"החזרת המוחות", או תכנית ויסקונסין של ההשכלה הגבוהה

דני גוטווין

תכנית הלאומית להחזרת מוחות" (לא נגענו !!!) היא שלב נוסף בהפרטת האוניברסיטאות, שהיתה מלכתחילה הגורם ל"בריחת המוחות". גם אם התכנית תסייע להחזיר מקצת מן הדור הנוכחי של  המדענים שגלו, הרי השינויים המבניים שהיא תחולל במערכת ההשכלה הגבוהה ייצרו את התנאים ל"בריחת המוחת" של הדור הבא. החזרת המדענים הישראלים ארצה – שאין חולק על חשיבותה – היא רק תירוץ להמשך מדיניות ההפרטה בדרכים אחרות, מפתות יותר. אם עד כה השתמש האוצר לשם כך בשוט הקיצוצים כדי לנוון את האוניברסיטאות כאמצעי להפרטתן, עתה הוא מאביס אותן בסוס-טרויאני שיגרום לקריסתן מבפנים, ואם עד כה ייבש האוצר את האוניברסיטאות, עתה הוא יגרום להן לדמם תקציבית. בחסות אשליית אריזתה המסנוורת של התכנית, הכורכת לכאורה את הטוב עם המועיל, מאלץ האוצר את האוניברסיטאות לבלוע גלולת-רעל המכילה רכיבים שהוא לא הצליח לכפות בתכניות ההפרטה הקודמות, ממלץ ועד שוחט.

לפי התכנית, כפי שמוסר דה-מרקר, יוקמו באוניברסיטאות כ-30 "מרכזי מצויינות" בתחומי מחקר  שייקבעו ע"י ות"ת "ויגוייסו להם חוקרים ישראלים מובילים בתחומם מחו"ל, לצד חוקרים ישראלים מצטיינים". לצד תשתיות המחקר "ברמה עולמית", יהנו החוקרים "ממענקי מחקר ומצויינות שיתוספו על שכרם". בכל מרכז יפעלו כ-10 מדענים-חוזרים וכך יתוספו לאוניברסיטאות 300-400 תקנים. המרכזים אמנם יוקמו על ידי האוניברסיטאות "אך תהיה להם אוטונומיה". במל"ג, כך נמסר, "רואים חשיבות רבה לעצמאות המרכזים, שתאפשר את עצמאות החוקרים בו", ותשחרר אותם מחובת ההוראה. בעתיד אמורים חלק ממרכזי המצויינות לפתח גם בתי ספר בינלאומיים לתארים מתקדמים, שיילמדו באנגלית, על פי השיטה האמריקאית ולא הישראלית. עלותו של כל מרכז תהיה כ-45 מליון שקלים לחמש שנים. הממשלה תממן רק שליש מן התקציב, שליש נוסף יבוא מתקציבי האוניברסיטאות ושליש נוסף מ"קרנות פילנטרופיות" אשר ות"ת יגייס למשימה. את התכנית ילווה צוות בראשות ראש ות"ת שבו יכהנו, נשיא האקדמיה הישראלית למדעים, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, נציג משרד החינוך וראש אגף התקציבים באוצר.

תכנית "השבת המוחות" היא אפוא סוג של מיקור-חוץ אקדמי. מרכזי המצויינות ימוקמו אמנם באוניברסיטאות, אך הם יהיו גופים חיצוניים, שיקיימו פעילות מקבילה ובעתיד מתחרה באוניברסיטאות. המרכזים לא יהיו כפופים לסנאטים, אלא לרשות מנהלית חוץ-אוניברסיטאית, והחוקרים לא יהיו חברי-סגל, ולכן גם לא יהיו כפופים להסכמים עם אירגוני הסגל, ושכרם ותנאי עבודתם יקבעו בנפרד. בעתיד כשיופעלו בהן תכניות לתארים מתקדמים, הן תשמשנה גם למיקור-חוץ של ההוראה.

כך במחטף וללא דיון ציבורי מקים האוצר את אקדמיית-חלומותיו: מערכת אוניברסיטאית מקבילה, בה יונהגו כל היסודות המופרטים אותם הוא חותר להנהיג מזה שנים: משכר דיפרנציאלי מוצהר דרך איפוס סמכויות הסנאטים ועד הגדלת משקל בעלי-ההון. המרכזים בנויים לסיפוח חלקים נוספים של פעילות האוניברסיטאות. לא קשה לצפות כיצד בעתיד יועברו חלקים מתקציבי ההשכלה הגבוהה ישירות ל"מרכזי המצויינות" תוך עקיפת האוניברסיטאות, שיהפכו בהדרגה לשלדים מדוללים, שקל יהיה לבטלם אל תוך המתחרה המופרט.

עיקרון ההפרטה והדילול המנחה את תכנית מרכזי המצויינת בולט במיוחד בדרך תיקצובן: הממשלה תקצה רק שליש מן התקציב. את השליש השני יאלצו האוניברסיטאות לגייס כתרומות "מקרנות פילנטרופיות", משמע מן ההון הפרטי שבדרך זו יגדיל את השפעתו, תוך שהוא מקטין את תרומותיו הרגילות לאוניברסיטאות, כפי שחוששים כמה מנשיאיהן. חששם של הנשיאים יתממש בשליש השלישי של תקציב מרכזי המצויינות, שיבוא מן התקציב הרגיל של האוניבריסיטאות ויהיה על חשבון פעילויות אחרות, שידוללו.

העובדה ששני שלישים מתקציב מכוני המצויינות יגיעו ממקורות התיקצוב הרגילים של האוניברסיטאות מעוררת תמיהה: מדוע לא לשלב אותם כחלק ממערך החוגים והמכונים האוניברסיטאי, ולהזרים אליהם את תוספת התקציב הממשלתית? דומה שהתשובה לכך קשורה במטרת המיזם: הוא משתמש בהסכמה הכללית בדבר חשיבות החזרת המדענים כמסווה לקידום העניין השנוי במחלוקת של הפרטת האוניברסיטאות.

מרכזי המצויינות הם, כאמור שלב נוסף במדיניות ההפרטה של האוניברסיטאות. במקום אחר טענתי כי האוצר מפריט את האוניברסיטאות על ידי ניתוק פעילויות שלהן והפרטתן. זה ההגיון שהנחה את המהלך הרב-שנתי של הפרדת ההוראה מן האוניברסיטאות על ידי הקמת המכללות או על ידי החלפת חברי-סגל תקניים במורים מן החוץ. עתה באמצעות מרכזי המצויינות מופרדים חלקים מן המחקר וההוראה לתארים מתקדמים. מבחינת כל חבר סגל בפרט מדובר בהבדל תהומי בין קרן השפע המוצעת ל"מוחת החוזרים" לבין הדרת המרצים במכללות וההתעמרות בעמיתי ההוראה. ואולם כמדיניות, אלו הם שני גילויים שונים של דרך אחת, בה מקדם האוצר את הפרטת האוניברסיטאות.

מרכזי המצויינות עולים בקנה אחד גם עם מהלכי הפרטה שמקדם האוצר בתחומים אחרים. כך, גם ב"תכנית ויסקונסין" נוצל הצורך לסייע למקבלי הבטחת הכנסה לחזור לשוק העבודה, כדי לדלדל את שירות התעסוקה ולהעביר את תפקודיו לזכיינים פרטיים. למרות הניגוד בין היחס לו זוכים מדעני הצמרת לבין היחס למקבלי הבטחת ההכנסה, חשוב לעמוד על ההגיון המשותף המנחה את הפרטת הטיפול בהם, משום שרק חשיפתו תאפשר להאבק בו.

מה לעשות?
התכנית התקבלה אמנם בממשלה, אך יש לפעול לסיכולה ולהחלפתה בתכנית שתהפוך את החזרת המדענים למנוף להגברת האופי הציבורי של ההשכלה הגבוהה. לצד המאבק הכולל יש להאבק בסעיפי התכנית, הנתונים עתה בתהליך גיבוש. כפי שלימד ניסיון המאבק בהמלצות ועדת מלץ, ניתן להשיג הרבה גם בדרך של מאבק לשינוי הסעיפים בתכנית.

יש למקד את המאבק בארבע הנקודות הבאות:
1. הכפפת המרכזים לסנאטים בכל התחומים המסורים לסמכותם, ומניעת אפשרות הפקעתם, העשויה להוות תקדים.
2. החלת הסכמי השכר של הסגל על המרכזים, כדי שלא יהפכו למוקד נוסף של כירסום ההעסקה המאורגנת באוניברסיטאות.
3. שילוב המרצים במכללות בפעילות המרכזים.
4. הקצאת תקנים בכל התחומים במסלול א' באוניברסיטאות – בהקף של לפחות 25% מאלו שיוקצו למרכזי המצויינות – שיהיו פתוחים רק בפני מרצים במכללות לעמיתי ההוראה באוניברסיטאות, שהוסיפו ללמד ולחקור בארץ.

המאמר פורסם לראשונה באתר הפורום להגנת ההשכלה הציבורית.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אשר זריהן

    תכנית לאומית להחזרת השכל הישר.

  2. הדס

    אני עומדת להתחיל פוסטדוקטורט ב"מרכז מצוינות" הפועל תחת חסות אוניברסיטה גדולה במרכז אירופה, תפקיד עליו התחריתי עם אקדמאים ממדינות שונות. אם אמנם שפת ההוראה במרכזי המצוינות בארץ תהיה אנגלית, הרי שגם כאן יוכלו לגייס את האקדמאים המתאימים ביותר לתפקיד ללא קשר למוצאם, ולכן קשה להבין מניין היומרה לפתור בכך את בעיית בריחת המוחות.

  3. יובל

    ישתתפו בהוראה כמו מקבליהם, ויהיו שייכים למחלקות.

  4. רועי

    חברי הסגל הבכיר חייבים ללמד, נקודה. לא יכול להיות ששכבת אוכלוסיה שמקבלת כל כך הרבה משאבים מהציבור לא תחזיר לו כלום ותסתגר במרכזים שמתוקצבים בנדיבות ע"י האוצר. זאת שערוריה שבוודאי יימצאו לה תומכים רבים באקדמיה.

  5. שור

    נראה שחסידי המרקסיזם למינהם עדיין לא למדו לקח איך החתירה לשיוויון מלא בברית המועצות הסובייטית הביאה לגיהינום חברתי ולקריסה,
    ואיך החתירה לאותה משיחיות שקר קומוניסטית הביאה ומביאה לריקבון חברתי ולהגירה של מיליונים בקובה,
    ואיך אצלנו בקיבוצים מתן שכר זהה לגנן של הקיבוץ ולמנהל המפעל של הקיבוץ הביאה לקריסה פיננסית (שמומנה שוב ושוב ע"י אזרחי ישראל) ולהתחדשות על בסיס של יסודות יותר קפיטליסטיים-נאורים.

    וכך גם באקדמיה, שכר שווה למרצים ולפרופסורים מביאה לקיפאון אינטלקטואלי, להגירה של אלפי דוקטורנטים ישראלים מבריקים לאוניברסיטאות בחו"ל ולגיל ממוצע גבוה מאוד באקדמיה הישראלית.
    ולהיכן מהגרים רוב הישראלים ?
    לאקדמיה בארה"ב המבוססת על שכר לפי כישורים, על שכר לימוד גבוה ומערכת מלגות מפותחת ועל יסודות יותר קפיטליסטיים-נאורים. והנה שיטה זו הביאה בעשרות השנים האחרונות לתסיסה אקדמאית, לעשרות פרסי נובל, להצטיינות מחקרית-מדעית, לחופש אקדמאי, לקליטה של עשרות אלפי מדענים מכל רחבי העולם בהם כאמור אלפי ישראלים.
    אבל נראה ששום נתון ושום מציאות לא ישפיעו על האמונה המיסטית של גוטווין וחבריו בשיטה המרקסיסטית שהביאה ומביאה לעולם גיהינום, ריקבון ושחיתויות.

    מצורף לינק לכתבה במעריב העוסקת בנושא –

    http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/083/929.html?hp=0&loc=113&tmp=8932

    שור