יוזמת "חוק הצעירים": סטודנטים נגד השכלה גבוהה ציבורית?

רועי בל

חשבתם שארגוני הסטודנטים מתנגדים להעלאת שכר לימוד? חשבתם שיש קואליציה בין סטודנטים וסגל "בכיר" ו"זוטר" במכללות ובאוניברסיטאות נגד ההפרטה וחנק ההשכלה הגבוהה הציבורית? ל"דור החדש", הסיעה השלטת באגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב, יש חדשות בשבילכם. "חוק הצעירים," המוצג כפתרון לכל בעיות 'הצעירים' בארץ, מקודם במרץ אבל מעולם לא הופץ בקרב הסטודנטים עצמם. נראה שהצעת החוק זוכה לתמיכה בהתאחדות הסטודנטים הארצית, ואמורה להיות הבסיס למו"מ של ארגוני הסטודנטים עם משרד האוצר בסיבוב הנוכחי של מערכת האוצר להפרטת מערכת ההשכלה הגבוהה (אותו ניתח באתר "העוקץ" דני גוטויין). כדאי שנקרא את המסמך הזה, לפני שיהיה מאוחר.

ב"חוק הצעירים" מוצעים כל מיני רעיונות, שרומזים לנו מיהם אותם 'צעירים' – כך למשל, הם בני 18-30, ומסוג האנשים שהקלות מס לרוכשי דירות הן רלבנטיות לגביהם – אבל החלק החשוב ביותר הוא זה העוסק במערכת ההשכלה הגבוהה. חשוב לקרוא אותו בקפידה: לאורך יותר מעשור, נוכח ניסיונות ההפרטה של האוצר עמדה קואליציה יציבה יחסית של ארגוני הסגל הבכיר, הסגל הזוטר והסטודנטים, שהסכימו על הצורך למנוע קיצוצים וחנק תקציבי של מוסדות ההשכלה הגבוהה, להפחית את שכר הלימוד ולהגדיל הנגישות ללימודים גבוהים, ולהילחם בשכר דיפרנציאלי למרצים ובהעסקה פוגענית לסגל הזוטר. כעת, דווקא לאחר ההצלחה של המאבק המשותף נגד דו"ח שוחט, במהלכו שבתו הסטודנטים והמרצים הבכירים והסגל הזוטר ניהל מאבק מרשים על זכויותיו, שוברים ארגוני הסטודנטים את הסולידריות באקדמיה ואומרים בפירוש: כן להעלאת שכר לימוד, כן לשבירת יכולת ההתארגנות של המרצים, כן להפרטת ההשכלה הגבוהה.

מימון הלימודים באמצעות "חוזי הון אנושי"

המשמעות הישירה של הצעת החוק היא ביטול המימון הציבורי של הלימודים האקדמיים. שכר הלימוד הריאלי יוכפל בהתאם למתווה דו"ח שוחט, כלומר שכר לימוד בסיסי של כ-15,400 ₪ לשנה, או כ-46,200 ₪ לתואר של שלוש שנים. במקום הלוואה מהמדינה שתוחזר לאחר הלימודים כפי שהציעו בדו"ח שוחט, מוצע בחוק שהסטודנטים יוכלו לשלם הכול מראש (לעשירים), או שיאלצו לחתום על "חוזי הון אנושי" עם קרן הון סיכון (שתוקם בתחילה כמלכ"ר אך תחויב להרוויח ותופרט כאשר תחל להפיק רווחים). לפי החוזים, הסטודנטים יעבירו לקרן משך עשר שנים לאחר סיום התואר אחוז מסוים מהכנסתם החודשית ברוטו. נקודת המפתח כאן היא, שהחוזים הם בעצם ניירות ערך סחירים, אשר יימכרו על ידי הקרן למשקיעים פרטיים (כולל "גידור" שלהן או מכירתם בחבילות הכוללות מספר של חוזים), שיהמרו על תשואה עתידית גבוהה בהתאם לסיכויי הכנסתם של הסטודנטים, כלומר בזיקה למקצועות הלימודים שלהם.

מודל תשלומים החדש יהיה אפוא מבוסס על השוק הפרטי, ללא כל מעורבות של המדינה. מנגנון הפעולה של המודל הוא מנגנון של ספקולציה פיננסית, העושה שימוש באותם 'מכשירים פיננסיים' שבהם נעשה בהם שימוש בשוק משכנתאות הסאב-פריים בארה"ב, אשר התמוטטותו הביאה למשבר הכלכלי האחרון ולהשלכת המוני אנשים מבתיהם בעקבות ירידת ערך חוזה המשכנתא שלהם. מנגנון כזה ימשוך משקיעים לסטודנטים במקצועות הרווחיים, ומנגד ייפגעו הלומדים במקצועות ה"לא-רווחיים", ואלה שמצבם הכלכלי לא יאפשר להם להתחייב מראש לתשלומים חודשיים למשך עשר שנים, או לרכוש את החוזה לפני פקיעתו ולהימנע מאותם תשלומים. ברור, שסטודנטים שלא נולדו להורים עשירים יהיו תלויים בהשתכרות מיידית לאחר תום לימודיהם (כי לא רק את ההלוואה יצטרכו להחזיר – צריך גם לחיות בזמן הלימודים!), ולעומתם סטודנטים מבתים מבוססים יוכלו להסתפק באופן מלאכותי בהכנסה קטנה יותר מעבודה.

הסטודנט כעסק בהקמה

מודל שכר הלימוד ו"חוזי ההון האנושי" הוא לא רק שיטת תשלום שכר הלימוד המתאפיינת במידה רבה הרבה יותר של הפרטה (לעומת הלוואות מסובסדות לדוגמא), וגם לא שיטה שרק מעלה את שכר הלימוד ומשעבדת את הסטודנטים לתשלומים זמן ארוך אחרי הלימודים. המשמעות העמוקה של המודל שמוצע ב"חוק הצעירים" היא קץ למחויבות המדינה לסבסד את שכר הלימוד ויצירת פער שיתמלא על ידי השוק הפרטי וההיגיון המנחה אותו.

הרעיון שבבסיס ההצעה הזו הוא שאין הבדל בין ללכת לבעל הון ולבקש ממנו שישקיע בעסק שאני מבקש להקים ובין ללכת לקרן הון-הסיכון ולבקש ממנה שתשקיע בי, הסטודנט, בתור עסק מתפתח, קרי אני + התואר שאקבל. הידע כאן הוא מוצר; המשקיע רוצה לדעת מה הוא קונה, כדי לוודא שזה כדאי לו; לכן אני (הסטודנט, העסק) צריך להגביר את הביטחון שלי שההשקעה (בקורס, בתואר) תשתלם. לכן, כאשר כותבי "חוק הצעירים" מתגאים ב"חשיפת הערך הכלכלי" של מוסדות או תחומי לימוד שונים באמצעות חבילות של חוזי הון אנושי המחולקים לפי מוסדות ותחומי לימוד, אשר בעצם יהפכו לסחורה בשוק המניות, הם רציניים לגמרי.

קרן ההון סיכון תוכל להחליט באיזה "עסק" סטודנטיאלי היא מוכנה להשקיע וכמה – ולהחלטותיה תהיה משמעות עצומה לניתוב סטודנטים למקצועות (המשתלמים) ולמוסדות (החזקים). לא יהיה צורך להתווכח על שכר-לימוד דיפרנציאלי או על שכר מרצים דיפרנציאלי: תוך כמה שנים, התחרות הפרועה על המימון מהקרן בין המוסדות להשכלה גבוהה, בין הפקולטות ובין החוגים והמחלקות מחד גיסא, ובין הסטודנטים מאידך גיסא, וברקע התחרות העתידית בין קרנות הון סיכון שונות על הסטודנטים ה"רווחיים" – תדאג לכך שהמערכת כבר תנווט את עצמה לפי 'כוחות השוק'. זהו חלומם הרטוב של פקידי האוצר, שמוגש להם על מגש של כסף – הרבה כסף – על ידי מי שיפסיד ממנו הכי הרבה, הסטודנטים.

שכר מרצים דיפרנציאלי

עוד מוצע בחוק, ששכר המרצים ייקבע "לפי מערכת תמרוץ סבירה ולא באופן אחיד," (הצעת חוק הצעירים, עמ' 26). במילים אחרות: שכר מרצים דיפרנציאלי לפי "מצוינות" לא מוגדרת ולפי ה"ביצועים" של המרצים בסקרי הוראה. אי-הצלחה בסקרים אלה תביא לפיטורי מרצים (עמ' 30). המשמעות היא ברורה: ריסוק הסכמי ההעסקה הקיבוציים של המרצים, שלא יוכלו לשרוד מול מערכת תגמולים ל"כוכבים"; פגיעה אנושה בחופש האקדמי המתבטאת באפשרות 'לארגן' פיטורי מרצים ביקורתיים בעזרת סקרי הוראה, ובכך שגם תקציבי המחקר יוענקו לא לפי שיקולים מקצועיים ומחקריים, אלא בהתאם לעקרון ה"תמרוץ לפי ביצועים ולפי תחום העיסוק בהתאם לצרכי מדינת ישראל" (עמ' 29).

הפרדת המכללות מהאוניברסיטאות – הסללה

עוד מוצעת הקמת מערכת חינוך גבוה נפרדת לחרדים וערבים. הדברים מתוארים כך:  "הנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיה הערבית והחרדית על ידי בניית מוסדות לימוד ייעודיים, תוכניות לימוד ייעודיות ומערכת מלגות הממוקדת בהן" (עמ' 26). נשמע טוב. בפועל, מוצע להקפיא את מספרי הסטודנטים באוניברסיטאות ולהגדיל רק את מספרי הסטודנטים במכללות, וכמעט כל הגידול מתוכנן באותן מכללות נפרדות. בניגוד לאוניברסיטאות, המכללות עצמן לא יעסקו במחקר: זוהי אם כן מערכת מרובדת מובהקת. לכך צריך לצרף את הקמתו של מנגנון קבלה ארצי ריכוזי ("מערך רישום מאוחד") לכל המוסדות להשכלה גבוהה. אפשר לראות אפוא, כיצד המנגנון הארצי יבטיח את הניתוב של סטודנטים חרדים וערבים למכללות המיועדות להם – למערכת השכלה סוג ב' או ג', שרק תנציח את הקיפוח התקציבי שלהן על ידי המדינה.

ההפרטה מפוררת את ציבור הסטודנטים

כאשר ההיגיון המנחה את הסיעה השלטת באגודת הסטודנטים בת"א ובאגודות נוספות מבוסס על תפיסה, לפיה החינוך איננו זכות יסוד שהמדינה חייבת לספק כשירות חברתי חשוב, אלא מוצר צריכה, אותו ראוי להכפיף לשוק הפרטי, האוצר יוכל רק לשפשף ידיים. כאשר ארגוני הסטודנטים מכריזים, ש"ציבור הסטודנטים יתרום את חלקו לרפורמה [של מערכת ההשכלה הגבוהה] על ידי העלאת שכר הלימוד," ומקבלים על עצמם את הטענה הדמגוגית של האוצר, ש"מצבה הקשה של המערכת מחייב את הגדלת המשאבים העומדים לרשותה ורק צודק שהסטודנטים ישתתפו בנטל," למרות שמי שיצר את המשבר הוא האוצר בעזרת חנק תקציבי שיטתי – הרי הם שוברים במו ידיהם את ההסכמה שהושגה בעמל רב, בדבר הצורך להתנגד לשכר לימוד דיפרנציאלי ולהעלאת שכר הלימוד; אם המודל הכלכלי המוצע יקרוס, כמו שוק המשכנתאות בארה"ב, כבר לא יהיה רלבנטי למה בדיוק הייתה הכוונה בהצעת החוק. כששוק "ההון האנושי" הזה יקרוס, יישארו הסטודנטים עם שכר לימוד גבוה, ובלי שום מנגנון ציבורי שיכול לסייע להם בתשלומים.

יותר מכך: הם גם יתקשו להתארגן כדי למחות. כמו ששכר דיפרנציאלי אמור לפורר את ציבור המרצים באוניברסיטאות, מודל "ההון האנושי" יגרום בהכרח לבידול ולבידוד של הסטודנטים. כל סטודנט ישאף למזער את התשלומים להם התחייב אישית (מה גם שיהיה מגוון של רוכשי חוזים, אותם הקרן תעמיד למכירה). כל סטודנט וסיכוייו בשוק העבודה, כל סטודנט והמקצוע הרווחי יותר או פחות אותו הוא לומד: הסטודנטים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יתנתקו מהאחרים, המרכז מהפריפריה, הלומדים במוסדות היוקרתיים מהמוסדות שיוקרתם מועטה – ברור, שיהיה קשה מאוד לבסס דרישה קולקטיבית. יותר מכך: ההתמודדות עם התשלומים תיעשה בשלב בחייו של אדם, שבו הוא כבר לא חלק מ'קולקטיב סטודנטיאלי' שיכול לתמוך בו. כך תימנע מראש כל אפשרות התאגדות של הסטודנטים. בעולם כזה, התפקיד היחיד שיוותר לאגודות סטודנטים הוא לשמש מועדון צרכנים. האם לשם הן הולכות?

רועי בל

סטודנט להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב

חבר בתנועת הסטודנטים סולידריות – שמאל חברתי בקמפוס

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. איל

    כדאי להפריד בין שאלת המימון-בדיעבד של התואר לבין מנגנוני ההפרטה שמתלבשים עליה.

    ההצעה שאקדמאי שמרוויח בזכות ההשכלה שרכש ישלם באופן פרופורציוני להכנסה זו "מס אקדמאים" היא הגיונית, הוגנת וחשובה. מנגנון כזה רק יסייע לשיפור השיוויוניות בהשכלה הגבוהה.

    הבעיה היא שבשם הרעיון הזה מנסים להפריט את ההשכלה הגבוהה, למשל באמצעות שכר לימוד דיפרנציאלי מראש, החוסם כניסה של חסרי אמצעים למקצועות מכניסים – מי יעז לקחת מראש הלוואה של עשרות או מאות אלפי שקלים למימון תואר ברפואת שיניים למשל אם אין לו בטחון מלא שיוכל להחזירה?

  2. יוס

    כמעט הכל שקרים במאמר
    תכנסו לאתר החוק ותווכחו.

  3. שרון

    האם אגודת הסטודנטים זקוקה להסכמת המרצים והסגל לשם קידום החוק הזה מול האוצר? מה עמדת המרצים כלפי החוק? האם אפשר לבסס התנגדות שתקעקע את החוק כבר כעת?

  4. צוות חק הצעירים

    רועי בל מדבר על מחטף של אגודת הסטודנטים?

    חוק הצעירים מקודם כבר שנה באופן פתוח ודמוקרטי. נוסח ראשוני של החוק נשלח לכל הסטודנטים בקמפוס כמו גם לועדי הסגל הבכיר, הזוטר ומינהלי בתחילת סמסטר א`. צוות המחקר של החוק נפגש עם כל אחד מהגורמים והערותיהם הוכנסו למסמך. עצם העובדה שבאתר החוק נמצא נוסח מלא שלו כבר למעלה מחצי שנה עם פנייה לכלל הציבור להעביר הערות מעידה עד כמה רועי שוגה באבחנותיו.

    במהלך השנה האחרונה התקבלו עשרות הצעות והערות מסטודנטים רבים, נציגי סטודנטים ממספר רב של מוסדות להשכלה גבוהה, סגל זוטר, סגל בכיר, דיקנים, כלכלנים, מומחים ממגוון תחומים, חברי כנסת ושרים.

    כמו כן התקיימו ועדיין מתקיימות ישיבות פתוחות לדיון בנושא חוק הצעירים. הסטודנטים הוזמנו לשיחות הן במודעות בקמפוס והן על ידי נציגים שעלו בכיתות כולל כותב שורות אלו.

    אז רועי, בפעם הבאה שאתה לא עסוק מדי , אנו ממליצים לך להגיע לישיבה פתוחה על חוק הצעירים. הן מתקיימות בכל יום חמישי, 18-20 , בניין מיטשל, חדר 118.

    על שאר הטיעונים שהעלה רועי בפוסט, נגיב בפוסט נפרד בהמשך.
    החוק עדיין בשלבי בנייה- נשמח לקבל הערות, הארות, ותגובות – מבטיחים לחזור לכל מי שיפנה בטל` או במייל.
    http://younglaw.co.il/join-us/

  5. שלמה א

    נדמה כאילו הכותב בכלל לא קרא את היוזמה – או שהוא קרא יוזמה אחרת לחלוטין.
    לא מבין למה נותנים במה לשקרים.

  6. נתן.

    אבא שלי לימד אותי פעם את "חוק השלושה" שבא להוציא את האויר מכל הצהרה בומבסטית מלאוה אויר חם, רוח וצילצולים שנאמרת תמיד בטון הרה גורל.

    החוק הוא מאד פשוט – בכל פעם שאתה נתקל בתופעה כזאת תבקש שלש דוגמאות.

    ובכן כותב נכבד תן לי בבקשה שמות של שלושה אנשים במדינת ישראל שרוצים ללמוד באוניברסיטה ולא יכולים בגלל שאין להם כסף?

    אתה יודע מה, תן לי שם אחד.

  7. ליוס

    "בהשקעה בהשכלה גבוהה לא ניתן לשעבד את הנכס במקרה של אובדן יכולת ההחזר, ולכן חוזה ישיר בין משקיע לסטודנט מגדיל את רמת הסיכון עבור המשקיע; כתיק השקעות עם נכס יחיד, המשקיע אינו מפזר סיכונים ותולה את השקעתו בגורלו של סטודנט מסוים. נוסף לכך, הסטודנט חייב לוותר על אלמוניותו".

  8. יובל

    שמרויח כתוצאה מהשכלותו. קוראים לזה מס הכנסה דיפרנציאלי. משלמים גם מי שמשתכרים הדות להשכלת זולתם, חינוך תיכוני, תשתיות פיזיות, קשרי הסחר של המידנה עם מדינות אחרות, וכיו"ב.
    ומה בקשר למי שלמד אבל לא מרויח הרבה?
    ומה באשר למקצועות שאנים מכניסים – ילמדו אותם רק עשירים?

  9. איל

    נדמה לי שאין בינינו מחלוקת.
    כאשר משלמים מס על הכנסות לאחר הלימודים זו הסיטואציה ההוגנת ביותר. לא משנה מה למדת – אם אתה מרויח כתוצאה מכך תשלם, ואם לא – לא.
    כך, אם למדת מקצוע מכניס ובחרת שלא לעסוק בו – לא תשלם. אם בחרת מקצוע לא מכניס ואיכשהו הגעת ממנו להכנסה יפה – תשלם.

    אני מסכים שמס הכנסה פרוגרסיבי – שקיים כיום – הוא בעצם הפתרון הכולל יותר, אבל לצערנו אני לא רואה ממשלה בישראל מעלה מיסים כדי להזרים כסף להשכלה הגבוהה, ולכן פתרון של `מס אקדמאים` שלמעשה צובע כסף שיחויב להגיע למערכת ההשכלה הגבוהה הוא פתרון שיש לחשוב עליו.

  10. איל

    נראה שהשתלטות עויינת חטפה את ארגון הסטודנטים.
    `מסתנדנטים` (על משקל מסתערבים) מטעם משרד האוצר או השד יודע מי.

  11. לוני

    אין סיבה למשל שסטודנט לתואר ראשון להיסטוריה ישלם אותו שכר לימוד כמו סטודנט להנדסת חשמל. למעשה, בגלל ההבדל ברקע האוכלוסיה שמגיע למקצועות ההנדסה ומדעי הרוח, הסטודנט להיסטוריה שבהסתברות גבוהה (לא תמיד כמובן) מגיע מרקע סוציואקנומי נמוך יותר מסבסד במצב הנוכחי את הסטודנט להנדסת חשמל שסביר להניח מגיע מרקע סוציואקנומי גבוה יותר (שוב, בהכללה, לא תמיד) ופוטנציאל ההשתכרות שלהם אחרי התואר שונה לחלוטין. יש גם בעיה גדולה עם מרצים חדלי אישים שחוסמים לאורך ולרחוב האקדמיה דוקטורנטים צעירים עקב מנגנוני שכר וקביעות ארכאיים. אין גם שום בעייה עם הלוואות מסובסדות לשכר לימוד שמשולמות א-ח-ר-י סיום הלימודים. כך זה עובד ברוב המדינות המותקנות בעולם.

  12. דורי

    ולמה לעזאזל אגודת הסטודנטים בתל אביב ואגודות הסטודנטים בכלל מקדמות את זה? הם לא אמורים להיות סוציאליסטים?

  13. רועי (אחר)

    דורי ואיל,אל חשש- האגודה בת"א עדיין סוציאליסטית (או סוציאל-דמוקרטית לייט), יש בה חבר`ה די טובים שאפילו מגיעים פעם בכמה זמן להישגים נאים (על מאבק עובדות הניקיון בקמפוס שמעת? – http://www.mako.co.il/news-israel/education/Article-b9f6a165a877721004.htm&sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=978777604 ) כותב המאמר הוא פעיל מוכר בקמפוס שמחפש (פחות או יותר) כל במה ע"מ להשתלח בתא ששולט באגודה. .

    באשר לחוק עצמו- לא ברורה לי ההתנגדות הנחרצת לכך שסופסוף תוצאות סקר הערכת הוראה ישפיעו על התנהלות אנשי סגל ההוראה. במסמך עצמו לא מצאתי שום אזכור לפיטורי מרצים על סמך הסקר, אלא רק תמרוץ כלכלי למרצים בולטים והעברת מרצים `נכשלים` מהוראה למחקר בלבד.

    לא ברורה לי גם הטענה על העלאת שכר הלימוד. היכן זה נמצא? (ראיתי רק את הגרסא המצויה באתר). הסעיף הבעייתי יותר הוא העלאת המע"מ על דירות תמורת הורדת מס הרכישה. מדובר בהעלאת מס רגרסיבי שעלול לפגוע בשכבות החלשות.

  14. יובל

    תלמיד, ותפקיד המרצה הוא ללמד ולא למצוא חן.
    כן, יש להקפיד על רמת ההוראה, ויש לבדוק תלונות שונות, ועשות הכל כדי שההוראה תעשה על הצד הטוב ביותר.
    אבל הרעיון של משובי ההרואה הוא רעיון נפסד הרואה בתואר מצרך, ובמרצה מוכר\ת.

  15. דורי

    ומה לגבי החוזים האלה? והקרנות הון-סיכון? גם זה לא מופיע בחוק? זו סתם המצאה?

    אני רוצה לקוות שהאתר הזה הוא יותר מדי רציני בשביל להעלות טענות חסרות כל כיסוי…

  16. אור

    במקום להכפיש את רועי, נסו לענות עניינית לטענותיו.
    האם אתם סבורים שצריך להעלות את שכר הלימוד? אם לא, אז זו התשובה לשאלה "מה רע בו". למעשה, רועי עשה עבודה מעולה בלהסביר מה רע בחוק. אני חושב שמישהו צריך להסביר בדיוק (עם דגש על המילה "בדיוק") מה טוב בו.
    העלאת שכר לימוד, הפרטה של מערכת ההשכלה הגבוהה, שבירת ההסכמים הקיבוציים ובתמורה מציעים לנו הנחות בתחבורה הציבורית ובארנונה? לא תודה!

  17. יעל

    הכותב בונה ארמונות ומגדלים על שום דבר…לפי הנוסח (המוצע!) של היוזמה, שאגב, פתוחה מזה מספר חודשים לעיונם הסטודנטים, אין ולו רמז לפיטורים של מרצים על סמך סקרי הוראה…ממליצה למתעניינים לקרוא את החוק ולשפוט בעצמם. חבל שאתר העוקץ נפל לדמגוגיה זולה.

  18. ליאת

    נדון בהשלכות החוק על עתיד ההשכלה הגבוהה הציבורית.

    המפגש יתקיים ב-14:00, באוניברסיטת תל אביב, בניין גילמן, חדר .
    281
    כולם מוזמנים!

  19. ירדנה אלון

    לימודים אקדמאיים צריכים להיות בחינם,לכל מי שרוצה ויכול,חד משמעי, אני צודקת לחלוטין בדרישה זו אז נא לא להתווכח איתי בבקשה.בחינם,על חשבון המדינה כחלק מזכויות האזרח להשכלה.וכל דיון או התדיינות על גובה שכר הלימוד ולמה זה הופך את המרצים או התלמידים לסחורות או מוצרים או מצרכים הוא דיון ריק מתוכן.לא צריך בכלל להתדיין על זה,אני לא טיפוס של שחור לבן,ולרוב אינני חד משמעית ברוב הנושאים הנידונים מפני שאני מודעת לעובדה כי האמת האבסולוטית (ואני אומרת זאת בצער רב) איננה מונחת בכיסי הקטן, בנושא של לימודים אני חד משמעית.לימודים צריכים להיות בחינם.
    במדינה שיש בה כסף לשפוך מיליונים על בתי קברות מלפני אלפי שנים ולמנוע בניית בתי חולים (או שיפורו של המערך הבריאותי באזורי הפריפריה) אי אפשר לבוא ולתרץ שכביכול "למדינה אין כסף" מסתבר שיש לה כסף רק הוא לא מחולק בצורה מושכלת ונבונה.
    על כן אני מבקשת מחברי אגודת הסטודנטים,ומכל סטודנט או מרצה,במקום להתווכח ולהאבק על גובה שכר הלימוד,להיאבק,ולהתווכח על לימודים חינם כאמור לכל מי שרוצה ויכול.

  20. רועי בל

    אני מברך על כך, שבעקבות הלחץ הציבורי והסטודנטיאלי, כולל ההד שנוצר כתוצאה מפרסום המאמר כאן ב"העוקץ", שונתה טיוטת "חוק הצעירים" כפי שהיא מופיעה באתר (http://younglaw.co.il/position-paper/), לעומת הגרסא הקודמת (שניתן למצוא כאן: http://haskala-klalit.googlegroups.com/web/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%A8-2010.PDF).

    אני מקווה שאכן הובן באגודת הסטודנטים שזה רעיון רע, ולכן הוצא מן ההצעה.
    על אף זאת, לצערי ההצעה לא שונתה בכל הנוגע לשכר הדיפרנציאלי למרצים, לאיום של סקרי ההוראה על העסקתם כמרצים, ולגבי נושא העלאת שכר הלימוד. יתרה מכך, בדיון החירום שערכה תנועת סולידריות אתמול (יום א` 21/3), התברר שעמדת אגודת הסטודנטים היא שיש להעלות שכר לימוד אם האוצר יתן עוד כסף להשכלה הגבוהה, ושבעצם האשם העיקרי במצב ההשכלה הגבוהה הוא בסטודנטים שדרשו והשיגו הורדת שכר לימוד בשנת 2000. לעומת שיעור ה`שיפוי` או ההפסד של המערכת מהורדת שכר הלימוד, הקיצוצים של האוצר – כך סגן יו"ר האגודה – הם כסף קטן. לכן יש להעלות את שכר הלימוד.
    אם כן, נראה שיש עוד מקום רב לשיפור – והבעיה היא שאין הרבה זמן, כי נראה שכוונת התאחדות הסטודנטים היא להגיע למו"מ עם האוצר עם מוכנות בסיסית להעלאת שכר לימוד, ואף לתת 3 שנות שקט לאוצר אם יגיעו להסכם. אני חושש שאחרי הסטודטנטים, יבוא האוצר למרצים ויבקש לשבור אותם פעם אחת ולתמיד.

    אנחנו בסולידריות (www.solidariut.org) נמשיך להאבק בכדי שארגוני הסטודנטים יעשו את מה שטוב לסטודנטים ולא יתנו יד למה שמסתמן כמחטף שסופו הוא העלאת שכר לימוד והפרטה נוספת של ההשכלה הגבוהה.

  21. דובי;

    בהצעה אומרים שמרצים שיקבלו ציונים נמוכים מהסטודנטים לא יאלצו ללמד ויוכלו להתמקד במחקר שלהם? מגניב! אני בעד. כך אני אוכל להתעלל בסטודנטים שלי שנה שנתיים, עד שהציונים הנמוכים שלי בסקר ההוראה יאפשרו לי להפסיק להתעסק עם חבורת המפונקים חסרי הדעת האלה ולהתמקד במחקר שלי ובעבודה עם סטודנטים לתארים מתקדמים. הידד לחוק הצעירים!

  22. דן

    לא ברור מדוע על הסטודנטים להתערב בנושא מבנה השכר של המרצים. הנושא של שכר דיפרנציאלי למרצים נראה כאמתלה של האוצר להוריד השכר לרוב המרצים למעט מספר מצומצם של "כוכבים" (כנראה מתחומי הכלכלה והמימון, שלמחקריהם אין במילא ערך למדינה).
    למי שלא יודע, כבר כעת שכר המרצים הוא הדיפרנציאלי ביותר שקיים בשרות הציבורי:
    חוקר טוב מקבל את "מענק קריטריונים" ומענק "הקדשת זמן מלא", בנוסף, אם הוא זוכה בתקציבי מחקר שמנים, הוא ביכול לקבל תוספת של עד 55% למשכורתו הבסיסית. בנוסף, החוקרים הטובים מוזמנים לקורסי הוראה נוספים בחו"ל (בתשלום מכובד) ויכולים לעסוק ביעוץ בתשלום יום בשבוע בזמן הלימודים וחודשיים מלאים בקיץ. חוקרים שממציאים המצאות בעלי ערך כלכלי ישתתפו בתמלוגים מאותם המצאות.
    בקיצור – מי שמדבר על דיפרנציאליות בשכר המרצים מתכוון להורדת שכר המרצים.