על החום המזרחי והאינטלקט האשכנזי

כל הכללה בתחום האישי מהסוג שהובא כאן (ועוד הכללות רבות אחרות) היא גזענות אפילו אם היא תוצאה של מחקר כלשהו. הבעיה במה שנראה כהכללה חיובית היא שיתכן שנאמרה בלשון סגי נהור ולכן צריך להזהר וגם לשים לב למסר הלא מילולי. בנוסף כשמגיעים להתיחסות ליחידים כל התאוריות המובאות במחקרים ובפירסומים שונים מופרכות מיסודן. הצרה שרבים לוקחים תוצאות מחקרים על הכלל ומיישמים אותם על היחיד השייך לכלל הזה וזה לא טוב.

כתבת על חום ויכולת כמימדים אוניברסליים. כלומר לפני תפיסה זו, היתה יכולה להיות היסטוריה אלטרנטיבית שבה הדברים האלה היו מתבטאים בצורה הפוכה. בסופו של דבר מסיקים מסקנה היסטורית מניתוח פסיכולוגיסטי שכזה, שמי שמשתמש בשיפוט לגבי חום ויכולת בקשר למזרחי ואשכנזי הוא בעצמו קורבן של נסיבות פסיכולוגיות. זו אינדיבידואציה של התופעה. מתרחש כאן ניתוק מההיסטוריה וייחוס חום ויכולת למזרחים ואשכנזים בהתאמה הופך להיות דבר שקרה במקרה. מוציאים מהעניין את המודעות לדבר.
אבל זה לא קרה במקרה, זה קרה כי היה אינטרס שזה יקרה, שזה ישתרש. שהאשכנזי יתויג כבעל יכולת – קרה, והמזרחי יתויג כחם. זה חלק מהניסיון לייחס רציונליות לאדם המערבי הלבן והנאור ואי-רציונליות לפראים המזרחיים האינדיאנים האלה.

לכן במובן זה, במקום לדבר על שיפוט פסיכולוגי של מזרחים ואשכנזים עדיף לדבר על שיפוט פסיכולוגי של מזרחיוּת ואשכנזיוּת, כי זה גם רלוונטי מבחינה היסטורית שכן כיום יש אנשים שהם גם וגם – גם מבחינת תכונות מסויימות וגם כי הוריהם הם מכאן ומכאן. והיום מתרחש מאבק כדי לקבע ולמסד את העניין הזה. זה גם הופך להיות מאבק תוך-אינדיבידואלי ולא רק בין-אינדיבידואלי.

אכן הערבי כטבח מוכשר (תמיד שלמזון מסורתי ולעולם לא כשף חדשני) הוא דוגמה למילוי משבצת ה"חם אך דל היכולת" שהייתה תפוסה בשנות ה50 ע"י התימני המתפק במועט. על תכני סטראוטיפים (בין היתר על סמך אותה עבודה שמצוטטת כאן) כתבתי די בפירוט כאן:
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=671712&TypeID=1&sid=126

אבל: יש לשים לב גם לשילוב הגרוע ביותר, זה של יכולת נמוכה וזדון, והוא שייך למנודים – אלה שהסטריאוטיפ שלהם מגיע לצורה הקיצונית ביותר: דה הומניזציה. לקבוצה הזו שייכים למשל אנשים המכורים לסמים, חולי נפש ובני גזעים הנחשבים כ"תת אנושיים". בארץ הקרובים ביותר למצב הזה בדעת הקהל הם בדואים "מהפזורה" , עובדים זרים מאפריקה ונראה שערביי ישראל בכלל בדרך לשם. הדה-הומניזציה היא הצורה המסוכנת ביותר של סטריאוטיפ והיא שלב מקדים למעשי אפליה, אלימות ורצח עם. מתברר כי דה-הומניזציה אינה רק דרך מטפורית לתאר יחס לא אנושי לבני אדם אחרים אלא אופן שונה של תפיסה מוחית של אותם אנשים. בניסוי בו נמדדה פעילות המוח של נחקרים כשהוצגו להם תמונות בני אדם "מן היישוב" ותמונות של דרי רחוב (הומלסים) ומכורים לסמים התברר שהמידע על אותם מצורעים מודרניים לא עובד כלל באותו חלק של קליפת המח באונת המצח הפעיל בדרך כלל בעיבוד מידע חברתי. מה שהופעל היו אזורים כאמיגדלה (תגובת פחד) והאינסולה (תגובת גועל). הסטריאוטיפ בצורתו הקיצונית מצליח, כך מראה המחקר, להפוך אדם ללא יותר ממקור סכנה או זיהום שהמידע עליו נטול הקשר חברתי.

כלומר, זה בוודאי דן במופעים גזעניים במובנים מעודנים מסויימים, כאלו שקושרים בין, נניח "חום" ובין "יכולת" בתור מין שני משתני על שהמכפלה שלהם קבועה. סבבה. אבל…

1. רציונאליות ורציונאליזם באמת עוסקים בהתנערות מתחושות בטן בהרבה תחומים. מדע בוודאי. לכן, מי שהוא רציונאלי, יכול לשלול לחלוטין את ה"חום" בהתנהלות שלו, או לחילופין להגביל את ה"חום" לתחומים מסוימים בלבד, לא ? האם המאמר טוען שפיסיקאי טוב כותב מהבטן ?

2. כמובנים כלליים לקיטלוג של קולקטיבים, יש כנראה הנחה מובלעת שמי שאומר, נניח, שהתימנים מוכשרים מוסיקלית (תיכף נחזור אליהם), מניח מניה ובי שכל תימני מוכשר במוסיקה, ושאף תימני לא מוכשר ב"יכולת". ההגנה הרגילה של הגזען המעודכן היא סטטיסטית, והיא רצינית לגמרי: נטען שבכללי יש הדגמה מובהקת של תכונה כללית, אבל היא לא מחייבת פרטים, כי השונות די גבוהה. רוב השחורים טפשים, אבל אובמה חריג. רוב האשכנזים רעים, אבל החברים שלי (וסבירסקי) הם יוצאי דופן. מה שאני מתכוון הוא שהגזען המעודכן טוען שאת האבחנות שלו לגבי בני אדם הוא לא עושה בצורה הזו, ורק את אבחנותיו לגבי קולקטיבים, שאותן הוא מגבש באופן רציונאלי וביקורתי, אפשר לנסח בצורה הזו, וזו אכן תוצאה מפליאה אבל היא לא נטועה בתהליך החשיבה שלו או שלה.

3. ניכרת המגמה הרגילה של ייבוא חומרי חשיבה מחו"ל על ראשם וכרעיהם. כלומר, מסתבר ש"אנחנו" הוא גם משהו על אמריקאים וגם משהו עלינו. אם נחזור לתימנים חובבי המוסיקה, מוזר לציין שבעת ובעונה אחת מתקיימת הטענה ש"התימנים כמו ייקים" (או אצל ייקים: "התימנים הרבה יותר גרועים מאיתנו", במובן של הערכה), יחד עם "הם טובים במוסיקה". אני תמה אם לא מדובר פה בסתירה, הפרכה, של המודל. לפחות ערעור והצבה של גבולות. לא ששני הסטריאוטיפים נכונים במיוחד, בחוויה שלי. גם לא לגבי ייקים.

4. בסוף בסוף, יש את הבעיה הרגילה במחקרים כאלו. מה עושים עם הנאצים ? הרי הם גם חשבו שהיהודים רעים (נמוך בחום) אבל נבונים להפליא (גבוה ביכולת) עד לרמה שבה היהודים הומשגו כאויב הקוסמי של הארים, שמצידם הומשגו כשילוב של חום (דיוניסטי) ויכולת (אפולונית). האם הנאצים מייצגים לפיכך חריגה מהמודל, יכולת לחשיבה לא-גזענית ? האם האדם העליון הוא מי שיודע להיות חם ויכול ? מה בעצם ההבדל ? ומנגד, אם גזענות היא תופעה כל כך אנושית ונפוצה – נניח שהמודל תקף – מה מבדל את הנאצים מהגזענים האנושיים יותר ? ממש כלום ? כולנו נאצים, ותמיד היינו ? חבל שהסקירה לא היתה טיפה יותר ביקורתית.

במאמר שאליו מתייחס הפוסט יש התייחסות נרחבת לסטריאוטיפים "מקנאים" (Envious Stereotypes), כך שהמקרה הנאצי אכן מוכלל ואינו חריג.