כן, התנגדנו למלחמה בעזה

בטי בנבנישתי, יעל ברדה

למרות חוסר האחריות באופן שבו פרסם בן כספית את הו"ח של תנועת הימין הקיצונית "אם תרצו" אנו רוצות להודות לו על החשיפה שהוא העניק להתנגדות של אזרחים במדינת ישראל למבצע "עופרת יצוקה". כספית שבר את קשר השתיקה ואת הצנזורה שאפפה את ההתנגדות למלחמה. חברי כנסת, פעילים חברתיים, קרנות, תורמים, והתקשורת גועשת סביב הכתבה אודות דוח שיצא לפני חצי שנה והוגש למשטרת ישראל ולרשויות האכיפה והן הניחו לו. הכתבה חושפת את מעורבותם של ארגוני זכויות האדם בהפצת המידע על המלחמה בעזה, ואת פעילותם של עשרות אלפי אזרחים ישראלים אשר התנגדו לעופרת יצוקה ואשר מחאתם הושתקה. הדיון הציבורי עוסק בשאלה האם זה לגיטימי או לא לגיטימי לבקר את פעולות מדינת ישראל, דיון מגוחך עבור כל מי שמעוניין לחיות במדינה דמוקרטית. במקום זאת עלינו לנצל את הפרצה שיצר בן כספית בצנזורה התקשורתית ולצעוק שוב ושוב: גם אני התנגדתי למלחמה הארורה והאכזרית נגד בפלסטינים בעזה!!!

הדו"ח החובבני והמגמתי של תנועת הימין "אם תרצו" הצליח לעשות את מה שהשמאל בישראל לא הצליח לעשות משך כל ימי המלחמה ובמשך כל השנה שחלפה מאז – בן כספית ו"אם תרצו" שברו את הצנזורה התקשורתית שהוטלה על עשרות אלפי הישראלים שהתנגדו לעופרת יצוקה, ושפועלים ללא הרף למען זכויות של יהודים וערבים, בתוך הקו הירוק ומעבר לו.

הפגנות שהתקיימו בעת המלחמה לא זכו לכיסוי תקשורתי. באתרי העיתונות הישראלים לא ניתן היה לשלוח טוקבקים שהטילו ספק בנחיצותה של המלחמה הזאת, מאמרי דעה שהתנגדו למלחמה הושבו לכותביהם וכתבים אוימו שאל להם לשדר דבר אודות ההתנגדות אזרחית למבצע פן ימצאו את עצמם מחוסרי עבודה.

למרות שלמיטב הבנתנו, עורכי הדו"ח לא חקרו את הנושא לעומק ומדובר בתנועת סטודנטים העוסקת בין היתר ביצירת מנגנוני הערכה מפוקפקים שמטרתם לגרום לדה לגיטימציה לשוחרי השלום בישראל – הם עשו שירות משמעותי ביותר לחברה בישראל, כיוון שעתה נחשפה בבמה מרכזית העובדה שהייתה התנגדות למלחמה הזאת. אנחנו היינו נאמנים לחברה בישראל בהתנגדות שלנו למלחמה המיותרת והאלימה  הזאת. הגילוי המרעיש הוא שיש תנועות חברתיות ופוליטיות לא אלימות בישראל אשר מתנגדות למלחמה, מתנגדות למצור ולסנקציות כלכליות בכוח הזרוע, לא פחות מאשר הן מתנגדות לשימוש בטרור. יש תנועות בישראל שיש להם אג'נדה חלופית לכוח צבאי שמרחיק אותנו מפתרון כולל במזרח התיכון. מערכת הדה לגיטימציה וההשתקה שעושים להם פועלת ללא הרף, ולמרות מערכת זו, ההתנגדות לאלימות כפיתרון קיימת ותמשיך להתקיים.

בטי בנבנישתי, דוקטורנטית לתקשורת פוליטית, אוניברסיטת תל אביב

עו"ד יעל ברדה, דוקטורנטית לסוציולוגיה פוליטית, אוניברסיטת פרינסטון

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. RS

    קיים קשר בין ההשתקה של ההתנגדות לבין ההכפשות והרדיפות של "אם תרצו" – ניסיון להטות את הכף לטובת הכיבוש. אסור לשכוח שלהתנתקות היה רוב. הימין בטח שלא שכח את זה. הוא כעת מנסה להפיק לקחים בכל מיני אמצעים שונים ומשונים, כולל שימוש באנשי צבא לשעבר ותקיפתה של החברה האזרחית באופן ישיר.
    אם מתרחשת כאן חשיפה, מדובר בחשיפת האופן שבו אנשי צבא (הפעם כגורמים פרטיים) מנסים להשפיע במישרין על החברה האזרחית.

    המחשבה שהתקשורת הישראלית הצליחה לצנזר את ההתנגדות למלחמה היא מחשבה פרובינציאלית. בעידן אינטרנטי-גלובלי, כל מי שרצה בעולם לדעת על המחאות האלה היה יכול לעשות את זה. ההסתרה היתה קודם כל כלפי החברה הישראלית עצמה, שאנשים לא ידעו שקיימת התנגדות במקרה והם שקלו להצטרף אבל חששו שהם יהיו לבדם.

  2. נפתלי אור-נר

    בתקופת המלחמה עסקו כל כלי התקשורת האלקטרוניים אך ורק בקורות ברצועת עזה. מבחינתם, לא אירע דבר אחר, נוסף, במדינתינו. כמובן, שם עולם לא היה. כרגיל, התבוססנו אך ורק בצבאינו המפואר המכה ב"מנוולים".
    המבצע הצבאי הזה היה יזום על ידי ישראל לצרכים פנימיים בלבד. בעיקרו, הוא נועד לשמר את הכיבוש הנורא ולהגדיל את הפופולריות של הממשלה, כולל שר הביטחון אשר אמור היה להיות ראש "מחנה השלום" במדינה. בשל מטרות נלוזות אלו קיפחנו את חייהם של מאות רבות של אנשים בעזה..
    הי, עד כמה זה חשוב! אלו רק "ערבושים". איבדנו 10 חיילים. מרביתם מהאש הבלתי מבוקרת של כוחותינו?, מה לעשות, זה המחיר אשר פוליטיקאינו מוכנים לשלם ע"מ להמשיך ולהיות פופולריים, ואנו נמשיך להריע להם ולצבאינו הגיבור.

  3. יואל קורנבלום

    גם הביקורת נגד האירגונים וגם המלחמה בעזה מוצדקות
    תמיד היו משתמטים שמסיבות שונות החליטו שהם אינם מוכנים להשתתף בהגנה על עצמם והשאירו במודע את תפקיד ההגנה על עצמם וארצם לאחרים. כמובן אותם אילו שלא מוכנים להשתתף בהגנה של עצמם מוצאים כל מיני סיבות יצירתיות ואידאולוגיות מוזרות לסרובם להגן על עצמם ועל המדינה בה הם חיים. לכמה מהם יש אפילו יש להם את החוצפה לטעון שהם לא נלחמים נגד המדינה שלהם אלא בעצם הם עוזרים למדינה אבל אין להם שום הסבר הגיוני איך "העזרה" שלהם עוזרת למדינה או הציבור בו הם חיים. מצד שני כל ביקורת נגד אותם משתמטים מוצגת כנסיון לסתימת פיות בעצם אינם מסוגלים להגן על דעתם בדיון פתוח.

    בדרך כלל אפשר לסבול כמה כאילו כי יש מספיק אנשים בציבור שמוכנים להלחם ולשמור על המדינה שמאפשרת לאותם משתמטים לחיות במדינה בכפיות הטובה שבה הם חיים.

    באופן עקרוני המלחמה בעזה היתה מוצדקת מאד וחבל שכמה אירגונים ישראלים יצרו קשר עם גולדסטון במטרה להכפיש את מדינת ישראל באמצעות שקרים. כמו בכל דבר צריך לראות מבחן התוצאה ולא את מבחן הכוונות. במקרה הזה התוצאה היא החלשת מדינת ישראל בעולם ועזרה בהמשך הטרור המוסלמי.

  4. עיניים לראותEYES2C

    סבי שאהב את הסאטירה הפוליטית נהג לומר יהללך זר – ולא [בקמץ] פיך. בקיצור "אם אין אני לי מי לי".

    נכון. רבים בשמאל השפוי התנגדו ליציקת העופרת והזרחן על אזרחי עזה. רבים מאנשי השמאל השפוי גם התנגדו לפלישה הצבאית ללבנון בעקבות חטיפת החיילים. הבעיה היא רק שהשמאל השפוי הצטמק עד מאוד, והמילה "רבים" אינה מציינת יותר רבבות, ואפילו אלפים בקרב "הציבור היהודי". הפשיזם השתלט על המוח היהודי שהמציא כ`כ הרבה פטנטים כדי להצדיק את עצמו ואת דרך התנהגותו — החל מ"יורים ובוכים", וכלה ב"צרכים ביטחוניים".

    עכשיו, כמו שרבים מכם ודאי הבחינו ישראל מגרדת את תחתית הקדרה של תומכיה. המבקרים האחרונים שהיו כאן הם ראש ממשלת מיקרונזיה, וסילביו בורלסקוני. זהו זה, עד להודעה חדשה.

    [מידע רלוונטי על חטאיו של בורלסקוני, אבי הבורלסקה האיטלקית, נמנע מהציבור הציוני –גם מציבור הקוראים שהמפרסם מכנה "אנשים חושבים"– עד ש"הידיד" עזב את ישראל. במהדורה האנגלית של "הארץ" היתה הצנזורה -חראגיל- עוד יותר מחמירה, מפאת כבוד האורח-פורח.

    ‎גם אני שלחתי תגובות ל"הארץ". רק מקצתם התפרסמו בשעת לילה מאוחרת, לאחר שבורלסקוני המריא לרומא, למרות שנשלחו בבוקר! יתר התגובות לא פורסמו כלל. למשל: בכותרת "האיש הבור ברח לישראל כשאשתו דרשה גירושים אחרי שהתעסק עם קטינות" כתבתי:
    ‎"לעיתון השמרני הבריטי The Telegraph יש היום הסבר מעניין: בנו של אחד מראשי ה Cosa Nostra הסיציליאנית העיד שהמאפיה מימנה את סילביו בורלסקוני בתחילת שנות 1970. Massimo Ciancimino העיד שהמאפיה הלבינה כסף דרך פרויקט של "מילנו 2" של בורלסקוני. — מסתבר שכדאי לבוא לישראל כדי "להתנקות" יחד עם ביבי-המזליף / מלבין מי-עדן של כיבוש,,, או לשבת על כסא גבוה – ליד ליברמן ודני הקטן. –כך או כך, ברור שבורלסקוני לא רחוק מקורלאונה, מאחז המאפיה בסיציליה. הבנתם? אם לא, אוסיף שד"ר Piero Rosati, הרופא שהשתיל בראשו של סילביו שיער -ולא שכל- טען שהוא מאבד שער בגלל מתח והעצבים. אז אולי הלובי הציוני ו"הדסה" שהשקיעה בטעות ברמאי היהודי מיידוף במקום באיטלקי, ימצא פתרון להוריד לאיטלקי את הלחץ. – ועל הלחץ בפנים בפנים? על כל פנים, היחידה לאבטחת "אישים" תדאג שכאן לא יזרקו עליו פסלון של ישו בפרצוף. וגם Antonio Ferrari – כתב בכיר בעיתון Corriere della Sera כתב ש"מאוד מפתיע שבורלסקה הגיע לבקר ‎בישראל כאשר הכל תקוע"… ואולי בגלל זה???

    ‎העתונות הישראלית [בעברית ועוד יותר באנגלית] נוהגת כבוד
    ‎בכל אורח -ובמיוחד בחטאים ופושעים מוכרים- בעת ביקוריהם.
    ‎* הדבר מוכר עוד מביקור ר"מ האפרטהייד ג`ון פורסטר אצל יצחק רבין.
    * העובדה שפורסטר היה חבר בארגון פרו-נאצי בשם Ossewabrandwag
    ‎ושנאסר על כך לא שינתה דבר… ביקור פורסטר היה באפריל 1976, בשיא ירח הדבש בין שתי המדינות. באותה העת החל החרם והסנקציות על משטר האפרטהייד. ביוני 1976 החל מרד השחורים בסווטו ליד יוהנסבורג, וישראל מצאה שוק רחב היקף לתעשיות הביטחוניות בצבא דרום אפריקה. יחד פיתחו הציונות והאפרטהייד נשק גרעיני, ע"פ מקורות זרים,,, כמובן.
    ‎* נראה שעכשיו הופעלה מחדש "ברית המצורעים" בין שליטי שתי מדינות שסופגות ביקורת בעולם. והצנזורה העצמית פועלת פעם נוספת].

    זה קרה בעקבות "לבנון השנייה" ו"עופרת יצוקה", וגם לאחר שלא ניתן להאמין למילה שיוצאת מפיה ביברקליברש"ס. ועוד:

    *** גם לעמוס עוז ושות` חלק נכבד בהרס השמאל הציוני השפוי. התנהגותו היא יותר "פוי" מ"שפוי". בתחילת כל "מבצע" נוהג עוז לשבח את היציאה – והוא עושה זאת בעיקר על דפי ה GUARDIAN הבריטי. במהלך ה"מבצע" הוא וחברו אבגדבוז יהושע "מכים על חטא". ומביעים סולדיריות עם דויד גרוסמן ששיכל את בנו אורי. כך הם ממעיטים עוד ועוד את מספר אנשי השמאל הציוני. חבל.

  5. עיניים לראותEYES2C

    ב- 1.2.2009 פירסם "הארץ" בכותרת "ברלוסקוני בירושלים: ישראל נהפכת לאחת מחמש המדינות הקרובות ביותר לאיטליה", את אמירתו של ביבי-סקופ-לי: "אני חייב להגיד, סילוויו ידידי היקר, לך יש ראייה ברורה, יש לך נחישות ויש לך אומץ לב". נסלח לו. מוחו לא הבין את מה שפיו אמר, ושפתיו של "בעלה של שרה" לא עצרו את השטות, וכך זו "נפלטה". מסתבר שכדי להבין – את מה שאמר… בן ניתאי צריך לקרוא את "ישראל היום".
    ואנחנו? – אנחנו הבנו מזמן ששלום צודק פשוט לא נמצא בתפריט של בן ניתאי, ולא של אהוד ברק. כי שניהם לא שומעים את מה שאינם רוצים, וודאי לא יקראו את מאמרי המתנגדים לפלישה לעזה.
    אגב זו לא היתה היתה מלחמה. לא היו שם שני צבאות שווי יכולת. זו היתה עוד הצקה נוראה למליון וחצי אזרחים, לאחר שגם המצור שהחמיר את מצבם לא עזר, ואפילו לא המשת"פ חוסני מובראכ שמשתתף בהטלת המצור.

    אבל נחזור למעופף בורלסקוני ולדו"ח גולדסטון: השאלה היא מה היה הדיל בן סילביו לבן ניתאי? מה הבטיח ביבי לסילביו, בתמורה על שרותיו?
    ‎* האם יסתפק סילביו ב` בכל שעל שמו ייקרא רחוב בשדרות?
    ‎* האם יונצח הסיפור על מלחמת אמו של מיסטר בורלסקה בחייל הנאצי כדי להציל יהודיה מסכנה, בקו-פרודוקציה איטלקי-ישראלי בבימוי דאנטה מקייאוולי?
    ‎* או שגם הפעם יופעל המחיקון הלאומי הקרוי AIPAC בארה"ב?
    * האם הלובי הציוני ימחוק את הבקורת על פשעיו של ב` בעתונות בארה"ב?

    אשמח לתגובת אנשי HASBARA

  6. יהושע רוזין

    גם אני ותודה לכותבות המאמר. אולי מהעז של המסיתים , תלמידיו הנאמנים של גבלס ויוליוס שטרייכר . יצא מתוק.

  7. חן

    מדוע לנסות לזרות חול בעיני הקורא?
    "אם תרצו" היא תנועה ציונית המייצגת את דעות רוב רובו של הציבור היהודי בישראל.
    הנסיון להגדירה כתנועת "ימין" שקוף בכוונותיו: לדחוק את התנועה המבורכת הזו לשוליים ההזויים כביכול.
    זה לא יעזור, להיפך. רוב רובו של הציבור היהודי בישראל מזדהה בכל לבו עם תנועת אם תרצו. גם אני.

  8. דרור בל"ד

    "אנחנו היינו נאמנים לחברה בישראל בהתנגדות שלנו למלחמה המיותרת והאלימה הזאת. הגילוי המרעיש הוא שיש תנועות חברתיות ופוליטיות לא אלימות בישראל אשר מתנגדות למלחמה, מתנגדות למצור ולסנקציות כלכליות בכוח הזרוע, לא פחות מאשר הן מתנגדות לשימוש בטרור".

    נאמנים לחברה בישראל – גם אני חשבתי ככה פעם, בשנת 90-91 כישבתי בכלא 6. אבל אני הייתי בן 18, ולא אדם המודע פוליטית ושדעתו מגובשת. סתם כך, לא נראה לי סביר לעמוד מול אוכלוסיה מקומית במדי חייל. אח"כ הייתי גם גיבור ישראל, לפחות ע"פ ליבוביץ`. גם הוא רצה להציל את כבודה של ישראל.

    היום אין שום טעם להיות נאמן לחברה בישראל, כל עוד הינה גזענית ואלימה. להיפך, זו בגידה בעקרונות מוסריים בסיסיים. התנגדות למלחמה האלימה והמיותרת בישראל כדי להציל ולו במעט את שמה הטוב של ישראל רק משרתת את התפיסה כי יש דמוקרטיה בישראל. המלחמה לא היתה אלימה ולא היתה מיותרת. היא גם לא היתה מלחמה, אלא המשך ישיר לג`נוסייד ב slow motion, כפי שהגדיר אילן פפה את התנועה הציונית נכון ל48 ואילך. גדולי עוכרי העם היהודי, האנטישמיים החדשים – הלא הם הציונים – מתגאים שוב ושוב בעובדה כי כאן בישראל ארגוני זכויות האדם יכולים לפעול ואילו למשל בסין, ברוסיה, באירן, בצ.קוריאה היה גורלם אחר לגמרי. זו הסיבה היחידה בגללה נותנים לאתרים כמו העוקץ לפעול – הם לא מסכנים את ההגמוניה היהודית. אין להם מספיק יכולת השפעה מכדי לתקן. כשיש איזה שביב של סיכון להגברת התודעה, כמו במקרים של טלי פחימה, של עזמי בשארה, של פרופיל חדש, של המאבק בבילעין, הזרוע המדינית של התנועה הציונית יודעת לפעול. בן כספית לא מעלה ולא מוריד.

    גם ההשוואה הנואלת בין פעולות התנגדות לבין משטר הכיבוש מציגים סימטריה אומללה – עוד שיטה להסחת הדעת ולזריית החול בעיניים המאפיינת את הציונים. לא מספיק להתנגד לטרור, יש להציע דרך אחרת. אין לכם? תסתמו את הפה! הטרור היחידי באיזור מופעל ע"י הזרוע הצבאית הציונית. כל השאר זו תוצאה ישירה מטרור זה.

    למה הדבר דומה? לנשיאת בית המשפט העליון המאשימה את הטוקבקיסטים בהתלהמות ובעידוד אלימות. עקיבא אלדר ענה לה עוד לפני דברי ההבל הללו: "הבעיה הבוערת שלנו איננה הבריון שהשליך פעם נעל בפניה של נשיאת בית המשפט העליון. האתגר שלו [של היועץ המשפטי] הוא להשתלט על ברוני שלטון שיורקים דרך שגרה בפרצופה. יורקים ובוכים". מתוך: יורקים ובוכים – הארץ
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1146552.html

    גם מאיר עמור – מי משליך נעליים בבית המשפט? (YNET) אומר דברי טעם חשובים: "בקלות ניתן להבין את האלימות אותה הפגין פנחס כהן נגד נשיאת בית המשפט העליון. הבנה אין פירושה קבלה או תמיכה. הבנה פירושה כי מניעיו של משליך הנעל הם ברורים למדי. את ההתקפות על בית המשפט העליון בשנים האחרונות מובילים אנשי הכוח הממוסד בישראל. לא אנשי הרחוב פירקו את מוסרות השלטון. דווקא לאנשי הכוח בישראל יש אינטרס ברור למנוע את השררת שלטון החוק הדמוקרטי עליהם".
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3841022,00.html

    במקום להטיף מוסר לפלסטינים איך עליהם להתנגד, במקום לכתוב רשימות חצר כמו אלו של יריב מוהר, במקום להכריז על נאמנות לחברה בישראל ולכנות את הטבח בעזה שכל כולו היה למען מטרות פוליטיות בכינוי החצר `מלחמה אלימה ומיותרת`, ראוי לכוון את התודעה ולהצביע על האשמים העיקריים בתפיסה המוטעית כי אכן יש מתנגדים לפשעים הציוניים. הפשעים הם פוליטיים, לא צבאיים.

    דווקא ליברמן פועל היטב להטמעת תפיסה זו. נכון להיום, הנזק שגורמת הקבוצה המכנה עצמה – שיא הנבזות – בכינוי ` שמאל ציוני` גדול הרבה יותר מהנזק כביכול אותו גורם ליברמן להנצחת ההגמוניה היהודית ציונית במדינת כל גזעניה. לא מספיק להתנגד למלחמה, צריך להתנגד לציונות. סיבה ותוצאה.

  9. סמולן

    כלומר, יש כאן סוג של פער, או שסע. יכול להיות שהמזרחיות (עאלק) של הכותבות איכשהו כן קשורה ? בעוד אשר החזנית ושלל שלוחיה עוסקים במרץ בהכפשה נגדית (שובל כנאצי, בניסוח שמאפשר גם לומר שלא אמרנו את זה), מסתבר שהמזרחים בחבורה דווקא גאים. גאות. זו עמדה מעניינת: בשיטה הזו, חזן היתה אמורה לקום ולומר שהיא גאה בתפקיד שהארגונים שלה נטלו בייזום ועדת גולדסטון, ובשיחות הלא פורמליות ששכנעו אותו לקחת על עצמו את התפקיד החשוב הזה, במידע שהם הזרימו אל הועדה, ובכך שהועדה בחרה להשתמש במידע הזה.

    עכשיו שיש שתי מגמות, אפשר לתהות על הסיבה. הגישה הקפיטליסטית יכולה להניח שמדובר באילוצים כספיים שמחייבים את חזן ללוליינות שבה אם תרצו חובטים בה ביעילות. חזן צריכה להביא כסף מיהודים שישראל יקרה להם, ובשביל זה צריך למכור להם קצת ציונות ומחויבות למדינה.
    אפשרות אחרת היא ההיפך: חזן ודומיה הם שלוחי הממסד הציוני-אשכנזי, וככאלו הם מבצעים בעיקר מטרות ציוניות, ואילו הדיברור האנטי ציוני אינו אלא עלה תאנה, שמאפשר לטעון לפתיחות, פלוראליזם, כל הג`אז הזה.

    בכל מקרה, מעניין שדווקא המזרחיות נמצאות, כך זה נראה, בפריפריה הרעיונית, זו שהקרן עומדת, כנראה, לנטוש בקרוב.

    (אגב, לכל מי שתהה על הדרכים שבהם אפשר לתאר את הקרן כישות מונוליטית שאחראית למעשיה, למרות התכחשות ועדויות מספריות שזה לא כך, מומלץ לקרוא את "הארוטיקה של הכיבוש". לא מקרה, כנראה, שברדה מאמצת את המסקנה העקרונית של אם תרצו)

  10. ירדנה אלון

    טוב, גם אני התנגדתי תמיד ,ואני מתנגדת למלחמות באשר הן,כשפורצים מאבקים מזויינים בין שני צדדים, הדבר הראשון שעולה לי בראש לפני שאני מתחילה בכלל לחשוב מהי עמדתי בנושא,אני חושבת על האמהות של שני הצדדים,על הנשים,על הילדים,על ההרס והחורבן ששני הצדדים המסוכסכים ממיטים האחד על השני,ואני שואלת את עצמי האם זה באמת היה נחוץ? מפני שיש מצבים למרות שאני עקרונית נגד יישוב סכסוכים בדרכי אלימות כמו מלחמה,האם לא היו אלטרנטיבות אחרות לפתרון הסכסוך,? לרוב ודאי יש אלטרנטיבות,ורק במקרים יוצאי דופן אין ברירה וחייבים לצאת למלחמת הגנה עצמית.זה במישור העקרוני הרחב.
    ועכשיו לעצם הרשימה, נאמר ע"י הכותבות………….."הדיון הציבורי עוסק בשאלה האם זה לגיטימי או לא לגיטימי לבקר את פעולות מדינת ישראל, דיון מגוחך עבור כל מי שמעוניין לחיות במדינה דמוקרטית. "……………לעניות דעתי הדיון הציבורי כל הזמן דש ומדשדש בביקורת על המדיניות
    הישראלית הן הפנימית והן החיצונית,הבעייה היא שהבקורת לרוב לא עוסקת בטיעונים של המדיניות ואותם מפריכה או מקעקעת,ע"י הבאת נתונים ועובדות והתייחסות אליהן ופרשנות על הנתונים והעובדות, הבקורת בדיון הציבורי הישראלי, מופנית לרוב כלפי הטוען, ואין זה משנה כלל וכלל מאיזה צד של המפה הפוליטית,הן השמאל הישראלי והן הימין הישראלי והן המרכז הישראלי, מתעסקים יותר בגופו של טוען תוך עשיית דמוניזציה ודה לגיטימציה לאישיותו של הטוען, ולרוב כלל לא מתייחסים לטיעון או לדיעה המובעת,הבקורת מכל הצדדים תמיד נושאת אופי צהבהב ומזכירה חבורת רכלנים (רכילאים אם תרצו) פוליטיים מאשר אנשי רוח שאידאולוגיה כזו או אחרת עומדת אחרי התנגדותם או בעדותם בנושא שעל סדר היום. ואת זה צריך לשנות,מאחר והרשימה כאן מתייחסת ורומזת בעקיפין גם לרעש שמתחולל הן בקשר לקרן לישראל חכדשה ולמתקפות האישיות על היו"ר של הקרן ח"כית מרצ לשעבר נעמי חזן, הרי שהטקטיקה שהייתה נקוטה ע"י מרצ כתנועה כמפלגה (בעיקר בימיו של יוסי שריד) הייתה בדיוק כזאת,והתקשורת שיתפה פעולה וכוונתי לא רק בנושא של הסכסוך הישראלי פלשתיני אלא גם בנושא של דתיים מול חילונים(ההתקפות האישיות על ראשי ש"ס)ובנושא החברתי באופן כללי.אז כך שאני באופן אישי אינני חשה שהדיון הציבורי עוסק בשאלה האם זה לגיטימי או לא לגטימי לבקר את פעולות מדינת ישראל,מלבד אולי מדי פעם כשנשמעות קריאות לא לעסוק בזה מחוגי הימין הקיצוני או הימין מרכז, שמנהיגיהם באים ממנטליות של ציות ללא עוררין כלפי מי שנמצא גבוה בסולם ההארארכיה השילטונית,אולם זהו מיעוט אז כך שביקורת יש ויש,אולם היא נושאת אופי רכילותי ולא אופי ענייני.
    נקודה שנייה שאני מבקשת להתייחס אליה ברשימה זו ……………"הגילוי המרעיש הוא שיש תנועות חברתיות ופוליטיות לא אלימות בישראל אשר מתנגדות למלחמה, מתנגדות למצור ולסנקציות כלכליות בכוח הזרוע, לא פחות מאשר הן מתנגדות לשימוש בטרור. יש תנועות בישראל שיש להם אג`נדה חלופית לכוח צבאי שמרחיק אותנו מפתרון כולל במזרח התיכון. מערכת הדה לגיטימציה וההשתקה שעושים להם פועלת ללא הרף, ולמרות מערכת זו, ההתנגדות לאלימות כפיתרון קיימת ותמשיך להתקיים"…………….ובכן ראשית, זה לא גילוי כל כך מרעיש שיש תנועות חברתיות ופוליטיות שמתנגדות למלחמה לא רק לעופרת יצוקה אלא לרוב המלחמות שהתחוללו כאן לאחר מלחמת ששת הימים,תנועות התנגדות כאלה היו ועודן,זה לא התחיל ב-"עופרת יצוקה" הבעיה היא שאת אותה מידה ואת אותה נחישות שהן מגלות נגד יציאה של ישראל למלחמה מזויינת בשאלת הסכסוך הישראלי פלשתיני,הן לא מגלות כשזה נוגע לצד השני,יש לרוב התנועות הפוליטיות מהצד השמאלי של המפה,נטייה בשעה שהן מדבררות את האג`נדה שלהן להתעלם לחלוטין מן הנרטיב הישראלי ולאמץ את הנרטיב של הצד השני כשהן מביאות את האג`נדה שלהן לדיון הציבורי,דבר שמעורר אנטגוניזם וסימפטומים של "הפרעת קשב וריכוז" מצד הציבוריות הישראלית כשתנועות השמאל שמות את האג`נדה שלהן על שולחן הדיון הציבורי. וזו טעות חמורה לעניות דעתי הבלתי קובעת לחלוטין כמובן, כי את הנרטיב הפלשתיני כולם מכירים ויודעים לא צריך את השמאל בשביל זה,את הפתרון לא שומעים,את הפתרון המעשי שוב של הבאת נתונים ועובדות ואל מולם פתרונות, פתרון מעשי של הייכן יעבור הגבול למשל בין שתי מדינות לשני עמים? התשובות מאוד מעומעמות(בדיוק כמו של הימין שאומר "על הגבולות נדבר במשא ומתן לא נגלה אותו קבל עם ועדה .כאילו שהציבוריות הישראלית מנועה מלדעת זאת כי זה סוד כמוס שילחש באזניהם של הפלשתינים אבל לא יאמר בקול רם ברור וצלול קודם כל לישראלים, אז כך שבזה השמאל לא שונה מן הימין). .
    אז כמי שמשייכת עצמה לצד השמאלי של המפה, אני אומרת ,אני מתנגדת למתקפה חסרת הרחמים על תושבי שדרות, ועל תושבי עוטף עזה ושגם הצד הפלשתינאי נוקט באלימות כדרך לשיחרור עצמי, ואם מתנגדים ליישוב סכסוכים בדרכי אלימות צריך לבקר את שני הצדדים לסכסוך באותה נחישות שאנחנו מביעים בבקורת העצמית שלנו כלפי המדיניות הישראלית המדיניות הפלשתינית גם היא ראוייה לבקורת לא פחות קשה,ולא צריך להניח לצד הימני של המפה "לעשות את העבודה המלכלכלת",ואם הם הצליחו במשך עשרות שנים להפוך את חיי היומיום שלנו, לסיוט מתמשך, ואם הם הצליחו לערער את היצבות הכלכלית שלנו כי בכל פעם שהם הפעילו את הטרור שלהם כלפינו היציבות הכלכלית שלנו התערערה לא פחות,ואם הם הצליחו בסכסוך המתמשך שלהם איתנו להביא לכך שאת רוב המשאבים החומריים אנחנו מפנים לביטחון ולא לחינוך ולבריאות ולרווחה ולשוויון מעמדי, אז כנראה,אולי? הייתכן? שהם לא כל כך חלשים?וזקוקים לשמאל הישראלי ,לחסותו ולהגנתו?.

    "

  11. עיניים לראותEYES2C

    עוד לא עברו שבועיים מאז ביקר המאפיונר בורלסקוני, שמתנגד לדו"ח גולדסטון לפחות כמו אהוד או ביבי… ב- 1.2.2009 בעת ביקורו פירסם
    "הארץ – עיתון לאנשים חושבים" בכותרת "ברלוסקוני בירושלים: ישראל נהפכת לאחת מחמש המדינות הקרובות ביותר לאיטליה", את אמירתו של ביבי – בעל הסקופים: "אני חייב להגיד, סילוויו ידידי היקר, לך יש ראייה ברורה, יש לך נחישות ויש לך אומץ לב". נסלח לו לביבי. הוא לא הבין את מה שפיו אמר, ושפתיו של "בעלה של שרה" לא עצרו את השטות, וכך זו "נפלטה". ‎ביקורת על האורח לא ניתן היה למצוא עד שהמריא בדרכו חזרה לרומא. אז התפרסמה בדה מרקר סקירה נרחבת על המאפיונר. גם הכותרת היתה ראויה: "נא להכיר: ברלוסקוני – ראש ממשלה, מיליארדר, מקורב למאפיה, מסתבך בשערוריות מין ואוהב ישראל". אבל גם כאן מחקו העורכים את התגובות הביקורתיות – כראוי לעיתון לאנשים חושבים…

  12. אבי פחימה

    זכיתי בהתערבות כמה זמן ייקח עד שתכתבי מאמר שמשבח את בן כספית על פרסום מאמרו בטענת הפוך על הפוך כלשהי.
    . זכיתי בהתערבות כי למדתי מכתיבתך באתר הזה שהדבר החביב עלייך הוא לכתוב תמיד הפוך בטיעונים נטולי נפקות לוגית.
    לעצם העניין: הסתה זו הסתה, ותמיכה בהסתה גם מצד מי שמחזיק מעצמו שמאל שפוי/יחיד וכו` מצערת תמיד.
    לא שזה יעזור.

  13. דרור בל"ד

    כותב אבי פחימה: "…מאמר שמשבח את בן כספית על פרסום מאמרו בטענת הפוך על הפוך כלשהי".
    כדאי ללמוד לקרוא: "למרות חוסר האחריות באופן שבו פרסם בן כספית את הדו"ח של תנועת הימין הקיצונית "אם תרצו" אנו רוצות להודות לו על החשיפה שהוא העניק להתנגדות…"

    מסיק אבי פחימה: "למדתי מכתיבתך באתר הזה שהדבר החביב עלייך הוא לכתוב תמיד הפוך בטיעונים נטולי נפקות לוגית".
    אך במאמר נטען: "הם עשו שירות משמעותי ביותר לחברה בישראל, כיוון שעתה נחשפה בבמה מרכזית העובדה שהייתה התנגדות למלחמה הזאת".

    זה נושא המאמר. היתה התנגדות (נניח לטיבה ולסיבותיה) שהושתקה ע"י תקשורת מגמתית. באו עלובים אלו ופרסמו ברבים את ההתנגדות. הם עשו זאת בדרכם- דרך הציונים – עם כל ההבלים הרגילים בדבר אנטישמיות חדשה וכו`, אך העובדה עובדה, והפרסום פרסום.

    מוציא דבר מהקשרו ומעיד כי לא הבין דבר מכוונות הכותבות: "לעצם העניין: הסתה זו הסתה, ותמיכה בהסתה גם מצד מי שמחזיק מעצמו שמאל שפוי/יחיד וכו` מצערת תמיד".
    על ההסתה נכתבו מאמרים רבים ותגובות רבות. מאמר זה אינו דן בהסתה. תמיכה בהסתה? האם יש במאמר זה תמיכה בהסתה? אם כן, צטט את המשפטים הרלוונטים. אם לא, ראוי כי תחזור בך מדבריך.

  14. אבי פחימה

    בן כספית הוביל מסע הסתה כנגד נעמי חזן והקרן החדשה.
    יעל ברדה מתעלמת מכך בגלל שיותר חשוב ומשמעותי מבחינתה ש"חשף" את ההתנגדות של שניים וחצי ישראלים לעופרת יצוקה. להתעלם מהסיכון האדיר שבדרדור הדמוקרטיה הישראלית במורד המדרון החלקלק רק כי אולי מישהו ישם סוף סוף לבד לחבורה הפאטית שלך זה גובל באוטיזם. (וסליחה כמובן מהאוטיסטים שלא בחרו בכך בניגוד לך לברדה ולשותפיכם בהתנגדות הרציונלית להגנת ישראל על אזרחיה).

  15. דרור בל"ד

    "יעל ברדה מתעלמת מכך [מסע ההסתה] בגלל שיותר חשוב ומשמעותי מבחינתה ש"חשף" את ההתנגדות של שניים וחצי ישראלים לעופרת יצוקה".
    –יעל ברדה מתעלמת מכך (קודם תמכה, עכשיו הנוסח שונה למתעלמת) היות ומאמרה אינו עוסק בסיכון האדיר שבדרדור הדמוקרטיה הישראלית במורד המדרון החלקלק (בכך עסקו שפע מאמרים אחרים) אלא בתוצאה אחרת של הסתה זו: בכך ש"חשף" את ההתנגדות של שניים וחצי ישראלים לעופרת יצוקה. המספרים, אגב, נוטים להערכה שלך, ולא כפי שנכתב – כמה עשרות אלפים. (המדד שלי הוא מס` היהודים שהצביעו לחד"ש, לבל"ד ולרעם-תעל, והתומכים המעטים בהחרמת הבחירות מסיבותיהם של התנועה האיסלמית ושל אבנאא אל בלד).

    "להתעלם מהסיכון האדיר שבדרדור הדמוקרטיה הישראלית במורד המדרון החלקלק רק כי…"
    –אתה חוזר על דבריך ואני אחזור על דבריי: יש לך בעייה בהבנת הנקרא. אני מניח כי לא תבין גם את דבריהם של עדי אופיר ושל אריאלה אזולאי. למען אלה שכן יבינו:
    "הביקורת המנומקת, כך קיווינו, תסמן את חילוקי הדעות המהותיים, את המרחק שממנו אנו מדברים, ותבטיח לבדה את תנאי התקשורת. אבל היום [2002] ברור כי כדי להתעקש הן על התקווה והן על התקשורת לא די בביקורת – נחוצה גם אוטופיה. ונחוץ לא פחות לדעת לתת ביטוי לבדידות, לניכור של מיעוט, לנואשות של מי שמבקש לשמר באמצעות כתיבה מידה של הגינות במצב שבו אין ידיים נקיות. כתיבה כזו היא תנאי הכרחי (לא מספיק) להפרדה, החיונית כל כך היום, בין ממלאי פקודה לבין מסרבי פקודה ".[2002 – ועדיין יש מי שמשתפים פעולה עם הציונים, או כמו שהם מכנים את עצמם – השמאל הציוני. דרור]
    מתוך: ימים רעים, הוצאת רסלינג 2002, עמ` 13-14.

    עדיין לא הראית כי יעל ברדה תמכה בהסתה. אין לי עניין בויכוח פוליטי עם אף ציוני האם ההתנגדות היא רציונלית והאם היא תורמת להגנת ישראל על אזרחיה. אני אכן רגיש למילה `הסתה` ולצירןף המילים `תמיכה בהסתה`, וזו הסיבה היחידה שהגבתי לתגובתך.

  16. עמירם ברוטמן

    כפי שהתפרסם לפני מספר ימים ב-www.monitin.org.il

    גרוע יותר
    האשמות של כל מיני חוגים כגון "אם תרצו" ובדיקת ועדת משנה של הכנסת, נגד הקרן החדשה לישראל, לא מספיקות. יש בוגדים גרועים יותר. קחו למשל את נאומו של ברלוסקוני בבית לחם, שהשווה בין עזה לשואה. תחשבו רגע מי הביא את ראש ממשלת איטליה לארץ, ותעמידו לדין את נתניהו שגרם למעשה חמור מדו"ח גולדסטון. אפרופו הדו"ח: קשה לא להיזכר שהגרמנים גייסו מאה מדענים להפריך את התיאוריה של איינשטיין היהודי. תגובת איינשטיין הייתה: `לא צריך מאה מדענים. מספיקה עובדה אחת להפריך את תורת היחסות`. אותו הדבר לגבי גולדסטון.

  17. ניצן אביב

    גם אני, כאחד מתוך "אחד וחצי ישראלים שהתנגדו לעופרת" שניתכה על עזה מצהיר שהתנגדתי למלחמה הארורה והאכזרית נגד הפלסטינים בעזה ונגד המצור הברוטאלי הנפשע ולסנקציות הכלכליות האכזריות והבלתי אנושיות שבאו בעקבותיו.
    ולמגיבים: חן, קורנבלום ופחימה ייאמר:
    מי אמר לאומנים ימנים קיצוניים, גזענים נפשעים ופאשיסטים יהודים-ישראלים מתועבים שטופי-מוח להחריד – ולא קיבל?