אביבה, עוזרת הספרית שלי
מַה שֶּׁהִצִּיל אֶת אֲבִיבָה מִפַּחַד הַמָּוֶת
הָיָה הַמָּוֶת עַצְמוֹ
בְּיוֹם שֵׁנִי הִבְטִיחַ שֶׁיָּבוֹא
וּבְיוֹם רְבִיעִי הִתְיַצֵּב עִם זֵר פְּרָחִים עֲנָק.
עַל פִּי בְּחִירוֹתָיו הַתְּמוּהוֹת חָשְׁבָה אֲבִיבָה
שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת כְּמוֹ מְחַזְּרִים קוֹדְמִים שֶׁלָּהּ הוּא
אַהְבַּל
וְאִם יִרְאֶה אֲרִיזָה נָאָה מְאֹד מְאֹד
לֹא יַחְשֹׁד שֶׁהַבּוֹנְבּוֹנְיֶרָה שֶׁבִּפְנִים מְתֻלַּעַת לְגַמְרֵי.
זוֹ הַסִּבָּה שֶׁאֲבִיבָה, עוֹזֶרֶת הַסַּפָּרִית שֶׁלִּי
נֶאֱחֲזָה מְאֹד מְאֹד
בְּצִפָּרְנֵי יָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ שֶׁיִּהְיוּ תָּמִיד עֲשׂוּיוֹת לְמִשְׁעִי
שֶׁשְּׂעָרָהּ הַשָּׁחֹר יִהְיֶה מֻחְלָק וּמַבְרִיק
שֶׁיַּשְׁבָנָהּ הַקָּטָן יִהְיֶה אָרוּז בְּגִ'ינְס אָפְנָתִי וּנְמוּךְ גִּזְרָה
וְשֶׁכַּפְכַּפֵּי הָאֶצְבַּע שֶׁלָּהּ יְנַצְנְצוּ מִקְּרִיסְטָלִים שֶׁל SWAROVSKI.
אֲבָל לַמְרוֹת כָּל זֹאת אֲבִיבָה הַקְּטַנָּה
מֵתָה הֲמוּמָה וְזוֹעֶמֶת בִּדְמִי יָמֶיהָ
בְּלִי שֶׁתֵּדַע שֶׁמֵּתָה בִּדְמִי יָמֶיהָ.
בְּלִי שֶׁתֵּדַע שֶׁהַלָּקוֹחוֹת שֶׁלָּהּ יְפַעְנְחוּ לְאָחוֹר בְּתַדְהֵמָה
אֶת כָּל הָאוֹתוֹת שֶׁפִּזְּרָה בִּפְנֵיהֶן
בֵּין אֵדֵי הַצֶּבַע וְהַחַמְצָן
כְּדֵי שֶׁיַּרְגִּיעוּ אוֹתָהּ וְיַגִּידוּ לָהּ:
מַה יֵּשׁ לָךְ נְשָׁמָה, זֶה כְּלוּם כַּפָּרָה!
בְּלִי שֶׁתֵּדַע שֶׁמֵהַטִּיפִּים שֶׁשִּׁלְשַׁלְתִּי
לְקֻפְסַת הַפְּלַסְטִיק שֶׁהֵכִילָה פַּעַם מְרַכֵּךְ
יַחְרְתוּ אוּלַי אֶת
הָאוֹת אָ עַל מַצַּבְתָּהּ
פורסם לראשונה ב"עיתון 77", בגיליון "מי מפחד מוירג'יניות: נשים כותבות נשיּת" עורכי העיתון: מיכאל בסר, עמית ישראלי-גלעד, עורכת אורחת: תמר משמר.
לשליחת שירים וסיפורים קצרים למדור באסטה
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
שיר מתנשא ומתחסד. מעבר לכך שיש המנעות מלומר כאן משהו ברור, השיר הוא מניפסט צבוע ומתחסד, של מי שחושבת שאם היא תכתוב שיר על "עוזרת הספרית שלה" היא תהיה בסדר, היא תהיה נאורה ומבינה, אפילו מכילה.
התחסדות.
שיר עדין עצוב ונוגע ,והמוות ,כרגיל אנונימי חסר משמעות אך כה מכמיר לב,
יהיה זכרה של עוזרת הספרית שלך,שלנו- ברוך.
קפצתי לראות מה חדש באתר, ונתפשתי בשירך. האם תסכימי שהוא יפורסם גם אצלי? אני עורכת כתב עת לענייני עבודה בשם נטו+ ומפעם לפעם מפרסמת גם שירה מעמדית. אם כן אנא תעבירי לי את השיר במייל בוורד ל
neto@hashavim.co.il
בתודה יהודית