איזו אחריות חברתית יש לתאגידים?

עופר סיטבון

 

שאלת האחריות החברתית של תאגידים היא כיום אחת הסוגיות המרכזיות העומדות על סדר היום של החברה האזרחית בעולם המערבי. הגישה לפיה מטרתם היחידה של תאגידים היא מיקסום רווחיהם של בעלי המניות, נחשבת מיושנת. כיום כבר ברור שתאגידים מחויבים לדאוג לא רק לבעלי המניות (stockholders), אלא גם למחזיקי עניין (stakeholders) נוספים, המושפעים אף הם מפעילותם של התאגידים, ובהם:  עובדים, צרכנים, הקהילה בתוכה הם יושבים, הסביבה ועוד.

עד עתה, תאגידים בישראל עסקו בעיקר בפילנתרופיה וב"תרומה לקהילה". אולם עוצמתם הכלכלית והפוליטית הגוברת של התאגידים, הנובעת, בין השאר, מתהליכי ההפרטה והגלובליזציה, מגבירה גם את הציפיות החברתיות מהם. עם הכוח באה גם האחריות לקהילה, שבקרבה פועלים התאגידים. במקביל, על החברה האזרחית בישראל להפנות זרקור ביקורתי גם אל המתרחש בקרב התאגידים הישראלים.  

******

אילו תאגידים הנגישו את סניפיהם לאנשים עם מוגבלויות? באיזה דירקטוריון אין אפילו אשה אחת? באילו תאגידים אין התארגנות עובדים? מי התאגיד שסרב לחשוף את פעילותו החברתית – סביבתית? האם לציבור יכולה להיות השפעה על מדיניות חברתית של תאגיד? איזה תאגיד אינו מפרסם את תנאי העסקה של העובדים, המייצרים את מוצריו בסין? מי איים בתביעת דיבה נגד פרסום הדו"ח? אילו תאגידים הואשמו בגרימת זיהום סביבתי? מי מפרסם דו"ח אחריות תאגידית, ובמה זה שונה מעוד פרסומת?

שאלות אלו ורבות אחרות מקבלות מענה בדו"ח ראשון מסוגו, שמפרסמת הקליניקה לאחריות חברתית של תאגידים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים. הדו"ח, "זה כן העסק שלנו", בוחן באופן ביקורתי פרקטיקות של אחריות חברתית בקרב 11 תאגידים מובילים בישראל. הדו"ח, שאותו ערכו עו"ד שרון אברהם-ויס ומר רוני וינר, בוחן את ההצהרות של התאגידים מול הפעילות שלהם בפועל, ומאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו להיות שותפים בדיון הציבורי בעניין חשוב זה. התפיסה העומדת ביסוד הדו"ח היא שאחריות תאגידית היא כן העסק שלנו. כצרכנים מודעים וכאזרחים מעורבים, יש ביכולתנו לשנות, לקבוע ולהשפיע.

הדו"ח יושק ביום ראשון, 10  בינואר 2010, בשעה 16:00, במסגרת כנס שייערך במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, בהשתתפותם של מר יצחק הרצוג, שר הרווחה והשירותים החברתיים; ח"כ שלי יחימוביץ; גב' חנה זהר, מנכ"ל "קו לעובד"; עו"ד מייק אבנר, מזכיר חברת שטראוס והיועץ המשפטי שלה; ומר ליעד אורתר, מנכ"ל חברת הייעוץ החברתי-סביבתי לעסקים Beyond Business. 

להזמנה לכנס

לאתר הכנס

לדו"ח לחצו כאן

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. פלגי

    נקודת מבט נוספת:
    משום שהפילנטרופיה של תאגידים בקהילה (המגזר השלישי ועמותותיו) היא סוג מסוים של השפעה פוליטית- ציבורית יותר נכון על האנשים שבאים איתם בקשר ובמגע.
    בכל הנוגע לתאגידים שיש להם זרועות בצורה של עמותות חינוך, רב הסיכון כי ברגע שלא ישתלם להם או יימצו את פועלם בשכונה מסוימת או בקהילה מסוימת – הם יינטשו ללא אחריות את הקהילה.
    בנוסף, שאלה שראוי לשאול אותה היא האם נכון שתושבי שכונות מוקה וגם כאלה שלא, יתחנכו גם בעקיפין על-ידי עמותות אלה? שלהשפעת התכתיבים החינוכיים (ערכיים?) שיש להם נזק בלתי-ידוע על תפיסת החברה של הילדים, הנערים והמבוגרים, המשתתפים בחוגים ובפעילות אחרת שלהם.