חובה להאבק באי הצדק גם באמצעים חלשים

יוסי ברטל

קטע קצר של ברכט שתירגמתי ושאותו אני שמח להקדיש לבצלם לרגל 20 שנה לקיומם. לתשומת ליבם של הטוקבקיסטים: אינני מנסה להשוות בין גרמניה ב1934 לישראל היום, אלא רק לספק במה לדיון ביקורתי על עבודותו של ארגון לזכויות אדם.

חובה להאבק באי הצדק גם באמצעים חלשים

בשנים לאחר המלחמה, חשבתי יחד עם רבים אחרים, שלמוסדות כמו "הליגה לזכויות האדם"* אין שום ערך. לא הרחקתי לכת כאחרים אשר האשימו את אותו ארגון בהיותו מזיק מכיוון שהוא מטפח את האשליה שדרך פעילותו יהיה ניתן לסיים את הסבל הנוראי והלא-הכרחי אשר נובע מתנאי הייצור השגויים ואשר יוכל להעלם רק באמצעות שינוי מוחלט של תנאים אלה. על אף שלא טענתי כך, גם אני לא ציפיתי לדבר מפציפיזם זה אשר ללא תקווה לשינוי יסודי, החליט להאבק במלחמות, אשר הינם לא יותר מתופעת הלוואי, באמצעים החלשים ביותר כגון סירוב מצפוני של יחידים. כאשר גרמניה הפכה לפאשיסטית, ראינו כיצד הגופים הגדולים והקטנים למאבק באי-צדק יצאו למערכה. לא הרחקתי לכת כמו אחרים אשר רצו להבחין מזה זמן רב בהתמוטטות כללית אצל אותם גופים גדולים אשר שאפו לשינוי כולל במבנה החברתי, אבל גם אני הבחנתי בעבודתה החשובה והעקשנית  של "הליגה לזכויות האדם" אשר לעיתים קרובות זכתה לחוסר הערכה אך הצילה את חייהם של רבים, בנחישות וללא עייפות הצליחה עם קולה החלש לחשוף ברבים את פרצופו של אי-צדק ושלחה מחדש רבים למערכה. הבחנו בכך שכנגד אי-צדק חובה להאבק לא רק באופן המכריע ביותר תוך כדי לקיחה בחשבון של כל גורמיו אלא גם באופן הכללי ביותר, כלומר בכל האמצעים, גם בחלשים ביותר. יותר גרוע מהאשליה שללא סילוק הגורמים של הסבל הלא-הכרחי, ניתן יהיה לסלק את תופעותיו היא האשליה שניתן להאבק בגורמים ללא או בנפרד מתוצאותיהם תוך כדי ויתור על האמצעים החלשים או החלשים ביותר. הבחנתי באנשים רבים אשר בקיאותם בגורמים הרעים מנעה מהם למעשה את המאבק בתוצאותיהם הרעות.

ברטולט ברכט 1934

*הליגה לזכויות האדם הייתה ארגון פצפיסטי גרמני בשנות העשרים אשר תמך בסרבנות מצפון, התנגד למיליטריזציה של החברה הגרמנית וניסה לקדם אמנות בינלאומיות לשמירה על השלום. קרל פון אוסייצקי שעמד בראש הארגון נשלח למחנה ריכוז ב1933 ונפטר כתוצאה מכליאתו בשנת 1938.
 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ניצן אביב

    ההשוואה בין גרמניה של אז לישראל – יותר מאשר מתבקשת לאור:
    המשך הכיבוש הנורא הנמשך 42 שנה ויש אומרים 62 שנה, שסופו מי ישורנו, המשך הדיכוי, הנישול, העושק והניצול של התושבים הפלסטינאים בשטחים הכבושים, בניית והרחבת ההתנחלויות והמאחזים, שכולם בלתי חוקיים על-פי כל האמנות הבינלאומיות, מחסומים על כל צעד ושעל, הריסת בתים וכריתת כרמים ושדות, המשך בניית חומת האפרטהייד והמשך הסגר על מליון וחצי תושבים ברצועת עזה – כל אלה מחייבים מאבק לסיום הכיבוש לאלתר!

  2. עפרי

    מעבר לזה שהוא הדגיש שהוא לא משווה (ובצדק) בין גרמניה הנאצית לבין ישראל היום. השוואה לא הגיונית למי שמכיר היסטוריה ולא בוחר להידבק לסיסמאות קליטות.
    אני חושב שזה קטע מעניין. מאיפה הוא לקוח?
    הוא מעלה בצורה טובה את הדילמה של כיצד יוצרים שינוי חברתי, באיזה אמצעים. אומנם אני לא מאמין באי פעולה , כגון סרבנות שהוא מציג בקטע, מעניין לראות שאותן בעיות ניצבות תמיד בפני מי שרוצה ליצור שינוי חברתי היום לבעבר – לפעמים כמו שהוא מדגיש בקטע הפיתרון (גם מיליטריזציה היא בעיה חברתית) הוא לאוו דווקא הפיתרון הרועש והרומנטי.
    נגיד היום חינוך העם.

  3. יואל קורנבלום

    אני מתפלא עליך שאינך רואה את האירוניה בפוסט שלך. אני מגדיר את המצב כחוש ההומור של המציאות שאינו מובן לאף אחד מאיתנו.

    אז ברור מהפוסט שלך שכדי לדבר צריך דמוקרטיה או להיות מחוץ לדיקטטורה ואז לדבר. מסתבר שברכט הצליח יחד עוד כמה לברוח מגרמניה הנאצית ולמצוא מפלט בדמוקרטיה של ארה"ב יחד עם עוד כמה אחרים ושם דיבר כרצונו וגם העלה מסתבר מס שפתיים עבור אילו שנשארו בגרמניה. אותם אילו שנשארו בגרמניה הנאצית וניסו לדבר פשוט נכלאו והוצאו להורג או שפשוט מתו מעבודה קשה במחנות השונים שזה בעצם אותו הדבר כמו הוצאה להורג רק איטית יותר.

    שאלה אחרת היא האם בפעילותם ובמותם הם עזרו במשהו? לדעתי לא עזרו לאף אחד כי זה לא גרם לאף אחד לצאת ולעצור את גרמניה הנאצית. הם גם לא עזרו לתושבי גרמניה וגם לא סחפו את ההמונים נגד השלטון הנאצי. בסופו של דבר העולם לא מתנהל על פי קוד של זכויות אדם אלה על פי אינטרסים כלכליים שונים או על פי הגיון מעוות של כמה דיקטטורים. אמנם מדברים על זכויות האדם השכם והערב וגם באמצע היום ולצערינו זה כל מה שעושים.

    גם בישראל יש דמוקרטיה וחופש דיבור וראה איזה פלא כל אותם גופים כמו "בצלם" כביכול "שומרי זכויות האדם" יוצאים כגוף אחד כנגד הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון שהיא המדינה היהודית, ישראל. את אותם דיקטטורים מוסלמים מחרחרי המלחמה אותם גופים "שומרי זכויות האדם" עוזבים במנוחה ואילו את הדמוקרטיה היהודית הקטנה אותם "שומרי זכויות האדם" מלקים ללא הפסקה וגם מחלישים אותה למרות שמדינת ישראל שומרת על זכויות האדם.

    איך הדבר יתכן? האם חוש ההומור של המציאות עבר כל גבול? קשה לדעת כי אנחנו לא מבינים את חוש ההומור של המציאות, כאמור. האם יתכן שאותם גופים כמו "בצלם" מנצלים את הדמוקרטיה שיש בישראל מקבלים מימון ותמיכה כלכלית מגופים שעויינים את ישראל ואז הם מרגישים מחוייבים "להביא את הסחורה" לאילו ששילמו להם? כלומר הם מחוייבים להכפיש את ישראל אחרת לא יקבלו מימון?

    או אולי הסיפור הוא אחר ואותם גופים כמו "בצלם" רוצים שיכירו בהם בעולם ואחת הדרישות העיקריות היא הכפשת ישראל. בסופו של דבר האו"ם עושה את זה הזמן אבל שם זה בגלל הדלק שיש למוסלמים וכן המוסלמים הם איזה עשרים ואחת מדינות שהם גוש הצבעה גדול באו"ם.

    מה שיותר מזעזע בהתנהלות אותם "שומרי זכויות האדם", כמו "בצלם" היא שהם מקבעים את המצב וגורמים למלחמות ללא הפסקה. בסופו של דבר אם כל אותם "שומרי זכויות האדם" כמו "בצלם" מתקיפים את ישראל בלבד אז איזה סיבה יש לדיקטטורים המוסלמים לבוא שלום איתנו? יש מי שעושה את העבודה בשבילם.

    האם לא היה פשוט יותר להשתמש בגופים הנ"ל, כמו "בצלם" כדי להוקיע את הדיקטטורים המוסלמים בכל הזמנות ואז פתאום הציבור יהיה מודע למה שבאמת קורה כאן והדיקטטורים המוסלמים יהיו תחת לחץ להשתנות. בצורה הזאת נראה לי שאותם גופים "שומרי זכויות האדם" יועילו לכולם.

    אז זה בערך על קצה המזלג מה שיש לי לומר לך על יום עשרים השנה של "בצלם".

    מה דעתך יוסי ברטל?

  4. ניצן אביב

    בעצם דבריך הבוטים המחליאים אינם ראויים לתגובה.
    הנפש נוקעת מהשקפותיך הספוגות ומוכתמות מדעות מצחינות של תפיסות לאומניות-ימניות קיצוניות, מגזענות נפשעת ומפאשיזם מתןועב להחריד ששינאת-אדם שאינו נמנה על הגזע היהודי "הטהור" הוא ממאפייניו המובהקים ביותר.
    ההשוואה עם השלטון והמשטר `הנאציונל סוציאליסטי` ששקק בגרמניה של אז, שדגל בעליונותו של הגזע הארי – יותר ממתבקשת!

  5. מימי

    הקטע מעניין ואשמח לקבל אנפורמציה מהיכן לקוח.
    באשר לתוגבתו של קורנבלום – הטענה כי בצלם וארגוני זכויות אדם מחלישים את ה"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" עולה שוב ושוב. אולי במקום לגדף – כדאי להסביר שוב ושוב.
    ישראל היא עדיין דמוקרטיה – אך לא רחוק היום והיא לא תהיה כזו – והיא דמוקרטיה בערבון מוגבל בלבד. לכ- 20 אחוז מן התושבים שגרים בה אין חופש דיבור ואין דמוקרטיה.
    בכל מה שנוגע למשטרים השכנים לנו – ברכט היה גרמני מחוץ לגבולות ארצו –

  6. עפרי

    נכון שהוא מגזים עם זה שבצלם וגופים נוספים שפועלים היום במרחב מכוונים נגד ישראל, בעוד שהם מחזקים את הרודנים באזור. תמצית העיניין פה שוב היא לא אם בצלם הוא גוף אנטי ישראלי/יהודי (ישראל היא דמוקרטיה יהודית – עד כמה שהמושג הזה בעייתי היא צריכה לדעתי להיות כזו. המפלגה שאת מרבה בשבחה פה הוכיחה שצריך את ההגדרה הזו) . העניין הוא האם הם יוצרים את השינויי אליו הם מייחלים או צועקים מסריח ולא בסדר. האם המציאות משתנה בהתאם למעשיהם.
    אישית אני חושב שבצלם הוא גוף חשוב גם אם לפעמים הוא מגיע למסקנות שגוייות , הם מנסים ליצור שקיפות של הכיבוש לטובת העם שבמידה וירצה ידע מה קורה לו בחצר האחורית.
    אני מקווה שתביני את מה שאמרתי לפני שתמהרי להצמיד לאנשים כינויים בעייתיים. 

  7. בלונדי

    יואל לא מבין שבצלם לא יוצאים נגד הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון אלא מנסים לשפר אותה. הם מנסים להגיד שהדמוקרטיה שהוא כל כך מתגאה בה היא לא מספיק/באמת דמוקרטית.
    השאלה היא למה הוא עוצר בזה שהם לא תוקפים את הדיקטטורים המוסלמים ושותק על זה שהם לא נלחמים על זכויות אדם של הטיבטים?

    הם בחרו את המטרה שלהם. אם יותר חשוב לך להאבק על זכויות הרוב המדוכא בסוריה זה עדיין לא סותר את המטרה שלהם.
    אני אשמח לשמוע ממך על הצטרפותך לארגון שנלחם על זכויות הסובלים מהדיקטטורים המוסלמים. עד אז אני מציע שנסתפק בבצלם.
    אנחנו חיים בסוג מעוות של דמוקרטיה מסויימת. אנחנו יכולים לבחור רק את השלטון שלנו. כל ארגון שמספק לי מידע על פעולות השלטון הזה מתקבל אצלי בברכה. גם העוקץ, גם בצלם.

    לעפרי,
    או דמוקרטיה, או יהודית. אין גם וגם. תחליט מה יותר חשוב לך.

  8. יואל קורנבלום

    אחזור על האירוניה שבה התחלתי למי שעדיין לא שם לב. במאמרו של ברכט כפי שהובא כאן על ידי יוסי ברטל ברכט מדבר נגד הדיקטטורה הנאצית מתוך ההגנה וחופש הדיבור של הדמוקרטיה האמריקנית. יוסי ברטל מדבר מתוך ההגנה וחופש הדיבור של הדמוקרטיה הישראלית נגד הדמוקרטיה הישראלית. אני מקווה שזה מובן לכולם ואני מקווה שכולם רואים את האירוניה שבדבר.

    יתכן מאד שיוסי ברטל ושות` הוזים שהם נמצאים לטעמם בדיקטטורה ישראלית במקום בדמוקרטיה ישראלית וחושבים שהם חסמבה ברוורס ולכן הם חושבים שגוף כמו "בצלם" ודומיו דורשים תמיכה או הכרה כלשהי במקום גינוי כגופים שיביאו את הדיקטטורה לכאן.

    לכמה מהמגיבים כאן אומר שצריך לראות את הכל בראיה מערכתית ולא נקודתית. בכל הפעילות של אותם גופים כמו "בצלם" ושות` צריך לראות את מבחן התוצאה. אנחנו במלחמה עם השכנים הדיקטטורים המוסלמים ומלחמה אף פעם לא נראית טוב וגם יש עוולות במלחמה ובכלל מלחמה זה לא דבר שאנחנו מעונינים בו.

    אבל המלחמה נכפתה עלינו ואני מקווה ומאמין שהקוראים והמגיבים מודעים לכך. לכן בפעילותם של גופים כמו "בצלם" ושות` הם יוצאים נגד הדמוקרטיה היהודית ומחלישים את מדינת ישראל ומחזקים את הדיקטטורים המוסלמים. יתכן מאד שבתנאים אחרים חלק מהדברים שאותם גופים מעלים אכן יהיו מוצדקים אבל במצב המלחמה כיום הם אינם מוצדקים. בנוסף אם לא היתה מלחמה שנכפתה עלינו על ידי הדיקטטורים המוסלמים יתכן שכל אותם דברים שאותם גופים כמו "בצלם" ושות` מעלים לא היו מתקיימים בכלל.

    בפעילותם גופים כמו "בצלם" ושות` פועלים דה-פאקטו להכפשת ישראל. יתכן שזאת לא המטרה של אותם גופים כמו "בצלם" ושות` אבל זאת התוצאה של פעילות אותם גופים כמו "בצלם" ושות`. בגלל הפעילות הזאת ישראל מוחלשת בעולם ולכן אינה יכולה להגיב כפי שצריך להגיב ומצד אחר הדיקטטורים המוסלמים יוצאים מחוזקים על ידי הפעילות של אותם גופים כמו "בצלם" ושות` ולכן במבחן התוצאה אותם גופים כמו "בצלם" ושות` עוזרים לדיקטטורים המוסלמים נגד הדמוקרטיה היהודית.

    בסופו של דבר כל הדיקטטורים המוסלמים וכל השאר הדיקטטורים בעולם יצאו באו"ם נגד מדינת ישראל כאילו אין בישראל דמוקרטיה או כאילו ישראל אשמה בכל מה שקורה במזרח התיכון. אני בטוח שג`ורג` אורוול יכול היה ללמוד משהו מהפעילות הנ"ל של האו"ם. האם כל הגופים כמו "בצלם" ושות` יצאו כנגד החלטות האו"ם כנ"ל והסבירו בכל העולם שזאת טעות וישראל היא דמוקרטיה השומרת על זכויות האדם אפילו אם אותם "אדם" הם מרצחים מוסלמים שהרגו ילדים קטנים או סתם הרגו אנשים חפים מפשע ללא הבחנה? האם עלה בדעתם של אותם גופים כמו "בצלם" ושות` שחלק מפעילותם עזרה לדיקטטרים האילו להגיע להחלטה חסרת ההגיון הזאת ובכך דה-פאקטו אותם גופים כמו "בצלם" ושות` עוזרים לדיקטטורים להלחם בדמוקרטיה ולקבע את הדיקטטורה?

    זה מבחן התוצאה שאותם גופים כמו "בצלם" ושות` צריכים לקחת בחשבון כשהם באים להציג את מרכולתם בכל מיני כינוסים בעולם או בעיתונות.

    אותו הדבר אני מציע גם לכמה מהמגיבים כאן לראות את המצב בראייה מערכתית ולא נקודתית וגם לראות ולנסות לחזות את מבחן התוצאה בכל פעילותם.

  9. י.ב

    הטקסט לקוח מהפרק:
    Aufsätze über den Faschismus
    (מאמרים על הפאשיזם)
    מהספר
    Bertolt Brecht- Schriften zur Politik und Geselschaft 1919-1956
    (ברטולט ברכט כתבים על פוליטיקה וחברה 1919-1956)
    הוצאה:
    Suhrkamp Taschenbuch Verlag 1993