ארגז ירקות

משה אוחיון

אֲנִי בֵּן לִשְׁנֵי יְלָדִים מִמִּפְעַל הַטֶּקְסְטִיל

יָצָאתִי מִבֵּין הַמְּכוֹנוֹת, צָבוּעַ כְּצֶבַע הַחוֹל

מוּבָל לְאַרְגַּז יְרָקוֹת

לָשִׁיר אֶת הַשִּׁירִים

בֵּן לְמִפְעַל הַבַּדִּים הַשְּׁלוּחִים אֶל הַיָּם

חוֹבֵק יְעָרוֹת בֵּין עֲצֵי הֶחָצֵר

שָׁרָשִׁים בְּחַדְרֵי מַדְרֵגוֹת

סָמוּךְ אֶל הַלֶּחֶם

בְּכוֹר לִקְרוּאֵי הַסְּלִילִים

אוֹסֵף אֶל חֵיקִי קְצָווֹת מְקֻפָּלִים:

אֵם הַמְּנַסָּה לְתָאֵר פִּשְׁרוֹ שֶׁל עוֹלָם

לִילָדֶיהָ הָעֲסוּקִים בִּכְרִיךְ הַבָּשָׂר

עֲצֵי בְּרוֹשׁ מְיֻתָּמִים עַל סִפָּם

זְקֵנִים הַמַּבִּיטִים בַּעֲמַל חַיֵּיהֶם

בֵּן לְמִפְעַל הַבַּדִּים הַשְּׁלוּחִים בַּתִּקְרָה הַמְּסֹרֶגֶת

מוּבָל אֶל הַגָּדֵר

לִרְאוֹת אֶת שֶׁנּוֹתָר רַעֲנָן

בְּרִכְסֵי הֶהָרִים

מתוך "אדומה" אסופת שירים מעמדית

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. שירה אוחיון

    ומי כמוני בת לפועלת טקסטיל סיבי דימונה יכולה להבין כמה עצב משוקע בו. למשה למדתי שכבה מעליך זוכר?

  2. משה שכביץ

    אז הנה הגיע האחד במאי. ואיפהשהו מתישהו
    מזמריםשהו שאולי יתקים איזה דיוןשהו על הגבלת שכר הבכירים לעד פי חמישים משכר המינימום..
    או במילים אחרות כמו שאומר האינדיאני על החץ שתקוע לו כבר שנים על שנים עמוק בחזה: " זה כואב לי רק כשאני צוחק."

    עבודה קשה כסף קטן בלוז

    עבודה קשה, כסף קטן
    בליל רעשים מכונות חום כבשן
    ואני רק פועל מדגם ישן,
    חורק את עצמי מתבלה עם הזמן
    והבוס בלי הפסק דורש עוד הספק
    כל היום ליד המכונה בלי לזוז
    עבודה קשה, כסף קטן
    בלוז

    עבודה קשה כסף קטן
    ואני רק פועל מדגם ישן
    באמצע החודש נגמר המזומן
    הולך אל הבנק, אל חריץ בנקומט
    עם כרטיס האשראי מדבר אל הקיר
    אותו הדבר המנהל הבכיר
    לא מציע לי שקל אפילו לא זוז
    עבודה קשה כסף קטן
    בלוז

    העסק נסגר ועכשיו אני כאן
    בלי עבודה ובלי כסף קטן
    הולך ללישכה, יושב על ספסל
    מעביר את הזמן
    על תקן מובטל
    מאזין נים לא נים
    ליועץ שאומר
    תחשוב חיובי והכל יסתדר
    אז מנגן שני אקורדים
    ומוסיף עוד חרוז לביזבוז ולבוז
    עבודה קשה כסף קטן
    בלוז


    050.7960725
    הוספת תגובה לדיון

  3. נתן-אל

    תפסת אותי שני סנטמיטר מתחת ללב וארבע מעל הפופיק
    תודה

  4. יעקב אלג`ם

    העולם הוא קטן והחומרים לא שונים.באחת הסדנאות נמסר לנו שיר זה
    —————————————————————————————-
    אמי עובדת בבית חרושת לשימורים.
    יום אחד אמרה לי אמי:
    האהבה היא סרדין בקופסת פח. את יודעת
    איך מכינים את השימורים בקופסת פח?
    יום אחד אמרה לי אמי: האהבה היא יצירת אמנות
    בקופסת פח.
    בִּתִי-את יודעת מאין את באה?
    את באה מבריכה לגידול רכיכות בקופסת פח.
    מאחורי בית החרושת, שם נרקבים הקונכיות
    וארגזי הדגים. ריח שלא יעלה על הדעת,
    כחול שאינו שווה. משם את באה.
    אה! אמרתי אני, אם כך אני בִּיתו של הים.
    לא
    את ביִּתוֹ של יום מנוחה.
    אה! אמרתי אני, אני בִּיתָה של שעת הכריך.
    כן, מאחור, בין הדברים שאינם שווים.
    —————————————————————————-
    השיר הזה חזק וגם השיר שלך. מה כוחם של שירים.?
    מיניסטרים לא קוראים שירה. לפועלי בית החרושת אסור לקרוא שירה
    על עצמם. מה זה יוסיף להם?