יד קלה על ההדק: "משאית גראדים" בעזה, "אר-פי-ג'י" בבגדד

שרית מיכאלי

הסרטון שפורסם ברחבי העולם, המתעד תקרית בה ירו טייסי אפאצ'י בקבוצה של 12 עוברי אורח בבגדד משום שחשדו שהמצלמה שעל כתפו של אחד מהם היא מטול אר-פי-ג'י, מעורר צמרמורת. העובדה שאישור לפתוח באש קטלנית לעבר אדם מתבצע בכזה חיפזון ועל בסיס קריטריונים כה קלושים, איפשרה לטייסי המסוק להרוג כמעט ללא מחשבה 12 אזרחים, בהם כמה שעסקו בסיוע לפצועים. לא פחות מצמררת היא תגובתם הצדקנית של הטייסים לפציעתם של שני ילדים שהיו ברכב ששימש לפינוי הפצועים: "טוב, זו אשמתם שהם מביאים את הילדים שלהם לקרב".

עבורי הצפייה בסרטון העלתה צמרמורת נוספת. נזכרתי בימיו הראשונים של מבצע "עופרת יצוקה". אז, פרסם דובר צה"ל סרטון המתעד תקיפה של משאית שלפי טענת הצבא היתה עמוסה ברקטות גראד מוכנות לשיגור. בהתקפה זו נהרגו שמונה אנשים. במבצע "עופרת יצוקה" כולו, נהרגו לפי תחקיר בצלם 1,385 עזתים, בהם 762 שלא נטלו חלק בלחימה, מתוכם 318 קטינים. רובם הגדול נהרג בהתקפות אוויריות או מירי ארטילרי.

משאית הגראדים היתה יכולה להמשיך להיות חלק מהסטטיסטיקה הזאת, והסרטון שתיעד את הפצצתה היה ממשיך להתנוסס בגאון באתר דובר צה"ל, לולא חשף בצלם את העובדה שהחפצים שהועמסו עליה היו בעצם בלוני חמצן לריתוך. כל חטאם של אחמד סמור, בעל מסגרייה, ובני משפחתו, היה שהעמיסו אותם על משאית מחשש לביזה לאחר הפצצת מבנה סמוך. הצבא כשל כאן ככל הנראה בדיוק באותו מקום שבו כשלו טייסי האפאצ'י – הפללה במהירות הבזק על בסיס מידע חלקי, בצירוף מדיניות של אצבע קלה באופן בלתי נסבל על ההדק. מדיניות זו מובילה באורח בלתי נמנע לפגיעה באזרחים.

בעקבות חשיפת בצלם נאלץ הצבא להודות ש"משאית הגראדים" לא היתה ולא נבראה. הסרטון הוסר מהאתר, אך הצבא טען כי ארבעה משמונת ההרוגים היו פעילי טרור. קשה לשאת את הציניות של טענה זו, לאור העובדה שלא היתה כל הצדקה לתקיפה ובלי שהטענה גובתה בראיות כלשהן. סמור עצמו מכחיש זאת בתוקף והצהיר בעברית שוטפת כי הוא מקווה שבנו ההרוג יהיה הקורבן האחרון בסכסוך.

יכול להיות שהפצצת המשאית אכן היתה טעות תמימה ושבנסיבות שהיו בעת האירוע לא יכלו  התצפיתנים של חיל האוויר להבחין בין רקטות גראד לבלוני חמצן. יכול להיות גם שבמהלך קרב אין דרך להימנע לחלוטין מטעויות כאלה. אבל כאשר אלה מתרחשות, מוטלת על הצבא חובה לא לטייח ולחקור כל מקרה בו נהרגו אזרחים, באופן עצמאי ובלתי תלוי. חקירה פנימית של הגוף שביצע את הפגיעה איננה יכולה להיחשב למתאימה. עם יד על הלב, האם מישהו מצופי הסרטון האמריקני מאמין שלולא פרסומו היתה ארה"ב לוקחת אחריות על הרג האזרחים והעיתונאים בבגדד?

הצבא לא נהג כך. האירוע לא נחקר כהלכה ובהודעת דובר צה"ל על התחקירים הפנימיים לא נמסר על כל מסקנה או על כל צעד, פלילי או משמעתי, נגד האחראים. גם מדיניות הפתיחה באש לא נבחנה ונותרה כשהיתה. ברשות צה"ל קיימים עשרות, אם לא מאות, סרטים המתעדים אירועים דומים של ירי מכלי טיס או ממל"טים במהלך "עופרת יצוקה". מעטים התפרסמו, לאחר צנזורה ניכרת וללא פס הקול. פרשת "משאית הגראדים" ממחישה שלעתים חיילי צה"ל טועים, ושהוראות הפתיחה באש מאפשרות לירות על אזרחים בלי בדיקה מספקת.

על הצבא להעמיד את כל תיעוד הווידיאו שברשותו לגוף חקירה ישראלי עצמאי וחיצוני לצבא, שימונה לחקור חשדות שמדיניות הפתיחה באש גרמה לפגיעות הרבות באזרחים חפים מפשע במהלך מבצע "עופרת יצוקה". זו הדרך היחידה לשבור את מעגל הטיוח.   שרית מיכאלי היא דוברת ארגון זכויות האדם "בצלם"

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אנא פרענק שבה מן הקור

    רב תודות על העבודה שאת/ם עושות. אבל מדוע כה קשה לך להבין שלמה שאת מתארת קורים "ציונות"? חקירה אמיתית ולא מטייחת?! איפה את חיה שרית? מה קורה לך? האם הים הוא אדום? השמים טורקיז? האש רטובה? והקרח רותח? מדוע הסרוב המוחלט להכיר בעובדה פשוטה שיום בהיר הקיימת מזה 120 שנה: זו הציונות שרית וין ציונות אחרת בלתה. הסרוב להכיר בכך הוא הרסני לכולנו.

    שבת שלום עכשיו לכולנו.

  2. דימונאי, דימונה.

    את צודקת!

    אשמח לשמוע את עמדך איך להילחם בטרור בעזה, שאמות המידה שלו, נו איך נאמר, לא בדיוק עונים על הקריטריונים של איגוד העובדים הסוציאליים.

    בברכה,
    אזרח ישראלי.

  3. דב בינדר

    אבל אצל המחבלים אין טעויות כאלו,אצלם כשמישהו מתפוצץ הוא עושה את זה במכוון ליד אזרחים וליד ילדים,למי שיודע איך נראה בלון חמצן של מסגריה מבין מיד את מקור הטעות,בלון כזה ממרחק ומהאוויר נראה כמעט בדיוק כמו טיל וזו התוצאה.במקום שאמא יהודיה אחת מישראל תבכה על ילד אחד פצוע קל עדיף שתבכנה אלף אמהות ערביות מעזה כל אחת על עשרה מבניה המחבלים גם אם לא כל בניה מחבלים.

  4. יוסי אמיתי

    דימונאי יקר, (אגב, יש לך בעייה לחתום בשמך המלאי?),
    אנ י מבקש שתקרא שנית את מאמרה של שרית מיכאלי, נשוא תגובתך לעיל. למיטב הבנתי, טענתה העיקרית היא שהבעייה אינה רק האצבע הקלה על ההדק, והקלות הבלתי נסבלת של קטל אוכלוסיה בלתי לוחמת, אלא – לא פחות מכך – ניסיונות ההכחשה וההעלמה של מערכת הדוברות הצה"לית. אני מבין שלהשקפתך,"הבא להורגך השכם להורגו" וכו`, אבל הטיוח, הטיוח…

  5. דרור בל"ד

    בד בבד עם פעילותו המבורכת והחשובה של ארגון `בצלם`, כדאי לשים לב לכמה טעויות תמימות המצויינות במאמר:
    "יכול להיות שהפצצת המשאית אכן היתה טעות תמימה ושבנסיבות שהיו בעת האירוע לא יכלו התצפיתנים של חיל האוויר להבחין בין רקטות גראד לבלוני חמצן. יכול להיות גם שבמהלך קרב אין דרך להימנע לחלוטין מטעויות כאלה. אבל כאשר אלה מתרחשות, מוטלת על הצבא חובה לא לטייח ולחקור כל מקרה בו נהרגו אזרחים, באופן עצמאי ובלתי תלוי".

    בין אם יכלו ובין אם לא יכלו התצפיתנים של חיל האוויר להבחין בין רקטות גראד לבלוני חמצן, וגם אם סביר מאד להניח שבמהלך קרב אין דרך להימנע לחלוטין מטעויות כאלה, דבר זה בטל בשישים לעומת הפשעים מהם מסיטה שרית מיכאלי את הזרקור.

    ראשית, אין אזרחים בעזה, וראו מאמרו של איתי שניר בשם זה
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1078986.html

    ההפרדה בין תושבים ללא לקחו חלק בלחימה לבין מתנגדים אמיצים שנרצחו בגלל התנגדותם אינה מקובלת על העם הפלסטיני. כל מי שנרצח עקב הכיבוש נקרא שאהיד. ההפללה במהירות הבזק על בסיס מידע חלקי, בצירוף מדיניות של אצבע קלה באופן בלתי נסבל על ההדק, אינן מבחינות גם הן בין החפים מפשע: מתנגדים החפים מפשע, כמו גם תושבים חפים מפשע שאינם לוקחים חלק בהתנגדות. שניהם חפים מפשע. מדיניות זו מובילה באורח בלתי נמנע לפגיעה בחפים מפשע.

    אך המדיניות אינה של צבא הכיבוש. אלה אמנם מוסיפים חטא על פשע, אך הפשעים הם של המדינאים, ושל השופטים המשווים לפשעים אלו נופך חוקי.

    אני מקווה ומאמין כי איני מחדש דבר וחצי דבר לאנשי בצלם. הבחירה הטקטית לדבר בשפתם של פושעי המלחמה הציונים היא טעות לדעתי. הקריאה לצבא להעמיד את כל תיעוד הווידיאו שברשותו לגוף חקירה ישראלי עצמאי וחיצוני לצבא, שימונה לחקור חשדות כמו אלו שצוינו במאמר, עלולה לרמוז כי אכן קיים גוף חקירה ישראלי המסוגל והרוצה לחקור זאת. בנוסף, דבר זה יכול להוסיף לתעמולה הציונית המדבררת את הצבא המוסרי בעולם והגורסת כי אירוע זה הוא אירוע חריג. צה"ל כבר חקר (לכאורה) מקרה או שניים שקרו בזמן הטבח בעזה. שימוש בביטויים כמו `פגיעות רבות באזרחים חפים מפשע` , כמו גם כינוי הטבח בעזה בשם `מבצע "עופרת יצוקה"`, מגמד לדעתי את פשעי הכיבוש ומיישר קו עם הסמנטיקה הציונית.

  6. צור שפי

    בכל מלחמה נפגעים חפים מפשע ויש טעויות. לשפוט את הכל דרך פריזמה של מקרה אחד זו צביעות, או תמימות, או טיפשות, או רישעות, או שילוב של כל הנ"ל

  7. אדיב

    הנרצחים הם פלסטינים ולא עזאתים כפי שכותבת המאמר מציינת ושנית מה הפלא שהיהודים רוצחים כאשר התלמידים היהודים לומדים שרצח עם וגנוסייד מותר לפי חוקי התורה , ושגויים מותר לרצוח ושהערבים הם עמלקים אז אל תדברו על טעוטיות !! אין כאן טעויות אלא עוד מעשה בשרשרת רצח העם שמקיימית מדינת ישראל מאז 1948 נגד העם הפלסטיני

  8. דרור ק

    אני שמח על התגובה שלך, כי בעצם הסרת את המסכה מעל הצביעות הפלסטינית. אם כל תושבי עזה הם "לוחמים אמיצים בכיבוש" (לפחות בפוטנציה), אזי כל אחד ואחת מהם אחראי/ת לירי הקסאמים והגראדים על אזרחי מדינת ישראל. במצב כזה, אי-אפשר להאשים את ישראל בפשעי מלחמה.

    החוק הבינלאומי ההומניטרי מתבסס על הבחנה בין אזרחים ללוחמים גם ובעיקר בסערת המלחמה. אם הפלסטינים במודע ובמוצהר מבטלים את ההבחנה הזאת, כפי שהדגמת בתגובה שלך, אזי דמו של כל מי שנמצא ברצועת עזה מותר כל עוד יש איום מידי וממשי מרצועת עזה על תושבי דרום ישראל. אפשר להתווכח אם רצועת עזה נתונה לכיבוש אחרי שישראל נסוגה ממנה מרצונה. הטענה כאילו המרחב האווירי והימי עדיין בידי ישראל ולפיכך הכיבוש לא הסתיים, היא תירוץ שמתעלם מהעובדה שהשלטון בעזה נתפס באופן בלתי-חוקי בידי מליציה שהכריזה על ישראל כעל אויב ואף מימשה את הכרזתה בהתקפות על אזרחים וחיילים ישראלים (כולל חטיפת חייל והתעללות בו ובמשפחתו). בכל מקרה, ואפילו יש לתושבי עזה סיבה להילחם בישראל, הם לא פטורים מציות לדיני המלחמה.

    אני אסכם בקצרה – בתגובתך כתבת כתב זיכוי מלא למדינת ישראל.

  9. איתי

    קודם כל, בלוני גז הם נשק פוטנציאלי. אפילו אם הם מלאים באוויר. משאית עמוסה בבלונים בלחץ 200 אטמוספירות היא משאית תופת פוטנציאלית. ואם הבלונים מלאים בחמצן או גז דליק אחר – על אחת כמה וכמה. בנסיבות הלחימה בעזה, כאשר הארגונים הלוחמים שם משתמשים באמצעים מאולתרים רבים, אני ממש לא בטוח שהפצצת משאית המובילה בלוני גז היא לא מוצדקת.
    חוץ מזה, גם כשקורות תאונות בשל זיהוי שגוי, לא תמיד יש אשמה פלילית, או אפילו מנהלית. אני מרגיש שבארגוני זכויות האדם יש חיפוש מתמיד אחר אשמים, מישהו "רע" להאשים, לתבוע ולהוקיע. לפעמים זה נכון, ובאמת נעשים דברים מחרידים מתוך רוע ואטימות. אבל לעיתים המצב שונה, קורות תאונות שמבוססות על תנאי הלחימה, ואולי כך הדבר במקרה הנדון.

  10. דרור בל"ד

    גם אני שמח על התגובה שלך, כי בעצם הסרת את המסכה מעל הצביעות של הקולקטיב המכנה עצמו השמאל הציוני. בנוסף, תגובתך תרמה להדגמת כוונתי בתגובתי הקודמת, תגובה שהיתה מיועדת אל אלו הנמנים עם המחנה הפוסט ציוני, ולא אל ציוני זה או אחר. אך היות והאשמת אותי בהאשמה חמורה – זיכוי מלא של מדיניות ישראל – הרי כפירתי מכל וכל:

    ראשית, הפלסטינים מעולם לא היו צבועים. לו היית קורא גם עיתונות זרה, ולא מסתפק בתקשורת המגבילה את גבולות השיח – אשר מאמרי ביקורת נגד התנהלות הממשלה היא חלק בלתי נפרד ממנה – לא היית מוצא בעובדה זו חדשה מרעישה. אני טענתי בתגובתי הקודמת כי גבולות השיח להם נשמעת שרית מיכאלי, גם אם אינה מכירה בתוקפם המוסרי, כופר בעיקר. והעיקר הוא שאנשים כמוך לא יתפסו לרסיסי היסטוריה ויעוותו אותה לצרכיהם. טוב יעשו הציונים אם יתהו על הסיבה ולא על אחת מתוצאותיה. לכשיעשו כך, יבחינו ביתר קלות בקו המחבר, כרונולוגית, בין האירוע שציינת לבין האירוע שקדם לאירוע שציינת. האירוע שציינת הוא תירוץ שמתעלם מהעובדה שהשלטון בפלשתינה (במקור שם שניתן ע"י הרומאים ונעשה בו שימוש עד 1948) נתפס באופן בלתי-חוקי בידי מליציה שהכריזה על ישראל כעל מדינה יהודית ואף מימשה את הכרזתה בהתקפות על אזרחים וחיילים פלסטינים (כולל טיהור אתני). לכן המסקנה הינה: בכל מקרה, ואפילו יש לתושבי ישראל סיבה להילחם בתושבי עזה, הם לא פטורים מציות לדיני המלחמה.

    אם כל אזרחיה היהודים של ישראל הם "לוחמים אמיצים בטרור" (לפחות בפוטנציה), אזי כל אחד ואחת מהם אחראי/ת לפשעי המלחמה של ממשלות מדינת ישראל. במצב כזה, אי-אפשר להאשים את המתנגדים האמיצים בטרור.

    את ההבדלים בין קבלת הנרטיב הציוני כפי שאתה הצגת אותו, לבין הנרטיב הפלסטיני כפי שאני הצגתי אותו, איני מייחס לויכוח על עובדות – אחת הדרכים המשמשות את הציונים במלאכת הסחת הדעת – אלא לתפיסה מוסרית בסיסית שגוייה הרווחת בשיח הציוני. כל אחד ממלא את תפקידו, וכולם מונעים מתפיסה מוסרית שגוייה. החוק הבינלאומי ההומניטרי מתבסס על הבחנה בין אזרחים ללוחמים גם ובעיקר בסערת המלחמה. אם הציונים במודע ובמוצהר מבטלים את ההבחנה הזאת, כפי שהראה עזמי בשארה במאמרו suing for war crimes , אזי, ע"פ תפיסתך המוסרית, דמו של כל מי שנמצא בישראל מותר כל עוד יש איום מידי וממשי מישראל על תושבי רצועת עזה.

    תפיסתי המוסרית נוגדת את שלך. אין דמו של כל מי שנמצא בישראל מותר גם אם יש איום מיידי וממשי ממנהיגי ממשלות ישראל – אשר התנהלותיהן מתבססות כולן על צדקת דרכה של הציונות – על תושבי רצועת עזה. מסקנתי זו מתבססת על קבלת הנרטיב הפלסטיני, נרטיב אותו אתה שולל. אם לא מקבלים את הנרטיב הפלסטיני, הרי היה קשה לסתור את מכלול טענותיך. גם בלוני גז יכולים להרתם לטרור – כפי שציין כאן איזה מומחה לענייני טרור, מתחרו של בנימין נתניהו – אך לא על עניין זה המחלוקת בינינו. אני טוען כי מדיניות ממשלות ישראל הן הגורמות לטרור, ולכן הן הנושאות באחריות המוסרית לקיומו. היות וממשלות ישראל מתנהלות ע"פ ערכי הציונות, הרי מממשי ערכי הציונות הם הגורמים לטרור. אני מתנגד לטרור כשם שאני מתנגד לממשלות ישראל, כשם שאני מתנגד לציונות.

    אפשר להתווכח אם רצועת עזה נתונה לכיבוש אחרי שישראל נסוגה ממנה מרצונה, אפשר גם להתווכח האם השמש שוקעת במזרח או במערב, אך תגובתי התייחסה לדרך הצגת העובדות ולהוצאתן מהקשרן הפוליטי ע"י שימוש בסמנטיקה ציונית, ולא לעובדות עצמן. איתך יש לי דיון מסוג שונה לגמרי, דיון על (אי) מוסריותה של הציונות. כל עוד לא יובהר עניין זה, דיונים על תוצאותיה ועל השלכותיה של מדיניות הנובעת מערכי הציונות יהיו עקרים.

  11. דרור ק

    תראה, כל מילה שאתה כותב אומרת בעצם: הפלסטינים הם ברברים שדמם מותר. אם אתה לא פלסטיני, הרי אתה גזען. אם אתה כן פלסטיני, הרי אתה עושה שירות גרוע מאוד לבני עמך.

    גולדה מאיר אמרה פעם: אין עם פלסטיני. אנוור א-סאדאת הגיע למשכן הכנסת בירושלים וענה לה מניה וביה: יש עם פלסטיני. אתה דווקא הולך בכיוון של גולדה מאיר: אין שמאל ציוני, אני מדבר רק עם פוסט ציונים, מקימי המדינה היו מליציה טרוריסטית ועוד כהנה וכהנה. לאן בדיוק אתה רוצה להגיע עם גישה כזאת? אתה עוד אומר שבעיניך אין דמו של כל מי שנמצא בישראל מותר. תודה רבה באמת. זה בערך כמו שודד בנק שהורג כל מי שנמצא בדרכו לכספת, וכשעוצרים אותו על רצח הוא אומר: אבל באתי רק בשביל הכסף. אתה מחרחר מלחמה, שולל את קיומו של כל מי שלא חושב כמוך, ובסוף אומר: אבל אני מקווה שלא יהיו כל כך הרבה הרוגים. שיהיה.