• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

ידיד נפש, אב הרחמן: כך הרגו את יקיר בן מלך

מירון רפופורט וקובי פטרזיל

 יקיר בן מלך רצה לשחרר את גלעד שליט. כך מספרים עליו בני משפחתו. כדי להגשים את המטרה שלו יקיר בן מלך קפץ מעל הגדרות והשערים במעבר ארז וכמעט והגיע אל הצד הפלסטיני. אלא שאז הוא נורה ונהרג. לא על ידי הפלסטינים,  שאמורה להיות להם מוטיבציה עליונה למנוע מאזרח ישראלי לשחרר את שליט, אלא על ידי הישראלים. הם ירו והרגו אותו, למרות שלא היה חמוש, למרות שלא תקף אותם, למרות שלא איים עליהם. הם הרגו אותו, כפי שנראה מייד, כדי שלא יהפוך ל"ידיד נפש" של גלעד שליט בשביו.

ההריגה הזו – יותר הוצאה להורג כפי שנראה מייד – של יקיר בן מלך צריכה להטריד אותנו משתי סיבות. האחת, מי שירה והרג אותו היו, ככל הנראה, מאבטחים מחברת אבטחה פרטית, שקיבלו את המכרז להפעיל את מעבר ארז. אפשר לומר שיקיר בן מלך הוא ההרוג המופרט הראשון. הסיבה השנייה: יקיר בן מלך נורה ונהרג על פי נוהל, לא על פי גחמה של מישהו. נוהל מפלצתי שגוזר גזר דין מוות על כל מי שישראל חוששת שהוא עומד ליפול בשבי. השבוי לעתיד הופך למטרה לגיטימית, מוצדקת. במקום לחשוב איך להצילו, פיתחו נוהל איך להרוג אותו.

לנוהל שמאבטחי החברה הפרטית פעלו לפיו קוראים "נוהל חניבעל". במקור נוסח הנוהל הזה כדי למנוע נפילת חיילים בשבי, והוא מאפשר לירות לעבור חוטפי חיילים, גם אם יש חשש שהירי יפגע בחייל החטוף. במקרה של יקיר בן מלך הנוהל הזה הורחב: נעשה בו שימוש כלפי אזרח, ועוד אזרח שלא נחטף, אלא אזרח שרצה לעבור, מרצונו החופשי, לרצועת עזה. אבל הרצון החופשי מת בישראל 2009. עובדה: יקיר בן מלך נורה ונהרג.

הדברים האלה הם לא הרהורי לב. הם התיאור של ההתרחשות ושל הפילוסופיה העומדת מאחוריה כפי שבאו לידי ביטוי בתוכנית הבוקר של קול ישראל אתמול. והדבר המדהים, מעבר לירי הקטלני הזה באדם חף מפשע שלא סיכן איש, הוא שאפילו למראיין בקול ישראל הדברים נראים נורמליים. נראה לו סביר שיורים באדם רק כדי שלא יהפוך ל"עוד גלעד שליט"

להלן מובא התימלול המלא של השיחה של  המגיש אריה גולן, תחילה עם כתב קול ישראל בדרום נסים קינן, ואחר כך עם צבי פוגל, לשעבר ראש מטה פיקוד דרום. לא נגענו. גם לא בעובדות שאחר כך התבררו כלא מדויקות כמו מקום מגוריו של הקרבן (תל אביב ולא נתיבות).

אריה גולן: : ישראלי נורה למוות באיזור מעבר ארז כשניסה לחצות את הגבול לרצועת עזה. על קו הטלפון כתבנו בדרום נסים קינן. שלום נסים.  הוא חצה את הגבול הוא ניסה לעבור, הוא כבר היה בצד השני מה היה שם בדיוק היה שם?

נסים קינן: מה שקרה לפי מה שאני מבין וזה עוד לא ממש יצא החוצה באופן רשמי, דרך מפקד המעבר שכרגע נבצר ממנו לדבר כי הוא עדיין בתחקיר,  הוא אומר שהגיע בחור כבן 30 במכוניתו למעבר ארז, הוא הצליח לטפס על הגדר ממש סמוך אל השער עצמו. הוא חצה את הגדר, הצליח להיכנס פנימה לתוך המעבר ורץ לכיוון המעבר הרחוק. יש שמה שני מעברים, מעבר להולכי רגל, ומעבר שבו עוברים כלי רכב. הוא רץ לכיוון המעבר של כלי הרכב ,  צעקו לעברו לעצור ומשלא עצר, ירו ירייה אחת באוויר. הוא כנראה נבהל קצת וחזר בו לכיוון ממנו הוא בא. אחר כך פתח בריצה בנסותו  שוב להיכנס פנימה לרצועת עזה, ואז על פי הנוהל הידוע והרגיש מאד באיזורים האלה, נוהל חניבעל, ירו בו כדי שלא ייכנס לרצועת עזה ואולי לא יהיה לנו עוד אחד בשבי. ולכן הוא נורה שם בידי המאבטחים, בידי כוח של צהל שעבר שם במקום.  כנראה שמדובר לפי התחקיר הראשוני באדם שהוא  מעורער בנפשו מאיזור נתיבות והדברים האלה נבדקים ממש בשעות האלה.

אריה גולן: תודה נסים קינן, איתנו מי שהיה ראש מטה פיקוד הדרום, תא"ל (מיל) צביקה פוגל. שלום גם לך.

צבי פוגל: בוקר טוב גם לך.

א.ג: מה אתה חושב לגבי התקרית הזו? היה מוצדק להפעיל את נוהל חניבעל, היה ברור שהאיש נחטף, כשהוא בורח לבד, עובר לצד השני?

צ.פ. : אם מישהו זיהה שזה ישראלי בוודאות, גם אם הוא מעורער בנפשו, אני מניח שלעשות לו בדיקה פסיכיאטרית לא היה ממש זמן.

א.ג לא היו תנאים זה. כן

צ.פ: אז אה… נוהל חניבעל הוא בהחלט הנוהל הנכון. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו עכשיו איזה ידיד נפש ליד גלעד שליט. ואם לא היה זמן לאתר שזה ישראלי , אז על אחת כמה וכמה. אין לי שום ספק שמה שבוצע שם בוצע היטב ולא היה צריך להשאיר את האירוע הזה לידי מזל או לידי שמיים ולקחת אחריות על מה שקורה שם. אני חושב שהאנשים שם, גם במעבר… בכלל כל הרגישות שמתגלה בימים האחרונים, ובשבועות האחרונים על ידי פיקוד דרום שם בגזרה,  נדמה לי שזה משהו שמשמר לנו שקט ומאפשר לכל מי שרוצה להמשיך לבצע משא ומתן בלי לחצים ונדמה לי שסך כל האווירה היא האווירה הנכונה.

א.ג: כן, אבל בעיקר הפעילות החשובה נעשית כשמישהו מהצד השני, מרצועת עזה, מנסה לחצות את הגדר לכיוון שלנו ובוודאי שזו סכנה ויורים אליו.

צ.פ.: על אחת כמה וכמה, זה בדיוק המשך למה שאמרת. זה לא רק רגישות לצד השני, אלא בהחלט גם רגישות לכל מה שקורה גם מהצד שלנו. ואני אומר לך שגם מהצד שלנו יש ניסיונות להגיע אל הגדר ולהעביר לצד השני דברים. וזה חלק מאותו מארג ומי שמתייחס לדברים של ניסיונות להעביר אמצעי לחימה או כל דבר אחר לצד השני גם מתייחס לאנשים שמנסים לעבור לצד השני ולכן טוב שהיתה תגובה כזו.

א.ג: כלומר אתה לא יודע אם הוא נשא בידיו משהו, אם הוא היה חמוש אם הוא נשא אמצעי לחימה. אתה אומר מישהו שמתקרב גם אם הוא בבגד ים, לירות.

צ.פ: תראה אם הוא רק מתקרב ואפשר לעצור אותו אז כדאי לחסוך בחיי אדם אבל במקרה הזה הוא כבר עבר את הגדר, וכשהוא עובר את הגדר, אריה, בוא לא נשאל שאלות, נבדוק את התוצאות.

א.ג: טוב, זה מה שנעשה במקרה הזה, אני מודה לך צביקה פוגל.

צ.פ: תודה רבה לך ויום טוב.

כנראה שיעניין אותך גם: