המדינה לא בארץ: השיר על הפרטת בתי הסוהר
יום אחרי שניצחנו בתיק נגד הפרטת בתי הסוהר, שבו קיבלו חלק הטענות העקרוניות שלנו בדבר סמכויות הליבה של המדינה שאותם אי אפשר להפריט, נזכרתי בדיונים ובמיוחד ביוכי גינסין, פרקליטה בכירה שהביעה מחאה על כך שהטענות שהבאנו נראו כמו סמינר בסוציולוגיה (כי הבאנו את מקס וובר, והליוויתן של הובס ואת רוסו כדי להבהיר שהסוגיה הזאת היא ראשונית וקשורה בשאלה הזאת "מהו הציבורי? " ולמי יש את הסמכות להפוך חלק כל כך בסיסי מהמדינה לפרטי? ). הנצחון הוא של המון אנשים, אבל השירים מייצגים את העמדה שלי בלבד. השיר הראשון הזה נכתב באולם הדיונים כשהשופטים קבעו מועד לתגובה. עו"ד גינסין אמרה ש "המדינה לא בארץ" כי היא עמדה לצאת לחופשה (פרקליטים מייצגים את המדינה ובקצרה קוראים לעצמם כך. זה עניין מקובל). בהקשר הספציפי של הפרטת בתי הסוהר פתאום המשפט "המדינה לא בארץ" הדהד לי בכל הגוף. השיר השני גם הוא לחברי בפרקליטות המדינה, והשלישי "השמש והלחם של החיים" מרגיש מאוד מאוד מתאים היום.
"המדינה לא בארץ"
וכך אמרה הפרקליטה: המדינה לא בארץ. אין מי שישיב תשובה, המדינה בחו"לולכן בעצם אין תגובה.
ובאמת ראו, איך המדינה לא בארץמפריטים לנו את הגוףואולי גם את השמייםלמשקיעים זריםכי אומרים שזה יותר יעיל בינתיים
ואם המדינה לא בארץאז איך היא ממשיכה להחליט את מי לאסוראת מי לכבוש ואת מי מותר להמית?
ואם המדינה לא בארץמה עם האזרחים? כשהמדינה בחו"ל ל 26 ימיםהם צריכים עדיין לשלם מיסים?
וכך אמרה הפרקליטההמדינה לא בארץאז איך היא תגיש תגובה?
והשופט חייך וגם אמרפשוט תגישי בקשה. ואם המדינה בנופשאולי אפשר גםלהוציא את האסיריםלחופשה.
18.6.06בית משפט עליוןדיון בעתירה נגד הפרטת בתי הסוהרבהשראת עו"ד יוכי גינסין ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה
שיר לחברים בפרקליטות המדינה
הלו אתם שם בפניםבסלאח א דיןזאת אני, זוכרים? אהבתם לאמר פעם שאנחנו דומיםרק שאתם יותר אחראיםיותר מציאותיים
שאם זה לא יהיה אתהיהיה אפילו יותר נוראולכן עדיףשתגנו על השב"כ ועל משרד הפניםועל כל חוק מפלה ומוטרףלא משנה עד כמה הוא גרמני
ואתם מתייסריםואתם מתייסריםהרי מתוך ציונות אתם פועליםוהיא יורקת עליכם חזרהמתוך המדפסות את הציניות ואת התאווה
ואתם מתגוננים: "את לא יודעת כמה פעמיםאנחנו מורידים אותם מהעצים הגבוהים"
ואתם, מדהימים.כותבים כתבי הגנה למדינה תוך שעה וארבעים
ואתם יודעים אחרתולכן אתם מדממיםכי הפרפרזות שקופות מידיוסטנלי וביבי מפריטים גם לכם את ההוריםלמרות שהם יהודים טובים
ואחרי שמכרתם הכלאת אור היוםהאמונה, מעט ההגינות ואת זכויות העובדיםרק מי שלו יוהרה אינסופיתיוכל עוד לעלות על דל שפתיושהוא מגן על קלגסים*"כדי לשנות מבפנים."*
ירושלים 3.5.05
"השמש והלחם של החיים"
אני לא רוצה יותרנסיבות מיוחדותשיעשו הנחותבגלל החריגות
נמאס לי מהיוצא מהכללזה שנותרזה שנשאל
זה שהופך את האסוןהכללילמקרה יחודי
אני לא רוצהיותר לומרשבמקרה הזה דווקא מותר
שפה צריך לרחםבחייאתרוצה להלחםעל השמש והלחם של החיים
לא על המקרה הפרטיהיחודיזה שלא מאייםבחייאתרוצה להלחםעל הכלליםלשבת על הברזיםלסגור להםאת השאלטרלהעיף להםאת הדיומהמסמכים
שמייבשיםאת השמש והלחםשל החיים
לא רוצה יותרנסיבות מיוחדותחריגיםמיוחדיםיוצאים מן הכללויתוריםלפנים משורת הדין
לא לתת הזדמנות לרחםלאייםלצאת חיילים טוביםבחייאתרוצה להלחםעל השמש ועל הלחםשל החיים.
21.7.05ירושלים
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
מהווה דוגמה לגסות רוח שלטונית. מניסיון
יישר-כח ליעל ברדה!
הלאומנות הימנית הקיצונית, הגזענות הנפשעת והפאשיזם היהודי המתועב – לא יעברו!!!!!!!!
נו פסאראן!!!
יזם פרטי מטרתו היא להרויח כסף והרבה כסף ומהר ככל האפשר,הוא ינסה להוציא על אחזקת האסירים כמה שפחות ולשלם לסוהרים מה שפחות,זה עלול להביא למצב של אסירים בעלי אמצעים שישחדו סוהרים בעלי שכר נמוך ולהוציא מהם כל מיני הטבות ואולי גם הברחות דברים אסורים לכלא,מספיק שסוהר יתפתה פעם אחת לדבר הפעוט ביותר כדי להיות נתון לסחיטה בלתי פוסקת ע"י אותו אסיר ואולי גם ע"י אחרים שהדבר יודע להם.מצד שני אסירים חסרי אמצעים יהיו ממש רעבים ללחם או שיאכלו מעט מדי ומזון גרוע ביותר כי לא תהיה להם האפשרות לשחד את הסוהרים.והסוהרים עצמם יהיו כנראה חומר אנושי ירוד ביותר כי לאנשים טובים צריך גם לשלם טוב וגם לתת תנאים סוציאליים טובים.סוהר חייב להיות עובד מדינה והמדינה עצמה בהיותה זו ששלחה את האיש לכלא חייבת להיות גם האחראית עליו בעת היותו בכלא וגם לבנות תוכניות לשיקום האסיר ולנסות להפכו לאזרח מועיל או לפחות לאזרח נורמטיבי,לבעל כלא פרטי יהיה תמיד הרצון להחזיק בכמה שיותר אסירים כי משלמים לו לפי גולגולת ולכן לא יהיה לו הרצון לשחרר אסירים לאחר ניכוי שליש ולכן ההמלצות יהיו לרוב להשאירו בכלא לכל התקופה כי התנהגותו בכלא גרועה לדברי הנהלת הכלא אפילו אם היא תהיה טובה.יש כבר נסיון די גרוע מכאלו בתי כלא פרטיים בארצות הברית וגם שם השחיתות חוגגת ויש מעט מאוד שיחרורים לפני מלוא תקופת המאסר.
לך ולשאר האנשים שעמדו בפרץ, ויצרו את התקדים המשפטי הזה. אני יודעת שמדובר בשנות מאבק ארוכות ולא קלות, ואם אהרן ברק היה עדיין נשיא בית המשפט העליון – ספק אם היינו זוכים לפסיקה שהתקבלה.
מחד אני מאד נגד הכליאה הפרטית ומה שהיא אמורה להביא עמה.
מאידך, הדיקטטורה השלטונית של כבוד הנשיאה אינה נאה בעיני: החוק הזה לא היה צריך להתבטל, והדיון הציבורי בו היה צריך להערך. המצב הנכון היה מה שביקש השופט לוי לעשות (הידד למזרחים…) כלומר בחינה מצומצמת, בהיקפים קטנים. מה שבוצע, אופייני לפוליטיקה הברוטאלית של כבוד הנשיאה. לא ככה.
עדיין לא ניתן להתבשם מההישג הגדול שבהחלטת הבג"צ.
הפרידמנים, רובי ריבלין, שר המשפטים ה"חרב להשכיר" דהיום ודומיהם ינסו לקעקע את ההישג בטענה של פגיעה בכנסת והתערבות במשילות הממשלה.
בהארץ השתלח השרלטן שטרסלר בהחלטת הבג"צ בשם היעילות הכלכלית ותיקון הטיפול הקלוקל של הממשלה עד היום בשרות בתי הסהר. אין גבול לחוצפה לזלזול ולטמטום של בעלי הון ושררה ועושי דברם הנרצעים. הללו שכל ענינם בעשייה לביתם ובקטיף פירות השלטון בכל דרך. בהעדר מנהיגות ועם ממשלה חלולה ועמוסת שרים צריך סבלנות ואורך רוח כדי לעבור את התקופה הבעייתית ,לעשות טוב ולקוות לטוב.
ואני רוצה להצטרף ליעל – גם בתרועות שמחה קולניות וגם בגישה שאומרת: מספיק להסתפק בלהחריג, להשתחל בתוך הסדקים של הקיים, לבקש טובות כדי ליצור שינוי. חייבים לפתוח מרחב שבו אפשר לכתוב את הכללים מחדש.
ותודה על המאבק הנחוש.
אנחנו בקרב מאסף על דמותה של המדינה, והניצחון הזה הוא כל כך חשוב.
כן ירבו.
יעל מברוק על הנצחון זה צעד חשוב במאבק על הפרטת המדינה אמנם מוקדם לחגוג אבל בג"צ סימן דרך בנושא ההפרטה .
וחשוב יותר לאחד כל הגורמים המתנגדים לתהליך ההפרטה כי מאבק זה שנוהל נגד הפרטת בתי הכלא מעיד כמה נחוצה לנו חזית גדולה ורחבה .
כל הכבוד לצוות עורכי הדין שיצא נגד בתי כלא מופרטים וניצח במערכה.
אולם המלחמה עדיין לא נגמרה.
יש להילחם על כך שגם המשאבים הטבעיים של המדינה, ששייכים לכלל האוכלוסיה, לא יופרטו:
נמלי הים והאוויר, חשמל, מים, קרקע, אוצרות טבע,
עלינו להיאבק כדי לשמור על המשאבים בידי הציבור, כשהממשלה היא נציגת הציבור.
לצערי, ים המלח כבר הופרט ושייך למשפחת עופר.
משרד האוצר רוצה להפריט משאבים נוספים כגון חברת חשמל, הנמלים ועוד.
הממשלה והאוצר גם רוצים להפריט את קרקעות המדינה.
בקצרה אומר: המשאבים הם של כל האוכלוסיה וכולנו זכאים להנות מפירות הרווח.
אפשר למכור זכיונות אבל לא למכור את המשאב עצמו!!
נדהמתי מפרץ האגו ששם את העניין האמיתי בכל נושא פסיקת בגצ בהפרטה: אני יעל ברדה עשיתי את זה אני אני אני. הבנתם את זה?