ניו יורק
ניו יורק / נעמה גרשי
מוכרות המנגו בכיכר בית המשפט
האם יש להן איגוד,
מוכרת הצ'ורוס ברכבת התחתית
מי שומר על האוזניים שלה
שלא יפגעו,
מוכר הקפה בבוקר, בפינה
האם נתנו לו מעיל חם
שלא יתקרר, כשהרוח שועטת מאחוריו
ושעת השיעור מֵרִיצָה תלמידים
אחרונים שמאחרים לכיתה,
כל העולם מונח על עגלת קניות ריקה,
בתוך כיס המעיל,
בשטרות הדולר
המכווצים זה אל זה
ממתינים להיספר בסוף היום
אחד, אחד,
כל העולם מונח על עגלת קניות,
ריקה, שהיא שולחן, דלפק, קופה,
וכשיבוא שוטר, כשיבוא,
נעמיד פני קניינים
ניסע ונחזור מהצד השני
מי ישגיח עלינו מפני השוטרים.
מוכרות המנגו נצמדות זו אל זו
שומרות לעצמן גלעינים יפים.
כשהרכבת עוזבת, מוכרת הצ'ורוס
נסוגה פנימה,
נעלמת בין העמודים.
מוכר הקפה מלטף את התרמוס,
מגונן עליו קצת מפני הרוחות,
שר לי בשקט,
ניו יורק, ניו יורק
כל גרמי המדרגות שבעולם
לא יספיקו, כדי לתאר,
את המבט שלךְ צריך להפנות למעלה,
את יודעת.
את הידיים הדביקות מצ'ורוס, ממנגו
צריך להחביא בתוך המעיל.
*
לשליחת שירים וסיפורים קצרים למדור "באסטה": bastabasuk@gmail.com
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.

נעמה, עשית לי נעים מרחוק.
מוכשרת כל כך
כל המילים לא יספיקו לתאר
אהבתי
אהבתי מאוד
"מוכרות המנגו נצמדות זו אל זו
שומרות לעצמן גלעינים יפים"
שתופסת בדיוק את מה שצריך לתפוס בציור צבעוני – עצוב כמה שהוא צבעוני…
אהבתי…