על רשתות השיווק וצו הרחבה

איציק ספורטא

בתחילת פברואר חתם שר התמ"ת על צו הרחבה להסכם הקיבוצי הכללי בענף רשתות שיווק המזון. מאותו רגע ההסכם הקיבוצי חל על כל העובדים ברשתות המזון בלי קשר לחברותם בהסתדרות או לחברות של רשתות המזון באיגוד לשכות המסחר. הרעיון של צו ההרחבה הוא לקבוע תנאים ושכר עבודה זהים, במקרה זה בענף ספציפי, כדי שלא ייווצר מצב שמי שמנצל עובדים ייהנה מיתרון תחרותי.

בישראל אחוז העובדים המאורגנים הולך ופוחת ב-2006 הוא היה 34% לעומת 45% בשנת 2000. לעומת זאת השינוי בשיעור העובדים המכוסים בהסכם קיבוצי באותן שנים לא השתנה והוא נשאר בסביבות 56%. ברוב המדינות בעולם הפער בין שיעור המאורגנים לשיעור המכוסים הוא בדרך כלל קטן. יוצאת מן הכלל היא צרפת שבה אחוז המאורגנים פחות מ-10% בעוד אחוז המכוסים בהסכם קיבוצי הוא מעל ל-90%.

חלק מן הפער בין שיעור המאורגנים לשיעור המכוסים בישראל הוא בשל קיומם של צווי הרחבה, אלו מכניסים תחת כנפי ההסכם הקיבוצי גם עובדים לא מאורגנים. ככל שאחוז המאורגנים קטן גדלה חשיבותו של צו ההרחבה אלא שזה תלוי ברצון פוליטי של שר התמ"ת ובקיומו של הסכם קיבוצי כללי. ללא קיום של הסכם שכזה לא יוכל שר התמ"ת להרחיב את ההסכם.

במקום לקבל את אשר הוטל עליהן רשתות השיווק הפרטיות פנו לבג"ץ כדי שזה יבטל את צו ההרחבה, למה? "העותרות טוענות כי "הצו לוקה בחוסר סבירות קיצוני, אפליה פסולה וחוסר מידתיות, ופוגע פגיעה אנושה ובלתי הפיכה בכל יתר המעסיקים, בתחרות ההוגנת ובסופו של יום – בעובדים ובציבור הצרכנים". העותרות משתמשות בארסנל מילים מרשים, אפליה, חוסר מידתיות, פגיעה אנושה ובתחרות הוגנת. כבר בהודעה על צו ההרחבה נכתבה התשובה לטיעון המגוחך הזה: "עו"ד שלמה יצחקי, הממונה הראשי על יחסי עבודה בתמ"ת מציין כי השר דחה ההתנגדויות ככל שהן נוגעות לנושא התחרות שכן מטרתו של צו הרחבה היא שהתחרות לא תתבסס על עלויות העבודה של המעסיקים בענף, שאם לא כן אינטרס התחרות העסקית תמיד יגבר על האינטרס של שמירה ושיפור תנאי העבודה והשכר. והאלטרנטיבה לצו ההרחבה ושיפור תנאי העבודה תהיה התדרדרות בתנאים תוך ביטול הסכמים קיבוציים קיימים".

מי שבונה את האסטרטגיה העסקית שלו על ניצול עובדים עדיף לכולם שיחדל להתקיים, ואם צו ההרחבה הזה יביא לכך שעסקים אלו יסגרו מה טוב. עובדי מדינת ישראל אינם זקוקים למעסיקים שהדרך היחידה שלהם להתקיים (לפי טענתם) היא להתקמצן עם העובדים. כאן יש מקום גם למעורבות הצרכנים שצריכים להימנע מקנייה במקומות כאלה. אני גם די משוכנע שבג"ץ ידחה את העתירה מה גם שאיגוד לשכות המסחר וההסתדרות הגישו לבג"ץ בקשה לביטול העתירה.

היכולת לתת צו הרחבה נובעת מכך שקיים הסכם קיבוצי כללי וחלק ניכר מהעובדים בתעשייה הזו עדיין מאורגנים. בתעשיות שבהן אין הסכם קיבוצי כללי ובתעשיות ששיעור העובדים המאורגנים בהם קטן הסיכוי שצו ההרחבה יתאפשר כמעט בלתי קיים. לכן יש צורך להמשיך להתארגן, בעיקר במגזר הפרטי, ולהמשיך לחתום על הסכמים קיבוציים.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דב בינדר

    בשביתה הגדולה במטרודן הרי יכול היה שר התמ"ת בקלות למנוע את השביתה או להפסיק אותה לאחר שהחלה ע"י צו הרחבה המחיל על נהגי מטרודן את ההסכם הקיבוצי של השכירים הקבועים בדן ואגד,הוא לא עשה את זה והנהגים הפסידו בשביתה.

  2. עודד גלעד

    צווי הרחבה ואיגודי לשכות מסחר מרחפים להם בידיעות הכלכליות הלא ברורות שמלוות את פסקול החדשות של חיי, עד שנוחתת פתאום בדוא"ל טור דעה שמסביר מה העניין.
    איזה כיף!

  3. דניאל

    ונהיה תקועים עם מונופול של שופרסל ומגה, תזכרו את צו ההרחבה הזה.
    אני מניח שלכם זה בעיקר יעזור. ככה תוכלו להראות שיש יותר ויותר מסכנים בחברה שלנו, שאפילו אוכל לא מצליחים לקנות (כי עכשיו המונופולים דופקים מחירים, ואין מי שיתחרה בהם).

    כמובן שאז תהיה לכם את כל ההצדקה להלאים את רשתות המזון, ונחזור לחזון הסוציאליסטי הטוב והישן – שבו מדינת ישראל מחליטה עבורנו כמה ומה נאכל.

  4. משה

    על הטור המעניין. הגיע הזמן ש"העוקץ" יחזור להיות אתר שעוסק בעיקר בענייני כלכלה ומציע זווית התבוננות אחרת על נושאי כלכלה אקטואלים. בזה כוחו ותרומתו הגדולה לדיון הציבורי.
    די למאמרים שעוסקים בביקורת תרבות ובניתוח סדרות טלוויזיה – מעבר לכך שיש כל כך הרבה כותבים שעושים זאת, הדברים הנכתבים שם צפויים, לעוסים וחוזרים על עצמם.
    הערך המוסף של האתר הוא הביקורת הכלכלית והמאמרים של ספורטא ודהאן!