התרמית הגדולה, על משרד החינוך ויהודי אתיופיה

אדחנום ראסום

בראשון לחודש פברואר שנת 2010, פורסמה בתקשורת הישראלית תוכנית הלימודים החדשה שיזם משרד החינוך בנוגע להיסטוריית העלייה של יהודי אתיופיה. דברי ההצהרה נפתחו בדבריו של שר החינוך גדעון סער. וזו לשון ההודעה:

" עליית יהודי אתיופיה העשירה את ישראל בקהילה ציונית גאה ומסורה. עליה זאת הייתה כרוכה במסירות נפש עד סיכון נפשות ממש. חשוב שכלל תלמידי ישראל יכירו את המורשת המפוארת של יהודי אתיופיה".

אין ספק, הכרזה חשובה מאין כמותה. הנה הגיע הרגע שבו ילדי ישראל, ואולי גם ציבור המבוגרים, ילמדו על עולי אתיופיה, לא עוד באמצעות פרסומים על עולי אתיופיה המובאים לפתחם  באייטם פולמוסי הדן בבעיות וקשיים, לכאורה תוצר של קליטה ושילוב, אלא יוכלו ללמוד ממקור מוסמך על הרקע התרבותי שלהם: על האתיופים וזיקתם לישראל ולדתה. זאת ועוד, כיצד זה הגיעו לארץ ישראל ומה היו הסיבות שהניעו קבוצה שונה כל כך לנוף הישראלי, שגם כך היה נתון בהתכתשות רבתית: עוד בעדתיות פנימית ובסכסוך ישראלי-ערבי.

והנה קבוצה זרה ומוזרה באה וטרפה את הכול. וכך, נקרתה הזדמנות בפני ילדי ישראל ללמוד על סיבת קיומם של האתיופים בישראל.  הם יוכלו סוף-סוף ללמוד מהיכן באו, מצפון או מדרום, ממזרח או ממערב.

במשך השנים צרבה התקשורת בתודעת רבים את הדימוי הרואה באתיופים "בעיה". לכן הכרזתו של משרד החינוך היא חדשה מרעננת בבליל הדימויים הבעייתיים ששקעו בציבור הישראלי ביחס לאתיופים.

כל אדם שעיניו בראשו היה מתמלא שמחה למקרא דברי שר החינוך:"חשוב שכלל ישראל יכירו את המורשת המפוארת של יהודי אתיופיה".

למרבה ההפתעה, מבט חטוף בעיקרי התוכנית של משרד החינוך כבר מעורר תהיות לגבי הכוונות האמיתיות של התוכנית. מתחת להצהרות בעלות מיליון הכוונות הטובות, הקורא את התוכנית נותר לו משתומם ומהחוויר לנוכח התרמית – לנוכח הפער בין הצהרתו של השר ועיקרי התוכנית. כך קרה שדברי הברכה של השר סער הם בגדר איוולת. לא רק שאין בה עובדות על העלייה, אלא גם מסרסים את מהלכה כדי להמשיך לצרוב בתודעת הציבור שהאתיופים לא הפכו להיות בעיה בישראל, אלא היו כאלה עוד קודם הגעתם לארץ. כלומר, יש להם היסטוריה בעייתית או כמאמר פרופ' מכובד להגירה: "הם אוכלוסייה רב בעייתית" (כי הם "שותים" את תקציב המדינה).

קריאת התוכנית מעלה תהיות רבות על מהותו של המשרד הזה שאמון על החינוך בישראל: על האנשים שעומדים  בראשו; על הרקע המקצועי שלהם, ובמיוחד על מחשבותיהם אודות האתיופים. אין מנוס מלשאול: זה חינוך זה? או מי נתן את ההוראה לפרסם את דבר האיוולת: קרי תוכנית הלימודים החדשה על יהודי אתיופיה, תכנית שאינה מתיישבת עם הצהרתו של שר החינוך גדעון סער?


התרמית הגדולה

התוכנית של משרד החינוך למעשה ממשיכה את מה שעשו מחנכים בארץ לאורך הדורות – להכניס את כולם לאותו מיתוס. אבל כאן זה נעשה ברגל גסה. לא רק שאין שום ניסיון להביא את רצף האירועים שהביאו לעלייה, אלא שבמקום זאת ללא שום מחקר, הם ערמו מספר אירועים והציגו את המדינה כמי שרצתה להביא את האתיופים מאז ומעולם. בנוסף לזאת, מכל היסטוריית הקשר שהיה ליהודי אתיופיה עם העולם המערבי היהודי, בתוכנית מזכירים רק את הרבנות בארץ. הדבר הכי בולט בתוכנית, הוא  שהמדינה טסה אל הרי החושך "בציפורים גדולות" והצילה את אחיה, כנראה למרות שהם שחורים וכמובן עם ליווי תקשורתי.

בניגוד למה שנכתב בתוכנית,שגרירים רבים אכלו אצל הקיסר האתיופי מתוך צלחות עשויות זהב והם לא נקפו אצבע לטובת יהודי אתיופיה, ולא רק זאת, גופים יהודים מאירופה ואמריקה נצטוו שלא לעודד את היהודים לבוא לישראל. באותה תקופה, אתיופיה הייתה עבור ישראל קרקע לפעילות ביטחונית, בדיוק כמו היום.

בנוסף. מכוון שאין שום מחקר שנעשה על יהודי אתיופיה טרם העלייה לישראל, חוץ מערמות מחקרים על "מוצא הקבוצה", הם הכריזו שהאתיופים הם כלשונם – "עליית מצוקה" – והמדינה הגיעה בדיוק בזמן כדי לגאול את האתיופים.

נעשה הכל על מנת להתעלם מהמציאות: שהמדינה מעולם לא רצתה אתיופים, היא מעולם לא העלתה על דעתה שיש בכלל שחורים יהודים, ולא רק זאת, כאשר האתיופים כבר הגיעו לסודן ברגל, מיוזמתם. נשלחו "גורמים מסוימים" (על פי מקורות זרים) כדי לטרפד את הרעה הגדולה הזו – קרי שאתיופים יבואו לארץ.

אבל, למורת רוחם של הישראלים, האמריקאים ישבו להם על הצוואר וכך המדינה החלה לפעול, וכמובן זה היה בצורה איטית, כי צריך לדעת כיצד האתיופים יסתגלו לארץ וזאת למרות שמאות מתו בסודן. כמובן, שלפני שהעלו את האתיופים נחתמו תנאים לעלייתם (עם המפד"ל ) ועם האמריקאים, שאמורים היו להביא את הכסף! כסף כדי לקלוט את האתיופים, כיוון ההנחה מראש הייתה שהאתיופים יהפכו לבעיה. בעיה גדולה, כנראה, שנמשכת גם כיום.

בשל כל הסיבות הללו, בתוכנית אין כל אזכור כלשהו ליוזמה של האתיופים לתחילת העלייה, הם מוצגים כפאסיביים, והמדינה היא האקטיבית. אבל רבותיי, תחילת העלייה הייתה יוזמה אתיופית (ברוך טגניה ופרדה יזזאו). לא רק זאת, יוזמה כזו כבר הייתה בשנת 1862, כאשר הנזיר אבא מהרי הוביל אחריו מאות אנשים כדי לעלות לישראל. המסע אומנם נכשל ורבים נספו, אבל זו ללא ספק יוזמה שמטרתה עלייה לישראל. המעניין הוא שהיוזמה הזו הייתה הרבה קודם ליוזמת אבותיהם של כותבי התוכנית ושל אותם היסטוריונים שרואים ביהודי אתיופיה נוצרים והרבה קודם לזמן אבותיהם של האנתרופולוגים שמתעקשים שהאתיופים צריכים טיפוח. היוזמה רבותיי, הייתה הרבה לפני הציונות, שעתה מעצבים את הדור הצעיר לאורה תוך סירוס סיפורים אחרים.

נשאלת השאלה, אם המדינה רצתה להביא את האתיופים תמיד, מדוע "פעולות ההצלה" לא התרחשו בשנות ה-60? לא היו אז מטוסים? הטענה שזה לא התרחש בגלל שהשליטים האתיופים לא שיחררו את יהודי אתיופיה היא שקר וכזב.

אז את מי משרתת תוכנית הלימודים החדשה בנושא האתיופים שיזמו פטרוני החינוך בישראל? מסתבר שהיא משרתת את המדינה ומעצבי אתוס הציונות ובשמו הם מבטלים את האתיופים בישראל, באותה שיטה ממש שהחוקרים ויועצי אחיתופל אחרים נוהגים מזה עשרות שנים.  

למדינה ולאלה שפועלים בשירותה, כמו ההיסטוריונים והאנתרופולוגים, טוב שהאתיופים יוגדרו כ"עליית מצוקה", משום שכך הם יכולים להמשיך לסחור בתרבות ובהיסטוריה שלה. כולם יוצאים נשכרים מזה חוץ מהאתיופים. החוקרים עוטים גלימות שחורות על חשבונה, מקבלים תקנים ומגייסים מענקי מחקר והמדינה מגייסת כספים כדי למלא את תקציבה. שיווק היא השיטה שכולם נוהגים בה בתעשיית האתיופים. גיוס כספים באמריקה בשם "אתגר האתיופיות" שהמדינה מתמודדת איתו. ובשיווק רבותיי, כל האמצעים כשרים גם במחיר סירוס ההיסטוריה והצגת האתיופים כמסכנים.

לכן, זה לא מפתיע שהיוזמה של האתיופים לעלות לישראל כבר בשנות ה-60 של המאה ה-19, לא מקבלת ביטוי בתכונית החדשה של משרד החינוך. לכן זה גם לא מפתיע שיש היסטוריונים שיהודי אתיופיה בארץ הם פרה חולבת עבורם. זה לא מפריע להם כלל שהם עצמם הם צאצאי גרמנים, שמצאו מחסה בארה"ב ולאחר מכן היגרו לישראל כדי לחלוב בפרה האתיופית. אלה מתעקשים לראות באתיופים ממצאי מיתוסים והכול כדי להציל את עצמם מרעב ומצוקה פוליטית. לכן, את משרד החינוך ואלה שאתיופים הם פרנסתם לא באמת מעניינות עובדות ובמיוחד עובדות שסותרות את הטיעון שלהם.

לכן,  דמותו של אבא מהרי והיוזמה הקדמונית לעלות לישראל הושמטה ברגל גסה לטובת "קול אחר". אז נניח שיוזמי התוכנית לא הרחיקו לראות עד שנות ה-60 של המאה 19, כי הם בחרו לעסוק במאה ה-20, אבל גם כאן הם העדיפו "קול אחר" על פני קולו של עמנואל תאמרת, שכשמו כן היה – אישיות יוצאת מגדר הרגיל, מחונן, שהכיר את תרבות המערב, לא פחות מ"אבי הפלאשים", יעקב פיטלוביץ. עמנואל תאמרת, שרכש את השכלתו באירופה מכונה גם בתואר פרופ' וזאת על אף שלא היה כזה, אך זו עדות להשכלה הרבה שרכש ברחבי אירופה. מכאן, שפרופ' תאמרת מסמל את האינטליגנציה שהתפתחה בראשית המאה ה-20 באתיופיה.

"הקול האחר" של משרד החינוך שכח עוד אישים מאותה אינטליגנציה. למשל, אבא יונה בוגלה שאף הוא יצא להתחנך מחוץ לאתיופיה ושהה מספר שנים בירושלים. אבא יונה היה מדוברה של קהילת ביתא ישראל בדורות האחרונים שלפני העלייה, והיה פעיל מרכזי לחיבור ביתא ישראל עם המערב ועם מדינת ישראל.

זה מפתיע שדמות כל כך חשובה פתאום נעלמה כלא הייתה. לא נותר למשכיל הקורא את תוכנית משרד החינוך מלשאול: מדוע אישים כה חשובים בהיסטוריה של יהדות אתיופיה לא נכללו בתוכנית הלימודים על היסטוריית העלייה שלה?

אז נניח שההיסטוריה של פרופ' תאמרת עמנואל היא נקודת הזמן רחוקה עבור ה"היסטוריון" שיושב במשרד החינוך, אבל מדוע לא להכיל את אבא יונה בוגלה? הוא הרי עלה לישראל? הרי הוא קבור בירושלים, בקרבת גדולי האומה?

"הקול האחר" של משרד החינוך גם העלים ברגל גסה את סיפורו של ממהיר (מחנך) פרדה יזזאו. פרדה יזזאו ז"ל, שהיה ידוע באתיופיה כתלמיד ומורה מחונן, היה הראשון לפרוץ את הדרך מסודן ולהביא לתחילתה של העלייה. בשל זאת,  פרדה יזזאו ידוע בקרב הזקנים בשם "משה הקטן", בעקבות התואר שהעניק לו אבא יסחק יאסו, המנהיג הרוחני של יהדות תגראי. הפעולות שלו בסודן עדיין לא ידועות לציבור, אבל האתיופים בישראל יודעים היטב את חלקו הגדול. הוא ישן על עצים, סבל מקור ומצמא ומתת תזונה, ישן בפחי זבל ועונה בידי כוחות הביטחון של סודן ולאחר מכן מולט משם.

אבל פרדה מת ואיתו ההיסטוריה. ומי פתאום הפכו לגיבורים ועושים מסעות "כאילו" בעקבותיו? אלה שאוהבים לדבר ולספר כיצד הם הצילו את האתיופים מסודן ואיך הם הקריבו עבורה את חייהם. ללא התושייה של פרדה יזזאו וללא היכולות שלו בהישרדות, כנראה שלא הייתה עלייה. את פרדה וייתר הפעילים בסודן צריך להנציח ולדאוג שמעשיהם ייזכרו.

לממהיר פרדה, היה חשוב רק דבר אחד: שנדע לספר את הסיפור לילדים והנכדים שלנו. והוא אמר בעצמו: ההיסטוריה לא שלי לבד, היא של כולם.

אבל באופן מוזר, משרד החינוך המציא לנו היסטוריה מסולפת שבזה לנושא וצער וקושי והגבורה של אותם יהודים ששרדו ונשאו בנפשם ובגופם צלקות מוגדרים בארץ באופן רשמי כבעיה.  

מכאן עולה השאלה: מהו אותו "קול אחר" שהעלים בכוונת זדון את היוזמה האתיופית ואת הקדמוניות שלה? היכן מנהיגיה? מדוע היא תוארה כ "עליית מצוקה", והאם כל זה הוא ביטוי נוסף של סחר באתיופים? 

התוכנית שהוצעה על ידי משרד החינוך עולה בקנה אחד עם המחקרים שנעשו ב 150 השנים האחרונות מאז יצא המזרחן יוסף הלוי אל חבש, כדי לפגוש את מה שהאירופים כינו במשך שנים – הפלאשים. העדפת שם זה במקום השם ביתא ישראל מספרת את הקשר של החוקרים והפקידות השלטונית בארץ. הזרות הזו היא שיוצרת את הסחר המגוון ביהודי אתיופיה.  אתוס ההצלה שיצרו לנו במשרד החינוך הוא רק דוגמה של תופעה רחבה שהביטוי הגדול שלה הם חוקרי יהדות אתיופיה.

מכאן ש"הקול האחר" בתוכנית משרד החינוך הוא קולו של השקר הגדול, התרמית הגדולה , קרי השימוש באתיופים ובהיסטוריה שלהם כמטבע עובר לסוחר – בדיוק כפי שעושים חוקרי יהדות אתיופיה ב 100 השנים האחרונות.

הפתרון הוא לתעד את התרבות וההיסטוריה מחדש ולהפסיק לשמש עכברי מעבדה לחוקרים ותוכניות שנפתחות כפטריות אחר הגשם, מתוך "כוונות טובות", אבל מובילות לשום-מקום!

אודות הכותב: אדחנום ראסום,פעיל חברתי וחבר

 בקבוצת: YES -Young Ethiopian Students

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נפתלי אור-נר

    המאמר מעניין וראוי שמישהו ממשרד החינוך הלאומני ישיב עליו.
    הרשה לי לתקן לך טעות שהשתרשה אצלנו (אנו המתיימרים להיות "עם התנך"). "עצת אחיתופל" הייתה העצה הטובה. מכיוון שאבשלום לא קיבלה (אלא את עצת "חושי הארכי") ניגף בקרב עם דוד

  2. אדם

    ראשית כל – מאמר מעניין, תמיד מרתק לקרוא פרשנות אחרת של ההיסטוריה מעיני אלו שחוו אותה.

    יש לי ברשותך 2 שאלות:

    א. לא הבנתי על סמך מה אתה כותב:
    "נשאלת השאלה, אם המדינה רצתה להביא את האתיופים תמיד, מדוע "פעולות ההצלה" לא התרחשו בשנות ה-60? לא היו אז מטוסים? הטענה שזה לא התרחש בגלל שהשליטים האתיופים לא שיחררו את יהודי אתיופיה היא שקר וכזב."
    על בסיס איזה מידע מתועד אתה כותב שזה שקר? ככל הידוע כיום זו אמת: לישראל לא היו כלל יחסים דיפלומטיים רשמיים עם אתיופיה עד אמצע שנות ה-80, אז אילו שגרירים בדיוק יכלו לסעוד על שולחנם של הדיקטטורים האתיופיים? אולי התכוונת לאנשי מוסד או סוחרי הנשק של התעשיות הבטחוניות. ואכן, שני אירועי העלייה הגדולים של יהדות זו במאה האחרונה, מבצע משה ומבצע שלמה, התרחשו בזכות עסקאות ביטחוניות גדולות שהזרימו עשרות מיליוני דולרים לשלטון האתיופי, ולולא כן – רוב יהדות אתיופיה הייתה עדיין מדוכאת שם עד עפר.

    שאלה שנייה:
    בעצם גם מדברייך נובע שהתרחשה הצלה גדולה – גם אתה כותב על הקשיים בעלייה דרך סודן וכו`. לכן לא ירדתי לסוף דעתך לגבי השקר הגדול והתרמית הגדולה… בסה"כ ציינת שתי נקודות עקרוניות שאכן כנראה דורשות תיקון בספרי הלימוד – שהייתה עלייה מצומצמת מאתיופיה במאה ה- 19 (נהדר, היו עליות כאלו גם מתימן וגם מאירופה). והשנייה – השימוש בשם "ביתא ישראל" שאכן לא נפוץ כיום מספיק. אני לא מצליח הבין ממה שכתבת היכן בדיוק הם השקר והתרמית הגדולים.

    לגבי הפעילים ההיסטוריים שלא מוזכרים ו/או הזלזול בתרבות ומשכילי יהדות אתיופיה, לצערי כל מה שאני יכול לומר הוא – קח מספר. באופן כללי התרבות המערבית נוטה לזלזל בכל מה שלא צמח באירופה ו/או ארה"ב. גם לגבי המצאת המתמטיקה נוהגים "לשכוח" לתת קרדיט לחכמי האיסלאם. בזה ישראל המתמערבת אינה שונה מכל מדינה מפותחת אחרת.

  3. אדם

    ראשית כל – מאמר מעניין, תמיד מרתק לקרוא פרשנות אחרת של ההיסטוריה מעיני אלו שחוו אותה.

    יש לי ברשותך 2 שאלות:

    א. לא הבנתי על סמך מה אתה כותב:
    "נשאלת השאלה, אם המדינה רצתה להביא את האתיופים תמיד, מדוע "פעולות ההצלה" לא התרחשו בשנות ה-60? לא היו אז מטוסים? הטענה שזה לא התרחש בגלל שהשליטים האתיופים לא שיחררו את יהודי אתיופיה היא שקר וכזב."
    על בסיס איזה מידע מתועד אתה כותב שזה שקר? ככל הידוע כיום זו אמת: לישראל לא היו כלל יחסים דיפלומטיים רשמיים עם אתיופיה עד אמצע שנות ה-80, אז אילו שגרירים בדיוק יכלו לסעוד על שולחנם של הדיקטטורים האתיופיים? אולי התכוונת לאנשי מוסד או סוחרי הנשק של התעשיות הבטחוניות. ואכן, שני אירועי העלייה הגדולים של יהדות זו במאה האחרונה, מבצע משה ומבצע שלמה, התרחשו בזכות עסקאות ביטחוניות גדולות שהזרימו עשרות מיליוני דולרים לשלטון האתיופי, ולולא כן – רוב יהדות אתיופיה הייתה עדיין מדוכאת שם עד עפר.

    שאלה שנייה:
    בעצם גם מדברייך נובע שהתרחשה הצלה גדולה – גם אתה כותב על הקשיים בעלייה דרך סודן וכו`. לכן לא ירדתי לסוף דעתך לגבי השקר הגדול והתרמית הגדולה… בסה"כ ציינת שתי נקודות עקרוניות שאכן כנראה דורשות תיקון בספרי הלימוד – שהייתה עלייה מצומצמת מאתיופיה במאה ה- 19 (נהדר, היו עליות כאלו גם מתימן וגם מאירופה). והשנייה – השימוש בשם "ביתא ישראל" שאכן לא נפוץ כיום מספיק. אני לא מצליח הבין ממה שכתבת היכן בדיוק הם השקר והתרמית הגדולים.

    לגבי הפעילים ההיסטוריים שלא מוזכרים ו/או הזלזול בתרבות ומשכילי יהדות אתיופיה, לצערי כל מה שאני יכול לומר הוא – קח מספר. באופן כללי התרבות המערבית נוטה לזלזל בכל מה שלא צמח באירופה ו/או ארה"ב. גם לגבי המצאת המתמטיקה נוהגים "לשכוח" לתת קרדיט לחכמי האיסלאם. בזה ישראל המתמערבת אינה שונה מכל מדינה מפותחת אחרת.

  4. מכלוף

    הציונות הכוזרו/אשכנזית ידעה מאז ומתמיד לנצל את הכמיהה לציון,לתועלת צינית ואכזרית.
    הכמיהה לציון היתה אסונם של יהודי תימן,יהודי המזרח,ויהודי מרוקו,עכשיו תורם של יהודי אתיופיה

  5. אדחנום

    תודה על דבריך. לעניין "עצת אחיתופל". לא הייתי משתמש בו אם לא הייתי מכיר את המקור המקראי ואת מובנו בתקופתנו.

    ואכן, כך וכך הם יועצים אותם "מומחים לאתיופים" ואיש אינו עושה כמעשה אחיתופל, אולי כך הייתה נבחנת אופציה לשינוי במדיניות "הקליטה".

  6. רות

    הרבה מיתוסים מפוברקים התפוצצו כבר במדינה הזאת, וכך גם תתפוצץ בועת הסגידה שלא הייתה לעדה האתיופית. אם תחכה כמה שנים תראה שהשאלה איך ייתכן ששמונת אלפים איש מחכים כבר שנים בגונדר לעלייה בלי שתהיה הכרעה על העלאתם או אי העלאתם, איך ייתכן שהיוזמות של אישים אתיופיים לא נזכרת בתוכניות הלימוד לעומת יוזמות של אישים ישראלים – שאלות אלה תקבלנה תשובות לא בדיוק מחמיאות להנהגה הרשמית שלנו. אבל זה קורה לנו כל הזמן, מה חדש בזה.

  7. אורלי בנימין

    המאמר מעולה. מאלף ומרתק. מדהים שהוא מתפרסם יום אחרי שחומסקי נחסם בגבול וחודש אחרי פרסום דו"ח מבקר המדינה המדהים בענין הפער הנצחי בארץ הזו בין החלטות והצהרות ממשלה והפעולה הממשית בענין מהגרי העבודה לחקלאות. וכן, עוד הפרות רבות של של הסדר הדמוקרטי בין שני המועדים האלו. בוא לא נסתפק בלבטא את הערכתנו לכותב ולרמת הכתיבה. יש אולי מישהו שיכול להפוך את הטקסט לעצומה הקוראת לשר החינוך ולראש הממשלה לצאת עם הבהרה לעתונות ביחס לפער האדיר בין המציאות ותוכנית הלימודים? אולי עצומה שחוקרים מכל התחומים חותמים עליה, התקשורת מדווחת עליה וחברי כנסת מגישים אותה כשאילתה המבררת מדוע לא תיגנז התוכנית, תביא להחלטת ממשלה לגנוז את תוכנית הלימודים השקרית. בקשר להעמדה של תוכנית חלופית אני פחות אופטימית.

  8. אדחנום

    ראשית, זה טוב שאתה מטיל ספק בדברים שלי. לכן, אני קודם כל מציע לך לקרוא את התוכנית . כך תוכל למקד את הביקורת שלך על הרשומה. התוכנית הרבה יותר גרועה והנקודות שציינתי נועדו רק לסבר את האוזן.

    לגבי היחסים של ישראל ואתיופיה הנה נקודות ציון:
    ינואר 1956, ישראל פותחת קונסוליה באדיס, אומנם על "אש קטנה".
    1961 – אתיופיה מכירה בישראל באופן רשמי.

    1967- שיא הנוכחות הישראלית באתיופיה – למה? אתיופיה הזמינה מומחים ויועצים ישראלים בנושא ביטחון, תשתיות, חקלאות, בריאות בכל תחום אפשרי – אם יש לך קרובי משפחה בסולל בונה או יש לך טייסים הם יגידו לך שהיו אלה ימי אתיופיה העליזים של שנות ה-60 וה-70. אותה יודע מה, אני לעתים פוגש את הזקנים האלה באתיופיה וזה מעניין לראות את השחצנות הישראלית שמנסה לשכנע אותי שהקיסר היה בידים שלו ושהוא היה משלם את את המשכורות של שוטרי התנועה. אבל מה, אותו זקן את הדרכון שלו היה טוחב בקרסול. ממש גיבור בעל קשרים.

    1973 – אתיופיה מנתקת יחסים עם ישראל בעקבות מלחמת יום הכיפורים.

    1989 – נפתחה קונלוסיה באדיס ולאחר מכן שגרירות.

    לגבי ההערה שלך שאני מודה שסבלנו בדרך לסודן. לא הבנתי מה הבעיה עם זה?

    ברור שהיה סבל, רק לא הבנתי מדוע הסבל הזה מתורגם לצרכים פוליטיים והמצאת מיתוס ציוני. בנוסף, זה מתעצם לנוכח הידיעה שישראל משנה את הגישה שלה כלפי האתיופים רק כדי להמשיך להשתמש בהם לצרכיה, והרי מלכתחילה ישראל לא הייתה מעוניינת להביא את האתיופים.

    אני יודע מה היה בסודן, הייתי שם ואני חקרתי קצת את העניין עם מבוגרים שראו שם הכול. התברר לי גם מה רצו לעשות שליחי המדינה שנשלחו לסודן לראשונה. תגיד לי וזה מפתיע אותך? אני כלל לא מופתע לאחר הבנתי כיצד פועל הקשר בין ביטחון וישראל.

    אין ספק שהגעת האתיופים לסודן הייתה עצם בגרון לישראל והיה כבר חוקר שהציע לישראל שעדיף לא ליצור בעיה במקום שאינה קיימת, כך חשבו היסטוריונים שעדיין ממשיכם לערב בין אקדמיה והדעות הפרטיות שלהם ביחס לשאלה של מיהו יהודי.

  9. מקוננט

    אני מצרף קינה שרשמה אלמטהיי ביום בו היא קראה את תוכנית משרד החינוך בתקשורת (סבא רבא של אלמטהיי היה האדם הראשון שמת בסודן).

    היום, משרד החינוך ומרכז ההיגוי רצחו
    שוב את סבא רבא שלי בסודן, בלטה א.י
    ויחד עמו קברו את שאר המשפחות שניספו בסודן.
    היום נעשה דבר המעשה – אינוס ההיסטוריה של יהדות אתיופיה,
    היום גדעון סער מחק את הכיסופים של קרוביי שניספו בסודן,
    היום משרד החינוך עקר את ההיסטוריה שלי בשם "אתוס ההצלה הציוני",
    היום משרד החינוך שם גולל על חלומו של אבא מהרי,
    היום נעשה מעשה בליעל, דבר תועבה,
    היום עטפו את היסטוריית העלייה שלנו בדגל "אתוס ההצלה הציוני",
    היום תקעו מסמר בלבנו,
    היום הגדירו את עלייתנו כ "עליית מצוקה".

    שאלוהים יחזיר לכם כגמולכם –
    סבא רבא שלי, היה עוקר את לבבכם ושם אותו מזון לעורבים,
    אם היה פוגש בכם במשעול שהוביל לכפרו, השקט והבוטח- עדי וורבה,

    אני בזה לכם על שקברתם את מנהיגנו תחת גלוריפיקצית מנהיגכם הציונים,

    אני בזה לכם על שקברתם את פרדה אקלום ז"ל בתהום הנשייה,

    ארורים תהיו משרד החינוך
    ומצורעים תהיו יועצי הרעה במרכז ההיגוי.

    בוז, בוז,בוז

    כי שפכתם את דמי,
    תחת האושר הציוני שלכם!

  10. Roi Livne

    This is a brilliant article. I can`t wait to read the book I am sure you will write one day.

  11. אדחנום

    זה לא רק שהמחקר האנתרופולוגי על יהודי אתיופיה בישראל הוא "מדע מוזר", אלא שהמחקר ההיסטורי אודות הקבוצה הרבה יותר גרוע. שימו לב כיצד ההיסטוריון הגדול של אתיופיה, פרופ` פנקהרסט (Richard Pankhurst) כותב. פנקהרסט היה בין אלה יצאו בקריאה נרגשת להפסיק לחקור את יהודי אתיופיה בפרספקטיבה אירוצנטרית והוא מצא פתרון מעולה – הוא לקח את זה עד אבסורדום. אני מביא כאן ציטוט שלו למרות שהוא לא מומחה ליהודי אתיופיה. הדובר הגדול של התזה שיהודי אתיופיה הם נוצרים הוא פרופ` סטיבן קפלן – שעשה עליה זמן בסמוך לתחילת העלייה של יהודי אתיופיה לישראל. כדי להבין את התזה של ה"היסטוריונים החדשים" הללו כדוגמת קפלן צריך לדעת מאיזה חוג הם מגיעים ומהו תחום התמחותם – כל אלה מתמחים בנצורת ודת באפריקה וכולם הם בני אירופה שמתישהו אבותיהם היגרו לארצות השפע של ארה"ב. בנוסף, את הבסיס לתזה שלהם, מה שחוקרים ישראלים מתעלמים ממנה לרוב, הם שואבים מחוקרי כנסייה אתיופים מבטן ומלידה – חוקרים מצוינים, אבל הם נוצרים. לכן, בין שאר הרצון שלנו ללמוד היכן מתפתחות תיאוריות צריך גם לדעת באיזה קרקע מסתובבים אותם חוקרים שנתפשים בישראל כחוקרים הגדולים של יהדות אתיופיה.

    אגב, ההיסטוריה של יהודי אתיופיה היא פרספקטיבה חלקית של תעודות שנמצאו במאה ה-14 ואילך. "ביתא ישראל" הופכים להיות משמעותיים כאשר הם מאיימים על ההמלכה הנוצרית, קרי כאשר הוקמה ממלכה בהרי סימיין, היא נפלה בשנות ה-60 של המאה ה-17.
    בכל מקרה, מה שמעניין הוא שגם עבור קבוצות מיעוט אין תיעוד, אבל ההיסטוריונים של יהודי אתיופיה יצר לנו פרשנות מחלקי המידע האלה ובעיקר הם רואים בהסברים ביולוגיים ותרבותיים כדי להסביר מדוע יהודי אתיופיה אינם קשורים ליהדות הנורמטיבית אלא הם תוצר מקומי. החוקרים הללו מרוב רצון שלהם להסביר את היהדות שם מתעלמים לחלוטין מהשאלה הכללית של מהי דת בכלל, מהי הדת היהודית בפרט, כיצד התפתחו בני ישראל הקדמונים. בצורה מגוחכת למשל, הם יכולים לראות בסיפור "מלכת שבא" או אלדד השני שמזכיר נוכחות יהודית באתיופיה כבר במאה ה-9 לספירה כמיתוס. מצוין! אבל במקום להמשיך את הרעיון הזה קדימה הם נעצרים כאשר הם מגיעים לשלמה המלך. סליחה? אבל מה עם הקשר רחב של חקר המקרא? זה דברי אלוהים חיים או יצירה אנושית? זו היסטוריה או אספות פרשנויות עשויה היטב בידי חוג מסוים של אנשים? קפלן לא מרחיק לראות את הדברים האלה משום שהוא אפריקניסט וככזה הוא מציע להבין את יהודי אתיופיה רק במערכת היחסים שם. כמובן שהוא רואה שיש אספקטים עבריים בהיסטוריה העתיקה של אתיופיה – באקסום. אבל עד כאן – הוא לא ארכיאולוג. במקום זה הוא מעדיף, לאחר שאין עוד סיכוי לתעודות חדשות, לנתח את העיתונות בישראל בעיקר בשפה שהוא מבין, הג`רוסלם פוסט שבהם מתוארים אתיופים כממציאי מיתוס "השיבה הבייתה" וזה משרת את התזה שגיבש, על בסיס חוקרים אחרים
    , כי יהודי אתיופיה היו ממציאי מיתוס גדולים באתיופיה ונשארו כאלה גם בארץ.

    כה אמר פנקהרסט:

    “The early origin of the Falashas are shrouded in mystery, and for lack of documentation, will probably remain so for ever.

    בהמשך הוא טוען כך:
    The Falashas, who were racially indistinguishable from Ethiopian Christian, were larely descended from Christian Ethiopian converts, as well as the offspring of by no means negligible interaction intermarriage.

    כמובן שהטענה הזו היא לא "אמת היסטורית", כזו שנמצאה בתוך תעודה כתובה עתיקה, כאילו הייתה מאובן גיאולוגי, אלא פרשנות של הקשרים שהיו ל"ביתא ישראל" במהלך ההיסטוריה ועל בסיס הגזע שלהם ואפילו בעובדה, כמה מפתיע, שהם אינם אוכלים גפילטעפיש, אלא אינג`רה או הרבה יותר חמור הם היו בקשרים טובים עם הנוצרים ואפילו נוצרים אחדים כתבו עבורם את כתבי הקודש.
    וכך ממשיך פנקהרסט:
    “Both communities (יהודים ונוצרים) lived in identical round wattle-and-daub huts; dressed in the same way […] ate the same food, notably enjara pancake-like bread…”

    The Falashas were moreover closely linked to their Christian neighbors, not only by long-standing economic ties (which included the supply by the Falashas of pottery, woven cloth, tools and weapons to their Christian neighbors, the Falashas construction of Christian churches, and the Falashas use of holy books written by Christian scribes), but were also linked by close cultural ties: the two religious communities to a remarkably large extent sharing a common Ethiopian way of life, with more or less the same economic and social institutions and customs, as well as many related – and in some respects even indeed identical – philosophical and religious ideas and concepts”.

    ההיסטוריונים מכירים בעובדה שבמאות הראשונות יש עדויות ליהודים באקסום העתיקה. אבל הם לא מסבירם מה קרה לאותם סממנים, מהיכן הם הגיעו, בכל מקרה ההיסטוריונים של יהדות אתיופיה לא מוציאים אנרגיה להבין תופעות אלה ובמקום זאת הם מעדיפים להבין את המאות השנה האחרונות, כנראה זה יותר קל. בנוסף, הם מפרשים את הסממנים היהודיים אצל הפלאשה כהשפעה נוצרית. יותר חמור, הם אינם מעוניינים כלל לבזבז אנרגיה מדוע בכל זאת יהודי אתיופיה התעשו על חוקים ייחודיים כדי להבדיל עצמם מהנוצרים.
    המעניין הוא שההיסטוריונים לא רוצים כלל להתעסק בשאלה שהיא לב העניין: מהי יהדות? מהם הביטויים שניתן דרכם לדעת את היהדות הזו? זה נכון שיהודי אתיופיה אכלו אינג`רה, אכלו את אותם בעלי חיים, אבל אלי לעזאזל תשאלו באיזה אופן הם אכלו את אותם דברים דומים?
    זו כבר שאלה קשה וזה הורס את התיאוריה שלהם!

    ולמה כל זה קרה, כלומר למה הגענו עד אבסורדום של השוואה לרמת האינג`רה? מכוון שהיו חוקרים וחלקם עושים זאת בישראל שתיאור את יהודי אתיופיה כקבוצה סגורה, זה נכון לתקופות מסוימות, ארכאית העתק גמור של "היהודי האירופאי"(!) ועד היום יהודי אתיופיה משלמים את המחיר, אבל לא ירחק היום שכל מגדל השן הזה יפול!

    Richard Pankhurst, “The Falashas, or Judaic Ethiopians, in Their Christian Ethiopian Setting”, 1992.

    זה מעניין לבדוק את זהותם המדויקת של ההיסטוריונים הללו. כדאי לכם, זה מעניין!

  12. חן

    לאדם –
    כמי שחוקרת את הנושא – בשנות ה – 60 ועד 73` היו לישראל יחסים עם אתיופיה. הסיבה / תירוץ לאי עלייתם אז היתה שאין החלטה של הרבנות שהם יהודים. החלטה כזו התקבלה ב – 73` ע"י עובדיה יוסף, אבל היו צריכות לעבור עוד שנתיים עד שמדינת ישראל כללה את ביתא ישראל בחוק השבות.
    צודק הכותב – ישראל לא ששה להביא אותם. רק מאבק עיקש של הקהילה, בתמיכת חלק מיהודי ארה"ב, הביא לזה שהם הגיעו לארץ. אבל לא מדברים על זה, רק על המבצעים הנועזים להעלאתם (אגב, במבצע משה הובאו 7,000 יהודי אתיופיה. בארץ היו כבר 7,000, אבל עליהם לא מדברים).

  13. אדחנום

    לפני שבוע פירסמה רות סיני ב- nrg על זריקת הדפו-פרוורה שניתנת לנשים אתיופיות. מצאתי שם תגובה מעניינת של מורה בישראל וזה מלמד כיצד האתוס מחלחל במערכת החינוך.

    לפני כן, רציתי להעיר כי חבל שרות סיני לא יצאה לבדוק מה קרה מאז פרסום הנושא. במקום זאת היא חזרה לפרסם מאמר עוד יותר קצר ממה שכבר פירסם כאן אדנה זאודו ולא פחות מעניין, רות סיני לא מציינת זאת וזה בתורו הזכיר לי את חוסר הקרדיטציה הקיים בחקר יהדות אתיופיה כלפי מידענים וחוקרים בני הקהילה.

    "מה את רומזת? שמדינת ישראל לא רוצה ילדים שחורים?
    בגלל זה היא עצמה יזמה את העליה הזאת?
    מה את מקשקשת על ג`וינט ישראל, בתור מורה במגזר, אני יודעת שכל שנה הג`וינט מזרים הון עתק לפיתוח מערכות חינוכיות יחודיות לאתיופים בלבד. כשעבדתי ברמלה היו משפחות ישראליות שהתדפקו על הדלתות לקבל שרותים דומים- ונדחו. הטיעון – אפליה מתקנת.
    אז מה את רוצה לומר בכתבה שלך, שהממסד הרפואי בישראל מזלזל באנטלגנציה של האשה האתיופית? אולי את בעצמך מזלזלת בה ומתעלמת מכך שהאשה האתיופית רוצה להשתחרר, ללמוד לפתח קריירה ולפרנס בכבוד כדי ששלושת הילדים שלה יעשו לה נחת? "

  14. אדם

    תודה רבה על התשובות המפורטות, השכלתי.
    לא ברור לי שירדתי לסוף דעתך בעניין התרמית שאתה כותב עליה, אבל כנראה שעלי להכיר באמת את התכנית החדשה כדי להתרשם יותר.

    כך או אחרת, אני מאחל לך בהצלחה רבה במאבק הציבורי / חינוכי. אני מזדהה מאוד עם התסכול העצום שהבעת לגבי אבחנות על והגדרות זהותה של קבוצה ייחודית ע"י מומחים "מטעם" (אקדמיה, ממסד וכו`) שהם חיצוניים לקבוצה.

  15. אדחנום

    אם אינך מבחין בין אדחנום לחן?

    אכן יש תסכול והוא נובע לא בשל היות החוקרים חיצוניים לקבוצה, אלא מפני שהחוקרים פשוט לא עושים מדע! והרי כבר ציינתי את עבודתה המרתקת של פרופ` אסתר הרצוג. אז למה אתה נצמד "לחוקרים חיצוניים". זו עובדה קיימת שיש לנו כאן חיבור רע בין מדע וממשל. לכן, לצערי אני לא יכול שלא להזכר במדענים הגרמנים שחזרו מארצות הקולוניה והחלו לייצר תורת גזע כאילו אגב בחינה של מהי "גרמנות" ומי רשאי להיכלל בה, אבל הם בסך הכול היו גזענים גמורים.

    חס ושלום – אין לי כל כוונה לטעון שהחוקרים המובילים אצלנו, שלמעשה הם "מהגרי עבודה" מארה"ב, אנגליה וצרפת, הם גזענים, חס ושלום, אלא שהם חוקרים גרועים ביותר! אבל לשמחתי, מאז שהתחלתי לקרוא מה כותבים על יהודי אתיופיה ועל נושאים שאני עצמי חוויתי, אני כבר לא מאמין לאף מחקר אנתרופולוגי, אלא אם מצויינים שם פרטים מלאים, מה שהאקדמיה מכנה "נתונים", שיעזרו לי להעריך בעצמי אם היה זה או סתם פרשנות של חוקר מתלהב, כחלק ממרתון אל עבר הגלימה השחורה והפאסון של "מומחה". זו התרומה הגדולה שלה זכיתי מחוקרנו הגדולים.

  16. אדם

    אין לי מושג למה אתה כועס עלי על שהודיתי גם לחן על תשובתה ולא רק לך. למה אתה מסיק מזה שאינני מבדיל ביניכם? בסה"כ ניסיתי להיות מנומס.

    לגבי הרצוג, לא מצאתי התייחסות למחקר שלה בדברים שכתבת כאן – אולי פספסתי משהו – ולכן שוב לא ברור לי מדוע יצא קצפך על מה שכתבתי. החוקרים שכן הזכרת כאן ומתחת ביקורת על דבריהם הם אכן חיצוניים לקהילת יהדות אתיופיה, ומהיכרות אישית שלי עם עולם המחקר החברתי, עצם החיצוניות יוצרת פגמים מהותיים ונקודות עיוורות במחקר במקרים רבים. לכן התייחסתי לנקודה זו. לא ברור לי מדוע זה הכעיס אותך כל כך.

    כאמור, בהצלחה בכל מקרה.

  17. לונה

    מתסכל לראות איך בפועל רעיון אתוס ההצלה הגדול מתורגם לעבודה יומיומית עם בני/ות נוער ממוצא אתיופי במערכת החינוך.
    חלק (לא קטן) מהמערכת העוטפת מאמין שהוא עושה עבודת שליחות, עבודת קודש, ושהוא משתייך לרעיון גדול העוסק בהצלה יומיומית של בני /ות נוער, הצלה מהמשפחה שלהם, מהשכונה שלהם, ובעיקר מעצמם.
    מידת הביקורתיות והרפלקסיביות הקיימת בתוך המערכת היא כל כך זניחה, וגם כשהיא עולה מעל פני השטח, לא יודעים מה לעשות איתה וחוזרים מיד למקום הנוח והמוכר. "עבודת קודש" , כבר אמרנו ? ?

  18. אדחנום

     המדע בכלל והחברתי בפרט הוא המצאה של "חוקרים חיצוניים", אבל בכל זאת ניתן למצוא בו מדענים טובים. הבעיה היא עם אותם חוקרים שנמצאים במסגרת של פסאודו-מדע.

    אגב, אם אתה רוצה להתרשם כיצד יוצרים סטריאוטיפים תחת מעטה אקדמי עיין ערך "אלמוג" או "עוז", כאן באתר.

  19. סמדר לביא

    אדחנום יקר
    ברוך תהיה על המאמר המבריק. כל מילה בסלע.
    האם אתה והקבוצה בה אתה פעיל מודעים לקמפיין הקואליציה המזרחית-פלסטינית נגד אפרטהייד באנתרופולוגיה הישראלית?
    ראה את המסמך המקורי כאן:
    http://www.kedma.co.il/index.php?id=930&t=pages
    האנתרופולוגיה הינה רק מקרה מבחן. דפוס האפרטהייד מאפיין את כל מוסדות הידע/כוח של המשטר בישראל.
    ישראל, אגב, לא לבד בתחום הזה. מסתבר שדפוסי פעולה דומים קיימים במדינות רבות בהן הקומפלקס התעשייתי-צבאי שולט על חלקים נרחבים של הזירה הציבורית, וקיימת בהן, לכן, דלת מסתובבת בין המשטר לבין האקדמיה.

  20. ג. אביבי

    צודק אדחונם בהתייחסותו לגישה המפלה לרעה את יהודי אתיופיה גם בנרטיבים של מערכת החינוך. על מותם של אלפים מיהודי אתיופיה בשנות ה80 בדרכם לישראל, מערכת החינוך התעלמה עד לא מזמן וכך גם התקשורת הישראלית כולה. היום כמו לפני מאה שנה, הגישה הציונית בגרסתה האשכנזית, מבקשת את טובתו וקידומו של האשכנזי בלבד. המזרחים והאתיופים, שהגיעו לכאן, הובאו או בשל לחצים בינלאומיים או בגלל הצורך להשלים את כוח העבודה הזול שאבד עם הגרוש של הפלסטינים ב48. את אי הבאתם לכאן של מי שבאמת רצו, אך לא זכו להשתייך לגזע הנכון, הם תמיד תירצו במסכת של שקרים. אחד מהם, מבין עניין גדול בעיני עצמו, מגיב כאן.
    כותב לנו מבין העניין שמצדיק את אי-הבאתם לכאן של יהודי אתיופיה: "על בסיס איזה מידע מתועד אתה כותב שזה שקר? ככל הידוע כיום זו אמת: לישראל לא היו כלל יחסים דיפלומטיים רשמיים עם אתיופיה עד אמצע שנות ה-80, אז אילו שגרירים בדיוק יכלו לסעוד על שולחנם של הדיקטטורים האתיופיים?" –
    לא מפריע למומחה הנ"ל, שיחסים עם אתיופיה היו שרירים וקיימים מראשית ימי המדינה ועד 74. בכל הזמן הזה, כל ממשלה ישראלית שרצתה להביא לכאן את יהודי אתיופיה יכלה לעשות זאת ללא שום הגבלה. אף ממשלה בישראל לא רצתה את יהודי אתיופיה. הראשונים הובאו לכאן בשנות ה80 בגלל לחצים של ממשלות ארה"ב ושל ארגונים יהודים בחו"ל. קווי התנהגות דומים אפיינו את יחסן של ממשלות ישראל והסוכנות היהודית בפרשת הבאתם לכאן של יהודי צפון אפריקה. תחילה סרבו להביאם, אח"כ היו מוכנים להביא לכאן רק צעירים הכשירים לעבודה פיזית קשה ובמספרים קצובים. רק לאחר לחצים של ממשלות צרפת וארה"ב וארגונים יהודים בחו"ל ישראל אפשרה את הגירתם לכאן.
    הרבנות האשכנזית התנגדה בתוקף להכיר באתיופים כיהודים ולמעשה גם היום. בכך היהדות האורתודוכסית האשכנזית רק שימרה את יחסה לשחורים מזה דורות. גם בויכוח הציבורי פוליטי בארה"ב שקדם למלחמת האזרחים שם,ראשי היהדות האורתודוכסית הצדיקו את המשך העבדות של השחורים באמריקה ולא הכירו בהיותם בני-אדם.

  21. אדחנום

    "יהודי צפון אפריקה יצרו בעיקר את מיתוס הקיפוח החברתי, אשר כולל תיאור אידילי של עברם המפואר בארצות מוצאם, בעיקר במרוקו" )בן עזר 2007 : 243).

    בן עזר טוען זאת כדי לומר על האופן בו קבוצות בארץ יצרו מיתוסים כחלק "ממסע" (מילה אהובה ביותר אצל חוקרי יהדות אתיופיה) השתלבותם בארץ. אגב, חוקרי יהדות אתיופיה אינם חוקרים רגילים ולא משנה הדבר אם הם פסיכולוגים, עובדים סוציאלים או היסטוריונים – כולם "עושים מסע" אל הבנת יהודי אתיופיה. כלום גם זה "מיתוס הצלה"? ללא ספק!

    למעוניינים לראות כיצד חוקרים ממציאים מיתוסים ובעיקר את המיתוס של עצמם: "המומחה כל-יודע", נא לקרוא את "המסע" לד"ר גדי בן עזר. ספר פשוט מנותק מכל הקשר והקורא נשאר תוהה על הקלות הבלתי נסבלת ש"מומחים" מעצבים את "האחרים" שבתוכם אגב פרנסתם.

    אפרופו "המסע" של ד"ר בן עזר, גם פרופ` עוז אלמוג מצוטט למכביר בספר, כמה לא מפתיע.

  22. נחשון זלקה

    ד"ר גדי בן עזר:

    משנת 1970 היו רוב החוקרים הפרנג`ים צאצאי יהדות אשכנז. בדרך כלל, היו אלה בני המעמד הבינוני ומעלה, חסרי השכלה פורמאלית על אתיופיה, דובר עברית, המבינים מעט, אם בכלל, אמהרית ותיגראית; מבנה גופם רופס ולא ספורטיבי, גובהם הוא כממוצע בישראל, ומשתנה לפי הגנים של הוריהם. צבעם לבן חיוור; תווי-פניהם עדינים, אפם צר, שפתיהם `רגילות`, שערם בלונדי/חום "רגיל", ועינהם בצבע כחול/חום; `בוגרי הפריפריה האקדמית בישראל."

    "בשנת 1995 משתנים חלק מאיפיוניו של החוקר הפרנג`י צעיר בישראל […] מוצאו האופייני של הצעיר הוא ממרכז ישראל, אך נוצרת זליגה גם מדרום וצפון הארץ וגם מזרחים לוקחים חלק באורגיה הכלכלית המתכנה "מדעי יהדות אתיופיה"; לרוב הוא דובר עברית אשכנזית (חסרות לו ח` וע` בעברית), אינו מבין תיגראית ומעט אמהרית ובחלק מסוים של המקרים חסר השכלה באנתרופולוגיה וברוב המקרים חסר מודעות פוליטית ליחסי כוחי בין שונים ואנתרופולוגיה ביקורתית. יתר האיפיונים – דומים לאחיו המזרחי.

    על ה"יכולת שכלית והכושר לרכוש ידע" של החוקר הפרנג`י:

    באופן כללי הוא "לחוקרים הפרנג`ים אינטליגנציה בסיסית ממוצעת", וסביר ש"אין הם מקופחי תרבות (טעוני טיפוח)". אלא ההפך, תרבותם האשכנזית היא התרבות הגמוניית והשלטת בכלכלה הפוליטית בישראל. אבל, השילוב של שליטה שבטית באמצעי הייצור ודומיננטיות תרבותית, יחד עם אינטליגנציה ממוצעת מייצר מספר פתולוגיות:

    א. שדה פסיכי צר, המתבטא בקושי ברמת הקלט להכיל למעלה ממספר מוגבל של נתונים. דבר הגורם לפתולוגיה הבאה: שיבוש וחזרה אינסופית של אותה פתגם אתיופי.

    ב. קושי בחשיבה היפותיטית מסוג `נניח שהמוצא האשכנזי-פרג`ני שלי משפיע על המחקר שלי`. דבר המייצר את הפתולוגיה הבאה: חוסר רפלקסיה לזהות העצמית של החוקר ואמונת השווא שהחוקר חסר זהות, מגדר, מעמד. דבר המייצר לעיתים פתולוגיות קיצוניות, דוגמת האמונה שהחוקר חסר זהות ו/או שקוף.

    ג. ליקויים בתיכנון וקיצורי דרך אינטלקטואלים, דוגמת אחת התופעות המבישות בתולדות המדע: "העמותה למדעי יהדות אתיופיה".

    ד. היעדר או ליקוי בעמידה מול ביקורת, דבר הגורר את "סינדרום בת יענה" ולעיתים ביטוים קיצונים של אלימות (דוגמת הפעלת אלימות כלפי במות המקיימות דיונים ביקורתיים (", סגירת פורום YNET, או עריכת בחירות בחו"ל ליו"ר "העמותה למדעי יהדות אתיופיה).

    ד"ר מלכה שבתאי:

    "כן אני מציעה להרחיב את הגדרות ואת הקריטריונים של חוקרים פרנג`ים בעלי שדה פסיכי צר, המתבטא בקושי ברמת הקלט להכיל למעלה ממספר מוגבל של נתונים (בן עזר, ראה תגובה קודמת). וזאת מעבר לממדים התנהגותיים ספציפיים, לממדים קוגנטיבים ורגשיים […] כמו למשל כאלה הבאות לביטוי במהלך הספר. עמדות ורגשות מסוג זה הם גורמים משמעותיים למצבי סיכון ואינם בהכרח חופפים את האוכלוסייה שעונה לקריטריונים ההתנהגותיים. הווה אומר, ההיקפים של חוקרים פרנג`ים בעלי שדה פסיכי צר, המתבטא בקושי ברמת הקלט, הם להערכתי הרבה יותר גבוהים מאלה המוערכים כיום (33%), וממדי סיכון אלה קיימים גם בקרב אותם חוקרים פרנג`ים `נורמטיבים` (וביניהם גם `החזקים` או מוכשרים מבחינה אינטלקטואלית) – 61.7%. ולכן יש להתחשב בהם בתכנון ובהפעלה של מאמרי ביקורת ותוכניות התערבות ומשאבים מסוגים שונים"

  23. אדחנום

    האכזבה הגדולה הקיימת מהחוקרים היא בשל העובדה שזה דווקא החל בצורה מרשימה. הכול היה בכיוון הנכון אבל באורח פלא הוא פיתח כיוון אחר. המחקר הישראלי הראשון נעשה על יד אסתר הרצוג והיא מסמלת את האור היחיד בתוך החושך הגדול בהיסטוריית הקליטה של עולי אתיופיה.

    אז, היו באמת כוונות טובות של אזרחים רבים לבוא ולסייע, אולם הביורוקרטיה, כפי שהראתה הרצוג – הייתה גרועה ביותר והיא ראתה באתיופים משאב, דבר שניתן לסחור בו. כך שכל מה שנאמר פה, אינו בבחינת חדש. המדהים הוא שכבר אסתר הרצוג כתבה על כך בצורה מרשימה וזה מדהים ששלושים שנה חלפו מאז ודבר לא השתנה.

    בנוסף, ההתעלמות מהמחקר של פרופ` הרצוג רק מאששת את התזה שלה, שלא היו כוונות לקלוט את עולי אתיופיה אז ולצערנו זה נמשך גם היום.

    אבל אנחנו נדאג שזה לא יימשך ונזעק מעל כל במה וגדר של מרכז קליטה, שמעולם לא הייתה קליטה!

    הזמנים השתנו וגדל כאן דור "בעייתי" שקורא ספרים.

    ובכל זאת זה מצער שמערכת שלמה נמצאת במשחק הזה וזה עצוב לשמוע פרופסורים מכובדים להגירה עולים לבמה ובלי למצמץ קובעים שהאתיופים הם "אוכלוסייה רב בעייתית".

    וייתר הדברים כתובים בדברי הימים: "הביורוקרטיה ועולי אתיופיה", אשר לאסתר הרצוג.

  24. מהרט

    אדחונם שלום,
    תודה על המאמר המאלף שכתבת.
    אני מחפש את החומר שמשרד החינוך הציע. התוכל לסייע לי בלמצוא קישור או כל דרך אחרת להגיע אליו?
    תודה מראש,
    מהרט

  25. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    קראתי את כתבתך המעניינית מאוד , אין מילים בפי בכדי לתאר את העלבון שאני חשה , מי פילל שכזאת ישראל?
    אני אישית חתומה על עצומה שביקשה לצרף את היסטוריית יהודי אתיופיה לתוכנית הלימודים, ואם זו התוכנית אולי עדיף שלא תהיה כלל.

  26. אנונימית

    זאת פשוט בושה לתרבות הישראלית שכך הם "מקבלים" את פניהם של העולים החדשים התרבות האתיופית זוהי תרבות נפלאה שיש ללמוד ממנה המון בין אם זה ערכים ודרך ארץ וכבוד למבוגרים זוהי תרבות עתיקת יומין ומעניינת מאוד והאנשים שמלמדים בבתי הספר שהם אסיריי ציון ופעילים לטובת א"י גם בתרבות האתיופית יש כאלה אפילו המון ….
    רק שאנו לא פותחים את העיינים ואת המחשבה ושואלים ….

  27. מימי

    ברוך טגניה, שפעל רבות (אף יחד עם אקלום)..אני חושבת שהוא היה משמעותי ביותר בכל הסיפור הזה והוא לא הוזכר כלל!
    לטיפולך.

    1. חשוב מאוד

      יש לי שאלה אליך. לפני מספר שנים הייתי בהרצאה של אדם בכיר
      שאת שמו אני לא כולכך זוכר הוא דיבר וסיפר איך. בדיוק האלו את יהודי אתיופי.
      ולמה זה הפסיק. אני מדבר על מבצע משה.
      שהייתי אשיות בכירה בישראל. שזה שמעון פרס. שפלט לעיתונות. שמעלים יהודים מאתיופיה