דמוקרטיה ליהודים בלבד: מקרה אבו בסמה

ראויה אבו רביע

בשבוע שעבר החליטו חברי ועדת הפנים של הכנסת לאשר לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק המועצות האזוריות, אשר יעניק לשר הפנים סמכות לדחות את מועד הבחירות במועצה האזורית אבו בסמה, שאמורות להתקיים בתחילת דצמבר,  ללא הגבלת זמן.

המועצה האזורית אבו בסמה, שמאגדת כמה כפרים בדואים שהיו בלתי מוכרים שנים רבות, מנוהלת מאז היווסד לפני שש שנים על ידי מועצה ממונה בראשות עמרם קלעג'י. על פי החוק, היה משרד הפנים חייב ליזום ולקיים בחירות דמוקרטיות ראשונות לראשות המועצה לכל המאוחר בדצמבר 2009. 

למרות זאת, משרד הפנים לא נקט את כל הפעולות הדרושות כדי לקיים את הבחירות במועדן ועתה, כשהמועד הקבוע בחוק לעריכת הבחירות מתקרב –  ולמעשה כבר לא ניתן לקיים את הבחירות במועדן החוקי – יוזם משרד הפנים הצעת חוק בלתי דמוקרטית, ולפיה  שר הפנים יוכל לדחות את מועד הבחירות ללא הגבלת זמן. הצעת החוק מנוסחת בלשון כללית אולם ברור כי מטרתה העיקרית היא לדחות את קיום הבחירות באבו בסמה. הזכות לבחור ולהיבחר, שהיא זכות יסוד חוקתית, תישלל מתושבי המועצה.

מלבד העובדה שהצעת החוק היא בלתי חוקתית בעליל ומהווה תקדים מסוכן המאיים על הדמוקרטיה, עולה ממנה ניחוח גזעני, מתנשא וקולוניאלי המשקף את האופן בו התייחסו, באופן מסורתי, רשויות המדינה אל האוכלוסייה הערבית-הבדואית כאל קבוצה שאיננה מסוגלת לנהל את עצמה ובטח שלא להשתתף במשחק הדמוקרטי השמור ליהודים בלבד.  הגישה הזו מושתתת על התפיסה הפטרנליסטית, לפיה הממונה מטעם משרד הפנים, שאיננו נציג האוכלוסייה הבדואית, יצליח "לנהל" את ענייני הערבים הבדואים באופן טוב יותר מאשר הם עצמם. תפיסה זו היא המשך ישיר של הממשל הצבאי, שרשויות המדינה ממשיכות לקיים באופן שיטתי ביחס לאוכלוסיה הערבית בישראל. ואשר לובשת צורות שונות של הפרד ומשול בהתייחסות לערבים הבדואים כאל נתינים שיש לשלוט בהם.

הצעת חוק זו איננה מתרחשת בחלל ריק והיא תוצר ישיר של מדיניות הממשלה כלפי האוכלוסייה הערבית-הבדואית לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל: מדיניות של נישול והפקעת קרקעות, של הריסות בתים ושל התייחסות אל האוכלוסייה הבדואית כאל אזרחים שקופים נעדרי זכויות ונעדרי היכולת לאוטונומיה חברתית ותרבותית. מדיניות זו תופסת תאוצה במציאות בה 35 כפרים עדיין אינם מוכרים על ידי המדינה, נעדרי תשתיות בסיסיות, מים, חשמל, חינוך והריסות בתים מתמדת, אשר לאלפי תושביהן אין את הזכות האלמנטארית לבחור ולהיבחר לרשות המקומית, זכות חוקתית הנשמרת לאזרחיה היהודים של המדינה.

אני נכלמת כאדם, כמשפטנית ערביה-בדואית וכאזרחית המדינה שאני נאלצת לכתוב שורות אלו. בכל מדינה דמוקרטית מתוקנת הצעה כמו זו הייתה נופלת עוד לפני הדיון הראשון בפרלמנט ויוזמיה היו מוקעים לשוליה של החברה.

הכותבת היא עורכת דין באגודה לזכויות האזרח בישראל  

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. איסי שיין

    כמי שחי את המצב ברשויות הערביות אני מעיד כי להתנהל תקין זה צירוף מילים שלא קיים גם לא מוכר . אוי לתושבים החיים תחת הדמוקרטיה של שלטון מקומי ברשויות הערביות. מה לא ברור?גם לילד עד גיל—- לא נותנים לחצות הכביש אפילו לא במעבר חצייה.

  2. ליאור

    הרשות הפלסטינית היא דוגמא מעולה לממשל עצמאי תקין, איזה מזל שהאמריקאים כפו את הבחירות ואיפשרו לאירגון טרור פנאטי שונא נשים להיבחר לרשות המדינה.

  3. עמית

    בראש כוחות אלו עומדת מפלגת ש"ס, שיצרה לה במתקפה מעניינת של יחסי ציבור, דימוי של מפלגה חברתית. זו מפלגה דתית לאומנית קיצונית החותרת להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה לאומנית-דתית הנשלטת ע"י רבני ועסקני ש"ס.
    הבדואים למרבה הצער, בתור קבוצה חלשה, הופכים להיות שפן הניסיונות העיקרי של מגמה זו.

  4. שחר

    גם בירוחם הכתירו את עמרם מצנע לדיקטטור של העייריה, ובסופי שבוע הוא חוזר לאשתו.

  5. יהושע רוזין

    הכונות הן שקופות א למנוע ממשל מוניציפלי עצמי. ב. לתת ג`ובים לאנ"ש. אם אני לא טועה זה לא המקרה של מועצה נבחרת שכשלה כי לא הייתה כזאת. בכל מקרה יש היום אישים מהמגזר הפלסטיני ישראלי עצמו שהיו יכולים למלא בהצלחה, ודאי יותר מעסקן ש"ס, את התפקיד. באשר לטוקבקיסט הגזעני ששולל בכלל את יכולת הממשל העצמי של ערבים, רציתי להזכיר נשכחות. אחרי הסכם אוסלו הצליחו הפליסטינים להקים תשתית מנהלית רצינית שטחים במקום שאפשרו להם. ישראל מהרה להרוס את התשתית הזו בהזדמנות הראשונה אחרי פרוץ האינתיפדה השניה. גם זה באשמת ישראל ובעקר אריאל שרון.

  6. יוסי אמיתי

    ניכרים דברי אמת. המסר שמעבירה ראויה במאמרה החשוב הוא מסר של אמת, ואולי היא מבטאת את כאבה וכאב החברה שלה באנדר-סטייטמנט ובפחות ממידת החריפות ההולמת מציאות קשה זאת. בשנים האחרונות, חלק מן הסטודנטים שלי באוניברסיטת בן גוריון הם ערבים בדווים, וקשה שלא להתרשם לחיוב מהתחזקות הבטחון העצמי שלהם, ויכולתם לבטא את עצמם בבהירות ובאסרטיביות. בעיקר אמורים הדברים לגבי הבנות הבדוויות. לנגד עינינו מתחוללת מהפכה פמיניסטית שקטה, שעוד תגיע להישגים של מימוש עצמי, כפי שהגיעה ראויה אבו רביעה.
    תגובתו המתנשאת והקולוניאלית של המגיב הראשון היא בזויה ואינה ראויה להתייחסות. אבל גם ל"כוחות הקידמה" ראוי להזכיר את הפתגם הערבי: "אינו דומה זה שסופג את המלקות לזה שעומד בצד וסופר אותן".

  7. דורון

    כיהודי החרד לצביונה של המדינה אני מוצא את עצמי במצב מאוד לא נוח עם התפתחיות מדאיגות אלו אשר מפריטות ממני, האזרח, גם את הרשות המקומית.
    שבעתיים המצב מטריד כאשר מדובר באוכלוסיה הממילא מוחלשת של הבדואים.

  8. נאוה

    כאזרחית יהודיה אני מרגישה בושה גדולה לנוכח ההתנהלות הפטרונית והגזענית של משרד הפנים, במקרה זה, אבל של פקידים ושרים רבים בממשלת ישראל הנוכחית ואלו שקדמו לה לאורך ששים שנה.
    מסיורים שאני עורכת עם סטודנטים בדרום, אני נפעמת ונרגשת לפגוש בכל פעם עוד נציגים צעירים של האוכלוסייה הבדואית, בעלי חזון חברתי, תודעה פוליטית ויכולות מנהיגות מוכחות. תכונות שצומחות כנראה כתגובת נגד לעוני ולהזנחה שמדינת ישראל כה שוקדת על שימורן כלפי האוכלוסייה הערבית פלשתינית בכלל וכלפי הבדואים בדרום בפרט. כל רשות יהודית היתה מייחלת למנהיגים נחושים בעלי חזון חברתי כמו של ראויה, אמאל , ועוד רבים ורבות אחרים.
    תעודת עניות לחברה שלנו ולנו, המתיימרים להיותחברה דמוקרטית.

  9. צבי

    החלטה זו תאפשר קידום הבדואים בנגב טוב יותר מכל מועמד נבחר מהמגזר.
    זה לא שחסרים אנשים מוכשרים במגזר אבל כפרים אלו בתהליך הקמה מורכב ומסובך ובעת הזו מועמד מהמגזר יהייה נתון ללחצים פוליטיים ומחויבויות שונות לבוחריו ולא יצליח להתעסק במהות.
    אל נשכח שבעיית הקרקעות ותביעות הבעלות לא נפתרו עדיין והדרישה להקים תשתיות כבישים ,מים,ביוב חשמל היא לגיטימית אבל הבעיה האמיתית היא איך להעביר את הכביש או כל תשתית אחרת כאשר לרוב לצד הדרישה להכיר בכפרים ולהקים תשתיות מונעים התושבים ביצוע עבודות בשל תביעת קרקעות ובנוסף לא תמיד ניתן להעביר תשתית בשל בית או צריף הנמצאים בדרך ונדרש לפנותם ובלתי אפשרי להקים תשתיות ולהתחשב בכולם. למועמד מקומי יהייה קשה כפליים להתמודד עם בעיות מסוג זה. עדיף היה שלא יגדירו זמן בלתי מוגבל אלה תקופה קצובה שתבחן מחדש כל כמה שנים כי המטרה בסופו של דבר לאפשר לכפרים לנהל את עצמם ולבחור להם מועמד בבחירות דמורקרטיות.