מבחן הסלקטור כמשל ישראלי או ביריונות ושומרי סף הישראליות

במאמר שהתפרסם בשבוע שעבר ב"ידיעות אחרונות" כותב העיתונאי דני ספקטור ("מסיבת סיום") כי על מנת להיכנס למועדוני הבילוי חייבים הבליינים לעבור את "מבחן הסלקטור". חלק מהבליינים נדחה ונשאר בחוץ. כמובן. לא קשה לנחש מי נמנה אל הדחויים על סף מועדוני הבילוי בישראל. ניחשתם נכון?

הדחיה במועדונים מנומקת כצורך למנוע אלימות. אך, מקור האלימות הוא במדיניות המועדונים ו"המועדוניות" הישראלית. מי שחווה דחייה בישראל יודע, כי דחייה חברתית היא גברת אלימה המשנה את אדרתה על פי צרכיה הפוליטיים. פעם הצורך הפוליטי מנומק כשונות ב"סגנון חיים", פעם כהעדרה של "השכלה" מתאימה, או "כישורים לא מספיקים", או "שפם סטליניסטי" או פשוט "זה גדול עליו". מועדוניות מחייבת דחיה חברתית וזו, בתורה, מחייבת הפרדה. המועדוניות הישראלית יוצרת את ההפרדה ועל כן היא מקור האלימות.

בעולם הבילוי כיום, סלקטורים – ביריונים שומרי סף – מופקדים על פעולת ההפרדה והדחיה. עולמות ומחוזות רבים מפוקחים על ידי סלקטורים וסלקטוריות בישראל. תשאלו את שאול מופז או את שלומי לחיאני. אפילו לדוד לוי יש מה לומר בנושא. גם לי.

סלקטורים באים בכל מיני צורות, צבעים, שפות וטיעונים. אך אסור להתבלבל. הסלקטורים אחראים על ביצוע "העבודה השחורה" בפעולת הדחייה החברתית. את האלימות שבדחיה החברתית יוצרת המועדוניות הישראלית וקובעים בעלי המועדונים – "בעלי-הבית" בישראל. באמצעות טכנולוגיה חדישה של מצלמות, מערכות תקשורת וטלפונים מפקחים בעלי המועדונים בעולם הבילוי על פעולת הסלקטורים. בעולמות תוכן שונים ישנה טכנולוגית פיקוח שונה.

אך על מה שומרים הסלקטורים? הסלקטורים – שומרים על אוצר היוקרה של קבוצות החוששות מתחרות. ל"בעל-הבית" יש, כמובן, אינטרסים של כסף, יוקרה וכוח. אלה הם אינטרסים חשובים לקיומה של המועדוניות הישראלית ולשימורם של בעלי המועדונים.

הכסף, כידוע, נמצא בכיסי הבליינים. כסף הוא דבר ברור ומוחשי. יוקרה, לעומת זאת, היא יישות חמקמקה. קשה לראות אותה בפעולה. בעלי מועדוני הבילוי יודעים כי על מנת להגיע לכסף שבידי הבליינים, עליהם לקחת חלק במשחק היוקרה הישראלי. מעמד הגמוני ועשיר מפתח, תמיד, תביעות ליוקרה המתבטאת בסגנון חיים וצריכה ייחודיים. יוקרה אסור לה להיות דמוקרטית. יוקרה לא יכולה להיות "עממית". יוקרה "עממית" מאבדת את יוקרתה. לכן יוקרה עולה כסף. כסף הוא מנגנון סלקציה יעיל מאין כמותו. כסף הוא כמעט כמו ועדה מסדרת.

אינטואיטבית, בעלי המועדונים יודעים זאת. הם מפקידים סלקטורים ושומרי סף לשמור על האקסקלוסיביות (בלעדיות) של היוקרה. זוהי המועדוניות. סלקטורים הם כלבי השמירה של יוקרת המעמד העשיר שרוצה לבלות "בשקט" ב"סבבה" ב"אחלה באחלה". על מנת ששקט כזה יתקיים, צריך להפקיד על מסחטת הכסף שנקראת "בילויי סופשבוע במועדון" סלקטור המפקח על מי יכול להיכנס.

"מבחו הסלקטור" – או בעירית "שומר הסף" הוא למעשה רשת מכשולים חברתיים שעל המבקשים לבלות במועדונים לעבור על מנת להיכנס לאולם. סלקטור שרואיין במאמר מעיד על הרשת המשמשת אותו בסלקציית הכניסה למועדון. ראשית, על הבליינים להיות "יפים". היופי הוא על פי קנה המידה של "בעל הבית", כלב השמירה שלו והמועדוניות אליה הוא שייך. שנית, אם הבליינים אינם מתאפיינים ב"יופי" הנכון, עליהם להיות ידוענים (סלבס) או חברים של "בעל-הבית". אם גם זה אינו באמתחתם, עליהם, שלישית, להיות עם "סטייל". סטייל פירושו "הופעה מושקעת". השופט העליון של כל אלה הוא שומר הסף – הסלקטור – הממונה על ידי בעל-הבית. אם אין לבליין אף אחד מהמאפיינים הללו, עליו להישאר בבית.

אפשרות בילוי נוספת היא ללכת למועדונים שאין בהם סלקטורים. מועדונים שכאלה, עובדים על עיקרון השוק הקפיטליסטי: "לכסף אין ריח". מקבלים כסף מכל אחד, כל עוד יש לו כסף לשלם. זהו המועדון הדמוקרטי.

מסתבר שמועדונים רבים בישראל פותחים את דלתותיהם באופן סלקטיבי. צעירים וצעירות רבים נכשלים ב"מבחן הסלקטור". פעמים רבות, הנכשלים הם מזרחים ומזרחיות. זאת למרות שאף אחד מהקריטריונים של המועדוניות הישראלית אינו "עדתי" במוצהר. אמת ויציב. נכון, האתניות-עדתיות היא תוצר של הסלקציה ולא המקור ל"מבחן הסלקטור".

בקיצור, "אמור לי מאיפה נדחת? אומר לך מאיזה עדה אתה!" אירגונים חברתיים כגון "תמורה" (עורכי דין למען צדק חברתי) ו"הקשת הדמוקרטית המזרחית" קוראים למבחני הסלקציה האלה בשם הישיר שלה: גזענות. ובצדק.

מאבטח הרמטכ"ל המואשם בניסיון לאונס בילה באחד מהמועדונים הללו בערב שלפני ניסיון האונס. במהלך החקירות שהחלו לאחר שנעצר, תושאל בעל המועדון בו בילו המאבטח וחבריו לפני התקיפה המינית. בעל המועדון אמר כי המאבטח וחבריו הם "מלח הארץ". הם שילמו חשבון שתיה "נדיב". הם התנהגו "נהדר". הוא מעולם לא היה משער שמאחד מהם תבוא אלימות מינית של ניסיון לאונס. הם, בלשון אחר, עברו את "מבחן הסלקטור" של בעל המועדון הזה.

יוקרה זהו משאב שקבוצות שומרות עליו מכל משמר. יוקרה, שלא כמו כסף, צריכה את הכרת והוקרת הסביבה על מנת להתקיים. חייבים להראות יוקרה. אסור לנופף בה. אדם יכול להתגורר בשכונה הנכונה, לנהוג באוטו הנכון, לשמוע את המוזיקה הנכונה, ללמוד בבתי הספר הנכונים ולהתלבש נכון. בקיצור, לשייכים לקבוצות יוקרה יש דרך "נכונה" לצרוך שירותים, מוצרים ולהשתמש באנשים. חשוב היכן אתה מבלה, איך אתה מבלה, בחברתו של מי אתה גר, עם מי אתה נראה ועם מי לומדים ומבלים ילדיך.

למנוע טעויות ובילבולים, קבוצות יוקרה דואגות להציב "שומרי סף" על דלת חייהם. שומרי סף הם העדות החיה כי לקבוצות אלה יש יוקרה. יודעים על קיומה של יוקרה דרך פעולת דחייה של "האחרים". מי שאינו עובר את "מבחן הסלקטור" לא יכול לעבור את הסף אל תוך הטרקלין, המועדון, השכונה, היישוב הקהילתי, יחידת העילית, מקום העבודה, ראשות העיר או הנהגת המפלגה הפוליטית הנחשקת.

בקיצור, יוקרה זה בעיקר פוליטיקה של סלקציה של צריכה ו"שואו" חברתי. גם כאשר "השואו" הוא שקט, היא צועקת מראשי הגגות: "שימו לב, אני אדם עם סטייל! אני עושה פוליטיקה אחרת, אני מתרועע רק עם אנשים הדומים לי!". יוקרה חייבת שתהיה לה קהילה. על כן, יוקרה היא פוליטיקה בין קהילות.

יוקרה שונאת את עקרון השוק. בשוק "רק הכסף מדבר". רק במועדוני יוקרה תשמע את המשפט: "לא משנה כמה תשלם, לעולם לא תוכל להיכנס לכאן". "כאן" יש "איכות". בלשון אחרת: לכסף שלך (ולך) יש ריח רע. אם שמעת משפטים שכאלה עליך לדעת כי הינך ניצב מול פוליטיקה של יוקרה בפעולה. אתה ניצב מול המועדוניות הישראלית הכוחנית.

דחייה ממועדון היא פוליטיקה של יוקרה. פוליטיקת יוקרה שונאת דמוקרטיה. יוקרה שונאת את שלטון החוק ואת היחס השיויוני. פוליטיקה של יוקרה אוהבת את "משפט החברים". יוקרה חיה במועדונים אקסקלוסיביים. לעולם תשנא היוקרה את המשפט הדמוקרטי, את השוק ואת שלטון החוק. חברים ודעתם הם "הקובעים" היחידים בפוליטיקת היוקרה. נאמר כבר מזמן כי "למי שיש חברים לא צריך פרוטקציה". האם אמרנו כבר, או שצריך לשאול שנית: למי יש יוקרה בישראל? מי, בחברה הישראלית, המציא את "מבחן הסלקטור" ? מי צריך את המועדוניות הישראלית? ניחשתם נכון?

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. איזי גור

    כל מלה זהב וכל משפט מרגלית ואף על פי כן. הפשע משתולל ללא מעצור ואנשים נרצחים על ספק מבט.
    איך מונעים בעד רוצחים פונטציאליים מלהיכנס לאולמות הדחוסים של צעירים משולהבים ונכוני תגרה ואלימות.
    אין די להצביע על הצרה. מה לעשות?

  2. סש"ש

    מאיר, העיסוק בסלקטורים של מועדונים הוא חשוב כמו כל מלחמה בגזענות, אבל הוא גם מסיח את הדעת מהבריונים המשמעותיים והמכריעים בחיי המזרחים והערבים בקולוניה הזאת: שומרי הסף של ההשכלה בישראל. מגן הילדים ועד האוניברסיטה, שומרי הסף של קופת התרבות, שומרי הסף של תכניות הלימודים ועוד.
    כאנקדוטה — אני זוכר מאבקים של הסטודנטים הערבים באוניברסיטה העברית נגד הסלקציה במועדון הבר-אתון: עמדו שם בזמנו ישראל כץ (שר בממשלה היום?) וצחי הנגבי (שר לשעבר) ודאגו שערבים לא ייכנסו "שלא יתחילו עם יהודיות" רחמנא ליצלן. יעני בעלות על הנשים של השבט ושמירת טוהרן הגזעי. מעניין שלסטודנטיות ערביות כן נתנו להיכנס. מידי פעם עיכבו איזה מזרחי בפתח כי לא תמיד ידעו לקבוע בודאות במבט ראשון. הייתי שם. אבל המעדון הסלקטיבי המשמעותי היה האוניברסיטה עצמה ואף אחד לא דיבר על מדיניות הסלקציה שלה, על הבריונים האמיתיים במשרדי ההנהלה.

  3. פייר ב.

    כתיבה מדוייקת ואלגנטית.

  4. דן

    ראשית דברי שבח למאיר עמור על הצגת הדברים באופן כל כך מדויק, אכן סלקציה כשמירה על אקסולוסיביות מדומה. אוסיף כי הסלקציה לצערנו מגיעה גם למסדרונות הכנסת. מחירי הדלק יורדים לבעלי המכוניות הפרטיות בעוד מחירי התחבורה הציבורית נסקו מעלה. האם זהו מקרה או האם זו סלקציה במיסוי? וזו רק דוגמה אחת, האפלייה על סמך ההשתייכות לאליתה היהודית למשל נמצאת באופן בוטה אפילו בספרי החוק הישראלי (למי שלא מכיר המקרה בשכונת שיח ג`ראח למשל).

    ולמבט הקורבן, כאדם שלא עבר סלקציה יותר מפעם חשוב לי להוסיף את נקודת מבטו של הנשאר מחוץ. ראשית הזעם העולה בממתין שעות לכניסה בעוד הסלקטורים אינם אפילו מישרים מבט אליו, ומתיחסים אליו בחוסר כבוד מינמאלי הוא עצום. העימות מול העובדה כי עשרות אנשים נכנסו ואתה הינך עומד מול הסלקטור, שהוא מראת הקפיטליזם הסגרגטיבי, מעלה רגשי זעם גדולים שמצריכה סבלנות אין קץ בכדי לא לפרוץ בצרחות או אלימות.

    אך חמור מכך הוא השאלה שאינה מפסיקה לרחף בראשך על המדוע. מדוע אני לא קבלתי את אישור הכניסה למקום הנבזה הזה. כבעל תודעה חברתית המענה האישי לעצמי הוא פשוט גזענות, ובכך נותן לי הזעם להפוך לחוסן מול חוסר הצדק הבוטה כל כך. אך בסביבתי לא אחת עמדו אנשים שלא ניתנה ברשותם הפריבלגיה שלי והם עמדו מול אותם שאלות. תשובותיהם לעצמן היו התוצר הנורא ביותר של הסלקציה הזו.
    "למה לא נתנו לנו להכנס? כי אנחנו אפסים" הייתה אחת התגובות סביבי. השפלה של האדם לידי אפסות בסיסית המערערת כל כבוד שהיה באמתחתו לפני כן. השיח בינהם המשיך בצורך בשינוי הלבוש והשפה בה הם מדברים, אלו שהושארו בחוץ.
    אני מסכים כי הסלקציה הזו אינה החמורה ביותר אבל כאשר אין לאדם את הכלים להתמודד מולה בראייה חברתית היא מובילה אותו למסקנה כי דרכיו הם שגויות ושהוא לא משחק נכון את המשחק הקפיטלסטי. התוצאה של מסקנות אלה היא לעיתים הרצון להפוך ליותר בורגני כאשר השיטות כבר אינן חשובות, שהרי האלימות הסמויה שהפעילו כלפיך היא כל כך נוראית שהיא נותנת לך לגיטמציה להתנהג באותה הדרך.
    הסלקציה של המועדונים היא אחת המכונות המשומנות ביותר ליצירת פרטים כנועים למערכת שיעשו הכל כדי להיות חלק ממנה. אלו שהפכו לכלי השרת של האליתות נוצרו באחת ממעבדות הסלקציה בין במועדונים ובין במוסדות להשכלה גבוהה.
    אני מאמין שתפקידנו, המלהגים כאן, הוא להציג לציבור שנשאר בחוץ את האלטרנטיבה האחרת להציג לו את הגזענות הפושעת של הסלקטורים למיניהם ולהשיב לו את כבודו. לבל ימשיך הקפיטליזם הנוראי להפיל עוד קורבנות, שיתנו את נשמתם כדי להיות חלק מאותה המכונה המדכאת אותם.
    ישר כח לכל אותם ארגונים שעושים ימים כלילות למען מטרה זו.

    וסייג אחד:
    רבים המקרים בהם המושארים בחוץ, המסולקטרים, מפנים גבם ואומרים "מה אנחנו צריכים את זה", ולא נשארים לדון בפגמיהם. אין הדבר אומר שאינם חשים את אותה השפלה של אלו שנשארו לעמוד ולצפות איך המכונה ממשיכה לבצע את הסלקציה.

  5. דרור בל"ד

    רציתי לשאול את שאול מופז מדוע אנשים הולכים למקום גזעני שמכתחילה אינו רוצה בהם. רציתי לשאול את שאול מופז אם הוא מודע לכך שתרבות המועדונים היא תרבות של אלכוהול ואלימות. רציתי לשאול את שאול מופז איזו מוסיקה מנגנים במועדנים אלו, שקלגסיו פוקדים את שעריו לפני ואחרי טבח מזדמן. ממקורות יודעי דבר נודע לי כי כמה מהמבלים העיקריים נוהגים לשמוע את מוצרט בשעת הטבח. איזה מוזיקה שומע שאול מופז?

    תת התרבות של הפנתרים השחורים עברה זה מכבר מהעולם. איך אני יודע? שאלתי את שאול מופז. נותרנו עם תת תרבות של כותבי מאמרים המלינים על תת תרבות אשכנזית גזענית רוויה באלימות ובאלכוהול המדירה תת תרבות של מזרחים המתעקשים להסתפח בכל דרך ובכל עילה אל אותה תת תרבות גזענית שאותה הם מכנים תרבות עילית ואליה הם שואפים להסתפח.

    ואם לא נהנית מהזלזול המרושע, האשכנזי, של פושעת המלחמה ציפי לבני בפושע המלחמה שאול מופז (" נפלא,…, נפלא") כנראה שלעולם לא תוכל להכנס אל המועדון שאליו אתה כל כך רוצה להכנס.
    ככה זה. אי אפשר לתפוס את החבל בשתי קצותיו. אלא אם …

    אלא אם אתה אשכנזי. רצוי 4 צדדים. שני סבים, שתי סבתות. אז אתה יכול לשאול את מופז כל מה שאתה רוצה, וגם תיזכה לכתבת שער של מוסף "הארץ".

    בהסגרתו של שאול מופז לבית הדין הפלילי בהאג ננוחם.

  6. שי

    רשמתי את המילים "קטטה" , "דקירה" , "תגרה" , "משפחת פשע " ו-"נקמת דם" בגוגל .

    בואו נגיד שהרבה אשכנזים לא מצאתי שם.

    יכול להיות שזה לא רק דיכוי וקיפוח ? יכול להיות שיש נורמות של אלימות בקהילות מסויימות שצריך גם להתעמת איתן ולא רק לחפש את הגורם החיצוני כדי למצוא אשמים ? 

  7. סש"ש

    התגובה האחרונה כאן בדבר נורמות אלימות אצל מזרחים היא אמירה מסוכנת מאוד, שלא לומר גזענית ואני מתפלא שהיא עברה כאן בשקט. לא ייתכן שכל מגיב זב חותם יבוא ויזרוק כאן הצהרות כאלה והן יעברו חלק. עברנו את ימי גולדה שהכריזה שהמזרחים הביאו איתם את הפערים הכלכליים מארצות מוצאן שם סבלו מאפליה. די. עברנו גם את ימי האנתרופולוגים האוריינטליסטיים שכתבו על הפרימיטיביות והאלימות של המרוקאים. יש שיח אחר והסבר אחר. זה כמו שאבוא עכשיו ואומר שהאשכנזים הביאו איתם נורמות קהילתיות של כיבוש, אלימות ועושק אל חבל ארץ זה והפכו אותו לזירת דמים. אני לא אומר.

  8. שגיא אבודרהם

    מאיר תודה רבה על התמיכה
    אני הוא שגיא אבודרהם ,המרואיין לכתבה של דני ספקטור.
    נושא של אפליה ובייחוד אפליה במקומות בידור היא נוראית.
    בשנות ה60 האפליה הייתה קשה מאוד וכיום אנשים אומרים לנו אין כבר אפליה היא לא קיימת היא הייתה תקפה בשנות ה60 ,אבל הם לא מבינים דבר אחד שהאפליה לא נעלמה אלא רק גברה והשתדרגה לרמות ומקומות גבוהים.
    התגובה הראשונה של רוב הקוראים שנכללים במעמד של יפי הבלורית והטוהר הוא שיש משהו מאוד נכון וחשוב בקיומה של הסלקצייה, ולכן החלטתי להיפגש עם סטודנטית מאונ` בר אילן והיא הסבירה לי שהיא מעדיפה שיהיו במסיבה רק אנשים איכותיים ולא "ערסים" ופרחות". הדבר הראשון שעלה לי מי נכלל באיכות ומי לא? ומה רע באנשים שדומים לי ולפי הסטיגמה בחברה הישראלית הם ערסים ופרחות. הסטודנטית הסיברה לי שאני תמים ולא מכיר טוב את החברה הישראלית.
    ניסתי להסביר לי שהנחת היסוד שלה מוטעת כשהיא רואה מזרחי אוטומטי היא מתייגת אותו כאדם אלים אך היא אמרה בגלוי מאוד שכן מזרחי הוא אלים ולפעמים אבל רק ללפעמים הוא לא אלים.
    .
    אני מכיר את הדוגמאות האלו ,ושניסתי להפריח את הסטגימה אם הדוגמא של ארז אפרתי שהוא אלים,היא הסבירה מאוד פשוט ורגוע שהמקרה הזה הוא בודד ולא מייצג בכלל וכך היא טענה בפניי.
    מהיום אין יותר מלח הארץ הסברתי לה יש רק פלפל הארץ והיא כמובן הסבירה לנו שאנחהו קבוצה הזוייה שמנסה ללכת נגד המקובל .
    אז גברת סטודנטית יקרה מהיום אין מבחינתנו מלח הארץ אלא מהיום אני וחבריי נקראים פלפל הארץ האנשים האיכותיים החדשים.
    תודה לכולם וזהו רק ההתחלה של המאבק

  9. ג. אביבי

    הסלקציה הגזעית בישראל היא תוצר מובהק של אינדוקטרינציה אשכנזית ממסדית גזענית. ניתוח מרקסיסטי על מטרות הגזענות יראה את מה שמתאר מאיר עמור ויותר מזה. היא נועדה להנציח פריבילגיות מעמדיות, להדיר ולקפח המונים לטובת האינטרסים המעמדיים של מעטים. השימוש בו בישראל הוא לשמר את כוחה של האוליגרכיה הלבנבנה ע"י זריית שנאה בין המזרחים לאשכנזים ובין היהודים לפלסטינים אזרחי ישראל. ככל שהרוב משוסע וקרוע בשנאה הדדית ובפחדים כך יקל על אליטת הממון-ממשל הלבנבנה לשלוט, לגזול את חלקה ולהרחיק הזרקורים ממנה.
    הסלקציה הגזענית לבנבנה במועדונים היא בין השאר אינדיקציה לעומק ההפנמה של המסר הגזעני נגד מזרחים (כולל אתיופים) ופלסטינים. כאן הוא יזום ומבוצע ע"י בעלי עסקים (בורגנות בינונית) שהפנימו את המסר מלמעלה ומיישמים אותו בביזנס שלהם. המוטו: ככל שיהיו פחות פרענקים/שווארצעס כך המועדון ייחשב – אליבא האידיאולוגיה הישראלית הלא כתובה אך המאוד ידועה – ליוקרתי יותר. כך אפשר למשוך לשם יותר ויותר אשכנזים ובעלי הכנסה גבוהה יותר וכל להעלות את התעריפים ואיתם הרווחים. יוקרה=מחיר.
    המאבק המזרחי, כאשר יקום, צריך לשים את בעלי המועדונים הגזעניים על הכוונת ולהלחם נגדם משפטית עד לסגירתם. יש להעמיד את בעלי המועדונים הנ"ל למשפטים על פשעים נגד האנושות ואת הסלקטורים בשכר יש לשפוט כחברים בארגון פשע. כל עוד החוק בישראל לא מאפשר לעשות את זה בצורב יעילה יש ללחוץ על ח"כים בכנסת שיזמו חקיקה כזאת.
    לעכברי הדבר של הגזענות הלבנבנה, שמגיחים גם כאן עם הסטריאוטיפים הגזעניים כנגד מזרחים וערבים, אני מזכיר משהו מן העבר הלא כ"כ רחוק. החל מראשית המאה ה20, חלק גדול מהפשיעה בארה"ב בוצעה ע"י יהודים אשכנזים. המרצחים הגדולים ביותר, המספר הגדול ביותר של סרסורים וזונות ושל מעלימי מס בא מקרב המהגרים היהודים ממזרח אירופה. את פוטנציאל הרצחנות שלהם ניצלו כנופיות המאפיה האיטלקיות בקרבות השליטה שביניהן. כל גל (למעשה נחשול ענקי שנמשך עשרות שנים) הפשיעה הזה גאה כאשר המהגרים ממזרח אירופה מילאו את השכבות הדפוקות ביותר כלכלית באזורים בהם התיישבו. הפשיעה האשכנזית שם ירדה בהתמדה עד למינימום בימינו ככל שהשתפר מצבם הסוציו-אקונומי של היהודים (כך גם קרה עם ההגירה האיטלקית והאירית לשם). את "מקל" הפשיעה הם העבירו לשכבות המקופחות החדשות.

  10. שי

    אין לי מילה אחת טובה להגיד על הסלקטורים.

    אבל חלק מהעניין הוא שיש אנשים שיוצאים למועדון כדי ללכת מכות , ולדקור , ולהראות שהם גברים בדרכים נוספות.

    כל החיים שלי גרתי בשכנות לאנשים כאלה. שמבחינתם אם לא דקרת מישהו זה כאילו אתה בתול. להורים שלי לא היה יותר כסף מהשאר , פשוט להם היה חשוב שאני לא אתעסק בצרות ושאני אתמקד בלימודים.

    והנורמות האלה של האלימות מגיעות מאיפשהו. אפשר לתת המון סיבות –
    אבל חלק משמעותי מהסיבות הן הנורמות שאותן בליינים אלימים מקבלים בבית שלהם ובשכונה שלהם. נקודת המוצא שלי היא שבני אדם הם אחראים לגורלם. והם יכולים לפחות לעשות את החלק שלהם כדי להסתכל על עצמם בעין ביקורתית. ולא רק לטפול את האשם בגורמים חיצוניים.

  11. עינת

    תודה מאיר רשימה מאירת עיינים ומרתקת. קפקא והמשפט שלו הדהדו בי ובעיקר מנגנון ברית המילה והצייתנות להמשך התעללותנו בקטינים חסרי ישע מחשש דחייתם, מחשש דחיתנו.
    עינת

  12. רתם

    לשגיא – כבר הרבה זמן שהמילה איכות בישראל הפכה למילת קוד לאשכנזי (יהודי, כמובן. חס וחלילה לא ערבי).
    כך בשיח המתגונן של יישובי יהוד הגליל, הרוצים לגור בישוב "איכותי"
    כך בהגדרות חיפוש באתרי היכרויות
    בכל מיני קבוצות מטיילים וערבי שירה בציבור. זה רק עניין של תחכום המושג אשכנזי או לחלופין, מה שפעם קראו ממוצא אירופאי… הגזענות נשארה אותה גזענות וחמורה ממכך.

    לשי הנכבד, בלי ששמת לב אולי, בתגובתך השנייה עשית קישור מעניין בין גבריות לאלימות. אז אולי אתה לא גזען, אולי אתה רק שוביניסט?

  13. עמוס

    שי היקר: הקלדתי בגוגל את המלים "נאציזם", "קולוניאליזם רצחני", "ניסויים רפואיים", "קפיטליזם ברברי", "השבחת גזע", "אנטישמיות מבוססת על תורת גזע", ו"קוגל" וקיבלתי כמעט רק אשכנזים (ואירופים אחרים).

  14. דרור בל"ד

    שאול מופז כבר נשאל: "למה אתה מתכוון כשאתה מזכיר את הרקע שלך"?

    וגם ענה: "ולאט לאט אתה מפנים גם את הישראליות. כי מה שאתה רוצה יותר מכל הוא להיות ישראלי. זו משאת הנפש. לכן גם ברור לך שבצבא תלך לצנחנים. כי לשרת בצנחנים ולחזור ביום שישי לנהלל עם נעליים אדומות וכומתה אדומה זה להיות ישראלי.

    "וזה מה שקורה בסוף. כשאני מסיים קורס צניחה ומקבל כנפי צניחה אני חוזר לנהלל. ואני בא עם הכומתה ועם הכנפיים לאם הבית, למנהל בית הספר. אני בא לחברים שלי, בני העמק. ועכשיו אני כבר ממש כמוהם. כאילו אני בן עמק. יש לי את החותם המלא של הישראליות".

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1139020.html

    וגם אני שואל, אבל לא את מופז: מדוע צונזרה תגובתי הקודמת?
    וגם בית המשפט בהאג שואל: מדוע הנעליים שלך כל כך אדומות , מר מופז? ומדוע הכומתה אדומה? ועוד שאלה למערכת העוקץ: האם גם בעיניכם מאמרו של עמור מייצג את המאבק המזרחי, החברתי, הישראלי, או כל מאבק אחר?

    ד"ש לדן מרגלית ולארי שביט. אפילו אלוף בן חזר בו ופרסם את המאמר הבא: "כך פיתחה ישראל את "תחליף שלום" שמאפשר לה לחיות בביטחון יחסי" (הארץ)
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1139077.html

  15. מאור מלחי

    לאור ניסיוני, עד שהכרתי את אישתי לפני כשנתיים:
    א. בכל מקום שאני זוכר, "מזרחי" שהיה מטופח ומסודר נכנס לפני, שמה לעשות- אשכנזי מרושל.
    ב. הסלקציה היא על רקע מיני ולא עדתי. כלומר, מועדון מחפש למשוך נשים; כך ש:
    1. אישה (מכל עדה, ובלבד שהופעתה מעל רמה מסוימת) תיכנס.
    2. חבורה שכולת נשים, גם סביר שתיכנס.
    3. מי שהסלקטור מעריך שיטריד את הנשים בפנים (ובכך יוריד את הרצון שלהן לחזור למקום, ויוריד את ערכו)- לא ייכנס "בעד כל הכסף שבעולם". ומה לעשות, יש חבורות של ערבים, מזרחיים וכו` שנראות כאילו הן באות להטריד- והן לא נכנסות. לא ראיתי הרבה חבורות של עושי-צרות אשכנזים.

  16. א. דום.

    סלקטורים בכניסה למועדונים קיימים בכל הגלובוס מיפן ועד ארנגטינה
    מארה"ב ועד שבדיה.

    האם יתכן שבכל העולם שולטים אשכנזים שרוצים למונע ממיזרחיים להכנס למועדון?

  17. ירדנה אלון

    שי – היססתי לא מעט אם להתעסק בבוכהלטריה שהנחת כאן על שולחן הדיונים של רשימתו של עמור.בוכהלטריה שנודף ממנה ריח לא נעים של רמיזות שמובילות להכללה,מאחר ואני חיה בתל אביב מרבית שנותי,חלק מחיי הצעירים הייתי מלצרית במועדונים מהסוג הזה שהעמידו סלקטורים בכניסה, וגם היום אני חיה בקירבה לא נעימה לאותם אזורי בילוי, הנה שמתי לב שבשנים האחרונות (הבה נאמר מאמצע שנות התשעים ואילך) רוב הסלקטורים בימינו שעומדים בכניסה למועדונים הם בריונים (עם עבר של בריונות) שהיגרו לכאן מרוסיה ,מה תאמר על זה? ומאחר והם מהגרים והידע שלהם על הארץ ועל גווניה התרבותיים השונים מצומצם כדי חרך עד כי עבורם כל מי שאין לו עיניים בלונדיניות ושיער כחול הוא מזרחי פרימיטיב כהי גוון ישר מתקשרים אצלם לאו ערבי או מזרחי חסר קולטורה,ואם יש לך זמן אמיתי ולא וירטואלי אני מציעה לך לא רק לעמוד בפיתחי מועדוני לילה ולראות קודם כל מהו מוצאם של הסלקטורים,ואחר כך אני מציעה לך לעמוד בפיתחם של קניונים ולראות מי הסלקטור ואיך על פי מוצאו הוא בודק את הבאים,אם הוא סלקטור ממוצא רוסי(ורובם הגדול הוא ממוצא רוסי) מספיק שהבאים בשערי הקניון יראו כמו משהו מוכר או יזרקו מילה ברוסית והם יעברו כמעט ללא בדיקה בטחונית ועם מילות נימוס וחיוך רחב,ואם הם בעלי גוון עור כהה החיפוש בכליהם ובגופם יהפוך למדוקדק והיחס יהיה מביש,וזה לא רק בקניונים או מועדוני לילה אני מציעה לך לנסוע לסניף הביטוח הלאומי ביפו למשל שכן יפו היא עיר מעורבת ולעמוד חצי שעה ולראות את ההבדל ביחס.
    התחלתי ולכן אני אמשיך – מאמצע שנות התשעים ישראל התחילה להיות מרכז עולמי של סחר נשים וזנות ולאט לאט טיפסה והגיעה למקום "המכובד" הראשון בעולם,נחש מי הביא את זה לישראל?נחש גם מי הבעלים של המקומות האלה,ומי הסלקטורים במקומות האלה?אתה גם מתבקש לנחש מי הם הבעלים של כל מה שנקרא "פיפ שואו"בתחנה המרכזית הישנה והחדשה בתל אביב
    אתה גם מוזמן לבדוק מי ביצע את הרציחות הכי מזוויעות שהתרחשו כאן בתוך המשפחה ומחוצה לה מאז אמצע שנות התשעים.
    אתה מוזמן גם לבדוק ממתי התחילה עקומת האלכוהוליזם אצל מבוגרים ואצל בני נוער ואצל מי היא רווחת יותר עד שהתפשטה גם לנוער הישראלי צברי.
    אתה מוזמן לבדוק את אחוז ההתעלולות הפיסית והנפשית בילדים וממתי העקומה הזו התחילה לעלות.
    לעורכי האתר – ניתן לעוות את התגובה שלי ולומר שנודף ממנה ריח של גזענות לא פחות מתגובתו של שי כפי שהגיבו עליה חלק מהמגיבים כאן.
    האמת?,הפעם החלטתי להפסיק לשתוק בכל פעם שעולות לא רק כאן אלא באתרים רבים אחרים תגובות מעין אלה של שי חלקן תגובות מרומזות כמו שלו,וחלקן בוטות ואומרות בגלוי שהמזרחים הם שורש הפשע המאורגן והלא מאורגן בישראל.על הפשע הרוסי המאורגן כמעט שלא מדברים והתרומה הנכבדה שלו לאוירת האלימות (את כת השטן לא המציאו ולא ייבאו מזרחים לישראל למעשה עד אמצע שנות התשעים לא שמענו על דבר כזה בישראל,וגם חבורות של ניאו נאצים לא היו כאן ואני לא מכירה קבוצות ניאו נאציות שמוצאן האתני מזרחי למרות המאבק המזרחי) שי נחש מי היגרו בהמוניהם לישראל למן תחילת שנות התשעים?.
    ועוד נקודה – לא מעט מבעלי המועדונים הן של היום והן של הימים ההם שבהם הייתי מלצרית וברמנית במקומות כאלה היו ממוצא מזרחי,זה לא הפריע להם לסלק בבושת פנים מזרחים שרצו להיכנס בשערי המועדונים או המסעדות שלהם,כך שגם על זה צריך לתת את הדעת.
    שוב, לא כל העלייה הרוסית היא כזאת,בל ישתמע מתגובתי זו כי אני מטילה כתם גורף על כולם,נהפוך הוא,יש לי שכנים לא מעטים שהם מהגרים רוסיים,אני יושבת איתם לא מעט , ושומעת את חוויית הטראומה וההלם של ההגירה ואת הכאב של מה שהם עזבו שם(לאו דווקא חומרית,אלא רוחנית,ריגשית,חברתית)ונזכרת בחוויית הטראומה של מהגרים רבים ממוצא מזרחי,וכשאני מקשיבה להם אני חשה אמפטיה לכאב ההגירה ,כאב הניכורוהתלישות,אני מודה שאין לי כלים למזער את הכאב הזה,המקסימום שאני יכולה לעשות זה פשוט לתת להם לדבר את הכאב,להקשיב לכאב ולשתוק שתיקה של הבנה.אבל אני גם לא מתעלמת מצדדים אפלים שהביאה איתה ההגירה הזאת,וחושבת שצריך לדבר על זה,בדיוק כפי שמדברים על הפשע המאורגן המזרחי או הערבי,השתקה של הדיבור על כך בטענה שכל דיבור על זה נחשב לגזענות ,תעמיק את הבעייה ותתפשט (והיא כבר התפשטה זו עובדה)ותהפוך לנורמה חברתית.
    כל גל של הגירה הביא איתו ביחד עם הצד המואר גם את הצד האפל להתייחס אך ורק לצד אחד ולהתעלם מצד אחר גם זו גזענות.

  18. שי

    בדברי לא התכוונתי להכליל ציבור שלם , אבל הסתבר שהוצאתי כמה שדים גזעניים חבויים אצל לוחמי שיוויון למיניהם.

    אני מדבר על נורמות של אלימות. אצל רוסים, אשכנזים , מזרחים , ערבים, חרדים, נשים גברים וטף. זה לא באמת משנה.

    במקרה של המועדנים , מה לעשות , את האנשים שנוטים לאלימות אפשר לתייג די בקלות. ושמישהו שמבקר במועדונים יגיד לי שזה לא נכון.

    הנורמות האלה קיימות , ואי אפשר להתעלם מהן. ובמקום להאשים את הסלקציה בכך שהיא גורמת לאלימות , שזה טיעון מוזר מאד, אפשר גם לחקור מה הגורמים האמיתיים לה.

  19. RS

    ממה שכתבת אפשר להסיק תובנה חשובה: היחס למזרחיים, הופרט.

    כאילו כבר אין יחס גורף כללי למזרחיים, כשהאמת היא, שהיחס הזה הופרט.

    כל פעם תראי מקרה של גזענות שמבוצע בצורה שונה, אך השוני – יהיה זהה לחלוטין. הקו המחבר הוא כבר לא במן פס ייצור של קיבוצים, אלא בשונות הקפיטליסטית של הערים.

    זהו לא קו מחבר, כמו שהוא קו שמחבר בין נקודות. אבל הציור השבועי לילד הוא תמיד אותו ציור – של מזרחי אלים, חסר תרבות, ולא "איכותי".

    הנה, תראי עכשיו את המתקפה על איל גולן וחבריו הלא-מונוגמיים. איך הוא לא מתבייש. כמובן שבליינים האשכנזים ממרכז ת"א מותר להיות כל לילה עם מישהי אחרת. הם לא יישפטו על זה. וגם מותר להם לכתוב שירים על נקבים וחורים, וגם זה יהיה "חתרני" עאלק.

  20. יונתן שחם

    במועודונים של איזור השרון, אלא שמופעלים בקיבוצים ומושבים וכו` יש את הסלקציה הכי קשה נגד מזרחים.
    פעם אפילו היה תור נפרד ל"בני מושבים וקיבוצים".

  21. מאור מלחי

    ומושבניקים מזרחיים, עוברים סלקציה במועדוני קיבוצי השרון?

  22. יונתן שחם

    מנסיוני, בלבד, הם לא עוברים אלא אם הם באים עם חבר אשכנזי.

  23. מירו

    שירות השכרת חבר אשכנזי לכניסה למועדונים.כולל סימולציה של תרגול שיחה חברית(טקסט לדוגמא:"היית בפעולה האחרונה של השמו"צ? ראית את פלג שחמוביץ? היא כזאת מגניבה שיואו")