המורד שלא מרד

פוריה גל

מכל מקום נשמעת הטענה שהמוזיקה המזרחית משתלטת. מבשרי הטענה הם בעיקר שניים וחצי עיתונאים וחצי אומן אחד, המחזיקים בתפיסה של 'פעם היה פה שמח, ועכשיו – מזרחים'.  בסוף השבוע האחרון הצטרף אליהם גם אביב גפן בראיון עם שלום חנוך בשבעה ימים. בהפנייה בשער הכריז העיתון של המדינה: "שלום חנוך בראיון מיוחד על ההשתלטות המזרחית, אריק איינשטיין, מאיר אריאל, ולמה הוא כבר לא מפחד למות".  

כלומר, "השתלטות'" המוזיקה המזרחית הפכה על השער של שבעה ימים לעובדה שרירה וקימת, חלק מהמציאות האוביקטיבית, ממש כמו חרדת המוות ואריק איינשטיין.

 אבל בואו נעצור לרגע, מה זאת בעצם השתלטות? לפי מילון אבן שושן, השתלטות היא "תפיסת השלטון, השתלטות הצבא על המדינה" וגם "התגברות, ניצחון". כלומר, השתלטות מוגדרת כאקט הנעשה בכפייה, באלימות ובכוח, שבו גוף תוקפן כובש ומנכס לעצמו דבר אחר.

אבל מה הקשר בין השתלטות לבין קנייה וצריכה, גדולה ככל שתהיה, של דיסקים/ רינגטונים/ כרטיסים למופע של משה פרץ בקיסריה? מכירים מישהו שהכריחו אותו לאחרונה לקנות דיסק מזרחי? ואפרופו שוק חופשי, היצע וביקוש, האם מישהו מעז לומר ש"אבקת כביסה אריאל משתלטת עלינו", או אולי האורז של סוגת, האלים הזה, שם על המדף?  

הטענה שהמוזיקה המזרחית משתלטת, מניחה מראש צד אחד תוקפן ואלים, וצד אחר פסיבי, חלש וקורבן, שנוהגים כלפיו באלימות. מעניין לציין שבישראל, דווקא לצד החלש יש במות אינספור לזעוק חמס ש'משתלטים' עליו, בתדירות של פעם בשבוע, וברחמים עצמיים של קוזק נגזל. הטענה שהמוזיקה המזרחית משתלטת עלינו, גם מניחה שקודם התנהלו חיינו באקלים תרבותי נייטרלי, חף ממאבקי כוח, שלא הופעלו בו מיונים או סנקציות תרבותיות  – כמובן, עד שהגיעה המוזיקה המזרחית, ו'השתלטה'. זהו מרחב שמעולם לא היה בו פלייליסט, סוג של מנגנון סלקציה כוחני הרבה יותר ממופע בקיסריה; מעולם לא היו כאן זמרים שלא זכו להשמעות ברדיו למרות שמכרו אלפי עותקים בשנות ה-70 וה-80; ומעולם לא הייתה כאן היררכיה תרבותית שהכתיבו קובעי הטעם בתרבות המיינסטרים (זוכרים מה קרה כשניסים סרוסי הגיע להתארח אצל ירון לונדון? או כשמרגול הגיעה לראשונה לסיבה למסיבה?).

אביב גפן בסך הכל מצטט את כל קובעי הטעם מאז, על העליונות של המוזיקה הישראלית, והנחיתות של המוזיקה המזרחית. בכך הוא מייצר את עצמו לא רק כאצ"ג בו זמננו, אלא גם מחמיא לעצמו שהוא היחיד שאומר את זה, הראשון שאומר את האמת בקול. "זה קשר של שתיקה", הוא לוחש על אוזנו של שלום חנוך בכתבה, "כולם יודעים שהרוב זה רע, אבל לא אומרים בקול רם". כלומר גפן מצליח בנשימה אחת גם לחזור על מה שאמרו דורות של אנשים לפניו, וגם להישמע לעצמו חדשן ואמיץ בטירוף.  

אבל אין טעם להיתמם. בזמן האחרון נראה שמלחמת התרבות שהתחוללה כאן בשנות ה-50, חוזרת במלוא עוזה. ובמלחמה כמו במלחמה, מדברים על 'השתלטות', למרות שמדובר רק במוזיקה, שאנשים צורכים ואוהבים מתוך בחירה. ובמלחמת התרבות הזאת, אביב גפן בסך הכל מייצג, בנאמנות יש לומר, את השבט שממנו בא. כשמדובר במתן הכרה למוזיקה אחרת, שלא הבאת מהבית, גפן חוזר להיות מה שהוא באמת – הנכד של אחות של משה דיין, בשר מבשרה של ההגמוניה, שחוזר לדקלם כמו תקליט שבור את אידיאולוגיית כור ההיתוך של מפא"י: יש רק תרבות אחת נכונה, טובה ולגיטימית, וכל השאר הן תרבויות ירודות, נחותות ושטחיות. אם הן מצליחות, זה לא מפני שאוהבים אותן ובוחרים בהן – זה מפני שהן 'משתלטות'. בכוח.

מתברר שהמרד של אביב גפן לא הרחיק לכת הרבה מעבר לליפסטיק השחור והריסים המודבקים. גפן אפוא הוא המורד שלא מרד, המורד הכי קונצנזואלי שההגמוניה הישראלית יכלה לסדר לעצמה. מורד שמוזמן לשיר עם ראש הממשלה בכיכר. למרות החתרנות הפוטוגנית שביים לעצמו, הראיון הוא כל כולו שיר הלל לתחושת 'בעל-הבית', שבה הוא קובע מי ראוי לייצר מוזיקה ומי לא, תוך שהוא ממציא את עצמו כמשהו בין דיויד באווי ליונה וולך.

באחד מרגעי השיא בראיון הוא שואל: "אני מתקשה להאמין ששלום חנוך לא חושב שהטקסטים שם ברובם פשוט מביכים?". הבה נסיים במילות שיר האהבה הידוע שחיבר אביב גפן לאשתו הראשונה.

"הו אילנה/מתוקה שלי/סוכריה שלי/

את כמו צבע של הקשת/את כמו פרדס אחרי הגשם/

מילה שלך וסוף למלחמות".  

זה לא טקסט מביך. זאת אמנות.

גרסה מקוצרת של המאמר פורסמה ב

nrg

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אורלי נוי

    האמת, הזעם שתקף אותי למקרא הכותרת הסנסציונית שהפנתה מעמוד השער (!) של ידיעות לראיון האינפנטילי הזה, התחלף מהר מאד בצחוק גדול כי נזכרתי בדיוק במילותיו מלאות ההשראה של הנסיך לבית גפן שציטטת בסוף המאמר. הילד זב החוטם הזה, עם היומרות הפאתטיות שלו לעומק ומקוריות, היה צריך להזעיק את דוד שלום שלו כדי להתבכיין על הבמות ששניהם מפסידים בעקביות לאמנים המזרחים. ואני אומרת – שיבכו! קדימה הבכיינות האשכנזית! בכי זה טוב, זה תהליך מזכך, ומעל לכל- זה חלק מתהליך ההשלמה. זה מה שמגיע אחרי ההדחקה. טוב מאד שהם מתחילים להפנים את העובדה שנגמרו הימים בהם היינו חייבים לבלוע את הזבל שלהם ולמחוא כפיים בהתרגשות. שחלצנו את הסנדלים, ירדנו מהדשא, והתחלנו לסלסל בקול!
    שיבכו!

  2. נתן.

    נגמרו הימים של אפליית מיזרחיים ולכן מהיום שמיזרחי יבכה שהוא מקופח נדע שהוא פשוט לא מספיק מוכשר.

  3. נטלי ברוך

    פוריה אהובה.
    ישר כח על המאמר המרתק. נוגרה בראש לכל המלעיזים. הכתבה עיצבנה גם אותי. הוצאת לי את המילים מהפה. אלה שהתרגלו להיות אדוני הארץ, פתאום מרגישים שהכסף מחולק בצורה אחרת ושוויונית. במקום להביט פנימה ולהגיד חטאנו פשענו, המדינה הזו נבנתה על חטא הם הולכים ובוכים בתקשורת.
    תודה לך

  4. יוסי לוס

    לא קראתי את הראיון וחבל שכך.
    פעם אהבתי את המוזיקה של שלום חנוך ובימים אלה בין השאר אני שומע שירים לילדים של אריק איינשטיין ואפילו נהנה מהם.
    המון דברים נכונים כתבת פוריה על הגזענות של נושאי הדגל של "ארץ ישראל הישנה והטובה" וצאצאיהם ותודה על כך. אבל, צרמה לי ההאדרה של הבחירה החופשית בשוק החופשי שלומר עליו שהוא חופשי זה הכי רחוק מן האמת.
    בטח ובטח שמדברים על השתלטות של מוצרים כאלה ואחרים של תאגידים כאלה ואחרים. ראי למשל מקדונלדס. כוחנות ועוד איך בהרבה אופנים גלויים וסמויים. כדי לבקר בצדק את הגזענות של הצאצא "המרדן", אין צורך להאדיר את השוק "החופשי". החופש שיש בו הוא בעירבון מוגבל מאד.

    "כולם יודעים שהרוב זה רע, אבל לא אומרים בקול רם".
    ציטוט זה מגלם בתוכו סתירה פנימית. אם "כולם" יודעים זאת, אז מי אלה "הרוב"? ברור שמבחינה מספרית "כולם" זו מילה שמתייחסת ליותר אנשים מאשר "הרוב". אם הרוב הוא חלק מכולם, אז כולם חושבים על עצמם שהם רעים? כפי הנראה בפי הדובר, "כולם" זו קבוצה אחת, ו"הרוב" זו קבוצה שנייה. אין ביניהן שום חפיפה. מעניין היה לקבל הבהרה מפורשת מהדובר.

    ציטוט זה מסתדר מצוין עם התשוקה שהולכת ופושה בישראל בקרב רבים למנהיג חזק שיודע מה נכון ומה לא גם אם ידיעה זו אינה מקובלת על הרוב. מנהיג רציונאלי לכאורה שלא יהסס לפעול בניגוד לרצונם של הרבים כדי לקדם את היפה, הנכון, הטוב, הראוי, הצודק. גישה נפוצה זו בקרב הישראלים הליברלים ו"הנורמטיבים" בעיני עצמם הביאה בין השאר לעלייתו של אביגדור ליברמן ואולי תביא אותו הלאה לראשות הממשלה כדי לעשות פה סדר שכן דומה מבחינתם שהדמוקרטיה כשלה כאן. אחרי שליברמן ייבחר באמצעים דמוקרטיים, הוא יעשה כאן סדר וישים כל דבר במקומו.

  5. סמולן

    לפעמים נראה לי שהרעיון הזה לא קשור לאשכנזים שחוששים שמוסיקה מזרחית "משתלטת" – לא שאין כאלו, אבל יש הרבה מזרחים שאפשר למכור להם עיתונים בעזרת כותרת פרובוקטיבית כזו. כי כמו שאין קשר בין היקפי המכירות של המוסיקה המזרחית (הגיע הזמן לקרוא לה "ישראלית", לא ? ) ל"השתלטות", גם אין קשר בין המחשבה והפחד שיש (אולי) למישהו, ובין להשתמש בו ככותרת. הכתבה חובבנית, כי אביב גפן לא עתונאי. הכותרת היא מקצוענות, הבאת לקוחות. בקיצור, מי ששלח את גפן לדבר עם שלום חנוך, כנראה הניח מראש שהאייטם הזה יעלה, ימכור עיתונים, ומחר יהיה עוד אבוקדו.

  6. סמי ש. שטרית

    פורייה כפרה, תענוג וחשוב לקרוא. מי שמקל ראש במה שקורה כאן בחודשים האחרונים בעניין המוסיקה, לא ממש מבין תהליכים היסטוריים. מתחת לפני השטח רוחשת פוביה והיסטריה גדולה יותר שהודחקה עשרות שנים כל עוד לא היה איום תרבותי. כדאי דווקה בימים אלה להיזכר בדברים שנאמרו אז:
    "אנו עלולים לטבוע בים של לבנטיניות והארץ תיהפך לארץ של לבנט."

    "הם אינם רגילים לכל-כך הרבה חינוך, לכל-כך הרבה לימוד (…) נניח אם טוב – נוכל להשפיע שהם יגמרו בתי-ספר יסודיים, אבל מה תהיה אז הרמה, איך יהיה אז הישוב, האם אז נוכל להיות אור לגויים? (…)"

    ""אולי אין אלה אותם היהודים שאנו מעונינים בבואם, אבל אין אנו יכולים להגיד להם אל תבואו […]."

    אבל מה לעשות, הבאתם אותנו וסיימנו בית ספר יסודי ועכשיו אנחנו מתשלטים על הקולוניה הלבנה בקולות תופים, יללות וסלסולים, עד שתתרגלו כמו ששנים התרגלנו לשירי חציר ותבן, או שלא. מכל מקום, פס הקול של הסרט הזה הוא עכשיו לבנטיני פרימיטיבי. לא חייבים לשבת עד סוף הסרט.

  7. אלי חמו

    חייבים לציין שאביב גפן ניסה בארסיות שוב ושוב להוציא מילים רעות מפיו של שלום חנוך וזה בעקביות לא נענה לבקשתו של הנחש הקנאי.

  8. חנה קים

    כמה עלוב הוא הנסיון של אביב גפן לייצר סקנדל, במקום לייצר מוזיקה טובה יותר.
    האמירות המיושנות והמשומשות נגד המוזיקה המזרחית הפופולארית, צריך לזכור, מובעות הפעם מפיו של מי שהיה אמור להיות כוכב הרוק הישראלי הגדול מכולם.
    אביב גפן ניסה לייצר במשך שנים סוג של מוזיקה "הימנונית" – שירים קליטים עם טקסטים פשוטים, שכו-לם ישירו אותם, בניגוד לרמי פורטיס וברי סחרוף, שלא ניסו להתחנף לקהל הרחב. מה שקרה בפועל הוא שדווקא השניים האחרונים, ממרום גילם המתקדם, נהפכו למובילי מוזיקת הרוק הישראלית.
    הבעיה של אביב גפן היא בכלל לא המוזיקה המזרחית, הבעיה שלו היא חוסר היכולת ליצור משהו גדול משל עצמו. יצירה קנונית כמו זו של שלום חנוך ואריק אינשטיין (והאחרון, אין לשכוח, נעזר רבות בלחניו של מיקי גבריאלוב, עם מגע מזרחי ברור).
    אבל גפן לא תוקף את המתחרים שלו, הוא תוקף את האמנים המושמעים ביותר בבתיהם של ישראלים, יהודים וערבים. זה אולי יעזור לו להיות מושמע קצת יותר בגלגל"צ, אבל בניגוד לעבר – הישראלים היום לא צריכים לקבל רשות ממישהו כדי לשמוע את המוזיקה האהובה עליהם. הם שמים דיסק ופותחים את חלון הרכב או חלון הבית.

  9. דודי נתן

    פוריה, כמו שציין אלי חמו, שהגיב לפני, שלום חנוך לא הלך עם הנסיונות החוזרים ונשנים של אביב גפן.
    למה לא הזכרת את זה?
    בזה עשית מעשה ידיעות אחרונות של להשתמש במשהו שקיים – אסור להכחיש – כדי להפוך אותו למאפיין של האשכנזיות או זמרי "ארץ ישראל".
    הטעית וחבל.

  10. ירדנה אלון

    לעניות דעתי צריך ראשית לכל לעשות הפרדה בין אביב גפן שעל אמנים מסוגו כתב אלבר קאמי בספרו "האדם המורד"וכינה את "המרד" שלהם "מרד הדאנדי".לבין שלום חנוך שהוא מכותבי הפזמונים והמוסיקה הישראלית המשובחים שיש לנו (טוב, לי לפחות, אני אוהבת את שלום כאמן ואני לא מרגישה צורך להתנצל על כך,בין אם אני נמצאת בחברה של מזרחים או אשכנזים, שלום חנוך כותב מעולה ומוסיקאי מצויין) והמוצא האתני שלו ממש לא מעניין אותי, והוא נולד וגדל בקיבוץ משמרות,וזה לא משהו שהייתה לו בחירה חופשית בעניין,מפני שכשהייתה לו בחירה חופשית הוא קם ועזב.

    כמו כן למען הגילוי הנאות אינני משתייכת לחבורת "המזרחים האוטומטים" או "המזרחיות האוטומטית" , כשאומרים מוסיקה מזרחית או ימתיכונית לא נלחץ אצלי ישר הכפתור האוטומטי ואני מסתערת כמו דון קיחוטה על כל מי שמהין למתוח ביקורת על הז`אנר המוסיקלי הזה.מהסיבה הפשוטה,יש לי בקורת גם על הז`אנר הזה,אני לא שמה תחת אותה מטרייה את אייל גולן ואת יהודה פוליקר,אני לא שמה את זהבה בן תחת אותו גג של איכות אמנותית ומוסיקאלית עם שלמה בר (דרך אגב גם שלמה בר מתבונן בעין בקורתית על הז`אנר כי הוא לא אוטומאט )וכו` וכו`, אז הגיע הזמן להסתכל על הז`אנר גם בעיניים בקורתיות, במיוחד היום,כשהטנא של הז`אנר מלא על גדותיו, ואפשר, וניתן, ורצוי אפילו, לברור מתוכו,משנות השבעים כשהחל המאבק של
    הז`אנר עד לימינו אלה חלפו ארבעים שנים כמעט,הז`אנר עבר תהליכים ותהפוכות,היום אנחנו המזרחים יכולים להרשות לעצמנו לתת מבט של פרספקטיבה ולבחון אותו ולבחור מהמייטב ,והמייטב נכנס לקאנון הישראלי,והקלוקל נשר וינשור, הזמן יגיד את שלו.אז ככה שאני לא מתרגשת מכל פרובוקציה שאיזה "אביב גפן"(אביב כארכיטיפ) שזקוק לקצת "תשומי" יחצני . וצריך לזכור, כל ה-"אביב גפן" למינהם הם לא מורדים אותנטיים, הם פרובוקטורים, ויותר ממה שהם פועלים למען רעיון כלשהו הם פועלים למען עצמם והקריירה שלהם,והאינטרס הכלכלי שהם רוצים להפיק מהפרובוקציה, אין כאן כל חדש או חידוש, כל פוליטיקאי מתחיל, כל עסקן פוליטי מתחיל שהשאיפה שלו להגיע יום אחד לעמדת השפעה בתנועה חברתית,פוליטית חוצפרלמנטרית או תוך פרלמנטרית עושה,זה האלף בית,ובואו נשים דברים על השולחן,גם חלק מכותבי הרשימות כאן באתר מיחצנים את העמותות שבהן הם עובדים, זאת פרנסה,אין לי באופן אישי בעייה עם זה(ואני מקווה שאין לעורכי האתר בעייה עם זה שאני כותבת על זה) רק בואו נקרא לילד בשמו,פרובוקציות לשם עסקונה פוליטית זה שם המשחק,בשביל זה משלמים לעסקנים הפוליטיים(החברתיים) .
    ואותו דבר "האביב גפן" למינהם,עושים פרובוקציות, כי הם צריכים להתפרנס, אז עכשיו נהייה נורא פופולארי לתקוף את המוסיקה המזרחית,וכל פרובוקטור מתחיל או מיומן שרוצה לשדרג את עצמו,(כי עכשיו אנחנו בתקופה שלפני הפסח ואוטוטו יוצאים אלבומים חדשים לשוק,וזה ברור שהנושא של המוסיקה המזרחית נהייה חם,גם מבחינת מכירות אז במקום לומר אל תקנו את האלבום של זמר זה וזה(כי אסור לומר דברים כאלה) במקום זה תקנו אותי,יותר נוח לדבר בהכללה, ולהכפיש את כל הז`אנר.
    שלום חנוך הוא לא שש עשרה טיפש עשרה והוא לא נפל לפחים הילדותיים שטמן לו "אביב גפן" מפני שהוא עבר כבר את כברת הדרך שלו, גם הוא ידע ימים של נידוי וביזוי ושל עוני (כן בפרוש עוני),גם לו היו את תקופות הגאות והשפל בקריירה ארוכת השנים שלו,ואת מה "שאביב גפן" למינהם עוד לא למדו הוא כבר הספיק לשכוח, או להתבונן על הדברים במבט סטואי.

    לוא ה-"אביב גפן" למינהם היו מראיינים אותי כמזרחית, הייתי מטיחה בפרצופם המתייהר בבורות דבר או שניים על המוסיקה הימתיכונית או המזרחית או מה שלא תרצו, ראשית הייתי מודה בפה מלא ש-"לא הכל זהב," בדיוק כמו אצלו,ועל כל שם שהיה נותן או שיר ימתיכוני שהוא היה מביא כדוגמא,הייתי שולפת לו שם של אמן מזרחי שהוא כ"אביב גפן" יכול להיות שוליה שלו ולצקת מים על ידיו,הייתי מסבירה לו על מקורות ועל סגנונות שהוא ברוב טווסותו התרבותית לא נחשף אלהם, ועל כל שיר ימתיכוני קלוקל הייתי שולפת לו מהבויידם את שירי הלהקות הצבאיות,ועוד שירים של זמרים שיצאו מהז`אנר הזה.
    מסיבה אחת פשוטה,כמו ה-"אביב גפן" למינהם שנולדו כאן וגדלו כאן, גם אני נולדתי כאן וגדלתי כאן, אני מכירה,ואני מצוייה בנבכי התרבות הישראלית,אני ישראלית לא פחות ממנו,ואת הישראליות הזאת הוא רוצה לקחת ממני,את השייכות הזאת הוא רוצה לגזול באמירות ובפרובוקציות שלו,ואולי כאן צריכים המזרחים להיות ערניים יותר,ולעמוד על המשמר ,להבין שמאחורי הפרובוקציה מסתתר מניע, והמניע הנה אני שמה אותו על השולחן זה הרצון לגזול מאיתנו את הישראליות שלנו, לומר לנו "אתם לא שייכים",להפוך אותנו לגולים ולמנוכרים בתוך הבית שלנו,
    "אביב גפן", למינהם יכולים רק לנסות,ואם יתחולל מאבק הם צריכים לזכור הם "גפן" אני "אלון".

  11. יוסי

    בשבועות האחרונים אני כותב עבודה על ההיסטוריה של מוזיקת הדיסקו בארה"ב של שנות השבעים וכל הקמפיין שקורה כרגע בארץ מזכיר לי קמפיין מאוד דומה שרוקרים לבנים מהמעמד הבינוני ניהלו בסוף שנות השבעים נגד הדיסקו, מוזיקה של שחורים, הומואים ובני מיעוטים אחרים שהטריפה את ארה"ב בסוף שנות השבעים והיוותה חזית במאבק לשיוויון ולייצוג של קבוצות מיעוט. לכאורה בשם האיכות, העומק וכנגד המיסחור יצאו כל מיני גברים לבנים והטרוסקסואלים שלא הרגישו נוח לצאת למועדונים שבהם גברים נועלים פלטפורמות ובחורים שחורים מסתובבים להם בין הרגליים והחליטו לשרוף בחוצות העיר תקליטי דיסקו. הסיסמא שלהם הייתה "דיסקו סאקס" ואין צורך לומר מה בדיוק נמצץ… בארה"ב המאבק הצליח ברמה מסוימת וחברות תקליטים באמת הורידו את כמות הכספים שהם השקיעו במוזיקת דיסקו ומאצ`ואים לבנים יכלו סוף סוף להחזיר את השליטה על שוק המוזיקה. בוא נקווה שלפחות בארץ לא נחזור לרטרו של דיכאון אשכנזי..

  12. במבט מהצד

    לא ראיתי את הראיון המדובר, אבל במבט מהצד לא ברור לי במה שונה ההתבכיינות של אביב גפן מההתבכיינות של הכותבת על השימוש במילה "השתלטות", ששלחה אותה אפילו למילון כאילו שם תימצא הישועה.
    נראה לי שמדובר בעוד קטטה בין אחים – בין גפן, המורד שלא מרד, לבין המוזיקה המזרחית, ה"מורדת" שגם היא תשמח מאוד לשיר עם ראש הממשלה בכיכר, כי גם היא לא מרדה בשום דבר. ההגמוניה הישראלית סידרה לעצמה לא רק את אביב גפן, אלא גם את המוזיקה המזרחית וגם את ההתקוטטויות בין אלה לבין אלה. ובלבד שכולם יתגייסו לשיר ב"שירותרום", להלל את הקלגסים ולהתרחק מכל אמירה פוליטית שנויה במחלוקת., כי עם ישראל חי (חי – חי – חי, כמו ששרה עופרה חזה, או שמא היתה זו ירדנה ארזי?)

  13. זהר עתי

    ותודה לאביב גפן על שהוא מוציא לפועל ד.נ.א הגמוני גזעני בצורה צחה כל כך. תמיד היה מבדר מאוד איך נסיך ההגמוניה הנלעג והשדוף הזה מתייחס לעצמו בתור איזה עילוי מוזיקלי-אמנותי-תרבותי. הפעם הוא באמת "חירבן" פנינים,
    מסכימה עם כל המגיבים לפני. הספינה הזאת בהחלט חורקת בשינוי הכיוון שלה, והחריקות האלו נעימות לאוזן כל כך.

  14. דב בינדר

    עוד לפני ג`ו עמאר היה כוכב המוסיקה המזרחית פלפל-אל-מסרי ששיריו בשנות החמישים היו להיטים,היום מישהו בכלל זוכר אותו?

  15. קובי

    הלו, נא לקצר!

  16. שאול

    כדי להיות מבקר צריכים להיות בעלי מספר כישורים

    1. צריך לדעת לכתוב בצורה שנונה ,מעניינת ורצוי הומוריסטית
    2. צריך להכיר את הרפרטואר שמבקרים אותו ולהיות מודעים לכך ששני אנשים שומעים את אותה יצירה בצורה שונה לגמאי. כאשר אני שומע פיוטים או קריאה בתורה המילים והמנגינה מתחברות אחרת קיימת רק המנהיגה.
    שמעתי את כל הלידרים של שוברט ומה שמעניין אותי זה ביצוע של בריגיט פאסבנדר או תומאס קוואסטהוף. למילים אין כל תפקיד בעיני.מי שיודע גרמנית כן יעקוב אחרי המילים.

    3. בדרך כלל ביקורת היא עיסוק צדדי חיים גמזו היה בתפקיד ניהולי במוזיאון תל אביב ומיכאל אוהד ערך תוכניות.מיכאל הנדלזלץ גם ערך מדורים בארץ. הביקורות של גמזו לא החזיקו מים בפרספקטיבה היסטורית וידיעותיו בתרבות ואמנות עלו אלפי מונים על אלה של מנחם בן.

    4. מה שקוראים היום ביקורת זו גזענות ציונית אשכנזית

  17. איריס חפץ

    דקה לפני שאני רצה לסילסוליי, כמה מילים:
    אביב גפן למעשה שר את הפזמון החוזר של אבא שלו "אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי" כדי להזכיר לנו את "ארץ ישראל הישנה והטובה של האשכנזים", כלומר זאת שלפני עידן ההשתלטות המזרחי.
    נו, אז אם הבן חוזר על הפזמון החוזר של האבא, אז זה בדיוק המרד שאת כותבת עליו. המוזיקה היא המקום הכי פחות מודע ומעובד ולא מפתיע שמשם הדברים מתחילים לזוז.
    פירקת להם יפה את הצורה: כשנפתח אוניברסיטה מזרחית, את מקבלת קתדרה כתלמידה חכמה.
    ותודה ליוסי על המידע, מעניין ולהתראות בגיי-הנה הבא…

  18. RS

    כדאי לראות את כל שרשרת האירועים האחרונה בקונטקסט קצת אחר.

    לפני זמן לא רב נפגשו אביב גפן ונינט טייב ליצור אלבום.

    טייב רצתה לעשות מוזיקה "טובה" ולכן הלכה אל אמן המוזיקה הטובה. היות ואביב גפן הוא סוג של גטו מוזיקלי, הסיכוי של טייב לחדור לגטו המוזיקלי הזה היה קלוש מלכתחילה. בסופו של דבר גפן חירב לה את האלבום, במן מפגש בלתי-אפשרי בין מזרחית שסולדת ממוזיקה מזרחית ולבין אשכנזי שסולד ממזרחיות. המפגש הזה סימל את החייאת המאבק העדתי של העת הנוכחית – מאבק שמוזן מלמעלה למטה, על ידי ההון והטייקונים והמדינה.

    בכמה שנים האחרונות מתרחשת התעוררות והתחדשות. סמלה זאת תנועת עיר לכולנו וכמו כן, מאבקים נוספים מאוחדים במקומות אחרים. תנועת כוח לעובדים השיגה כמה הצלחות, בליווי של גרילה תרבות – משוררים מזרחים ואשכנזים.

    פתאום, כל תוכניות הריאליטי מתגייסות למאבק בין אשכנזים ומזרחים. מכיוון שאני מכיר את חיבת האתר ובאי האתר לתוכניות ריאליטי, אני יכול לבשר שבהישרדות הבאה זה הולך להיות שוב, ניחשתם נכון – אשכנזים מול מזרחים.

    רוצים שנמצא רק מה שמפריד בינינו. זה מה שאביב גפן (כאמן ההון וההגמוניה) ניסה וניסה להוציא משלום חנוך, שמהווה הרבה יותר ישראלי אלטרנטיבי מאשר אשכנזי אלטרנטיבי ("האזרח הקטן משלם בגדול").

    אולי לשם שינוי נמצא כאן מה שמאחד אותנו. כל הבעיות לא ילכו לשום מקום, אבל יחד איתן אפשר גם לנסות לראות את מה שיכול לחבר אותנו בעתיד, ומול מה ומי עלינו להיאבק כאן ועכשיו.

  19. מזרחית גאה

    אפשר ליצור מציאות ולשים אותהה ע"י יצרת מסננות לא טבעיות המסננת "ישראלית"שדרכה נחסמה הכניסה של המוזיקה המזרחית והופעלה השתקה מכוונת ודיכוי דורות של יוצרים מזרחיים אשר לא העזו ולא העריכו את יצירותיהם כי אלק לא תרבותיים ולא עמדו בקריטריונים האשכנזים- אך לא ניתן לעצור כוחות טבע אמיתיים אני שמחה מאוד לזכות להינות ממוזיקה מבלי להתבייש בה,אני מצטערת שאימי ז"ל לא זכתה לחיות במציאות החדשה היא מאוד אהבה את המוזיקה המזרחית ולא הייתה יכולה לתת לה ביטוי , יישר כוח לכל ה"פרצים" וחבריהם על ההצלחה להרגיז זמרים תרבותיים ואני מקווה שכל שייענוה הוא הוא יפרוץ ויגדל

  20. פלורה ששון

    יישר כוח על המאמר השתלטות המוזיקה המזרחית , ההתנשאות על המזרחים זה מקצוע מולד וקשה להם להשלים עם מציאות המאפשרת גיבוש אמיתי של הטעם התרבותי האמיתי של רוב העם הים תיכוני הגר באצרנו

  21. דודו

    מה הקטע של "לפתוח את החלון" (חנה קים) ?

  22. יונס צמח

    מתי העוקץ יקדיש מקום לראיון הזה? ומתי העדה כאן תריע לכותב/ת היוצא שוב נגד האשכנזים המתנשאים?

    הראיון הוא עם שלום חנוך!!! דעתו בנושא נחרצת והיא אינה עולה בקנה אחד עם הסטראוטיפ האנטי-אשכנזי של העדה כאן. הוא לא מספק את הסחורה שתאפשר את ההשתלחות בו.

    אז מה עושים? הופכים את אביב גפן לנושא המאמר שנראה כאילו נכתב מחדש כל שבוע.

  23. דודי נתן

    רוב המגיבים פה מעדיפים לדמות את אביב גפן כמייצג של האשכנזיות או האשכנזים.
    תהנו.
    אותי הוא לא מייצג, והרבה מאד אחרים,
    וזה לא שאין בי כלל שד גזעני.
    לא רק בי. בכולנו יש שדים גזענים
    אצל אביב גפן יש גזענות ברורה ומוחצנת,
    וכמו שאמרה ירדנה אלון – זה כנראה כי אין בו הרבה יותר מזה.

    ואני רואה שבהרבה מגיבים יש את הגזענות האנטי אשכנזית הזו
    לא איזה "שדון" גזעני
    אלא שמחה גדולה על שאביב איפשר לנו להישאר בחפירותינו
    ולזעוק מרה על עוד גזען.
    איזה מזל – אפשר שלא לקחת אחריות על המצב
    ולהמשיך להאשים את ה"אשכנזים" ואת ה"אשכנזיות" בכל מה שקשה.

  24. RS

    אתה יודע טוב מאוד שאביב גפן הוא לא היחיד. הוא רק אחד מהמוחצנים.

    הבעיה שאביב גפן מייצג (כן, מייצג לא מעט לצערי) לא תעלם.

    הממסד מעוניין שהבעיה תעלם כשנוח לו, ותצוץ כשנוח לו. כשצריך להילחם אז כולנו מאוחדים, וכשצריך להזרים כסף לטייקונים – אז הבעיה צצה כדמוי-קונפליקט של תוכניות ריאליטי.

    אבל כל הנושא של ההגזעה והגזענות מושתק אם באחדות מזויפת ואם בקונפליקט מזויף.

    האפשרות לכונן ישראליות אחרת – שגם שלום חנוך מייצג אותה, טומנת בתוכה את היכולת גם להיות מאוחדים תחת מטרייה אחרת, וגם יכולת לפתור אחת ולתמיד את הבעיות האמיתיות מאוד, שבראש ובראשונה קשורות לפערים חברתיים-כלכליים.

    נינט טייב הולכת לאביב גפן לא פחות בשביל לסדר את עצמה ומשפחתה מאשר בשביל הביטוי. או אז נחשף הקשר בין אביב גפן וההגמוניה התרבותית-כלכלית.

  25. לדודו

    מה לא מובן? בעבר היו בתים רבים בישראל שבהם שמעו מוזיקה ערבית ומזרחית רק עם חלונות סגורים, כדי שלא לעצבן את השכנים, ובעיקר בגלל הבושה. כן, התביישנו. בבית שלי בחיפה שמענו את צאבח, הזמרת-הכוכבת מהסרטים המצריים, בווליום נמוך. גם את ג`ו עמר. חשנו נטע זר.
    אני לא חושבת שהחוויה הזאת היא שלי בלבד. במשך שנים החבאנו את המוזיקה שאהבנו ואת סרטי יום שישי שראינו באדיקות. הם תוייגו כתת-תרבות, על כל הספקטרום – מהמוזיקה הערבית הקלאסית ועד למוזיקה היוונית הפופולארית יותר, שבשביל לשמוע אותה הרחיקו הורי עד ליפו, פעם בחצי שנה, כדי לראות את עליזה עזיקרי ואריס סאן.
    החלונות היו נפתחים רק כשאבא שלי, הפולני, היה משמיע מוזיקה קלאסית.
    כך היינו, דודו. לקח לנו זמן להפסיק להתבייש, ולהודות שבעצם אנחנו אוהבים רבעי-טונים, ובעצם כור מחצבתנו היה מורכב ומגוון יותר משירי הלהקות הצבאיות.

  26. רתם

    ב"ארץ ישראל הישנה והטובה של האשכנזים", כפי שאיריס בצדק כותבת במרחאות, המוסיקה היתה רוסית.
    ואז, הכל היה נפלא, הציפורים צייצו ב"מלאבס" והחלוצים? הם רק רקדו ורקדו.

    תגידו, המילה השתלטות לא מזכירה לכם את השיח על הקרקע?
    כמו, למשל, חייבים ליישב את הנגב ביהודים כי יש שם בעיית
    " השתלטות"…

  27. בלונדי

    כי המוזיקה שניצחה היא מה שהאשכנזים מכנים מוזיקה מזרחית.
    תקשיבו ל"מנועים קדימה" של אלג`יר:
    http://www.youtube.com/watch?v=w1IbzAqfYNY
    לזה אביב גפן לא קורא מוזיקה מזרחית. הוא קורא לזה רוק ישראלי. ואתם משתפים פעולה. גם עם נישול המזרחיות מהאיכות וגם עם נישול האיכות מהמזרחיות.
    אם נחשוב על האונס שעליו מדבר השיר כמטפורה, אז האשכנזים יגידו בבית המשפט שאתם ביקשתם את זה כשלבשתם חליפות מחוייטות וסקסיות, וחימצנתם את הקצוות של הבלורית. הלחנים היו כל כך קליטים שלא היתה להם ברירה אלא לראות אותם כמשהו שמייצג אוכלוסיה שלמה.

    ואתם חוגגים כאילו שקובי פרץ הוא מינימום טופאק!

    אל תבינו אותי לא נכון – אני חושב שזה נהדר שמוכרים לי חומוס בסופר, אבל כשאני מזמין עלי גפן או חציל בטחינה גולמית בתור מנה ראשונה, אני לא מוכן שיגידו לי שזאת מסעדה צרפתית. (גילוי נאות: העלי גפן באמת היו נהדרים) (גילוי נאות2: לא שילמתי בעצמי. זה פאקינג 50 שקל למנה ראשונה!)

    וחוץ מזה, תודה למגיבים פה שהבהירו לי למה לא מצאתי במאמר שום ציטוט של שלום חנוך. נעשה לו עוול נוראי בהפניה שעל שער העיתון וכותבת המאמר לא טרחה לתקן את זה. את העיתון לא קראתי.

    ומזל טוב לאקו"ם על ההחלטה לתת לגבריאל בלחסן פרס.

  28. פוריה

    הי לבלונדי ואחרים
    לא ציינתי ששלום חנוך לא הצטרף למסכת ההכפשות הילדותיות של אביב גפן. נכון. זה פשוט נראה לי מובן מאליו, כל מי שקרא את הכתבה ראה את זה. אבל הי, האם צריך לתת לו ציון לשבח על זה? להודות לו? בעיניי , אביב גפן היה פה התפעה שדורשת תגובה, ואילו הדברים של שלום חנוך היו מה שהייתי מצפה מכל אחד שיגיד ויעשה במקומו. לא רואה פה אצילות נפש מיוחדת.
    אני לא רואה סיבה למה (ועד מתי) עלינו להיות אסירי תודה ל`אשכנזי שאהב אותי`, או ל`אשכנזי שהסכים לא לטנף אותי`. מה גם שבינינו, זה לא שהוא קם והעמיד את אביב על טעותו, או ציין איזה יוצרים מזרחיים כן איכותיים בעיניו – הוא בסך הכל לא לקח חלק בחגיגת הטינופות וההדרות. לא צריך לעשות ממנו בגלל זה חסיד אומות העולם.

  29. ירדנה אלון

    אז הנה אני עושה את התיקון,ואני עושה אותו כי אני חושבת שזו התמצית של מה שטווסי התרבות דוגמת אביב גפן חושבים על כל מי שלא שייך למילייה שלהם (לא רק על מזרחים)
    אביב גפן…"אתה לא מסתכל על המוסיקה המזרחית ואומר לעצמך "אני רולס רוייס,וברי סחרוף הוא אוסטין מרטין ,והם הסובארו,שרק לוקח את האנשים ממקום למקום בלי חוויית הנהיגה או עיצוב מעניין"?
    שלום חנוך בתשובה…."לא.אני לא מתחבר לניסוח שלך.בגלל שהוא מתנשא.אני כל הזמן בורח מהעמדה של "הנה שלום,הוא דוגמא למה טוב".
    אביב גפן……"זה קשר של שתיקה כולם יודעים שהרוב זה רע אבל לא אומרים בקול רם .נכון,זה מה שהעם רוצה ,אבל עדיין זה רע".
    שלום חנוך – "אני לא קובע.אתה לא קובע.זה לא יהיה נכון מצידי להתיימר לקבוע"
    אביב גפן – "אותי זה עושה עצוב"
    שלום חנוך – "חביבי, אם עצוב לך,תיסע באוטו בלי רדיו".
    אביב גפן – "אני מיעוט".
    שלום חנוך – "השאלה היא האם אתה רוצה להיות רוב?אני תמיד הייתי מיעוט,ואתה יודע מה?הרבה פעמים לא רק שלא סבלתי מזה הבנתי שזאת המהות בעצם,כשאתה הולך בדרך שלך,מבלי לנסות לבטל דבר אחר,אז אתה מיעוט.לפחות בהתחלה,אתה נישאר מיעוט גם אם זה הופך אחר כך למשהו גדול מאוד".
    אז הנה הבאתי את הציטוטים המהותיים בדיון,ולא רק ששלום (כפרה עליו)הודף את המתקפה של גפן שמנסה בכל מיני דרכים לקבל משלום גושפנקא,חותמת,למה שטווסי התרבות חושבים,הוא גם מלמד את הזאטוט פרק חשוב מאוד על ההבדל שבין היותך אמן עם אמת פנימית לבין מישהו שהוא בסך הכל יצירה(מוצר? מותג?) של מערכת יחצנות משומנת הייטב שמאחוריה אין ולא כלום
    הן בראיון והן כאן אצל חלק מהמגיבים הוזכרה נינט טייב,אם הבנתי נכון את הרוח הנושבת ממפרשי התגובות כאן אצל חלק מן המגיבים ההתייחסות אל נינט טייב היא כאילו היא "בגדה" במזרחיות שלה והלכה לרעות בשדות זרים,אינני שותפה לרוח הדברים, למי שזוכר את נינט מכוכב נולד ,ולמי שהאזין לה הייטב הרי שכבר אז על פי בחירת השירים ועל פי העיבודים והסגנון שבו היא בחרה לשיר היה ברור שהבחורה באה מהרוקנ`רול,ושזה הכיוון שלה,ושהרוקנרול זורם לה בעורקים,יכול להיות ואולי אני טועה, שגם היא הלכה קצת שולל אחרי התדמית היחצנית שהדביקו לאביב גפן שהוא כביכול רוקיסט, לא רוקיסט וואללה בטיח,אבל עכשיו, שהיא מגששת את דרכה המוסיקאלית ביחד עם שלום חנוך אני בטוחה שהיא בידיים טובות.מעבר לזה שאינני סבורה שרק בגלל שמוצאה האתני הוא מזרחי היא אמורה לכלוא עצמה בתוך מוסיקה מזרחית,היא צריכה להיות מי שהיא ,והמוצא האתני שלה לא מחייב אותה לשום דבר שהיא לא רוצה להיות מחוייבת כלפיו כאמנית,זכותה לשיר באיזה סגנון שבא לה בלי קשר למוצאה האתני או מעמדה הכלכלי.

  30. בלונדי

    תודה רבה לירדנה אלון. את ממש הרולס רויס של המגיבים פה.
    ואם כבר מדברים על נינט ואביב, אז רציתי להזכיר שהוא לא רצה בהתחלה לעבוד איתה על הדיסק הראשון שלה כי הוא חשב שזה יפגע בתדמית שלו (מוצר? מותג?). הוא הסכים רק אחרי שהציעו לו סכום כסף מטורף וחסר תקדים בשוק המקומי.

    פוריה, אני מצטער. פשוט הייתי מאוכזב כי בעקבות הציטוט שהבאת משער העיתון ציפיתי לשמוע את דעתו של המרואיין בנושא (שבאמת סיקרנה אותי) ולא רק את דעתו של המראיין. אני חייב לציין שכשלא מצאתי אפילו מילה אחת מדבריו במאמרך, חשדתי שהוא כן השתתף ב"חגיגת הטינופות וההדרות" ושאולי השמטת את זה כי את אחת מהאנשים שסוגדים לו ומוכנים לסלוח לו על הכל.
    אני מתפלא שלא הזכרת את עמדותיו כי הן תומכות בעמדתך ויכולות לתרום למאבקך. הוא בהחלט "קם והעמיד את אביב על טעותו" כשאמר לו שהוא מתנשא. הוא לא הזכיר אף זמר "מזרחית" שהוא מעריך, אבל לפי דעתי גם את לא. שלום חנוך היה פה המורד שכן מרד. הוא התמרד כשלא הסכים לשתף פעולה עם הטמטום של אותם טווסי התרבות שמעצבים את מעמדו בציבור. אלה שמעוניינים להשתמש בו כדוגמת הנגד למוזיקה שכובשת עכשיו את המצעדים (וסליחה מראש על השימוש בז`רגון צבאי).
    את אומרת שהוא רק עשה את מה שהיית מצפה מכל אחד. אבל בפסקה הבאה הוא כבר לא "כל אחד". הוא "האשכנזי שאהב אותי". מיד עולה השאלה איך היית מתיחסת לדבריו אם הוא היה מזרחי. לא חבל?!