געגועיי לאפרטהייד

יוסי דהאן

לפני מספר ימים פורסם באתר מאמרו של צבי בן-דור על הכנס הבינלאומי והבינתחומי שאמור להתקיים במרכז האקדמי באריאל על הנושא – אינטלקטואלים וטרור: משיכה גורלית (היבטים תיאורטיים והיסטוריים, העבר מול ההווה). היום ב"הארץ" פרופ' אמיר חצרוני, אינטלקטואל מהמרכז האקדמי אריאל, עוסק במאמרו  בהיבטים תיאורטיים והיסטוריים של תופעת האפרטהייד בדרום ואפריקה, גם הוא "בעבר מול ההווה",  והלקחים שמן הראוי שיופקו ממנה בישראל.  ובין היתר הוא כותב כך:

לפי גרסת השמאל, דרום אפריקה של תקופת האפרטהייד היתה מקום שנורא לחיות בו לא רק לאוכלוסייה השחורה אלא גם לציבור הלבן, ואילו היום מדובר בגן עדן עלי אדמות. האמת שונה. נכון שבשנות ה 80 דרום אפריקה הוחרמה על ידי רוב המדינות, מה שהפך את הדרכון הדרום אפריקאי לנייר חסר תועלת, אבל רמת החיים של דרום אפריקאים לבנים דווקא היתה אז גבוהה למדי. נכון גם שהיום דרום אפריקאים לבנים יכולים לנוע בחופשיות ברחבי הגלובוס, אבל בפועל כיוון התנועה שלהם- כרטיס בכיוון אחד- מלמד שכנראה לא נעים לחיות כאדם לבן בדרום אפריקה השחורה והחופשית….

אז נכון שדרום אפריקה היום משתתפת באולימפיאדה, ואפילו תארח את משחקי הגביע
העולמי בכדורגל בקיץ הקרוב, אבל האם הרווחים הסמליים הללו היו שווים את ביטול האפרטהייד? מנקודת מבט פרקטית של דרום אפריקאי לבן ממוצע, ביטול האפרטהייד נראה בדיעבד כעסקה מפוקפקת….

עם זאת, דווקא מאחר שנהוג לשלוף את הדוגמה הדרום אפריקאית כהוכחה ניצחת שאם לא נתקפל בפני אומות העולם, רע ומר יהיה גורלנו, אולי כדאי שנלמד משהו מגורלו העגום למדי של הציבור הדרום אפריקאי הלבן של ימי פוסט-אפרטהייד: לפעמים עמידה איתנה בחרם בינלאומי עדיפה על התקפלות."

טעות מרה טעו המארגנים כאשר לא העניקו לפרופ' חצרוני, המסתובב ממש תחת אפם ושמשיכתו הגורלית לאפרטהייד אינה מוטלת בספק, הזדמנות לשאת את דבריו בפני באי הכנס הבינתחומי והבינלאומי.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הוא צודק. ויותר מזה, זה שהנאצים הפסידו במלחמת העולם השנייה ממש הרס להם את התוכניות, אחר כך הם נאלצו לברוח לדרום אמריקה וכל מיני כאלו. אנשים חושבים שהיה רע לנאצים בגרמניה? הם עשו חיים משוגעים, רק זה שהאנגלים והצרפתים נכנסו בהם הרס את הכול. בגלל זה אני אומר, חייבים לנצח במילחמה.

  2. אורי זקהם

    קצר ולעניין. בכנות מדהימה.

  3. נפתלי אור-נר

    לאחר שישראל מנהלת, מזה שנים, מדיניות של אפארטהייד בשטחים, ואפארטהייד מתון בגבולות הקו-הירוק (מישהו מהפוליטקאים שלנו עוד זוכר שהיה דבר כזה), הגיע העת להצדקתו האידיאולגית של משטר פסול זה. מאמר זה הינו ה"סנונית הראשונה". יש לצפות למאמרים נוספים בכיוון תוך זמן לא רב. האמנם צדקה מערכת עיתון "הארץ" בנותנה "במה" למאמר שעניינו פגיעה בערך השיוויון? תמהני.

  4. חגי נהיר

    הטעות היא הגדרתו של ה"פרופסור" חצרוני כ"אינטלקטואל", והגדרת מקום עבודתו בשטחים הכבושים כ"מרכז אקדמי".
    חצרוני הוא כתבן בלתי-נלאה, ורשימת פירסומיו כוללת בעיקר את גיבוביו המרובים באתר האינטרנט של הנחותון "מעריב".
    התפעמותו של חצרוני מנפלאותיו של מישטר האפרטהייד יאה לו ולמקום עבודתו.

  5. רות

    ההשוואה בין דרום אפריקה ובין ישראל כשתי מדינות אפרטהייד אינה מובנת לי. האפרטהייד הייתה מדיניות מכוונת בדרום אפריקה במטרה לשמור את "הרוב השחור" במעמד נחות מול "המיעוט הלבן". ישראל, שמגדירה עצמה כמדינת יהודים, מעוניינת לשמר מצב של רוב יהודי ואולי (בזה יש מחלוקת) לשמור על צביון יהודי. לא חסרות דוגמאות למדינות המגדירות עצמן כמדינות של נוצרים או מוסלמים שבקרבן חיים מיעוטים דתיים או אתניים – אבל אין משווים אותם לדרום אפריקה ואין רואים בממשלותיהם ממשל של אפרטהייד, שלא לדבר על הדליגיטימציה של עצם קיומן של מדינות אלה, כמו שזה מתרחש כאן.

    מכל זה יוצא, שההגדרה של מדינת ישראל כמדינת אפרטהייד היא שגויה, כמו הגדרת מבצע "עופרת יצוקה" כ" ג`נוסייד". אני נגד אפרטהייד ונגד ג`נוסייד, אבל מחייבת את קיומה של מדינת ישראל ומצדיקה את מבצע עופרת יצוקה (שחבל שהייתה נחוצה).

  6. אסף

    קשה לבלוע את הדברים שכותב האינטלקטואל המכובד. אין גבול לעצימת העיניים?
    המסקנה שלי היא שפשוט מדובר בניסיון לקואופטציה של הביקורת. עוד כמה מאמרים כאלה וכבר לא יהיה ברור שזה כל כך גרוע שאנחנו מקיימים כאן אפרטהייד. המושג שעדיין נחשב היום למוקצה ומרוחק מאיתנו יהפוך אט אט למושג מקובל ולא כל כך מזעזע (כמו שקרה למושג `כיבוש` בתקופת אולמרט).

  7. ליאור

    המצב בדראפ רע גם למי שאינו לבן. ללבנים יש יותר כסף ולכן הם יכולים לעזוב את האחוזות הענקיות שלהם ולקנות בית בכמה מליונים במדינה אחרת הבעייה היא של פשע וחוסר אונים משווע של הממשל לאורך שנים.
    הטענה שטוען רום הודו הפרופ חצרוני רק מעידה על כושר הטיעון העלוב שלו וחוש המוסר המפותח שאין לו. לא צריך לקרוא לשלטון הישראלי בפלסטינאים אפרטהייד, יש לקרוא לסיומו. לא לשם כך חזרנו לארץ זבת חלב ודבש אחרי שנות גלות. היהדות עצמה לא תתפתח כלל כל עוד היא מנוצלת ע"מ לשלוט ולהשפיל את האחר. האחר שאינו אחר.

  8. אודי א.

    ההשוואה לאפרטהייד נעשית מסיבה מאוד פשוטה.
    דוגמת ההאפרטהייד פשוט ממחישה עד כמה חרם בינלאומי יכול להיות קטלני ויעיל.
    וזו הסיבה העיקרית למה לישראל לא כדאי להיות מתוייגת כמדינת אפרטהייד.

    הפרופסור מתקשה קצת להבין באמת את המשל ונמשל ומהו עיקר ומהו טפל.
    ואני אפילו תואר ראשון לא סיימתי……..

  9. יפעת פלג

    אין ספק שאנו מקיימים כאן שלטון אפרטהייד, גם אם קשה לכמה מאתנו להודות בכך.
    ההבדל היחיד הוא שבדרא"פ בשנות השמונים כלכלת הלבנים פרחה, היה מאוד משתלם להיות לבן בדרא"פ.
    לעומת זאת, אצלנו, לבני מעמדות הביניים, לא צומח כל יתרון כלכלי (ואף לא יתרונות אחרים) משלטון הדיכוי וההפרדה שלנו על אוכלוסיה החיה אתנו, לידנו ובתוכנו.
    בישראל האפרטהייד רק מחמיר את מצבן הכלכלי של שכבות הביניים, אבל אין כמו אידיאולוגיה תוקפנית-מתגוננת כדי לסנוור את עיני המתבוננים.

  10. 1 העם

    אני עוקב אחר "משנתו" של האיש הזה, בכל תחום שבו הוא מביע את דעתו האווילית, כבר הרבה זמן. זה שהאיש הוא דוקטור ועכשיו פרופסור מעיד על ערכה השווה לתחת של האקדמיה בארצנו, ואולי גם בארצות אחרות . אבל העובדה שעוד ועוד  פאשיסטים, לבנים ושחורים, כמוהו וכמו עמיר בניון צצים כפרחי רוע בתקשורת ובמציאות הישראלית, מוכיחה שכל מה שהפאשיזם, כשכב כבר כל פינה, צריך זה רק לתפוס את השלטון. וזה יגיע הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים, ולאו דווקא מליברמן והליכוד והימין. זה יגיע מהטלוויזיה. מתערבים?

  11. דרור בל"ד

    זחאלקה: "יש סוד אפל לדמוקרטיה הישראלית. זו דמוקרטיה שבנויה על טרנספר. מדינה יהודית יכלה להתקיים בשני תנאים; או שמגרשים את הערבים או שעושים אפרטהייד. זה לא משפט שלי, זה מאמר שכתבה חנה ארנדט ב-1941. אז למה עשו טרנספר ולא אפרטהייד? כי לאבות הציונות היה דימוי עצמי של דמוקרטיה. הם ראו את עצמם דמוקרטים ולא יכלו לסבול מצב שבו יש שלילת זכויות, הם לא רצו במדינה ערבים שאין להם זכויות. אם רצו להקים רק מדינה יהודית, הפלסטינים יכלו להישאר פה עם אפרטהייד. אם רצו גם יהודית וגם דמוקרטית זו משוואה בלתי פתירה בלי טרנספר. רק ברגע שמספר הערבים קטן ל-11 אחוז, הם עשו את הדמוקרטיה. זה החטא הקדמון. אנחנו קרבנות הדמוקרטיה – לא רק קרבנות המדינה היהודית. אתה יודע מה? אפרטהייד זה חלום של כל פלסטיני: תנו לנו אפרטהייד ונחיה במולדת שלנו".
    http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/042/934.html?hp=54&loc=2&tmp=4342

    מאמר על מצוקת הדיבור של ההתנגדות לכיבוש, בו קובע לב גרינברג כי לא מדובר באפרטהייד או בכיבוש: "הכלה הבלתי רצוייה", תיאוריה וביקורת מס` 27
    http://www.vanleer.org.il/Data/UploadedFiles/Publications/TUV/27/9.pdf

  12. סמולן

    לחצרוני יש תסרוקת\תספורת מעולה. ומצד שני, אה, הייתי ממליץ לו לקרוא בעיון את מאמרו של יצחק בן צבי "לא-יסור שבט מיהודה" (אי שם בשנות החמישים), כולל בפרט את הקטע אודות עליתה ונפילתה של המדינה היהודית שהוקמה בסורינאם.

    מסתבר שהבעיה של המדינה (האוטונומיה) היהודית בסורינאם לא היתה הגויים המקומיים, אלא הגויים הלא מקומיים – יהודי סורינאם ייבאו עבדים שחורים, ואחרי זמן מה נוסדו מסביב לאוטונומיה היהודית מושבות של עבדים בורחים, שעם הזמן היכו אותה אל החומש. כלומר, לך תדע אם האל מתכנן לך השרדות ארוכת טווח ולגיטימיות מוחלטת של משטר דכאני – כמו בלוב, ירדן, סוריה – או דווקא את הרס ליבת הקהילה שעליה הדיכוי יצא להגן.

    בקיצור, מה בדיוק חצרוני לקח בבוקר שבו ישב ליד המקלדת שלו, והמליץ להמשיך לדכא כמה עשרות מיליוני אנשים בשם תורה של עליונות גזעית ?

    ————

    אבל אפרופו המאמר של צבי בן דור, יש מצב שמישהו ישים לב שאפשר לתהות מדוע חצרוני התפתה לאפרטהיידיזם הדוחה שלו ? האם הציונות היא שפיתתה אותו, אינטלקטואל בכיר ומעודכן שכמוהו ? כי למעשה, נדמה לי שחצרוני מציג הפרכה מוחלטת לתיזה של צבי: הנה לפנינו אינטלקטואל כשר לחלוטין – גם טורים בעתונות, גם פרופסור – שכותב דברי הבל קיצוניים, ומוצא את עצמו תומך במשטר מרושע ממש כמו פוקו והאיראנים, חומסקי והחמרים האדומים. אכן חבל שהאיש לא נשא – יישא – דברים בכנס ההוא, סוג של שאלת מחקר מהלכת. אבל הוא לא מפריך את הכנס, אלא אם כבר, מפריך את צבי.

  13. יניב

    הציטוטים מדברים בעד עצמם (נראה לי שחלק מהמגיבים לא הבינה את האירוניה הטמונה בעצם הותרת הציטוט לבדו). פשוט מאלף.

  14. לוני

    ה"פשיסט" חצרוני הוא כמובן מטרה נוחה.
    בינתיים עוד לא קראתי לא בתגובות המקוריות ולא באתר זה משפט אחד המפריך את עצם העובדות שמציג המחבר.

  15. ג. אביבי

    האם זה מקרה שישראל הייתה ידידתה ובעלת בריתה הצבאית הקרובה ביותר של דרא"פ עם משטר האפרטהייד שלה?
    לדעתי חצרוני אינו היחיד באקדמיה המחזיק בדעות הגזעניות האלה. מה שבטוח, פרסום דעות כאלה בישראל נועד לתת לגיטימציה בעיני הציבור לכל סוגי האפרטהייד וההדרה הגזענית המצוים בישראל, מדכוי הפלסטינים בשטחים ובישראל, דרך האפארטהייד במוסדות החינוך של חרדי וחרד"לי אשכנז בישראל, דרך הדרה של מזרחים מכל מוקדי ההשפעה במדינה. ההמחשה האחרונה לכך הוגשה בשידור חי בערב יום העצמאות ולמחרת (טקס הדלקת המשואות וחלוקת פרסי ישראל בנוכחות פחות מסמלית של המזרחים והפלסטינים).

  16. אורן א.

    מראה שוב ושוב עד כמה תארים אקדמיים הם קידומת נלעגת ומטופשת, שריד לעבר הירארכי של בעלי תארים לעומת פשוטי העם.
    למה חשוב לי לדעת שהוא פרופסור או דוקטור?
    איזה ערך יש עדיין להתהדרות בתארים המגוחכים הללו?

  17. פרופסור אמיר חצרוני

    אני מודה לעורכי העוקץ על שהאתר חוזר ומעלה אותי על המוקד השמאלני, והופך לגיבור תרבות של השמאל הקיצוני. אם לשפוט על סמך תוצאות הבחירות האחרונות – אתם כנראה לא חזקים בדוויזיות, אבל מלים יש לכם בשפע, ואני שמח שאתם מבזבזים חלק מהן גם עלי והופכים אותי לאיש שם – לפחות באתרי החיפוש באינטרנט.

    יחד עם זאת, טועים עורכי העוקץ עד מאוד בהערה הקטנה שהם מוסיפים בתחתית האתר שמבטיחה כי "הם אינם אחראים לתוכן התגובות". הם אחראים עד מאוד – כפי שנקבע בשל פסיקות משפטיות. מותר להתנגד לדעתי. לעתים, גם אני נהנה לקרוא את ההתנגדויות ואפילו לומד מהן איך לחדד את דבריי. ואולם לקרוא לי טיפש זו התקפת אד-הומיניום שמעידה בעיקר על חולשת הטיעון של התוקף, ולומר שב-google scholar אי אפשר למצוא אפילו מאמר אקדמי אחד פרי עטי זהו שקר ביודעין והוצאת לשון הרע. לתשומת ליבכם – עומדות לרשותי לא פחות משבע שנים להחליט אם מתחשק לי להגיש תביעה.

  18. Reuven

    The facts highlighted here certainly justify a boycott of this `Academy`
    and all other education institutes illegally built in occupied areas!

    The fact that these occupational tools were academically `certified` by the
    `Analytical Brain of the State` et al. makes it more urgent.

    The boycott has to be INTERNATIONAL and include ALL employees of
    such KIKYONI schools.

  19. אורלי נוי

    מאיפה, אגב, מקבלים פרופסורה בשטחים הכבושים? מי נותן את הקידום הזה? אלוף פיקוד מרכז? ראש המנהל האזרחי? מי?

  20. יוסי דהאן

    אתה צודק בקשר להערתך על רשימת פרסומיך וההערה הנוגעת להם הוסרה. באשר להערתך אודות העובדה שלעמדות המובעות באתר אין רוב, הערה זו מניחה שתקפותן וצדקתן של עמדות נקבעת על פי מידת הפופולאריות שלהן ולא בחוזק הטיעונים התומכים בהן, אני יכול לחשוב על עמדות לא מעטות כגון אנטישמיות, גזענות, הומופוביה ותמיכה בהפרדה גזעית נוסח אפרטהייד שזכו לתמיכה רחבה מאד בקרב עמים רבים ובזמנים שונים, פופולאריות זו לא הפכה אותן לעמדות מוסריות ומוצדקות.

    באשר לעמדותיך, ולא רק בעניין האפרטהייד, יצא לי לכתוב באתר גם על עמדותיך בתחום התקשורת שהוא תחום מומחיותך, הבעייה איתן היא ,לא רק שהן בלתי מוסריות בעליל, כך למשל העובדה שמה שמטריד אותך בדרום אפריקה זה אך ורק מצבם של הלבנים, אלא שהן גם חסרות תוקף מבחינה לוגית. האנלוגיה היא לא אנלוגיה והטיעון כושל ברמה האלמנטרית של ציון העובדות ומעבר מההקדמות למסקנה.

  21. איתי

    ראיון איתו בדף של בית הספר לתקשורת של מכללת אריאל:
    http://buzz.arieluc.org/index.php/teachers-lounge/005.html

    אגב, באתר המכללה הוא מופיע בתור ד"ר, לא פרופסור.

    בניגוד לתגובה קודמת, בגוגל סקולר מופיעים 34 מאמרים מאת amir hetsroni בכתבי עת שנראה שקשורים לתקשורת. אני לא יודע לומר כלום על איכות כתבי העת והפירסומים. מצד שני, אני כן יודע לומר שיש פה מגיבים עם יכולות חיפוש אקדמי מוגבלות מאוד.

    מצאתי גם פסק דין לטובתו נגד מכללת עמק יזראל בבית הדין לעבודה בנצרת. נראה שהמכללה חשבה שהוא מסתיר ממנה נתונים אודות תקופת העסקתו באוניברסיטת קורנל, וזה הגיע לבית המשפט (שכאמור פסק לטובת חצרוני). די מעניין מה הם חשבו שהוא מסתיר, למה דבר כזה מגיע לבית המשפט, והאם זה קשור לכך שהוא עובד היום במכללה אחרת (מעבר לטעם הרע שמשאיר הסכסוך וההתדינות המשפטית).

    ולקינוח, לעצלנים מבין קוראי התגובה שלי , ציטוט נבחר מתוך הראיון:

    "נכון שבמשך השנים הדוגמניות נהיו רזות יותר, אבל האם אפשר לומר שכתוצאה מכך הייתה השפעה חוצת גבולות שהפכה את כל הנשים לאנורקטיות? חצי מהנשים? רבע מהנשים? לפחות עשרה אחוזים? כמה נשים באמת חלו בהפרעות אכילה בגלל שקיית מוס ולא קיית וינסלט היא סמל מין מוביל? חסר לי בדיון הציבורי על המדיה בישראל עדויות רציניות, ממוספרות, עייפתי מאמירות לא מבוססות. "

  22. פרופסור אמיר חצרוני

    עדיין לא ברור לי מדוע אינטלקטואלים (שמאלנים אבל אינטלקטואלים – לפחות בעיני עצמם) בוחרים לתקוף לגופו של אדם במקום לגופו של דבר: מה הקשר בין משפט על זכויות סוציאליות של איש אקדמיה בשבתון (שאגב ניצחתי בו) למאמר שכתבתי על אפרטהייד? למה ניצחון שלי במשפט על זכויות שכירים משאיר "טעם רע" דוווקא בקרב מי שרואים את עצמם כמגן לעובדים? לידיעת הקוראים איתי ואורלי נוי – הפרופסורה למרצים באריאל מוענקת על ידי ועדה של המועצה להשכלה גבוהה (כפי שמקובל לגבי כל המכללות והמוסדות שעדיין לא קיבלו הכרה סופית כאוניברסיטת מחקר), ואני לא מספיק אידיוט כדי לקרוא לעצמי פרופסור בלי לקבל אישור מהגורמים המוסמכים (ואם תעשו קצת חיפוש תוכלו לראות שבעבר הלא רחוק עוד חתמתי על מאמרים כדוקטור) .
    ונקודה אחרונה ואולי הכי מצערת – מהתגובות שקראתי עולה שישנם לא מעט אנשים שלא מבינים את המסר של מאמר פובליציסטי די פשוט, או מעדיפים שלא להבין (ויש כמובן הבדל בין להבין ולהסכים). המאמר שלי לא בא לתמוך באפרטהייד של דרום אפריקה; גם לא לשלול אותו ; דרום אפריקה שימשה אותי רק כמקרה ללמוד ממנו שלא משתלם (במובן של "לא שווה מבחינה כלכלית, בטחונית, איכות חיים וכיוב`") להיכנע לחרם בינלאומי. התמורה לא שווה את המחיר.

  23. יובל

    באתר nrg מופיעה היום גרסה דומה של האפרטהיידיצאה. הכותב מוצג כך:

    פרופ` אמיר חצרוני הוא מרצה בכיר לתקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/098/927.html?hp=1&loc=32&tmp=8092

    נראה לי שעמדת חצרוני לא כ"כ מפתיעה. נראה שהולכת ומתשפטת ההכרה בכך שהמציאות הדו-לאומית הנוכחית היא מציאות קבועה. אם כך, אז גם הולך ומתברר שהברירה היא בין שוויון זכויות פוליטי לגרסה מקומית של אפרטהייד.

  24. איתי

    אני אישית חושב שלתקוף אנשים במקום רעיונות זה רעיון רע, ולו רק מפני שבכל הצדדים יש אנשים שקל לתקוף אותם (שלא לדבר על כבודם של אנשים). אני בסך הכל ציינתי עובדות שמצאתי בחיפוש, לאחר שתגובה אחרת (שנמחקה בינתיים) בנושא נראתה לי לא סבירה. ציינתי גם את הכרעת הדין, פשוט מכיוון שהופייעה בחיפוש בגוגל, ונראתה לי מוזרה. אני גם לא חושב שהיית חותם בתואר פרופסור סתם כך, אבל באתרים השונים של המוסד שבו אתה מלמד אתה עדיין רשום בתור ד"ר. אגב, השאלה לגבי אישור התואר תקפה, מכיוון שקיים מל"ג יו"ש, שאישר למכללה לקרוא לעצמה "מרכז אוניברסיטאי", ולשם כך דרוש אישור של מפקד צבאי. מכיוון שמל"ג הוא זה שמאשר פרופסורה במכללות רגילות, עולה השאלה האם מל"ג יו"ש – גוף מפוקפק בקרב קוראי האתר הזה – הוא זה שהעניק לך פרופסורה, והאם נדרש גם לכך אישור של מפקד צבאי. אבל כנראה שלא כך הדבר, והמינוי אכן אושי על ידי המל"ג. בכל מקרה, לא היתה לי כוונה לעלוב בך אישית.

    ולעניין המאמר גופא. אני מקבל את טענתך שמצב הלבנים בדרום אפריקה הורע מאוד בעקבות ביטול האפרטהייד. אבל הסבל שנגרם לאחר ביטול המשטר לא יכול להצדיק את קיומו. יש כאן אולי גם אנלוגיה לישראל, ולסכנה האפשרית ליהודים שיהפכו להיות מיעוט אם "יגמר האפרטהייד" ותוקם מדינה אחת מהירדן לים. אבל הפתרון לכך אינו בהמשך מצב לא מוסרי ולא בר קיימא. הפתרון הוא במציאת אפיק מעבר שישמור על זכויות היהודים יחד עם מתן זכויות פוליטיות לפלשתינאים. אני אישית חושב שהפתרון הרצוי הוא הקמת שתי מדינות לאום, זו לצד זו. לצערי, ולמרות שאריאל תישאר כנראה בשליטת ישראל בסופו של דבר, אתה מלמד במקום עבודה שהוקם בניגוד לרוח הפתרון הזה.

  25. zvi ben-Dor

    פרופסור חצרוני היקר,
    אני חושב שלא הבנת את אורלי נוי. אין לה בעיה עם שקידמו אותך לדרגת פרופסור. היא תהתה, כמוני, איך פועלים תהליכים כמו קידום לפרופסורה במוסד היושב על שטח שהריבון בו, על פי חוק, הוא אלוף הפיקוד. ברור, אולי בעצם לא, שאלוף הפיקוד לא מעורב בקידום שלך. אבל תודה שזה די מדהים שאותו גורם שמונע חופש תנועה מסטודנטים פלסטינים הוא הוא המאפשר את פעילותך האקדמית ואת הקידום שלך.

    גם אם אלוף הפיקוד לא קרא את המאמרים שלך, הוא מאפשר את התנועה שלך אל ומחוץ לשטח הכבוש עליו יושבת האוניברסיטה שלך.

    לגבי המאמר שלך עליו אתה זוכה לקיתונות של לעג, יש משהו במה שאתה אומר. זה באמת לא הוגן היחס שאתה מקבל. סה"כ אתה צודק, לא שווה להכנע לחרם בינ"ל (והשאלה שלא טרחת לשאול היא האם ישראל של 2010, בעידן הגלובליזציה, יש לה בכלל האפשרות לבחור בין כניעה לאי כניעה. לדרום אפריקה של שנות השבעים והשמונים היתה ברירה, בגלל המשאבים ובגלל המיקום, בין השאר). מכל מקום, הבעיה במאמר שלך היא הלקות המוסרית. מדוע שחרם תהיה הסיבה לביטול הכיבוש והאפרטהייד? מה עם שאלות כמו צדק? חתירה לשלום ולפיוס בין העמים?

  26. נחמן

    מעניין איך חיבתו של ה"אינטלקטואל" הזה לבתי משפט ולאיומים בתביעות דיבה מתיישבת עם האידיאולוגיה ה"ליברטריאנית" שהוא מנפנף בה, שדוגלת ב"מדינה קטנה" ככל האפשר. מעניין של"ליברטריאני" גם אין שום בעיה לבנות את הקריירה שלו על פנכת הכיבוש הדשנה שהמדינה מעמידה לרשותו – ב"מרכז אוניברסיטאי" שכל כולו כיבוש, שנשען על הכתפיים הרחבות של הצבא, מערכת הביטחון, השב"כ ויתר גופי המדינה המדושנים. כאשר מדובר ברשות השנייה או במערכת הרווחה והקצבאות, כמובן שה"ליברטריאני" שלנו דוגל בחיסולן. אבל כשהמדינה מיניקה אותו מעטיניה המיוחסים – את העטינים האלה אסור חלילה לחסל.