מצעד הגאווה

ליאת אפרים

הבת שלי אקדמאית
הבת שלי חברה במועצת העירייה.

בנסיבות אחרות
או בזמנים אחרים,
הייתי צועדת בגאווה אל הדלת הסמוכה

ואומרת לשכנה:
פתחי את הטלוויזיה היום בתשע וחצי,
תראי את הבת שלי על המרקע.

*
לשליחת שירים וסיפורים קצרים למדור "באסטה":    bastabasuk@gmail.com

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. איזי גור

    לפי נטייותיו – יחיה.
    שיהיה.
    וזה מזכיר את ביקורה של הסבתא ברפת מודרנית, שם ראתה מיבצע הזרעה מלאכותית. התרשמה הישישה,הציגה שאלות, קיבלה תשובות הניעה בראשה ופסקה "זייער שיין, אבר דער אלטר סיסטעם איז בסר"
    לאמור: יפה מאוד אבל השיטה הישנה טובה יותר.
    מה לעשות. תרביצו לי, תנדו אותי, תשליכו אותי לבור צלמוות. אני אוהב את השיטה הישנה.

  2. איזי גור

    אם מבקשים תגובות אז מדוע לא מפרסמים אותן?
    המפני שהתגובה אינה תואמת את כוונת המפרסם?
    לא יפה- לא הגון.