השעירים לעזאזל של מרכז טאוב

איציק ספורטא

כל מי שקרא השבוע על בעיותיה של מדינת ישראל מצא את התשובה לבעיות הללו ללא חיפוש ייתר, החרדים והערבים, לייתר דיוק הגברים החרדים והנשים הערביות. לא רק זאת כיון שהללו עובדים בשיעורים משמעותיים פחות מהאחרים בחברה הישראלית הם גם יולדים ילדים שבעוד כמה עשורים יהיו הרוב ויכתיבו את אורחות חייהם על החברה. זה כבר איום דמוגרפי אמיתי על החברה בישראל שדומה לאיומים אחרים בה החברה הזו נתונה בפועל או בדמיונם המפותח של הדנים בנושא.

מה פתאום נזכרו בזה עכשיו? שלא במפתיע זה קרה בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מרכז טאוב. מרכז טאוב שהיה עד לא מכבר מרכז שהיו בו נטיות שאפשר לראות אותן כמקורבות לנושאים החברתיים ומחויבות למדיניות של רווחה שינה את פניו. כעת הוא כלי לייצור הצדקה למדיניות חברתית כושלת וההצדקה הזאת יכולה לבוא כנראה רק על ידי כך שמוכיחים כביכול שמדינת הרווחה היא העומדת בשורש התגברות העוני ובבחירה של אוכלוסיות מסוימות מאוד לא להשתתף בכוח העבודה.

כאשר זו המדיניות של המרכז לא קשה להבין למה מציגים את הנתונים באופן בו הם מוצגים. בדרך כלל איני בודק את הנתונים המוצגים כיוון שאני מניח שהוצגו הנתונים הנכונים. כמובן אפשר לדון אילו נתונים אוספים ולמה, ובפרשנות שלהם. הפעם אני קצת חורג ממנהגי כיון שבמקרה חיפשתי משהו ונתקלתי בדו"ח קצר של מנהל המחקר במשרד התמ"ת שבדק השתתפות של חרדים, ערבים, אתיופים, יוצאי ברית המועצות וישראלים ותיקים בשוק העבודה. בעוד שבדו"ח של מרכז טאוב הסתמכו על סקרי כוח אדם,  בתמ"ת התייחסו לסקר החברתי, שני המסמכים הם תוצרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

אחת הבעיות בסקרים הוא הזיהוי של אדם כחרדי, רק בסקר החברתי נשאל אדם על מידת הדתיות שלו, בכל ייתר הסקרים גוזרים את היותו של אדם חרדי מתעודת ההשכלה האחרונה שהוא מחזיק בידו, אם זו מישיבה אזי הוא חרדי. חוקרים מודעים לכך ואף בדו"ח של מרכז טאוב יש הערה בנושא. זה לא נראה כל כך חשוב אבל יש הבדלים די גדולים בנתונים. על פי המסמך של מרכז טאוב 65.1% מהחרדים הגברים אינם עובדים ולפי נתוני התמ"ת האחוז הוא 56.5% בקרב נשים חרדיות , מרכז טאוב טוען ש-53.4% אינן עובדות ובמסמך התמ"ת 41.8%. בקרב נשים ערביות הפער בין הדיווחים קטן יותר, 4%. הפער בהשתתפות בכח העבודה בין נשים יהודיות חילוניות וחרדיות יורד מ-32% ל-16.9%.  

כמו כן בדו"ח טאוב כאשר מציגים ממדים השוואתיים עם מדינות ה-OECD זה נעשה רק לעומת הממוצע מה שמסתיר כמובן את מיקומה של ישראל בין המדינות  ועל ידי כך מטשטש את הפערים הגדולים בין ישראל למדינות שמנהלות מדיניות של רווחה, למשל הפערים בין הוצאות הממשלה בישראל ובין אלו של מדינות סקנדינביה וצפון אירופה. אבל די עם מספרים.

יותר מהותי בעיני השימוש ברטוריקה שהמסקנה שלה היא שיש אוכלוסיות בחברה בישראל שמפריעות לנו להיות ארה"ב כיון שהן אינן מתנהלות על פי המודל המקובל והראוי (גם בארה"ב אפשר לנקוט בשיטה הזאת ולהוציא מהחישובים, לטינים, שחורים ומה מה שבא לנו) . מה שמעניין שהשימוש באוכלוסיות הללו כשעירות לעזאזל גובר כאשר הנתונים החברתיים מצביעים על כך שמצבה של החברה בישראל רע עד רע מאוד. כאשר אי השוויון עלה כפורח והגיע לסגנות אליפות העולם, או כאשר העוני של ילדים בישראל מגיע למעל ל-34%.

משום מה אף פעם לא מציגים את השפעת הורדת הקצבאות על ידי סילבן שלום ובנימין נתניהו בהיותם שרי אוצר על המצב הזה. חישוב פשוט היה מראה שתשלום הקצבאות זהה לזה שהיה ב-1998 היה גורם לכך ששיעור הילדים העניים בישראל היה היום 25% ולא 34, עדיין אחוז גבוה במיוחד אבל בכל זאת לא שונה מהותית ממה שהיה ב-1998 שבה היה עוני של ילדים 21.8%. אילו היו מורידים את שיעור הילדים העניים כפי שעושים בשבדיה אחוז הילדים העניים בישראל היה 9.3% ובלי קצבאות אחוז הילדים העניים בישראל היה מעל ל-40%.

מעניין שהמשתמשים ברטוריקה ההאשמה הזו הם כתבי כלכלה וכלכלנים שמאמינים בשוק החופשי בלי קשר למציאות הכלכלית ובעיקר החברתית. זה מצחיק כי בכל מקרה המצב החברתי מעניין את אותם כשלג דאשתקד. בכלל התפישה שהיה טוב יותר אילו לא היו כאן חרדים או ערבים או אתיופים או מה שזה לא יהיה הופכת לחלק מהתפישה האוטופית שהם מחזיקים בה לגבי חברה וכלכלה. כיון שהם אינם רוצים להצטייר כגזענים אזי הם טוענים שיש לכפות על האוכלוסיות הללו את מה שהם חושבים לנכון. אותם חכמי כלכלה צריכים להבין שזו החברה הישראלית וכפיית תפיסתם הכלכלית היא אחד הגורמים למצב הנוכחי.

גם לי יש טענות לא מעטות לאוכלוסיה החרדית למשל בנושא אפליית ילדות מזרחיות, היחס לנשים ובכלל היחס לכללי צדק אוניברסאליים, כמו גם למסורות שאינן מקובלות עלי באוכלוסיה הערבית. אבל אני יכול לגלות לכם סוד שגם לאחרים כמו החילוניים יש לי טענות לא מעטות שכאלה. אבל זה לא צריך לטשטש את העובדה שמדינת ישראל החליטה לנקוט במדיניות  חברתית שכמעט בהכרח גורמת ליצירת אוכלוסיות עניות ובמקרה של מדינת ישראל יהיו אלה בעיקר חרדים וערבים. כדי לפתור את הבעיה לא מספיק להאשים ולכפות צריך לחשוב כיצד לשלב מדיניות רווחה ומדיניות שוק העבודה שבה העובד והעובדת אינם כלי משחק בידי מעסיקים אלא שותפים שווים. וזו רק ההתחלה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נתן שקרצי

    והוא מסביר את הכל-
    דן בן דוד מאונ` ת"א נהיה המנהל של מרכז טאוב, והוא ממחזר את כל המסמכים שהוא כתב באוניברסיטה, ואפשר למצוא באתר שלו http://www.tau.ac.il/~danib/index_israel.html

    כנראה בגלל זה הוא לא מוח בורח…

  2. נתן שקרצי

    אם מחפשים בהעוקץ, לפי מילת החיפוש "דן בן דוד" אפשר למצוא את הסיבובים הקודמים של מיחזור ניירות העמדה, ואף את המיחזור של הקמפיין שעושה הארץדהמרקר לניירות העמדה הממוחזרים.

    ואני לא ידעתי שהם ירוקים…

  3. איזי גור

    אם אכן צפוי שיום אחד יהיו הדתיים רוב במדינה הזאת, אזי אבד עליה הכלח.
    הסבר: מכיוון שלהיגיון אין כל ממשות בקרב הדתיים והסתמכותם על היושב בשמיים היא טוטלית, נקל לשער לאיזו מן איראן, לכל היותר מן סעודיה, תהפוך המדינה המסכנה הזו ( וגם זו בתמאי שעד אז איראן, סוריה והחיזבאללה לא יחסלו אותה קודם)
    ואז, אלא אם כן יאסור המשטר החומיינדתי על יציאה מהארץ, יעזבו אותה החילונים,לפחות רובם.
    צריך להסביר מה יהיה אז גורלה של המדינה ??!!

  4. אורי

    לאפשר חינוך ללא סיכויי השתלבות בחברה יוצרת לחרדים , ותנאים לא משלבים לערבים. מדינת ישראל נתנה לרבנים את המפתח לעתידם של ילדים רבים , והם ילמדו אותם כל מה שיהפוך אותם ללא מקיימים עצמם. מדינת ישראל תעשה הכל כדי שילד חילוני שצריך לימוד טוב וסיכויי השתלבות בכלכלה הישראלית והעולמית יקבל הרבה פחות מילד חרדי שיועדף פוליטית ויקבל תנאים טובים וחינוך לטפילות.
    המדינה אשמה , לא בהפחתת הקצבאות , אלא בשמיטת עקרונות של שוויון הזדמנויות לכל ילד. ההתמסרות לחרדיות ולחינוך על ידי משת"פים (בבתי ספר רבים ב"מגזר") היא הכשל. הקצבאות לא מקטינות פער , הן מתחזקות אותו עד הגידול הבא במספר הלא יעילים לעבודה.

  5. יהודי

    מה הראיה שלך לכך שהחרדים והערבים, בחלקם הגדול, הם לא הבעיה העיקרית מבחינת כלכלית-חברתית של החברה הישראלית?

    "מה שמעניין שהשימוש באוכלוסיות הללו כשעירות לעזאזל גובר כאשר הנתונים החברתיים מצביעים על כך שמצבה של החברה בישראל רע עד רע מאוד. כאשר אי השוויון עלה כפורח והגיע לסגנות אליפות העולם, או כאשר העוני של ילדים בישראל מגיע למעל ל-34%. "

    מעניין באמת, למה אחוז המוגדרים מתחת לקוו העוני מתוך כלל האוכלוסיה (ילדים ומבוגרים כאחד) הוא 20-25 אחוז..
    בעוד שאחוז הילדים המוגדרים כעניים הוא 34%..

    אם לא מפאת העובדה, שאוכלוסיות מסוימות, יולדות הרבה יותר ילדים מאשר הן יכולות לפרנס… מעשה טירוף, שיהיה חלקם של כמעט ורק של האנשים החיים בתרבות ו\או דת שמרנית בצורה קיצונית (= החרדים והערבים-מוסלמים)

    לא שצריך עוד הוכחה לכך, שהרי לפי הנתונים של הביטוח הלאומי ושל כל הגופים האחרים המודדים עוני, ההחרדים והערבים מהווים יותר מ60 אחוז מהעניים. (בלעדיהם, אחוז העוני הוא כמה? 8-10 אחוז? בדומה לממוצע המערב אירופאי)

    כך שבהחלט, החרדים והערבים בחלקם הגדול מונעים מישראל להיות לא רק ארה"ב אלא גם מערב אירופה.
    ברור שהמצב לא מושלם בקרב האוכלוסיה היהודית הלא חרדית והערבית נוצרית, מצבה של אף אוכלוסיה הוא לא מושלם..
    אבל מצבם של שתי האוכלוסיות הללו לבד הוא ברמה הטובה ביותר בכל תחום ותחום שלא מסתכלים עליו.

    ההשוואה ללטינים או לשחורים היא מגוחכת..
    הלטינים והשחורים לא בוחרים במודע בדרך חיים פרזיטית מסיבות דתיות ו\או תרבותיות שיובילו אותם בביטחון גבוהה לחיי עוני.
    אלא הם פשוט חיים בתנאים שלא מאפשרים להם להצליח.

    *הבהרה – אני כותב שוב ושוב "המגזרים החרדי והערבי בחלקם הגדול", מכיון שאני רוצה להזהר מלהכליל.
    לאחרונה, ראינו גידול, גם אם שולי, באחוז הנשים הערביות שיוצאות לעבודה.
    וגם בקרב החרדים יש לא מעט אנשים שיוצאים לעבודה.
    וכן בשתי האוכלוסיות יש משפחות רבות שיולדות במידה שהן יכולות לפרנס ולא מעבר לזה.
    אך אני דיברתי על החלקים הגדולים מהם שהם בדיוק ההפך.

  6. רמי אדוט

    לפני כנס שדרות לחברה האחרון, ניסיתי לשכנע את אחד המארגנים שיש כמה סוגיות, איך נאמר, כבדות בתחום המאבקים החברתיים, שחייבות להופיע בכנס שכותרתו החברה בישראל. הצעתי למשל דיון ממוקד בסוגיה שחוצה את מרבית המאבקים החברתיים והיא תפקיד חוק ההסדרים בכפיית מדיניות האוצר. סתם. הצעה. הצעתי עוד נושאים בתחום הבריאות. הופניתי למכון טאוב שנאמר לי שהם לקחו על עצמם מספר סדנאות, למשל, בריאות (הסיבה הראשונה שבגללה הגעתי לשוחח עם המארגן). אבל פניותי וטיעוני לראש מכון טאוב לא זכו לשום התייחסות. נתנחם בעובדה שבכל זאת מכון טאוב ייצר כמה טקסטים חשובים מאד למאבקים של השנים האחרונו, למשל, בתחום הבריאות.