה שמאל לצורך הטענה שבשמאל יש פשע מאורגן אז כן, אולי אתה צודק. לדידי אלה אינם ולא היו כוחות שמאל, לפחות לא במובן של הדיון פה.

  14. אור

    ראשית, אני בן, לא בת.
    שנית, כשאת אומרת פשיעה מאורגנת את מתכוונת לשחיתות שילטונית? או חדירה של ארגוני פשע לזרועות השלטון?לא ברור מהמאמר למה את מתכוונת. בדר"כ מייחסים את המושג לאירגוני פשע כמו של רוזנשטיין ושות`.
    הרי מי שמטה את המכרזים הגדולים באמת הם אנשי עסקים "מכובדים", "לגיטימיים".

  15. סמולן הסייען

    חלילה. אני מנסה להעביר את האפשרות – שתיאורטית היא בוודאי אפשרית – שאותם ארגוני שמאל עצמם שבהן את מנסה למכור את הרעיון, ושמשתיקים אותך בטענות שתיארת באופן כה ברור, הם שלוחה של הפשע המאורגן. שמת לב שארגוני שמאל נתמכים על ידי תקציבים שמגיעים באחוזים לא פרופורציונאליים ממדינות שבהן סמים וזנות הם חוקיים ? יפה.

  16. מרדכי

    הגדרת פשע מאורגן לא פשוט,הוסיפו כאן להגדרות שלך,השלטון מושחת,פשע צווארון לבן,מסוכן מפשע רגיל