נסיעה לירוחם ותמיכה בעובדי "אקרשטיין"

מיכה רחמן

נסענו, השבוע, לירוחם, משלחת מטה "כוח לעובדים" בירושלים, כדי להזדהות עם מאבקם של פועלי מפעל אקרשטיין בעיירת הפיתוח שבלב המדבר. משמרת המחאה, בתוך גדרות המשטרה, מול המפעל, הייתה מורכבת מהרבה נוער וגם מבוגרים  כ – 100 מתושבי ירוחם, מובילי ההפגנה מ"כוח לעובדים" מטה באר שבע, ואנחנו המשלחת מירושלים. הפועלים מתוך המפעל לא הורשו להשתתף בהפגנה, בשעות העבודה, ולכן היו שם רק כמה מנשות העובדים שבאו למחות את מחאת בני זוגן. היה מעניין לראות שחלק גדול מהקבוצה התומכת במאבק מירוחם שייכים לקבוצת הדתיים הלאומיים שגרה בירוחם. בדרך אל ההפגנה, בקיוסק מקומי, המוכר את האספרסו הטוב באזור ("שלא תתרגלו לקפה המצוין הזה, תצטרכו כל פעם לבוא מירושלים), מצאנו מודעה של "כוח לעובדים" התלויה בחזית הקיוסק. בעל הקיוסק תומך בהפגנה וטוען שכולם כאן בירוחם מכירים את אקרשטיינים כ"אנשים קשים".

על המאבק של פועלי אקרשטיין, נכתב כבר באתר הזה (איציק ספורטא בתחתית העמוד), ואפשר גם לקרוא עוד בבלוג  של מאבק פועלי אקרשטיין באתר "כוח לעובדים". נוסיף כאן רק, שלפני 15 שנה כבר ניסו עובדי המפעל להקים ועד, דרך ההסתדרות, ופוטרו. לפי מה ששמענו ההסתדרות לא נקטה שום צעדים משמעותיים להחזיר את העובדים לעבודה, ובכל מקרה מאז לא היה ועד, הפועלים מוחים על תנאי בטיחות קשים, שכר מינימום שאיננו מספיק, וההתנגדות להתארגנות. המפעל, נמצא ממש בלב המדבר (סוף החצר של המפעל והמדבר נפרש לפניך). היה מרגש מאוד לעמוד מול המפעל, כאשר כמה פועלים עוברים מהר בחצר ומנפנפים בידם לתודה. היה מרגש לחזור אל אמונות הנעורים בחשיבות הארגון של פועלי היצור ממש, ולראות את הפועלים ותומכיהם הלוקחים את גורלם בידיהם ומוכנים באומץ לעמוד מול הנהלה, שגם בימינו (ולא במאות שעברו) עדיין מתנגדת לזכות הבסיסית של ההתארגנות, ונוקטת בצעדים כוחניים עד כדי פיטורים והפחדות כדי שהפועלים לא יתארגנו. עמדנו שם וצעקנו כדי שתשמע אותנו ההנהלה ושמחנו לראות את התמיכה של תושבי ירוחם. היו שם הסיסמאות הרגילות: "עובדים חזקים, עובדים מאורגנים, הם עובדים טובים", "תנו להם להתאגד, די למשטר הפחדה", ו"עובדים ולא עבדים". וגם הסיסמאות המכוונות להנהלת המפעל שידעו שלא נעזוב אותם בשקט עד שיתנו לעובדיהם להתארגן, ויתחילו לנהל מו"מ.

לסיכום, היה מעניין לראות איך בשורת ההתארגנות של ארגון עובדים קטן וחדש, מתפשטת ל"פריפריה", עד הנגב, לאותם קבוצות עובדים המקופחות ביותר, אליהם ההסתדרות לא מוכנה להגיע. ונותר רק לקוות שמשהו יזוז אצל הנהלת המפעל בהרצליה (מול המשרדים בהרצליה נערכה משמרת המחאה אתמול, יום רביעי), ושעובדי המפעל יזכו לפחות בניצחון של הסכמה להתארגנות והתחלת המו"מ, ואולי גם לעלות מעט מעל שכר המינימום שהם מרוויחים.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דב בינדר

    לפי חוקי מדינת ישראל מותר לעובדים להתאגד ולהתארגן ובודאי גם לבחור לעצמם ועד ומי שנבחר לועד מאותו הרגע חסין מפיטורים,הצרה היא שהמעבידים"לא שמים קצוץ"על החוק וכל נסיון התארגנות נענה לא רק בשלילה אלא לפעמים אפילו בהזמנת בריונים שכירים ע"י ההנהלה כפי שכבר קרה ב"ליל הכלבים"בסולתם ביקנעם וגם בחיפה כימיקלים דרום שם הבריונים השכירים היכו אפילו את אמיר פרץ שהיה אז מזכיר ההסתדרות,והמשטרה במקום לפעול נגד אותם בריונים שכירים פעלה לצד אותם בריונים נגד בעובדים,מעניין אם קציני המשטרה פעלו לפי פקודה מגבוה או מיזמה פרטית שלהם כי זה אולי השתלם להם באופן אישי והמבין יבין…..

  2. פועל שחור

    ולהעביר את הבעלות לעובדים שיקימו קואופרטיב שינהל את המפעל
    ויחלק את הרווחים בין העובדים .
    זה קורה בצרפת במאות מיפעלים שנתונים בבעלות קפיטליסטים
    אופורטוניסטיים שמשתמשים בעובדים כאילו הם עבדים שלהם ומתמרנים
    אותם להשגת תמיכות ממשלתיות שעוברות לבנקים במיקלטי מס.
    וזה די מצליח העובדים קונים בחסכונותיהם מניות במיפעל והכסף משמש
    את המפעל כהון עצמי לתפעולו .
    כדאי לנסות את זה בארץ שבעלי מפעלים יבינו שלא רק בבורסה
    ניבחן התעשיין המיצטיין אלא גם ביחסי האנוש שלו.

  3. יוסי לוס

    לבי אתכם. מקווה להצטרף באופן מוחשי יותר בקרוב.

  4. שור

    שר ברי סחרוף על בסיס תורה פילוסופית של עמנואל לוינס, וזה נכון גם להתנהגות של מונופולים – מסתבר שמונופול אגרסיבי שלא רואה ממטר את לקוחותיו ומתחריו, מתנהג כך גם לעובדיו.
    או בשפה ברורה יותר – הרווח המונופוליסטי שנלקח מהצרכנים לא הולך לעובדים בד"כ, אלא לכיסים העמוקים של בעל ההון. חוסר תחרות מביאה לפער חברתי עמוק.

    שבת שלום,
    שור

  5. נעמי

    ראשית – מרגש מרגש לקרוא דיווח כזה.
    יש לי משפחה שם, כך שההזדהות שלי כפולה ומכופלת.

    שנית- במסגרת המאמצים להכפיש את ההתארגנות, אנחנו שומעים על נדיבותו של התורם אקרשטיין.
    בפועל הוא "חוסך" מהעובדים את מה שמגיע להם בזכות ואת ה"חסכון" הזה הוא מחלק אחר כך כנדבה.
    חשוב להדגיש שהתרומות הן מכספי העובדים ולכן זאת זכותם להשתתף בהחלטות על אופן חלוקת הכסף הזה.

    כדאי גם לקחת בחשבון – בדיוק מהשינוי במפת המושגים פוחד אקרשטיין פחד מוות. (דברי ציפור אחת קטנה).

    שהתרומות הן של העובדים

  6. רונית

    תודה על הכתבה, על התיאור, על המידע.

  7. Reuven

    Histadrut ?

    What is it ?
    Who is it ?
    What is it good for ???

  8. דודי נתן

    הרעיון שעלה קודם
    של הלאמת מפעלים שלא עומדים בדרשיות החוק מול העובדים – רעיון נהדר
    ברור שאין לו סיכוי עכשיו
    ובכל זאת אני מקווה שכמה חכ"ים ינסו להוביל את זה
    ולו כאיום ראשוני על מעסיקים חשוכים

  9. פועל שחור

    לקואופרטיב של העובדים שישתלטו על המפעל וימשיכו לתפעל אותם תוך הקמת צוותות ניהוליים ותיפעוליים בתחומים הנחוצים.,הלאמה מבשרת מעורבות ממשלתית ולפחות בשלב זה איני נוטה לסמוך על הגורמים הממשלתיים המימסדיים שהם באופן מסורתי לצד הבעלים. העיניין נוסה כבר בהרבה ארצות ויש לכך הצלחה רבה .
    מפעל שקיים יש לו תשתית טכנולוגית וכוח אדם מיומן שבמקרה של פירוק הכל הולך לטימיון הקואופרציה תעלה את התפוקה והמוטיבציה של העובדים שבתמורה תעסוקתם תהיה מובטחת לאורך זמן ושכרם יעלה
    לפי הרנטביליות.
    הדרך המקובלת היום של הענקת מפעלים למקורבים פוליטיים שנקראת "הפרטה" שהיא שם כיסוי להעשרת אותם מקורבים שבהמשך סוחטים את הממשלה באיומי סגירת מפעל וחוזר חלילה.
    אז קדימה שהעוקץ יקחו יוזמה ויקימו פרוייקט של העברת מפעל אקרשטיין לבעלות העובדים והצוות של העוקץ שיש בהם הרבה אנשי כלכלה ושווק יקדישו מזמנם להקמת פרוייקט חלוץ שיתן דוגמא למדינה כולה תוך יציאה ממעגל הברברנות הבילתי ניפסק.

  10. ניבה בן צור

    לכו לראות את הסרט של מייקל מור על הקפטילזם. סרט שממחיש את מצב העובדים את חוסר הצדק את הניצול את הצורך ההכרחי בשינוי מן היסוד, ולא קומוניזם או סוציאליזם רדיקלי ,רק צדק וחלוקה נכונה וכבוד. מי יניע את התהליך? ראו את רוזבלט מתריע על הצורך בזכויות חברתיות מעוגנות בחוקה, ובעיקר הזכות לעבודה. הוא מת בטרם הגשמו רעיונותיו. גם בארץ ניסו לחוקק חוק יסוד "זכויות חברתיות" כמובן לא עבר ואף התקבל בגיחוך מה. הליברלים כמובן. היום הזמנים השתנו ,חייבים לחזור בכל הכח לביצוע הגשמת השויון וחלוקה צודקת. אחרת ההתקוממות עשויה להיות בפתח.

  11. יואש

    התנהגותם של ראשי ההסתדרות "החדשה" היא מחפירה בכל קנה-מידה.
    עיני טס לאירופה ולמקומות אחרים, מגיע למקומות עם כיסוי עתונאי רחב וצובר-אוסף אהדה תחת "הפנס" התקשורתי.
    במקרה של ירוחם וחברת אקרשטיין הוא נעלם מהשטח.
    האם זה בגלל פעילות כח לעובד שנראית לו כמתחרה בהסתדרות? האם זה ממניעים נסתרים אחרים? לא לנו הפתרונים.
    העיקר הבולט לעין הציבורית הוא חוסר מעורבות וחוסר עניין בייצוג והגנה על העובדים החלשים בישראל.
    אקרשטיין היא חברה שמנסה לשלוט בשוק המרצפות ופעילותה הבלתי נחשפת כרוכה בזכייה במכרזים ממשלתיים וציבוריים שם היא זקוקה לקשרים ול"דמים". האם עיני יודע משהו שאנו איננו יודעים לגבי אקרשטיין?
    עכשיו עולה בעיית "תפרון" שנרכשה על ידי "טייקונונים" חדשים(ישי דווידי ומאיר שמיר) האם עיני יפעל בזירה זו או לא? שימו לב לכיסוי העתונאי ולפיו נחשו את דפוס פעולת ההסתדרות.

  12. א.ענבר

    חשוב מאד לברר מהן העוולות ומהם תנאי השכר והבטיחות שאינם מחיושמחים לפי החוק. כיוון שחברת אקרשוטיין מוכרת הרבה מתוצרתה לעיריות ומועצות, ניתן להפנות אליהן דרישה ציבורית, לא לתת לאקרשוטין להשתתף במכרזים כל עוד יפרו את החוק, ולציין מהם המקרים האלה.