מקהלה יוונית

יוסי דהאן

הסברים ותיאוריות שונות מנסות לרדת למשמעותו של המשבר הכלכלי היווני, משבר המאיים לגרור אליו מדינות אחרות באירופה ועלול אולי להשפיע על העולם כולו. ב"דה מרקר" התלונה המרכזית הייתה מדוע צריכים הגרמנים לממן את הפנסיות השמנות של היוונים, הכלכלן ג'וזף  שטיגליץ תוהה במאמר ב"גארדיאן" על העובדה "שביליוני דולרים של כסף ציבורי הוקצו על מנת להציל את הבנקים הגדולים במשבר הפיננסי האחרון, אולם להציל מדינה של 11 מיליון איש זה טאבו. זה אפילו לא ברור שהסיוע שיוון זקוקה לו צריך להיות מכונה פעולת הצלה: בעוד שהמענקים שהוענקו למוסדות הפיננסיים כמו חברת הביטוח AIG, כנראה לא יוחזרו, סביר להניח שהלוואה בריבית סבירה ליוון תוחזר".  

גם שטיגליץ וגם פול קרוגמן, הכלכלן ובעל הטור ב"ניו יורק טיימס" שותפים לקביעה כי האיחוד האירופי הוא מודל כושל מבחינה כלכלית,  הכשל המרכזי לדעתם, הוא אי יצירת מוסדות מרכזיים בעלי סמכות ויכולת החלטה המסוגלים לעצב מדיניות כלכלית כלל אירופית.  בקיצור מה שהביא למשבר זו לא מעורבות רבה מידי של השלטון, אלא שלטון מרכזי אירופאי בעל סמכויות מצומצמות מידי ואמונה חסרת בסיס בכוחות השוק.

קרוגמן מדגים, כיצד היעדר שלטון מרכזי, מבדיל בין יוון לקליפורניה. גם יוון וגם קליפורניה נמצאות במשבר כלכלי, לשתיהן יש היסטוריה של חוסר אחריות כלכלית. מבחינה פוליטית המצב בקליפורניה חמור עוד יותר, כיוון שהתיקו הפוליטי לא מאפשר להגיע להחלטות כלכליות, בעוד שביוון הפרלמנט קיבל השבוע שורה של החלטות לטיפול במשבר. אולם המשבר במדינת קליפורניה לא משפיע באופן משמעותי על התושבים, כפי שהמשבר ביוון משפיע על אזרחיה. הסיבה היא שחלק גדול מהכסף של קליפורניה מגיע מוושינגטון. ייתכן שיתרחש קיצוץ בתקציב מדינת קליפורניה אולם חלק גדול מהכסף עדיין מגיע מוושינגטון, כספי ביטוח בריאות וביטוח סוציאלי וכספים לקבלני ציוד צבאי ממשיך לזרום. כלומר קיצוצי התקציב בקליפורניה לא מונעים ממנה לקחת חלק בכלכלה האמריקאית, אולם הקיצוצים בתקציב הממשלה היוונית, יגרמו למצבה הכלכלי להחמיר ויפגעו בכושר התחרות הכלכלי שלה.

בעוד ששטיגליץ סבור שעדיין אפשר לחלץ את אירופה ממשבר על ידי רפורמה מוסדית שתיצור שלטון מרכזי כלכלי, קרוגמן קצת יותר פסימי והוא סבור שאם האירופאים לא יפעלו במהירות על מנת ליצור מערכת כלכלית מוסדית מרכזית כזו, גם הסיוע ליוון לא יציל אותה, היא תפשוט את הרגל ולא תהיה לה ברירה אלא לפרוש מהאיחוד האירופי על מנת להציל את כלכלתה, אירוע שיגרום לתגובת שרשרת שלילית במדינות אחרות וגם כאן.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. עודד גלעד

    אנחנו לא יכולים לדמיין את החברות הבינלאומיות פועלות בלי הירארכיה ניהולית מהסניפים המקומיים עד להנהלה העולמית, אבל משום מה לרבים זה נראה הגיוני מאוד שהחברה האנושית יכולה להסתדר רק עם שלטון מקומי וממשלות מקומיות, ושהקמת מוסדות פדרליים גלובליים היא רעיון מיותר ואולי מסוכן. האמת היא שאין שום בעיה חברתית או סביבתית, מקומית או עולמית, שאינה מוחמרת ומועצמת בשל היעדרה של רמה שלטונית עולמית.

  2. איציק ניסני

    השוואתו של ד"ר יוסי דהן המלומד בטעות יסודה .
    ד"ר יוסי דהן משווה בטעות את יוון לקליפורניה מבחינת הדדיות בין ממשל פדרלי אמריקאי לממשלה פדרלית באירופה …(אין דבר כזה ).

    אין שום מכנה משותף בין חלק מגוף פדרלי עם רגולציה פדרלית היסטורית,תרבותית,מורשתית ,שפה ,צבא,המחייבת אותו לסייע לגוף אחר בתוך אותה פדרציה ולהיפך.
    ולהלן 2 מבחנים מבחן האכיפה המיידית ומבחן הדיווח .
    מבחן האכיפה.
    ממשל פדרלי יכול לעצור אזרח בקליפורניה מייד.
    ממשל יורו(אין דבר כזה) אינו יכול לעצור אזרח באתונה .
    מבחן הדיווח
    הדיווח והכפיפות של מושל קליפורניה הינו לנשיא ארצות הברית.
    אין שום מישהו שאליו מדווח וכפוף נשיא יוון.
    יוון הינה מדינה עם מורשת ,דת ,שפה, לאום ,שטח אדמה ברמה היסטורית גיאוגרפית מנטלית תרבותית שונה לגמרי מיתר המדינות באירופה י מגרמניה .
    מה שעומד מאחורי החיבור ביניהם לא היה רצון להתפרק מנכסיהם התרבותיים מורשתיים הצבאיים .
    אחריות היתה והינה על פי הנאמר והנעשה :לצורכי כלכלה מטבע ,מסחר לצורך חיזוק מול גופים כלכליים ארהב סין

  3. עמית

    כפי שמרקס הראה לפני שנים משברים מחזוריים מובנים בכלכלת שוק חופשי.
    ניתן לעיין גם בעבודה של שני כלכלנים מקרן המטבע – http://www.imf.org/external/pubs/ft/wp/2008/wp08238.pdf
    בעמ` 27 היסטוריה של משברי חדלות פרעון.
    הדרך החוצה מהמשברים עוברת בניהול ותכנון הכלכלה, כמו כל תחום אחר.
    ברור שיש לעזור ליוונים, לגבי המוסדות הפיננסיים נראה שצריך להלאים אותם ולשנות את התנהלותם.

  4. רונן

    ספק רב אם האיחוד האירופי יכול להשיג רפורמה מוסדית בעלת תוכן ממש אשר תאפשר נקיטת מדיניות כלכלית – ובפרט פיסקלית – אחידה וקוהרנטית מחד, אשר נשענת על יסודות דמוקרטיים מאידך. מדיניות כלכלית אמורה לשקף איזשהו סך של או פשרה בין ערכים חברתיים, ולכן היא צריכה להיות מכוננת על יסודות דמוקרטיים. ספק אם ניתן להקים מנגנון פוליטי של ממשל מרכזי אפקטיבי בטווח הקצר או הבינוני. יהיה קל יותר, אולי, להקים איזושהי רשות "כלכלית" או "פיסקלית" שלא תהיה מבוססת על יסודות דמוקרטיים אלא על יסודות מקצועיים. אולם ספק אם זו תוכל להנות מאמונן של המדינות או הסקטורים שייפגעו מהחלטותיה.

  5. עודד גלעד

    להגיד שהרפורמה של שטיגליץ לא יישימה ולכן אין טעם לבקש אותה, זה כמו להגיד שחוק החזיר הבכיר הוא לא יישים ולכן אין לבקש אותו.
    יש את אלו שנהנים מהחזירות ולכן הופכים רפורמות כאלו ל"לא יישימות", כמובן שקל יותר לוותר, אבל זה לא הצעד הנכון.

  6. דן

    כולנו כבר ראינו ונוכחנו לאן הביאה כלכלת השוק המתוכננת של מרקס.
    אני נדהם כל פעם מחדש שגם אחרי הניסיונות המבעיתים של המאה ה – 20 צץ מדי פעם מרקסיסט כזה או אחר ומציע לעולם להתאבד מרצון.

  7. יריב מ

    מדינת רווחה מכילה סכנה מובנית לניוון התחרותיות והיזמות ויצירת תמריץ שלילי ליציאה לעבודה. אלו הטיעונים הקלאסיים נגדה. אך הרבה מהמתח הזה שבין רווחה לבין חיוניות כלכלית יכול להיפתר או להצטמצם באמצעות מכניזמים מתוחכמים יותר.

    דוגמה אחת היא חקיקה המחייבת נציגים של ועדי עובדים בדריקטוריונים וחלוקת אחוזים מסויימים מהדיווידנדים לעובדים. מנגנון כזה יוצר חלוקה מחדש של ההון לשכבת העובדים אך גם הוך אותם לאחראים יותר ליציבותה של המערכת היצרנית שהם נהנים ממנה – הם לא יציבו דרישות מוגזמות להנהלת החברה, דרישות שעשויות לפגוע אנושות ברווחיות וביציבות של החברה, משום שזהו "הענף עליו הם יושבים". וכך באופן טבעי ימצא האיזון בין תנאי העובדים לצרכי השוק והיצרנות.

    לזה יקרה סוציאליזם של שוק חופשי.