רווחה ובניין זה אותו עניין

אסף בונדי

לאחר מסע התארגנות חשאי ויסודי ומאבק ארוך ומתיש למען הכרה בוועד עובדים יציג במפעל אקרשטיין בירוחם, פסק בית הדין האזורי לעבודה באחרונה פסיקה תקדימית הקובעת כי המפעל בירוחם (שהינו אחד משלושה מפעלים בבעלות חברת "אקרשטיין תעשיות" הממוקמים בקצוות הארץ – ראש פינה, אשדוד וירוחם. הפרד משול כבר אמרתי?) הינו יחידת מיקוח נפרדת, וכי על החברה לשאת ולתת עם הוועד הנבחר במפעל ללא דיחוי.

אחרי 24 שעות של חגיגות שמחה ושכרון חושים של העובדים המרוגשים והפעילים המסורים, בתוכן כבר ראינו את האופק הוורוד של שינוי יחסי העבודה במפעל, נאלצנו לקפל את ערכת החגיגות ולחזור לאווירת המאבק – הסתדרות העובדים הכללית תעשה הכל על מנת לחבל בהתארגנות.

מסתבר שההסתדרות הכללית לא מבזבזת זמן; ללא בחילה באמצעים, היא ניצלה את פסיקתה התקדימית של השופטת הנאורה (שאילצה את חברת אקרשטיין לפתוח שערי שאר המפעלים בפני ארגון עובדים, על מנת לעודד התארגנות בשאר חלקי החברה) ופלשה לטריטוריה שהכשיר "כוח לעובדים". תוך יומיים הודיעה ההסתדרות כי פקדה כ-250 עובדים בחברה וכי היא ארגון העובדים היציג בחברה כולה ופניה למו"מ קיבוצי.

החתמת 250 עובדים המועסקים בשלושה מפעלים נפרדים במהלך יומיים בלבד זה בהחלט פלא גדול, במיוחד בהתחשב בעובדה של"כוח לעובדים" לקח שלושה חודשים לפקוד 64 עובדים. מעדויות של עובדים עולה, שהנהלת החברה הזמינה את ההסתדרות להחתים את העובדים (שברובם הינם חברי הסתדרות מיום תחילת עבודתם בחברה אך חתומים על חוזים אישיים האוסרים התארגנות!) ואף סייעה להם במהלך ה"מפקד", כאשר אחד-אחד הוכנסו העובדים למשרד מנהל המפעל והוחתמו, או כאשר שלחה ההסתדרות את נציגיה למפעלים השונים להחתים עובדים ומנהלים.

גם לירוחם הגיע נציג ההסתדרות, כאורח של ההנהלה כמובן. באסיפת העובדים שהתקיימה באותו יום הוא נשאל איפה היתה ההסתדרות במשך 25 השנים האחרונות, איפה היתה ההסתדרות כאשר פיטרו את נציגי הוועד שקם בירוחם, שלוש שעות אחרי בחירתו, ולמה חיכו עד אחרי הפסיקה התקדימית ולא באו לפני; הוא לא ידע לתת תשובות. העובדים הכועסים הראו לנציג המצוחצח את הדרך החוצה מהמפעל ואנחנו המשכנו לדון בהיערכות של הוועד למו"מ. גם מבין הדרגים הניהוליים הוותיקים במפעל, שהיו עדים להתאגדות הקודמת ולהתרחשויות בחודשים האחרונים, סירבו רבים לחתום. ההסתדרות והמעסיקים שוב עושים יד אחת במטרה המוכרת לכולם – למכור את העובדים, כמטבע עובר לסוחר (או כאבן שפה משתלבת, במקרה הזה). כנראה שמשהו מסריח בממלכתו של עיני. האם הריקבון לא נראה למרחקים?

לצערנו כי רב, כבר בפגישת היכרות ראשונה שיזמנו, הוועד והארגון מול ההנהלה, סירבה נציגת הבעלים להגדירה כתחילתו של מו"מ וקטעה אותה עם תחילתה. הנהלת החברה הציגה עצמה מבולבלת לאור "הנסיבות החדשות" בהן הכריזה ההסתדרות על עצמה כארגון העובדים היציג, ניסתה להפוך את הפסיקה החד-משמעית של שופטת בית הדין האזורי והמשיכה לזלזל בוועד הנבחר; אין צורך לומר שהזלזול בחוק המשיך בכך שלא נתנו לנציגי "כוח לעובדים" להיכנס לשאר מפעלי החברה, לא ישבו למו"מ עם הנציגות הנבחרת בירוחם וההכפשות על הוועד ועל הארגון (שצויר כ"קומוניסטי", "אלים" ועוד) המשיכו ביתר שאת.

את הסאה הגדישה הנהלת החברה הוותיקה בתלונות למשטרה שהוגשו נגד יו"ר הוועד הנבחר, ובנוסף אלימות המאבטחים במשרדיה בהרצליה כלפי מפגינים שמחו על סירובה המקומם להכיר בוועד ולשבת למו"מ. אבל דבר אחרון בעניין יש לומר – העובדים עיקשים ואיתנים בעמדתם; הם לא ייכנעו למדיניות אלימה וקטנונית של הנהלת החברה, לא יוותרו על הבניין שהקימו במו ידיהם – ועד עובדים במסגרת "כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי"; כל פעולות המחאה הושתקו וההכנות לערעור החברה (בשיתוף עם הסתדרות העבדים הכללית) לבית הדין הארצי בעיצומן. בתקווה שמשם העובדים לא יצאו מפסידים!

מול מקרה אקרשטיין ניצב אירוע נוסף של התארגנות עובדים, והפעם בעמותת "יחדיו" (הנתמכת על ידי קרן רש"י) – המספקת שירותי רווחה, במסגרת הפרטת השירותים החברתיים במדינה, בכל אזור הדרום. העמותה, המגדירה עצמה כ"עמותה הפועלת לקידום שינוי חברתי ואוכלוסיות חלשות", הביאה להרמת גבה אפילו אצל הסקפטיים והפסימיסטים ביותר מבין העובדים המתארגנים. לאחר היוודע דבר התארגנות העובדים להנהלת העמותה החברתית, נשלח מכתב "זימון לשימוע לפני פיטורין" והחל סבב ההפחדות והאיומים, שכה מוכר וידוע בקרב גופים וחברות פרטיים.

מסתבר שה"שינוי החברתי", שהעמותה ששה לקדם וחורטת על דגלה, הינו לכיוון של קידום ההון הפרטי על גבי העובדים (שעובדים לעתים בתנאים שמתחת לשכר המינימום). הנהלת העמותה לא בוחלת באף כלי או שיטה במלחמתה בעובדים המתארגנים – איומי פיטורין, עיכוב המלצות (שחשובות לסטודנטים הרבים שעובדים בעמותה להמשך לימודיהם), ביטול משמרות פתאומי ואף הזמנה לשימוע בטענות מופרכות.

מעניין מה עובר בראשיהם של ראשי העמותה, כאשר הם חושבים על שינוי חברתי – האם שינוי חשבון הבנק שלהם.

אסף בונדי, פעיל ב"כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי"

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. שי כהן

    אסף בונדי מצטנע ונמנע מלציין כי הוא האיש המלווה באופן ישיר ומסור את סניף אקרשטיין ירוחם לאוך כל הדרך, ואף מוביל את ההתארגנות בעמותת יחדיו

    כבוד להיות שותף שלך אסף

  2. עודד גלעד

    לא ידעתי שכך עושה ההסתדרות. בושה אמיתית!

  3. שולי

    מרגש, יישר כוח.
    העניין של קרן רש"י , חייב פרסום בארץ ובעולם. שידעו התורמים ושתורד המסכה.

  4. אילנה

    יישר כוח להתמודד עם התיפלצות הללו

  5. ליאת יקיר-טמנג

    לדעתי, מי שמדבר בזכות העבודה המאורגנת בישראל ובחשיבותה ובד בבד מגן היום על ההתנהלות הבירוקרטיה של ההסתדרות חוטא ומחטיא. ההסתדרות בשנים האחרונות פועלת בשיתוף פעולה כמעט מלא עם מעסיקים. אנשי מנגנון ההסתדרות איבדו את יושרם בעיניהם של רבים מהעובדים שמחוייבים לא מרצון לשלם להסתדרות מתוקף הסכמים שלעיתים אף לא מקויימים. כל אדם בישראל ששואף ופועל לשינוי חברתי ומאמין בכוחם של עובדים מאוגדים ובחשיבות חיזוק העבודה המאורגנת, חייב היום לגנות בכל פה את התנהלותה של ההסתדרות הכללית כלפי עובדים החברים בארגוני עובדים מלבדה וכל גילוי בגידה של הבירוקרטיה ההסתדרותית באינטרסים של העובדים החברים בה.

  6. מאיר

    הגיע הזמן שקרן רש"י ועמותת יחדיו יחשפו לציבור הישראלי.
    דיקטטורה במלוא מובן המילה ומשמעותה.
    חולבים את הקופה הציבורית בשם המעשים הטובים והחברתיים שלהם.
    לא מזמן משרד הרווחה העניק 2 מיליון ש"ח מענק חרום לעמותת יחדיו כי היא נמצאת במשבר כלכלי, הצחקתם אותי.
    אם ההתארגנות ביחדיו תפגע בצורה אנושה ע"י העמותה יש לפנות לקהילת יהודי צרפת ולספר להם על מעלליה של קרן רש"י.

  7. נועה

    הקמת `כח לעובדים` סוף סוף העירה את ההסתדרות מהתרדמה העמוקה בה שקעה. הלוואי ו"תחרות" זו בין ארגוני העובדים יפעלו לטובת העובדים בסופו של דבר.

  8. יעל

    במילים אחרות אתה רוצה לומר שהפריעו לך להשתלט על העובדים במקום הזה ולהפוך אותם לכוח מאורגן תחת חסותך.
    בלי צחצוחי לשון, פשוט תאמר את האמת

  9. איריס זריני

    חזק וברוך.
    מסכימה עם נועה, ארגוני העובדים צריכים לצעוד ביחד, יד ביד (מומלץ לקרוא את מאמר הדעה של דוד רגב שפורסם בנושא היום בידיעות אחרונות).
    נראה שההסתדרות אכן מתעוררת, ובבאר שבע בפרט. לאחר שבועיים של צעדי מחאה מצד כבאי הדרום (הבערת צמיגים, חסימות כבישים מאהל מחאה מול עיריית ב"ש ועוד) אל מול פגיעה בתנאי השכר והעבודה שלהם, ההסתדרות במרחב הנגב החליטה להתערב בסכסוך.

  10. איל

    הצעד המלוכלך והבטוה שעשתה ההסתדרות עוד יתגלה כגול עצמי.
    נקווה שבבית המשפט תזכו לחיזוק נוסף.

  11. ישראל

    אני יודע שבחלקים ממנו יש שינוע של מוצריםבעלי נפח וטונאז` גבוהים.
    מפעל המייצר בלוקים יכול להיות רווחי רק ברדיוס מסויים.
    לדעתי בעלי אקרשטיין הינם יזמים שלא מסתפקים במפעל אחד מקומי אלא רוצים לפעול בכל המדינה.לא סביר שעירית כרמיאל תזמין לבנים משתלבות במפעל בירוחם ואף לא באשדוד.
    לא נראה לי שהפיצול נובע מרצון לשלוט בעובדים בדרך של הפרד ומ
    שול.
    מאידך בודאי שזה מקל על החברה להתמודד עם נסיונות לאחד את כל העובדים תחת ועד אחד.

  12. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ותזכרי במילים שלך-

    27/03/2009 [יעל]
    מאמר מעניין ומרתק מאוד.
    כמי שפעילה בתחום זה וקרובה למערכת הזו אני רואה במו עיניי את חיוורונה ההולך ופושט בכל מוסדות ההסתדרות. לא נותרה כמעט נפש חיה בבנין ההסתדרות. מעט הפעילים שנותרו הם עושי דברו של עופר עיני. יש ארגונים שמזה שנים ארוכות עובדים ללא הסכמי עבודה.
    עופר עיני מתאים את עצמו לרוח התקופה. לא ירחק היום בו בנין ועד הפועל/ההסתדרות יהפוך למרכז רפואי פרטי כלשהו, עופר יהפוך לשר בכיר בממשלה ועמיר פרץ יצא לפנסיה או יכהן כסגן ראש עירית שדרות.

    כח לעובדים יהיו שם. בחלל הריק הזה שאת מדברת עליו, שנקרא ההסתדרות (כמה השם מתאים להם)

  13. יעל

    איני זוכרת באיזה הקשר כתבתי את הדברים בקשר להסתדרות ואיני חוזרת בי ממילותיי אלה . יתרה מזאת, די לראות את מי מינה עופר עיני כיו"ר האגף לאיגוד מקצועי. ועדיין זה לא סותר את תגובתי למאמרו של אסף.
    אין קשר בין שני הדברים. אני עדיין סבורה כי ההסתדרות שינתה את פניה או יותר נכון עופר עיני שינה את פניו וזה עדיין אינו קשור לעובדה כי שום ארגון אחר לא צלחה דרכו עד היום לייצג את העובדים. האחרון שניסה לעמוד בראש ארגון כזה יושב היום בכלא. לא שחלילה זה סופו של ארגון אחר. אלא שנכון להיום לא נמצא האדם שיצליח לגבור על דרכיו של עופר עיני בעורמתו, בנפתולי דרכיו הפוליטיות….עד שיגיע לצמרת.

  14. שור

    התחרות בין ארגוני העובדים טובה לעובדים, בעיקר הלא מאורגנים,
    וטובה לככל הציבור.
    התחרות גרמה להסתדרות הכללית, שהיא ארגון העובדים הגדול במדינה, לשפר את עצמה למשוך עובדים נוספים לארגון.
    מעניין שלעיתים אותם אלה שתומכים בארגון "כוח לעובדים",
    התנגדים לתחרות מול המונופולים הממשלתיים הלא יעילים, כמו חברת החשמל, חברת הדואר, מקרות ועוד.

    שור