איך פתח המבול של שלהי פברואר 2010 ערוץ הידברות ישיר בין רמאללה וירושלים

יזהר באר

מנכ"ל קשב עמותה שעוסקת במעקב אחר הסיקור של התקשורת בישראל

נחל שורק מתפתל לאורך 70 ק"מ, מנקז את המים מפרובינציית רמאללה במזרח עד לים התיכון במערב. בדרך הוא חוצה את שטחי הרשות הפלסטינית, מתחתר מתחת לגדר ההפרדה, עוקף את מבשרת, גולש מתחת לכביש ירושלים-ת"א ליד מוצא ונבלם בסכר עין כרם ליד בית זית. בחורפים גשומים נקווה אגם קטן ובוצי שגם אני קפצתי לתוכו יום אחד מרמפת סכר הבטון כדי להרשים נערה. עד שרגלי פגעו בקו המים נדמה היה לי שעבר נצח.

 רק פעם בדור נפתחות ארובות השמים וגשם של חודש יורד ביממה אחת ומוחק את ההפרש בין פני המים וגב הסכר. זה קרה ב26 בפברואר 2010, כלומר ממש עכשיו. המים שמילאו את האגם בלילה, הגיעו עד לראש הסכר ונשפכו במפל אדירים ובשצף ויקטוריאני שלא היה מבייש את אזורי האגמים הגדולים. לרגע נדמה היה שבכוחם של המים לשטוף את כל הזוהמה שהצטברה במרחב שבין רמאללה וירושלים, אל אגני החמצון העירוניים שבהמשך הואדי וליצור ערוץ הידברות ישיר בין הצדדים. מעט האנשים שהגיעו תחת גשם זלעפות בלתי פוסק לתחתית הערוץ נשאו עיניים למעלה וחזרו משתאים על אותן שתי מילים: "כמו באירופה".

 צריך לראות כדי להאמין איזו עוצמה ויופי יש למים הבלתי טריטוריאליים הללו.

לחצו כאן

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. עיניים לראותEYES2C

    בביקורי השני אצל ראש עירית שכם, בסאם שכעה, כשרגליו כבר נקטעו בידי "המחתרת היהודית", הוא התלונן שהממשל ["חאק אל אסקרי"] לא אישר לעיריה לקדוח באר ממערב לעיר. הממשל הורה לעיריה לקדוח ממזרח לקו המים. לימים התברר שזה הצריך קידוח עמוק בהרבה וגם כמות המים היה קטנה בהרבה. "המים ממערב לעיר זורמים אלינו", אמרו לו בממשל… זו היתה ההתחלה, ועכשיו מייבשת "המדינה היהודית" את הערבים. גם זו שיטה לטיהור אתני, לאנטישמיות נטו!

  2. נפתלי אור-נר

    לגשר על הפערים בין ישראל לפלשתינאים ע"מ להגיע להסדר של שלום שיאפשר לכל העמים באזור לחיות ללא עימות דמים מתמיד. זו אמירה פסימית ביותר: אנשים – בעיקר, מדינאים – אמורים לפתור את חילוקי הדעות הלאומיים בפשרה איתה כל הצדדים יוכלו לחיות בשלום. אלא, שאנו שבויים ונסחפים בגל לאומני, מכוון ומודרך ע"י פוליטיקאים קטנים, אשר ממשיך לטלטל אותנו בנתיב הדמים.
    בנסיבות אלו רק כוח חיצוני: אסון טבע שיחייב שיתוף פעולה, או לחץ מדיני מסיבי של אומות העולם, ובעיקר ארה"ב, יוכל להביא מזור לאזורנו המדמם

  3. פיני זוהר עיתונאי פובליציסט

    כתבה קצרה יפה ואיכותית,
    נקראה יותר מפעם.

  4. אורי זקהם

    שימחתני!
    המשך ככה.
    תודה.

  5. שור

    את המחסור החמור במים ניתן לנצל לשיתופי פעולה למען שני העמים,
    לדוגמא מיחזור מי ביוב, תפיסת מי שטפונות ע"י סכרים (כמו שיזהר מתאר בכתבה המצולמת היפה, במורד נחל שורק שוב נתפסים מים ממוחזרים ליד קיבוץ צרעה) ), פרוייקט בינ"ל להזרמת מי ים מותפלים לערוץ הירדן הדרומי הגווע ולשם מילוי ים המלח ועוד ועוד.
    יש ללמוד מניהול המים הכושל בירדן ובסוריה בכדי לא להגיע למצבם העגום.
    חבל שהערבים בא"י מונהגים ע"י כנופיות טרור ששמות פס ארוך על מצבם וכל עניינן הוא חיסול העם היהודי.

    שור

  6. איזי גור

    לפני למעלה מיובל שנים פרסמתי ב"בשער"( המוסףשל "על המשמר") 3רשימות קצרות אודות כוחו העז, ההרסני לפעמים, הנהדר לעתים,של הדר הטבע.
    מישהו , ואיני זוכר מי, הזדעק ופרסם תגובה לפיה אין מה להתפעם מן הטבע, אלא לפעול כדי לרתום אותו לצרכי האדם.
    רק שבינתיים הטבע מצחקק בנו ומתעלל בנו . עושה מה שבא לו, צתי שבא לו ואיך שבא לו..
    מה שהאדם כן הצליח לרתום לצרכיו (צרכי מעטים על חשבון הרבים) זה לנצל את הבצורת כדי לתחוב את ידו עמוק יותר אל תוך כיסינו. ועאשר היד החמדנית תקועה שם בפנים גם המבול של נח לא ירפה את אחיזתה. אז תן יה טבע.הב לנו עוד ועוד מטרות עוז.. אנא, תעלה את הכנרת עד לרום המרבי ולמעלה מכך. אולי, אולי נצליח אז להוציא את היד החומדת מתוך כיסינו.
    טפו חולירע.

  7. חגית דייויס

    שלום,
    אני מפיקה את עיתון זמן יובלים אשר מחולק בדרום מערב העיר. הייתי שמחה לפרסם כתבה זו כמובן באישור ותחת הקרדיט המתאים.
    אשמח אם תחזור אליי.
    תודה
    חגית

  8. יזהר באר

    שלום חגית, כן כמובן שתוכלי להשתמש בחומר. את יכולה ליצור איתי קשר כאן:
    ber3@bezeqint.net
    או 050-5317531