על הפרטה, תאגידים כלכליים וזכויות אדם

יוסי דהאן

אני צריך לחשוב על שינוי קריירה, להתרכז בעתיד בהגשת בג"צים. פעמיים הייתי מעורב בהגשת עתירות לבג"צ ופעמיים נעתרו שופטי בית המשפט העליון לעתירות. במקרה הראשון, בג"צ הקשת הדמוקרטית המזרחית שבו הורה בג"ץ על ביטול החלטות מינהל מקרקעי ישראל העוסקות בשינוי ייעוד של קרקע חקלאית, והשבוע זכתה חטיבת זכויות האדם של המרכז האקדמי למשפט ועסקים בעתירתה נגד הפרטת בית הסוהר. אני מנהל אקדמי של החטיבה, אולם לא אני עשיתי את העבודה המשפטית הרבה והמבריקה בעתירה הזו. האיש שהחל את המהלך הזה היה עו"ד אביב וסרמן שהיה מנהל הקליניקות המשפטיות בחטיבה, אביב הוא דוגמה מעולה לכיצד אדם שחש בעוול מוסרי יוצא להלחם כנגד כל הסיכויים במערכת (הלוויתן המדינתי, האוצר, הפרקליטות, חברי כנסת וכרישי נדל"ן), אביב היה בעניין זה רוטוויילר חברתי שלא הרפה. הוא היה יזם המהלך המשפטי והציבורי שהביא לתודעה הציבורית את סוגית הפרטת בתי סוהר והשלכותיה המוסריות והפוליטיות הבעייתיות. אליו הצטרף עורך דין אפי מיכאלי ומאוחר יותר עורכי הדין גלעד ברנע ויעל ברדה, כולם עורכי דין שבשלב מסוים לימדו בחטיבה, ארבעתם  שהסתייעו בין היתר גם בעצתם של מספר מורים במכללה, עמלו על הטיעונים המורכבים של העתירה הזו והתעמתו עם סוללות עורכי הדין של המדינה, חברות הנדל"ן והלוביסטים והיחצ"נים שעמדו לשירותם. צריך גם לומר מילה טובה על המוסד בו אני מלמד, המרכז האקדמי למשפט ועסקים, שתמך בעתירה הזו ובמאבק הציבורי במשך השנים הרבות שהעתירה הייתה תלויה ועומדת, אני יכול לחשוב על לא מעט מוסדות שלא היו מעזים ליזום ולתמוך בעתירה כזו.

כלי התקשורת היו מלאים בדיווחים על פסק הדין דקות לאחר הופעתו באתר בית המשפט העליון, קשה להאמין שכתבינו ופרשנינו צלחו 147 עמודים של טקסט משפטי בזמן קצר כל כך. אני קורא הבוקר את שטרסלר ואין הפתעות, אוסף הטיעונים הקבוע והוולגרי המביע מחאה מרה נגד שופטי בג"צ הרשעים ופגיעתם במלאכת הקודש של ההפרטה.

כמה הערות קצרות ראשוניות על פסק הדין המורכב הזה ועמדתו כלפי הפרטה. מי שקורא את פסק הדין שם לב ששופטות ושופטי בית המשפט העליון אכן קבעו שהפרטת בית הסוהר אינה חוקתית, כדברי נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש כיוון ש"הקמתו של בית סוהר שינוהל ויופעל על ידי תאגיד פרטי, מביא לפגיעה בזכויות החוקתיות לחירות אישית ולכבוד האדם של האסירים שאמורים לרצות את עונשם באותו בית סוהר; וזאת, בשל עצם העברת סמכויות הניהול וההפעלה של בית הסוהר מידי המדינה לידי זכיין פרטי הפועל למטרות רווח". אולם כפי שמבהירה השופטת ביניש ושופטים אחרים בפסק הדין בית המשפט אינו מביע עמדה עקרונית נגד הפרטה, וכי הפעלה של סמכויות שונות בעלות אופי שלטוני על ידי גורמים פרטיים לדוגמה מינוי אדם פרטי לצורך הוצאה לפועל של פסקי דין אזרחיים, קיום מוסדות סיעודיים ופסיכיאטריים הפועלים למטרות רווח, מוסדות שבהם יש לאנשי הסגל שליטה מליאה על ההיבטים השונים של חיי השוהים בהם, ייתכן ולא הייתה נפסלת על ידי בית המשפט כיוון ש"מדובר בפונקציות, שעוצמת הקשר שלהן לסמכויות השלטוניות המובהקות של המדינה, ועוצמת הפגיעה בזכויות אדם הכרוכה בהפעלתן, הן פחותות מאלה שנוגעות לסמכויות הכרוכות בניהולו ובהפעלתו של בית סוהר". הטענה שבמקרים כאלו הפגיעה בזכויות אדם פחותה בעייתית ודאי לאור הנימוקים שמעלה ביתה המשפט לפסילת סמכויות סוהרים של תאגיד כלכלי. בכל מקרה ברור שבית המשפט נוקט כאן עמדה מאד זהירה ומצומצמת נגד הפרטה ואין כאן בדל של עמדה אידיאולוגית או ערכית נגד הפרטה בתחומים אחרים. ושוב אם לצטט את דברי נשיאת בית המשפט:

חשוב לציין עוד, כי הכרעתנו במקרה דנן מבוססת על הפגיעה בזכויות האדם הנובעת מהעברת עצם סמכויות הכליאה של אסירים, הכרוכות בפגיעה בזכויות האדם שלהם, לידי תאגיד פרטי הפועל למטרות רווח. איננו נוקטים עמדה באשר לחוקיות ההעברה של פונקציות אחרות במערכת אכיפת החוק לידי גורמים פרטיים או לידי רשויות ציבוריות כאלה או אחרות. כמו כן אין במסקנותינו בפסק דין זה משום הבעת עמדה באשר לחוקיות ההפרטה של שירותים ממשלתיים בתחומים אחרים (כגון בריאות, חינוך ושירותים חברתיים שונים), שהן מידת הקשר שלהם לסמכויותיה הבסיסיות של המדינה והן מידת הפגיעה בזכויות האדם הכרוכה בהם, שונות מאלה הכרוכות בכליאתם של אסירים מאחורי סורג ובריח.

בנוסף לכך כאשר מעיינים בהצדקות הנטועות בפילוסופיה הפוליטית של בית המשפט לפסיקתו, והצדקות מסוג זה מפוזרות לאורכו של פסק הדין, הרי שהן נטועות ברובן בעמדה ליברטריאנית המעמידה במרכז את החירות האישית ותפיסת כבוד צרה, שעיקרה הטלת חובות של מניעת פגיעות בחירות האישית ובכבוד על ידי המדינה וגופים פרטיים. לא פלא שהוגים כתומס הובס, ג'ון לוק מככבים בפסק הדין, גם כאשר בית המשפט מפנה להוגים חברתיים יותר כרוסו ורולס, ההפניה אינה להיבטים החברתיים והכלכליים של תורתם אלא הדגשת הגבלת סמכויותיה של המדינה בפגיעה בחירות (השופט סלים ג'ובראן נתלה אפילו בפוקו). כמובן שאני מכיר בערך הרב של שמירה על החירות והכבוד כזכויות שליליות כלומר מניעה בפגיעה בהן, אולם על פי תפיסות צדק ליברליות מרכזיות אחרות מימוש ערכים כחירות וכבוד מטילים על המדינה חובות בתחום הצדק החברתי הכרוכות בחלוקה של משאבים חברתיים וכלכליים והסדרים מוסדיים המונעים צבירת הון ורכוש בידי מעטים המובילים לפגיעה בחירות בכבוד והשוויון. שוב, מבחינה זו לחסידי הימין הכלכלי אין ממה לחשוש בית המשפט לא נקט כאן עמדה עקרונית נגד הפרטה.

אם פקידי האוצר, חברי הכנסת שתמכו בתיקון לחוק ואנשי המשרד לביטחון פנים היו קצת פחות נמהרים, טפשים ושבויים בידי הזכיין, הם היו מאמצים את מודל הפרטת בתי הסוהר הצרפתי. על פי מודל זה שיתוף הפעולה בין המדינה לבין היזם הפרטי בהפעלת בית הסוהר, מתבטא בכך שהקבלן הפרטי אחראי רק על שירותים לוגיסטיים שונים הניתנים בבית הסוהר, אולם הוא נעדר סמכות בכל הקשור לנושאי ביטחון ואכיפה. בית המשפט לא היה פוסל את מהלך ההפרטה הזה. אולם כאמור המדינה אמצה את המודל האנגלי שבו הניהול של בית הסוהר נמסר ליזם הפרטי, שפועל תחת פיקוח של המדינה המותירה לעצמה סמכויות מצומצמות בלבד, בעיקר סמכויות שיפוט וענישה. כלומר גם מעמדת בית המשפט בעניין זה עולה כי בית המשפט לא אימץ עמדה עקרונית נגד הפרטת בתי סוהר אלא רק נגד הפרטת סמכויות הקשורות להליך הפלילי, סמכויות הנוגעות לבטחון ואבטחה. מדוע בכל זאת בחרה המדינה במודל האנגלי ולא במודל הצרפתי, בין היתר, כיוון שלדברי הזכיינית, תאגידי מנרב ואפריקה ישראל, המודל הצרפתי "אינו מביא לידי ביטוי את יתרונות ההפרטה ומעורבותו של הסקטור הפרטי", יתרונות הבאים לידי ביטוי בהעסקת סוהרים חסרי הכשרה וסל זכויות מצומצם המגדילים את רווחיו של הזכיין, כך למשל כותבת השופטת פרוקצ'יה:

למותר לומר, כי אין איסור להפריט את כל אותן פעולות וכל אותם שירותים הכרוכים בניהול בית סוהר, אשר אינם מערבים הפעלת כח-מרות שלטוני כלפי אסירים.

השופטת פרוקצ'יה בפסק דינה מביעה עמדה בעייתית שממנה מסתייגת נשיאת בית המשפט העליון, לטענת השופטת מהלך הפרטת בית הסוהר על ידי המדינה נועד בעיקר: "לקדם את רווחת האסיר, בדרך של הקטנת הצפיפות הקשה השוררת בבתי הסוהר, השבחת השירותים הניתנים בו, והרחבת תכניות הטיפול והשיקום הפתוחות בפני האסיר. מטרות אלה ניתן היה להשיג באמצעות ההפרטה של ניהול בית הסוהר, שאפשרה, בד בבד, השגת חסכון כספי ניכר למדינה, הנאמד בסכומי כסף ניכרים על פני ציר תקופת הזיכיון, המתפרשת על 25 שנים".

השופטת פרוקצ'יה מאמצת את עמדתו של אברהם קוזניצקי מבעלי תאגיד מנרב שכל מטרתו בהקמת בית הסוהר נבעה מאלטרואיזם טהור, רצונו להעניק לאסירים תנאי חיים טובים יותר ולסייע בשיקומם. כנראה באותו אופן שכאשר התאגיד שהוא עומד בראשו בונה בניינים כל כוונתו אינה אלא רק לממש את זכות הדיור של אזרחי ישראל ולא רווח כלכלי חלילה. אם רווחת האסירים ולא חסכון של מאות מיליוני שקלים היו עומדים בראש מעייניהם של אנשי האוצר אני מניח שהם היו יכולים לעשות זאת באמצעות שיפור תנאי הכליאה בבתי הסוהר הקיימים ובניית בתי סוהר ציבוריים חדשים ראויים יותר. הנחה בעייתית זו שהשופטת פרוקצ'יה נשענת עליה, מביאה אותה לניתוח המוטעה כי מה שעומד לדיון בעתירה התנגשות שני אינטרסים חיוניים של הפרט המתנגשים ביניהם ביטול פגיעה פוטנציאלית בשל הפרטת כוח המרות השלטונית המופעלת נגדו לבין הסדר ההפרטה שנועד להגדיל את רווחתו, ולהשביח את תנאי החזקתו במשמורת בטווח הארוך. ההפרטה לא רק שנועדה לתרום ליעילות כלכלית אלא לדעתה, מטרתה העיקרית היא להיטיב את חייו של האסיר בהחלפת המדינה על ידי תאגיד כלכלי שמניע הרווח הוא הסיבה המרכזית לקיומו. למזלם של האסירים השופטת מכריעה לבסוף שלמרות החיים הטובים שמהם היה נהנה האסיר בשהייתו במתקן הנופש שבו לבייב וקוזנצקי, הנזק הפוטנציאלי שהם היו עלולי לסבול מהם רב ומסוכן יותר.

אולם גם כך, דת ההפרטה, שבישראל משמעותה הענקה של נכסי ציבור וסמכויות מדינתיות לבעלי הון במתנה ובאופן מופקר, חטפה השבוע מהלומת לגיטימציה קשה.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ארנה

    יוסי, אביב וצוות הקליניקות,

    מאד שמחה בהצלחת המהלך היפה, הנבון, ההוגן וההגון שלכם

    ארנה

  2. יודית שחר

    בית המישפט העליון הדליק נקודת אור בחשיכה המתפשטת.
    כל הכבוד לכל מי שעמל והצליח ושינה את הפרטת בתי הסוהר.
    צריך ללמוד מהם. באסטרטגיה, בעיקשות, בהתמדה.
    צריך להקים מנגנונים מסודרים שיילחמו בבעלי ההון ובשליחיהם בממשלה.
    אם אתם יודעים על גוף כזה אני רוצה להצטרף.

  3. איציק ש.

    בינתיים עברו התגובות של אנשים במשרד לבטחון פנים ללא תגובה, אך מי שהיה אחראי על העתירה צריך לפעול גם נגד התגובות שחורגות מכל נורמה במשטר דמוקרטי.
    והרי ציטוט התגובות בעיתון הארץ:
    –"מדובר בטירוף", אמרו גורמים במישרד." אנחנו נראים לזרים כמו רפובליקת בננות: הממשלה מחליטה משהו ובג"צ הופך את ההחלטה".
    האנשים שהתבטאו כך צריכים לקבל מכתב פיטורין. למותר לציין שהמציין רפובליקת בננות הוא שליטה של חברה מסחרית ברפובליקה, כלומר מסירת הכליאה לחברה מסחרית היא סממן של רפובליקת בננות.

  4. ל.

    אם רוצים להרחיב מעט את רשימת הקרדיטים כדאי להזכיר את פרופ יואב פלד ואת מרכז אדוה שהציפו את הנושא לתודעה האקדמית כבר בראשיתו.
    ראו כאן את הפרסום במרכז אדוה
    http://www.adva.org/default.asp?pageid=1001&itmid=253

    ובכל מקרה, כל הכבוד ותודה לכל מי שלקח חלק. זה ומחאת גדודי שמשון מזכירים לנו שעדיין ניתן לצאת אל מחוץ לקןפסא.

  5. מאיר

    "ההרפתקאה" הזו של אנשי האוצר צפויה לעלות למשלם המיסים מליונים רבים של שקלים אשר ככל הניראה יהיו חסרים מתקציב התרופות, הבריאות, הרווחה וכיוב` שיקוצצו מהר על ידי האוצר כדי לשלם את הפיצויים שידרשו.
    לכן, יש לפעול לפיטורם המיידי של מי שאחראי לבזיון ואם תוגש תביעה ע"י לבייב ושות` המדינה צריכה לתבוע את האחראים שישפו אותה בגין הנזק שגרמו.

  6. איציק ניסני

    כחבר בארגונים חברתיים ששמו לעצמם כיעד לשמר ולחזק את הזכות לחופש ,כבוד וחירות האדם (גם השרוי בכבלי גוף…)לסביבה בריאה יותר
    חזק וברוך ויישר כוח לכל העושים במלאכה.
    להלן הארגונים בהם אני חבר
    ארגון הפעולה של הנכים,
    נאמן-נפגעי אירוע מוחי ,
    הפורום הירוק -החברה להגנת הטבע
    קואליציה לבריאות הציבור
    האגודה לזכויות החולה .

  7. RS

    לא תהיה על בית המשפט. משפטיזציה של החיים הציבוריים הוא חלק מתהליכי ההפרטה, וכפי שאמר יוסי דהאן, פסק הדין לא מראה על התנגדות להפרטה, אלא על התנגדות בפגיעה במרותה של המדינה ובמשילותה.

    המתקפה תהיה על המקור של העתירה – העותרים, או יותר מדויק – הגופים האקדמיים שהצמיחו אותם, אם לא האקדמיה בכללותה.

    האקדמיה היא אולי המעוז האחרון של חשיבה אלטרנטיבית, ובעלי ההון ושליחיהם באוצר יודעים את זה מצוין.

    אולם, כל אוניברסיטה שממשיכה להפעיל את מחלקות הכלכלה האלה, ראוי שתסגור את שעריה.
    וכל אוניברסיטה שממשיכה להפעיל את מחלקות מנהל עסקים, שמהם צמח מעמד הדירקטורים מחריב הציוויליזציות, אף ראוי ששעריה לא יפתחו.

    והאם זה לא אירוני, שאותם אלה שיצאו מהמחלקות האלה, הם אלה שמנסים להרוג את הרעיון האקדמי.
    כי הניצחון הזה של הקבוצה הנפלאה הזו, התחיל בראש ובראשונה במחשבה אלטרנטיבית ובדרך אלטרנטיבית, ושתיהן עכשיו בסכנה גדולה – הן מצד בעלי ההון עצמם, הן מצד כוהני הדת של הניאו-ליברליזם, והן משילוב כוחות בין השניים.

  8. שירה

    המאבק הזה הוא דוגמא מצויינת למאבק אזרחי שבו נעשה שיתוף פעולה בין מספר גופים ואנשים כדי לשמור על זכויות האדם והאזרח. יש לו גם היבטים אתניים כאלו ואחרים (מה מוצאם ולאומם של הרוב המכריע של האסירים והסוהרים ומי הרוב המכריע של השופטים? וגם מוצאו של הסוהר הראשי פה לבייב שיחד עם חבריו בעלי ההון מנסה להפוך את כולנו לאסירי ועבדי ההון , הוא עניין לדון בו), אבל ברור שרק תובנות אזרחיות כלליות לגבי מהי המדינה ומה מחוייבות רשויות השלטון כלפי האזרחים יכולות לעמוד מול השתלטות בעלי ההון על המדינה: על הרשות המבצעת והזרוע הראשית שלו היום היום – משרד האוצר ועל חברי הכנסת הבזויים שבמקום למלא את תפקידם כנבחרי העם, כנציגי האזרחים מתחרים ביניהם על ייצוג בעליח ההון וכמובן למייצגי כסאותיהם השמנים והמרופדים בעיקר. מהבחינה הזו מעודד לראות שהשופטים במדינת ישראל עדיין לא קנויים ועדיין יכולים לפסוק לפי האינטרס האזרחי ציבורי ולא לפי אינטרס כלכלי צר של טייקון זה או אחר. מצד שני כפי שמתאר יוסי ברשימתו התפיסה החברתית כלכלית העומדת בבסיס הפסיקה היא עדיין ליברלית. לפי תפיסה זו
    החירות היא זכות טבעית שאין לשלול אותה, ואולם הזכות לשוויוון שהוגדרה גם ע"י הליברלים כזכות טבעית הלכה במדינת ישראל לעזאזל. מה שצריך זה להילחם על הגדרתן של הזכויות החברתיות (חינוך בריאות דיור פרנסה ורמת חיים נאותה) כזכויות טבעיות. האם אין הפרטת הבריאות פוגעת בזכות הטבעית של כל אדם לחיים ולשלמות הגוף? האם אין היא פוגעת בזכות הטבעית שלנו לשוייון בסיסי ביכולת שלנו לחיות? האם העובדה שאת הבן שלי למד בכיתה ג` "אנגלית קרב" כלומר למד את השיעור הראשון שלו באנגלית ע"י מדריכה של קרן קרב שאינה מוסמכת כלל ללמד אנגלית ואינה מפוקחת ע"י שום גוף רשמי מטעם משזרד החינוך, ושהיא הרסה לכיתה שלמה בביה"ס באשדוד את החשק ללמוד אנגלית איננה פוגעת בשוויון הבסיסי של האזרחים? האם יכול באמת להתממש השוויון הפוליטי או שוויוון בפני החוק כשהפערים הכלכליים כל כך גדולים? האם לא הגיע הזמן להקים תנועה גדולה שתילחם למען חקיקת חוק יסוד: השוויון הן החברתי והן זה האוסר אפליה על בסיס מין, מוצא אתני לאום דת או נטיה מינית. שוויון כזה להזכיכם הובטח במגילת העצמאות "שוויון חברתי ומדיני גמור….ללא הבדל מין דת וגזע". על אפו וחמתו של אהרן ברק וחבריו. שם צריך להתחיל את המלחמה ולא בהגשת אלפי עתירות לבג"צ על הפגיעה בזכות הבסיסית לשוויון ש-95% נכשלות ולא עוברות את הסף של בג"ץ כי כאמור הוא מתעסק רק בפגיעה בחירות ואולי טיפה בכבוד…
    אתמול לימדתי בכיתה "יסודות חוקתיים" במדינת ישראל. דיברנו על ההכרזה כיסוד חוקתי מנחה, על חוקה ומעמדם של חוקי היסוד. על אקטיביזם שיפוטי. הבג"ץ הזה נחת לי משמיים לשיעור. התלמידים שאלו מהי הפרטה. עניתי להם ודנו ביתרונות ההפרטה לעומת השלכותיה המסוכנות לאזרחים. מרבית אזרחי ישראל אינם יודעים מהי הפרטה, אינם מתעניינים, לא קוראים עיתונים ולא מבקרים באתר העוקץ, הם מרותקים למסכי הטלוויזיה המופרטים שמפריטים את מוחותיהם לדעת. כולם ידעו בכיתה לומר מיהי מעיין חודידה אבל על הפרטת הנמל באשדוד למשל לא שמעו מעולם. תכנית הלימודים באזרחות לבגרות היא תכנית מצויינת שפותחת לתלמידים את הראשים ומאלצת אותם לחשוב לעומק על המצב במדינה. כל תלמיד/ה היום גם נדרש/ת היום להגיש מטלת ביצוע לבגרות מעבר לשאלון הבחינה.
    במטלה זו הם אמורים לזהות בעיה אזרחית לחקור אותה ולהגיש הצעות לפיתרון ותוצרים. כך הם לומדים שמעורבות אזרחית איננה מסתכמת בהגעה לקלפי אחת לארבע שנים אלא יכולה לסייע בפיתרון בעיות ובהגנה על זכויותיהם. כשאני חושבת על ההיקף הארצי של התהליך הזה אני חושבת שזה מדהים ולטווח הארוך זה עשוי לשנות את האדישות האזרחית ואת הבורות הכללית. השאלה אם עד אז תישאר מדינה או "שהמדינה כבר לא תהיה בארץ" כפי שכתבה יעל ברדה בפוסט שלה כאן, אלא תופרט כולה לטובת כמה טייקונים שבכלל לא חיים כאן.

  9. שור

    מעניין שחוק שמאפשר גירוש אלפי אנשים מבתיהם הוא חוקתי לפי רוב שופטי הבג"ץ,
    ואילו חוק שמאפשר בית סוהר ברמה גבוהה יותר מאלו הציבוריים הוא לא חוקתי.
    ועוד מעניין שבשתי ההכרעות היה אותו שופט במיעוט, אדמונד לוי – שופט מזרחי ודתי. איך נתנו לו להיכנס להיכל ???

    והכי מעניין שמה שטוב מבחינה חוקתית לבריטניה אם הדמוקרטיות, אינו טוב למדינת ישראל הנאורה במדינות, בה האסירים בבתי הסוהר הציבוריים זוכים ליחס הכי הכי טוב בעולם.

    ועוד מעניינצ`יק קטן, שלפי דוח של מבקר המדינה הבריטי, רוב האסירים בבריטניה דווקא מעדיפים להצטופף בבתי הכלא בבעלות פרטית ולא הציבורית, ממש מוזר.

    שור

  10. אירית

    כפי שתיארת נכון, ה"איים" של החשיבה האלטרנטיבית עתרו נגד החשיבה הממסדית שיצאה מאותו מקום, האקדמיה.

    נידמה שהדיל היה מפוקפק מלכתחילה, ואולי באמת ייסגרו את ה"קינים" ששימשו קודם עלה תאנה לא רחב מאד ללחם ולחמאה הפחות פרוגרסיבים באקדמיה הישראלית.
    כל הכבוד לעותרים, באמת הישג כביר בהתחשב במה שעמד נגדם, נידמה שיצא מן נס כזה שהנושא השתלב עם המאבקים של העליון בכנסת, וגם הטרנד כרגע להלחם בבעלי ההון (באופן סמלי לפחות), וכך יצא שהוורחנו מההפקר. מבלי לגרוע מאיכות הטיעונים וניהול ההליך המשפטי הסבוך והארוך הזה.
    אלה קוניונקטורות מעניינות שבהן משיקים אינטרסים מכמה כיוונים בזמןן מסויים לתוצאה רצויה.
    אסור לשכוח את מצב בתי הסוהר בבעלות הציבורית, רק להיזכר בשורת המתאבדים האחרונה בבתי המעצר של "שמורים ומוגנים" (מפני התאבדות) כדי להבין שמה שקורה שם לא סימפטי בכלל. שב"ס ארוג במארגי כוח שונים במדינה, בעיקר האגף הבטחוניסטי, שלא ימהר לוותר על הנכס הזה. בקיצור, יצא שבמקרה הרווחנו מכל המריבות בין חונטות, אבל זה לא סימן לשום דבר.

  11. שרון

    שאפו לכל צוות עורכי הדין והמורים של המכללה וכל מי שעסק במלאכה. עקבתי אחרי העתירה עוד מרגעי הולדתה, ולא האמנתי כששמעתי שניצחתם – זה הרי כל כך לא צפוי שהצודקים ינצחו. האם יש אפשרות לעקוף את פסק הדין ע"י הכנסת, או שהוא באמת מסיים את נושא הפרטת בתי הכלא ואפשר לנשום לרוחחה?

  12. בוסנה

    סמכות הענישה היא של המדינה ולא של אדם פרטי בעל הון.
    המדינה היא שצריכה לפקח. ולבקר ולהבטיח ניהול תקין על מנת לשמור על זכיות האדם. וברגע שהמדינה מעביר את בתי הכלא לידיים פרטיות היא מפקירה את האזרח והופכת אותו לסוג של עבד שמוכרת אתו לבעלי הכלא כדי להרויח כסף או לחסוך
    ואסור לתת לזה לקרות .

  13. RS

    אזרח,

    אם תחזור לתגובה, לא התייחסתי לחוגי הכלכלה, אלא לאוניברסיטאות בכללותן. והמאמר של רובינשטיין שהבאת: נמצא על הטווח שבין פאתטי לאפולוגטי, או בין היתממות לשוליוּת.

    לאירית,

    מי שעושה את העבודה השחורה של האוצר (שהפקידים-פוליטיקאים שלו תמיד יוצאים נקיים) במחלקות האלטרנטיביות באוניברסיטות הם קבלני משנה-צד שלישי בנוסח תאי "אם תרצו" ודומיהם. התאים הפאשיסטים הללו כבר יוודאו, ששום שריד שמאלי לא יישאר.
    פקידים יש bigger fish to fry – הם מנסים לחסל את הרעיון האקדמי עצמו. ייתכן שזה בגלל שהם יודעים שהם בחיים לא יהיו אקדמאים, לא משנה כמה נוסחאות וודו ומינוחים ז`רגוניים הם ישננו.

    צריך להבין, מה שלומדים בפקולטות לכלכלה, זו לא כלכלה, אלא פוליטיקה נוסחתית. לכן פקידי האוצר מצד אחד אחד מרבים לעשות בית-ספר לפוליטיקאים (זאת אומרת, אני לא טוען שמראש כל הפוליטיקאים הם מושחתים), ומצד שני – מתאימים ככפפה ליד כאנשי ביצוע עבור פוליטיקאים מפרטינים/נציגי הון. פקידי האוצר בגרסא הישראלית הם פשוט הקומבינה בהתגלמותה. לא משנה כמה הפוליטיקאים ינסו לעשות שקשוקה, פקידי האוצר הם אלה שמחזיקים את מצבור הביצים… ואם כבר יש פוליטיקאים שהבינו היכן נמצאות הביצים, פתאום הפקידים יהיו ספקי העגבניות…
    אבל בשביל שקשוקה צריך שמן, נכון? אז זהו, ביבי כבר הכריז בעבר כמה הוא שונא את השמן…

  14. רמי יובל

    יבואו על הברכה כל העוסקים במלאכה, עורכי הדין, היועצים וכמובן העותרים. אבל, האם אין זה בבחינת מובן מאליו שמדינה אינה יכולה להפריט את סמכותה היותר שלטונית לאכוף את חוקיה באמצעות סנקציות עונשיות על עבריינים? וכי אין זה עניין פשוט שבפשוטים? מנין על האדמה נטלה כבוד השופטת איילה פרוקצ`יה הנמקה כה מופרכת לטובת הפרטת הסוהר, דהיינוהקטנת הצפיפות והגדלת רווחת האסירים. בקצרה, במדינה נורטיבית (א) רעיון העיוועים כלל לא היה נובט, וכן (ב) לא היה נחוץ צוות פרקליטים ואלפי שעות מחקר וכתיבה כדי להגיש עתירה מנומקת וכן (ג) העתירה היתה מתקבלת תוך חודשים אחדים וקבלתה היתה מנומקת בקצרה ובאופן שיהווה תקדים נגד כל מיני אוליגרכים המבקשים לחלק את עור הדב השחוט שנקרא מדינת הרווחה.

  15. עמית

    תודה על המאמר ותודה על העובדה שלפעמים (בלי כוונה מראש) גם בית המשפט הליברטני מוציא מתחת ידיו החלטה חברתית.
    אני מקווה שבעתיד ייצגו אותנו פוליטיקאים עם מעט יותר הבנה ונחיה ונראה חוק יסוד זכויות חברתיות ותרבותיות ע"פ הרוח של מגילת העצמאות הישראלית וההצהרה בדבר זכויות האדם של האו"מ.
    כשיגיעו ימים כאלו בג"צ לא יהיה מחסום בפני צעדים אנטי דמוקרטיים ואנטי חברתיים.

  16. אורי זקהם

    ברכות על הבג"ץ!
    אי אפשר היה לצפות מבג"ץ למחשבה יותר מתקדמת, אבל בימים אלה זה גם משהו. שטרסלר והשטרסלרואידים היו חייבים להקים קול זעקה. הם צריכים להלך אימים על בית המשפט שלא יעז, לפחות בזמן הקרוב, לתת פסיקה כזו.

  17. ירדנה אלון

    לכל העושים במלאכה,עלו והצליחו,
    אבל מאחר ואני גם זוכרת אני מבקשת להזכיר כי את נושא הפרטת בתי הסוהר העלתה לראשונה למייטב זכרוני באחת מישיבות המועצה של הקשת הדמוקרטית המזרחית ד"ר ויקי שירן ז"ל,שהייתה כידוע לכולנו קרימינולוגית,למרבה הצער בשל מחלתה ובשל מאבקים חברתיים אחרים שעסקה בהם כמו המאבק נגד הפורנוגרפיה בכבלים לא היה סיפק בידה להמשיך במאבק אולם למייטב זכרוני היא הייתה בין הראשונים שהעלו את הנושאים למודעות לפחות של חברי הקשת הדמוקרטית המזרחית,אז בזמן של נצחון משפטי הסטורי שכזה כדאי וראוי לזכור ולהזכיר גם אותה ברשימת הקרדיטים,
    אין לי ספק שהיא פקחה עין שם למעלה ונשאה תפילה קטנה שהמאבק ישא פרי
    כפי שנאמר …."תכון תפילתי קטורת לפניך,"…….