גלעד שליט כמרטיר

מיה ולנשטין

זו השנה השניה שבארוחת ליל הסדר שאני נוכחת בה משאירים כסא ריק לגלעד שליט. כמו אליהו הנביא, שלפי המסורת עלה בסערה השמימה, ומאז משאירים לו כסא ריק וכוס יין, מוסיפים, לפי רוח הזמן, כסא גם לשבוי הישראלי.

סיפרתי זאת לידידי הסוציולוג אייל ניב והוא הכריז: מדהים, גלעד שליט הפך להיות מרטיר!

ואכן, השארת הכסא הריק לגלעד הופכת אותו לדמות מיתית ואת שחרורו לנס אלוהי. מארחי הסדר, שכביכול רואים בעצמם כמעורים בסדר היום הפוליטי, למעשה אין מנותקים מהם. כי הרי שחרורו של גלעד אינו בגדר מעשה פלאים, אלא נטוע עמוק בפוליטיקה הישראלית ובנכונות של נתניהו לעשות ויתורים: לשחרר אסירים פלסטינים בתמורה.

בייחוד הדבר חורה בימים אלו, בהם הממשל האמריקאי רואה נוכחה את הבלופ הישראלי ודורש הקפאה של בניית התנחלויות ושל פלישה ישראלית לשטחים פלסטינים. כמה נוח ונחמד לראות את השלום כ"תפילה ותקווה", להפוך אותו לפולחן, להקדיש לו שירים ("אנחנו הילדים של חורף שנת 73'"), ללמד ילדי גן לבקש שיגיע. ה"שלום" או "שובו של גלעד שליט" אינם פלאים או ניסים שמתרחשים מול אויב מדומיין כמו "המכבים", "הרומאים" ו"הפלסטינים". האויבים הם בני אדם, יש פרטנר לשיחות, הם נמצאים על שולחן המשא ומתן, וכדי להביא לשחרור המיוחל של שליט יש פעולות פרגמטיות שהממשלה צריכה לעשות בשטח.

כולנו רוצים שגלעד שליט יחזור, אך יש להבין ששחרורו אינו עומד בחלל ריק אלא תלוי בויתורים ישראלים. והוא לבטח ולבטח אינו נס שאמור ליפול עלינו מהשמיים, כמו מרכבתו של אליהו הנביא…

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. תודה למיה

    בכול מקום שרק דורכים בו נמצא גם גלעד-שליט. משתמשים בו כדי להצהיר מי-אנחנו. בכול מרפסת, בסופרמרקט, על האופניים, בכותרות העיתונים, בפקק, ברדיו, בקונצרטי-התרמה… כאילו לא היו לפניו שבויים במלחמות הברירה והכיבוש. נדמה לי שעוד מעט יציעו מהדורה מיוחדת של במבה-שליט שכול הכנסותיה קודש להרעת תנאי מאסרם של כלואים-פלסטינים…

    כן, זה אבסורדי, אבל לא בגלל שאני מגזים, אלא כי הגל שעשו עליו הוא אבסורדי. וזה לא ייתכן שגם תהיה גלעדשליטומאניה וגם אסור להגיד שזוהי מאניה, לעיתים, צמאת-דם ונקם. הוא מִסכן, אבל הקלוזאפ על המסכנות שלו חסר כול פרופורציות, ובעצמו מסוכן.

    מנסים למכור לנו סיפור של "ילד" שנחטף אל ממלכת הרוע, ומאז לא שב אל חיק משפחתו, לא חלילה של חייל בצבא-כיבוש. כאילו הוא "נחטף" ולא "נשבה", כמו איזה בן-ערובה תמים ולא-חמוש, שהשתלטו עליו טרוריסטים, לא שהוא-בא-אליהם. מדגישים את הסוגיה האנושית ואת הכאב "של כולנו", ומוחקים לגמרי את הפוליטיות של האירועים. העזתים החמסאווים מתוארים כאכזרים-בני-אכזרים, אך 12000 השבויים שאצלנו מתוארים כ"אסירים", כאילו באו מעולם העבריינות. לכאורה הם נשפטו על התנגדותם, ויש להם גם "דם על הידיים", ואילו חייל הארטילריה שהשתתף במבצע ההרעבה – ידיו טהורות, ולא נשפט מעולם. הם "מחבלים" אלמוניים, שאין להם משפחות, והוא אחד מ"בנינו". בתנאי המאסר שלהם (באוהליי קציעות, במתקני הצבא שאמנסטי כותבים עליהם בייראה, ובמתקני החקירות) יש רק מה להתקנא, כמו היו לכול-הפחות אתר הנופש המועדף עליכם. כאילו אנחנו לא מחזיקים מאות ללא משפט וגישה לצלב האדום ולבני משפחה, וכאילו האסירים הפלסטינים ששבים לבתיהם בסוף (אם בכלל), לא נושאים עליהם נזקי גוף ונפש, ועדויות כלואים ורופאים על עינויים.

    מה שונה בו שדורש את המרכזיות הזאת?? ממתי הוא הפך להיות הסוגיה המרכזית שעל סדר היום? מה, אין חוק-הסדרים? אין התנחלויות-במקום-שלום? אין בריאות הציבור? אין שום סוגיה חשובה לדיון, רק המסכן הזה שמשלם את מחיר העיקשות של דורות של ממשלות לסיים את הסכסוך ולצאת מהשטחים? מה עשינו מן האומלל, שנשלח בלי ששאלו אותו, לשכלל את השליטה ברצועת עזה, והפך לגיבור-בעל-כורחו, לסמל הדה-פוליטיזציה, המליטריזציה והריקנות של מה שנותר מהחברה היהודית בישראל. סמל חלול של ציונות נבובה אשר מתעלמת מתוצאות מעשייהּ. איקונה של ילד (תמיד ללא מדים!) של מי שאנחנו רוצים שהוא יהיה, אבל שבעצם אין מאחוריה כלום, רק צל של עצמנו כקורבן. כמה נתאכזב ונתבזה אם נתבדה כשיחזור (אינשאללה בקרוב, במסגרת חילפוי שבויים מלאים) ויספר שהוא זכה לתנאים סבירים, למרות הכול, כמו שטוענים שוביו שוב שוב. (אולי כבר עדיף שלא ישוב אם זה כך?!…)

    כמה חבל על כול המבצעים הצבאיים, שרבבות קורבנותיהם משלמים את מחיר העיקשות לא-לשחרר-שבויים, שבסופה, כמובן, ישוחררו. ומתי נשתחרר אנחנו מהמאניה על שליט, שהיא רק סימפטום אחד של הצורך להשתחרר מתסביך הכובש המוכחש, שמקרבן את עצמו כשוחר שלום, ובה בעת בונה התנחלויות, הורס בתים, מפקיע אדמות ומרעיב.

    http://tinyurl.com/l8lroy http://tinyurl.com/lv6hsv http://tinyurl.com/ot939s http://tinyurl.com/l2x3yb http://tinyurl.com/rdjqe3 http://tinyurl.com/m9wzxl http://tinyurl.com/o6ga3b http://tinyurl.com/mwzo24 http://tinyurl.com/m9rdp6

  2. שבויים בקסמו

    גלעד שליט הוא שבוי, לא חטוף.
    גם 12 אלף ויותר הפלסטינים, כולל נשים וטף, הכלואים בישראל הם שבויים, לא אסירים.
    כמו בכול מלחמה, צריך לעשות לפעמים החלפת שבויים, כל הישראלים תמורת כל היריבים. ויפה שעה אחת קודם.

  3. רונית

    כלומר, לאנשים שהם שם, אבל למעשה צריכים להיות כאן בינינו. זאת מחווה של הזכרה ולא עבודת-קדוש. גלעד שליט לא הפך לקדוש!! זה ממש לא נכון! הפעילים שמפגינים בארץ מול משרד הביטחון – לא מפגינים למען קדוש!
    על "המשאלתיות" הרכה חסרת-השיניים שבשירי גלעד שליט: נדמה לי שהיא נובעת מכך שלישראלים הפשוטים, הנימוק הביטחוני לא ברור, והם לא יודעים אם להשתכנע או לא. האם באמת אי אפשר לשחרר את האסירים שדורשים חוטפי שליט? ולכן, בין הרצון להאמין לממשלתנו ובין התביעה להחליף את האסירים, נקלע המשורר הישראלי לעמדה לא ברורה, ועמדה זאת היא שמתבטאת בשירי גלעד שליט, שירי "משאלה" רכים וחסרי שיניים שכאלה.

  4. נפתלי אור-נר

    גלעד שליט נשלח ע"י הצבא במשימת המשך הדיכוי של האוכלוסייה הפלשתינאית בעזה.
    בפעולה צבאית של החמאס הוא נשבה ולא נחטף. לעומתו, העצורים הפלשתינאים הנלקחים מביתם, באישון לילה, למעצר בבתי הכלא שלנו, הם אלו החטופים.
    ולאחר כל זאת, יש מקום לנהל מו"מ עם החמאס ולהחליף את השבויים משני הצדדים בלא הדמונזציה שאנו עושים לפלשתינאים מחד, וטיפוח התדמית "הנקייה" שלנו. אנו "מלוכלכים" הרבה יותר מהפלשתינאים בעצם החזקתינו אותם בתנאים בלתי אנושיים ובכיבוש מעיק, אכזר, ולעתים קרובות קטלני בלא כל הצדקה
    ח

  5. יואב

    צודקת בהחלט

  6. דבורה זילברשטיין

  7. משה

    70 ישראלים נרצחו על-ידי מחבלים רוצחים ששוחררו במה שכונה "עסקת ג`יבריל".
    המחבלים הפלסטינים רוצים "עסקה"? רק אחד תמורת אחד, לא יותר.
    הטעות היחידה כיום היא שקוראים לזה "עסקת שליט". זו לא "עסקת שליט" אלא "עסקת שחרור מאות מחבלים רוצחים".

  8. דרור ק

    אני כבר לא נוהג להגיב באתר הזה, אבל קשה לי מאוד לעבור בשתיקה על מה שנכתב כאן בנושא גלעד שליט.

    חטיפת גלעד שליט היא מעשה של טרור. אמנם גלעד שליט היה חייל בעת חטיפתו, אבל הוא לא היווה איום משום בחינה על תושבי עזה, שבשמם כביכול בוצעה הפעולה של חמאס. חטיפתו של גלעד שליט נעשתה אחרי ניסיונות נוספים, חלקם כושלים, חלקם מוצלחים, לחטוף אזרחים וחיילים ישראלים. מטרת החטיפות היא לגרום לכל אחד ואחת מאיתנו להרגיש חוסר ביטחון וחרדה. זהו טרור קלאסי.

    חמאס ביצע התקפה רצחנית על כוח צה"ל שהיה עסוק בפעולות הגנה שגרתיות בתוך שטח מדינת ישראל. באותה שעה לא היה חייל או אזרח ישראלי ברצועת עזה, כולם נסוגו משם זמן רב קודם לכן. הכוח הפלסטיני שהתקיף את כוח צה"ל אחז בנשק באופן בלתי-חוקי, לדעת הרשויות הפלסטיניות עצמן. לאחר שהכוח הזה רצח ופצע חיילים ישראלים הוא חטף את אחד הפצועים, הלא הוא גלעד שליט. אותו כוח מקפיד לומר שהוא רואה בגלעד שליט שבוי מלחמה ("אסיר" בערבית), אבל הוא מסרב לאפשר לגלעד שליט ליצור קשר עם משפחתו ומונע ביקורים סדירים של "הצלב האדום". לפיכך, ההצהרה של הכוח הבלתי-חוקי הזה אינן רציניות, והוא עצמו מתייחס לגלעד שליט כאל בן ערובה ולא כאל שבוי מלחמה.

    נעשו כאן כמה פשעים: (1) מיליציה חמושה שפועלת באופן בלתי-חוקי; (2) פלישה למדינה שכנה ותקיפת כוח הגנה לגיטימי שלא היווה איום; (3) חטיפת פצוע תוך ניצול חוסר האונים שלו וסיכון חייו; (4) כליאה לזמן ממושך שלא לצורך, בלי משפט ובלי לאפשר קשר עם קרובי משפחה. על הפשעים האלה כלפי גלעד שליט ומשפחתו אפשר להוסיף את חשיפת תושבי עזה להתקפות תגמול ישראליות שלא היו מתרחשות אלמלא החטיפה.

    ישראל הייתה מוכנה לעסקה עם חמאס לצורך שחרור גלעד שליט, אבל חמאס סירב כשהוא מעלה את ה"מחיר" עוד ועוד. בכך הוא מנע, ועדיין מונע, שחרור של אסירים פלסטינים, נותן לגיטימציה לישראל לעכב את שחרורם של אסירים שהיו אמורים להשתחרר, והביא למותם של מאות אזרחים פלסטינים עקב חידוש מעשי האיבה.

    אולי כדאי להזכיר שאפילו אנשים כמו גולדסטון, מזכ"ל האו"ם ואנשי הצלב האדום האחראים על עזה רואים בכליאתו של גלעד שליט מעשה אכזרי, בלתי-חוקי ובלתי-לגיטימי. לזכותם של אלה ייאמר שהביקורת שלהם על ישראל לא מעוורת את עיניהם, ולא גורמת להם להפוך טרור למעשה צדקה.

  9. איזי גור

    יש להניח שאין לך יהודי ישראלי שאינו מעוניין לראות ו… להתרגש בשוב הנער אל חיק משפחתו.
    דומה,אולם, כי דווקא ההמולה הציבורית סביב שחרורו והתביעות הבאות מכל חוגי העם להיענות לתביעות החמאס, מקשות על המו"מ. ראשי החמאס שהמרטיריות היא חלק מתרבותם ומורשתם, מכירים היטב את נקודות התורפה של היהודי. לפי שבאיסלאם לא קיימת האמרה "כל המציל נפש אחת…" וגומר.
    יתכן, אפוא, שאולי כדאי להרפות למשך זמן מה מההפגנות ההמוניות ולתת לדברים להתנהל בשקט. אולי ה"רגיעה" היא שתביא בסופו של דבר לידי הסכם ראוי.

  10. מוריה

    העיסוק בגלעד שחיט אינו מוגבל למהלך מדיני פוליטי, אלא רחב אף יותר מזה, כמסמל ומשקף תהליכים חברתיים בתוך עמנו שלנו ובחברה הגלובלית ככלל.
    סימול מקום הישיבה עבור גלעד שליט (שבמשפחתי אגב, נהוג בכל חג ואינו מוגבל רק לליל הסדר) מהווה יותר מאשר התזכורת עבור שליטינו, תזכורת עבור עצמנו.
    לבחון את ההתנהלות סביב גלעד שליט רק מההיבט המדיני פוליטי תהיה טעות. ההיבט הנוסף, הלא פחות חשוב, הוא האופן בו החברה הישראלית מתנהלת למול ונוכח העובדה שאחד מבניה, תהיה הטרמינולוגיה אשר תהיה, אינו נמצא בגבולה.
    קשה להישאר אדישים למול האדישות הקיימת בשיח הציבורי כלפי גלעד שליט. בבחירה לסמן את מושבו הריק או שלא לסמנו, יש שיח במתרחש ושתי הבחירות לגיטימיות במידה שווה. הבעיה נעוצה בעובדה שרוב הציבור הישראלי לא בוחר להגיב או להשתתף בשיח הזה. ועל כן המקום החשוב שיש בסימון הכסא הריק. -לא מתוך משיחיות או מרטיריות, אפילו לא כעין קריאה למהלך מדיני כלשהוא, אלא בעיקר, כדי לסמן עבורנו את החלל הריק שנוצר באומה שאדישה לקורותיה והפרטים שבה מגיבים לכל סטטוס בפייסבוק, אך לא לתהליכים חברתיים או מדיניים.
    הסימון של הכסא הריק, גם אם ניתן לקרוא אותו בדרכים נוספות, מסמן לדעתי את היותנו בוחרים שלא להיות אדישים. באותה מידה אני מברכת על המאמר הזה, בעצם הבעת הדעה שיש בו.
    זוהי פשוט הבעת עמדה, במובן החיובי ביותר. ובימינו של אדישות ועיסוק בתפל, של התעלמות מעוולות וחוסר עניין בפוליטי (במשמעות הרחבה של המילה), עצם הבעת דעה והתדיינות היא מעשה מבורך.

  11. מירו

    הוא יותר משרת את האשכנזיות מאשר את גלעד שליט.

  12. למוריה

    מיה אומרת שזה הכי אדישות שיש. זה הכי דה-פוליטיזציה של האירועים של נפילתו של חייל בשבי, בשעה שהשתתף בהפעלת מצור. וגם עולה השאלה מדוע הוא כל כך חריג מכול השבויים האחרים שקדמו לו.

  13. שור

    באמצעות כיבוש כל רצועת עזה עד לשחרורו של גלעד שליט,
    שחרור אלפי רוצחים ערביים יביא להתגברות הטרור ושפיכות הדמים של חפים מפשע, בעיקר ערבים.

    שור

  14. דרור ק

    גלעד שליט לא השתתף בהטלת מצור על עזה. זוהי תעמולה של חמאס. האמת, מה לעשות, היא אחרת.

    אני אעשה תרגיל קטן ואלך בנתיב התעמולה של חמאס. רק לצורך הדיון, נניח שגלעד שליט היווה איום על תושבי עזה –

    1. אחרי ההתקפה שגרמה לפציעתו ולמותם של חבריו, הוא חדל להוות איום.

    2. דיני המלחמה מחייבים את חמאס לאפשר קשר שוטף בין גלעד שליט לבני משפחתו, וביקורים קבועים של נציגי "הצלב האדום" כדי לעמוד על מצבו.

    לסיכום, נעשה כאן מעשה פשע חמור מצד חמאס, ושום תירוץ לא יכול לייפות את הפשע הזה.

  15. ירדנה אלון

    אם יש משהו,או מישהו,שיש עליו קונצנזוס,זה גילעד שליט ואני מברכת על כך,ראשית כי אני רוצה לראות אותו בא הביתה,ומסתבר שאני לא היחידה נושא גלעד שליט ושחרורו,למי שלא שם לב,קיבץ סוג של סולידאריות חברתית שכה חסר לנו,חבל שבתנאים האלה,וחבל שזה לא מתפשט לעוד עוולות אנושיות וחברתיות שקיימות בחברה הישראלית,
    אבל תמיד ימצאו כאלה (בכל חברה )שהצורך שלהם להתבדל (לא נכנסת לסיבה) גובר אף על הרגש ההומאני הכי מינימאלי.והייכן שקמים ניצנים של סולידאריות חברתית הם כבר ימצאו סיבה מעוותת לוגית ככל שתהייה ובלבד שיוכלו לעורר פרובוקציות.כך אני רואה את הרשימה וחלק מן המגיבים כאן.
    ראשית ההתייחסות אליו כאל "חייל בצבא הכיבוש" ועל כן ככזה "שיאכל אותה". מבלי להיכנס לעומק הסוגיה של הייכן עובר הגבול בין "צבא הגנה" לצבא כיבוש" אני רוצה להזכיר לכל המגיבים "השמאלנים" ששרות בצבא הוא לא שרות התנדבותי הוא חובה והוא חוק,מי שלא רוצה להתגייס כי הוא לא רוצה לשרת ב"צבא הכיבוש" יושב בכלא,ואז מה ההבדל בין לשבת בכלא ישראלי צבאי לבין להיות כלוא ע"י החמאס? בשני המקרים אדם מאבד את חרותו.כל עוד "השמאל" הישראלי לא יודע לשים את הגבול בין מתי הצבא הוא"צבא הגנה" שזה דבר לגיטימי בעיני לפחות(אני לא פציפיסטית) לבין "צבא כיבוש"שיפסיק להכליל,(כולם אותו דבר? אה כן שכחתי,אצל "השמאל הישראלי הנאור" גם המזרחים חסרי התרבות הם "כולם אותו דבר" ) חברים אתם כאלה חכמים ונאורים? התכבדו נא ושרטטו את הקו שמבדיל בין צבא הגנה לבין צבא כיבוש( אויש,זה מצריך דיון וחשיבה, למי יש כוח לזה תחת השמש הימתיכונית?,עדיף ללכת לים או לקניון או לאיזו הפגנה בעד הנגד ונגד הבעד משהו לא באמת מזיק כזה כאילו,העיקר להראות את הפרצוף עם הצד השמאלני"הנאור") והכי קל תחת השמש הלבנטינית זה לומר על כל לובש מדים "צבא כיבוש" ויאללה גמרנו עם העסק "השמאלני", שיכול להיות קצת טרחני מעת לעת,בואו נגיד שכל לובש מדים הוא "צבא כיבוש" וקאלגאס" ו -"יודונאצי" וחאלאס ,"נכון שאנחנו נורא יפים ונאורים"?
    אליה וקוץ בה,מי שרוצה אכן לעשות את ההבדל בין צבא הגנה לצבא כיבוש,לתחום את הגבול הדק הזה, צריך גם לחשוב על תחימת קוויה של המדינה הישראלית,צריך לבוא עם מפה מסודרת וברורה הייכן יעברו הגבולות של המדינה ,שמעבר להן מתחיל הכיבוש,הרי גם על זה אין קונצנזוס בשמאל עצמו, כל שכן בין הימין הישראלי והשמאל הישראלי,ונניח לרגע שהשמאל הישראלי יודע הייכן הקו ומה הגבול של המדינה הישראלית,יש לו תכנית מה ייעשה עם ההתנחלויות? מה ייעשה עם המתנחלים?להייכן יעברו?הייכן יגורו?הייכן יעבדו?יש לשמאל הישראלי תוכנית מסודרת ומתוקצבת( כן, עם דגש לא קטן על מתוקצבת כי הרי כל הזמן טוענים שאין כסף אפילו לדברים הכי בסיסיים כמו קורת גג, חינוך,תרבות,רפואה) ליום שבו יוחלט באופן סולידארי מה מחזירים ומה לא?
    אם יש לשמאל הישראלי תכנית כזאת שישים אותה על השולחן לפירטי פרטים,ושיתחיל לעבוד קשה על מנת לשכנע את הציבוריות הישראלית,שלא יזרוק סיסמאות וקלישאות והכפשות,ויחשוב שבזה מסתכמת השמאלניות הנאורה שלו,בשביל כבוד צריך לעבוד .
    ועד שהשמאל הנאור לא יבוא עם משהו מסודר ופתרונות מסודרים ,ממשיים, מעשיים ,כל הכללה של לובש מדים כ"צבא כיבוש" היא קשקוש בלבוש.
    איך כל זה נוגע לגלעד שליט? הפחתת ערכו כאדם,הזלזול בו ובדרך שבה הוא הגיע להיות שבוי ישראלי,לעניות דעתי עושה לו דה הומאניזציה ודה לגיטימציה,"הוא מצבא הכיבוש" כך החליטו כותבת הרשימה וחלק מן המגיבים כאן,על כן חייו שווים כקליפת השום ועל כן לא רק שלא ננקוף אצבע על מנת לעשות לשחרורו,נלעיג על כל מי שעושה משהו על מנת לשחרר אותו.
    רבותי השמאלנים,אתם לא רוצים צבא?תלחמו לשינוי "חוק גיוס חובה",אל תשלחו אנשים צעירים לכלא ותגידו להם בחוסר אחריות מוחלט להשלכות של זה "שלמו את המחיר".אני יודעת שזה הרבה יותר קל מאשר להילחם על שינוי החוק,אבל לא זכור לי שמישהו הבטיח שלהיות שמאלני זה גן של שושנים.
    ובאשר לאלה שליבם מתקומם למה עושים כזה רעש מהשבי של גלעד הרי כבר היו דברים מעולם רון ארד למשל?ועוד שבויים ונעלמים ,בדיוק בגלל זה קמים הרעש והמהומה מפני שכבר היו דברים מעולם,ומפני שאתמול זה קרה לרון ארד,והיום זה קורה לגלעד שליט,ולמי זה יקרה מחר?לנוכח אדישות המימסד הניכור שלו לכאב של המשפחות,הזילזול שלו,האדישות שלו, ההתמקדות שלו אך ורק באינטרס הפוליטי האישי,מי הבא בתור?ואם מניחים למימסד להתנכר כך ולפרום את שארית הסולדאריות החברתית,הייכן יעבור הגבול להתנכרות, להזנחה, ולאדישות לחיי אזרחים כפרטים וכקולקטיב ?אנחנו רואים את זה בכל התחומים לא הגיע הזמן להפסיק לשתוק?ואם להתחיל להתקומם נגד האדישות והניכור המימסדי ,וזה יתחיל דרך הסיפור של גלעד שליט ,זה לא רק סוף טוב לסיוט גרוע,זו גם התחלה כך אני מקווה להתהוות של חברה סולידארית.
    כן, אני יודעת,גם הצד הפלשתיני לא מלקק דבש בכל הקשור לאסירים בטחוניים שכלואים בכלא ישראלי,אבל לפלשתינאים יש את הנרטיב שלהם, לפלשתינאים יש את האינטרס המדיני פוליטי שלהם, וזה לא בתאימות עם הנרטיב הישראלי,נהפוך הוא, יש לו לנרטיב הפלשתינאי את הדוברים שלו,שעושים מלאכה לא רעה בכלל לא רק כאן אלא בכל העולם,הפלשתינאים ידאגו לאסיריהם ושבוייהם בכלא הישראלי הם לא צריכים אותי ושכמותי על מנת לקדם את מאוויייהם,
    אני ישראלית,יש לי כאמור הנרטיב והזהות והאינטרסים שלי שעלי לדאוג להם,ויש לי את גלעד שליט לדאוג לו,ושהפלשתינאים ידאגו לחבר`ה שלהם(כפי שטען בזמנו בראיון אחמד טיבי,הוא אמר אני פלשתינאי אז אני קודם כל דואג לאחי הפלשתינאים),מה גם שלדבר את הקול הפלשתינאי נראה לי יותר כסוג של פטרונות,כאילו מה? אין להם פה?אין להם מחשבות?הם ילדים קטנים? הם לא ,כך בעיני על כל פנים,הם בהחלט מסוגלים לדבר את הנרטיב ואת האינטרס שלהם,אני אדבר את שלי.