על הפוץ ציונות

לדעתי את כל הנאמר כאן (במיוחד בפסקה האחרונה) אפשר לומר על הציונות בכללה.

וכמו במקרה מתפרסמות היום שתי כתבות על הפוצים:

ליברמן: "מאז הקמת המדינה האבות המייסדים עשו הכרעה היסטורית: כשיש התנגשות בין ערכים אוניברסליים [כמו דמוקרטיה], לבין ערכים יהודיים, ערכים יהודיים חשובים יותר. […] אני מרחם על השמאל. אנשים אומללים שכנראה סובלים מפגם גנטי. שאלוהים יסלח להם. אני סלחתי כבר מזמן ."
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/087/965.html?hp=1&loc=3&tmp=9835

ואחד של טאוב, שוב השמאל מאיים על הזכות לעצמאות לאומית: http://www.gaditaub.com/hblog/?p=574 (בתגובות)

וגם הפוץ ציונים כפי שמכנה אותם כותב הרשימה וגם הפוסט ציונים וגם הציונים "השמאלניים" כדוגמת מרצ,ו"שלום עכשיו" ו- "שלום אחר כך" כולם כולם מתעלמים לחלוטין מבעיית אי השוויון וחוסר הסולידריות והקיפוח המעמדי והגזענות המופנית כלפי המזרחיים, ה-"פוץ ציונים" בעצם "הוציאו את הלחם מהפה" של המעמדות המקופחים בישראל ע"י זה שכפו חלוקת משאבים לכיוונם הם,על חשבון החינוך,הבריאות,בניית תשתיות,וכו`וכו,מעולם לא שמענו אותם מדברים על זה, מעולם לא ראינו אותם מצטרפים להפגנות שעניינם שוויון וסולידריות מעמדית, הגזענות שלהם כלפי מזרחיים פושה בבתי האולפנא שלהם ולמרות זאת הם מתיימרים לדבר בשם "עם ישראל".ותובעים מ"עם ישראל" כי יגן וישמור על בטחונם האישי בקולוניות שהם הקימו, רבים מבני המעמד הנמוך שהם מזרחיים ואתיופים משרתים בצ"הל,ומשרתים בשטחים, מצד אחד הפוץ ציונים נהנים מהשרות הזה כאמור לבטחונם האישי, אולם כשזה מגיע לשיתוף בבתי הספר שלהם שם פתאום אותם חיילים ובני משפחותיהם הופכים למוקצים מחמת מיאוס.
וגם הפוסט ציונים וגם הציונים של השמאל לא יוצאים וידיהם נקיות. שיח מתלהם פחות או יותר נגד הכיבוש,ונגד עוולות שהמדיניות הישראלית מקיימת בשטחים הכבושים, אוהו מזה יש להם למכביר,שיח אמיתי ונוקב על הפער המעמדי?יציאה והגנה על הפרולטריון?הפגנות מול משרד החינוך(אני לא מצפה חלילה לאוטובוסים של השומר הצעיר בכיכר רבין) על הגזענות וההדרה של תלמידות מזרחיות ואתיופיות? שמאל ציוני או פוסט ציוני ……."שיאפשר כינון זהות מזרחית לא מתוך קונפליקט אלא מתוך חירות תרבותית"………(יהודה שנהב, קשר השתיקה)?
שום דבר,nothing,נאדה,גורנישט,וואלו,כלום, שום דיבור,שום ציוץ, או התעלמות והתכחשות גמורה, או ההפך,, אנחנו חווים עכשיו התנפלות קולקטיבית של
"אושיות תרבותיות שמאלניות" על התרבות המזרחית ועל הזהות המזרחית.
על היחס הציני הזה כתב הפילוסוף הגרמני פטר סלוטרדיק (peter sloterdijk)() את ספרו "בקורת התבונה הצינית" ""critique of cynical reasonאני מציעה הן לכותב הרשימה והן לכל אלה שנמנים או מונים עצמם עם "השמאל הישראלי הנאור" לקרוא את הספר אתם תמצאו שם את עצמכם או יותר נכון בין דפי הספר אני באופן אישי מוצאת אתכם,כך אני רואה אתכם,ולכן בכל פעם שאתם מעלים רשימות באופן כל כך אינטנסיבי על העוולות של הפוץ ציוניות,או הפוסט ציונים או לא משנה של מי ולא מזכירים ולא מתייחסים לקיפוח התרבותי והמעמדי והעוולות שנעשו ועדיין נעשות כלפי מזרחים וכלפי בני המעמדות המוחלשים(שאתם סיייעתם להחלשתם ועל חשבונם נהייתם הגמוניים ו-"נאורים")לא כותבים על זה,לא מוחים על זה,אני מדי פעם אזכור ואזכיר לכם,ואעלה את הזכרון הזה תחת הרשימות שלכם שעוסקות בעוולות שנעשות לפלשתינים, לא מפני שאני חושבת שאינכם צודקים בנקודה זו, אני רואה לעיתים קרובות עין בעין יחד איתכם את העוולות של הכיבוש "הנאור"(שבא דרך אגב מבית מדרשכם,לא מבית מדרשם של הפוץ ציוניים) אבל כמזרחית אני לא יכולה להרשות לעצמי לא את השתיקה ולא את ההתכחשות לעוול המעמדי בתוך החברה הישראלית.
מצטערת יריב, הפעם זה נפל במשמרת שלך.

הגדיל לעשות בערב החג האובר-פוץ בן-דרור ימיני שבחר לציין את חג-החירות כך:
"יש צורך בתקופת ביניים של עריצות הרוב. רוב של מפלגות כמו הליכוד, קדימה, העבודה, דתיים ממלכתיים וישראל ביתנו – רוב עם עקרונות ציוניים ברורים. רוב שרוצה מדינה יהודית אבל לא מדינת טליבאן. רוב שישנה את שיטת השלטון, יגדיל באופן דרסטי את הגיוס, יחזיר את הבכורה לחינוך הממלכתי ויחייב לימודי ליבה, יחזיר את שלטון החוק לשטחי ההפקר של נוער הגבעות והבדואים. העבודה רבה.

כך שהגיע זמן עריצות. לפחות לתקופת ביניים. אחרי שהרוב יחזיר לעצמו את השלטון, יהיה מקום להאזין גם למיעוטים. נכון, אין מי שיוביל את המהלך הזה. נתניהו מוכר את העתיד תמורת נזיד עדשים קואליציוני לטווח הקצר. בדיוק כמו קודמיו. אבל מותר לומר למנהיגות הנוכחית: נמאסתם. אם לא תתעשתו, אל תתפלאו אם הדמוקרטיה הישראלית הופכת לבדיחה עצובה."

כל ההסכמים הקודמים, כולל הסכם השלום עם מצרים, יכלו להגיע למימוש רק כש אר"הב השתמשה בכוח הכפיה שלה. לאור סרבנות השלום המתמשכת של ישראל, לא יכול להיות אלא פתרון כפוי שמסגרתו כבר ידועה וצריכה היתה להיות מבוצעת מזמן: הקו הירוק בתיקונים הדדים קלים, ירושלים המזרחית בירת פלסטין, פתרון מוסכם לפליטי 48 ו67 שלא יפגע באפיה של ישדאל, זאת ההצעה של הליגה הערבית וצריך לחטוף אותה בשתי ידים. אני מניח שגם כמה מנהיגים מהממסד היו רוצים בפיתרון כפוי, בחניתרצית ארץ-ישראל מנחל מצרים עד הפרת ,אבל לא נתנו לי.

ראשית אומר שכל אותם גופים "שומרי זכויות האדם או הדמוקרטיה" מהסוג שכותב הפוסט מסביר השיגו את הסלידה של הציבור השפוי ביושר. כלומר אותם "שומרי זכויות" לא הצליחו לשכנע אפילו אחד בארץ בצדקת דרכם ולכן הם מזמינים לחצים מבחוץ ומספרים שקרים על ישראל לכל אחד שמוכן לשלם להם כדי ללחוץ על המדינה. שכירי חרב (עט) כבר אמרתי?

אז ככה כותב בעל הפוסט " העובדה שהעולם וארה"ב בראשו לא מוכנים לקבל את המשך משטר האפלייה שמיסדה ישראל בשטחים" אז אין עובדה יש רק כספים והרבה נפט שיש לערבים וכמובן אם לא תומכים בהם אז אין נפט ולכן יש לחצים. חוץ מזה ארה"ב לא תומכת בכורדים או בטיבטים כי בסופו של דבר אין שם נפט אז יש מס שפתיים. ארה"ב גם לא מכירה בטבח העם הארמני כי זה לא כל כך מתאים לאינטרסים של ארה"ב וכל הלאה אז באמת קשה להתייחס לתלונות של כותב הפוסט. אבל אפשר היה לצפות מ "שומרי זכויות האדם או הדמוקרטיה" שיבינו את זה וילחמו נגד הדיקטטורים המוסלמים ולמען הדמוקראטיה הישראלית אבל כמובן זה כרוך בהפסד התמיכה הכספית אז מי צריך את זה? מנקודה אחרת קל להפגין בישראל או במדינות דמוקראטיות כי בסופו של דבר זה מותר ולכן מפגינים. כמובן שאותם "שומרי זכויות" לא יפגינו נגד הדיקטטרות המוסלמיות שלא לדבר בתוך הדיקטטורות כי בסופו של דבר איזה אייטולה מסוגל אפילו להטיל עונש מוות על אותם מפגינים אז מי צריך את כל זה? בישראל אפשר להפגין ואחר כך ללכת למסיבה ובכלל להרגיש כאילו עשו משהו וכל זאת ללא סכנה ועוד עם תשלום מגופים אנטי ישראלים.

לא לוקחים כאן מונופול על המצב כפי שמקיאבלי כותב בפוסט אלא זאת המציאות. הדיקטטורים המוסלמים רוצים באמת ובתמים לסלק את היהודים מהשטח הזה ואפילו לא מסתירים את זה ובאמת לא ברור למה זה כל כך קשה למקיאבלי לקלוט? מה עוד צריך להסביר פה? נראה לי יותר שלמקיאבלי יש בעיה להתמודד עם העולם המציאותי ולכן הוא ממציא עולם משלו שלא קיים כמובן חוץ מאשר במוחו ההזוי ובעולם ההזוי הזה קל לו יותר להתמודד עם המציאות שהוא ממציא. אם המציאות קשה הוא תמיד יכול לשנות את המציאות ההזויה שתתאים למצב הרוח שלו. עד כמה שידוע לי בתי החולים הפסיכיאטרים מלאים אנשים שיש להם בעיות וקשיים להתמודד עם המציאות.

מנקודת ההסברה גם כאן לא ברור מה הסיפור. האם פעם מקיאבלי ניסה להסביר למישהו שירדן נוצרה על שטח שהיה מיועד לישראל? או בכלל לשאול מאיפה באה ירדן בכלל? האם ניסה לשאול מדוע אם כך ירדן מקובלת בעולם ואילו ישראל לא? האם שאל מקיאבלי האם כל זה יתכן בגלל שהמלחמה כאן היא מלחמת דת בין היהודים והמוסלמים וירדן היא מוסלמית ואילו ישראל לא ולכן נלחמים בישראל ולא בירדן? האם ניסה מקיאבלי להראות שבכל פעם שכואב משהו לאיזה דיקטטור מוסלמי הוא שולף מיד את הפלסטינים כדי להסיט את האש ממנו? האם ניסה מקיאבלי להסביר שהפלסטינים משמשים כלי לניגוח ישראל והמערב ולאף אחד מהדיקטטרים המוסלמים ממש לא אכפת מהםכי בעצם אפילו לא אכפת לדיקטטורים מאזרחי מדינתם אז מה פתאום שידאגו לכמה פליטים?

כמובן שאפשר לשאול עוד הרבה שאלות אבל העובדה שמקיבלי לא שואל אותן אף פעם מעלה כמובן את החשד שממש אבל ממש לא אכפת לו ולחבריו לדעה ממדינת ישראל ולכן הם מכפישים את ישראל בכל מקום ולכן הסלידה העמוקה של תושבי ישראל השפויים מהאירגונים שמקיאבלי מסביר.

ולכן עם כל זה ממש אבל ממש לא ברור מה תלונתו של מקיאבלי.

אורשה להגיב, ובקצרה, על תגובתו של יהושע רוזין.
לפני עידן ועידנים לימדוני מוריי כי אם לא הובנתי כראוי, הרי שלא ידעתי להסביר.
ככל שהצלחתי להבין את טיעוניו של מר רוזין, הרי שלא זו בלבד שאינו סותר את השגותיי, אפילו מחזק אותן.
אחזור על טענתי העיקרית. מכיוון שהעולם יכפה עלינו לקבל את הפתרון שהעולם יציע לבעיית ישראל- פלשתין, הרי שלא לנו יהיו הפלשתינאים בעלי החוב, כי אם לאלה שיכפו עלינו. או אז יהיה מצבנו גרוע לאין ערוך ממה שהיה יכול להיות לו יזמנו אנו את הפתרון.

אכן , רב בציבור מזמזם את האמירות זקופות הקומה נגד בג"צ , נגד פעילי שלום , נגד סרבנים משמאל , בעד סרבנים מימין , נגד ריסון מתנחלים ונגד ביקורת על משהו הקשור בסממני השלטון הסובלני פחות , מתנשא יותר , גלוי יותר בחוסר סבלנותו לכל סממן של אי נאמנות טוטאלית. הזרם במדינה נעשה עכור ועויין , והבת שלי יודעת (לא בשמחה) שבבחירות הבאות יהיה לליברמן רוב , כי לא מציגים שום דבר אחר. דבריה הם חלק מההספד שלי על מדינת "אור לגויים" או "המרכז הרוחני" ועל הפיסקה "ברוח חזונם של נביאי ישראל (זוכרים? מגילת העצמאות) ועוד כמה פנינים. עוד מעט יהיה אסור להציג את מגילת העצמאות על פי חוק של אסקין , ולאמר שלום על פי חוק של מיסז`ניקוב.

הנה עשית בדיוק את אותו הדבר שאני יוצאת נגדו,השתמשת בביקורת שלי על החברה הישראלית באופן כולל ורחב לא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית ,שכן בתגובתי אני מתייחסת גם לימין במפה הפוליטית , והתמקדת אך ורק בהשחרת הצד השמאלי של המפה,מה שעשית אופייני מאוד לאלה שבאים מצד אחד של המפה כדי להשחיר את הצד שהוא יריבם הפוליטי,ואני טוענת שהציניות איננה אופיינית רק לצד אחד של המפה, אלא ציניות מחשבתית אופיינית לחברה הישראלית כולה.
דבר שני באשר לקשת הדמוקרטית המזרחית-אין לי ספק שאין לך מושג ירוק על מה אתה מדבר.נכון מצד אחד שמנהיגי הקשת התפרסמו בעקבות המאבק,והיו לא מעט שגרפו רווח אישי(בצורת מוניטין אקדמאי ,ועוד גוונים של מוניטין) אבל טענתך כי למסרים של הקשת אין בסיס רחב היא טענת סרק,שלא מחזיקה מים, זה שהמסרים לא מתגלמים בצורה של מפלגה פרלמנטרית בכנסת,זה בגלל שמלכתחילה לא הייתה כוונה כזאת,הכוונה הייתה פיתוח תודעה מזרחית והפסקת הדיכוי של הזהות המזרחית,ומי שמתבונן סביבו ורואה את הפריחה הן של המוסיקה המזרחית,והן של תרבות מזרחית(סופרים משוררים אמנות פלסטית) זקיפות הקומה והדיבור הישיר על יצירות שלוקחות את השראתן מהתרבות המזרחית זה משהו שכמעט ולא היה קיים לפני היות הקשת,פעם מזרחים פחדו לספר, ופחדו לומר, ופחדו לגעת בחומרים מן המורשת התרבותית המזרחית. היום הם כבר לא חוששים לדבר על כך בריש גלי,ובעיני זו הצלחה,היום למזרחים יש כלים הרבה יותר אפקטיביים להתמודד עם ההשתקה וההלעגה ועם ההדרה ממה שהיה להם לפני הקמת הקשת, זה לא מתורגם לכוח פוליטי בצורה של מפלגה בכנסת, אבל קורה כאן משהו הרבה יותר חשוב ויותר אפקטיבי,יותר בריא לחברה הישראלית, ולא פחות חשוב נובע מתוך בחירה חופשית ,זה צומח מלמטה,מפרטים שחוצבים את דרכם ,זה לא משהו מימסדי עם ז`אנדרמייה של המימסד שמנסה לעצב את האזרחים כאילו הם היו אובייקטים חסרי בינה,זה פרטים שמעצבים את השקפת עולמם,את דרך החיים שלהם ומשפיעים ומושפעים מן הסובב אותם,יש כאן יחסים של תן וקח,אמנם זה לא מושלם,ויש פגמים,וניתן גם כאן למצוא כאלה שעושים בזה שימוש לרווחת האינטרס האישי שלהם,המזרחים הם בני אדם לא קדושים,וכדרכה של האנושות יש בהם כאלה וכאלה,הצורך לראות בהם או שחורים או לבנים,זה צורך שיש בו מרכיבים של גזענות (גם ראיית מישהו כמלאך צחור כנף זו גזענות).

בסך הכל ניסיתי להרחיב נקודה חשובה בתגובה הראשונה שלך. התחלתי עם מה שכתבת על "השמאל" במטרה ליצור קשר עם מה שנכתב בתגובה שלך ולא יותר. את כתבת על ה"שמאל" ולכן התשמשתי בזה. אני בטוח שכל מרצה לתקשורת היה נותן לי ציון מאד חיובי בקטע הזה על המעבר מתגובה לתגובה ולכן לא ברורה לי טענתך.

בקשר להסתדרות החדשה או הישנה אני לא מחשיב אותם כ"שמאל" בכלל ובעצם הם נראים לי יותר כקפיטלסטים מקצועיים. אם נאמר שמפ"ם ההיסטורית "לציונות סוציאליזם ואחוות עמים" הייתה שמאל הרי ברור שאי אפשר להשוות את השעטנז שנקרא הסתדרות חדשה או ישנה ל"שמאל" של מפ"ם. לכן הטענה שלך שהביקורת שלי היא רק על ה"שמאל" אינה במקומה.

בקשר לקשת המזרחית אז כתבתי על זה כאן היא הם קוראים את התגובות המתפרסמות כאן ולכן נראה שהם יכולים להגן על עצמם אם ירצו להגן על עצמם. לא אמרתי שהם לא עושים דברים רק אמרתי שאין בהם תועלת לציבור. לא נראה לי שעדיף היה לכתוב על האגודה לקידום השד-יודע-מה כי אני לא בטוח שהם קוראים את הכתבות באתר "העוקץ".

בקשר לכותב הפוסט, יריב מוהר, אז אני לא מחשיב אותו ל"שמאל" בכלל ולפי מבחן התוצאה הרי הוא וחבריו לדעה ולפעילות יכולים בשקט להחשב לאנרכיסטים. למעשה נראה לי שהוא היגיע למסקנה הזאת בעצמו בהתחשב בכותרת הפוסט שלו. גם פה את יכולה לראות שאין כאן שום הכפשה של ה"שמאל" כפי שטענת. מנקודה אחרת לא שמתי לב שאת הבאת דוגמאות לאירגונים שאינם "שמאל".

" כמו כל תנועה לאומית, שצמחה מאוחר בתולדות העמים "
התנועה הלאומית הפלסטינית קמה ב-1921 (מתוך הערך palestinian people בוויקיפדיה), 24 שנים אחרי התנועה הלאומית היהודית = הציונות:
The first widespread use of "Palestinian" as an endonym to refer to the nationalist concept of a Palestinian people by the local Arabic-speaking population of Palestine began prior to the outbreak of World War I,[15] and the first demand for national independence was issued by the Syrian-Palestinian Congress on 21 September 1921.

מה שמחזיר אותי לשאלה ששאלתי את יריב – האם התנועה הלאומית הפלסטינית יכולה לבוא לידי ביטוי רק באופן לעומתי לציונות או שיהיו לה עוד פנים יום אחד?