• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

העתיד של החינוך אינו בשוק

איציק ספורטא

היום במקרה או שלא במקרה נתקלתי בכמה מאמרים שעוסקים בחינוך. האחד הוא מחקר של בנק ישראל שבו נמצא שהחינוך המקצועי לא היה משהו והישגיהם של בוגרי החינוך הזה נמוכים משמעותית מאלו שבחינוך העיוני. מאמר אחר דן בנושא התמריצים למורים בחינוך והשלכותיהם, ומאמר שלישי בחן את השינויים שחלו במערכת החינוך בארה"ב וכשליה. שלושתם ביחד מציגים תמונה עגומה על מערכת החינוך בכלל ובעיקר על מערכות חינוך המיישמות מנגנונים כלכליים, שאינם פועלים גם בכלכלה, על מערכת החינוך.

המאמר של זוסמן וצור מבנק ישראל מגלה את הידוע שהחינוך המקצועי בישראל לא הועיל במיוחד לבוגריו. הוא חשוב כיון שבשנים האחרונות יש לחץ ונטייה להחזיר עטרה ליושנה ולחדש את מערכת החינוך המקצועי. מערכת שפגעה ויצרה מערכות חינוך נפרדות למוכשרים, כביכול, ולאלו שאינם כאלה, שמשום מה היו עניים יותר ומזרחים יותר. החידוש במאמר הוא המחקר הכמותי הממצה שגם בוחן סטטיסטית הישגים של תלמידים בעלי יכולות דומות שלמדו במקצועי או בעיוני ומוצא הבדלים ביניהם. כמובן שבחינה מושגית הוא אינו מחדש דבר שאינו ידוע למי שקרה את מה ששלמה סבירסקי ואחרים כתבו בנושא.

המאמר השני של עשת דן בנושא התמריצים בחינוך, נשוא התמריצים הוא מרכזי בחשיבה הכלכלית ולכן למשל מנהלים בכירים מקבלים שכר גבוה. עשת כותב: "התיאוריה הכלכלית הרווחת במוסדות להשכלה גבוהה, בדעת מנהלי התאגידים ובתקשורת הכלכלית היא אמונה גדולה בתמריצים. אלא שהתמריץ יעיל כמו תפילה" (ממון ידיעות אחרונות 2/3/2010). אם כך בכלכלה בכלל ברור שגם בחינוך המצב דומה כיון שהתמריץ בעצם קובע מה חשוב ומה לא וכיון שהמורה רוצה להגדיל את שכרו הוא יעבוד באופן שיפגע בתלמידים בעלי ההישגים הנמוכים.   

המאמר השלישי מעניין במיוחד כיון שהוא מהווה חזרה בתשובה של חוקרת חינוך מארה"ב, דיאן רביץ' שכתבה ספר בנושא, שהאמינה שמערכת החינוך צריך להתנהל כמו מערכת של שוק, עם סטנדרטיזציה, תשלום עבור ביצועים של מורים, אחריויות ובחירה. זה לא רק שהאמינה אלא פעלה במסגרת הממשל של בוש כדי ליישם את הרעיונות הללו. לאחר בדיקה וחשיבה היא גלתה, את מה שהיה צריך להיות ברור לה מלכתחילה, שהמערכת הציבורית כושלת ואינה דומה למערכות החינוך הטובות כמו בפינלנד ויפן. כך היא אומרת: "מדינות כמו פינלנד ויפן מאתרות את בוגרי האוניברסיטאות הטובים ביותר למשרות הוראה, מכינים אותם לתפקיד כהלכה, משלמים להם כהלכה ומתייחסים אליהם בכבוד. הם מוודאים שכל התלמידים לומדים אמנות, היסטוריה, ספרות, גיאוגרפיה, אזרחות, שפות זרות, מדעים ונושאים אחרים. הם עושים זאת כי זו הדרך לחינוך טוב. אנחנו בדרך הלא נכונה".

אני מביא את הדברים הללו מהסיבה הפשוטה שאם בארה"ב הם בדרך הלא נכונה אנחנו שנמצאים במהלך של אימוץ של טעויות שכבר נעשו שם בוחרים בדרך העוד פחות נכונה. זה הזמן לעצור. אלא שהנפשות הפועלות במשרד החינוך, כולל השר והמנכ"ל, פועלים כך שהכישלון של המערכת בארה"ב יחוויר לעומת הכישלון שכבר כאן והכישלון העומד לפתחנו.

תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם: