חפשו את וול סטריט ומצאו משבר

איציק ספורטא

יוון נמצאת במצב כלכלי רעוע שיכול להגיע לפשיטת רגל בשל חובות כבדים. מכתבה שפורסמה היום בניו יורק טיימס מתברר שממשלת יוון קיבלה עזרה לא מבוטלת מבנקי השקעות בוול סטריט כדי להגיע למצבה העגום. השימוש במכשירים פיננסיים מורכבים, שהיו אמורים לפזר סיכון ולאפשר לבנקי ההשקעות להרוויח הון, לא נשען רק על הלוואות שנתנו לפרטים או חברות אלא גם למדינות ששיתפו פעולה כדי לא לדווח לציבור על מצבן האמיתי.

ב-2001 לוותה הממשלה היונית מיליארדי דולרים בעסקה שהוגדרה כך שלא יראה שזו הלוואה (Currency trade). גם לפני כמה חודשים כאשר המשבר נראה כבר כעובדה ניסתה חברת גולדמן סאקס לשכנע את ממשלת יוון למחזר את חובה, כמו שנעשה למיליוני אמריקאים שמחזרו משכנתאות בלי סוף, הפעם ללא הצלחה. הצורך של ממשלות לשחק בנתונים נבע גם מהצורך לעמוד בתנאים שהוצבו להצטרפות לאיחוד האירופי, גירעון של 3%. זה לא נעשה בחינם אלא שעבד את משאבי המדינה לחברות הללו. ביוון למשל הכנסות עתידיות מתשלומים לשדות התעופה וממפעל הפיס היווני.

כך שהחברות בוול סטריט מעורבות גם במשבר הפיננסי של המדינות לא רק בעקיפין אלא באופן ישיר. אז זה עובד כך חברות השקעה למיניהן מייצרות כלים פיננסיים שמגדילים באופן ניכר את רווחיהן, הן לא מסתפקות ביחידים או חברות עסקיות אלא מערבות גם מדינות במהלכיהן, משום מה מדינות משתפות פעולה עם המהלכים הללו, כאשר כל זה קורס המדינות נחלצות לעזרת אותן חברות שיצרו את כל הבלגן הזה. כך שהן תמיד מרוויחות.

נשאיר בצד את בנקיי ההשקעה הרי מהן לא מצפים לכלום אבל למה מדינות משחקות את המשחק הזה? כיון שגם פוליטיקאים חיים בעולם שהאדיר את חשיבותם של שווקים. הממשלה כידוע צריכה להיות קטנה והמיסים נמוכים (נטל המס ביוון נמוך ב-7.5% מהממוצע האירופי). מיסים נמוכים אינם מאפשרים לתת שירותים מתאימים לאזרחים, אז מה עושים? אפשר לא לתת שירותים שכאלה ולטעון שכך צריך להיות ולנסות להיבחר, או שאפשר לרמות ולהטעות את הציבור. ומי עומד אכן כדי לעזור ברמאות הזו, חברת בוול סטריט, שעד המשבר האחרון מעמדן היה חזק מזה של ממשלות ומדינות.

במחשבה שנייה, עצם הצורך לפעול באופן מטעה מראה שללא ההטעיה הזו הסיכוי של הפוליטיקאים להיבחר היה נמוך כיון שהציבור לא היה מקבל מדיניות תקציבית מרסנת ומיסים נמוכים כנדרש על פי חכמי וול סטריט והכלכלה העולמית. יש לפחות מדינה אחת שבה לא היה צריך לנקוט אפילו בשיטות שכאלה כיון שהציבור מוכן לאכול כל קיצוץ בתקציב ובעיקר בתקציבים החברתיים בלי להניד עפעף.

בלי קשר מי אחראי ועל מה ברור שמה שהיה עד עתה צריך להשתנות, בעיקר מעמד העל של שווקים ושווקים פיננסיים במיוחד. אבל זה לא מספיק כדי לעשות זאת יש לחדש את ההבנה שתפקידן של מדינות אינו לספק נתונים כלכליים שנחשבים לטובים אלא גם לספק לאזרחיהן חיים של כבוד.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דני כהן

    קראתי איפשהו שממשלת יון זיפה מאזנים או איזה שהם פרמטרים כלכליים כדי להכנס לאזור היורו.

    חלק מהמחאה כעת הוא סרוב של נהגי המוניות למשל לדווח דיווחי אמת על הכנסותיהם. ואולי עוד מגזרים? נטל המס מופחת וההכנסות של ממשלת יון קטנות עוד יותר.

    מה שנהדר זו התגייסות הציבור. בארץ אפשר רק לחלום.

  2. לארי שמואלסון

    Larry Summers שהיה סמואלסון, עד שמשפחתו החליפה שם, ובן ברננקה מייצגים את וול סטריט בממשל. הם השולטים האמיתיים בנשיא אובמה, יחד עם בנו של איש האצ"ל רם עמנואל. שניהם שירתו כבר את רייגן, ורח"כ גם את קלינטון. אין פלא שוול סטריט ממשיך לפשוע באינטרסים של ארה"ב ושל העולם. [אגב, גם לנו יש שם נציג יעקב פרנקל שהוא אחד האחראים לפשעים של איי.אי.ג`י].

  3. שור

    מדינות שהגדילו את הגרעון שלהם באופן דרמטי, כמו יוון, פורטוגל, ספרד, איטליה, אירלנד, בריטניה, ארה"ב ועוד (והיה להן חוב לאומי גבוה), מתקשות כעת לצאת מהמיתון והאבטלה.
    מדינות שהגדילו את הגרעון במעט, כמו קנדה, גרמניה, סקדינביה, ישראל, אוסטרליה ועוד, עוברות מוקדם יותר לצמיחה.
    המוניטאריזם שוב מוכיח את עצמו.

    שור

  4. יונתן קרוביצקי

    השאלה היא כיצד ניתן לסמוך על בעלי השררה שלא יתנו ידם בקשרי הון שלטון? הרי יוון גילתה את התרגיל המושלם – גם מתן שירותים וגם מיסים נמוכים. פלא כלכלי. לצערינו, איש מהפוליטיקאים אינו חסין מפני הטריקים שיישבעוי את רצונות האלקטורט בלי לתרום תרומה של ממש לחברה. זה לא מכבר נתקלתי בפרק מספרו של וורנון וואטס בשם Goverment is Political. וואטס מעלה את מלא הבעיה של בעיית הסוכן דווקא בממשל, ומציג ביקורת נוקבת על אנשים שמנסים "לשפר" דברים, בעיקר את מעמדם.
     http://mises.org/daily/4080

  5. זה התחיל מזמן!

    מי שעוקב יודע. ומי שקורא את את הניו יורק טיימס, יודע – קצת פחות…
    ‎ועוד: בדיווחים השקריים היו מעורבות ממשלות של הימין [ניאו דמוקרטיה] ושל הסוציאל דמוקרטים [פאסוק] כאחד!

    In 1985, supported by a US$1.7 billion European Currency Unit (ECU) loan from the EU, the [GREEK] government began a 2-year "stabilization" program with moderate success. Inefficiency in the public sector and excessive government spending caused the government to borrow even more money. By 1992 government debt exceeded 100 percent of Greece`s GDP. Greece became dependent on foreign borrowing to pay for its deficits, and by the end of 1998, public sector external debt was at US$32 billion, with overall government debt at US$119 billion (105.5 percent of its GDP).
    Read more: Greece Overview of economy , Information about Overview of economy in Greece http://www.nationsencyclopedia.com/economies/Europe/Greece-OVERVIEW-OF-ECONOMY.html#ixzz0fXpSpgjH

  6. עיניים לראותEYES2C

    מי שהוסיף על הקשיים האובייקטיבים של כלכלת יוון, ושיכנע את שרי האוצר שלה לרמות את בריסל, לא עשה זאת בגלל דאגה לטובת היוונים, או מרצון להציל אותם מנפילה. ההפך הוא הנכון: ארה"ב רוצה להחליש את כל הכלכלות המתחרות בה לרמה שבה הוא תוכל להמשיך לשלוט בעולם.

    זה לא דבר קל, כי כלכלת ארה"ב – שהתמסרה לוול סטריט ולמלחמות שנועדו להעשיר את תעשיות הנשק – גם היא בנויה על כרעי תרנגולות מאותה התוצרת. מי שמוכר הלוואות יקרות דומה למוכרי הטיל "פטריוט"… גם כשטיל לא פוגע הוא מעשיר את מיצריו.

    אבל לארה"ב כמה בעיות:
    * סין מסרבת לפחת את ערך המטבע, למרות הלחצים של ראשי וול סטריט שבממשל אובמה.
    * הפיחות בערך היורו בהשוואה לדולר עוזר לתעשיה האירופאית לייצא לארה"ב.
    * מצב הכלכלה בארה"ב לא טוב. מספר מחוסרי העבודה גדל, ועימו התסיסה החברתית. והעם מתחיל להבין שטובת וול סטריט – שהביא את מרבית הצרות על העולם – אינה טובתו.

  7. רונן

    1. יש אצלך קצת בלבול בסדר הדברים לטעמי – מרבית המדינות שאתה מציין שהגדילו את הגרעון התקציבי שלהן באופן דרמטי הן המדינות שנפגעו באופן ישיר וקשה מהמשבר הפיננסי. אולי הקושי שלהן לצאת מהמשבר נובע מהיקף הפגיעה שלהן עקב המשבר הפיננסי?

    2. איך המוניטריזם מתיישב עם כך שלמרות שהגרעון הצרפתי ב- 2009 הוא קרוב ל-8% נתוני הצמיחה שלה היו הגבוהים ביותר בגוש היורו? כן, אני מניח שבטווח הארוך הם יאכלו אותה.. אבל אתה, כך נדמה לי, דיברת על הקצר..