מה צריך ללמוד סגן הממונה

איציק ספורטא

בימים האחרונים סגן הממונה על השכר באוצר מגלה פעילות ענפה בנושא שכרם של עובדים. בשני מקרים הקשורים לשכרם של עובדי רשתות השיווק ועובדי ניקיון הוא הביע את חוות דעתו, הבלתי מלומדת, שאין להרחיב את ההסכם הקיבוצי שנחתם בין ההסתדרות לגופים הרלוונטיים מהסיבה שזה יעלה את עלות ההעסקה של העובדים, ממש אסון.

ממה נובעת דאגתו של זה לרווחתם של מעסיקים, כנראה מהתפיסה ששכרם של עובדים צריך להיקבע על ידי השוק. כיון שעובדים אלו מוכנים לעבוד בשכר נמוך סימן שכך צריך להיות והסכם קיבוצי, ועוד הסכם קיבוצי מורחב, מעוות את המנגנון הפלאי של השוק שהוא כידוע המנגנון היעיל ביותר הקיים מאז ומעולם ושעל פיו ניצול עובדים נחשב כמעט למעלה טובה.

אלא שהנ"ל החבר במסדר כלכלני השוק אינו יודע כנראה שנתגלו סדקים בעולם האידיאלי בו הוא חי עולם שמה לעשות הוא וירטואלי. רציתי להפנות אותו לשני כלכלנים שעוסקים בנושא זה בשנים האחרונות האחד, ברוס קאופמן, כתב מאמר שנקרא “The Impossibility of Perfectly Competitive Labor Market” במאמר הוא משתמש בתיאוריה המוסדית בכלכלה המדברת על עלויות העסקה (בשנה זו אחד מזוכה פרס נובל בכלכלה, ווילאמסון פיתח ושכלל את התיאוריה הזו), כאשר העלות אפס, כפי שמניח המודל הנאו-קלאסי, אזי כולם יהיו מועסקים עצמאית ולא יתכנו יחסי העסקה בארגונים. לעומת זאת כאשר עלות העסקה היא חיובית חוזה העסקה אינם מושלמים גם הם ועקומת הביקוש של המעסיק לא תתנהג כמו שמניחה התיאוריה. מזה הוא מסיק ששכר נקבע תמיד, לא על ידי השוק, אלא על ידי אמצעים אדמיניסטרטיביים ומשא ומתן. קאופמן פרסם עוד מאמרים בנושא האחד נוגע ישירות לעקומות ההיצע והביקוש: The Non-Existence of the Labor Demand/Supply Diagram and other Theorems of Institutional Economics. אותו כותב גם פרסם מאמר ארוך וממצה על שכר מינימום והויכוח התיאורטי בנושא כאשר הוא כמובן תומך ומציג טיעונים תיאורטיים בזכות שכר המינימום.

כלכלן אחר גיימס גלבריית' בספרו: “The Predator State”  טוען שכלכלת השוק היא מיתוס שעבר לגיטימציה והפנמה ומאפשר למדינה לחלק להון את הטוב המיוצר על ידי החברה באצטלה של דאגה לרווחת הכלל. הכותב מחזיר לדיון נושאים שנראה שאין צורך בהם כמו תכנון וסטנדרטים. באחרון הוא קובע ששכר והתפלגות ההכנסות הם תוצאה של החלטה חברתית ולא תוצר של השוק. החברה צריכה להחליט איזה התפלגות הכנסות היא רוצה ובכך לקבוע גם לאיזה כיון הטכנולוגיה תתפתח. סטנדרטים שוויוניים, שמובילים לחברה צודקת יותר, מקדמים את האפקטיביות של שינויים טכנולוגיים כך שאין תחלופה בין יעילות להוגנות.

כנראה שמה שכתבתי פה יהיה נשגב מבינתם של סגנים ויועצים באוצר, אבל לפחות הקוראות והקוראים צריכים לדעת שלמניעת שכר הוגן מעובדים במשק אין דבר וחצי דבר עם כלכלה נכונה ובטח לא חברה טובה.  

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אילן

    תודה על המידע.

  2. דב בינדר

    רוצים כלכלת שוק?בבקשה אבל קודם כל לדאוג שכל עובד יקבל את כל הזכויות המגיעות לו גם בחוקי המדינה וגם ביחסים בין אדם לאדם,קודם כל פנסיה לכל עובד וכזאת שניתן לחיות ממנה ברווחה יחסית כדי שהעובד לעת זקנה לא יצטרך לחיות על חשבון הציבור כשיקבל קצבת סעד,ביטוח בריאות ממלכתי שיספק את צורכי הבריאות של כל אזרח במדינה כדי שלא ייאלץ בעת צרה למשוך חסכונות ולהכנס לחובות על כל בעיה בריאותית קטנה כמו בארצות הברית,דבר שאובמה מנסה כעת לתקן ולא כל כך מצליח.צריך להבטיח לכל אדם עובד שכר מינימום שיוכל להתקיים ממנו,אולי לא להתעשר אבל להתקיים ולא להזדקק להשלמת הכנסה כמו הרבה מורים בישראל.הסכמי עבודה הם דבר טוב מאוד אבל קודם כל צריך להבטיח את שכרו ותנאיו ואי קיפוחו של העובד בחוקי המדינה כל שגם מי שלא מאוגד באיגוד מקצועי כמו ההסתדרות ייהנה מכל הזכויות המגיעות לו ושמי שמקפח את זכויותיו ייחשב כמי שגונב מהעובד ויתייחסו אליו כמו לגנב פשוט גם בחוקי המדינה.

  3. איזי גור

    כמי שעבד כל חייו כשכיר וקופח לא אחת עלידי מעסיקיו, אני תומך בהחלט,ועם זאת בהסתייגות, בעלאת שכר לעובדים ברשתות המזון, ובעצם בכל המפעלים האחרים ,מהסיבה הפשוטה. את תוספת ההוצאה יגלגלו בעלי הרשתות על ציבור הקונים ואין שום סיכוי שהאדון עיני וההסתדקות ינקפו אצבע למנוע זאת

  4. חגית

    האם מה שנכתב כאן באופן תיאורטי על ידי ד"ר ספורטא מגיע בסופו של דבר לאזנייםה נכונות? האם התגובות הללו נכתבות /נשלחות אל הגורמים הרלוונטים?וזאת מעבר למה שאני מניחה שהד"ר מלמד בשיעוריו באוניברסיטה…
    האם התגובות הללו נשלחות למשרד האוצר?
    ומדוע לא להשפיע בוועדות הכנסת השונות בנדון?
    הייתי שמחה לדעת…
    בברכה,
    חגית

  5. הון אסון

    בהמשך לתגובתו של אחד הקוראים אוסיף עוד:
    לא רק שבעלי הסופרמרקטים (סופרסל,היפרכל,ריבוע כחול ואחרים) יגלגלו את העליה בעלויות השכר על הלקוחות-הקונים, כדי להגדיל את הרווח שלהם הם גם יקטינו אריזות, יעבירו את הייצור לסין ויעשו עוד מעשים כדי להגדיל את הרווח שלהם.
    לדעתי, האוצר וכל התומכים בכלכלה קפיטליסטית היו שמחים להפריט את המדינה ולהעביר את תושבי מדינת ישראל למקום אחר ולהוציא מכרז להחלפת התושבים של מדינת ישראל.
    בכלל, יש הרגשה שתושבי המדינה רק מפריעים למושכים בחוטים, לפוליטיקאים,עסקנים, בעלי ההון וכל השכבה השלטת.

  6. אור

    ברטולד ברכט כתב כבר למצביאים ולגנרלים על כך ששום מערכה לא תצלח ללא האדם.
    מכיוון שיש קרב מליונרים בין ריבוע כחול שופרסל אדום וכל מיני צבעים אחרים , הייתי מזכיר לכולם-עובד נרמס ונשחק הוא לא כח , אלא חולשה. יש הבדל בין טישו למי שמסדר אותו על המדף. יש הבדל בין קפיטליזם נאור לדורסני נצלני של מערביים בעולם השלישי. אתה לא חייב להיות סוציאליסט , אבל תהיה אדם ותהיה גם חכם.מומלץ בחום אנושי.