מה כבר מבין כלכלן בכלכלה: בעקבות ראיון עם יוג'ין קנדל

מירון רפופורט

אני לא מכיר את פרופ' יוג'ין קנדל, אבל מן הסתם הוא מומחה גדול לכלכלה. אחרת הוא לא היה עושה דוקטורט בכלכלה באוניברסיטת שיקגו, אחרת  נתניהו לא היה ממנה אותו לעמוד בראש המועצה הלאומית הכלכלית במשרד ראש הממשלה.

משום שקנדל הוא כזה מומחה לכלכלה, מירב ארלוזורוב מראיינת אותו היום ב  markerweek. בראיון שנפרש על ארבע עמודים. קנדל, כפי שאמרנו, הוא מומחה לכלכלה, לא לבני אדם, וזו כנראה הסיבה שמתוך אלפי מלות ההלל שהוא מקדיש ל"כלכלה הישראלית", קנדל מזכיר רק פעם אחת את המושג "פערים חברתיים", וגם זה מתוך אילוץ. "ב-OECD אומרים שצריך לחשוב על הפערים החברתיים", הוא אומר לארלוזורוב. כלומר, הגויים האלה מתעקשים על "הפערים החברתיים",  אז אין ברירה, צריך לקחת גם אותם בחשבון. אותו, את ראש המועצה הכלכלית, הוא לא באמת מעניינים. טוב, הוא כלכלן, לא בן אדם.

אבל הקטע הכי מעניין בראיון הוא דווקא המומחיות שלו ככלכלן, בוגר אוניברסיטת שיקגו, כפי שאמרנו, האוניברסיטה "החשובה ביותר בעולם בלימודי כלכלה", כפי שכותבת ארלוזורוב, ה"מכה" של הכלכלה הקפיטליסטית, או ליתר דיוק – הפוניבז' שלה, בית המדרש שבו לימד הרב מילטון פרידמן זצוק"ל.

המשבר הכלכלי עירער כמה אמונות יסוד אפילו אצל אנשים כמו ארלוזורוב.  "כיום שואלת אותו ארלוזורוב,  אתה שותף להכאה על חטא על כשלון המחקר הכלכלי."    

התשובה של קנדל ראויה לציטוט מלא: "מה פתאום? – הוא עונה לה – ההפך המוחלט הוא האמת. המשבר הוכיח עד כמה המחקר הכלכלי צדק. המשבר נבע ממה שנמצא בלב המחקר הכלכלי ואלה התמריצים. כל כשלון שהתגלה במשבר נבע מתמריצים. אנשים פעלו בדיוק כפי שהתמריצים כיוונו אותם. הבעיה היתה שיווי המשקל של כל התמריצים יחד ואת זה קשה מאוד לזהות בזמן אמת".

כדי שנבין למה הוא מתכוון במלה תמריצים, קנדל נותן לדוגמה את מה שקרה בוושינגטון מיוצ'ואל, בנק משכנתאות שקרס בזמן המשבר. הפקידים קיבלו תמריצים על מכירת משכנתאות, המנהלים לא בדקו למי ניתנות המשכנתאות (כנראה כי קיבלו תמריצים על הגדלת נפח הפעילות), והלווים קיבלו תמריצים לקחת משכנתאות כי הן ניתנו בתנאים נפלאים. "כל השחקנים פעלו בהתאם לתמריצים שקיבלו", אומר קנדל, "ועכשיו נשאר רק לשאול מדוע וושינגטון מיוצ'ואל השתגע ונתן תמריצים כאלה לעובדים".

כלומר, לפי קנדל, הכל עבד לפי ספרי הכלכלה של פוניבז'-שיקגו: "אנשים פעלו בדיוק כפי שהתמריצים כיוונו אותם", והכל היה בסדר. רק דבר אחד לא היה בסדר, דבר קטן: היתה איזו בעיה עם "שיווי המשקל" שבגללה הכל קרס, מאות מיליארדים התאדו, כלכלות שלמות איימו להתנדף. אבל את הבעיה הזו, מסביר קנדל, "קשה מאוד לזהות בזמן אמת".  ברור שקשה. איך תזהה מה קורה בעולם, אם אתה תקוע בין כותלי בית המדרש כמו "המתמיד" של ביאליק?

אם נתרגם את קנדל לשפת בני אדם, אפשר להגיד בערך כך. אנחנו, הכלכלנים משיקגו, גילינו שאם נבטיח למישהו שאם הוא יפנה ימינה, הוא יקבל אלף דולאר, אז הוא  יפנה ימינה. נכון שלתובנה הזו אפשר להגיע גם במכולת בפלורנטין, אבל בפלורנטין לא קוראים לזה "תמריץ" ולכן בפלורנטין לא מקבלים דוקטורט וגם לא שכר של מאות אלפי דולרים, ובשיקגו כן. לכן אנחנו כלכלנים, ובפלורנטין יש סתם מכולתניקים.

הבעיה היא שגם בשיקגו וגם בפלורנטין "קשה מאוד לזהות בזמן אמת" מה יקרה לחברה כולה  אם כולם יפנו ימינה (או שמאלה, אין כאן משמעות פוליטית). אפשר היה לחשוב שההשכלה הכלכלית שרכש קנדל תיתן לו יתרון על המכולתניק  מפלורנטין, אבל זה לא המצב: הכלים התיאורטיים שקנדל רכש  פשוט אינם מאפשרים לו להבין לאן כל ה"תמריצים" האלה מובילים, מה הם עושים לחברה, לחברה פרטית כמו וושינגטון מיוצ'ואל או לחברה במובן הרחב שלה. הוא עצמו מודה בכך. כי הרי מי יכול להבין מדוע אדם או בנק "משתגע". אבל כמו כל תלמיד חכם, כמו כל בעל אמונה, הכישלון הזה בחיי המעש לא מרתיע אותו. הוא נשאר דבק בתורת "התמריצים" שלמד בבית המדרש  בשיקגו.

קנדל, כמובן, לא לבד. לפני כמה שבועות, במהלך "ועידת הנשיא" בירושלים, ראיתי לא רחוק ממני את יעקב פרנקל. פרנקל גם כן למד ולימד בשיקגו. אחרי שסיים כהונה כנגיד בנק ישראל, הוא התמנה כסגן יו"ר העולמי של חברת הביטוח הענקית AIG. פרנקל כל כך האמין בתורות הליברליות שהוא למד ולימד עד שב-2006, בפורום דאבוס, הכריז שהקפיטליזם "הצליח לבטל את המחזוריות בכלכלה".

בינואר 2007, כשהקרקע החלה לרעוד, פרנקל אמר כי "מאמין שהשווקים הפיננסים יכולים לעמוד בפני כל טלטלה".  בינואר 2008, כשרוחות המשבר כבר התחילו להתחשר מעל ראש המשקיעים,  נשאל פרנקל האם יש סכנה שבנק אמריקאי גדול יקרוס בגלל חובות. לא, הוא ענה, לא סביר שזה יקרה. בנקים הם כמו ספינות בים סוער. הן נחבטות, אבל ממשיכות לשוטl כמה חודשים מאוחר יותר, AIG שלו נקלעה לחובות שהמילה "ענק" קטנה עליהם, ואיימה להטביע לא רק עצמה אלא את המשק האמריקאי כולו,  והממשל הזרים אליה 182 מיליארד דולאר ולמעשה הלאים אותה.  

בירושלים פרנקל נראה מרוצה מאוד. סביבו עמדו כמה ממה שמכונה "בכירי המשק". אחד מהם, שלא עמדתי על זהותו, אמר לו: "נו, בדיוק כמו שאמרת, המשבר עבר  מהר מאוד." פרנקל צחק. גם הבכירים צחקו. משלמי המיסים האמריקאים מן הסתם היו צוחקים פחות אם היו עומדים שם לידי.

פרנקל התפטר מתפקידו ב-AIG לפני שבוע  קנדל עדיין מכהן. אבל בדבר אחד ביניהם אין הבדל: אמונתם הדתית לא נפגמה במאום. למה להם? כל עוד יש אידיוטים שמממנים אותה, הם ימשיכו להאמין בה. 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אורי זקהם

    וגם קנדל יצחק. הם מקבלים משכורות שמנות, עושים עלינו ניסויים, וכלום לא פוגע בהם.

  2. גיא בן-פורת

    כדאי גם לשים לב לניסוחים בהם משתמש הדה-מרקר: "בשנה זו פרנקל היה אחד המנהלים שהובילו את תהליך החילוץ וההבראה של ענקית הביטוח"

    הממשל לעומת זאת רק "הזרים כסף"…

  3. מרן הרב תרבותי היו"ו

    אם אברך המשי מירון רפפורט מכנה את מילטון פרידמן שליט"א, בעוד הנ"ל מנוח מזה כשלוש שנים, מה יגידו ארלוזובי הקיר?
    חוזר אמינות בפרטים, אפילו כאלו המוכרים רק ליודעי ח"ן, הוא, איך אנסח זאת בעדינות, לא כל כך תורם למימוש הכוונות הטובות, ככל שיהיו. שכן הקב"ה מצוי בפרטים.

  4. צבי בן-דור

    חזק וברוך! רק הערה אחת, פרידמן כבר הסתלק לעולמו לכן הסיומת הראויה לו היא זצוק"ל ולא שליט"א.

  5. מירון רפופורט

    תודה על ההבהרות לגבי מצבו הגשמי של פרידמן. הטקסט תוקן בהתאם

  6. RS

    בין ניאו-ליברליזם ובין ניאו-שמרנות.

    ניאו-שמרנות זה ניאו-ליברליזם שמתורגם לימין פוליטי המשלב כלכלות יותר מטריאליסטיות ו/או למטרות מלחמה כמו נפט ו/או נשק.

    בדו-קרב הפונדמנטליסטי בין קנדל לארלוזורוב, ארלוזורוב מנצחת בגדול.

    קנדל הוא עוד ניאו-שמרן דביל (ולכן הוא חבר לביבי), והוא יאמין במשהו עד שהוא יתקע עם הראש בקיר. זה תפקידו בכוח.

    ארלוזורוב לעומת זאת, היא נציגת ההון עלי אדמות. לכן היא "מכה על חטא", על כך שלא הטיבה לשרת את אדוניה – ההון, בעלי ההון ורוח הקפיטליזם (שהוא רוח הקודש בשילוש הלא-קדוש הזה).

    אם תשימו לב, כל דה-מארקר שינה לכאורה את צורתו – באופן מאוד מאוד מסוים. הוא מפרסם ראשי נקודות של הכל כולל הכל. הרי אין להם מושג מהחיים שלהם. אבל יש להם אדונים לשרת. אז הם מנסים, אלוהים, כמה שהם מנסים… הם עוברים על כל פריט מידע שאולי יגיד להם משהו, שיתן להם (ובהם) סימנים. הם מחפשים אות של ישועה.

    אבל, מי שצריך להיזהר – אלה אנחנו. רולניק יכול לכתוב מאמר שלם נגד "בעלי הון" עלומי שם, אולם אח"כ להופיע בלונדון וקירשנבאום, ולהגיד שהפיתרון למשבר באוניברסיטאות הוא לא יותר כסף, כי לא בטוח שהוא יגיע לאן שהוא צריך להגיע (כי זה לא שוק פרטי, בכל זאת), ושהותיקים ינצלו את זה במקום להשקיע בצעירים (כי עדיין יש שם נציגויות בעלות כוח, לעובדים הקבועים המרופטים הללו).

    זאת אומרת, המארקר יגיד ויעשה עכשיו הכל. מה שצריך לשים לב, זה מה שהוא לא יגיד, ואיזה קו הוא לא ימתח בין כל פריטי המידע. הקו שיגרום לאנשים להבין את ההקשר. ואיפה לעולם לא יהיה הקשר? אצל דה-מארקר כמובן. זה כמו שיבקשו מהכנסיה לדון בטענותיו של ז`וז`ה סמארגו נגד הדת, או אולי בטענותיו של ניטשה נגד אלוהים יציר האדם.

  7. RS

    קנדל הוא כלכלן. בניגוד לארלוזורוב – הוא באמת כלכלן. לכן היא שואלת אותו שאלות, אחרי שאמונתה יעני התערערה, והוא יודע לענות לה ממקום מבטחו.

    יש להם תפקיד – כל אחד כלפי השני.

    הוא מבין בכלכלה, שלא שווה כלום. ארלוזורוב גם בזה לא ממש מבינה, ולכן היא צריכה אותו.
    הוא כל-כך קבור בבית המדרש הכלכלי, שגם הוא יודע שהוא קצת איבד מגע עם האלים הקדושים. כאן ארלוזורוב ודומיה נכנסת לתמונה ומזכירה לו מי האלים האלה, ואת מי הם אמורים לשרת. ואז הוא (כמו חשבונית שמוציאה קבלות), מספק לה איזה כלי שהוא שולף מארגז הכלים, כדי שהיא לא תלך לאיבוד.

    לאחר שיפרדו דרכיהם, הוא ימשיך להתעסק בתיאוריה "מדעית" שלא שווה כלום, אך העיקר שקנדל יהיה מרוצה (כמו ילד בן 5), ואילו היא – תמשיך לחפש מזור על מנת שתוכל להמשיך לעבוד את אלוהיה.

    וכך, במפגש ובהיפרדות ביניהם, אנחנו, הצופים, למדים לגבי מהו הניאו-ליברליזם: מפגש בין אמונה ומדע => אמונה באלוהים שבני אדם יצרו, לבין מדע שאלוהים זה יצר.
    ובהיפרדות כל צד שואב מהשני (ואף מסתבך) – המאמינה האדוקה מקבלת עוד כמה פרטי מידע מתלמידו של מדע האל (הוא הפרשן או מורה הדרך של מדע האל), והיא בתורה מספקת לו הכוונה לגבי המטרה הסופית של המדע הזה.
    וככה המערכת מתוחזקת (הן בפני עצמה בצורה "אובייקטיבית", והן בתוך קנדל וארלוזורוב בצורה "סובייקטיבית"): מדע שהוא אלוהי, ואלוהים שהוא מדעי.

  8. רמי יובל

    הפער העצום בהון הנצבר ובהכנסות השוטפות בחברה הישראלית עושה את המדינה הזו, שכביכול הוקמה על ידי ולמען "אמיסראל", לפרוייקט כושל ופושט רגל, לא פחות מחברות הביטוח והבנקים שקרסו במשבר האחרון. ככל שגדל הפער, קטן הסיכוי לגשר עליו באמצעים קונבנציונליים. בני העניים ימשיכו לשרת ביחידות קרביות, כי זה יהיה פרוסת הלחם שלהם. העשירים ימשיכו להקים שכונות מגודרות ובתי מידות ולנוע במטוסים פרטיים, כי אין שום מנגנון של חלוקה מחדש ומניעת התעשרות. נסיון לקבע את זכויות האדם הכלכליות בחוק סוכל על ידי שופטי בית המשפט העליון ונסיון להעלות את שכר המינימום קרס וסוכל על ידי הכנסת. הורסיו חותרים לא רק לחסכון בהוצאותיהם, אלא בעיקר למצב שבו ישללו מהעניים פנאי ואנרגיה ואמונה, אשר מנוצלים במלואם להשרדות יומיומית. לא גשר נחוץ כאן אלא רעידת אדמה בעוצמה טוטלית, שאחריה ניתן יהיה לנסות לבנות מחדש משהו הדומה לחברה של בני אדם.

  9. דקל אסף

    מירון ידידי, צודק אתה בזעמך כנגד אלו שמנסים להציג עצמם כיודעי דבר מה, שעה שהם לא יודעים ממש מה קורה, אך יש לקחת דברים בפרופורציה, אותו קנדל מנסה להצדיק את עצמו כשם שעושים כל אחד מבאי כנס כזה או אחר ועם זאת צודק הוא בדבר אחד , התמריצים אכן עבדו כהלכה אך החברות לא השכילו להשתמש בהם כדי להשיא את רווחיהן לאורך זמן ונוהלו בחוסר יעילות כלכלית. יש לשאול מהו תפקיד המדינה בסבך התאגידים ואיך היא צריכה להתערב, שאלה קשה מאין כמוה, ואולי הקפיטליזם הינו הרע במיעוטו והתערבות ממשלתית סופה בפוליטיזציה של החיים היומיומיים (וכי זה לא המצב כיום?).
    אני מסכים איתך שאיש המכולת הממוצע מפלורנטין לא שונה מהכלכלן הממוצע אך לאחד אין את שאיפתו של השני להגיע למוקד כח ואולי אף נקודות התחלה שונות הם אלה ששמו את קנדל על משבצת הכלכלן התורן ואילו המכולתניק, אף כי שכלו מאפשר לו ראיה נכונה יותר של החיים, לא יוכל לרכוש לעצמו את אותן ניירות המאפשרים להגיע למקומות רחוקים.
    עוד הייתי רוצה להביע דעתי על מהות הכלכלה אשר התפתחה מזרם פילוסופי לזרם מתמטי והיא שכפי שאמר דיוויד יום זצוק"ל (צדקתי במונח?), יש להטיל הכל בספק וכל דבר אפשר להראות עם נתונים שונים ופעולות שונות במיוחד במקצוע כמו כלכלה בו מניחים הנחות מפשטות. וגם אם היה מתרחש הנס והכלכלה הייתה באמת חוזה את מהלך העניינים עדיין הממשלות משתמשות בה בדרך ששום מודל לא יתאים.
    תודה רבה על המאמר, כולי תקווה שיקום המכולתניק ויסחוף אחריו את כולנו, וכשיבחר יקרה הנס והוא לא ישקע בביצה.

  10. אסף

    אמר לי חבר. זה שטרסלר בתחפושת. התפוצצתי מצחוק, ולאחר מכן גם בכיתי קצת.

    כלכלת האסון ("דוקטרינת ההלם" – נעמי קליין) כבר אמרנו ?

    לפחות בהפרטת בתי הסוהר רווינו נחת, לעת עתה.

  11. נגה תדמר

    פרספקטיבה אחרת

    אסף דקל כתב " הכלכלה[…] התפתחה מזרם פילוסופי לזרם מתמטי". וגם "כל דבר אפשר להראות עם נתונים שונים ופעולות שונות במיוחד בכלכלה". אינני בטוח כי הבעיה שלנו היא השימוש במתמטיקה דווקא בכלכלה, אפשר בהחלט להיות מופתעים, אם ניזכר מי השתמש במתמטיקה בכלכלה- ומי בפילוסופיה.
    למשל: בברית המועצות השתמשו כבר בסוף שנות העשרים בתכנון קווי, בהחלט ענף חשוב במתמטיקה. וזאת מסיבה פשוטה, כל החלטה הנוגעת לענפי הכלכלה צריכה להביא בחשבון גרומים כמותיים רבים. ובקנה מידה ארצי, או מחוזי, זאת הדרך להגיע לתוצאה המיטבית ביותר. תהיה אשר תהיה דעתנו על המשק הסובייטי, הן בלתי תלוית בשימוש שהם עשו במתמתיקה.
    דוגמא אחרת, פועלה של הכלכלנית ג`ואן רובינזון. היא שהייתה פרופסור בביה"ס הלונדוני לכלכלה LSE למדה את תורת מרכס מתוך עניין בשאלות חברתיות של בריטניה בשנות ה-20 ואילך, ונשארה קשורה לתנועת הפועלים בריטניה במהלך חייה מאז. ממנה אפשר היה ללמוד כיצד שאלות פ ו ל י ט י ו ת וחתירה לשוויון מביאות לעיסוק בכלכלה. היא לא הגיעה לעיסוקה בשאלות אלה מתוך איזו פילוסופיה כללית. ואילו בבואה לעסוק ב"תחרות בלתי מושלמת" Imperfect Competition התייעצה עם מתמטיקאים בפיתוח המודל שלה.
    אם כבר אז לא פילוסופיה. האסכולות החשובות של הכלכלה הקלאסית עסקו דווקא בשאלה המעשית, במה נבחן עושר העמים וכיצד להגדילו.

    נגה תדמר

  12. RS

    מחקר כלכלי? מחקר כלכלי?

    עצם השימוש של ארלוזורב בצמד המילים הזה מעיד עד כמה ה-"מדע" שלה הוא וודו ואמונה דתית.

    קודם כל, במה שארלוזורוב וקנדל מאמינים בו – אי אפשר להפריך את זה. בגלל זה קנדל תמיד צודק, לעולם.

    דבר נוסף, אין ב-"מדע" הזה שום אלמנט אמפירי. אז לא כל-כך ברור איך ניתן בכלל להשתמש במילה "מחקר". ועצם השימוש של ארלוזורוב (אולי אם אגיד את השם הזה הרבה פעמים יחשבו שזה סבא שלה) במילה מחקר, מראה על הבורות האינסופית שלה, וגם מעיד על ה-"כלכלה" שלה כאמונה מיסטית ותו לא, אך כזו שצריך לעגן בכל מיני מינוחים מהמדע הריאלי.

  13. שור

    רופאים אשמים בכל התחלואה והתמותה בעולם.

    יצרני מכוניות אחראים לתאונות דרכים.

    חקלאים אחראים לרעב בעולם.

    וכן הלאה.

    שור

  14. RS

    רופאים הם אלא שמתיימרים לדעת על טיבו של העולם, לא? שמתיימרים למצוא מזור לכל מכאובינו, לא ככה?

    יצרני מכוניות (אלוהים, אני צריך להגן על יצרני מכוניות, כנראה שאני בשאול תחתיות) הם אלה שמתיימרים לדעת על תהליכי בניית כבישים ודרכים, לא? שמתיימרים לדעת על האופן שבו אנשים נוהגים, לא ככה?

    חקלאים הם אלה שמתיימרים לדעת הכל ומכל על כל הגידולים ואופני הגידול השונים, לא? והם גם מומחים למזג-אוויר ולשינויי אקלים, נכון?

    סליחה, התבלבלתי, כל הדוגמאות שנתתי – לכל המתיימרים האלה יש שם אחד – כלכלנים.

    והם גם מומחים לחינוך, לא?

  15. גק"ע

    שנה וחצי אחרי המשבר הבנקים מרוויחים מיליארדים, הבונוסים בשמיים, והבורסות עולות. הכל בסדר. מכה קלה בכנף. אז יש כמה מובטלים רעבים, מה לעשות, ככה זה בעולם, מי שחלש, כנראה שהוא לא מוכשר ועצלן. במקרה הכי גרוע אפשר תמיד לאכול את העניים וככה לחסל במכה אחת את בעיית הרעב ובעיית העוני!

  16. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    כל מי שהולך ללמוד כלכלה צריך לדעת שיהפוך להיות איש ממסד "רובוט" של הקפיטליזם החזירי… אולי בעוד עשור או יותר יוקמו מכללות פרטיות שבהם ילמדו כלכלה אמיתית ישלחו את הסטודנטים לתקופת מה לחיות בפריפריות ובשכונות המצוקה עם תקציב זעום או קצבה מסויימת ורק לאחר מכן ימשיכו בלימודי הכלכלה רק כך יכול לבוא שינוי מהותי ומשמעותי בכלכלה הישראלית אם לא העולמית…. ועד אז נקווה שלא יושמדו כל המוחלשים וימחקו מעל פני האדמה ווואלה יש זיכוי כזה כי אז ישארו החזקים העשירים קצת דומה לתקופת היטלר שהיפים והמושלמים לחיים המכוערים והשחורים בעלי הגרגרת הבולטת והאף היהודי יושמדו…

  17. שור

    זהו שהתשובה היא לא.

    תמיד יהיה מחלות, למרות העבודה הטובה של הרופאים,,,
    וכן הלאה.

    וגם בכלכלה – תמיד יהיה מה לתקן, זהו טבע האדם.

    כלכלה הוא מדע העוסק בפן אחד של התנהגות בני אדם – בהחלטות שלהם בתחומים שונים.
    כלכלנים בסה"כ מנסים לתאר את המציאות, הם לא יצרו אותה.
    הטחת אבנים בכלכלנים, היא כמו הריגת השליח או שבירת המראה.

    מקווה שהסברתי את עצמי…

    שור

  18. ערן

    מירון הבאת נקודה מעניינת וחשובה, אך עטפת אותה בעוקצנות מעצבנת, כך שהיחידים שיוכלו להסכים עם כתבתך הם כאלו שמלכתחילה לא צריך לשכנע אותם בחולשותיה של הדת הקפיטליסטית.

    מקווה שתקח לתשומת לבך, הגיע הזמן להפסיק לשכנע ת`משוכנעים ולעבור לשילטון

  19. אסף

    נראה שלכולם פה יש דעה מאוד מוצקה על הישגיו של המחקר הכלכלי. 
    אני משער אם כך, בגלל שכולם פה, ובעיקר מר רפופורט, אנשים עם יושר איטלקטואלי מהמדרגה הראשונה, שהדברים מבוססים על היכרות מעמיקה עם המחקר.
    לכן אשמח לקבל כמה הפניות לעבודות ספציפיות שפורסמו בזורנלים המדעיים המובילים בכלכלה, ושלוקות ברעות החולות שמיוחסות להן כאן. אני בטוח שזה ייקח לא יותר משתי דקות עבודה, הרי כולם כאן קוראים כל הזמן את הספרות הכלכלית, אחרת איך הייתה להם דעה כל כך מוצקה כלפיה?
    אז אנא, כמה הפניות. רק ככה, כדי שנהיה יותר ספציפים.