מערכת החינוך: בידול, אי שוויון ושליטה מתרופפת

מרכז אדוה

הכוחות הדינאמיים ביותר בתחום החינוך מצויים מחוץ למשרד החינוך ולא בתוכו. זו אחת הטענות המרכזיות של דו"ח חדש של מרכז אדוה: בידול, אי שוויון ושליטה מתרופפת: תמונת מצב של החינוך הישראלי, מאת ד"ר שלמה סבירסקי ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו.

מחברי הדו"ח מצביעים על שני הכוחות הדינאמיים ביותר: 1. השכבה העירונית המבוססת, היודעת לנצל את נסיגתה של המדינה כדי לטפח עבור ילדיה בתי ספר אליטיסטיים מתבדלים. 2. המפלגות החרדיות, שמערכות החינוך שלהן מתרחבות, אם בשל ריבוי טבעי גבוה ואם בשל הצטרפות גוברת של משפחות מעוטות משאבים, בעיקר מזרחיות, שצופות בחוסר אונים בהידלדלות בתי הספר הממלכתיים, מחד, ואינן מסוגלות להתחרות בשוק החינוכי הנשלט על ידי המשפחות המבוססות, מאידך.

המדינה, לא זו בלבד שהיא אינה יוצאת להגן על סמכויותיה, אלא שהיא אף מקדמת בעצמה מגמה של ביזור. המדינה הסתפקה בדרך כלל במתן לגיטימציה בדיעבד למרבית מהלכי ההתבדלות של המעמד הבינוני והגבוה: היא לא פעלה בתקיפות לאכיפת האינטגרציה בחטיבות הביניים; היא נתנה את ברכתה בדיעבד לכניסת כספי הורים למערכת; היא פתחה את  אזורי הרישום; והיא עודדה את היזמות הפרטית. מזה למעלה מעשר שנים אף פועלת המדינה לבזר את סמכויותיה באמצעות העברתן לבתי הספר, על אף שמרבית בתי הספר אינם מסוגלים לכלכל את מעשיהם בעצמם, בין השאר משום הקושי בגיוס משאבים נוספים, מעבר לאלה שהם מקבלים ממשרד החינוך. 

התוצאה היא שקבוצות של אזרחים נוטלות לעצמן סמכות להקים חומות של בידול – מעמדי, לאומי, עדתי, דתי – בתוך מערכת החינוך הציבורית, שאמורה להיות פתוחה לכל. והן עושות זאת מבלי להסתכן כלל באובדן ההכרה המדינתית והמימון הממשלתי.  

טענה נוספת המועלית בדו"ח היא שגיוס משאבים עצמאי הפך להיות נורמה מקובלת במערכת החינוך, תוך יצירת פערים כלכליים משמעותיים בין המוסדות השונים. אחת התוצאות של גיוס המשאבים העצמאי היא, שאיש אינו יודע מהו התקציב בפועל של כל אחד מהמוסדות. פירוט על כך ר' בעמוד 2 של הודעה זו. תוצאה נוספת היא שמנהלות בתי ספר נאלצו להפוך ל"ציידות משאבים" במקום להתרכז במלאכת ניהול ההוראה.

למחקר המלא לחצו כאן

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מרדכי

    הכל התחיל מכך שראשי מפאי יצאו ממזרח אירופה, ובמודע חשבו שמוטב שיהיה פער,כי אי אפשר לשמור על שיוון

  2. יואש א

    ממצאי המחקר מוכרים לכל המתעניין בנושאי חינוך בישראל ובכך אין חידוש.
    משרד החינוך בגלל הפוליטיזציה וחולשת המימשל אינו מוביל כלום אלא מובל על ידי יוזמות מבחוץ. היוזמות הן חיוביות בתוכן אבל שליליות באפני הביצוע שהם בדלניים ופרטניים.
    למשרד החינוך יש די משאבים כדי לתחזק מערכת חינוך ציבורית פתוחה ברמה נאותה. המשאבים הקיימים מחולקים בצורה לא שוויונית ולא הגיונית ומוטים על ידי לחצים פוליטיים ואחרים. הבדלנות הדתית והחרדית מגיעה לשיאים חדשים ולזלזול בוטה בלימודי הליבה ובהעדר כל סנקציות ממשליות, כוחם של הבדלנים אף עולה.
    ממשלה ראויה היתה מקצה לבתי ספר ציבוריים הפתוחים לכל ,הקצבה הגבוהה בעשרות אחוזים ביחס למסגרות בדלניות. ממשלה כזו היתה מקטינה את היקף המורים הבלתי מתאימים במערכת מיוזמתה ומעודדת מורים מעולים ללמד בשכר מועדף בבתי הספר הציבוריים בכל מקום ועי כך גם פותרת בעיות בפריפריה המוזנחת. התקצוב הגבוה יותר לבתיהס הציבוריים היה אמור לפתור גם בעיות של חינוך מיוחד וסייעני לתלמידים מתקשים כחלק ממערכת ההוראה של ביה"ס.
    בממשלה הנוכחית ובתרגילים של גדעון סער אין ולא יהיה זכר לאף אחת מהפעולות המוצעות כאן ולכן הבידול, הזילזול והמאכריזם יובילו את פיתוח מערכת החינוך בהמשך.

  3. מוטי טסלר

    אל נא נחשוב שהמגמה לעצמאות אוטונומית חלה רק על בתי הספר התיכוניים, נהפוך הוא. מדיניות "אופק חדש" בבתי הספר היסודיים מעודדת ומשדלית מנהלים לקראת עצמאות וחופש פיננסי. המטרה להביא את בית הספר לרמה כלכלית עצמאית דרכה יוכל לפתח יוזמות מתקציויו שלו. (דרך נהדרת לחסכון בתקציבי ממשלה אשר לא מפסיקה לקצץ).
    וזהו רק קצה הקרחון!

  4. מוטי טסלר

    הידעתם שמנהלי בתי-הספר ב"אופק חדש" מחפשים כל העת מקורות מימון מתרומות ועסקנים וכל זאת בעידוד מערכת החינוך? כנראה שעוד מעט נשמע גם על בידול בתי-ספר שיחולקו לשתי קטגוריות: אלה שהצליחו לגייס הרבה כספים, ואלה שלא.