לילה טוב ובהצלחה: גולדסטון, הקרן החדשה והאויב שבפנים

יזהר באר

 

ב-9 בפברואר 1950 נשא הסנאטור ג'וזף מקארתי נאום בפני מועדון נשים במערב וירג'יניה, שבו נופף בפיסת נייר שכללה רשימה של כמאתיים קומוניסטים, לכאורה, שעבדו במחלקת המדינה האמריקאית. הנאום הזה זכה להצלחה מסחררת ובעקבותיו נסקה הקריירה של מקארתי, שהצליח אף להביא למינוי של ועדה חקירה בבית הנבחרים לבדיקת פעילות אנטי אמריקאית. הועדה הפרלמנטרית הזאת הרסה את הקריירה של אמריקאים לא מעטים בגין האשמות קלושות או מומצאות על נאמנות כפולה וסיוע לאויב. צ'ארלי צ'פלין וברטולד ברכט היו שניים מקורבנותיה.

באותה תקופה האירה את השמים הציבוריים באמריקה דמות אחרת, שהיתה תמונת הראי של הסנאטור, צייד הבוגדים. אדוארד מורו, עיתונאי אמיץ ופורץ דרך, יצא נגד מקארתי כשזה היה בשיא תהילתו וכוחו. ב-1953 חשף מורו את פרצופו האמיתי של מקארתי בדו"ח ששידר בתכנית הטלוויזיה שלו, אשר פירט את שיטותיו המפוקפקות של הסנאטור. התכנית הזו סימנה את תחילת נפילתו של מקארתי ושל המקארתיזם באמריקה. הניו יורק טיימס כתב אז כי "השבוע שער עשוי להיזכר כשבוע שבו השידור מצא מחדש את נשמתו." (את סיפור המאבק העיתונאי שניהל אדוארד מורו נגד מקארתי, תיעד ג'ורג' קלוני בסרטו הנפלא "לילה טוב ובהצלחה").

אבל המקארתיזם לא מת. הוא חי בישראל. הקמפיין שמתנהל לאחרונה נגד ארגוני "הקרן החדשה לישראל" והקשר שלהם לדו"ח גולדסטון  לא היה ראוי להתייחסות מיוחדת לולא הוא היה חלק ממתקפה רבתי בסגנון מקארתיסטי נגד עצם הלגיטימיות להשמיע ביקורת וקול אחר. כמו הסנטור האמריקאי הידוע לשמצה, שנזרק לבסוף לפח האשפה של ההיסטוריה, לאחר שנחשפו שקריו וגוזמאויותיו, מנופפים שומרי החותם של הפטריוטיות אצלנו בפיסות נייר עם שמות האנשים והארגונים שתוקעים סכין בלב האומה ומזהירים מקונספירציה רבתי. מאז המלחמה בעזה וביתר שאת לאחר הבחירות האחרונות מתנהל גל עכור של הסתה והשמצה נגד מי שאינו פטריוט מספיק לפי הכללים החדשים שמנסח רוח הרחוב. במידה רבה, הפטריוטים הללו הם האנטישמים החדשים, שכן בעיקרון הם משתמשים באותם סוגי טיעונים של יוצרי הפרוטוקולים של זקני ציון, שהזהירו מקבוצה של בני אדם בעלי כוונות שטניות שמנצלת את חוקי המשחק על מנת לערער את הסדר התקין.

אחת התופעות הנלוות היא צמיחתם של עמותות וגופים לעומתיים שמטרתם העיקרית, אם לא היחידה, להילחם, בשם העיקרון של זכות הציבור לא לדעת (שהרי כל ביקורת מתפרשת היום כפגיעה בביטחון המדינה), בארגונים בעלי גוון ליברלי, המשמיעים קול שונה מהבון-טון הציבורי המקובל בעידן נתניהו ב'.

המחקר של אם תרצו, שהתפרסם לאחרונה תחת הכותרת "מעורבות הקרן החדשה לישראל בדו"ח גולדסטון", וכוונתה של ועדת החוקה של הכנסת (שבראשה יושב עו"ד דוד רותם, כהניסט עם קבלות), להקים בשבוע הבא ועדת חקירה פרלמנטרית נגד משמיעי הביקורת מקרב ארגוני החברה האזרחית, מספקים עוד עדות למחזוריות המהפנטת של ההיסטוריה.

"אם תרצו" היא אחת מהעמותות הלעומתיות הימניות החדשות, שמסתירות את זהותן האמיתית ואת זהות מממניהם ובעזרתם של כמה עיתונאים ששכחו את תפקידם, יוצרות מצג שווא של תנועות מרכז חוץ פרלמטריות. כמו מקארתי בפתק המפורסם שלו, מנופף "המחקר" בזהותם של בעלי הנאמנות הכפולה, המסייעים לאויב – גולדסטון. כמו מקארתי בתחילת דרכו הם זוכים להצלחה תקשורתית לא מבוטלת ונהנים מחיבתם של פוליטיקאים לא מעטים שמבקשים לתפוס טרמפ על הגל העכור.

אלא שלנו אין, למרבה הצער, אדוארד מורו משלנו שיחשוף את ערוותם של הפטריוטים החדשים. להפך. הנה עיתונאי בכיר, בן כספית, שבכתבה נלהבת בסופשבוע של "מעריב" (29.1.2010)  התרומה שלנו לחומרים מהם עשוי דוח גולדסטון, המבוססת כולה על המחקר המפוקפק של "אם תרצו", חשף את הרשימה השחורה של הבוגדים מהשמאל וצלף בהם מקלעות של דברי בלע ושטנה, על גבול ההסתה הפלילית. 

מומלץ לקרוא את הניתוח שעשה ארגון "קשב" לאותו מחקר שהלהיב את כספית והלהיט כמה פוליטיקאים להחליט על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית נגד האויב שבפנים:  לדו"ח קשב

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. סמדר לביא

    "איזה תפקידים מילאו האירגונים הבלתי ממשלתיים (NGOs) במהלך ההיסטוריה? הם תיפקדו כ"שסתום ביטחון" ע"י כך שתיעלו את אי שביעות הרצון העממית לאורכן של דרכים לא מזיקות, שלוות, וחוקתיות … הם שאפו לחלק את המנוצלים והמדוכאים למגזרים וזהויות … ובתהליך הזה מחקו ועירפלו את המבנה המעמדי הלאומי והגלובאלי … הם החדירו בהדרגה … את האמונה שניתן להפוך את המערכת הקיימת לאנושית; וזה נעשה ע"י כך שלכאורה הם נקטו בעמדות נגד המדינה … לכן, כאשר המוסדות הפינאנסים הגלובאליים וההון הגלובאלי קילפו את תפקיד המדינה בויסות הכלכלה… ה NGOs יצרו תסיסה חברתית ע"י תנועות של עזרה עצמית, פיתוח קהילתי, יזמות וכיו"ב … כאשר הם פוטרים את המדינה מכל אחריות חברתית שהיא כלפי הא/נשים … כשבידם קרנות עתק כספיות לביזבוזים, ה NGOs היו מסוגלים לממן … ועידות, רכבי ארבע-על-ארבע, ואפילו להקים מכוני מחקר לניתוח מדיניות. הרבה פעילים רדיקליים מצאו את עצמם במכונים האלה כמנסחי מדיניות או יועצים או לוביסטים או סניגורים קהילתיים … בניתוח הסופי, ה – NGOs מילאו את התפקיד אשר בתקופת המבוא לקולוניאליזם ובתקופת הקולוניאליזם עצמו מילאו המיסיונרים והחברות המלכותיות הגיאוגרפיות …"

    מתוך
    Chachage Seithy L. Chachage, “The World Social Forum: Lessons from Mumbai.” The African English Daily, Dar al-Salam. 2004.
    תירגמה מאנגלית סמדר לביא.

  2. עודד אפרתי

    שליטי המדינה וכמה פרופסורים שמקשקשים בזנבם, פוחדים לחקור את האמת לגבי המילחמה בעזה ועולות אחרות של הכיבוש.
    עיסוק בבן כספית, ליברמן ושליחיו בכנסת, אהוד ברק וכל "גיבור" צבאי אחר הוא ביזבוז משאבי אנרגיה.

    עולם לא היתה אף מילחמה שתוצאות ועדת חקירה לגבי מהלכיה ההרסניים היו כל כך ברורים ומוסכמים ולכן גם מנהיגינו האמיצים בורחים מהם.
    אפילו בתכנית כל כך במרכז העם , ארץ נהדרת,הושפל הערב, כבוד הרמטכל כך שבן כספית מנהל קרב מאסף.

  3. חן: די לצנזורה שלכם

    כולנו "אם תרצו". תומכים בכל לב ב"אם תרצו", מחזקים את ידיה במלחמתה נגד ארגונים כמו אלה שהכותב משתייך אליהם.
    אתה משתייך למיעוט של שברי אחוזים במדינה הזו.
    תחי מדינת היהודים.

  4. שאול סלע

    "העמותה לשןיון בנטל" הגישה בגץ נגד עמותת פרופיל חדש בגין הסתה להשתמטות . לאט יכלה להיות הסתה להשתמטות כי אין השתמטות אמיתית.
    פעילי פרופיל חדש זכו ל ביקורים בבתיהם באישון לילה,מחשבים שהם החמצן הוחרמו. היו זימונים לחקירות וכפי שצפיתי התיק נסגר.

    בן דרור ימיני בבלוג של יוסי גורביץ`

    http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=1155

  5. יגאל

    מה הצדקנות הצבועה הזו?
    מה פשר המלל הזה שכל כולו השמצה שכנגד?
    היכן הדיון?
    שוב חול כנגד חול?

    אז הנה, גם אני נגררתי לאותו תהום של תרבות דיון קלוקלת.

    מס` נקודות:
    1. האם אין ארגוני שמאל שהם "לעומתיים" כנגד המדינה או אלה
    הנחשבים ה"אליטה"?
    2. האם דו"ח גולדסטון הוא ענייני?
    3. האין עדויות גולדסטון לוקות בחסר?
    4. האם החמאס לא השתמש במגן אזרחי כדי למקסם את מס`
    האזרחים שייפגעו ע"י ירי מכוון מתוך בתים, מתוך מוסדות הומניטריים?
    5. האם ישראל "גבתה מחיר" אזרחי בכוונת תחילה?
    6. האם החמאס לא ניס לגבות מלחיר שכזה?
    (למעשה, האין זו דרך הפעולה העיקרית, אם לא היחידה, של
    הארגון הזה?)

  6. דרור בל"ד

    ביום ששי הקרוב יושק הקמפיין הציבורי של ועדת המעקב של האוכלוסייה הערבית בישראל וזאת תחת הסיסמה "עמידה באתגרים והגנה על הקיום". הקמפיין מאורגן על ידי הוועד הציבורי להגנה על החירויות ובחסות ועדת המעקב. כל המפלגות והתנועות הפוליטיות וכן ארגוני החברה האזרחית שותפות לו.

    דובר הוועד מסר כי "תכליתו של הקמפיין הציבורי הוא להביא לבלימת ההסלמה הממשלתית ממסדית ופוליטית הבאה לידי ביטוי בהריסת בתיהם של אזרחים ערבים, רדיפה פוליטית נגד הנהגת האוכלוסייה הערבית וכן הסלמת מדיניות הכיבוש בכל הנוגע לירושלים המזרחית וכן מסגד אל-אקסה. וכן למנוע מהמדינה שימוש זדוני במנגנון המשפטי בניסיון להתיש את ההנהגה הערבית".

    הקמפיין יכלול פניה לזירה הבינלאומית כולל הגשת תלונות בוועדות האו"ם וידרוש שידונו לגופה של תלונה וכן להכיר באוכלוסיה הערבית כאוכלוסיה בסיכון כתוצאה מהסלמת מדיניות הדיכוי. במסגרת הקמפיין יהיו מספר מסרים ובראש וראשונה "שלא נירתע מפני מדיניות הדיכוי השיטתית של המדינה וכן מאשימים את הממשלה על כל רשויותיה במלוא האחריות לדחיפה לכפיית עימות אלים על האוכלוסייה הערבית".
    מתוך: " ועדת המעקב תפגין עם תחילת משפטו של ח"כ ברכה"
    http://hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=7264

    יזהר באר: "מתנהל גל עכור של הסתה והשמצה נגד מי שאינו פטריוט מספיק לפי הכללים החדשים שמנסח רוח הרחוב. במידה רבה, הפטריוטים הללו הם האנטישמים החדשים, שכן …"
    הנה עוד סיבה: Gaza war saw anti-Semitic attacks rise to record high
    http://www.independent.co.uk/news/uk/crime/gaza-war-saw-antisemitic-attacks-rise–to-record-high-1889936.html

    י.ב.: "כמו מקארתי בתחילת דרכו הם זוכים להצלחה תקשורתית לא מבוטלת ונהנים מחיבתם של פוליטיקאים לא מעטים שמבקשים לתפוס טרמפ על הגל העכור. אלא שלנו אין, למרבה הצער, אדוארד מורו משלנו שיחשוף את ערוותם של הפטריוטים החדשים".

    אמנם עיתונאי החצר בן כספית, כמו גם ארי שביט, כמו עתונאי החצר בה"א הידיעה, משמיעים דברי בלע חדשות לבקרים, אך ראוי ורצוי לחפש גורמים אחרים, אשר מטפטפים את הפטריוטיות הציונית בצורה אותה ציטטה סמדר לביא כתיאור של הNGO`s : "… הם החדירו בהדרגה … את האמונה שניתן להפוך את המערכת הקיימת לאנושית; וזה נעשה ע"י כך שלכאורה הם נקטו בעמדות נגד המדינה … ".

    במאמרו של יזהר באר, בניגוד לנייר העמדה של וועדת המעקב, נשמט איזכורה של מערכת המשפט הישראלית. השתלחותם של גלעד ארדן ושל דני דנון, ח"כ מטעם מפלגת השלטון, בין אם התכוונו לתפוס טרמפ ובין אם כוונתם אחרת, דורשת חשיבה יצירתית יותר מביקורת גרידא, או כפי שכינה אותה הציוני, במידה רבה של צדק, מאמר לעומתי. כותב חיים ברעם: "גם בבתי המשפט אנחנו נתקלים יותר ויותר בשופטים, שמסרבים להפנים את חומרת פריעת החוק והעבירות על עקרונות המשפט הבינלאומי, הנמצאים בבסיס הפלישה האזרחית של ישראלים לערים ולכפרים ערביים. לחלחול התודעה הלאומנית-מתנחלת למערכת בתי המשפט ולהרכב האנושי של סגל השופטים יש משמעות חתרנית מנקודת מבט דמוקרטית. לא מדובר כאן על פוליטיקה אלא על אידיאולוגיה".
    מתוך: "עימות פנימי או חיצוני" (הגדה השמאלית)
    http://hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=7267

    כיום המאבק המרכזי בעולם הוא להוכיח כי מערכת השיפוט הישראלית אינה לגיטימית לטפל בפשעי המלחמה הישראלים, לא על עצם קיומם של הפשעים. עזמי בשארה הצביע במאמרו "תביעה בעוון פשעי מלחמה" על הקשיים להוכיח זאת, וגם על הפתרון לקשיים אלו. טענתו היא כי מדיניות ממשלות ישראל – כולן, מאז 48 – נוקטות בפשעי מלחמה למען השגת מטרות פוליטיות וכאמצעי הרתעה האמורים להפחיד את ההתנגדות, ולא כאמצעי צבאי בלבד.
    Suing for war crimes -Azmi Bishara
    http://weekly.ahram.org.eg/2009/937/op1.htm
    גם זחאלקה יודע שהסיכויים לכך כי חוק החנינה לעברייני ההפגנות נגד עופרת יצוקה, גדר ההפרדה והריסת בתים יאושר הם קלושים ביותר, עד כדי אפסיים, אך לדבריו "מדובר בעוד שלב בחשיפת הגזענות והאפליה והעובדה שבמדינת ישראל יש שתי מערכות חוקים, אחת ליהודים ואחת לערבים".
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1147007.html

    באתר `קדמה` מצאתי את הידיעה הבאה: "ארגון אנטי-ציוני יהודי בינלאומי
    הודעה והזמנה להצטרפות".
    כותב (תגובה) סמי שלום שטרית: "להקים תנועה שמהותה "אנטי" משהו, זה להקים תנועה ללא מהות למעשה. תנועה יכולה להתנגד לציונות-האשכנזית ועוולותיה, אך צריך שיהיה לה חזון עצמאי, זהות ברורה ויעדים של יצירה חדשה, לא רק הרס הישן, או הרס בכלל". ומוסיף: "מה שכן מצאתי הוא ההתנגדות לציונות, ואני מתנגד לה שנים רבות בכתב, בע"פ ובמעשה, כמזרחי, כישראלי והיום כיהודי. אבל זה לא נותן לי זהות. אין דבר מתיש יותר מזהות של התנגדות. הנחת היסוד של כל הארגונים האנטי-ציונים היא שהגוף בסדר גמור וברגע שהאנטי-וירוס יגיע לכל פינה בגוף וימגר את הוירוס, הגוף יחזור למצבו הנפלא. זה לא המקרה של היהדות והיהודים היום. זה לא וירוס, זו מחלה ממארת, אבל לדעתי היא לא תורשתית ואפשר להתחיל לעבוד על הדורות הבאים. השאלה היא מה"?
    http://kedma.co.il/index.php?id=2101&t=pages

    כדאי לקרוא את הדיון החשוב שהתפתח שם, דיון אשר בו , בנוסף לביקורת החשובה ומרחיבת הדעת, מציע סש"ש פתרון קולקטיבי לאלה הרוצים או היכולים לעזוב את הארץ. אך מה לגבי אלה אשר אינם רוצים, או אינם יכולים? הסיכון הוא גם פיזי, קיומי, בנוסף למחיר האישי הכבד אותו משלמים הפעילים. מסכם חיים ברעם: "כך הגענו לסיטואציה הנוכחית, שבה השמרנים והניאו-ליברלים במרכז הלאומני מאפשרים למשטרה לפרוע במפגיני השמאל באין מכלים. שיתוף הפעולה האוטומטי, בלי מלים ובלי הסכמות רשמיות, בין השמרנים החילונים לבין הימין הגזעני, מסוכן לא רק לתדמיתה של ישראל אלא גם לעצם קיומה, כיון שהממסד שלנו לא יעמוד במלחמת חורמה נגד כל היסודות הליברליים במדינה יחד עם רדיפה שיטתית של יותר ממיליון אזרחים ערבים". לדעתי, הפתרון אותו הציע ברעם אינו ישים, מה עוד שלא הגדיר מיהם היסודות הליברליים במדינה ומהו עצם קיומה של המדינה.

    נכון להיום, הרדיפה השיטתית היא לא רק של מליון אזרחים פלשתינאים, אלא גם של פעילי ארגוני זכויות האדם. הצהרה גורפת של חברי הארגונים על קולקטיב יהודי-פלשתיני – כריתת גט עם הציונים המסמלת כי אין לנו חלק בפשעיהם, במטרותיהם, בחברתם, ברצון לשמר את המשטר הציוני הגזעני – היא הדרך היחידה להציל דבר ראשון את עצמנו, חברי הקולקטיב, מיום הדין שבוא יבוא. קולקטיב כזה יכול להצטרף כחבר מן המניין לוועדת המעקב של הפלשתינים אזרחי ישראל ולפניה לזירה הבינלאומית כולל הגשת תלונות בוועדות האו"ם והכרה באוכלוסיה הערבית-פלשתינית והיהודית-פלשתינית כאוכלוסיה בסיכון כתוצאה מהסלמת מדיניות הדיכוי. קובע זוהיר אנדראוס אחרי האירועים בעכו, אוקטובר 2008 : "נגמרו התירוצים. על הערבים הפלסטינים בישראל לדרוש חסות בינלאומית לפני שיהיה מאוחר. הפוגרום הבא יגיע גם יגיע לצערי הרב, והרשויות אינן מסוגלות ואינן מעוניינות למנוע אותו". מתוך: חסות בינלאומית לערביי ישראל(YNET)
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3607590,00.html
    גם ליסודות הליברליים במדינה, כולל הציונים של מרצ והסמי ציונים של חד"ש, נגמרו התירוצים להחשב לציונים ולהסתמך על מערכת המשפט הישראלית.

    כך מסיימת אריאלה אזולאי את המניפיסט "כולנו פלסטינים", מניפיסט היכול לשמש כהכרזת העצמאות, הכרזת התבדלות (והתבל"דות):

    "כדי לפעול בשמנו
    יש לשתף במעשה השלטוני גם אותנו -יהודים שמתערבים עם ערבים, ערבים שמתערבים עם יהודים
    ועד אז אנחנו מבקשות ומבקשים להיבדל ממעשיו של השלטון
    עד אז, מול עזה, לזכר עזה
    כולנו פלסטינים".
    http://www.kedma.co.il/index.php?id=2286

  7. אירית

    על מחאת הקרן החדשה לישראל אפשר לאמר

    the lady doth protest too much…

  8. ד

    לפחות אלו שיש להם תקנה, מוזמנים לקרוא את דו"ח קשב בקישור המצורף במאמר. לא יאומן כמה חצאי אמיתות, עיוותים, הוצאה מהקשר וגם שקרים בוטים מופיעים בדו"ח של אם תרצו ובחינגה של מעריב.

  9. אליקו

    אולי יהיה דיון אמיתי, האם ניתן להתייחס עניינית לדברים ולא לדובר שלהם…
    אם בוצעו פשעי מלחמה לא כדאי שנדע זאת, ונוציא את התפוחים הרקובים מהסל?
    האם מי שמפחד מחקירה עושה זאת ממניעים ענייניים? או שהוא מפחד על עצמו?
    אם אתם הייתם נתקלים במשהו שמסרב לבצע חקירה עניינית, לא ההיתם מסיקים שיש לו מה להסתיר?

    אז באמת, בואו ניהיה ענייניים, נעזוב את גולדסטון, הסמולנים, האנטי ציונים, אנטי שמים, ויושבי בתי הקפה בשנקין. ובאמת נחקור אם היו פשעי מלחמה ב"עופרת יצוקה"

    אבל באמת!!!

  10. נפתלי אור-נר

    שימו לב שהדו"ח עצמו נעלם מעינינו ומונע, מאלו שאינם מסתפקים בפרשנים למינהם, ראייה עצמאית של הנכתב בדו"ח. ראשית, צריכה להיות תביעה בשם אלו הרוצים לדעת כי הדו"ח יחשף לציבור הרחב. רק אח"כ ניתן יהא להידיין עליו.
    ובאשר להתקפה על כל אלו המבקרים את מדיניותה הנואלת של הממשלה ושליחיה, ראוי להזכיר להם כי בסופה של כל השתלחות לא ישכחו להוסיף כי אנו "הדמוקראטיה היחידה במזרח התיכון". וכדי בזיון וקצף

  11. דרור בל"ד

    קישור לקיצור דו"ח הבדיקה:
    http://unispal.un.org/unispal.nsf/5ba47a5c6cef541b802563e000493b8c/25184e52d3e5cdba8525763200532e73?OpenDocument

    הדו"ח המלא נמצא כאן:
    http://www2.ohchr.org/english/bodies/hrcouncil/specialsession/9/docs/UNFFMGC_Report.pdf

    האתר הרשמי של צוות הבדיקה:
    http://www2.ohchr.org/english/bodies/hrcouncil/specialsession/9/FactFindingMission.htm

    מאמר המתאר בהרחבה את תגובתה של סמדר לביא נמצא באסופת המאמרים "יודעים ושותקים – מנגנוני השתקה והכחשה בחברה הישראלית" , חנה הרצוג וכנרת להד – עורכות, מכון ון-ליר והקיבוץ המאוחד, 2005:
    "כוחניות, מרחב הסובלנות והמצב הפריבילגי" – נדים רוחאנא ואריז` סבאע`-ח`ורי.

  12. סמולן

    1. לוא אני מנכ"ל של עמותה הנתמכת מחד על ידי הקרן החדשה, ומאידך מתמחה בתקשורת, הרי שהמשבר הנוכחי היה מסתמן לי, לדעתי, כשילוב הקלאסי של סיכון ואתגר.

    2. כלומר, נדמה שיש מצב שמי שיכה ביהודי יותר טוב, יעיל, חינני, יש מקום שיקבל קצת יותר כסף. זו לא ביקורת, חברים, אלא תיאור של מה שנראה שצריך להיות מובן מאליו לכל מי שמתמחה בהשגת כסף לעמותה שלו.

    3. על מקארתי כבר אמרו הרבה פעמים, אם כי למרבית הצער לא בעברית, שלאחר חשיפת "מסמכי וינונה", שלמרבית הצער הם לא פיקציה, לא תיאוריית קונספירציה, סתם עבודת פענוח שהתארכה מאד, יש מקום לסייג קצת את הזעם הקדוש. לרוסיה הסובייטית היו ארגוני מודיעין וחתרנות מעולים שבמעולים, והם ללא ספק החזיקו רשתות בצפון אמריקה כמו בשאר העולם. בערך באותו זמן שבמטרה הראשית של הסובייטית לא בדיוק הצליחו למצוא את הסוכנים שלהם, בישראל התגלה אחד ישראל בר, יועץ צבאי אסטרטגי לפיקוד הבכיר של צה"ל, כולל בן גוריון. זוכרים ? הידד. זה שמקארתי אדיוט לא אומר שלארצות הברית לא היה אויב חמקמק, שעשה שימוש במדיה ובתיאוריה כדי להשתלט עליה באופן אידיאולוגי.

    4. לאחר ניכוי כל החארטה, צריך להבין שהדו"ח הזה של אם תרצו מסמן משהו שנראה מטריד מאד: יש קשר בין גולדסטון ורשתות המידע והביצוע של הקרן. לצורך העניין, לא משנה במיוחד אם מדובר ב 42% מהציטוטים של ארגונים לא ממשלתיים, או 42% מהציטוטים בכלל. זה משמעותי היות והקרן ככל הנראה היא לכל היותר אחוז או שניים מהמגזר השלישי. גם לפי הניתוח הממעיט ויש להניח שגם המוטה של "`קשב", הקרן וגולדסטון קרובים באופן בלתי מקרי.

    5. אצל שופנהאואר הטיעון המוכר כ"אד הומינם" מכונה ה"האסטרטגיה האולטימטיבית". הוא ממליץ לא לאבד את הראש, ולומר בקור רוח שמצג ההכפשה אינו קשור לדיון. זה בדיוק מה שהקרן ושלוחותיה היו צריכים לעשות עם הדוח של אם תרצו: להסביר שאין קשר בין מה שאם תרצו כותבים ומעשי צהל בעזה. למעשה, הקרן היתה צריכה להוציא הודעה על הקמת ועדת בדיקה חיצונית ובלתי תלויה (במקום להבדק על ידי ארגונים שממומנים על ידי הקרן), ולמעש להודות לאם תרצו על עבודתם השקדנית – תוך הבעת הסתייגות מפורטת ממספר מהטענות. סך הכל, זה בערך מה שהקרן דורשת מצהל לעשות. או לא הקרן, אלא רק הארגונים שהיא הקימה.

    6. שובל נראה אופורטוניסט חביב ושימושי. לדעתי במיליון דולר לערך אפשר יהיה לקנות אותו ואת אם תרצו. במידה והדבר לא יתבצע, קיימת סכנה ממשית – ממש כמו הקרן ביחס לישראל, אם תרצו לא מסוגל לבצע תועלת רבה אבל הוא בפירוש יכול להזיק.

  13. סמדר לביא

    על הסוואת אחריות המדינה לאוכלוסיות הלא קיבוצניקיות בצפון בתקופת מלחמת לבנון 2

    מתוך http://www.e-mago.co.il/Editor/actual-1792.htm
    שנה למלחמת לבנון-עזה: מורה נבוכים מזרחי, עם חזון
    ר. אברג`ל וס. לביא

    זעם רב הצטבר אצל האוכלוסייה האזרחית בצפון, ברובה מזרחית ופלסטינית, עקב
    תחושתה כי הופקרה. הזעם נותב אל "כוכב הצפון" — קואליציה של כ 50
    אירגונים חברתיים. לגבי הארגונים המתקראים "חברתיים", ה"חברתיות" היא מיצג
    שווא, הבא לחפות על הגזענות נגד ערבים, בין אם הם מזרחים או פלסטינים.
    "כוכב הצפון" ערכה וועדות לשימועים ציבוריים, בהם העידו כ 200 נפגעים
    אזרחיים של המלחמה. ראשי "כוכב הצפון" התירו לפלסטינים שבעדים לדבר על
    מוצאם הערבי. מאידך, הם תייגו את המזרחים שהעידו כישראלים עניים סתם, מבלי
    שהתייחסו להיסטוריה הערבית שלהם, הקשורה להיותם תושבי הפריפריה. השימועים
    נערכו בחיפה, צפת, נצרת וקריית שמונה.

    קואליציית "כוכב הצפון", כמו גם הארגונים המרכיבים אותה, ממומנת ע"י "הקרן החדשה לישראל". הקרן משקפת סוג של ציונות כאילו-נאורה, כאילו-אלטרנטיבית. היא יוסדה בתקופת האינתיפאדה הראשונה ע"י יורשי אימפריית הג`ינס ליווי`ס בחוף המערבי של ארה"ב. האליטה השלטת בישראל נתנה את ברכתה. בהיעדר מדיניות רווחה ממלכתית, החלה הקרן להכתיב בהדרגה את האג`נדה החברתית, התרבותית והמדינית של הסעד המתלווה למחאה האזרחית בישראל. הקרן וחברת הבת שלה, שתי"ל, אחראים להתמקצעות ולדה-פוליטיזציה של האירגונים החברתיים, שהפכו לנותני תעסוקה במציאות של אבטלה. כשמתמקצעים, חייבים ליישר קו כדי לקבל משכורת, במיוחד אם את/ה מנכ"ל עמותה החפץ בסגנון חיים. למעט המנכ"לים, ברובם אשכנזים, כספי הקרן מחולקים לחצאי ורבעי ושמיניות משרות, בהן בדרך כלל מועסקים מזרחים ופלסטינים. זאת, כדי לכבול כמה שיותר פעילי/ות שטח אל חלקיקי משכורת נטולי זכויות עובדים. לקרן אידיאולוגיה וביצוע של חלוקת עבודת המחאה תוך כדי הכלתה: האשכנזים מהאליטה הליברלית-פרוגרסיבית רשאים להיות "פוסט" ציונים, ולמחות על הפרת זכויות אנוש ואזרח של הפלסטינים בגדה המערבית ובעזה, או אפילו בתחומי המשטר הישראלי. הפלסטינים אזרחי ישראל הם על תקן הילידים לוחמי החופש האקזוטיים, הבאים להוכיח את נאורות המדינה והקרן התומכת בה. לכן הם נדרשים להשתיק את גישתם אל הציונות כגזענות. האירגונים המזרחים הנתמכים ע"י הקרן — במידה והם מסרבים להפוך לבית תמחוי וים של דמעות — פשוט מנוטרלים.

    את שימועי "כוכב הצפון" ריכזו דמויות הנחשבות "שמאל", וממוצבות במעבה ההגמוניה: יוסי שריד, נעמי חזן, עוזי דיין, ובוטרוס אבו-מאנה. את הדו"ח אודות השימועים כתבה שופרו האנגלוסקסי של הפמיניזם הלבן המימסדי, הפרופ` למשפטים פרנסיס רדאי. אולי לכן התמצתה מחאת האזרחים בכנסים דלי נוכחות, שתוצאתם ניירות עמדה מסעירים בעיקר לציבור קוראי האנגלית התורמים לקרן. זהו סוג פעילות המוכר לנו מזה כעשור — תיחכום "פוסט" ציוני, המיחצ"ן את המאבק המזרחי תוך כדי ניטרולו.

  14. דרור בל"ד

    מצאתי בתגובתו של סמולן ארבע השגות מרכזיות:

    הראשונה, "מי שיכה ביהודי יותר טוב, יעיל, חינני, יש מקום שיקבל קצת יותר כסף. זו לא ביקורת, חברים, אלא תיאור של מה שנראה שצריך להיות מובן מאליו לכל מי שמתמחה בהשגת כסף לעמותה שלו".
    השנייה, "זה שמקארתי אדיוט לא אומר שלארצות הברית לא היה אויב חמקמק, שעשה שימוש במדיה ובתיאוריה כדי להשתלט עליה באופן אידיאולוגי".
    השלישית, "יש קשר בין גולדסטון ורשתות המידע והביצוע של הקרן – הקרן וגולדסטון קרובים באופן בלתי מקרי".
    הרביעית, "לומר בקור רוח שמצג ההכפשה אינו קשור לדיון. זה בדיוק מה שהקרן ושלוחותיה היו צריכים לעשות עם הדוח של אם תרצו".

    לגבי הראשונה. מה שנראה לך הכאה בציוני (ולא ביהודי – זוהי כשלעצמה גניבת דעת, אותה מנסים להחדיר לתודעת היהודי הישראלי ע"י מערכת החינוך וע"י התקשורת הציונית) אינה אלא תיאור העובדות (או עובדות מופרכות, אך לא הבעת דעה, ועל כך להלן) ע"פ ארגוני הקרן החדשה [לציונות- ולכן אני מסתייג מפעולותיה]. ידידך הטוב עדי אופיר כתב על נושא זה ב`עבודת ההווה – פעולת התיעוד כמעשה התנגדות`, דווקא מצדה השני של המפה הפוליטית. המאמר נכתב ב91 ונוספה לו אחרית דבר בשנת 2000. מתוכה: "אפשר להניח עכשיו לעוול החריג לזעוק לשמיים מפני שהעוול היומיומי הקבוע של הכיבוש עבר נטורליזציה כמעט גמורה. להצלחת המאבק נגד ההפעלה החריגה של כוח אלים יש מחיר ברור: מתן הכשר ליחסי הכח הסדירים, היומיומיים, ע"פ ההוראות והתקנות – של צבא הכיבוש כמובן". (עמ` 178) " ההתנגדות לפרקטיקות ה"כשרות" של הכיבוש הנגזרת מאי חוקיתו של מצב הכיבוש עצמו כמעט אינה קיימת" (שם).

    ידידך ורוצה טובתך עזמי בשארה, המבקר אף הוא את מערכת הסחת הדעת, מוצא כשלים בחוק הבינ"ל: "לאחרונה הומחש כי גם ארגוני זכויות אדם מתקשים להגן על ההגיון בחוק כאשר ההבדלה אינה מתקיימת בין פשע הנמשך לאורך זמן, כמו למשל האלימות המתבטאת על-ידי הכיבוש, לבין תגובה רגעית וחריגה לכיבוש זה, המיוצגת כאלימות של התנגדות לכיבוש. החוק המחייב להעמיד לדין קצינים ישראלים בעוון מתן פקודות שהובילו לטבח פלשתינאים הוא החוק המחייב להעמיד לדין לוחמי התנגדות פלשתינאים שהרגו אזרחים ישראלים במהלך המאבק נגד הכיבוש". [תרגום שלי – דרור]
    מתוך : "תביעה בעוון פשעי מלחמה" – קישור בתגובתי הקודמת.

    לגבי השנייה, המשך ישיר של הראשונה. מאז שנת 2000 מצאו להם הפלסטינים אמצעי לחימה חדש, יעיל ומוסרי הרבה יותר ממה שמכונה בשיח הציוני `טרור` והוא האינתיפאדה האלקטרונית. בתשע השנים האחרונות ישראל הוכיחה כי אינה בוחלת בשום אמצעי כדי להלחם ב`טרור`, או לדידי, כדי להנציח את מצב הכיבוש והשלכותיו המוסריות והאחרות תוך כדי הסחת הדעת כי הכיבוש זמני, פניהם של הציונים לשלום וכו`. לשמחתי ולצערך (אם כי ללא ספק לטובתך, ויבוא יום ועוד תודה לארגון `בצלם` ולשאר הארגונים) המאבק הזה הצליח. לישראל לא היה בו שום סיכוי, ולא בגלל קרבתם (המלאה\החלקית\אחרת) של ארגונים אלו לגולדסטון, אלא בגלל שהמחיר אותו נאלצו הפלסטינים לשלם בעבור מה שמכונה בשיח הציוני `בטחונם של אזרחי ישראל` הפך לכבד מנשוא עבור דעת הקהל העולמית. היו גם שימושים לא אתיים במדיה, כמו זה של הילד מוחמד דורה, (השווה להכחשת צה"ל בנושא ירי אל עבר המפגין הכפות בנעלין, תוך כדי שידור התיעוד למעשה זה בחלקו השני של המסך – שימוש לא אתי בדברור צה"ל, שכן מאז קל הרבה יותר להמציא כל דבר כנגד צה"ל ועדיין ייחשב כדיווח אמין) אך בעוד אלה אפיזודות תקשורתיות, הרוב המכריע הן עדויות מתועדות ומצולמות, אותן אי אפשר להכחיש.

    לגבי השלישית, המשל ישיר לשנייה. לא נותר אלא לנסות להסביר. גם כאן מדינת ישראל עצמה תקעה לעצמה מקלות בגלגלים כאשר לא התירה שיתוף פעולה עם גולדסטון וחבורת האנטישמים המקיפים אותו. גולדסטון ואיתו כל העולם כולו (פרט לקומץ ציונים שטופי מוח ואף חמומי מוח) הבין כי את העדויות יש לאסוף בזירת הפשע (לכאורה, ובקרוב בעליל). הביקורת על כך שהארגונים הפועלים בישראל הם המקור העיקרי לעדויות דומה לביקורת על חקירת מקרה רצח בחיפה (סתם דוגמה) בו המשטרה חוקרת את הרצח ע"י עדי ראייה ומקורבים לנרצח הגרים – שומו שמיים – בחיפה. מדוע לא מסתמך צוות החקירה (האנטישמי יש להניח – נניח כי הנרצח הוא יהודי) בבאר שבע? מדוע לא הרחיק עד ירושלים כדי להוסיף נדבך אובייקטיבי לחקירתו?

    לגבי הרביעית. אני מכבד את יושרך האינטלקטואלי המכיר בכך כי מצג ההכפשה אינו קשור לדיון. אך לא זו הסכנה. הסכנה היא ההד הציבורי אותו הוא עורר. לא תוכל למצוא בכל דבריו של נתניהו ולו מילה אחת התומכת, במפורש או במרומז, בהתרת דמו של רבין. מיותר לומר כי אני בטוח, ללא כל צל של ספק, כי התנגד לכך וכנראה אף לא העלה על דעתו כי כך עלול לקרות. נתניהו למד, כנראה, את הלקח. לא כך חלק גדול מהתקשורת, המתגאה כל כך בהפלתו ובהפלת ממשלות אחרות. על זה בדיוק נכתב המאמר, כפי שאני הבנתי אותו. תפקידה של תקשורת אחראית ושל נבחרי ציבור אחראים הוא להצהיר כי מצג ההכפשה אינו קשור לדיון. תפקידה של הקרן החדשה לישראל, היא לאסוף ראיות המפלילות את אהוד ברק ופקודיו ולגרום להעמדתו לדין בבית המשפט בהאג. אפשר להתווכח על המניעים הפולטיים שלה, אך אין להציגה כאיום קיומי על ישראל . (הם אינם מסכנים את קיומה של ישראל\מערערים על הלגיטימיות שלה אפילו כמדינה יהודית-ציונית – הפחד האמיתי היחידי של הציונים). הצגה פסולה זו נעשית ע"י חלק גדול מעיתונאי החצר, כך גם ע"י פוליטקאים. כך עושים – מעשה יום יום – חלק גדול מאנשי האקדמיה, וכך נוהגת גם מערכת השפיטה הישראלית-ציונית , ע"ע טלי פחימה, עזמי בשארה ושאר חוקים גזעניים.

    לגבי סוף דבריך. בהסגרתו של אהוד ברק לבית הדין הפלילי הבינ"ל ובהגשת ראיות מבוססות אשר יביאו להרשעתו בדבר אחריותו לגרימת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות ננוחם. את ההוכחה כי פשעי מלחמה אלו הינם מדיניות מכוונת של המשטר הציוני, החל מ48 ואילך, נשאיר להיסטוריונים ולכותבי מאמרים אחראיים בתקשורת הזרה.

    הדבר היחיד שהקרן החדשה לישראל עלולה להזיק לו הוא שימור ההגמוניה היהודית והפריוילגיות הנלוות אליה. תביעתם של חלק מהארגונים תחת חסותה להקמת וועדת בדיקה\חקירה פנימית – ההכרה ביכולתה וברצונה של מערכת המשפט הישראלית-ציונית לטפל בחקירת פשעי המלחמה היא היא הנזק. דווקא התנועה הציונית `אם תרצו`, ממש כמו נביחותיו של ליברמן, הם המועילים לקידום התפיסה הנגדית בנושא זה. זוהי תפיסתם של בשארה, של עידן לנדו (ראה תגובותיו של עידן לנדו למאמרו: "הודעה חשובה לגל אוחובסקי ולעמוס עוז"), וכנראה גם של אהוד ברק.
    http://www.notes.co.il/idanl/58748.asp

  15. נתן.

    במשך שמונה שנים ירו מרצועת עזה קאסמים טילים ופצצות מרגמה אל ישובים במדינת ישראל, לאחר שמונה שנים החילטה מדינת ישראל לשים לזה סוף פסוק ויצאה להילחם בטרוריסטטים שנמצאים בתוך אוכלוסיה אזרחית.

    עצם הרעיון להקים ועדת חקירה הוא אבסורדי לחלוטין.

    ארה"ב ,אנגליה, איטליה, ניו-זילנד ושאר מדינות המערב שלחו ושולחות חיילים לכל העולם החל מגרמניה ויפן דרך קוריאה וויאטנם ועד אפגניסטן ועיראק מבלי שמדינות אלו ירו אפילו פצצה אחת לכיוון שלהם ומבלי שהיו בכלל בסכנה כלשהיא ,הרגו אזרחים נשים וילדים ועושים את זה גם בימים אלה ואיש אינו מעלה בדעתו להקים איזה שהיא ועדת חקירה כי לכולם ברור מי פה צודק ומי לא.

    התגובה האוטומטית של השמאל האנטי-ציוני אין לה שום קשר להומניזים או לזכויות אדם אלה לשנאת ישראל והציונות באשר הם.

  16. עמירם ברוטמן

    כפי שפורסם ב- 14.02.10 במוניטין http://www.monitin.org.il

    קצין מודיעין בכיר
    למרחקים גדולים מאוד הלך יעקב עמידרור האלוף במילואים כשתקף את הקרן החדשה. במאמר ארוך ב`ישראל היום` השווה עמידרור את הקרן לארגונים של בריה"מ שנועדו לקעקע את המערב. קצין המודיעין הבכיר לשעבר הסתמך על פרסומי `זו ארצנו`. על מנת ללמוד על איכות הדו"ח של `זו ארצנו` הוא לא ניזקק למקורות סודיים. פשוט לפתוח את `ידיעות` של שבוע קודם לכן ולגלות את העיוותים והמניפולציות שעושה הדו"ח. עוד היה מגלה עמידרור כי הטענות שלו נגד המתנכלים לישראל וצבאה צריכים לכלול את האלופים גדי אייזנקוט ודן הראל, ואלי ישי, שדו"ח גולדסטון מצטט.