טוב למעסיקים ורע לעובדים

מרכז אדוה

ב-2009, חלקם של המעסיקים בעוגת ההכנסה הלאומית גדל בעוד שחלקם של העובדים קטן. חלקם של המעסיקים גדל מ-15% ב-2008 ל-17% ב-2009, וחלקם של העובדים קטן מ-62% ל-60%.  יוצא כי המשבר הפיננסי והכלכלי של 2009-2008 פגע בעובדים יותר מאשר במעסיקים.

במבט על כל השנים 2009-2000, נראה כי היה זה עשור טוב מאוד למעסיקים. אמנם, בין 2000     ל-2002 ירד חלקם בהכנסה הלאומית מ-14% ל-10%, אך כבר ב-2004 הוא חזר לרמתו הקודמת ומאז הוא המשיך לגדול עד שהגיע ב-2009 ל-17% – גבוה בשלוש נקודות האחוז משהיה ב-2000.

עבור העובדים, העשור הנוכחי לא היה טוב: חלקם בהכנסה הלאומית, שעמד ב-2000 על 66%, ירד עד ל-60% ב-2009.  

גם כאשר מדובר באחוזים בודדים, הסכומים הם משמעותיים: ב-2009, לדוגמא, עמדה ההכנסה הלאומית של ישראל על 654 מיליארד ₪. אחוז אחד מזה היה 6.54 מיליארד ₪. אילו עמד חלקם של העובדים בעוגה של 2009 על 66%, כפי שהיה בשנת 2000, ולא על 60%, כפי שהיה בפועל, היו העובדים מקבלים ב-2009, כקבוצה, 39.2 מיליארד ₪ נוספים. אם נחלק את הסכום הזה במספר הכולל של העובדים והעובדות – ב-2009, כ-3.015 מיליון (כולל לא ישראלים) – נמצא, כי ב-2009 עשויים היו כל עובד ועובדת לקבל, בממוצע, תוספת שנתית של 13,000 ₪, או כ-1,083 ₪ לחודש.

על האי שוויון הגדל בהתחלקות ההכנסה הלאומית אפשר לעמוד גם באמצעות השוואה בין שיעור הגידול בהכנסה הלאומית לבין שיעור הגידול בחלקיהם של המעסיקים והעובדים: בין 2000 ל-2009 גדלה ההכנסה הלאומית ב-30%, אך בעוד שחלקם של העובדים גדל ב-17% בלבד, חלקם של המעסיקים גדל ב-59%.

  1. בעשור האחרון, התוצר לשעת עבודה עלה בשיעור של 7.3% במגזר העסקי ובשיעור של 7.5% בכלל המשק. לעומת זאת, התמורה לעבודה ליחידת תוצר ירדה ב-7.8%, הן בכלל המשק והן במגזר העסקי. ב-2009 הירידה היתה משמעותית במיוחד: בעוד שהתוצר לשעת עבודה עלה ב-2.9% (בכלל המשק) וב-2.6% (במגזר העסקי), התמורה לעבודה ליחידת תוצר ירדה בכ-5.0% – הן בכלל המשק והן במגזר העסקי.
  1. בשנת 2009, שכר המנכ"לים בחברות הבורסאיות עלה בכ-9% ועמד בממוצע על 2.54 מיליון ₪, או 212 אלף ₪ לחודש. זו עלייה משמעותית לעומת שנת 2008 והיא ראויה לציון מיוחד לאור העובדה שהיא נרשמה בעיצומו של משבר כלכלי עולמי. הגידול בשכר המנהלים הבכירים הוא השינוי המתמשך המשמעותי ביותר בתחום השכר בישראל והוא בולט במיוחד על רקע העובדה שהשכר הריאלי למשרת שכיר בישראל ירד בשנים 2009-2000 ב-4%. ב-2009, שבה עלה שכר המנכ"לים ב-9%, השכר הריאלי למשרת שכיר ירד ב-3%, לערך.
  1. אי שוויון שורר לא רק בתחום השכר אלא גם בתחום התנאים הסוציאליים. המעסיקים בתעשיות טכנולוגיה מסורתית הפרישו, בממוצע, 13,918 ש"ח בשנה עבור תנאים סוציאליים של כל עובד/ת, בעוד שהמעסיקים בתעשיות טכנולוגיה עילית הפרישו 42,800 ש"ח – פי 3, לערך.

לדו"ח המלא לחצו כאן

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. איזי גור

    מעניין.
    מישהו זוכר עדיין מדוע פרצו המהפכות בצרפת המלוכנית וברוסיה הצארית?
    כדאי לספר על כך לעובדים ולעניים וללמד אותם לשיר. למשל "קום התנערה עם חלכה – עם עבדים ומזחי רעב…"

  2. אביב

    "המעסיקים בתעשיות טכנולוגיה מסורתית הפרישו, בממוצע, 13,918 ש"ח בשנה עבור תנאים סוציאליים של כל עובד/ת, בעוד שהמעסיקים בתעשיות טכנולוגיה עילית הפרישו 42,800 ש"ח – פי 3, לערך."

    ההפרשה לתנאים סוציאליים מוגבלת על-פי חוק לאחוז מסוים מהשכר (נדמה לי שזה יוצא 23.33%, אבל אני לא סגור על זה). מעבר לאחוז הזה, העובד חייב במס על ההטבה ובכך זה הופך להיות סתם תוספת שכר שמשועבדת לקרן בלי שום יתרון לעובד.
    ככה שגם אם המעסיקים בתעשיות הטכנולגיה המסורתית היו רוצים להיות הכי לארג`ים בעולם, הם לא היו יכולים להשוות את ההפרשה הזאת כיוון שבהי-טק, מה לעשות, השכר יותר גבוה. מוצדק או לא מוצדק? זה כבר וויכוח אחר (דעתי בקיצור: אם מודדים לפי הקרבה, לא מוצדק. אם מודדים לפי תרומה לתוצר, אז זה לא סתם שחברות של עשרות אנשים נמכרות במיליונים).
    הנתון הרלוונטי לסעיף הנ"ל מסופק בדו"ח הזה באופן מפורש "תשלומי מעסיקים כאחוז מהשכר", ושם התמונה היא הרבה יותר מאוזנת: 21.3% בהי-טק לעומת 14.7% בתעשיות הטכנולוגיה המסורתית. כ-44% הבדל..
    עדיין הבדל משמעותי, אבל לא פי 3.

  3. תומר

    הדו"ח של מרכז אדוה לא מתייחס לגורם נוסף שהגדיל את התמורה להון יותר מהתמורה לעבודה והוא הפחתות המיסים הישירים במהלך העשור, שהיו מוטות לטובת ההון – כך שהתמורה להון נטו גדלה עוד יותר (דו"ח בנק ישראל 2009 פרק ב`).