ישראל מדינת ביטחון או מדינת רווחה

איציק ספורטא

כדי להבין עד כמה ישראל משקיעה פחות בחברה בהשוואה למדינות אחרות, ביחס למשאביה, מספיק להתבונן בהוצאות הממשלה ביחס לתוצר. כיון שהתוצר לנפש בישראל נמוך מזה שברוב מדינות אירופה ברור שגם אם בישראל הייתה ההוצאה ביחס לתוצר זהה למדינות האחרות עדיין ההשקעה לנפש הייתה אבסולוטית נמוכה יותר. בנוסף הוצאות הביטחון של ישראל הן כמעט כפולות מאשר בארה"ב ויותר מפי שמונה בהשוואה לאוסטריה. כך שכדי לבחון את ההשקעה בחברה בישראל יש לקחת זאת בחשבון, כאשר עושים זאת מתברר שישראל היא אחת המדינות הממעיטות בהשקעה, שאינה ביטחון, ולכן בהכרח המצב החברתי ימשיך להיות גרוע.

באוסטריה ההוצאה הממשלתית היא 49.9% מהתוצר והוצאות הביטחון הן 0.9% מהתוצר בישראל באותה שנה ההוצאה הממשלתית בישראל הייתה 44.7% מהתוצר והוצאות הביטחון 8%. ההפרש בהוצאות הביטחון בין המדינות הייתה של יותר משבעה אחוז, כך שבפועל ההוצאה בישראל בניקוי ההפרש בהוצאות ביטחון הייתה 36.3%, כך שהפער בהוצאות הוא כמעט 13%. רק בסלובקיה, ארה"ב, אירלנד, יפן וקוריאה ההוצאה בניקוי ההפרש בהוצאה לביטחון ההוצאה קטנה מאשר בישראל וגם זה ברוב המדינות במעט, למשל, ביפן ההוצאה היא 35.1% ובסלובקיה 35.9%.  אם הייתי עורך את החישוב בהשוואה לשבדיה הפער היה עומד על 16%. גם אם בוחנים את הממוצע של כל מדינות ה-OECD מוצאים שההוצאה הממשלתי הממוצעת היא 42.5% גבוהה ב-6% בהשוואה לישראל.

שוב תגידו מה הוא מבלבל את המוח עם המספרים הללו. הרי ברור שלישראל יהיו יותר הוצאות ביטחון. כאן כמובן השאלה האם צריך כל כך הרבה הוצאות שכאלה.אבל אפילו אם נניח שהיינו מפחיתים את הוצאות הביטחון בחצי עדיין היה פער מאד גדול בהוצאות שאינן הוצאות ביטחון בן ישראל לרוב המדינות האחרות. נניח שכל סנט שמוצא לביטחון הוא הכרחי אזי מה צריך היה לעשות, כמובן להגדיל משמעותית את הוצאות הממשלה במינימום למעל 50%, אבל אז היו קופצים מומחה הכלכלה וטוענים שזה בלתי אפשרי.

מצד אחר אנו קוראים שרוב האזרחים סבורים שעל הממשלה לדאוג לעניים, לחינוך ולבריאות. זה לא יקרה גם אם שר הרווחה וסגן שר הבריאות ושר החינוך והשר לענייני כלום יישאו נאומים חוצבי להבות בנושא, בלי משאבים שום דבר לא ממש ישתנה. לא איזה עוד גרוש וחצי לעמותות או עוד לירה ורבע לתוכנית מפוארת כזו או אחרת אלא משאבים ממש, מיליארדים (אחוז תוצר שווה יותר משבעה מיליארד שקל). לכן כאזרחים אסור לנו לתת להם לבלבל את המוח ויותר חשוב אנחנו צריכים להבין שכדי שיבוא שינוי הוא חייב לבוא דרך השקעת משאבים מסיבית של המדינה, לצורך כך ידרשו מיסים נוספים שאותם אנחנו נשלם. אי אפשר לרקוד ביותר מחתונה אחת גם מבצר ביטחוני, גם לשלם מיסים נמוכים, גם לראות בממשלה קטנה משאת נפש וגם לבכות אחר כך שהמצב החברתי בכי רע.   

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. rawda

    ישראל מגדירה עצמה כמדינת רווחה אך עצם שישראל היא המדינה היהודיה היחידה באיזור מזרח התיכון והקשרים שלה עם שכנותיה המדינות הערביות אינן טובות זה גורם למדינת ישראל להיות מדינת ביטחון. וכיוון שישראל רוצה להגן על עצמה ולשמור על אזרחיה אז הנושא הביטחוני תופס מעמד וסטטוס גבהה בממשלה במיוחדובמדינה בכלל. אפשר לראות שאפילו ילדים קטנים מדברים בנושאי ביטחון. אך ההשקעה בביטחון בישראל באה על חשבון החינוך, הבריאות הרווחה וכל מני שירותי רווחה שיכולים להקל על השכבה העניה במדינה.
    השפעת הדבר הזה מתבטאת בהרבה צדדים בחיי החברה כמו עוני מוסדות החינוך וכולי.
    אני מקווה שיהיה שלום ושההקעה בביטחון תועבר לחינוך ולמוסדות הרווחה, משרד הבריאות וכולי שהחיים יהיו יותר טובים כי מגיע לאנשים לחיות בכבוד וחיים טובים בלי לדאוג איך אני אשיג את האוכל שדל היום.

  2. יואל קורנבלום

    אני מסכים עם כותב הפוסט שלמרות הכל אפשר היה לחלק את העוגה טוב יותר ולעזור לנזקקים יותר ובכלל להוסיף תקציב לעניין החברתי וגם למתן קצת יותר טוב את הכלכלה החזירית שיש בארץ. מצד שני אנחנו תמיד מקבלים פוסטים שבהם אומרים לנו ש30% או 27% או 50% וכל זה רק רבע אחוז מההפרש במדד משנת תרפפ"ו ועד היום וכו`. כל זה עובר לנו מעל הראש ואנחנו לא יודעים מי מדד ובאיזה תנאים מדדו האם זה כל מה שמדדו ומה גודל אי הוודאות במדידות הנ"ל. לכן קשה להתייחס לזה. בנוסף אפשר להתייחס לחלק מהוצאות הביטחון כהוצאות חינוך. בסופו של דבר מכשירים שם טייסים, מנהלים, מהנדסים, מתכנתנים, שוטרים, חוקרים, מורים, טבחים, מזונאים, מכונאים, מסגרים, נהגים, שומרים וכן הלאה הרשימה ארוכה.

    הרבה מהכוכבים הכותבים כאן באתר "העוקץ" חדשות לבקרים וגם באמצע היום על כל מיני עיוותים ומוחים לכאורה על סבלם של אחרים ומציעים וגם פועלים בצורה אחת או אחרת אבל אף פעם לא שואלים מה מחיר הפעילות שלהם לציבור והאם יש תועלת בפעילות הזאת וכמה הם גורמים להוצאות מיותרות שהיו יכולות להיות בשימוש במקומות טובים יותר.

    אני מציע מדד אחר והוא "waste riser" על משקל "stress riser" שמקובל בהנדסה שבה מנסים ומשתדלים שלא יהיו כאלה בתכנון.

    אז הנה רשימה חלקית של ה"waste risers"
    1. האם מחיר השמירה על ההפגנות בנעלין ומקומות דומים ושבירת הגדר עולים כסף למדינה? ברור שכן. האם יש תועלת בזה? לא לציבור. האם אפשר היה לקחת ההוצאות האילו ולהשתמש בהם כדי להכניס הרבה מחשבים לבתי הספר בדימונה למשל? ברור שכן.
    2. האם ההכפשות נגד מדינת ישראל שהרבה מהכוכבים הכותבים כאן עוסקים בהם במרץ רב עולים למדינת ישראל כספים? ברור שכן. האם יש תועלת בזה? לא לציבור. צריך להלחם בזה ולהסביר שכל זה שקר וכזב וכל זה עולה בכמות רבה של כסף שהיה יכול להיות בשימוש במקום אחר. האם הכסף הזה יכול היה להיות בשימוש לענינים חברתיים? ברור שכן.
    3. האם כל ההכפשות נגד מדינת ישראל ובכלל נסיונם של כמה המכוכבים הכותבים כאן לבטל את הלגיטימציה של המדינה היהודית עולים כסף? בהחלט כן. האם יש תועלת בזה? לא לציבור. זה נותן תקוה לדיקטאטורים הערביים שהמדינה היהודית תיפול מעצמה ולא נותן להם שום סיבה להגיע לשלום איתנו ולכן צריך להחזיק צבא גדול שעולה הרבה כסף וגם מלחמות מדי פעם בפעם ובט"ש שעולה הרבה כסף. האם אפשר היה להשתמש בכסף הזה למטרות חברתיות? ללא ספק.
    4. מה מחיר הסכם אוסלו והמרכיב שלו בתקציב משרד הביטחון ומשרדים אחרים? האם יש בהסכם תועלת? לא לציבור. אולי רק לכמה שמקבלים משכורת כדי לנהל את מרכז פרס לשלום. האם אפשר היה לקחת את הכסף ולממן בו תקציבים חברתיים? ברור שכן.

    כמובן שיש עוד. אבל בעיקרון אם באים לשאול אם ישראל היא מדינת ביטחון או מדינת רווחה צריכים האנשים לחשוב, במיוחד אילו שגורמים שגורמים להוצאות הנ"ל, וישאלו את עצמם אם הם פועלים לטובת הציבור או לקידום מטרותיהם הפוליטיות.

  3. מפה ומשם

    למרות שנראה שהכל ברור כשמש. מאמרך מזכיר לנו שוב כמה אנחנו משלמים על היותנו סרבני שלום. תודה לך ספורטא

  4. פיני זוהר עיתונאי

    איציק יקר. הנושא כאוב במיוחד עקב מימדי העוני בישראל. והאפליה בין המרכז לפרפריה. הכל נובע מאופי השלטון הלקוי. במה עסקינן רוב הממשלות המורכבות ממספר מפלגות נסחטות טבין ותקילין ע"י הקואלציה. לכן מבוזבזים סכומי עתק ללא הגיון במקומות לא נכונים.
    תוסיף לזה צורכי בטחון גבוהים,עובדים זרים, דתיים, פשיעה על מגוון רבדיה משטרה רקובה מערכת משפט לקויה ועוד כהנה וכהנה. קצרה היריעה מלפרט. והרי לך עוני מחפיר ומזעזע של השכבות החלשות. וההשלכות הס מלהזכיר. חבל שמקבלי ההחלטות הם אימפוטנטים חסרי תכלית.

  5. מ

    ד"ר איציק ספורטא

    חבל ליפול לפח של בטחון מול כלכלה/חברה, כביכול.
    הוצאות הבטחון בישראל גבוהות, באופן טבעי.

    ראינו בעשור האחרון איך הצמצום בכשירות הצבא, והפרטת חלק מהמערכות הבטחוניות פוגעים קודם כל בפריפריה.

    הבעיה שלנו היא לא כמות הכסף הפנוי שנשאר לאחר שהוצא מתקציב המדינה 8% לבטחון; הבעיה, היא איך העושר הלאומי מתחלק.

    בעבר חלקו היחסי של תקציב הבטחון היה אף גדול יותר; למעשה הוא בירידה בשנים האחרונות, כמו שאפשר לראות בגרף של הלמ"ס: http://www.cbs.gov.il/publications/hozaot_bitahon06/pdf/gr00_02.pdf

    למעשה המתאם בין גובה תקציב הבטחון לבין המצב הכלכלי/חברתי הוא הפוך ממה שמשתמע מדבריך: ככל שההוצאה היחסית לבטחון קטנה, תחולת העוני ועומקו דוקא גדלים.

    לדעתי זה לא מפתיע כלל וכלל; הירידה בתקציב הבטחון דוקא משתלבת באופן מושלם במארג הכללי של הקטנת הממשלה, היעלמות המדינה והחלפתה בתאגידים ואוליגרכים. עם הנטל של תקציב הבטחון עוד אפשר היה לחיות; הבעיה האמיתית היא שבשנים האחרונות הפכנו מ"צבא שיש לו מדינה" ל"שוק הון שיש לו מדינה", וכנראה שזה לא יותר טוב.

  6. michael

    אמנם יש צרכי בטחון שאין לזלזל בהם, אבל שכר האלופים במטכ"ל, המשלחות המפוארות שנשלחות לחו"ל ולנות כמובן במלונות פאר, ועוד המון פריטי תקציב מנופחים הם למעשה הסיפור האמיתי- המוכיח שניתן היה לעשות אחרת.

    בישראל היום פטריוט הוא גנרל שקונה פצצות בלי סוף, לא מי שחרד לחברה ורוצה להשקיע בחינוך, בריאות ורווחה, האנשים החרדים לחינוך או לרווחה הם אלו שלא רואים אותם ממטר, הם אנשי שוליים, העוני והשוליים לאט לאט מגיעים למרכז.

    בכל זאת איך זה שלעשות מלחמות ולשפוך מילארדים אפשר לעשות בלי להניד עפעף, ולהשקיע בדיוק וחינוך והכשרה מקצועית זה בלתי-אפשרי?

  7. ירדנה אלון

    קורנבלום אחא במחילה מכבודך,בעלי לא מהנדס ואני אינני אשת מהנדס ועל כן ההגיון ההנדסי שלך לא נהיר לי כל צרכו.
    בקשר לסעיף הראשון במדד שלך,מה היה לפני הפגנות בילעין?הרי ההפגנות האלה מתקיימות מזה כחמש שנים, מה היה לפני חמש שנים? תקציב הבטחון של מדינת ישראל היה זעום לעומת תקציבי החינוך הבריאות,הרווחה,או שמה מיליארדים של לירות,ואחר כך שקלים ואחר כך שקלים חדשים,נשפכו על בניית קולוניות ושמירה על הקולוניות והכל הלך למען סקטור מסויים בחברה הישראלית במקום חלוקת משאבים צודקת עבור כולם?האם יש לך מושג כמה כסף "מיותר" שאין בו תועלת למען הציבור נשפך על הקולונויות לעומת הכסף המיותר שאין בו תועלת נשפך לכיוון בילעין והמפגינים?
    2.- אני לא נכנסת להגדרות בנושא ההכפשות של מה זה הכפשה ומי מכפיש בהכפשות עוסקים כולם יש כאלה שקוראים לזה חופש הביטוי .אבל גם זה נכון לשנים האחרונות מה היה לפני זה?כשכולנו הוכנסנו למטחנת הבשר האידאולוגית שיש שמתעקשים לקרוא לה "כור היתוך"?לפני שקמו ההיסטוריונים החדשים ,או "האנטי ציוניים" היתה חלוקת משאבים יותר צודקת,? אז תקציב הבטחון של מדינת ישראל היה מאוד זעום לעומת תקציבי הרווחה,החינוך,הרפואה,הבריאות וכו`וכו`וכו`.?מאז שקמו "ההיסטוריונים החדשים" או "האנטי ציוניים" נשפך המון כסף מיותר,שלא מביא כל תועלת לציבור, על מנת לסכור את פיותיהם,מה עם הכסף המיותר שנשפך על מנת למנוע את ההסתה הפרועה של הימין המשיחי?,הסתה שהביאה בסופו של יום לרצח ראש ממשלה,מה שדורש תקציבי ענק היום כדי להציב שמירה כפולה ומכופלת לא רק על ראשי ממשלות אלא גם על שרים,סתם חברי כנסת,אולי כאן הבזבוז ושפיכת הכסף המיותר שאין לו תועלת לציבור? אז אולי אם הימין המשיחי יפסיק את ההסתה הפרועה שלו לא נזדקק לכל כך הרבה משאבים תקציביים על מנת למנוע רצח פוליטי ואז את כל הכסף נוכל להפנות לדברים שיש בהם תועלת לציבור כמו חינוך,רווחה בריאות וכו`וכו`וכו`?
    ג.- האם הקולוניות שמעבר לקו הירוק הם באמת לתועלת ולטובת הציבור או משמשות לקידום אינטרסים פוליטיים כלכליים במסווה של אידאולוגיה משיחית? הרי בבוא היום נצטרך לחזור לקוי שישים ושבע ומה יהיה עם כל הכסף שנשפך כמים על הקולוניות במקום על עיירות הפיתוח ,ערי הפריפריה ושכונות העוני בערים הגדולות.
    אבל כאמור בעלי לא מהנדס ואני לא אשת מהנדס אולי בגלל זה אני שואלת את השאלות האלה?

  8. ברק

    הוצאות הביטחון של מדינת ישראל הן אסטרונומיות. וכן, הן באות על חשבון דברים פעוטים ולא כל כך חשובים כמו חינוך ורווחה. מכונת התעמולה לא מפסיקה להזכיר שכל העולם רוצה להשמיד אותנו, או לציין שאיראן כבר הצליחה לשגר לוויין לחלל ולכן כל שקל בתקציב הביטחון הוא חשוב. על מנת לשמור על בטחוננו זה נחוץ ביותר לשכן את כבוד שר הביטחון בחדר מלון בפריז, שעלותו היא 13,000 יורו ללילה… מי יודע לאן הולך כל הכסף הזה? מה שבטוח הוא שלא אני ולא אתם יודעים, כי תקציב הביטחון הוא חסוי ואנו, האזרחים שמכיסם מגיע חלק ניכר מהתקציב הזה לא יכולים לדעת כמה עולה כל טיל ופצצה, וכמה כאלו רכש צה"ל. מדינת ישראל צריעה לבחון את סדר העדיפויות שלה מחדש, הגיע הזמן שנבין שחינוך, רווחה והשקעה בתשתיות חשובים לא פחות מהשקעה בביטחון. אנו מקבלים באדישות את הידיעה שמדען ישראלי זכה בפרס נובל, אבל לא מסוגלים להבין איך העולם מסרב להתרשם מההישג של תפיסת נשק איראנית ע"י צה"ל.

  9. יואל קורנבלום

    הבאתי כמה מהדוגמאות רק להראות שיש כאלה שבוכים שאין כסף לתכניות שהם רוצים אבל מצד שני תומכים בתובנות שונות שמוציאות את הכסף במקומות אחרים ללא תועלת לאף אחד. לכן אני מציע לחשוב על זה ולכן גם הבאתי את הדוגמאות. אני מניח שיש עוד הרבה דוגמאות אחרות. אני בעד חופש ביטוי ואין בדעתי להגביל אותו. אני ממש לא מבין מדוע את רומזת שאני נגד חופש ביטוי. בנוסף הרבה חושבים בהגיון למרות שאינם מהנדסים.

    בקשר להפגנות בבלעין אז חמש שנים הפגנות כמה זה עלה? האם זה הביא לאיזו תוצאה? האם הציבור מעוניין בזה? את צריכה לשאול את עצמך את השאלה הזאת יחד עם עוד הרבה שאלות אחרות. אני לא מגביל כאמור.

    בקשר ל"קולוניות" כפי שאת מציגה אני מניח שאת מתכוונת לישובים שמעבר לקו הירוק. לדוגמא נקח את היציאה מרצועת עזה. היה מחיר מסוים להחזיק צבא ברצועה וגם אזרחים בגוש קטיף. יצאנו משם ולא חסכנו דבר. להפך ההוצאה היתה גדולה יותר כדי להכנס שנית כדי להרוס את תשתיות הטרור וגם הסבל לאזרחים בשני הצדדים עולה הרבה כסף. בצורה אחרת, צה"ל יצא וכוח טרור נכנס במקום צה"ל ולאזרחי המקום אין מה לומר בעניין אפילו אם מכריחים אותם לדבר בשבח הטרוריסטים. אז בסופו של אני מקווה שברור לך שלא היה כאן חיסכון ונראה לי שבקרוב תהיה הוצאה גדולה יותר כשתשתית הטרור ברצועה תתחיל עוד פעם לעבוד נגדינו ונאלץ להגיב. אז את יכולה לראות שלתאוריה שלך ולמה שהבאת ממש אין בסיס. החזקת הצבא ברצועת עזה פשוט היתה זולה יותר מאשר היציאה ולכן היה נשאר יותר כסף לצרכים חברתיים. אם את יכולה להגיב ישירות לזה אשמח מאד לשמוע.

    באותה מידה את יכולה לראות את המצב גם ביו"ש שבו צה"ל עדיין פעיל. אם נצא משם אז כוח טרור אחר יכנס לואקום הזה ולתושבים שם לא תהיה ברירה אלא להתרגל וגם יצטרכו לשבח ולהלל את הטרור כי לא תהיה להם ברירה. כמובן שאז נצטרך להכנס עוד פעם לנקות את השטח ובהוצאה גדולה יותר. לכן נראה לי הרבה יותר זול להחזיק את הצבא שם ואת ההפרש לתת לתכניות חברתיות. אם את יכולה להגיב על זה ישירות אשמח מאד לשמוע.

    באופן עקרוני זה בעצם לא משנה הרבה אם נהיה בתוך הקו הירוק או מחוץ לקו הירוק כי השכנים שלנו לא נתנו לנו מנוח גם כשהיינו בתוך קווי הירוק. לכן אין לנו ברירה אלא לפתח צבא חזק במחיר עצום כדי לא לאפשר לשכנים שלנו להכנס לשטח שלנו וכמובן המחיר הזה עולה הרבה בתקציבים חברתיים. בקשר ל"קולוניות", כפי שאת כותבת, כעיקרון, מי אמר לך שהשטח הזה שייך לפלסטינים? ראשית השטח הזה היה מיועד ליהודים ואז באו הבריטים והקימו שם את ירדן ואחר כך ירדן החליטה שהיא לא רוצה את המקום והם מציעים מדינה חדשה והיא של הפלסטינים. לאחר מכן המדינה הזאת לא תהיה קיימת כי אין לה ממש בסיס ואיזה טרור חדש יכנס לשטח הנ"ל. כמובן שכל זה יביא עלינו הוצאה חדשה על חשבון כולם כולל התכניות החברתיות.

    כל זה מביא אותנו לבעיה האמיתית שהיא אבי אבות ואימהות הבעיה והוצאה הכספית הרבה שיש לנו. מה הסיבה שיש לדיקטאטורים המוסלמים מסביבינו להגיע לשלום איתנו? במה זה עוזר להם? המסקנה שלי היא שהם לא רוצים שלום כי זה לא עוזר להם בכלל והם רק מדברים על זה כדי לסבר את אוזנם של כל מי שצריך לסבר את אוזנו ולעשות כאילו. לכן כל אותם חוגים בארץ שמקבלים את דעות הדיקטאטורים הנ"ל ומאמינים להם בעצם מרחיקים את השלום כי כאמור אותם דקטאטורים רואים ושומעים מה שקורה כאן ויודעים שיש מי שמפרסם את דעותיהם ועוזר להם לפלג את העם היהודי ולהחליש את העם היהודי כך שאפשר לשבת בשקט ולא לעשות דבר עבור השלום חוץ מאשר קולות של שלום. לכן מדינת ישראל צריכה צבא חזק, עמדות אסטרטגיות טובות וכל זה עולה המון כסף שכאמור על חשבון התכניות החברתיות.

    לכן אומר לך עוד פעם, ירדנה, תחשבי כרצונך אבל זיכרי שלכל דבר יש מחיר. לכן מחאתי בתגובתי היא על אילו שבדעותיהם גורמים להוצאות, כמו רבים מהכותבים כאן, ואחר כך בוכים שאין כסף.

    אם תוכלי להגיב ישירות לנקודות שהעליתי במקום להביא "ימין משיחי" (מה זה?) אשמח לענות.

  10. מ

    אשמח מאוד אם המגיבים ו/או כותב המאמר יעשו עוד רבע צעד במחשבה.
    לצורך הדיון נניח שמחר בבוקר תקציב הבטחון מקוצץ משמעותית, נאמר בעשרה מיליארד ש"ח. האם תוכלו להעריך כמה זה בכלל יעזור? נאמר, כמה משפחות מצבן הכלכלי ישתפר, כמה כיתות לימוד יבנו, איזה תרופות יתווספו לסל הבריאות?

    אני די משוכנע שאני יודע את התשובה. אם יחסכו 10 מיליארד ש"ח מתקציב הבטחון, אז 10 מיליארד ש"ח נוספים יחולקו בין 18 משפחות. הפערים הכלכליים לא יצטמצמו; להיפך, הם יתרחבו כי האלפיון העליון יהפוך עשיר יותר (בעשרה מיליארד ש"ח) בעוד שכל היתר לא יזכו לראות אגורה מהסכום שייחסך. להיפך; עוד יושתו עלינו כל מיני אגרות והיטלים למילוי החסר, למשל ישובים שסמוכים לגבול (גם בתוך הקו הירוק) ישלמו יותר בעבור השמירה עליהם…

    לצערי אני חוזר על עצמי: אם נושא הדיון הוא חברה וכלכלה, אז גודל תקציב הבטחון הוא בעל חשיבות משנית; השאלה העיקרית היא מה הם כללי המשחק בחלק האזרחי של המשק.
    כמובן שאם נושא הדיון הוא בעצם מדיני, והנושא הכלכלי הוא רק אמתלא להשמעת דעות מדיניות, אז זה סיפור אחר.

  11. יואל קורנבלום

    הדיון כאן הוא לא מדיני במיוחד אלא בא להדגיש שלכל דבר יש מחיר והבאתי גם כמה דוגמאות להסביר איך פעילות פוליטית מסויימת מעלה את תקציב הבטחון למרות שלכאורה אין קשר. כמובן שהעניין המדיני והכלכלי קשורים אחד בשני בגלל שאנחנו כל הזמן במלחמה וקשה להפריד. אני במיוחד מעלה את האירוניה במצב והיא שהרבה מאותם הכותבים כאן על עוולות חברתיות שונות בפעולתם הפוליטית גרמו וגורמים לדעתי להוצאות מרובות ולכן נראה מוזר שהם יתלוננו על חוסר כספים לפעילות חברתית.

    לא נראה שקיצוץ בתקציב הבטחון כפי שאתה מציע יתקיים אם בכלל במהירות שאתה מציע ואפילו אם יתקיים נראה לי שהישיבות יקבלו את רוב הכסף. גם זה לדעתי אירוני מאד מכיוון שהגוש הלא דתי לא השכיל להתאחד לצורך ריסון הדרישות הדתיות המוגזמות. גם חוסר היכולת הנ"ל בא בעיקר בגלל הבדלי הגישה בעניין הבטחוני והיחסים שלנו עם השכנים.

    אז אתה יכול לראות שהעניין הבטחוני מדיני משחק בכל תפקיד כאן וממש קשה להתעלם מזה.