הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
המתריעה, המרגל...ומה שביניהם
st1\:*{behavior:url(#ieooui) }
מאז סוף השבוע החולף, עם חשיפתם של "הפרשיה הביטחונית החמורה" ומחולליה – ענת קם ואורי בלאו – נפתח דיון תקשורתי מתבקש באשר לאינטרסים המנוגדים שבין חופש העיתונות וההדלפות לבין שיקוליה של מערכת הבטחון, העושה שימוש סיטוני בצווי איסור פרסום, אותם היא מקבלת, כמעט אוטומטית, מהגורמים המשפטיים המוסמכים. ענת קם, החשודה בעבירות בטחוניות חמורות, שאור הזרקורים הציב אותה בעין הסערה הציבורית והתקשורתית, זוכה להתייחסות עניינית, אפילו אמפאתית, בתקשורת. לא רק שאין לי בעיה עם זה – אני גם סומך את שתי ידי על היחס הזה. כך צריך לנהוג עם חשודים בעבירות, ובעיקר כשמדובר בחשודים שלכאורה עוברים על החוק על רקע מצפוני, ושתכליתן היא מניעת מעשים שיש בהם כדי להביא לקטל, לאסונות ולאי צדק משווע. על פי הדיווחים התקשורתיים, קשה להימנע מהתחושה שהגברת קם הצעירה קורצה מהחומרים הטובים, שמהם קם לנו מדי דור מתריע/ה בשער.
אלא, שבכל זאת משהו טורד את מנוחתי. משהו קטן, אמנם, אך טורדנותו אינה פחותה מיתושו של טיטוס – והוא יחס האיפה ואיפה התקשורתי כלפי העוברים על החוק. אופי העבירה של קם אינו שונה כהוא זה מאופי העבירה שביצע בזמנו מרדכי וענונו. שניהם פעלו בתוך מערכת בטחונית רגישה ולשניהם היה מאד לא נוח, אם לנקוט לשון המעטה, עם מה שראו עיניהם ושמעו אוזניהם. שניהם החליטו, בסופו של יום, לעשות "אאוטינג" לסכנות הפוטנציאליות שעלולות לצמוח מה"דברים" שהם היו עדים להם, ושניהם הדליפו אותם לעיתונות. באוזני רוחי אני כבר שומע את הדי שוועת המתקוממים/ות לנוכח השוואה זו. איך אפשר להשוות! יקרקרו המקרקרים…ובמחשבה שנייה, אני חוזר בי. מעשהו של וענונו היה מאות אלפי מונים אמיץ ובעל חשיבות מזה של קם. הוא ידע שעדת העתונאים בישראל אמנם תרדוף אותו בשל המעשה שעשה, אך לא פחות מכך בשל מוצאו המזרחי. אילו הייתה כאן עיתונות עניינית ולוחמנית, היא הייתה פותחת בדיון ציבורי חיוני באשר לסכנה הלאומית המאיימת על שלומנו, בעיקר מדרום הארץ. היא הייתה תובעת לבדוק את רמות הקרינה והלוקים בגידולים ממאירים מקרב תושבי דימונה והישובים הסמוכים לה לעומת אחוז חולי הסרטן באזורים המרוחקים מהכור. עתונות כזאת גם לא הייתה יכולה להירגע אלא לאחר קבלת חוות דעת מרגיעות בשאלת בטיחותו של הכור (ואגב, האם לא הגיע הזמן, שה"ירוקים" למיניהם יחרתו על דגלם סדר יום כזה?).
בניגוד לקם, לא רק שהעתונות לא ניסתה להתייחס למעשהו של וענונו באופן ענייני, היא אף הכפישה אותו בכלים המלוכלכים ביותר שעמדו לרשותה. לזקנים שבינינו זכורה חשיפתם של קטעים אינטימיים מיומניו של וענונו על ידי כתב ערוץ 1, חנן עזרן, שיותר משהעידה על וענונו, היא העידה על אופיו המכוער של עזרן החשפן. העיתונאים והעיתונאיות שסיקרו את פרשת וענונו לא עשו כל תחקיר (פרט ל"תחקיר" של עזרן), ודבררו את שמעון פרס, נשיאנו הדגול, שהורה אז על חטיפתו של וענונו באיטליה, תוך הפרת חוקים בינלאומיים. החומרים שסיקרנו אותם יותר מכל היו התמורה הכספית שמעולם הוא לא דרש, רקעו הסוציאלי, עוצמת המרירות העדתית שהניעה אותו למעשה שעשה, החרם של משפחתו עליו (שהוכחש על ידי משפחתו), התנצרותו (לפתע, כל החילוניות האשכנזית של עתונאינו, כולל טומי לפיד, שנלחמו באגרסיביות רבה למען פתיחתן של מסעדות תל אביביות בערב תשעה באב, פינתה את מקומה לטובת הרגש היהודי…) וכיוצא באלה. מחשבה ביקורתית בסיסית לא עלתה מכיוונם אפילו לשבריר שניה. ביום שחרורו של וענונו מהכלא, אפילו לשלי יחימוביץ' הדגולה – אז עדיין כוכבת ערוץ 2 – הייתה הברקה לנוכח דברי אחד ממרואייניה, שאמר כי וענונו נחשב לגיבור שלום בעולם המערבי. "אבל הוא לא נראה כזה", החכימה יחימוביץ' את צופיה. מיהותו של וענונו ולא מהות מעשיו עמדו במרכזה של תשומת הלב התקשורתית, בדיוק כפי שזה תקף לגבי ענת קם, רק שהרקע הסוציו-אקונומי שלה, כמו גם חזותה האשכנזית-אולטימטיבית הם המעוררים אמפתיה בקרב הברנז'ה, ולא רק זו של וואלה, שבו היא מצאה את פרנסתה.
מסיבה זו וענונו לעולם ייצרב בזכרונו של ההמון כמרגל האטום, שפעל מתוך מניעים של בצע כסף, מרירות וחרמנות (סינדי…) ואילו ענת קם מצטיירת בתקשורת כ-WHISTLE BLOWER,מתריעה בשער. היא אינה בוגדת ותאוות הממון לא הדריכה, כמובן, את מעשיה. עם הרקע החילוני-אשכנזי ליברלי שלה היא לעולם תיחשב לנערה תמימה ושוחרת צדק, שלא ניתן להתעלם ממצוקותיה המצפוניות אשר הינחו אותה לעשות את אשר עשתה. לא מפליא, אם כן, שאפילו עיתון שמפלטו הראשון והאחרון הוא הפטריוטיזם, ידיעות אחרונות, מקפיד להציג אותה כילדה הכמעט מושלמת, אשר כשלה בשל צירוף נסיבות בלתי מוסבר בעליל, כמעט מיסטי, שהרי לא יתכן שמה שנכון לגבי וענונו בהכרח נכון גם לגביה. יתרה מכך, פרצופה הוא פרצופם/ן של כל גבר ואשה מהחתך העיתונאי המסקר אותה. תמונת ענק שלה בעתון של המדינה, לבושה ג'ינס, חולצה זרוקית אדומה, נעלי קיפי והבעה של מונה ליזה בגרסתה התל אביבית העכשווית, מציירת אותה בצבעים מאד ידידותיים לעין ולסביבה. הוריה מימנו לה יועץ תקשורת ומעניקים לה יחס חם ואוהד, וזה יפה. אולי משום כך היא אינה מתקשה לישון, כפי שמספר לנו ידיעות. היא אפילו צפתה בנצחונה של ברצלונה על ריאל מדריד בסופר קלאסיקו וקוראת את "המלך ישוע" של רוברט גרייבס.
חשבתי, סתם כך, לשם האיזון המקודש, שמא יואילו בטובם עתונאינו האמפאתיים לעשות עוד צעד קטן לאדם וצעד גדול לאנושות, ויספרו לנו אילו ספרים קורא וענונו בימים אלה, כיצד הוא נרדם בלילות, מה הוא אוכל, מה הוא לובש, על מה הוא חושב. ככה, אתם יודעים, הדברים הטריוויאליים, היומיומיים…וכמובן, אני מה זה מתנצל בפני כל אותם א-נשים רגישים/ות, שההשוואה הלא הוגנת בין מרדכי וענונו ובין ענת קם עלולה לעורר בקרבם/ן את התחושה הנוראה ששוב גונבים להם את המדינה…
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
כי לפחימה – שהיתה חפה מפשע לחלוטין לפי כל קנה מידה אנושי, ובודאי שלא גנבה מסמכים והעבירה אותם הלאה – לא היה איזה אביגדור פלדמן סהרורי בסביבה, עם קשרים במקומות הנכונים, וגם לא לוענונו או לטחן. כמה נוח להיות מרושת. כמה רע להיות מזרחי
אני מסכים אתך שענת קם היתה צריכה להיות בכלא במקום לשבת בבית אבל קשה להסכים אתך שזה בגלל שוענונו הוא מזרחי וענת לא. מצד שני אל תשכח שגם קלינגר וגם אודי אדיב וגם ישראל בר שהיו מרגלים וגם "אשכנזים" נכנסו לכלא וחטפו עונשי מאסר ברמה שוענונו חטף לכן הטענה שלך שיש כאן אפליית "מזרחים" מופרכת מיסודה.
בנוסף קשה לקבל את טענתך שוענונו פעל למען טובת הציבור כפי שאת מציע (קרינה סרטן וכו`). מתקבל על הדעת שוענונו הוא פשוט אדם הסובל משנאה עצמית עמוקה ומוכן למכור את עמו תמורת פרסום. כל הפושעים כנ"ל לאחר שנתפסו מספרים לנו שעשו מה שעשו לטובת הציבור או הופכים להיות חובשי כיפה במטרה לקבל חנינה כלשהי. ענת קם ואולי בלאו אינם שונים בעניין וכמובן הם טוענים שעשו את זה לטובת הציבור. אז אתה יכול לראות שיש גם דימיון בין וענונו לבין קם ובלאו שאינו תלוי במוצא העדתי.
על תיתן לי להפריע לך בזעם הקדוש, אבל אולי כדאי לזכור שוענונו הדליף מסמכים לעיתונאים בחו"ל, קם הדליפה מסמכים לעיתונאי בארץ שכפוף לצנזורה שבודקת אם הוא לא פוגע בביטחון המדינה.
השוואה מעניינת. ובאותו כיוון: נחמד להשתעשע במחשבה עד כמה היה הכיסוי התקשורתי שונה לו את מעשיה של ענת קם הייתה מבצעת טלי פחימה, ולהפך.
Meir:
I get the feeling that you somehow blame Ms. Kam because she is clean, neat etc.
No matter what she is and how close to the divine Madonna she looks, the blame lies with the vacuous Media and the ever-vengeful bodies which have the sacred task of guarding hollow secrets.
Why didn`t you mention Tally Phkhima? She was severely punished because she disregarded the same `tabus` and few more.
Vaanunu is a vivid example of the ongoing violations of civil-rights condoned by the Israeli populus.
Who dares fighting for freeing him? After all, he "paid his dues to the militant society" to the last day, but he is still imprisoned.
I like the articles you write, Keep up the good work.
כמו שאשכנזיה בבגדים של פרחה תמיד תהיה ביצ`ית מגניבה-גזאת שמודעת לפעולותיה ובוחרת להיות רעה. היא לא קורבן של עצמה, כמו הפרחה.
אדון בביוף, תתבגר, כמה אפשר?
לא בכל עניין צריך לחפש את העניין העדתי. אין אפילו להכנס להשוואות שלך בין וענונו לבין קם. כאשר מכניסים את העניין העדתי לכל פוסט, ה מתחיל להיות קלישאתי ולא רציני.
אודי אדיב, ועיני לא צרה בכך, שוחרר אחרי שקיבל שליש ועשה דוקטוראט בהיסטוריה. קלינגברג שוחרר גם הוא והא חי טוב, יבל"א, בפאריס. הוא אף החציף לפני כמה שנים ולעג לוענונו בראיון שנתן. מעבר לכך התקשורת התאמצה מאוד, למרות שקראה לו בוגד, להסביר את המעשה כתוצאה של מחויבות לסובייטים. כמו מאיר, עיני לא צרה בכל אלה. אבל וענונו כונה חולה נפש, בילה שנים בבידוד, לא קיבל שליש והוא למעשה נשאר אסיר לכל ימי חייו. את הסולידאריות של פחימה היסבירו כצורה של זנות.
מודה שהפסדתי בהתערבות, אני טענתי שאחד מה"מזרחים המקצועים" יקפוץ עם הבכיינות הרגילה תוך שבוע, חבר שלי אמר שזה יקח חצי מהזמן. הוא צדק.
אתם תוקעים לעצמכם כדור ברגל למפעל האדיר שנקרא "העוקץ", כך שאתם מאפשרים למיספר "שואים מקצועיים" (סליחה, "מזרחים מקצועים"), כך שלא משנה מה הנושא שעל הפרק, הם מייד יפנו, באיזה אפקט פובלובי בלתי נשלט, לקטע שבין מזרחיים לאשכנזים. עסקנים קטנים יש למרבה הצער בכל מקום.
יוסף טחן מאשדוד נכלא במצרים בגלל עברות סמים. סיפור עצוב, אבל מה הקשר לריגול? מאחר והוא נידון למוות, אבל ישב בתא הנידונים כ-16 שנה לפני מותו ממחלה אפשר להניח שהיתה התערבות לטובתו.
עזאם עזאם שוחרר מהכלא.
באותה המידה אפשר לומר שהקהילה המזרחית של טלי פחימה הוקיעה את מעשיה, בעוד שהקהילה של ענת קם מקבלת אותה. זה רק מחזק את דמותה המיוחדת של פחימה ואולי אפילו מעיד במעט על שינוי בדעת הקהל.
ואיך בדיוק וענונו תרם לשלום? הוא פתאום גילה שהוא עובד בכור ונתקף ברגשות הומניים בלתי נשלטים?
קם באה מבפנים, מההשתייכות להגמוניה האחוסלית,
מהחינוך "הנכון", ההורים ה"נכונים" ובראש ובראשונה, בזמן הפרשה, מתוך הבראנז`ה.
וענונו לא בא משם. הוא מחוץ להשתייכות הזו כנקודת מוצא. יש בשם משפחה שלו את האות עין, והשם אינו "עברי" ( ולפחימה יש את האות ח) ואם איני טועה הוא גדל בעיר באר שבע שסאמט קרא לה
לא-עיר ואיתן כהן כתב בספרו על קלון המזרחיות שהיא נושאת. משפחתו לא אחוסלית, לא חברה של אביגדור והוא לא עבד בבראנז`ה.
מה רבו חטאיו.
לא צריך כל הזמן לקרוא זאב זאב. המקרים של וענונו יש להם דימיון אבל גם הרבה שוני, כלומר אי אפשר לדבר על זהות המעשים שהם עשו.
אהוד אדיב ד"א לא שוחרר אחרי שריצה שליש, אלא במסגרת עסקת ג`יבריל. ישנו גם מישהו מה זה אשכנזי בשם נחום מנבר שהיה ממקורבי רבין, פרס ואחרים במפלגת העבודה. קיבוצניק, קצין צנחנים, כדורסלן וככה. בכל זאת תפרו לו תיק תיקי ולא מוכנים להפחית לו שליש, מכיוון שהוא כאילו מסכן את "בטחון המדינה". אמנם הוא יוצא לחופשות ויכול לטלפן. הוא בכל זאת בכלא והוא באמת לא פעל שלא לפי הוראה. להיפך הוא קיבל הוראות לסחור עם איראן, עד שמשהו לא לגמרי ברור התפשל ואז הפילו עליו את התיק.
לגבי ווענונו חשוב לציין שהוא ממש לא פגע ב"ביטחון המדינה", אלא אפילו חיזק את ההרתעה הישראלית מבלי שהמימסד היה מחויב לוותר על מדיניות העמימות. כלומר אם לא היה כזה ווענונו, היו צריכים להמציא אותו.
תאורטית קיימת האפשרות שווענונו היה אפילו סוכן שכן פורסם בזמנו שהשב"כ ניסה לגייס אותו…
חשוב גם לציין שלא ברור עד כמה שהמניעים שלו היו אידיאולוגים שכן הוא לא תכף רץ לפרסם את החומר אחרי שעזב את ישראל והוא ניסה לעשות כסף בגדול עם החומר. חוצמזה אם הוא לא היה כזה חרמן אז הוא לא היה נופל ברשת של "סינדי".
למרות זאת אין שום ספק שתנאי מאסרו היו מאוד חמורים ואפשר להשוואתם לתנאי מעצרו של "האדם השלישי", מוטקה קידר.
לגבי ענת קם, זה עובדית לא נכון שכל התקשורת מחבקת אותה. אפילו הארץ שאחראי לחשיפתה לא מוכן לממן את הגנתה.
ההשוואה בהחלט מתבקשת. וכשם שכתבתי לחזי לפני כמה ימים – כשאתה בא מתרבות הרוב (מה שהאליטה קוראת "פריפריה", והרוב האזרחי בישראל מאמץ את כינוי הגנאי הזה), התובנות שלך לגבי הקשר בין הניחשול של תרבות הרוב לבין הביטחוניזם אותו יצרה האליטה עבורך מסכנות את שלום האליטה. אי לכך הענישה הלא מידתית.
ענת קם פעלה להערכתי מתוך אגו מנופח (מה שמסביר גניבת מאות מסמכים סודיים) ו/או הבטחה לתגמול מהארץ. קשה לי להאמין שחיי פלסטינים או פסיקת בג"צ הציקו לה במיוחד- אחרת היתה מזדרזת להדליף את החומר, או לפחות שמה לב שזיאד מלאישה נהרג בכלל בקרב, כשממילא לא היתה אפשרות לעצור אותו, ופסיקת בג"צ לא היתה רלוונטית.
ואנונו פעל באמת ממניעים אידיאולוגיים: הוא חשף שישראל מייצרת מאות פצצות גרעין, הרבה יותר ממה שהניחו בעולם והרבה יותר מהנדרש להרתעה.
כפי שציינו מגיבים אחרים, אפשר לייחס חלק מהתמיכה העיתונאית בקם בהיותה עיתונאית, בכך שהדליפה לעיתונאי ישראלי, ובצו איסור הפרסום שקישר את התמיכה בה במלחמה במנגנוני החושך. תנוח דעתך, אני מניח שבציבור היא שנואה בערך כמו פחימה וואנונו.
מי שהובא לידיעתו על הכונה לבצע פשעי מלחמה ע"י אי ציות ל לפסיקות בג"צ חיב להביא זאת לידיעת הציבור בכל דרך אפשרית כל הכבוד לענת קם ולאורי בלאו המצילים את כבודנו שלא נהפוך למדינה מצורעת. יועמדו הגנרלים הזוממים הוצאות להורג ללא משפט, בפני בית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה.
לדעתי היחס לוענונ לא נבע ממוצאו העדתי הרי חלק גדול מהפוליטיקאים פ]קידות גבוה ואנשי עסקים ואף הגנרלים, כולל הרמטכל הנוכחי הו ממוצא מזרחי. ההבדל הוא שמעשיו נתפשים כחמורים יותר הן מצד מה שפרסם והן למי ז.א. בין השאר,, ש
הוציא את הכביסה המלכלכת החוצה".
ודאי שאי אפשר לגנות את משפחתה וחברים שעושים כל מאמץ להגן עליה.
אני חושב שההתבכינות של מזרחיים מסוימם היא מוגזמת .גם הורי ובנידורם היקים סבלו יסורי קליטה ואפליה מצד הותיקים.
We are ruled by feral dogs who murder at will. This world and those who run it must end.
ההיסטוריה חוזרת על פי יוסף בן דוד שורץ
הערה
הדברים נכתבו לפני מספר שנים על ידי יוסף בן דוד שוורץ כאשר עזמי בשארה גלה. אני לא יודע אם הדברים מכילים חוסר דיוקים . ממה שהתרשמתי העובדות הן נכונות למרות שיוסי שוורץ גולש לפנטזיות כאשר הוא מציג תיזות פוליטיות. כל הכתיבה נועדה להזכיר שגם את חייה של ענת קם עלולים להרוס כמו שרצחו את אתל רוזנברג. התובע של אתל רוזנברג ידע שהיא חפה מפשע והדברים התגלו כאשר שוחררו המסמכים.
שאול סלע
משפט אחר ידוע בהיסטוריה היה משפטם של הזוג הרוזנברגים. יוליוס ואתל רוזנברג, שהוצאו להורג על כסא חשמלי בעבור ריגול למען ברית המועצות.. חודשים ספורים לפני הוצאתם להורג של הזוג רוזנברג הוצאו להורג יהודים בצ`כסלובקיה ובארצות הגוש המזרחי בעוון ריגול למען ארצות הברית. רבים במערב גינו את משפטי פראג, אך על המשפט בארצות הברית עברו בשתיקה.
למי שאינו זוכר את פרשת הזוג רוזנברג, נזכיר בקצרה את הפרשה. זוג יהודים, יוליוס ואתל רוזנברג, הועמדו למשפט עקב מציאת מסמכים שהעידו כביכול שבשנת 1945 העבירו את סודות פצצת האטום האמריקנית לברית המועצות. הבסיס למשפט היו נוסחאות מתימטיות שנמצאו אצל גיסו של רוזנברג, דוד גרינגלס. כל העדים וכל השופטים, ובראשם השופט אירבינג קאופמן, היו יהודים. נידונים אחרים במשפט, ד"ר פוקס וגרינגלס, נידונו לתקופת מעצר ושוחררו. נאשם אחר, ד"ר מורטון סובול, נידון לשלושים שנות מאסר ושוחרר לאחר שריצה 17 שנות מאסר.
בני הזוג הגישו ערעור, אך הוא נדחה. כמו-כן נידחו בקשות חנינה שהועברו לנשיא אייזנהאור. השופט העליון פליקס פרנקפורטר כתב חוות דעת שהזימה את פסק הדין של השופט קאופמן.
השופט היהודי קאופמן אמר בנימוק לפסק דין המוות: "אני מאמין שאתם מסרתם לרוסים את הפצצה האטומית… הפשע שלכם גרוע מרצח. מסירתכם את סוד הפצצה האטומית כבר גרמה לתוקפנות הקומוניסטית בקוריאה, שעלתה עד כה בחמישים אלף קורבנות אמריקנים, ומי יודע כמה מיליונים של בני אדם עוד ישלמו את מחיר בגידתכם". דעת הקהל הייתה בעד חנינה ודיון חוזר, אך שערי הרחמים ננעלו. הזוג רוזנברג חיכה חודשים רבים לתוצאות הערעור. חוקר האטום הנודע, ד"ר אופנהיימר, אמר, כי כדי להעביר סודות אטומיים דרושים שמונים עד תשעים כרכים גדולים, ואין לייחס כל חשיבות לכמה שורות שנמצאו אצל דוד גרינגלס, שהודה שקיבלם מגיסו יוליוס רוזנברג. הקטיגור הודיע כי יובאו 118 עדים, אך למעשה הביא רק עשרים, וביניהם לא היו מלומדים הבקיאים בסודות האטום.
בשבתם בכלא כתבו בני הזוג מכתבים אחד לשני ולשני ילדיהם בגילאים תשע וארבע. המכתבים כונסו בספר "מכתבים מבית המוות" והופיעו גם בתרגום עברי. יוליוס כותב לרעייתו, ואתל כותבת לבעלה, ושניהם מחליפים חוויות. בפרוס חג הפסח כותב יוליוס: "בעוד ימים מספר יבואו ימי הפסח, חג חתירת עמנו אל החירות. מורשת תרבותית זו הוסיפה משמעות לנו, שהורחקו זה מזה ומכל אשר אנו אוהבים על ידי פרעה של זמננו".
ועדים ציבוריים פעלו למען המתקת פסק הדין והענקת חנינה לזוג. בין הקוראים לחון את בני הזוג היו מגדולי אנשי הרוח בעולם, ועמם הסופר היהודי הווארד פאסט. היו שהשוו את משפט הרוזנברגים למשפט בייליס ברוסיה.
אולם המשפט המבוים המפלצתי ביותר בהיסטוריה היו משפטי מוסקבה במשפטי מוסקבה הטיהורים הגדולים חיסל סטלין המפלצת ראש הבירוקרטיה שהשתלטה על ברית המועצות, את כל ההנהגה של המפלגה הבולשביקית.
טיהורים הגדולים הם כינוי לדרך שבה בחר יוסיף סטלין, בשנות השלושים של המאה העשרים, לבסס את שלטונו בברית המועצות, שבמרכזה חיסול בכוח של כל התנגדות אפשרית לשלטון, בין אם אמיתית ובין אם מדומה.
טרור ממשלתי זה הופנה בעיקרו כלפי ראשי השלטון והצבא. גנרלים רבים בצבא האדום חוסלו, סופרים, אמנים, ומדענים היו קורבנות הטיהורים לצד אזרחים פשוטים שעלה נגדם חשד קל לפיקפוק בשלטונו של סטלין.
סטלין נעזר במנגנון טרור גדול ומסועף של משטרה חשאית שנקראה בתחילתה צ`ה קה ולאחר מכן לסירוגין או גה פה או, אן קה וה דה וקה גה בה. בראשה עמדו גנריך יגודה, אשר הוצא להורג באשמת "טרוצקיזם" בשנת 1938, ולאחר מכן מחליפו יז`וב, ולבסוף לברנטי בריה.
כחלק משיטתו, ערך סטלין דמוניזציה לטרוצקי והציג אותו כפושע נגד האומה ומקור כל הרעות החולות בברית המועצות. רדיפה זו שימשה כהשראה לדמותו של "עמנואל גולדשטיין" השנוא בספר "1984" של ג`ורג` אורוול, ספר שהושפע במידה רבה מהטיהורים הגדולים. כמו כן, על כל צעד סטלין השתמש בציטוטים חלקיים של קרל מרקס וולדימיר לנין על מנת שההמונים יחשבו שאכן הוא פועל לפי המרקסיזם-לניניזם .
טיהורים אלו כללו בעיקר עינויים, עבודות כפייה בגולאג, הגליה, הוצאות להורג, כליאת אנשים, ועריכת משפטי ראווה, והיקפם כלל מיליוני בני אדם.
בעקבות הטיהורים הגדולים השיג סטלין כוח כמעט אבסולוטי כנגד מתנגדיו במפלגה הקומוניסטית ויריביו האידיאולוגיים. למעשה הצליח סטלין לחסל פיסית את רוב אנשי הוועד המרכזי של המפלגה שהיו בזמנו של לנין (עד שבפרוץ מלחמת העולם השניה נותרו רק שנים מהם, ויאצ`סלב מולוטוב וסטלין עצמו), ולמעלה ממחצית הצירים לועידה המרכזית של המפלגה שהתכנסה בינואר 1934. האמצעים כנגד קורבנות אלו נעו מהגליה למחנות עבודה במזרח הרחוק, עד להוצאה להורג, או התנקשות כבמקרה של טרוצקי או רצח סרגיי קירוב. מיליוני אנשים נעצרו לפי "סעיף 58" שאסר על "פעילויות אנטי סובייטיות", ואף אדם לא היה בטוח בחייו ובחירותו.
חלון הראווה של הטיהורים הגדולים היו משפטי הראווה, שכונו משפטי מוסקבה, שנוהלו על ידי התובע אנדריי וישינסקי, אשר לאחר מכן שימש במגוון תפקידים, לרבות שגריר ברית המועצות באו"ם. במשפטים אלו הוכרחו גדולי הקומוניזם והמהפכה כזינובייב, קמנייב ובוכרין להתוודות על "פשעים" שלא ביצעו, על קשר כנגד הקומוניזם, לרוב בשיתוף מעצמה זרה כבריטניה, קשר שכלל, כמובן, גם ניסיון לרציחתו של סטלין. לאחר הווידוי הוצאו הנשפטים להורג.
השפעה הרסנית הייתה למשפטים אלו על הצבא האדום. עד שנת 1938 הוצאו להורג רוב אנשי הקצונה הבכירה, ובראשם המפקד המבריק המרשל טוחאצ`בסקי. המדובר היה בטיהור של אלפים רבים של קצינים, עד לדרגת מפקד פלוגה. הנזק ירד ממש עד לבסיס הצבא, והפך את הצבא האדום לגוף ענקי, אך מסורבל ונטול יכולת לפעולה עצמאית. הדבר בא לידי ביטוי במלחמה הרוסית פינית שבה סבל הצבא הסובייטי אבדות כבדות ובשלבים הראשונים של הפלישה הגרמנית לברית המועצות במלחמת העולם השנייה, שבה הובס הצבא הסובייטי ונאלץ לסגת משטחים נרחבים של ברית המועצות. חולשות הצבא נבעו מפיקוד לקוי, פוליטיזציה של הצבא ושרשרת פיקוד לקויה.
על משפטי מוסקבה נכתבו ספרים רבים, ביניהם הספר שתורגם לעברית בשם פרשת טולייב.
ארתור קסטלר בספרו על משפטי מוסקבה, "אפילה בצהרים", מספר על קומוניסט נאמן שישב 20 שנה בכלא מערבי, קיבל חנינה, נשלח לבריה`מ, ושם הוכנס לכלא סטליניסטי. האיש לא היה מסוגל להפנים שזו אכן "מולדת הסוציאליזם", ולכן דימה לעצמו שהגיע בטעות למקום אחר. "אני כבר לא אראה את הארץ", אמר, "הם הביאו אותי לתחנת הרכבת הלא-נכונה."
בין הקורבנות הרבים של סטלין היו מאות הקומוניסטים בפלסטין אשר הוגלו לברית המועצות על ידי הכובש הבריטי ונרצחו באכזריות על ידי סטלין.
לא היה זה כלל מקרי שאנדריי וישינסקי הוא שהיה התובע הכללי של סטלין. ובזמן הצאר שימש תובע מטעם הצאר שרדף את המהפכנים.
היה זה אותו וישניסקי שב47 היה סגן שר החוץ של סטלין אשר תמך בחלוקת הארץ כאשר סטלין מספק לכנופיות הציוניות שביצעו עשרות מעשי טבח וגירשו את מרבית העם הפלסטיני את הנשק לביצוע פשע זה.
עד כאן דבריו של יוסף בן דוד שוורץ
לדעתי (ולצערי) דווקא ענת תחטוף בגדול, בדיוק בגלל הדוגמא של וענונו.
ממרגלים `מצפים` להסגיר סודות שיעזרו לצבאות אחרים. המעשה של ענת קם, כמעט כמו של וענונו, בלתי נתפס ע"י המערכת – ולכן מסווג כחסר מניע. הדיפרנציאציה צריכה איפה להיות בין `ריגול של שלום` שעליו חוטפים בגלל בהלת המערכת, לעומת ריגול של מלחמה שהוא `נורמטיבי`.
חבל.
התשובה שלך כל כך מקוממת שאני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל:
ראשית אין דבר כזה "בעיה מזרחית" בדיוק כמו שאין דבר כזה "בעיה יהודית". אולי לאשכנזים יש בעיה עם המזרחים, או לגויים בעיה עם היהודים, אבל אני מסרבת להיכנס להגדרה של בעיה.
העובדה שתמצא שלושים אשכנזים שעשו עבירות דומות ולא נענשו לא מוכיחה כלום: כדי לסתור את הטענה שמאיר בביוף מעלה, אתה צריך למצוא לנו מזרחים שעשו דברים דומים ולא חטפו כהוגן.
במקום זה אתה מדבר על האפשרות התיאורטית שלוענונו לא היו מניעים אידיאולוגיים. על מה זה מבוסס בכלל? תיאורטית יכול גם להיות שאתה אישה שמגיבה בשם של גבר הרי. נובמת…
מזרחים חטפו על דברים שהם לא עשו בכלל: כנופית מע"צ, דרעי שהואשם ברצח ובסוף זה נהיה לזבוב, מטרידים מיניים ואנסים מזרחים חטפו יותר מכל משה דיין, עזר וייצמן וחבריהם והדוגמאות עוד רבות.
אתה יכול להסתכל על מאמרים כאלו ולהגיד שאלו קריאות שוא של "זאב, זאב" ובאותה מידה אני יכולה לטעון שיש לך כל כך הרבה כתמים עיוורים, כך שאתה לא יכול לראות את זה בכלל.
כל הנתונים הסטטיסטיים מדברים על אפליה ברורה של מזרחים. מינוי השופטים לבתי המשפט בישראל בדרגות הבכירות הוא על טהרת האשכנזים. האקדמיה היא אשכנזית: איך היית מגיב לו בשוויץ לא היה אף יהודי ברמות הללו? הייית אומר שאלו סתם קריאות וולף, וולף ואין פה בעיה יהודית? האם הוצאתם להורג של האחים רוזנברג בארה"ב לא קשורה ליהדותם? או שלוקסוס האפליה המפוקפק שמור רק לאשכנזים באמריקה?
מבלי לפגוע באומץ ליבה של ענת קם, ההשוואה שעושה מאיר בהחלט מתבקשת. גם ההשוואה/הנגדה כפי שציינו ראובן, צבי בן דור ואחרים היא מענייננו. מעט לפני חשיפת פרשת וענונו, קצין מודיעין במילואים מכר את סודות תעשיית הגרעין בישראל ויותר מזאת לעיתונאים במערב. הנ"ל נסע לדרא"פ ומדינת ישראל מעולם לא בקשה את הסגרתו. לא רק זאת, אלא שהתשקורת הישראלית מסתירה את הפרשה הזאת יותר מ20 שנה.
שבתאי קלמנוביץ שנרצח בנובמבר האחרון ברוסיה, כנראה על רקע עסקים מפוקפקים, היה מרגל סובייטי שפעל נגד מדינת ישראל. הוא נידון למאסר של כמה שנים והשתחרר כעבור הרבה פחות מכך. במותו ספדה לו כל התקשורת הכל-אשכנזית של מדינת ישראל. זה "מרגיש" להם שונה כשמי שבוגד בהם הוא בשר מבשרם, יש להם רחמים ואמפתיה כלפיו. כשמדובר בחשוד/ה מזרחי/ת, זה מייד נתפש אצל אנשי התקשורת כמעשה השטן השחור. טננבאום שסחר בסמים, שלדעתי הסגיר את סודות הביטחון של ישראל לחיזבאללה, לא נתפש כאן כשטן כמו טלי פחימה שכל "חטאה" היה לגונן על מבוקש נמלט ונאסרה בתואנות שווא.
לכן אין כאן מקרה של "הפיל והבעיה היהודית", כפי שטוען שרגא עילם, אלא של הקרנף kהכחשת פשעי הגזענות האשכנזית נגד המזרחים, כפי שמגולם כאן ע"י שני אלה שהגיבו לפניו.
זה לא שמאל בכלל. זה "שמאל" שסוגיות שמאל לא מעניינות אותו בכלל. להיפך, הוא שונא את העניים במדינה ואת השכבות החלשות.
(sorry for english, no hebrew keyboard
while it is important to run the comparisons etc etc blah blah, the "system" benefits from the divides, presented in a petty, hateful manner. Is it the time to dance on the blood of a clear cut VICTIM of the opressive system ?
—
The difference between those who betray and get promoted and those who dont betray at all but get screwed up has to do with other issues. People like vanunu, pahima, kam and even jack teitel are marked for use as propaganda tools, and their fate or doom, is bad. Surely, those victims will reflect social hierarchies (more women, more mizreahi etc.) but on the whole its a matter of corrupt system that assumes power to steal and hack "identities" in order to create a drama, for domestic or military psych and info war. Vanunu was clearly "created" for the job, and most of his so called helpers joined the game. So did fahima, and teitel I think.
Kam, is probably a dupe as well, and who knows who whispered in her ears, she was 19, beautiful and probably many "good souls" had access to her.
The question is of grave importance of gross violations of human rights which is not being discussed fairly; The system can trust the petty motives to obscure the MO. and this post is a good example of this success. Divide and rule…
Yossi melman writes and compares the corrupt treatment of "higher ups" who sell out and "little fish", who do less but DO THE TIME, most likely, a general sold the discs to a foreign (likely a friendly) power, for billions and laid the crap on a good sexy target, tapping into the political climate.
The system is corrupt to the core, and our former PM Iis a good example. He is now punished not for stealing some bribes beacause he was going to help sell satelites to Chavez.
The biological center chief sold secrets for "options" in a american corp. Was he charged ? god forbid no.
but as long as the victims hit each other for small petty short time gains, the party goes on
I now read uzi elam`s comment here about vanunu being an "agent". of course this is a lie, but he might have been a dupe, which is whole different story.
I would say, that admitting a low life morrocan immigrant to a lucrative paying position, in the most racist institution in the world (israel`s atomic energy commssion) is "too good to be true" to begin with. the rest follows. but in no way does that imply his voluntary collaboration with puppet masters` plans, and of course the casting of dupes taps into their basic traits (those who pursue justice, truth, peace are perfect candidates).
implying that someone was "drafted by shabak" is a typical character assassination in israel. there is a difference between being a worker of shabak and being a dupe, like the difference between having sex and being raped, and so forth.
the vanunu affair is relevant to Kam`s affair in many more ways, considering the role haaretz played in his removal to israel. apparently, what goes around comes around, but a little too late…
"אני חושב שההתבכינות של מזרחיים מסוימם היא מוגזמת .גם הורי ובנידורם היקים סבלו יסורי קליטה ואפליה מצד הותיקים"……..למה מוגזמת?ונניח לוא רק לרגע שגם הוריך ובני דורם סבלו מאפלייה ,מה זה אומר לך? לי זה אומר שהגזענות, הבדלנות, הסקטוריאליות, היו בכל פינה,נו אז מה?אסור למחות על כך?אסור להרים קול צעקה? צריך לתת לזה להימשך? השתיקה שלכם אל נוכח העוולות שנגרמו לכם נתנה לגיטימציה להמשך האפלייה והגזענות והיא נמשכת עד ימינו היום,המזרחים לעומת זאת סרבו לתת לזה לגיטימציה ,הוריינו לא הגיעו לכאן,עזבו הכל על מנת שיתעמרו בהם על רקע מוצאם האתני,מזה היה להם לא מעט בארצות מוצאם בדיוק כמו להוריך ולבני דורם, אז כך שבטח ובטח הם לא היו צריכים את ההתעמרות הזאת גם מ-"אחינו היהודים".
אתם צריכים להכיר לנו תודה על זה שאנחנו היחידים שקמים ומתריעים כנגד עוולות חברתיות על רקע מעמדי כלכלי תרבותי ומוצא אתני,בזכותנו יש למדינה הזאת פרצוף של משהו שמתחיל להידמות לסוציאל דמוקראטיה,אם אנחנו לא היינו קמים וזועקים חמס כנגד עוולות של המימסד וכנגד עוולות חברתיות המדינה הזאת הייתה נראית אפילו יותר גרוע מדרום אפריקה.זה אנחנו שנותנים לחברה הישראלית את התרומה הנכבדה של מאבק על שוויון, על פלורליזם תרבותי,על סבלנות, (מפני שבמדינות אחרות היה קם מזמן מרי אזרחי ומלחמת אזרחים) על סובלנות,(כן אנחנו סובלניים כלפי הגזענות והאפלייה שאתם יצרתם ,מפני שאם לא היינו מגלים סובלנות ונאבקים בדרכים דמוקרטיות כאמור המדינה הזאת הייתה נופלת למלחמת אזרחים) אז אנחנו בנוסף לוקחים אחריות על גורלה של המדינה לא רק על גורלנו שלנו אלא על גורלו של כל הקולקטיב שחי כאן,מפני שמהפירות של המאבקים החברתיים שאנחנו מנהלים נהנים כולם לא רק אנחנו,בניגוד למשל למאבקים חברתיים שאתם מנהלים שהם סקטוריאליים לרוב לדוגמא המאבק על כספי פיצויים לניצולי שואה שחיים בעוני משווע מפני שהמדינה שדדה את כספם.האם אלה שנאבקו על כך חשבו גם על הזקנים העניים שמוצאם מארצות האיסלאם שהשאירו את כל רכושם(והיה להם רכוש) על מנת להגיע לכאן? ומדינת ישראל הסכימה לוותר על מתן פיצוי עבור הרכוש בתמורה לרכוש של פלשתינאים שהפכו לפליטים,למה לא הקמתם קול זעקה ממקום של סולידאריות חברתית?אתם את שלכם קיבלתם ובשל כך יכולתם לאפשר לעצמכם שינוע כלכלי ולאפשר לילדיכם חיים טובים יותר,חינוך טוב יותר וכל מה שכסף יכול להקנות,חשבתם עליינו?
לא רק שלא חשבתם עלינו,אתם גם מחציפים פנים ומעיזים לקרוא לנו מתבכיינים ומתקרבנים,זאת הסולידאריות החברתית שלכם,אלה הערכים שלכם, אם יש מישהו שדואג לערכים במדינה הזאת זה אנחנו המזרחים ,אם יש מי שנלחם על ערכים והומאניות ותרבות זה אנחנו המזרחים.ואנחנו גאים על כך,אנחנו האזרחים הטובים האמיתיים של החברה הישראלית,זה אנחנו שחשים מחוייבות עצומה למקום הזה ונאבקים על צביונו כי אנחנו באמת אוהבים את המקום הזה, אנחנו לא מכינים לעצמנו חשבונות בנק בשווייץ ופספורטים חלופיים דוגמת אברום בורג ליום של הפצצה,אנחנו עושים הכל כדי שהיום הזה לא יגיע,לכם לא איכפת ולכן אתם מנהלים מדיניות כושלת בכל התחומים כי מקסימום הכל יחרב ואתם כבר הכנתם לעצמכם אלטרנטיבות.
וזאת התשובה שלי לא רק לך,אלא לכל אלה שמדברים כמוך,
ההשוואה גרועה ומתאימה לכותרת "הפיל והשאלה העדתית".
וזה לא אומר שאין בכלל הקשר, והשפעה, לאשכניזות של ענת קם.
דרך אגב, ההשפעה גם באה לידי ביטוי בשנאת יתר אליה, ובקלות ליצור אליה שנאה בגלל ה"צפוניות" שלה.
ואותו דבר נכון גם למה שטענת מאיר בביוף.
ובכל זאת, ההבדל העיקרי הוא בסוג המעשה, בעוצמתו וכו`.
וענונו הפעיל את הישראלים מכיון שיש כאן קונצנזוס חזק מאד – לצערי – בעד האטום. זה הדבר המרכזי. במזרחיותו עשו שימוש אבל זה לא היה הדבר המרכזי.
ואם אנחנו עסוקים בענין האטום, אולי תאותגר גם אתה מאיר בביוף ובמקום ללכת לשדות הזהות כשהם פחות רלוונטים – תנסה לבדוק אילו אישי ציבור מקדמים אופציה של פירוז גרעיני ואילו מקדמים אופציה של מרוץ גרעיני?
בענין זה צודק שרגא עילם שטען שוענונו – בין אם זה מה שרצה ובין אם לא – תרם להחרפת המירוץ הגרעיני ולהגדלת ההרתעה הגרעינית- הישראלית, ופלא שזה קרה כאשר לראשונה בישראל היתה צמרת של שלושת הבכירים בתחום הבטחון שכולם בעד הקטנת המירוץ הגרעיני: שמיר כראש ממשלה, רבין כשר בטחון ושומרון כרמטכל.
תודה על המאמר. לא בטוח שהמזרחיות היא זו שעמדה בבסיס ההבדל בהתייחסות כמו העובדה שהוא בעיניי הממסד הישראלי ממש פגע בפרה הקדושה הכי גדולה כאן – הכור והפצצה .
אני לא שול לחלוטין את ההשוואה ומסכים שיש גזענות בהבדלי ההתייחסות אבל מאמין שהיחס החמור יותר מושתת יותר על ההפחדה שהציבור והעיתונאים כחלק ממנו עוברים כאן לגבי נושאים שמוסכמים כלא נתונים לביקורת.
ואגב, איני משוכנע שענת קם תקבל או כבר מקבלת יחס אחר בהתייחס להבדלי ה"חומרה"של מעשייהם. למען הגילוי הנאות אני חושב שמעשהו של ואנונו היה אמיץ הרבה יותר אבל ששנייהם עשו מעשה חשוב עבור כולנו , לו רק נדע להשתמש בידע ובמידע ולדרוש שינויים בארץ הזו באופן שבו הממסד הבטחוני מחליט על סדר היום ועל מה מותר לחשוב ולפעול למענו ומה לא.
ולסיכום , ההסטה העיתונאית והממסדית מהמוקד האמיתי של תשומת הלב הצליחה גם בפרשה הזו:במקום להתמקד בפשעייהם של בכירי הצבא מתמקדים בי שחושף אותם ועד כמה מניעו מוסרים או עד כמה הוא מהווה סכנה לביטחון המדינה.ראו דברייה של פרוקצ`יה היום בהחלטתה להחמיר את תנאי המעצר של קם.
מעניינת ההתפלגות,רוב האשכנזים כאן לא רואים את הזוית העדתית ,לעומת רוב המזרחים ,שמיד רואים את הקשר.
נקודה נוספת היא הסיקור העיתונאי זה לצד זה כתבות רבות על שהיד מרוקאי(אלוהים אוהב את סיירת גולני) ושטינקרית אשכנזיה
לכשיוקם ה HALL OF FAME שלנו, תונצחנה הנפשות הפועלות לפי סדר האלף בית. כך יקדים וענונו את נאווי, נאווי יקדים את קם, קם תקדים את פחימה UND SO WEITER, UND SO WEITER
פהמתם?
הפעם לדבריו של מאיר בביוף. השוואה בין פחימה ווענונו לבין קם על הרקע העדתי והסוציו-אקונומי שלהם והשוואת הסיקור התקשורתי בין שלוש הפרשות – פחות חשוב לדעתי. הנקודה היותר חשובה היא מדוע פרשת קם לא נהפכת לפרשת נווה, האחראי עליה, ומדוע אין מי שירים את הכפפה ויחקור כיצד ניסה אלוף הפיקוד לעקוף את הוראות בג"צ. אני גם לא מוצאת שכלי התקשורת בישראל "מחבקים" את קם במיוחד.
אני מציעה שלא לזלזל בקם. היא הדליפה מסמכים חשובים שבכל מדינה מתוקנת פרסומם היה גוררי חקירה נגד הצבא. העובדה שקם היתה תקופה כה ארוכה במעצר בית בלי שיכולנו לדעת על כך מלמדת על המדרון החשוך והחלקלק שמדינת ישראל נמצאת בו.
נגיד שבביוף היה צודק, מה שהוא לא. נגיד שגם טלי פחימה צודק וההבדל הוא בין זה שלה קוראים פחימה ולענת קוראים קם (בגרמנית זה מסרק), מה שהיא לא צודקת. אז מה תשיג ההתבכיינות על אפליה עדתית כאן? שיחמירו את תנאיה של קם? האם זה מה שרוצים כרגע להשיג?
לדעתי בגדול קם "רק" במעצר בית מכיוון שאת מי שהשב:כ והצבא מחפשים זהו בלאו. קם משתפת ככל הנראה פעולה בקטע הזה ולכן מצבה בינתיים יחסית טוב.
היא נלחמה כלביאה לשמירת הצא"פ ועם נימוקים ממש לא משכנעים, ויחד עם זה אמרה בגלוי שהיא שואפת להגיע לעסקה עם השב"כ.
טלי פחימה סירבה לשתף פעולה ועשתה כל מיני שטויות כמו להצטלם עם רובה וכאלה.
הקיצור אם לפחימה היו קוראים קם ולקם היו קוראים פחימה או ווענונו זה לא מה שהיה משנה.
כי הוא חרדי.
ובעצם גם אולמרט – כי הוא נרדף בידי… אהממממ…
לא חשוב. בביוף כבר יפיק משהו.
סליחה. פחימה תקדים את קם.
אני ממש מתפלא עלייך. ראי איך כבר מרץ דורשת ועדת חקירה, לא פחות מכך בעניין הקם הזאת.האם את כאדם שנון ואינטילגנטי ממשיכה להאמין להבלים של ה"שמאל" האשכנזי שהוא באמת סובל ממצבם של הפלשתינים. והרי מדובר באלה שניקנקו את הורייך והורינו המזרחים, התמימים והטוביים. האם את יכולה לתאר לעצמך,שמגלמי הגזענות האשכנזית,כמעט מעצם אישיותם, היו דורשים ו. חקירה בעניינה של טלי פחימה?תמהני עלייך,ממש לא מתיאם למי שהיתה מאבני היסוד מהעיתון הזכור לאטב "הפטיש".
כשלעצמי, חדלתי זה זמן רב לשעות לכאבי הבטן הנוצריים (ביטוי נהדר השאוב מדבריו של פרופ` לייבוביץ על הפילוסוף השנוא עליו: קירגארד,ממנו סלד בשל הפילוסופיה הנוצרית-מוסרנית שלו) של ה,שמאל" הזה.
אני ממש לא מבין מה יכול להיות יפה יותר מן התמונה הבאה: נערת התפנוקים שהגזענות האשכנזית סללה את דרכה לחיי נוחות,יושבת בכלא בתא אחד עם 5-6 אסירות, כולן מזרחיות כמובן,המרצות עונשי מאסר בשל זנות,שימוש בסמים,או גניבה נניח. (מי שמע על עבריינו של יהודים בארצות האיסלם, ועוד של נ ש י ם?והרי כל זה נגרם בשל הדיכוי האשכנזי הנתעב). אולי שם בתא הכלא המצחין,תלמד הגברת הנכבדה על מה שעוללו הוריה והורי הוריה לאבותינו התמימים והטובים.אולי כך היא תלמד איזו מן חברה גזענית ומחליאה יצרו כאן אבותיה המייסדים..
כל פרשת מותו של ההרוג הפלשתיני, מעניינת כקליפת השום.הלוואי וכל מי שמלביש מטענים על מחבלים כדי שירצחו יהודים באשר הם ימות בזה הרגע. היינו הך כמובן גם לגבי יהודים. אל לך חנה היקרה לאמץ את הפסאודו-נאורות של ה"שמאל" האשכנזי. את זה הם אף פעם לא ידעו להפגין כלפי המזרחים. וראי לדוגמא את תגובתו של העילם הזה. כל ערכיו ה"נאורים" מתפוגגים באחת, כשמדובר בטלי פחימה. כל השמאלנות שלו היא הבל הבלים, אם הוא מכנה את המזרחים מתבכיינים.
כאמור כל ההיבטים האחרים של הפרשה":בטחוניים,חוקתייים,תקשורתיים וכד` מתגמדים לנוכח ההשוואה עם טלי פחימה היקרה. אסור שרדיקלים מזרחים, יגררו כמו תוכים אחרי הבועה המכונה שמאל אשכנזי.
אני יכול להסכים עם חנה קים כי הפרשה צריכה להיקרא פרשת `גנרל נווה` ולא פרשת `ענת קם`. אני אפילו הייתי מציע כותרת משנה "העליון נגד מי שמגן על פסיקתו למען שימור הברית הטמאה עם מנגנוני החושך". מי שבא מהצד המזרחי רואה, בלי להתאמץ, תמונה יותר רחבה ממה שהתקשורת וחלק מהמגיבים האשכנזים כאן מציגים. התמונה הזאת היא מציאותית ונוגעת מאוד לציבור המזרחים בישראל, היא קשורה לאיפה ואיפה או דין לאשכנזי ודין לאחר הנהוגה בישראל תחת ההגמוניה האשכנזית ובגבוי מלא של התקשורת הישראלית. כל מזרחי מודע רואה מה שמאיר כותב גם אם הוא לא שש לדבר על זה. לכן אל לה לגב` קים לקבוע/לייעץ לפובליציסט מזרחי מה מתאים לו לכתוב ומה לא, בעת הזאת או בכל זמן אחר.
הנה דוגמה לתגובה ע"פ אינסטינקט גזעני מובנה: עילם טוען "ההתבכיינות על אפליה עדתית כאן? שיחמירו את תנאיה של קם? האם זה מה שרוצים כרגע להשיג?" – האם יש רמז לאמירה כזאת במאמר של בביוף? האם באמת אתה מנסה לשכנע כאן מישהו שהשב"כ או משת"פיו במערכת המשפטית מחליטים אם להחמיר תנאי המעצר או לא ע"פ הנאמר/נרמז (מה שלא קיים) כאן באתר? אוי לבושה. לכן זה כבר לא מפליא שאתה מדבר על "התבכיינות על אפליה עדתית" – כאחרון גזעני אשכנז ה"גאונים" של ישראל – שמייד מסגיר את דעותיך החשוכות והגזעניות.
אם אתה שואל מה מאיר בביוף רוצה, אז תשאל אותו ואל תענה במקומו.
עוד לא קראתי פה אף אחד שאמר שצריך להחמיר עם ענת קם (עם K אחד ולכן לא מסרק ולא נעליים בינתיים). להיפך: לדעתי עיתון הארץ חוטא בבגידתה והוא צריך להיות המטרה המרכזית לביקורת. אבל אתה מזמר את אותן זמירות של התקשורת הישראלית:
טלי פחימה בהחלט סירבה לשתף פעולה וכך צריך לעשות כל אזרח הגון ששב"כ מנסה לגייס אותו להיות משת"פ. אורי בלאו ועיתון הארץ משתפים פעולה עם השב"כ: אני לא מבינה איך עיתונאי כמוך לא מגנה את זה. האם נראה לך שבמדינה דמוקרטית עיתונאי אמור לשתף פעולה עם ארגון שירות חשאי? באמת תמוה.
לשב"כ לא היה כלום על טלי פחימה, לכן תפרו לה תיק. לענת קם לא תופרים תיק והיא גם לא טוענת את זה. בתגובה טלי פחימה ישבה במעצר, עונתה בחקירות וניסו לשבור את רוחה. כשזה לא הלך, תפרו לה איזה מסמך עם תמונות שהיא תרגמה.
ענת קם, לא עם אידיאולוגיה של שמאל ונלחמה כלביאה בסהר ורדי הסרבנית ובמפגני בלעין, אבל עשתה מעשה חשוב בהחלט, מסרה מסמכים סודיים ויושבת כרגע במעצר בית.
מצא את ההבדלים.
בהתחלה האשמת את וענונו שהוא שתול או לא פעל ממניעים אידיאולוגיים ועכשיו אתה מאשים את פחימה שלא נהיית משת"פית: אתה קורא את מה שאתה כותב? האם גם עיתנאי גרמני צריך היה לשתף פעולה עם השטאזי ואם לא שיתף היית יוצא נגדו? האם עיתונאי בגרמניה היום צריך למסור את מקורותיו לשירות הביון החשאי הגרמני בדמוקרטיה הגרמנית?
או שתתן הסברים טובים יותר מזה שנתן בביוף להבדלים בטיפול בין המקרים, או שתשאל אותו מה הוא רוצה. אבל אתה גם רוצה לסתום לו את הפה וגם לשכתב את ההיסטוריה.
אולי פה טמונה התשובה למה שהיית יכול לשאול לו באמת היית מתעניין.
ענת קם היא מה שנהוג לכנות במחוזותינו" עבריינית אידאולוגית" אם אכן עשתה את מה שעשתה מתוך אידאולוגיה,אינני יודעת,לא ראיתי את החומרים אני ניזונה מן התקשורת כמו יתר המגיבים,אבל אני טיפוס ספקן,ואני ספקנית מאוד באשר למניע האידאולוגי,אבל אם שמים את קם באותו סל עם טלי פחימה,וענונו,אודי אדיב,ועוד רשימת שמות לא מבוטלת הרי כולם עשו את מה שעשו כשבאמתחתם הטיעון ה-"אידאוללוגי" ודרך אגב גם הצד הימני של המפה הפוליטית טוען שאת מעשה הבריונות שלו הוא עושה "ממניעים אידאולוגיים",אז אני משאירה את ה-"אידאולוגי" בצד,ואומרת ענת קם היא עבריינית,היא גנבה רכוש לא לה,זה מגוחך בעיני שהגנב מתמקח על מתי הוא יחזיר את הסחורה הגנובה ובאילו תנאים,ובלאו שותפה סוחר בסחורה גנובה,וגם זה מגוחך בעיני שיש שמתירים לו להתווכח מתי ובאילו תנאים הוא יחזיר את הסחורה הגנובה,אולם לבלאו יש את החסינות של המסווה העיתונאי,והטיעון שאני לא ממש משתכנעת ממנו של "חופש עיתונות" וחופש ביטוי וכל "החופשים" האלה,יותר משיש כאן מאבק על "חופש העתונות" יש כאן מאבק פוליטי במסווה של "חופש עיתונות"ויש כאן מאבק כלכלי בין שני עיתונים שרוצים את ההגמוניה על דעת הקהל,וכל היתר הם פיונים על לוח השחמט של המאבק הכלכלי-פוליטי .
אבל יש כמה דברים שהם ברורים כשמש בצהרי יום.
א. – שכל נושא האבטחה בצה"ל (כולל מה שקרה במשרדיו של הרמטכ"ל) הוא ברמה של חובבנות ולא של מקצוענות, ומישהו צריך לתת לא רק את הדעת על כך, אלא גם לשלם את המחיר,מישהו כאן נרדם בשמירה או שכח שמדובר בצבא ושאת הפלמ"ח פירקו מזמן,ואנחנו לא חיים בתוך דפי הספר "חבורה שכזאת" מישהו כאן התבלבל, לגנוב מסמכים סודיים, זה לא כמו "לסחוב" תרנגולת מהלול של הקיבוץ.אז על חוסר המקצועיות הזה וחוסר היעילות צריך לדבר ולא למסך ,מפני שאת אותם חוסר המקצועיות וחוסר היעילות אנחנו פוגשים בכל מה שקשור לניהול המדינה בכל התחומים,מה שאומר עליינו רבות כחברה של חובבנים ולא של מקצוענים.
ב.- ברור כשמש בצהרי יום שאילו היו קוראים לגברת ענת בוזגלו,ולאדון אבוטבול ולא בלאו,היא לא הייתה במעצר בית והוא לא היה בלונדון,שניהם היו יושבים בכלא ו שששששש……..איש לא היה שומע על כך,אף עיתון לא היה מהין לדבר אפילו בלחישה על "חופש העיתונות".
ג. – שיש לא מעט אזרחים במדינה הזאת שנושאים בתפקידים בכירים מאוד עם אחריות ותגמול בצורה של כבוד ומשכורת אישית גבוהה,בין אם הם בתפקיד צבאי או פוליטי,שחושבים שהם מעל לחוק,ושפסקי דין הם עבורם לדקוראציה בלבד,החוק נועד לברברים האלה שקוראים להם בוזגלו ואבוטבול כי הם הרי ברברים ואותם צריך לחנך בעזרת חוקים שהם חייבים לציית להם,יש רף, יש שלב בסולם החברתי, מעמדי, כלכלי, שאם הגעת אליו חוקי המדינה ופסקי דין לא מחייבים אותך, ואתה לא מחוייב להם.גם זה עולה ומבצבץ מתוך הפרשייה הזאת.
אבל כמו שקורה אצל חובבנים,כל הפרשייה הזאת תוסט אל החומרים הצהובים שלה (אני לא אתפלא אם מישהו "ידביק" רומן לגברת קם עם האדון בלאו,למה לא?הרי זה מה שעשו לפחימה עם זביידי,סקס וריגול הולכים ביחד כמו סוס ועגלה וזה מוכר נהדר) והספר והסרט בדרך,(כמו בפרשת ניכסון?).והחובבנות וחוסר המקצועיות ואי המחוייבות ימשיכו להתהלך במסדרונות קובעי המדיניות והמנהלה.עד לפרשייה הבאה.
אני לא מכירה את ענת קם, ויש לי הרבה יותר סימפטיה לטלי פחימה ולמרדכי וענונו.
בוא נודה על האמת – באופן אישי גם אני מעדיפה שלא לגונן על כותבים או כותבות באתר וואלה סלבס, שבו כתבה הגברת קם,
אבל זה לא מעניין אותי עכשיו. אני קוראת לתמוך בקם ובבלאו, ולא להרפות, כי מה שחשוב עכשיו הוא שרודפים עיתונאי, שכתב על שר בטחון שבנותיו ממשיכות להנות מתזרים מזומנים לחברות שלו שהיום הן עומדות בראשן, ושבנו של הרמטכ"ל נהנה מקשריו של אביו עם משרד הבטחון ומתעסק בעסקאות נשק למיניהן
מה שמעניין אותי הוא שענת קם הדליפה מידע אמין לפיו ממשלת ישראל דרך משרד הבטחון משתמשת בשיטות החיסול של העולם התחתון: לא חשוב אם אזרחים ייפגעו, העיקר לחסל את היעד. בג"צ-שמג"צ.
אתה לא צריך לשכנע אותי שדופקים את המזרחים ושהתקשורת הישראלית שבויה בראיה סטריאוטיפית. אנחנו לא מגלים כאן שום דבר חדש. לא מעניין אותי אם ענת קם היא "מפונקת", אשכנזיה ומתנגדת או לא מתנגדת לסרבנות ולמדיניות האפרטהייד בבלעין. אני גם לא בטוחה שקם ידעה מה שהיא באמת עושה ומה יהיו תוצאות מעשיה. מה שחשוב הוא שבעזרתה קיבלנו תזכורת באיזו מדינה אנו חיים.
וזה מה שחשוב, לדעתי, חזי.
עכשיו התמיהה כלפי עמדתך גוברת שבעתיים. הילדה הזאת שלא מבינה מהחיים שלה תתן לך ולי תזכורת באיזה מדינה אנחנו חיים? נו באמת…
הלא על פי מסלול חייה המרופד היטב לאורך כל דרכו (לעיתים דומה עליך שאתה קורא את מסלול חייה של בתו של לואי ה-14 לפחות),אין אחת יותר ממנה שחיה בבועה. כך היה בירושלים ועכשיו ביתר שאת בבועה התל-אביבית.
מי כמונו המזרחים מודעים לסבלם של הפלשתינים החיים תחת כיבוש ודיכוי. מאז שעמדתי על דעתי (וזה היה מוקדם מאוד, כבר בהיותי במוצב בתעלה במלחמת ההתשה, כשבגין התנגד להפסקת אש ,הרגשתי אז כמו גיבורו של הלר במילכוד 22, המנוולים האלהרוצים להרוג אותי, קרי המצרים,והפוליטקאי הזה רוצה שאמשיך להיות במקום המתועב הזה כבשר תותחים)הייתי בעד שתי מדינות לשני עמים. ספק אם הפתרון הזה יהא קביל בימינו ואפשר שאיחרנו כבר את המועד לכך.
אבל לעניות דעתי המזרחים המודעים צריכים להתרכז בכל מאודם,בעוולות האיומות נגד הציבור המזרחי.
הדבר האחרון שעולה בדעתי הוא להסתייע בכך בבוגרי בית הספר התיכון לידהא. האורי בלאו הזה וקם הזאת שניהם בוגרי המוסד הגזעני ביותר בארץ . קראי על כך בחוויותיו הטראומתיות של הבמאי חיים בוזגלו מן המקום. לאלה איכפת מהעניין החברתי, הרי זה מעניין להם את התחת, לשני המרופדים האלה.
באשר לחיסול של הפלשתיני, אני שב ואומר, אל לנו לאמץ את הגישה הנוצרית (למעשה הנוצרים אף פעם לא נהגו לפיה) של הושטת הלחי השניה. הרי ההרוג הזה נמנה עם חלאת המין האנושי. אם הוא כל כך גיבור שילבש את מטעני החבלה על גופו שלו, ולא ישלח לישראל נערים או נערות, שבאים להרוג יהודים באשר הם, כדי לפתור בעיות אישיות כאלה או אחרות. על כך תוכלי לקרוא במחקרים שנעשו באחרונה על תופעת המתאבדות.היינו הך כמובן, גם לגבי חלאות יהודיות מן הנסוג הזה .
אין לי שום טיפה של אמונה שמה שמנחה את שני גיבורי העלילה הוא מצבם של הפלשתינים. כשתגיעי להדבר איתם על הגזענות נגד המזרחים, תתקלי בקיר אטום.כבר יצא לי לשבת עם שמלאנים הכי רדיקלים שאת יכולה להעלות בדמיונך ,ואיך שהעלתי האת העניין העדתי (אפשר לחשוב שמי שנוקט בעמדה לאומית, שלא לומר לאומנית, הוא יותר מוסרי), הותקפתי ברשעות ובשיא הגזענות.מבחינתם העיקר היה להוריד לאלתר את הנושא מסדר היום. זה אפילו לא חודר למפה הקוגנטיבית שלהם, וזה עוד יותר נורא מאשר סתם גזענים.
אני שב ושואל באמת ובתמים, מה קרה לך חנה קים?
את כל מה שאתה חשת ומה שאתה מאמין בו – גם אני עברתי, ואין דבר שמרתיח אותי יותר מהגזענות של "מלח הארץ" כלפי המזרחים. בוא נסכים בינינו שהם חרא של אנשים, אבל האם באמת מה שחשוב עכשיו הוא מי חשף את העובדה שהצבא עובר על הוראות בג"צ – ומתעלם מפגיעה באזרחים חפים-מפשע בדרכו לבצע עוד חיסול של מבוקש, בדומה לפושעי העולם התחתון והמאפיה ? לא. לפחות לעניות דעתי.
חשוב לי מה חשפו קם ובלאו ולא מהם דעותיהם החברתיות או האם הם גזענים ומתנשאים. להבדיל אלף אלפי הבדלות – את פרשת הולילנד חשף יזם נדל"ן ומעכאר, דכנר, כי רק גנב יכול לחשוף ריב בין גנבים.
במבחן התוצאה, קם ובלאו עשו שירות חשוב לציבור הישראלי, גם אם חלק גדול בציבור רואה בהם "בוגדים", ו
אנו לא יכולים להתנהל בעולם הזה רק עם אנשים כלבבנו וכדעותנו, ולקרוא אך ורק את מה שהם כותבים ולהנהן בראשנו בהסכמה. אין חיה כזאת, חזי.
הטענה היחידה שלי בסיפור הזה הוא נגד עורכי עיתון "הארץ" ששיתפו פעולה עם השב"כ, ובכך הסגירו את מקור המידע, את ענת קם. אנחנו, בכל מקרה, הרווחנו חשיפה של מידע חשוב ביותר, שבעיניך, אם הבנתי אותך היטב, איננו כה חשוב.
לכן בפרפרזה על מה שכתבת – מה קרה לך חזי מחלב? האם אתה תומך בפעולות של הצבא הפוגעות בחפים מפשע, שבמקרה היו בקרבת ידע החיסול? האם מותר לצבא להפר החלטות של בית המשפט העליון?
גם אני כמו חנה קים מסכימה איתך ברוב הדברים, אבל ההיטפלות האישית לענת קם, בתוך הקונטקסט של הכרזתה כ"בוגדת" היא מקוממת. בטח ובטח שאתה כעיתונאי אמור להבין את הדבר הנורא שעשו בעיתון הארץ. ודווקא כעיתון לאנשים אשכנזים, הם היו יכולים להיות הכתובת שלך לביקורת, ולא אישה צעירה שחשפה מידע חשוב.
איך אתה יכול גם להצדיק הוצאה להורג (למה? על סמך מה? כי החלטת שהאיש חלאה?) במדינה שאמורה להיות דמוקרטית ולבקש צדק למזרחים. תמוה מאוד.
המידע שקם ובלאו חשפו הוא חשוב מאוד ועל כך יבואו על הברכה. זה שהעיתונות ובתי המשפט היו שוחטים אותם לו היו קוראים להם אוחנה ומלכה, אתה לא צריך לשכנע אותי. אבל הביקורת צריכה להיות על מוסדות ולא על יחידים כאן. גם אם רוב הנסיון שלנו עם פעילי שמאל הוא כזה.
אגב, הנסיון שלי עם הפעילים הצעירים מהדור החדש יותר, הוא אחר. הם פחות מאויימים על ידי המזרחיות ואני מוצאת אצלם אוזן קשבת הרבה יותר מאשר אצל הרבה מזרחים בסופו של דבר.
בבית המשפט העליון,בו את תולה את יהבך, יש 15 שופטים. אחרי 62 שנות עצמאות יש רק שופט א ח ד ממוצא מזרחי.הלזה ייקרא דמוקרטיה, הלכך ייקרא ייצוג ושיויון בחברה הישראלית.בית המשפט העליון ובג`ץ שאת מתהדרת בהם ,דחו על הסף את הדרישה לחוקק את חוק הזכויות החברתיות.כמעט כל עתירה חברתית נדחית על הסף. בית המשפט העליון פםק ב-99 אחוזים מפסיקותיו בענייני צבא ובטחון, לטובת המערכת הבטחונית.
כל העניין הזה עם האלוף נווה מעניין לי את קצה ה…, מצידי את יכולה להכניס אותו לאותו תא כלא עם שני הסמלים של הגזענות האשכנזית. ואולם הפעם לשם שיווין אמיתי, מן הראוי שבתאם יהיו גם ה-5-6 האסירות המזרחיות המוזכרות לעיל.
לעולם אנשים מסוגם של קם ובלאו לא ישמשו לי למופת. מי שלמד במקום הגזעני ביותר בארץ (אולי רק גל`ץ גזעני יותר) ולא יצא בקריאת תגר, נגד המערכת המרפדת אנשים ממוצא מסוייים לחיים מסודרים לחלוטין, הוא אינו איש כלבבי. אם מזרחים מודעים תומכים באנשים כאלה, או אז מה הועילו חכמים בתקנתם?
אני מוכן להתערב איתך (כמו שהיינו אומרים במגדל העמק) קבל עם ואתר, על אלף שקלים נניח, שזורק הנעל המזרחי ( המסכן,עדיין במעצר, כאילו שהוא באמת מסכן מישהו, האשכנזיה לעומתו נהנית מלוקסוס שטלי פחימה וזורק הנעל היו יכולים רק לחלום עליו) ייצא מן הכלא הרבה אחרי הקם והבלאו האלה.
אני כותב את הפוסט הזה כמו גם הפוסטים הקודמים, מתוך הערכה גדולה מאוד אלייך, ולא חלילה כדי להתריס נגדך.
אין בטחון מוחלט שאכן עיתון הארץ חשף מיידע אמיתי,הוא אמנם טוען שעשה זאת אבל האם באמת עשה זאת?האם באמת עבר נווה עבירות שמייחס לו עיתון הארץ?באותה מידה שיש מי שסבור שכן,יש מי שסבור שלא אני מצטטת כאן חלק מרשימה שפירסם בן דרור ימיני בבלוג שלו ששופכת אור שונה על הקביעה הזו …………."הטענה המרכזית שניסה העיתון לשווק היא שבג"ץ אסר על סיכולים ממוקדים. יש אכן החלטה, אך אין שום איסור של בג"ץ על סיכולים ממוקדים. בג"ץ לא התדרדר למקום כזה, וטוב שלא התדרדר. זה היה אהרן ברק, נשיא ביהמ"ש העליון, שבפסק הדין (בג"ץ 769/02) שניתן בסוף שנת 2006, קבע בסיכום דבריו כהאי לישנא: "אין לקבוע מראש כי כל סיכול ממוקד הוא אסור על פי המשפט הבינלאומי המנהגי, כשם שאין ניתן לקבוע מראש כי כל סיכול ממוקד מותר על פי המשפט הבינלאומי המנהגי". דברים ברורים, וקצת מנוגדים לרוח הדברים של עיתון "הארץ" גם אז, כשהוצגו המסמכים בכתבה של אורי בלאו, ובוודאי היום, כשהעיתון מסתתר מאחורי טענת החשיפה של פשעי מלחמה………"
אני לא נחרצת בקביעתי מי צודק ומי לא עיתון הארץ?או מעריב שבן דרור ימיני נמנה עם כותביו, אין ספק אני לא נחרצת בקביעתי מי צודק ומי לא עיתון הארץ?או מעריב שבן דרור ימיני נמנה עם כותביו, אין ספק
שיש כאן אי ודאות ,וכשיש אי ודאות אין סיבה ישר לנקוט עמדה נחרצת עד שהמצב יתבהר ואת זה אנחנו כאזרחים צריכים לדרוש, הבהרות לכאן או לכאן, עיתון הארץ הוא עיתון בעל אוריינטציה שמאלנית כך הוא מתקבל על כל פנים בתודעה של הציבור הרחב,ולכן מי שמשייך עצמו לצד השמאלי של המפה הפוליטית מן הסתם רוצה מאוד להאמין שהאמינות של העיתון שקרוב לדעותיו היא מוחלטת,.
ושאין מאחורי הגילויים של העיתון איזה אינטרס פוליטי או כלכלי סמוי מן העין, כבר מתחנו כאן לא אחת באתר בקורת על כל מיני "עיתונאי חצר" שרשימותיהם נגועות באינטרסים לא לטובת הציבור אלא לטובת עצמם או אלה שעבורם הם עושים את מלאכתם העיתונאית,
על כן מאחר ואנחנו מודעים למשחק הסמוי שעומד מאחורי "גילויים מרעישים," ו-"תחקירים" עיתונאיים אי אפשר להתעלם ממה שאנחנו יודעים על התקשורת הישראלית ומתי שהגילויים המרעישים והתחקירים מתאימים לרוח הדברים שאנחנו דוגלים בהם ישר בנחרצות נצא להגן עליהם מבלי לבדוק דברים לעומק כי זה משקיט את רוחנו ומוסיף מלט לקיר הבטון היצוק שממנו בנוי הקיר האידאולוגי שלנו,וכשזה לא עומד בתאימות עם האידאולוגיה שלנו ישר נצא בשצף קצף וננקוט עמדה נחרצת ונצא באלות,חרפות,גידופים,כי זה עשוי למוטט את הקיר שבנינו.
מה שמוטל עליינו הקוראים,האזרחים זה לדרוש קודם כל את האמת היה או לא היה?לא רק במקרה הזה,אלא בכל גילוי מרעיש ותחקיר מזעזע ,עד כמה יש אמת בפירסום? ומה ומי עומד מאחורי זה,? ומה האינטרס שעומד מאחורי "גילוי מרעיש ופתאומי" שנופל עלינו כרעם ביום בהיר?.אנחנו מצווים את האמת לדרוש, ואותה לדעת ,ועל פי זה להחליט ועל פי זה לדרוש משפט או לצחוק בנונשלאנטיות על הנסיון להוליך אותנו שולל.
ועל כן אני לא בטוחה,ולא מוכנה לשים את הידיים על האש כי מה שחשפו ענת ובלאו הוא אמת לאמיתה רק בגלל שהיא נחשפה בעיתון הארץ, זאת אני טוענת לאור תגובתך האחרונה בה את כותבת………חשוב לי מה חשפו קם ובלאו"…………"בכל מקרה, הרווחנו חשיפה של מידע חשוב ביותר,"………..
נשאלת השאלה אם כן מה חשפו ענת קם ואורי בלאו? האם חשפו את האמת לאמיתה ואשר על כן אנחנו חובה עליינו כאזרחים לצאת למאבק נגד התופעה שהגילויים שלהם חשפו בפניינו? או שמא מסתתר כאן איזה אינטרס פוליטי אחר ושונה שלא אני ולא את ולא הרבה מהמגיבים כאן ובאתרים אחרים מודעים לו?שמישהו מנסה לנתב אותנו ולתמרן אותנו כך שנחשוב שזוהי האמת ואין בילתה?
האמנם הרווחנו כאן חשיפה של מידע אמיתי או מידע כוזב שבא להעצים סוג של רצון להוליך אותנו במשעוליה של תודעה כוזבת?
אין לי מושג ירוק בעניין זה, עיתון אחד כותב כך ועיתון אחר כותב ההפך הגמור, אני רוצה לדעת את האמת לפני שאני מגייסת את עצמי למאבק כלשהו בנושא זה. הבעייה שלי כאזרחית מן השורה בתור "הבת של השכנה ממול" היא שאין לי שום כלים להגיע לחקר האמת, יש לי רק את הספק , את הטלת הספק, זהו הנשק היחיד שיש לי כרגע,
תגובתי זו באה לא מתוך קינטור,אלא מתוך תיסכול ותחושת חוסר אונים,הנה לאן הביאו אותי הגילוי והידיעה שהתקשורת היא ברוב המקרים תקשורת מגמתית ולא תקשורת חושפת ואמיצה, ואולי זה בדיוק המצב שאליו רצו לתמרן אותי? שאהיה כל כך ספקנית עד כדי כך שהספקנות תשתק אותי ותמנע ממני את יכולת התגובה,אני לא חושבת שאני היחידה שחשה כך.
מעשהו של אדון ונונו היה חמור כפל כפליים.
ונונו היה שכיר שקיבל שכר ובהסכם העבודה שלו היה כתוב בדיוק מה מותר לו ומה אסור לו.
הוא ידע בדיוק לאן הוא הולך לעבוד כאשר התקבל לעבודתו, ואם היה ברצונו להסתייג מן הפעילות במקום עבודתו היה מוטל עליו להתפטר, ללכת לשלטונות החוק ולדווח כי לדעתו מבצעים שם מעשים שלא יעשו.
אולם אצלנו עולם הפוך. קודם מפרים כל הסכם וכל חוק, ואחר כך מבקשים הגנה מ"סיבות מוסריות"!
להפרת אמון כזאת קוראים מעשה פלילי!
גם הגב` קם נהגה באופן דומה, אם כי העניינים שעסקה בהם היו, כנראה, שוליים יותר.