רוזה פארקס חיה וגרה בתפוח

יואב מחוזאי

הנה תגובה שהארץ כנראה לא יפרסם, אבל לדברי ההבל המרושעים של קרני אלדד, שגייסה את מורשתה של רוזה פארקס לפרויקט ההתנחלות, העיתון מעניק טור מיוחד שבועי. בואו נניח לרגע שעיתון ההארץ לא נותן  למהטמה גנדי, סליחה קרני אלדד, במה משיקולי רייטינג זולים, אלא בשם "האיזון", על מנת להעניק לקוראים קשת רחבה של דעות. אז ככה, דעות הן אומנם סובייקטיביות אבל צדק והגינות הם לא. ניתן גם ניתן להפריד ולהבחין בין מטרה שבאה לשרש פריווילגיה של קבוצה אחת על חשבון השנייה ובין מטרה שפועלת לקדם שיווין וערכים אוניברסאליים. אלדד כמובן, באופן שפל במיוחד, משתמשת בדמות מופת שנאבקה לקדם שוויון על מנת לתמוך בהמשך הדיכוי. אני ממליץ לאלדד לגייס את ג'ון קלהון, אם היא מוכרחה דמות מההיסטוריה האמריקאית. זה יוסיף לך יותר כבוד. אבל האמת שאלדד לא מעניינת אותי, עורכי הארץ מעניינים אותי. כי מי שנתן למאמר הזה במה הוא לצערי או נבל או טיפש. נבל אם פעל משקולי רייטינג ואין לי מה להוסיף. אחרת, טיפש, כי לא הבין את ההבדל הגדול בין צדק לאי-צדק ונתן יד לביזוי מורשת של לוחמת צדק אמיצה.    

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יריב מ

    המאמר שצויין אכן מקומם וטפשי. אבל למה לא מגיע לא להתפרסם בהארץ? אולי משיקולי טיפשיות – יש עמדות ימניות מושכלות יותר. אבל כעמדה מוסרית – מעוותת ככל שתיהיה בעיני – למה אין לו זכות הבעה? הוא לא קרא במישרין לאלימות או פשע. ולכן אני מוצא אותו לגיטימי אך מסריח.

  2. ילידת הארץ

    אני לא יודעת אם "הארץ" משתפים פעולה או לא. למען הספק אני מניחה שלא.
    התחלתי לקרוא את המאמר ובפסקאות הראשונות הסכמתי כמעט עם כל מילה.
    אולם קרני אלדד פשוט כנראה לא מבינה את מעשיה של רוזה פארקס ושכחה את ההבדל התהומי בין אפליית השחורים בארצות הברית ב- 1960 לבין מה שקורה בארץ.
    לכל היותר, קרני אלדד היתה צריכה להקיש הקש שווה בין אפליית השחורים בארה"ב לאפליית הפלסטינים בגדה המערבית.
    אבל לצערי טחו עיניה מראות מכיוון שקורה ענקית מסתירה מעיניה לראות את הדברים נכחה.

  3. עמוס נוי

    הבעיה של הארץ אינה מה כתוב בו, ואיזה שיאים של טפשות, רשעות, ויוהרה הוא שובר (נדמה לי שהמאמר המסוקר כאן שובר את שלושתם). המניפולציה הרטורית, מקוממת ככל שתהיה, היא עדין בגדר הבעת דיעה מנוולת ולגיטימית.

    הבעיה של הארץ היא מה אינו מתפרסם בו (ומי כבר אינו כותב בו ועל מה!), מה מתפרסם בו פחות ופחות, מה נדחק בו לעמודים שוליים, מה נמוג לאיטו מסדר היום, ומה מעולם לא היה ולא יהיה בו – ובכלל זה, אגב, סוגים מובהקים של אפרטהייד – שאסור לדבר עליהם בחברה מהוגנת – המתקיימים בחברה הישראלית ובעיתון הארץ עצמו….

    רק שאצלנו אין רוזה פארקס, רק גזענות במסווה של ליברליות

  4. סמולן

    תראה יואב

    השיח של הצדקנות העיוורת קשיח, צפוי ולכן פגיע. הוא מאד נוח לניכוס, סיבוב וסבבה כללית. רוזה פארקס לא שייכת לאף אחד, כי היא לא עבד שלך. גם השם שלה לא, וגם המסקנות שאפשר להסיק מזה. מדהים עד כמה אתה מגיב ממש כמו בעל עבדים שגילה את רוזה באחוזה ליד, עושה חאלטורה משתלמת. צא מזה. אם המתנחלים לא אלימים הם יכולים לגייס את מסורות השמאל הלא אלימות. אם הם אלימים הם יצטטו את פאנון וצ`ה. והקטע הוא, שאם היא היתה מצטטת את התנך היית מכנה אותה פרימטיבית (במילים אחרות, אני משער), ואם לא אתה אז דומיך. ואם היא היתה מצטטת את מי שאתה חושב שהיא הולכת אחריו – מוסוליני, מן הסתם – היית קופץ בגלל המוסוליניות. או דומיך. וכן הלאה והלאה.

    אבל קשה לדמיין ימני שהולך לקראתך יותר מאשר הפשיסטית הספציפית הזו, שלמדה את המורשת שלך ומדברת בשפתך. ממש כמו ערבי שלומד עברית רק כדי לשמוע על ערבים דברים שהיה מעדיף בכלל לא לדעת (הנה עוד אביוז של דימוי). וכל זאת, כמובן, בגלל שאתה אשכרה לא מסוגל להאמין שהאישה הזו, בלי קשר אליך ובאופן אמיתי לגמרי, גם מתחברת לפארקס כגיבורה, וגם חושבת שהקוראים שלה יתחברו אליה. איך קוראים לעמדה הזו, שמייחסת נחיתות או פגמים מוסריים לקבוצת אנשים מובחנת, שמשמשת כאחר שלך ? יפה.

  5. יוסף רום-אל

    המאמר הרי מעמיד את המתנחלים במערומיהם ומוכיח עד כמה מטופש להפקיד את עתיד תושבי המדינה בידיהם. אם כבר הימניים צריכים להתלונן משום שהמאמר הוא פשוט הרמה שקופה להנחתה של השמאל.

  6. מתנחבל

    תראה יואב

    ההתפלספות הריקה עם כל המילים הגבוהות האלה עושה בדיוק מה שאני רוצה שהיא תעשה: מורחת אמיתות פשוטות עם פליק-פלאקים מילוליים, שבעיני הם ממש מרהיבים. השורה התחתונה היא פשוטה: רוזה פארקס יכולה לשמש להצדקת ההתנחלויות ממש כמו שמרקס יכול לשמש להצדקת ההפרטה. הכל פתוח לפרשנות, וכל מי שאומר אחרת – טועה. תראה למשל איך אנילביץ` ואבא קובנר הם בעצם תיאורטיקנים נאציים. כמו כל השמאל באתר הזה ובכלל. כי כל האתר הזה הוא אתר של סמולנים שרוצים לומר שאיסלאם זה טוב, בעוד שאני בתחכומי כי רב חושב שאיסלאם זה רע. תקרא את פאנון, תקרא את צ`ה. הכל כתוב שם. לבן, אם לא שמת לב בעצמך, זה בעצם שחור.

    בעצם מה שאתה וכל הסמולנים אוהבי הערבים צריכים לעשות זה להצדיע לקרני אלדד ולי על זה שאנחנו אינטלקטואלים ענקיים ויודעים מי זאת רוזה פארקס. אתם, שאשכרה מאמינים ששחורים ולבנים הם שווים צריכים למחוא לי כפיים בכל פעם שאני לוקח את אחד האנשים היקרים לכם כל כך ומצדיק באמצעותו גזענות. הרי עשיתי את כל הדרך הזאת עד אליכם. מגיע לי קרדיט. ממש כמו קקטוס שגידל עלים אדומים כדי להבין שזמן הוא דבר יחסי ושגם אוטובוסים צריכים לפחות שלושה גלגלים כדי לא להתהפך.

  7. אילן גור

    גם אני קראתי את מאמרה ההזוי של קרני אלדד כשם שאני מקפיד לקרוא את מאמריו המוזרים של ישראל הראל. טוב שהארץ מעניק במה גם לאנשי הימין וטוב שנבין את משנתם (אם אפשר בכלל להבינה). מה שצד את עיני הוא האמירה שמערבל בטון אחד יכול לשנות את ההסטוריה הרבה יותר מהחלטות אחרות. זה בהחלט הגיוני אחרי שרוצח אחד שינה את ההסטוריה בשלושה כדורים ולאור השמירה המוגברת שהוצבה עכשיו סביב שר הבטחון.

  8. אמיתי ס.

    שעורכי הארץ מפרסמים את מאמריה של קרני כדי שאנחנו השמאלנים נוכל להתפלץ עד כמה מתנחלת יכולה להיות בורה, עיוורת ומטומטמת.

    הרי המאמרים שלה הם הדבר הכי מצחיק בעיתון, אפילו יותר מסעיד קשוע.

    מילא שהיא לא מודעת לעצמה, מעניין שגם אביה לא שם לב כנראה שכולם נקרעים מצחוק מהבת המפגרת שלו.

  9. סמולן

    אין בעיה לחלץ הפרטה ממרכס. למשל, בסיטואציה של מדינה שהיא פרה-קפיטליסטית, נאמר ירדן, מרכס ממש ממליץ על כך. נדמה לי שרוב העולם כיום עדיין נופל לקטיגוריות הללו. ברכות ואושר.

  10. מיכה רחמן

    המאמר של קרני אלדד מאפיין את השיח האורוליאני של המתנחלים. הרי בעזרת המילים אפשר לעוות כל דבר. באופן שיטתי הם מתארים את עצמם כצד החלש, המדוכא, הנגזל, זה שעושים לו עוול. בשביל זה גם הקימו ארגון זכויות אדם מיוחד למתנחלים. וכל זאת כדי להסתיר את העובדה המרכזית שמפעל ההתנחלות הוא על חשבון מישהו. על חשבון העם הפלסטיני, שארצו נכבשה. במיוחד משכיחים מאיתנו המתנחלים את העובדה שהמצב הקשה שלהם ו"הסבל" שלהם מתאפשרים אך ורק בזכות שליטתו של צה"ל בשטחים הכבושים בהם הם יושבים. הם חיים על כידוני הרובים של צה"ל ומתאוננים שהם הסובלים. בשביל קרני אלדד וחבריה אין שום חשיבות לעובדה שגם אדמיות פרטיות רבות נגזלו מבעליהם הפלסטינים כדי להקים התנחלויות. הפסקת הבניה התנחלויות הופכת להיות פגיעה ב"זכות" רק אם מתעלמים לגמרי מהעובדה שה"זכות" הזאת נרכשה בכוח הנשק. חשוב לזכור, לגבי האמונה שהארץ שייכת לנו כי ניתה לנו על ידי האלוקים, האמונה הזו לא הייתה ניתנת למימוש ללא משטר הכיבוש, כוחו של צה"ל ותמיכתה של המעצמה החזקה בעולם. ולכן מאמרים מהסוג הזה – ההופכים שחור ללבן, המנסים לשכנע אותנו שמלחמה היא שלום, שהגוזל הוא לוחם חירות – דומים מאוד לדמגוגיה פשיסטית מסוכנת.

  11. הלוזר

    תראו למשל את הסאטירה הזו:

    פשרה היסטורית

    בפגישת פיוס בין ברק וראשי המתנחלים הוסכם כי הבנייה ביו"ש תוקפא אבל רק עד למכירת דירתו (של השר) באקירוב. מקרובי ברק מבארים: "זה לא הוגן שאולמרט, שרון, וביבי כבר מימשו במיליונים,ועכשיו, כשאודי תקוע עם דירה במרכז בלי קונים, פתאום נסכים לבניה מאסיבית שתביא לירידה דרסטית במכירי הנדלן"

    או

    הממשלה אישרה לבנות עוד חצי מיליון יחידות דיור להקפאה ברחבי יהודה ושומרון

    פרשננו מגלה כי בשלב ראשון יוקפאו התוכניות, בשלב השני יוקפאו הלאמות אדמה והליכי בניה, אחר כך יוקפאו המתיישבים החדשים, צווי הגירוש צווי ההריסה, ולבסוף יוקפאו צווי השמונה.

    דובר איגוד הקבלנים מאשר: "אין מה להתלונן… לא חסרה עבודה להקפיא לשנים הקרובות".

    דובר היישוב היהודי בחברון הודיע בתגובה על הקפאת ההתנכלויות.

    דני רופ מרגיע: ההקפאה תפשיר עד הקיץ.
    http://www.halooser.com/20091211

  12. מאור מלחי

    "רוצח אחד שינה את ההסטוריה בשלושה כדורים"- יצחק רבין ז"ל פיגר בסקרים אחרי נתניהו. ללא אותו רוצח שפל, נתניהו היה מביס את רבין בבחירות בהפרש גדול יותר. איך ההיסטוריה היתה משתנה? אולי רבין היה חוזר לשלטון, יוצא ל-"חומת מגן" מוקדם יותר והיו נהרגיפ פחות אזרחים משני הצדדים. לשלום לא היינו מגיעים.

    "המתנחלים חיים על כידוני הרובים של צה"ל ומתאוננים שהם הסובלים"- כולנו חיים על כידוני הרובים של צה"ל. אני גם סבור, בלי שיש בידי נתונים מוסמכים, שסה"כ ההתנחלויות יושבות על פחות אדמות פלסטיניות פרטיות, יחסית לישובים בתוך הקו הירוק. הטענה שלי נגד המתנחלים היא שהם מתהדרים בנוצות של קורבנות כשמעשיהם מכוונים לגרור אם ישראל למדינת אפרטהייד. אם אתה לוקח על עצמך להיות אוונגרד, אל תבכה שקשה לך.

  13. עמוס נוי

    נדמה לי שמה שרמזתי בדברי הקודמים לא הובהר דיו: לא רק על רוזה פארקס יש מונופול לחוגים "הומאניסטיים" של הציונות ה"ליברלית" ואף ה"סוציאליסטית" – אלא גם, ובמיוחד, על התעלול המתוחכם-במינו הזה, שבו מעשי עוול, פשע, ודיכוי יומיומיים מתקיימים להם בהרמוניה מופלאה עם דימוי עצמי וציבורי נאור, החובר ללוחמי חירות וזכויות אדם ברחבי תבל. זו המצאה – והישג! – ציונית ייחודית.

    אף אפריקנר תומך אפרטהייד לא שמע בוב מרלי. אף קצין צרפתי באלז`יר לא הקשיב לברסאנס. ג`ורג` וואלאס לא האזין לפיט סיגר או לבוב רובסון, ורוקפלר לא אימץ את ארלו גאת`רי או את ג`ון באאז… רק כאן, בארץ-חמדת-אבות, נהרו אבירי הציונות הסוציאליסטית (מהקיבוצים) לקונצרט של האורגים או ג`ון באאז, כשממשל צבאי אכזרי ומפלה מתקיים מטרים מגדרותיהם ובסיועם הנלהב; רק כאן נטפו שועי ההון ההסתדרותי נופת צופים בשוררם בציבור שירי פועלים ועמל, כשבמעברות, בשכונות עוני, ובעיירות-קיפוח פרי יצירתם נמקו אנשים בתנאים לא אנושיים; רק כאן מתרגם גזען אנטי-מזרחי בוטה וגלוי כמו חיים חפר את פיט סיגר; רק כאן (אולי) שומע חייל בסדיר את GET UP STAND UP באוזניות בדרכו לשפוך עופרת יצוקה על ילדים במחנה פליטים; ורק כאן יכולה איזו נעמי שמר לקיים בראשה דימוי של עולם מוסרי שבו היא לוחמת חופש לצידו של בראסנס – שונא מובהק של משטרה וצבא – ולשלוח בה-בעת קלגסים בשמה של השקפות גזעניות מחרידות (שזעזעו אפילו עיתונאי סולידי כברנע, שקרא לכל אדם הגון "לעבור את הכביש" כשהוא רואה אותה).

    מסכנה קרני אלדד: היא בסך הכל למדה מהטובים ביותר, אבירי הציונות הסוציאליסטית. הם, שישבו בכנרת, רוממות הסוציאליזם ואחוות העמים ואהבת האדם בגרונם, על אדמות שנרכשו מהפיאודל של בני דלייקה, פלסטינים שנושלו מאדמתם, שמטה לחמם נשבר, שרעב ומחלות הרגו בהם ללא היכר, ושאפילו לא יכלו לעבוד בהתיישבות החדשה בגלל העיקרון של "עבודה עברית", עיקרון שהוביל את הסוציאליסטים הנאורים לייבא יהודים מתימן. שם העמידו אבירי האנושיות את "עגלת חייהם העמוסה", שם הם שרו "קרועים אנו בלויים אנו" כשהרב דוד בן ישראל צאירי עמד עם גופת בתו הקטנה מול השער לבית הקברות של כנרת, שבו נאסר עליו לקוברה, ועל חברה צודקת הם התווכחו בלהט כשאותם תימנים גורשו/פונו.

    לרוזה פארקס שלהם קראו טולסטוי – אותו הם קראו ברוסית, את רעינותיו ההומניים הם ביקשו לאמץ. והם אפילו לא העלו בדעתם, שעשרות קילומטרים ספורים מהם מוציא חוג של חסידי טולסטוי תרגומים מרוסית לספריו. מפני שהמתרגמים ההם היו פלסטינים, ושפתם היתה שפת רוב מוחלט של יושבי הארץ, ערבית.

  14. דרור בל"ד

    בסופה של הרשימה נמצא כי "אבל האמת שאלדד לא מעניינת אותי, עורכי הארץ מעניינים אותי. כי מי שנתן למאמר הזה במה הוא לצערי או נבל או טיפש". אך הדיכוטומיה הזו מובילה לתגובות כמו: "אני לא יודעת אם "הארץ" משתפים פעולה או לא. למען הספק אני מניחה שלא".

    ואם עורכי העיתון מעניינים , מדוע רוב הרשימה עוסקת דווקא במאמר כה שולי? לעורכי העיתון, ולעורך עמוד המאמרים בפרט (יש לו שם. אזכרת שמות זה חשוב. המדינה אשמה, העיתון אשם, הערבים אשמים, הציונים אשמים וכו`. שמו של עורך עמ` המאמרים הוא אלוף בן), יש חלק חשוב בהסחת הדעת הציונית, כאשר השימוש בציונות עצמה הינה הסחת הדעת של גורמים כלכליים עוינים המשתמשים בה כדי להצדיק את הטרור הכלכלי המושלט על אזרחי מדינת כל גזעניה ועל תושבי פלשתין הנצורה.

    למען הסר ספק. עורכי העיתון הם משת"פים לכל דבר. ההתעסקות בטפל, כמו למשל מאמרה של קרני אלדד, הוא חלק מהאסטרטגיה, אסטרטגיה אשר בולטת (ובוטה) יותר בשאר העיתונים היומיים וביתר שאת בערוצי הטלוויזיה. אך גם אנשים המגדירים עצמם כחושבים וכנאורים זכאים, ע"פ חוק, לשטיפת מוח יומיומית. אלוף בן, אבי יששכרוף (בהם אני מתמקד, ישנם כמובן עוד) הם הנציגים של עיתון הארץ במאמרם של נדים רוחאנא ואריז` סבאע`-ח`ורי – "כוחניות, מרחב הסבלנות והמצב הפריבילגי" (מתוך יודעים ושותקים – מנגנוני השתקה והכחשה בחברה הישראלית, עורכות חנה הרצוג וכנרת להד, מכון ון ליר).

    דוגמאות לא חסר, וצודק עמוס כי הבעייה העיקרית היא לא מה שיש בעיתון אלא מה שאין בו. בנושא גלעד שליט למשל, התקשורת לא מבליטה את השיקולים הפוליטיים, הן של ישראל והן של החמאס, בהשארת גלעד בשבי. (ראו למשל: מאמר המערכת | החמקן
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1137238.html
    וראו עוד: עסקת שליט | פרשנות: נתניהו מהסס, החמאס חושש מכשלון
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1136572.html

    מי שרוצה למצוא קצה חוט בנושא זה בעיתון הארץ יצטרף לחפש את רשימותיו של צבי בראל. (עפיפונים בעזה, רפיח מחכה לשליט).

    בנושא המחאה בשיח ג`ראח, בילעין ונעלין, מפנה אלוף בן את הביקורת על דיכוייה האלים אל המשטרה ואל הארגון הצבאי של התוקפנות הציונית, ולא אל האחראים האמיתיים לאלימות, נתניהו וברק.
    ראו למשל: מאמר המערכת | מלחמה במחאה
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1137638.html

    שימו לב גם לתגובות, אשר בהמשך לכותב הרשימה מתקיפים אף הם את ההבלים הציוניים מבלי לשים לב לכך שנפלו לאותו פח ששמו להם ציונים אחרים, מניפולטיביים, מסיחי דעת וזורי חול בעיניים.

    בחורבנה של העיתונות הציונית ננוחם.

  15. צבי

    האמריקאיזציה של המאבק המתנחלי אינה חדשה. למי זוכר תנועת ארצנו והמתנחלים שנאבקו נגד הסכמי אוסלו בראשיתם טענו שוב ושוב שהם מייבאים את המורשת של ההתנגדות למלחמת ויאטנאם. חלקם (ויש בין מנהיגי המתנחלים לא מעטים מיהדות אמריקה המעטירה אפילו טענו שהם בעצמם זכו להיות מתנגדים פעילים למלחמה ההיא. אלדד רק ממחזרת את הסטייל הזה (שמיתשב גם עם החילוניות שלה כנראה).

    אבל מרוב בכי על חמיסתו של המיתוס של רוזה פארקס בידי מתנחלת חוכמולוגית, (שזה בדיוק מה שהיא רצתה שיקרה, שקוראי הארץ השמאלנים יבכו על המעשה הפיקח הזה שלה). נעלם דווקא המסר הראשי של מה שהיא כתבה. אלדד דיברה על "טבעיות" ועל כך שמה פארקס עשתה היה דבר טבעי מאוד. אולי היא כיוונה מבלי משים לדבריו של סדריק דה אנטרטיינר בסרט "בארבר שופ": רוזה פארקס רק רצתה לשים את התחת העייף שלה על הכסא". סדריק, שבזמנו גרר הרבה ביקורת, רצה דווקא להדגיש את המימד הטבעי של המעשה פארקס אל מול המיתוס שהתפתח (די בצדק) עם השנים לגבי המעשה שלה: יותר משהיתה בזה הירואיות ואידיאולגיה היתה טבעיות. ואלדד רואה בכך הכרח בל יגונה.

    בדיוק! ולכן גם עלינו שוב להבין שפלסטינים מממשים את זכותם וחובתם הטבעית להיאבק בכיבוש ולסלק את קרני אלדד וחבריהם מבתי הגניבה שלהם.
    זה רק טבעי שזה מה שהם יעשו.

    (לעורכי הארץ יש לי רק הערה אחת, לקרני אלדד יש כנראה החצי מכמות השכל של אבא שלה שיש לו החצי מכמות השכל של אבא שלו. אולי כדאי שתחליפו את המתנחלים שכותבים אצלכם באנשים יותר אינטלגנטים.

  16. סמולן

    יפה שאתה מסכים: אידיאולוגית ותרבותית, הציונים מתחברים היטב למסורת של השמאל לגווניה, ולא מדובר במהלך ציני ומחושב. הם באמת באמת מרגישים חיבור לדבר הזה.

    אתה טוען שבמקביל מתקיים בציונות עיוורון קוגניטיבי ממש לעולם הערבי שמסביבה. זו טענה מזרחית עתיקה וידועה, שפעם היתה משמשת בעיקר להסביר למה צריך להיות ימנים. אני לא משוכנע שאנשים שהצליחו לשיטתך לתמרן את העולם הערבי והעולם כולו במשך עשרות שנים, כולל כמובן המניפולציה הדימיונית של קריעת חלק מהערבים (היהודים הערבים) מחיקה החמים, האוהב והנדיב של הערביות והפיכתם תוך זמן קצר לציונים, אמורים להיות כל כך עוורים לערביות. להיפך. הם אמורים להיות רבי אמנים של ערביות, ואמנם עד היום העולם הערבי מייחס לציונים, בתרבות הפופולארית, יכולת מניפולטיבית והבנה עמוקה באופן מדהים של הערביות והערבים.

  17. רמי יובל

    תגובתו של נוי זיעזעה אותי. מצד אחד, הוא הרי צודק בכל טענותיו, המודגמות בעובדות היסטוריות. מאידך, האמנם רק רוע? לא אנסה להתווכח אתו ובוודאי לא אתחרה בוירטואוזיות הרטורית שלו, אבל אנסה לומר מה אני חושב על קרני אלדד ועל החלטת עיתון הארץ לפרסם את הגיגיה. ובכן, אני חושד שמישהו בהארץ סבר, ולדעתי בשום שכל, שלא די בהצגת עמדות משני הצדדים, כמקובל בעיתון הוגן, אלא, נוכח העוצמות של הויכוח ועומק הפער בדעות הצדדים, יש לאפשר הצצה אל מאחורי הקלעים ולנסות להבין הכיצד אנשים "נורמטיביים" ומוסריים בעיני עצמם מגיעים לתפיסות כה מנותקות מהמציאות. אם רצוננו להשפיע עליהם או על ילדיהם, עלינו להבין איך זה עובד. אלדד היא בתו של אלדד ונכדתו של שייב. תפיסת עולם דתית יהודית של אתה בחרתנו, שאני מעדיף שלא לתרגם אותה לגרמנית, והיסטוריוגרפיה מסולפת של תולדות היהודים, אולי מתקופת החשמונאים ואילך, מביאים לכך שאלדד הנכדה אינה רואה את המציאות שבה היא חיה, שבה ליהודי מותר לגור בכל אתר בישרפלסטין ואילו ערבי הוא כמעט נטול זכויות עד שאפילו שופטן כמו חשין מציע לו להגר ממולדתו אם חפץ הוא לשאת לאשה את בחירת לבו בת נבלוס לדוגמא. כאן, באתה בחרתנו ובשפוך חמתך, מעיין הלאומנות היהודית, המעוורת עיני חכמים ומשחיתה לבות ישרים. הארץ ,אלוף בן או עמוס שוקן או מישהו אחר, איפשר לנו את ההצצה למקורות הלאומנות היהודית וכך נתן לנו רמז כיצד להתמודד אתה, ועל כן יבוא על הברכה.

  18. עמוס נוי

    לסמולן: אני מסכים לחלוטין (לצערי הרב) הן עם תגובתך הראשונה והן עם השנייה בכללותה. בהחלט – אני משוכנע שזרם מרכזי בציונות זיהה עצמו אידיאולוגית ותרבותית משנות העשרים ועד שנות השמונים עם איזה מחנה שלום, שמאל לא-בולשביקי, והומניזם כלל עולמי (ואפילו אוריינטציה עולם-שלישית, למי שזוכר את ידידיו של בן גוריון בגוש המדינות הבלתי מזדהות). איני סבור שהוא עשה זאת מתוך מניפולציה צינית, אלא מתוך שכנוע פנימי עמוק ודימוי עצמי מבוסס היטב. לכך בדיוק התכוונתי ולכך כיוונתי: דוקא משום כך מה שיכול היה לעורר סימפטיה ואמפטיה בעולם בדוי של הגיגים יותר מחריד (בעיני) במעשיו, במיוחד בגלל הדיסוננס המוסרי והעיוורון הקוגניטיבי, ממש מאותה סיבה שגרמה לאנשים הגונים כאן להזדעק עקב השימוש של אלדד – חניכת האפרטהייד והסגרגציה, סניגורית שלהם, ומבצעת שלהם בפועל – בדמותה של רוזה פארקס.

    היו נקודות ציון בהסטוריה של הצדקנות הציונית והדיסוננסים המוסריים שהיא מייצרת, שקרני אלדד היא ממשיכה נאמנה שלהם: לא רק הנכבה, המעברות, הממשל הצבאי, הכיבוש של 67, ותחזקותן של שכבות חברתיות רחבות בעוני מתוחזק היטב – שאותם כבר הזכרתי… גם מלחמת סיני, שבה, ללא כחל ושרק, העמידה המדינה את צבאה וחייליה לרשות קולוניאליזם מיושן ודועך והאינטרסים הכלכליים הכי גלויים וגסים שלו, התרחשה כש"מיטב הנוער" מדמיין את עצמו כידיד של עולם שלישי ואפריקה מתעוררת. וכשראש ממשלת ישראל, אחד, יצחק רבין, אירח איזה פורסטר, ראש מדינת האפרטהייד של דרום אפריקה, פרו-נאצי (וקצין האס. אס. הדרום אפריקאי) לשעבר וגזען פעיל בהווה, ומכר לו נשק (ואת הזיכיון ליצור תמ"ק עוזי דרום אפריקאי בשם "רוזי"), ומדינת ישראל שלחה מדריכים ללוחמה זעירה לגייסות הלבנים שפלשו למוזמביק ואנגולה, ערכה (אולי) ניסוי גרעיני עם המדינה המצורעת הזו, והיתה לאחת משתי המדינות היחידות בעולם שלא הצטרפו לחרם על המדינה הזו – באותה העת התלהבו צעירים ששירתו באותו צבא מסייע לאפרטהייד, ותמכו באותה ממשלה ובאותו רבין מתקליטו של פיטר גבריאל, ושמעו את "ביקו"…

    ואני, אכן, כדבריך הנכוחים, קרוב לתחושותיהם של אנשי ימין הסטורי מובהקים ביחסם ליחסם של הציונים ה"סוציאליסטים" לערבים (די להקשיב לפרדסנים הבועזיים בסרט המומלץ "ג`אפא" כדי להבין זאת). אבל בדברי כאן לא התייחסתי כלל להתעלמות פוליטית ואופרטיבית של התנועה הציונית מהערבים, אלא להתעלמות המוסרית ממעשים והשלכותיהם (התעלמות ששילובה בדימוי העצמי ה"צודק" נחשבת בעיני להישג ואמצעי יעיל מעין כמוהו של התרבות הציונית, שהקדימה את "יורים ובוכים" ורחבת יריעה והשלכות הרבה יותר ממנו!). אני גם מתייחס בכבוד לדמוקרטיה האתונאית, ולא שוכח שהיא היתה בועה שניצלה והתקיימה בזכות עבודת עבדים. אני מעריך מאוד את המהפכה והחוקה האמריקאיות, וסולד וזוכר ומזכיר (לעצמי) שוושינגטון היה מגדולי בעלי העבדים השחורים באותה עת… בכך הציונות מצטרפת לשורה ארוכה של תנועות מכובדות, ששחרו את הטוב ועשו את הרע מאוד, בהיפוך מוחלט למפיסטו, שמציג את עצמו במלים: "אני חלק הכוח ההוא השוחר/ תמיד את הרע ואת הטוב יוצר" (כך בתרגום האהוב של איש הימין יעקב כהן, ובשפת התרבות הציונית: (die stets das Bose will und stets das Gutte schafft

    החלק האחרון בדבריך מעלה טענות ניצחות-אולי מול דברים שלא אמרתי – לא בדיון הזה, ולא בכלל – על איזה ניתוק של יהודים-ערבים מערביותם. מכיוון שאתה מדמיין, מנחש, או מסיק עמדות שלי שלא נאמרו, אינן קשורות לדיון, ואפילו רחוקות מעמדותי בכלל, זהו דיון מיותר לגמרי בהקשר הנוכחי.

  19. גיל

    אם מה שהיא אומרת נכון וההקפאה אכן נאכפת בחומרה שכזו בישובים מסויימים, מדובר על פגיעה בחיי היום-יום של אזרחים שלא פשעו. זה לא מבטל את הפגיעה היום-יומית בפלסטינים, זה מוסיף עליה.

    לא שנראה לי שמישהו ב"הארץ" זומם משהו במודע, אבל המאמר הזה הסיג את מטרתו – להסיט את "מחנה השלום" נגד "המתנחלים". העיוורון לכאורה של קרני אלדד מכה אותנו בסנוורים.
    זה לא משנה אם "יש לה זכות" או אין לה זכות לדבר בשם ההומניות. עובדתית, היא צודקת, החיים נמשכים. אי אפשר להילחם בזה. הטריק הוא לנצל את זה, וזה מה שעושה השלטון בישראל, על גבם של רבים – יהודים וערבים כאחד. "ההקפאה" היא הרי טריק. הממשלה יודעת את זה, ו"ראשי המתנחלים" יודעים את זה. אולי גם קרני אלדד. אבל עשרות ומאות אלפי אזרחים ישראלים מחוץ לקו הירוק לא יודעים את זה. הם יודעים שהמדינה מסמנת אותם, עוקבת אחריהם, משחקת מולם משחקי כוח בהם אין להם ברירה אלא להיות מושפלים, פוגעת בסמלי הסטטוס שלהם. וחלק מהעם עוד צוהל מהצד.
    ההקפאה היא בלוף כי בתים ושכונות לא בונים את עצמם, ואין צורך "להקפיא" אותם ולעשות הצגות על גבם של אנשים פשוטים. הבתים נבנים ע"י מי שמצפים להרוויח מבנייתם. הם מרוויחים מבנייתם משום שאנשים משלמים להם עבורם, כאשר למעשה את רוב הכסף משלמת להם הממשלה. השלטון הישראלי משתמש כבר עשרות שנים במנגנון של שוק (לא "חופשי", או מה שפולניי מכנה Self-Regulated-Market), של תבנית ביקוש-היצע-מחיר. כל עוד עלות קיום משפחה מעבר לקו הירוק מקובעת ע"י הממשלה ברמה נמוכה בהרבה מעלות דומה בתוך הקו הירוק, תמשיך ההגירה של יהודים לשטחים הכבושים, וכמו שקרני אלדד אומרת, "החיים יימשכו".

    לאור מאמרי ההסתה הללו, ראוי להזכיר אמיתות נושנות. "המתנחלים" ברובם אלו אנשים שמנסים להתקיים, ובעשרות השנים האחרונות השלטון הפך את המשימה הזו לקשה יותר ויותר בישראל גופא, בעודו מתווה פתרון קל, מהוגן חברתית, וזמין, מעבר לקו הירוק. את המדיניות הזו קבעו באופן רצוף אנשים בממשלות שהעלו לשלטון הרוב המכריע של אזרחי ישראל, לא "המתנחלים". שני שליש מהמתנחלים הגיעו לשם לאחר שנחתמו הסכמי אוסלו, שליש מיום החתימה ועד לקריסת פסגת קמפ דייויד.

    הסכסוך הזה מסובך כי פרנסתם ואיכות חייהם של חלק לא מבוטל מאזרחי המדינה תומרנו כך שהם תלויים בקיומו של סכסוך מזויין. זה נכון למתנחלים וזה נכון לאנשי הקבע, וזה נכון לעובדי התעשיות הבטחוניות, ולאליטה הצבאית-תאגידית, והשד יודע איפה זה נגמר. הפלסטינים הופכים למעין אובייקט שנועד להסדיר את יחסי הכוחות וחלוקת ההכנסה בין הישראלים. ה"הקפאה" היא שימוש גם במתנחלים כאובייקט שכזה. מאמרים מסיתים מהסוג של קרני אלדד, אם נמשיך בכיוון הקונספירטיבי, הם שימוש ב"מחנה השלום" באופן דומה.

  20. איסקנדר

    הבועזיים לא היו ימנים מדיניים אלא כלכליים או במילים של אז-בורגנים.
    הם היו הוושינגטון-אם להשתמש בדוגמה שהובאה-של ארץ ישראל.
    הם לא ספרו את הערבים ממטר מעבר לניצולם ככוח עבודה זול.
    לכן למשל הבוגנים הללו מזיכרון ביקשו שלא לגרש את ערביי פורדיס
    וג`אסר א זרקא.
    חלקם התנאה בדיבור שוטף בערבית ואף העסיק נשים ערביות בניקיון בתיהם ושאר מלאכות,איך לומר,שרותיות(שיפחתיות?).
    אלו בחלקם צאצאי מייסדי המושבות אותם תיאר מצויין אחד העם בדו"ח שכתב בתום ביקורו בארץ "אמת מארץ תצמח"
    ( http://benyehuda.org/ginzburg/Gnz019.html).
    כיצד הפכו לעצלים והעסיקו/ניצלו ערבים בכל עבודה.
    הברון הציל אותם מפשיטת רגל ולמעשה ממכירת אדמתם בחלקה ודאי חזרה לערבים.
    משהמצב בארץ רווח הם נישארו עם אדמותיהם,בעיקר בזכות הברון שלא דרש מהם להעביר אדמותיהם לבעלותו,כמו שהיה עושה כל בעל עסקים שמציל עסק מפשיטת רגל.
    וכך הם הפכו לבורז`ואה אבל בכל הקשור לניצול עבודת הערבי היו מומחים גדולים.
    וידועה אמירתו של אחד מהם ממשפחת ברניצקי מראשל"צ שכששאלו אותו מדוע הוא משלם שכר לכמה נוודים מאנשי העליה השניה אבל אינו מעסיק אותם הוא ענה שאינו יכול לראות יהודי עובד כמו ערבי.

    מאידך אין ספק באשר לתרומות אחרות שתרמו.שלא כמו אייל סיוון, למשל.
    ודרך אגב,היסטורית ג`אפה היא יפו שקדמה לה בהרבה אבל מה זה חשוב וגם תרבותית?

    וגם אין ספק שבעיניינים אחרים הם ודעותיהם היו מובאות כאן לשלילה
    וגנאי.אבל כשצריך את הגנב מורידים אותו מהחבל.

  21. איסקנדר

    חיבורו של אחד העם נקרא "אמת מארץ ישראל" ולא כפי שכתבתי בטעות "אמת מארץ תצמח" שזהו שמו של הספר הראשון שפירסם חיים סבתו.