קרבנות בעיני עצמנו

אייל ניב

אלן דרשוביץ (מהארוורד) יקבל הערב, מוצ"ש, תואר ד"ר של כבוד מאונ' ת"א.

דרשוביץ, שבארה"ב הוא תומך נלהב של זכויות אזרח, מגלה הרבה יותר גמישות כשמדובר בזכויות הפלסטינים. הוא כתב את הספר "The Case for Israel‏" בו טען ש"כול העולם נגדנו", שהביקורת על ישראל נובעת ממיתוסים שגויים, ושאנטישמיות היא זאת שגורמת לבקר את ישראל, לא המדיניות הישראלית. ישראל מתוארת אצלו כדמוקרטיה למופת, ומפלט ליהודי העולם, והכיבוש? המצור? לבנון? הנכבה? אלה פשוט לא קיימים. הכול רק רדיפה ואפליה לרעה.

דרשוביץ וישראל זה סיפור אהבה. הוא אוהב את ישראל, וישראל אוהבת אותו בחזרה. והאהבה, כידוע, מסמאת. ברומן הזה נותן דרשוביץ לישראל זכות לאומית עליונה. בעוד שישראל היא בעיניו המדינה היחידה ליהודים הנרדפים (ולכן כל מתקפה נגדה היא לא פחות מאשר אנטישמיות), הרי שבספרו "The Case for Peace‏" הוא טוען שמדינה כזאת, עבור הפלסטינים, לא נחוצה. מבחינתו, הם יכולים להסתפק במובלעות (בונטוסטנים) תחת שליטה ישראלית גמורה, מנושלים מקרקע, מים, רצף, גבולות וכו', ולזה הוא עוד מעז לקרוא "פתרון שתי המדינות", ש"מקובל על הפלסטינים". אבל המיינסטרים הישראלי שמאוהב בקשקוש הזה, מאוהב גם בדרשוביץ, והחיזור הפוליטי באצטלה אקדמית נמשך. דרשוביץ הגדיל ויצא גם במתקפה חזיתית ואישית כנגד "שקריו של גולדסטון", שתומכי מלחמת-עזה כל-כך התענגו לשמוע. ובעוד שבעולם מרימים גבה לגבי האיש, הישראלים, שגם ככה מרגישים קרבן (בעיניי עצמנו) מחבקים אותו ומעלים אותו על נס, א-לה-בן-דרור-ימיני.

דרשוביץ, אמנם מלמד גם באוניברסיטת בר-אילן ובמרכז הבין-תחומי, אבל לא ברור איזה הישג אקדמי או אנושי הוא קידם, שחבר הנאמנים של האוניברסיטה החליט שהוא האיש הוא הראוי ביותר לתואר. עבודתו נתונה, לכול הפחות, במחלוקת קשה, ומספר ספרים הוקדשו להפרכת הטענות שהוא מעלה (לדוגמה: The Case against Israel, Counter Rhetoric, Beyond Chutzpah‏, כולם בידי אקדמאים יהודים). אז מעבר לזה שאוניברסיטת ת"א, שכבר קשורה עד צוואר בקשרים עם הצבא, התעשיות הביטחוניות וכל ה"מומחים לענייני ערבים" – בוחרת לחזק שוב את קשריה עם מערך ההצדקה לתעשייה הקולוניאלית שבחצר האחורית שלה; ומעבר לזה שגוף המחקר לענייני זינובפוביה שלה שותף בתעשייה של האדרה ומיסטיפיקציה של האנטישמיות (וכמובן קושר כל ביקורת נגד ישראל תחת חסות זאת); הרי שמדובר במקרה זה גם בזילות אקדמית של ממש. ספרו התגלה כמלא בעיוותים, שינוי עובדות ואף פלגיאט (ציטוטים ארוכים ללא קרדיט). דוגמה מוכרת היא הסתמכות על ספרו של בני מוריס כדי להוכיח ש"רק" 2000-3000 פלסטינים נושלו בהוראה, כשלמעשה מוריס כותב על 200,000-300,000…

הענקת תואר הכבוד ע"י גוף אקדמי ישראלי מוביל היא תעודת עניות לאקדמיה הישראלית כולה (בעבר הוא קיבל גם תואר כזה מבר אילן). זוהי תזכורת לכך שהידע-האקדמי אינו מנותק מהלכי רוח פוליטיים וחברתיים-היסטוריים, וראיה לכך שהישראלים מוכנים להתפשר על האיכות האקדמית כדי למצוא לעצמם נחמה בזרועותיו של סנגור לעת-מצוא. באקדמיה, ובישראל בכלל, רווחת תחושת הנרדפות, כמו הגרמנים אחרי מלה"ע הראשונה, ותחושה מסוכנת זאת, היא שמאפשרת להמשיך ולעצום את העיניים לנוכח הנעשה בשטחים.

אגב, חריגי האקדמיה הישראלית, כלומר אלו שלא מתעלמים מהכיבוש, יקיימו באותה האוניברסיטה דיון על תרומת הספרות האקדמית על הכיבוש (ב-12.5.10 בשעה 18:00). לשם דרשוביץ כנראה לא יבוא.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. תיאודור

    אייל ניב,
    אתה משווה את ישראל לגרמניה, צר לי אבל אני חולק עליך ועל דעותיך המובאות בכתבה זו ובכתבות רבות אחרות (עיין ערך חד"ש).
    פרסום גלוי ל "תרומות הספרות האקדמית על הכיבוש…." זה מותר לך, אולי כך או בסוג אחר של פרובוקציה תגיע לחשיפה ראויה.

  2. איזי גור

    בסופו של יום אי אפשר לצובע הכל רק באחד משני הצבעים. בין השאר קיימת גם התערובת של השניים המופיעה כאפור.
    שתי שגיאות קרדינליות עוומדות לחובתם של הערבים. המדינות והפלשתינאים
    האחת. הסירוב לקבל את הלטת האו"ם מ-47 וההתקפות על הישוב היהודי.מה שהביא לבסוף למלחמת העצמאות של היהודים.
    השנייה. הלחץ שלחצו עלינו ב-67 אשר הוביל לבסוף לכיבוש.
    שתי השגיאות החמורות שאנחנו עשינו (ועדיין עושים!) הן.
    היחס המלה אל ערביי ישראל מאז 49 והנצחת הכיבוש.
    אין לתמוה, אפוא, על העמדות הקיצוניות המבוטאות על ידי נציגי ודוברי שתי האסכולות העיקריות. אלה הרואים בערבים את שורש כל הרע ואת ממשלות וכנסות ישראל לדורותיהן כסמל ודוגמה לצדיקות, הגינות ותום,לעומת אלה הרואים בנו את השורש הפורה רוש ולענה.
    העניין הוא שגם אלה וגם אלו – צודקים.
    איך הגדיר את זה סבא בן המאה. השיינער פלונטר יעני. תסבוכת יפה

  3. איתי

    הדעה המשוחדת שלך עליו נובעת כנראה רק מקריאת הביקורות עליו. הוא טוען, בגדול, שההתעסקות המוגזמת בביקורת על ישראל, יחסית לעוולות יותר גרועים בחומרתם ובכמות האנשים שסובלים מהם בשאר העולם, היא אנטישמיות. הוא טוען שהציפיה מישראל לעמוד בסטנדטרים שאפילו מדינות המערב לא עומדות בהם בעת מלחמה היא אנטישמיות. והוא טוען ששלילת זכות קיומה של ישראל, למרות עוולותיה, הוא אנטישמיות, כי אף אחד לא קורא לשלילת קיומה של בריטניה או ארה"ב, למרות שהרגו הרבה יותר ערבים מאשר ישראל.

    ובקשר לתרומה המחקרית של דרשוביץ, לא מתמנים סתם ככה להיות פרופסור בהרווארד. ממרומי השכלתך, עם תואר שני בסך הכל, הייתי מצפה לקצת יותר ענווה בעניין. אם התבלבלת לרגע, אולי צריך להזכיר לך שכתיבת פמפלטים בבלוג היא לא תחליף למחקר אקדמי. לפחות לעת עתה אני לא חושב שאתה בעמדה להטיל ספק בתרומה המחקרית שלו.

  4. יהודי

    ואני מצטער אך מאמריך פשוט מנותקים מהמציאות..
    נדמה שפשוט לא קראת את הספרים שעליהם אתה מדבר.
    לכו תקרוא את הספרים שהמאמר הזה מדבר עליהם(כתב הגנה לישראל).. פשוט אין כל קשר בין המתואר במאמר לכתוב בספרים.

    כל הספר \כתב הגנה לישראל עוסק בנושאים שכותב המאמר טוען שהתעלמו מהם.
    לא רק שדרשוביץ` לא מייחס אנטישמיות לכל שונא ישראל אלא פרק שלם מהספר מוקדש להבדיל בין ביקורת לגיטימית על ישראל לבין שנאה אובססיבית ולא שפויה לישראל שאכן נובעת מאנטישמיות. (והוא למעשה אימץ שם את ההגדרה של האיחוד האירופי)

    דרשוביץ בשום מקום בספר לא כותב שמספר הערבים שגורשו ב48 הוא 2000-3000.. זה פשוט שיקרי.
    הוא תמיד מדבר על 150-300 אלף שזה המספרים שגם בני מוריס מדבר עליהם.

    גם ההתייחסות לגבי ספרו השני של דרשוביץ (כתב ההגנה לשלום).. שבה הוא כותב בנלהבות אחת לאחת את העמדות שבין מר"צ לשלום עכשיו בכל הנוגע לנושא המדיני בין ישראל לפלסטינים היא מוזרה בלשון המעטה…
    אפשר להניח ממה שכתבת על דעותיו של דרשוביץ בספר הזה.. או שכלל לא קראת את הספר, או שאתה מי שלום עכשיו נראים לו ימין פאשיסטי.. והוא בכלל באיזור של בל"ד והלאה.

    כל הספרים שציינת שנכתבו נגד דרשוביץ רק מוכיחה את הפאניקה שהוא מכניס את שונאי ישראל אליהם.
    הספרים האלה נכתבו על ידי אנשים סיגנון נורמן פינקלשטיין.. מי שכתביו נערצים על ידי ארגונים נאו נאצים ברחבי אירופה.

  5. רועי לבנה

    …שבנאומו חוצב-הלהבות בשם מקבלות ומקבלי התואר (דרך אגב, מי קבע שהוא יהיה הנואם בשמם?) טען דרשוביץ` שלסטודנטים יש חופש אקדמי לא לשמוע מרצים שמביעים דעות שמאליות. זאת הפעם הראשונה שאני שומע את המונח "חופש אקדמי" מנוסח כ"חופש מ-" ולא כ"חופש ל-". יכול להיות שזאת פריצת הדרך האקדמית שחיפשת, אייל.

    ואני שואל, מדוע זה לא עובד גם לצד השני? האם לי אין חופש אקדמי שלא לשמוע את דעותיו של דרשוביץ`?

    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=ld20100509_45871&from=haaretz

  6. יריב מוהר

    הסירוב של הערבים להצעת החלוקה היה ברור מאליו. תאר לך שגלי ההגירה של דארפורים לישראל עוד יגברו, הם יקימו מחתרת ריגול (המקבילה לניל"י) שתסייע למעצמה זרה (המקבילה לבריטניה הקולוניאלית) לכבוש את ישראל ותחת חסותה ימשיכו להגר (יעני לעלות) לישראל ועוד לתבוע תביעות לאומיות על חלוקת הארץ, בשם ציווי דתי. תיהיה בטוח שהישראלים היו דוחים את הצעת החלוקה גם הם. אם זה היה קורה בתקופה בה קיימים טוקבקים אני יכול לתאר לעצמי איך הם היו נראים. הרי כבר כעת הטוקבקים דורשים לסלק את הדארפורים, מבלי להזדקק לתביעות לאומיות וכו`.

    יתכן מאוד שלרוסים-היהודים הנרדפים של תחילת המאה ה-20 לא הייתה ברירה אחרת – לפחות מהפרספקטיבה בה חיו – אלא למצוא לעצמם נישה מדינית-לאומית-טריטוריאלית משלהם ובכל מחיר. קשה לשפוט אותם מהתנאים הפריבילגיים שאנו חיים בהם היום. מה שכן, יש להכיר בכך שהיה מדובר ב"עוול דה-פאקטו", שעליו משלמים דורות של פלסטינים. אם ההתחלה של הסכסוך הייתה תולדה של טראגדיה של שתי עממים פרה-לאומיים נרדפים (ע"י הקוזאקים) או כבושים (ע"י העותמנים), המנסים לגבש זהות קולקטיווית נבדלת ויש להם את אותה פיסת קרקע עלובה לריב עליה, הרי שהמשכו של הסכסוך באובססיית הדומיננטיות מתוך קורבנות של הציונות המתפשטת ובסירוב של רוב הפלסטינים עד לנקודה מסויימת להכיר במציאות החדשה כבלתי ניתנת לשינוי. כל זה בשילוב עם מערכת הדרה של ערבים ומזרחיים יוצר תמונה לא מחמיאה שלנו.

    טור יפה של אייל ניב שמצביע על עוד פרקליט של התופעה האיומה הזאת המובילה את האזור אל הטראגי.

  7. מוישה רב-עיני

    תארו לכם מה היה קורה אילו באולימפיאדת ברלין ב-1936 היטלר היה מוחה כף לרץ השחור האמריקאי Jesse Owens שזכה במדליה, או מתחבק עם האצנים היהודים… אילו השלטים להפליית היהודים לא הוחזרו למקומם מיד עם תום האולימפיאדה… אילו הקופצת לגובה גרטל ברגמן -היהודיה- היתה משתתפת במשלחת גרמניה ולא נפסלת בגלל יהדותה… אילו רק צוענים נאספו ונשלחו למחנה ריכוז כבר אז… אילו Avery Brundage [*] שהיה אז ראש המשלחת האולימפית האמריקאית –והפך "ידיד היהודים" אחרי שהוקמה מדינת ישראל– לא פסל את הרצים היהודיים במשלחת ארה"ב מרטי גליקמן וסם סטולר מלהשתתף בריצת 400 מטר… אילו Brundage לא התנגד להחרמת האולימפיאדה הנאצית, והצהיר [בברלין] שהחרם היה "קשר יהודי-קומוניסטי שנועד למנוע את השתתפות ארה"ב באולימפיאדה"… הרי גם הוא ואולי גם גם היטלר היו זוכים בתואר ד"ר "לשם כבוד" באחת האוניבסיטאות…

    מסתבר שיש ניאו-פאשיסטים פרו-ציונים כמו ג`יאנפרנקו פיני ממפלגת הברית הלאומית שמתקבלים כאן ע"י ליברמן וביבי בכסא מוגבה, ויש סתם פאשיסטים… ויש גם עורכי דין קיצונים ימנים שנולדו יהודים, כמו אלן גרשוביץ.

    [*] אגב אוורי ברנדייג` היה ראש הועדה הואלימפית הבינלאומית בשמן טבח הספורטאים הישראלים במינכן ב-1972. אז הוא ביקר את סירוב הועדה האולימפית לתת לספורטאים הלבנים מרודזיה להשתתף באולימיאדת מינכן עם רצח הישראלים.

  8. אורי

    אנחנו לא צריכים להשוות כבישים ליהודים בלבד ל… או ממשל צבאי ל… או גזלת אדמות משולבת של שלטון+קולוניאליסטים (סליחה , "מתנחלים") ל… מחסומים בהם סובלים רבים ל… ועוד ועוד. האופוזיציה הטובה היא השאלה – האם כך נראה שלטון נאור ומדינה צודקת , וכמה מפניני הנביאים שלנו , ש(גם הם , סליחה על ההשוואה) נרדפו על ידי רוב ממסדי ימי חייהם , והשאירו כמה משפטי מפתח.

  9. יריב מ

    אני מניח שעם דרשוביץ היה טוען שלצד ביקורת חשובה על עוולות ישראל אסור לשכוח עוולות חמורות נוספות בעולם שלא זוכות למספיק תשומת לב, הרי שרובינו היינו מתייצבים לצידו משום יושרו האינטלקטואלי.

    יש גם לזכור שלחץ בינלאומי וביקורת עובדים טוב יותר על משטרים דמוקרטים גלובליים-קפיטליסטים התלויים יותר בסחר בינלאומי ובהכרה בינלאומית. דמוקרטיה כזו המנהלת משטר אפלייה של ערות שנים גם מציבה אתגר מוסרי לעולם החופשי – איך אין לו מה לומר בנידון, וגם

  10. אל תתרגש

    אייל, כל התגובות המלעיזות כאן הן לא סתם הן בעילום שם. עשו גוגל ומצאו איך להתעלם מהעניין העיקרי. כשאין תשובות ענייניות מחפשים הלעזות אישיות. זה מובן.

    הקשר של דרשוביץ והאקדמיה הישראלית אינו מקרי, ועם כל הזיופים שלו, והקשרים הצבאיים של האוניברסיטאות, ברור שמחפשים להתרפק על מקום נעים, גם אם זה פרקליט סיסטמתי של רוצחים, כמו או.ג`יי סימפסון שהופכים בארץ לצדיקי הדור. ממש כמו יורם שפטל.

  11. נתן.

    הטיעונים פשטניים מידי ולוקים בידע דבר שיקל על אנטי -ציונים בארץ ובעולם לקעקע את טענותיו וחבל.

    ביום שבת הוא התראיין בתוכנית "פגוש את העיתונות" עם המרואינת דנה וייס.

    במהלך הראיון הוא התייחס לטענתו של השופט גולדסטון על תקופת עבודתו בדרום -אפריקה במשפט המעניין " גם מנגלה אמר שהוא רק עשה את חובתו" (דבר שכמובן לא היה ולא נברא ולו מהסיבה הפשוטה שמנגלה מעולם לא נתפס).

    לפחות 5 פעמים הוא חזר על השטות הזאת ומה שפחות מפתיע שגם לדנה וייס לא נדלקה נורה אדומה.

  12. יואל קורנבלום

    תכנית החלוקה היתה בין מדינות ערב השכנות לבין ישראל מכיוון שלא היה שום גוף פלסטיני באותו זמן והברור מאליו הוא שהמוסלמים לא רוצים לראות מדינה יהודית בסביבה. מדינות ערב הן שסרבו לחלוקה וקראו לתושבים המוסלמים בישראל להצטרף אליהם במלחמתם בישראל ולחזור לישראל כמנצחים דבר שלא קרה כמובן ולכן הם נשארו בחוץ כפליטים תודות לעזרתם האדיבה של הדיקטטורים המוסלמים. אל תשכח שמלחמת השחרור היתה בין ישראל לבין מצרים ירדן סוריה לבנון ועיראק ואולי עוד כמה מדינות ערב. זאת לא היתה מלחמה בין ישראל לפלסטינים.

    בקשר לאנלוגיה המוזרה שלך עם ה"דארפורים" אז אל תשכח שכשבאו ראשוני החלוצים לישראל לא היתה כאן מדינה בכלל ובעצם המדינה הראשונה שקמה כאן היא מדינת ישראל. לפני זה האמפריה העותומנית שלטה כאן איזה שלש מאות שנים ואחרי מלחמת העולם הראשונה באו לכאן הבריטים עם המנדט מחבר הלאומים להקים מדינה יהודית בשטח ארץ ישראל. כמובן שהבריטים מעלו בתפקידם ומנעו כניסת יהודים לארץ ובמקום זה עודדו כניסת מוסלמים לישראל ובנוסף גם הקימו את ירדן על השטח שהיה מיועד לישראל.

    לכן לכל הטענות וההשגות שהעלית בתגובתך ממש אין כל בסיס.

  13. יריב מ

    העובדה שלא הייתה "מדינה" – במובן הפורמליסטי-מודרני בפלסטינה של התקופה העות`מנית איננה אומרת דבר.
    גם לאינדיאנים לא הייתה מדינה – זה לא הפך את הכיבוש האמריקאי לבסדר. גם שם דיברו על שממה שיש להפריח. כאילו האנשים ששם הם חברות סתם, פראים, חלק מהטבע שיש לשעבדו. חסרי משילות משל עצמם. אבל לא – הייתה להם משילות ברורה, כמו לערבים, שרק לא הייתה בפורמט של מדינת-הלאום המודרנית, שבעצמה התפתחה באירופה רק לפני מאות בודדות של שנים.

    נסה טיעון אחר…

  14. יואל קורנבלום

    כפי שכתבתי בתגובתי הקודמת אליך ולא קראת מסתבר לא היתה מדינה למוסלמים בשטח ישראל וגם לא היו תושבים מוסלמים רבים כפי שאתה נראה טוען כשבאו החלוצים הראשונים לארץ ישראל ב 1888 בערך, אנשי ביל"ו עד כמה שזכור לי. בגלל שלא היו הרבה תושבים בארץ ישראל באותו הזמן חבר הלאומים החליט שזה יהיה הבית לאומי ליהודים מהסיבה הפשוטה שהיהודים היו כאן הרבה מאד שנים לפני המצאת האיסלם וגם לא היו הרבה תושבים בשטח ישראל משני עברי הירדן ובכלל המקום היה שממה. כפי שכתבתי לך השלטונות התורכים והבריטים העדיפו להכניס מוסלמים לשטח מדינת ישראל ולמנוע את כניסת היהודים. הבריטים גם יצרו את ירדן שאמורה היתה להיות שטח ישראלי גם על זה כתבתי לך אבל משום מה אתה מתעלם מזה. אולי תסביר לנו למה אתה מתעלם מזה. אולי באותה הזדמנות תסביר לנו מדוע לדעתך ירדן מקובלת בעולם הערבי ובעולם בכלל למרות שהם שולטים בבדואים וישראל לא מקובלת. (אתן לך רמז, יריב, ירדן היא מוסלמית). בכל אופן מפעילות הבריטים והתורכים באו לכאן מוסלמים רבים שלא היו כאן קודם כי בעצם לא היה מה לעשות כאן בישראל עד שבאו היהודים ופיתחו מדינה מודרנית של ממש והרבה מאותם מוסלמים באו לכאן כמהגרי עבודה. לכן כל אילו שקוראים לעצמם פלסטינים כיום לא היו כאן הרבה שנים כפי שאתה וחבריך לדעה וגם הדיקטטורים המוסלמים טוענים. הדיקטטורים המוסלמים גרמו לאותם פליטים לחיות במחנות פליטים כדי ללחוץ על המערב ועל ישראל ונראה לי שאתה גם כן עוזר להם בעניין וגם זה לא ברור למה אולי גם תסביר את הנקודה הזאת. לכן בפעילותך אתה מחליש את מדינת ישראל הדמוקראטית ומחזק את הדיקטטורים המוסלמים ולכן באופן מעשי ולפי מבחן התוצאה אתה תומך בטרור. אולי גם תסביר את הנקודה הזאת.

  15. e

    Dershowitz was indeed wrong. Wikipedia notes:

    In the 2005 book "Beyond Chutzpah," Finkelstein cites 20 different instances where Dershowitz borrows quotations, including long quotations with ellipses in exactly the same place as in Joan Peters' book.

    Dershowitz also claims in the book that 2,000-3,000 Palestinians were displaced by Arab authorities, citing a book by Benny Morris as the source. The book by Benny Morris actually states that 200,000-300,000 Palestinians were displaced. This error has since been corrected in a later edition.[citation needed]


    Dr. Frank Menetrez looked into Finkelstein's claims and in his 26-page study entitled Dershowitz v. Finkelstein: who's right and who's wrong reaches the conclusion that Dershowitz is indeed guilty of fraud and plagiarism.[7] In a later article commenting on the case Menetrez writes "(…) the book Dershowitz was accused of plagiarizing contained 20 identical errors in a mere 21 lines of text. (…) There was no way Dershowitz could have independently generated exactly those 20 errors—he must have copied them." [8]