הבורסה החזקה ביותר בעולם

יוסי לוס

ב"הארץ" מופיעה הבוקר כותרת שמלמדת על ביזה ממסדית ומאורגנת של מדינת ישראל את הפלסטינים. בכתבה מופיעה גרסה מעודנת יותר של משרד האוצר ולפיה ישראל דווקא גילתה נדיבות ביחס לפלסטינים ולא בזזה את רכושם הקולקטיבי בניגוד לחוק הבינלאומי. אולם, אפילו אם מקבלים את הגרסה הקלה לכאורה של משרד האוצר ואין מדובר במקרה נוסף של ביזה ממסדית ומאורגנת של פלסטינים על ידי מדינת ישראל, מסתבר פעם נוספת שהשטחים הפלסטינים אינם נתפסים בעיני מדינת ישראל שטחים נפרדים מבחינה כלכלית. בניגוד לחוק הבינלאומי ובדומה להתנהלות של מדינות קולוניאליות אחרות, ההכנסות מהשטחים הפלסטינים הכבושים נכנסות לקופת המדינה כאילו השטחים היו רכוש המדינה, והמדינה על פי קריטריונים משלה מחליטה להשקיע כספים מקופת המדינה בשטחים הללו.

לכן, שוב עולה השאלה, מדוע האינדיקטורים שבוחנים את מצב הכלכלה והחברה הישראלית מתעלמים לחלוטין ממצב הכלכלה והחברה בשטחים הפלסטינים. במשך מרבית שנות המדינה (43 מתוך 62) הכלכלה הפלסטינית אינה פועלת באופן עצמאי או נפרד מהכלכלה הישראלית. הפלסטינית מוכלת בישראלית, מוגבלת על ידה, מתקשרת עם העולם החיצון אך ורק דרך הישראלית…

לכן, שוב עולה השאלה שאליה צריכים להידרש כלכלנים, מהו מדד אי השוויון הנכון לגבי ישראל דה-פקטו? מהי רמת העוני בישראל דה-פקטו? מהי רמת האבטלה בישראל דה-פקטו?

ובינתיים, אחרי שהתבשרנו לפני זמן מה שהשקל הוא המטבע החזק ביותר בעולם, ואחרי שהתבשרנו שישראל תתקבל בקרוב לבטח ל- OECD, סדרת כתבות בדה מרקר של היום מוכתרת בכותרת – "הבורסה (בתל אביב) החזקה ביותר בעולם." לא פחות ולא יותר.

אבל, אם מצבו המזעזע של המשק הפלסטיני הוא חלק בלתי נפרד מהישגי הכלכלה הישראלית, האומנם הבורסה התל אביבית היא החזקה בעולם? האם זו אינה בורסה שבנויה על כרעי תרנגולת ולא רק בגלל בועות פיננסיות מנותקות מהמציאות?

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נפתלי אור-נר

    להשקעות העתק של ישראל בשטחים. מה הפלא שישראל מטרפדת כל סיכוי לשלום לאחר שהשקיעה כה רבות בשטחים. כדאי גם להיזכר באגדה יהודית: שני רבנים משיחים להם בתקופת השלטון הרומי בארץ. לאחר שאחד מהם מתלונן באוזני השני על נגיסת הרומאים בהם, אומר לו חברו: אבל ראה, בנו הם דרכים, גשרים, מרחצאות ועוד. עונה לו הראשון: דע לך, כל אשר עשו, לטובתם עשו. ואידך, זיל גמור

  2. איזי גור

    יתכן שרק פסיכיאטר מיומן ומנוסה יוכל לענות על השאלה המתמיה
    ע ד מ א ו ד !! הכיצד זה שמאות אלפי העניים בישראל אינם יוצאחים בהמוניהם לחסום את הכבישים ולהוריד לתעלות את כל הוולווזס והמרצדסים הפרטיים.
    אין לי שמץ של מושג בפסיכולוגיה, אישית או המונית, ואף על פי כן נראה לי כי הן בעם היהודי, הן בעם הפלשתיני טבועים מורך רוח ואופי של כניעה לפריץ, לבוס, לגורל.
    היהודים בגלל מאות שנים של השפלה, רדיפות ופוגרומים בגלות. הפלשתינאים – בגלל הדיכוי שסבלו הימנו מאת השלטונות שלהם.
    אחת הראיות שחש בה כדי להסביר את ההרגל לחיות ולסבול חיי כניעה ניתן לראות היטב באורח החיים של הנשים. בעוחםן הערבי בכלל ובעולם היהודי בקרב המגזר החרדי. אלה,כמו אלה, נתונים עדיין למרות הנוגש ותהיה דמותו אשר תהיה. מלך, שולטן, פריץ, או אללה!
    רק כאשר השטח מלמטה יתחיל לבעבע יחדלו השועים והשבעים להציע שינתנו להמוני הרעבים עוגות במקום לחם.