זכויות אדם כבגידה

נוגה וולף

בזמן שבו  מדינת ישראל מנהלת מתקפה חריפה נגד פעילי זכויות אדם תוך שימוש באמצעים מפוקפקים ביותר, כולל מעצרי שווא יומ-יומיים  בבלעין ונעלין תוך שהיא אוטמת את אפשרות המחאה באמצעות הוראת "שטח צבאי סגור"; בשעה שבשייח ג'ארח מושלכת הדמוקרטיה הישראלית לכלא, כאשר מול המתנחלים המתנהלים כאדוני ארץ נעצרים דווקא המנושלים והמותקפים ;בחודש בו מתברר  רשמית כי חצי מהנוער מתנגד לזכויות שוות לערבים וכי הרוב שולל את זכותם להיבחר לכנסת; ובשבוע שבו מזכיר האו"ם בן קי מון מתריע כי ברצועת עזה עדיין חיים ילדים ונשים ב"סבל בלתי סביר" בעוד המצור הישראלי נמשך זו השנה השלישית;

בצוק עיתים זה  לדמוקרטיה הישראלית, מחליט עיתון הארץ לפרסם מאמר פרי עטו של ישראל הראל ואשר עניינו לכרוך  סופית את השמאל  בסדינו תוך שימוש בטרמינולוגיה המקטלגת את עצם המאבק למען זכויות האדם כ"קיצוני" ו"חתרני".

במאמר זה, נתן עיתון הארץ במה לטרמינולוגיה הכרוכה בהסתה: "השמאל הקיצוני חותר תחת עצם חירותו המדינית של העם היהודי", "השמאל נעזר בסיוע כספי של "מדינות זרות ואירגונים זרים – בהם שונאי ישראל";  "הציבור אינו מודע לכך" אומר הראל "שממשלות בריטניה, הולנד, שוויץ, נורווגיה, שוודיה ואחרות ממנות את הפגנות שלום עכשיו"- ומה בכך מר הראל? האם תומכי זכויות האדם עושים שימוש בכספי הרפובליקה האסלמית השיעית? מה רע בתמיכת המדינות הנזכרות? לכל אורך ההיסטוריה ככל שהמדינה  הופכת עוינת לזכויות האדם משמשת התמיכה מצידם של  האירגונים החיצוניים לה כדאוס אקס מכינה. מדוע לא מאשים  ישראל הראל את הסיוע הכלכלי שניתן למתנחלי חברון כסיוע חתרני? ומה הוא שמסכן את ישראל יותר, הקנאים מבית או הפרושים מחוץ, המוגדרים, אצל הראל כ"זרים"?

בהתאם לנימה זו לא מפתיעה קריאתו של  ישראל הראל בזכות האירגון "אם תרצו", והצטרפותו   לבמה המפוקפקת  אשר העניק לה כבר בן כספית במוסף סופשבוע של "מעריב" מיום 29 לינואר. תנועה זו מדיווחי עיתון הארץ בעצמו מחודש יוני 2009, "מטילה אימה על מרצים וסטודנטים ערבים", "אינה בוחלת  מקריאות הסתה כנגד ערבים כגון: "נשרוף לכם את הכפר", "נפגש במילואים" ומאשימה כל מרצה שמציע לחשוב  אחרת ב"הסתה אנטי-ציונית".

ולא זאת גם זאת, ישראל הראל הציג את  דוח  "אם תרצו" נגד  "הקרן החדשה לישראל" כאמיתה בלתי מפוקפקת והתעלם  מן הכשלים המבניים והתכניים בדוח,  ואשר הוגדרו על ידי   אירגון קשב, ("המרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל"), כ- "מגמתי, מוטה ורצוף כשלים ועיוותים"( קשב, פברואר 2010, "אם תרצו-זו אגדה).

האמינות המפוקפקת של דו"ח תנועת "אם תרצו", אומר אירגון "קשב", "ממחיש תופעה רחבה ומסוכנת המתרחשת בעת האחרונה בחברה הישראלית – התקפה שאינה בוחלת באמצעים כנגד ארגוני החברה האזרחית וכנגד משמיעי ביקורת, בכלל. במקרה הספציפי שנידון כאן, זכה הקמפיין של "אם תרצו" לכיסוי רחב ונטול ביקורת בכלי תקשורת מרכזיים בישראל, אשר אף העלימו את זהותה הפוליטית של התנועה ושל ראשיה ואת מניעיהם".

נראה שהדה-לגיטימציה שעושה ישראל הראל במאמרו "חותרים תחת החירות" אשר עיקר עניינו בחתירת השמאל לכאורה נגד "עצם חירותו המדינית של העם היהודי", מתווסף לאותה מגמה מסוכנת אשר מסמנת את  התמיכה בזכויות האדם באשר בהם, כשנאת ישראל או "לפחות" כחתירה כנגדה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יואש

    חבל על ישראל הראל שהפך מציוני דתי מתון למסית כנגד כל מי ששונה ממנו בתפיסת העולם.
    החרדים לדידו הם "ילדים שנשבו" בכל הקשור לאי עבודה, לחגיגת קברים עתיקים וטקסים פגניים ולאי שירות בצבא או שרות לאומי.
    האויב המאותר על ידו הוא ה"שמאל" אותו גוף בלתי מוגדר שקל להשתלח בו ולהתגולל עליו כדי לייצר אובייקט לשנאה במקום המתנחלים המשיחיים הקיצוניים שהם יקיריו של הראל וכוס התה שלו.
    הארץ נותן דרך קבע במה להראל כמייצג של חוגי המתנחלים ההזויים וכמשקל נגדי לגדעון לוי, ולכתבים אחרים שאינם מזמרים את זמירות הקילוסין לביבי ולממשלתו העלובה והמסוכנת.
    הראל אמנם מסית אבל את הנזק האמיתי עושים נציגיו שמזבשים את הממשלה והופכים את ישראל למדינה דתית פאנאטית דמוית איראן.

  2. איציק

    הארץ איננו ישראל הראל. הארץ מספיק מאוזן בעתונאים אחרים ולא רק גדעון לוי. כמו שהיה הזוי המשבר עם שוודיה בגלל עיתון ועתונאי,כך לא נכון לדרוש מהארץ לעשות צנזורה. יודעים מיהו ישראל הראל ומהי האג`נדה שלו ואני מצפה מאנשי שמאל להיות מספיק סובלניים ולהסתפק בכותבים האחרים בהארץ שחושבים וכותבים אחרת.

  3. יהושע רוזין

    עם כל התנגדותי לדעותיו ומעשיו של ישראל הראלמתנהל אויב שלום ואויב זכויות אדם למי שאיננו זרזיר בן מינו של העורב הזה( וסליחת העורבים והזרזירים). הר אין במאמר זה מה שהוא שחורג מהזכות לחופש בטוי. הגבול לדעתי ,הסתה ואיום לפגיעה אלימה בזולת.

  4. אחת

    האתר שאליו הפנת "עונת הברווזים" והמאמר "סכין בגב האומה" מעולים. ומעיין הדימיון בין שני המאמרים למרות שנכתבו בנפרד.
    ראו האתר
    http://duckseason.blogli.co.il/archives/3

  5. לוני

    כל מי שלא כותב ומסכים לדיעתנו מצד השמאל הרדיקלי, יש לצנזר ומייד ! בושה לעיתון הארץ שמאפשר חופש ביטוי בזוי כזה !
    נוגה – צ`אצ`סקו היה שם קודם ועכשיו גם צ`אווס סוגר עיתונים ותחנות רדיו שלא מסכימות עימו.
    הרבה גאווה לשמאל המאמר שלך לא הוסיף.

  6. דבורקה גולדשטיין

    של הארץ לגורמים ימניים, נערכות באתרו מזה זמן פעולות להכשרת הקרקע. פרסום מאמרו של הראל הוא רק אחת מהפעולות, ולאו דווקא המרכזית והחשובה שבהן, על מנת לשכנע את הרוכשים שיש להם בידיים נכס שהמוניטין השמאלני שלו הוא נחלת העבר.

  7. נפתלי אור-נר

    התהא זו מדינה לאומנית-גזענית או שמא, כפי שהייתה טרם הכיבוש, דמוקראטית ונאורה. כל החרד לדמותה חייב להיאבק נגד הסחף הגזעני-לאומני העובר עליה

  8. שולצפון

    מתקיימת מצד אוהדי השמאל (תהא הגדרתו אשר תהא) רק לכיוון מאוד מאוד מסוים? למה אין סובלנות לדעות של אדם (שאני מסתייג מהן) כמו של ישראל הראל? אתם כורתים את הענף עליו אתם יושבים ואז מזילים דמעות תנין…

  9. ערן

    ברור שחופש הביטוי חל על מאמרו העלוב של הראל, אף אחד לא טען שהמדינה צריכה לאסור על פרסומו. אבל אין שום סיבה שעיתון "הארץ" יפרסם כל שיהוק ונפיחה שישראל הראל מנפק.

  10. איתי

    חלק מהגורמים שאנו מנסים להגן על זכויות האדם שלהם, לא כל כך מכירים בזכויות האדם שלי. חלקם לא מכירים בזכות להכרה לאומית של העם היהודי למרות שהם מכירים בזכותם שלהם לכך. אני יכול להבין את החלחלה שאוחזת בישראל הראל כשהוא מבין שתומכי זכויות האדם בישראל מגינים על האזרחים בעזה שבחרו בחמאס, שמבחינתו אני צריך לחזור למזרח אירופה (שבה לא ביקרתי מעולם) או להפוך למוסלמי אדוק. זה לא אומר שלא צריך להלחם על זכויות האדם; זה לא אומר שלא צריך להתנגד לגזל בשיח ג`ראח, בילעין ועוד מקומות; וזה לא אומר ש"אם תרצו" היא לא תנועה מאוד מדאיגה. אבל צריך להיות באמת אטום כדי לא להבין את הדאגה של ישראל הראל, ושל עוד הרבה אנשים בארץ, מטיפוח ארגונים שבצד עבודה מבורכת מקדמים אג`נדה משותפת עם גורמים בעיתיים.

  11. שור

    שפת השאצל הישראלי ההזוי –
    שקר הוא אמת (כמו שמדינה ערבית נוספת תביא שלום),
    מלחמה היא שלום (כמו שהסכמי אוסלו הביאו שלום),
    אנטישמיות פשיסטית היא זכויות אדם עלאק.

    רוב הישראלים יודעים לפענח את שפת השקר של השמאל לשפת אמת.

    שור

  12. אורי

    בעיתון נקודה לא יהיה מאמר נגד המתנחלים , ולא ב"מקור ראשון". מאמריו של ישראל הראל מקוממים אותי ומרתיחים אותי , ברגע שאני עושה את המעשה המזוכיסטי וקורא אותם. א ב ל – לא יהיה נכון לפעול בשיטות המתנחליות והימיניות ולהדיר אותו , כי אז יפעל המרכז-שמאל בשיטות הימין , ולא יבדיל אחד בין סותמי הפיות מכל צד.אני חושב שאחליט בעצמי אם לקרוא את ישראל הראל , אבל מאד צריך שיוכל לכתוב בבמה הזו. זו נשמת אפה.

  13. נועה רביב

    מי שפסק שהבתים שייכים ליהודים הוא בית משפט עליון נא
    להפגין מול בית משפט עליון !!!!!