העתיד של החינוך אינו בשוק

איציק ספורטא

היום במקרה או שלא במקרה נתקלתי בכמה מאמרים שעוסקים בחינוך. האחד הוא מחקר של בנק ישראל שבו נמצא שהחינוך המקצועי לא היה משהו והישגיהם של בוגרי החינוך הזה נמוכים משמעותית מאלו שבחינוך העיוני. מאמר אחר דן בנושא התמריצים למורים בחינוך והשלכותיהם, ומאמר שלישי בחן את השינויים שחלו במערכת החינוך בארה"ב וכשליה. שלושתם ביחד מציגים תמונה עגומה על מערכת החינוך בכלל ובעיקר על מערכות חינוך המיישמות מנגנונים כלכליים, שאינם פועלים גם בכלכלה, על מערכת החינוך.

המאמר של זוסמן וצור מבנק ישראל מגלה את הידוע שהחינוך המקצועי בישראל לא הועיל במיוחד לבוגריו. הוא חשוב כיון שבשנים האחרונות יש לחץ ונטייה להחזיר עטרה ליושנה ולחדש את מערכת החינוך המקצועי. מערכת שפגעה ויצרה מערכות חינוך נפרדות למוכשרים, כביכול, ולאלו שאינם כאלה, שמשום מה היו עניים יותר ומזרחים יותר. החידוש במאמר הוא המחקר הכמותי הממצה שגם בוחן סטטיסטית הישגים של תלמידים בעלי יכולות דומות שלמדו במקצועי או בעיוני ומוצא הבדלים ביניהם. כמובן שבחינה מושגית הוא אינו מחדש דבר שאינו ידוע למי שקרה את מה ששלמה סבירסקי ואחרים כתבו בנושא.

המאמר השני של עשת דן בנושא התמריצים בחינוך, נשוא התמריצים הוא מרכזי בחשיבה הכלכלית ולכן למשל מנהלים בכירים מקבלים שכר גבוה. עשת כותב: "התיאוריה הכלכלית הרווחת במוסדות להשכלה גבוהה, בדעת מנהלי התאגידים ובתקשורת הכלכלית היא אמונה גדולה בתמריצים. אלא שהתמריץ יעיל כמו תפילה" (ממון ידיעות אחרונות 2/3/2010). אם כך בכלכלה בכלל ברור שגם בחינוך המצב דומה כיון שהתמריץ בעצם קובע מה חשוב ומה לא וכיון שהמורה רוצה להגדיל את שכרו הוא יעבוד באופן שיפגע בתלמידים בעלי ההישגים הנמוכים.   

המאמר השלישי מעניין במיוחד כיון שהוא מהווה חזרה בתשובה של חוקרת חינוך מארה"ב, דיאן רביץ' שכתבה ספר בנושא, שהאמינה שמערכת החינוך צריך להתנהל כמו מערכת של שוק, עם סטנדרטיזציה, תשלום עבור ביצועים של מורים, אחריויות ובחירה. זה לא רק שהאמינה אלא פעלה במסגרת הממשל של בוש כדי ליישם את הרעיונות הללו. לאחר בדיקה וחשיבה היא גלתה, את מה שהיה צריך להיות ברור לה מלכתחילה, שהמערכת הציבורית כושלת ואינה דומה למערכות החינוך הטובות כמו בפינלנד ויפן. כך היא אומרת: "מדינות כמו פינלנד ויפן מאתרות את בוגרי האוניברסיטאות הטובים ביותר למשרות הוראה, מכינים אותם לתפקיד כהלכה, משלמים להם כהלכה ומתייחסים אליהם בכבוד. הם מוודאים שכל התלמידים לומדים אמנות, היסטוריה, ספרות, גיאוגרפיה, אזרחות, שפות זרות, מדעים ונושאים אחרים. הם עושים זאת כי זו הדרך לחינוך טוב. אנחנו בדרך הלא נכונה".

אני מביא את הדברים הללו מהסיבה הפשוטה שאם בארה"ב הם בדרך הלא נכונה אנחנו שנמצאים במהלך של אימוץ של טעויות שכבר נעשו שם בוחרים בדרך העוד פחות נכונה. זה הזמן לעצור. אלא שהנפשות הפועלות במשרד החינוך, כולל השר והמנכ"ל, פועלים כך שהכישלון של המערכת בארה"ב יחוויר לעומת הכישלון שכבר כאן והכישלון העומד לפתחנו.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. .

    האנשים שקובעים את מדיניות החינוך לא פועלים בשבילנו, ומה שאנחנו תופסים כמשבר נתפס אצלם כהצלחה. המטרה העיקרית של מערכת החינוך בארץ היא לשמר את המבנה החברתי ולא לתת הזדמנויות
    http://maavak.org.il/maavak/?article=640

  2. מנשה

    איציק תודה על הלינקים, ולוואי ומישהו "למעלה" קורא את מה שאתה כותב.

  3. שדות

    מערכת החינוך כיום היא מערכת כושלת

    על פי הפילוסופיה הדיכוטומית הקיימת היום השוק הפרטי יציל אותה היות והמערכת נמצאת כיום בידי הציבור

    מערכת החינוך היא בין הבודדות שלא עברו שינוי ביצועי מאז המאה ה 19

    מעבר לשכר למורים צריכה מערכת החינוך לעבור שינוי הן בצורה והן בתוכן – שינוי מהפכני

    קשה להאמין שהמגזר הפרטי יכול להוביל שינוי ברמות האלו

  4. איזי גור

    בתגובתנו של מגיב מס` 2 יש לעורר גיחוך או עצב. גיחוך על המשאלה הנאיבית שמישהו למעלה יקרא את הכתוב. עצב על שאפילו היה מישהו בעל עמדה ויכולת מטריח עצמו לקרוא, הרי שאין ספק שכל שיעשה לא יהא אלא לשים על הכתוב קצוץ.
    אני שר, אני ח"כ, יש לי משכורת יפה, תקציב נאה לקניית כל מיני צעצועים וכל דאגתי נתונה לבחירות הבאות ולמקומי בר/שימה.
    אז מה לי ספורטא ומי לי דהאן. מה איכפת לי מהחינוך. מההגינות והיושר האישי. אני יודע שרובו של העם כאן מורכב מ: או מתנחלים שלא איכפת להם שהמדינה תישרף בתנאי שיוכלו להציב עוד שני קראוונים על איזו גבעה ולהמשיך לעקור עצי זית של הפלשתינים, או של הרבנים שרוומות אל בפיהם וושמחה בתחתוניהם , או חלכאים ונדכאים, עניים מרודים שתבונתם רמה כגןבהו של ים המלח, או בעלי ממון.
    אלה, כמו אלה וכמו האחרים יוסיפו לצווח היידה שרה וביבי מלך ישראל ויקללו מעומק נפשם הסוערה את ההגונים, הישרים והנאבקים למען הצדק, הישור, ההגינות. למען העם והמדינה.
    לא כזאת פיללנו, רעיי ואנכי, כשיצאנו אל שדות פלשת להדוף את צבאו של פארוק.
    וכך היו יוסי שריד, ואורי אבנרי ושולמית אלוני,יוסי ביילין וג`ומז ושכמותם והעומדים לפני הגדר בבילעין לבוגדים ולעוכרי העם.
    ומי שמבעיר תבערות בגלל איה קבר שעי במבוא בית לחם והמערה של עפרון החתי (אטחלי) באל חליל- הוא שירכיב גם את הממשלה הבאה. ורק תמיהה אחת עוד נותרה. כמה שרים וסגנים יהיו בממשלה הבאה ?
    אל אם כן יגדילו את מספר החככי"ם אזי הגבול יהיה 120 !!!

    טפו. טינופת

  5. גלעד

    מה בעצם בא המחקר הזה להוכיח?

    שצריך לקחת את הכסף ממערכת חינוך אחת שנותנת מענה רחב לנערים שהמערכת השניה זונחת מאז 1883 בארץ.

    ממש כבוד גדול שמערכת החינוך מייצרת 64% של בוגרים עם תעודת בגרות… מה זה אומר?
    זאת הצלחה?
    היא עומדת במטרות שלה?

    ואם מערכת חינוך מקבילה שמטרתה לתת תעודת מקצוע וניסיון בשוק העבודה לחיים בכבוד מאפשרת על הדרך גם השגת תעודת בגרות, ומצליחה להשיג ל 42% מבוגריה את התעודה ה"כלכך נכספת" במשרד החינוך, מה זה אומר על המסלול העיוני???

    אחזור על זה שוב

    מה זה אומר על המסלול העיוני????

    64% בעיוני מול 42% במקצועי – ממש תחרות.

    אולי הגיע הזמן שיעשה מחקר שיבדוק את המספרים שלא מפרסמים:
    שיקום אדם ויבצע מחקר על השפעת מערכת החינוך על ההשתכרות בכבוד של בוגריה שלא קיבלו תעודת בגרות.

    שיבדקו 36% חסרי תעודת בגרות מהחינוך העיוני אל מול 58% מבוגרי החינוך המקצועי והצלחתם בשוק העובדה ובבניית חיים של אדם עובד המפרנס את עצמו ומשפחתו בכבוד.

    אני רק מזכיר למי ששכח – לאחד מהם אין תעודה כלל בעוד לשני יש תעודה במקצוע אותו למד 3 שנים והתנסה בשוק העבודה שנתיים.

    הכותב הינו מדריך חברתי כבר מספר שנים בבתי הספר המקצועיים ומאוד שמח לפגוש את תלמידיו כאנשים עובדים בכבוד לאחר שירותם בצבא.

  6. יעל קנטי

    אני מודה שלא פעם הרהרתי בנושא"תגמול ע"פ הישגים" ואפילו אמרתי למקורביי שאם וכאשר כך יהיה אחזור ללמד תלמידים[כיום אני מורת מרוים] .ובאותה נשימה אמרתי לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אל לנו להביא עלינו "אסון" זה,כך נגדיל את הפערים בין במבוססים לשכבות החלשות,מורים איכותיים יעדיפו ללמד אוכלוסיות חזקות ולא להעצים ולטפח אוכלוסיות נכשלות/בלתי מבוססות משכבות סוציו אקונומיות נמוכות.
    כדברייך ד"ר ספורטא המכובד,המזרחים והנכשלים יהיו עוד יותר נכשלים והאוכלוסיות החזקות תתחזקנה עוד יותר.
    יישר כוח לפועלך ולדאגתך לחלשים.
    חג שמח
    יעל קנטי מדריכה מחוזית בחטיבות ובסטאז` ומדריכת יעדי מנכ"ל

  7. יעל קנטי

    שלום אמש כתבתי תגובה וטרם פרסמתם אותה חבל
    יעל קנטי