משלוש יוצאות רק שתיים

יוסי דהאן

דני רודריק, כלכלן פוליטי מהרוארד מפרסם מאמר מעניין בפרויקט סינידקט אודות המשבר הכלכלי הנוכחי של אירופה. הטענה של רודריק היא שהמשבר הוא  מצג נוסף של מה שהוא מכנה "הטרילמה הפוליטית של הכלכלה העולמית". גלובליזציה כלכלית, דמוקרטיה פוליטית ומדינת הלאום אינן מתיישבות זו עם זו. אנחנו יכולים להחזיק רק בשתיים מהן באותו זמן.

דמוקרטיה מתיישבת עם ריבונות של מדינת לאום רק בתנאי שאנחנו מגבילים גלובליזציה. אם נאמץ גלובליזציה וגם את מדינת הלאום אנחנו צריכים להשליך את הדמוקרטיה. ואם אנחנו רוצים דמוקרטיה יחד עם גלובליזציה, אנחנו חייבים להזיז הצידה את מדינת הלאום ולחתור לממשל בינלאומי מהותי הרבה יותר.

על מנת להוכיח את תקופתה של הבחירה בשתיים מתוך שלש האופציות הללו, רודריק מציג דוגמאות היסטוריות, כיצד תהליך הגלובליזציה שהתרחש עד לשנת 1914 הוגבל כשהחל תהליך של דמוקרטיזציה פוליטית עם כניסתם של המונים ומעמד פועלים מאורגן לפוליטיקה.

הארכיטקטים של הסדר העולמי לאחר מלחמת העולם השניה (מנסחי הסדרי ברטון וודס) הבינו זאת כאשר יצרו סדר הכולל מגבלות על גלובליזציה כלכלית. הסדרי ברטון וודס קרסו בשנות השבעים בשל חוסר היכולת או הרצון של מדינות שונות לשלוט בזרימת ההון העולמי.

הקשיים של האיחוד האירופי נובעים מכך שהמשבר הכלכלי העולמי תפס את אירופה באמצע הליך של אינטגרציה פוליטית שהייתה צריכה ללוות את תהליך האיחוד הכלכלי, דבר שלא התרחש עדיין. מה שמסביר מדוע למשל שקליפורניה הנמצאת בגירעון עמוק אינה פושטת רגל ואילו יוון כן. קליפורניה כמדינה אחת במערך הפדרטיבי האמריקאי יכולה להישען על הממשל הפדראלי בוושינגטון משם מגיעות ההלוואות והצק'ים של הביטוח הלאומי לתושבי המדינה.

המשבר הנוכחי חשף את התנאים הפוליטיים ההכרחיים שצריך למלא הסדר של גלובליזציה כלכלית, הברירה של מדינות האיחוד האירופי היא" או להתאחד פוליטית או להקל את דרישות האיחוד הכלכלי. המשבר הכלכלי ביוון מאלץ את אירופה לעשות את הבחירה הזו.

ההסבר של רודריק למשבר דומה להסברים של הכלכלנים פול קרוגמן וג'וזף שטיגליץ שהצגנו כאן לפני שבוע, שניהם תלו את הקושי לפתור את המשבר בהיעדר מערך מוסדי ויכולת פוליטיים של האיחוד האירופי לפתור את המשבר. מה שמעניין בהסברו של רודריק זו הבחירה שהוא מציג בין שתיים מהאופציות הבאות: דמוקרטיה, מדינת לאום וגלובליזציה כלכלית.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. איזי גור

    אז מי היה זה שהכפיש את היהודים בטענה שלכל שני יהודים יש שלוש דעות.
    מסתבר שזוהי תכונה אנושית כללית וגם ערלים למהדרין מתברכים בה.
    אז מה שנותר לעשות זה לרשותם על פתקים את המלים. כלכלה: סוציאליסטית- קומוניסטית- קואפרטיבית- קפיטליסטית (יש עוד ?) לקפל, להכניס לכובע, לעשות אן דן דינו ולמשוך אחד.

  2. איציק ניסני

    התיאוריה של דני רודריק מהרווארד אינה מתאימה לפחות לאפריקה
    ולכן אינני מעביר אותו שנה .
    המשוואה שהציג דני רודיק מתארת משוואה ממעלה שנייה עם 3 נעלמים : דמוקרטיה פוליטית ,גלובליזציה כלכלית ומדינת לאום .
    בחר שניים מהשלושה כי אי אפשר שלושתם ביחד .
    ואז הכל סבבה .
    זה שאול כנראה מתורת המכירה למתחילים
    בחר שניים מהשלושה איכות ,מחיר ,שירות .
    ואז תקבל תמיד במחיר גבוהה איכות מצוין ואחריות טובה .
    ובמחיר נמוך שירות ואיכות גרועים .
    על אותו משקל במבחן בוזגלולולו באפריקה אם תוותר על מדינת לאום תקבל דמוקרטיה גרועה והשתלטות טוטאלית על המדינה -ראה תקדים מדינות :נפט ,זהב ויהלומי דמים באפריקה .
    ומכאן מה שרצינו להוכיח …..על דרך השלילה (מ.ש.ל).

    ואם בנוסחאות עסקינין ,אולי יש כאן משוואה ממעלה שלישית
    עם אילוץ:
    מדינת לאום לא ניתנת לביטול כלל כי היא תלויה ב3 משתנים :אתיקה משפטית אמיתית,אחריות אכיפה ורגולציה כספית אמיתית,איכות אנשים מוצרים גבוהה לאורך זמן.
    ראה תקדים מדינת ישראל …הפעם …..על דרך החיוב .
    שיהיה לך חג שמח

  3. יואל קורנבלום

    האמת שקשה להתייחס ברצינות לכל המלל הבא מהכלכלנים באשר הם. הם כבר הוכיחו מזמן שאין להם מושג רב במה שקורה ובמקרה הטוב כל מה שהם מסוגלים לעשות זה לנסות להיות חכמים לאחר מעשה. אין להם אפילו את ההגינות המינימאלית לנסות ולכמת את חוסר הוודאות בהכרזות ובתאוריות שלהם. כלומר הם לא מסוגלים לומר אם התאוריה שלהם נכונה בודאות של עשרה אחוזים או מאה אחוזים. אני בטוח שלו היו מנסים לכמת את חוסר הוודאות לא היו יוצאים בכל מיני הכרזות מוזרות. כל זה כמובן לא מפריע להם לצאת בהכרזות שונות כפי שהובאו בפוסט. העניין הוא שקשה לנבא או אפילו לאפיין במדויק התנהגות מורכבת או פעילות ענפה של כל דבר במיוחד אם זה קשור לבני אדם. גם לכל הסיפורים האחרים כמו ההסכמים לאחר מלחמת העולם השניה קשה להתייחס ברצינות כי נראה שבעולם פועלות הרבה מערכות אינטילגנטיות במקביל וקשה לדעת מה הם יחסי הגומלין בין המערכות השונות. מה שיותר מתקבל על הדעת הוא שאותם כלכלנים פשוט ממציאים איזו תאוריה ומשתמשים רק באותם עובדות שעוזרות להם לקדם את התאוריה שלהם תוך התעלמות מעובדות אחרות. יטיבו לעשות אותם כלכלנים אם ישתמשו בהגיון המתימטי שאומר שבהוכחה לא רק שצריך להוכיח משהו אלא גם להוכיח שדבר אחר לא יכול להתקיים. עד לאותו זמן שיתכבדו אותם כלכלנים ויפסיקו לבלבל את המוח.

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    שעטנז הינו מעשה אסור.
    הנסיון הפוליטי להכניס למסגרת כלכלית אחת את יוון וגרמניה הינו איוולת שעטנזית פוליטית וכלכלית.
    לדעתי רודריק המציא מודל שעל פניו הינו שגוי משום שהוא בוחן דברים הרבה זמן לפני שניתן בכלל לבחון אותם.
    גם להשוות בין סוף מלחמת העולם השניה בה עדיין טכנולוגיות המחשב היו חזון רחוק למה שקרה בעידן המחשב והשפעותיו על גלובליזציה וגם דמוקרטיה הינו נואל ולא רציני.
    ובנוסף לא הוכנס למסגרת ההמודל ההבדלים התרבותיים-מנטליים-השכלתיים בין העמים.

  5. דניאל דה מלאך

    המאמר מציג תזה מעניינת אבל גם מעלה שאלות קשות.
    כפי שאכן מסבירים לאחרונה בבהירות קרוגמן ושטיגליץ נראה שאי אפשר לנהל מטבע אחיד בלי משטר פוליטי משותף והניסיון האירופי הנוכחי רק מראה בהקשר זה אמיתות ישנות.
    ראו גם הסבר דומה של וולרשטיין מנקודת מבט סוציולוגית:
    http://www.zcommunications.org/is-europe-imploding-by-immanuel-wallerstein

    רודריק עם זאת מציג הסבר אחר למשבר. לטענתו הכלכלה העולמית בהנהגת בריטניה הצליחה לממש גלובליזציה ללא שלטון פוליטי משותף עד שהדמוקרטיה קלקלה את השורה. האמנם דווקא הדמוקרטיה הביאה לנפילת הגלובליזציה? וכי גרמניה הנאצית, ברית המועצות הסובייטית, או יפן של ערב מלחמת העולם לא תרמו לעצירת התהליך?
    ספרות עשירה מסבירה את הבעיות בגלובליזציה בלי קשר לדמוקרטיה. כאן אתמקד בהסבר מרכזי אחד.
    בסדרת ספרים שפרסם ג`ובני אריגי החל מ-1994 ("המאה העשרים הארוכה" וכלה ב2008 ("אדם סמית בבייג`ין") הוא מראה כי הגלובליזציה התרחשה במערב לפחות חמש פעמים מאז ההתרחבות של ונציה במאה השלוש עשרה. בכל פעם היא התנפצה לאחר כמה עשרות שנים ובישרה שינויים ביחסי הכוח הכלכליים והפוליטיים הבין לאומיים. אריגי מסביר זאת בכך שהגלובליזציה היא בעיקרה גלובליזציה פיננסית. היא מבטאת את העדפת האינטרסים של ההון הפיננסי העולמי לעומת ההון היצרני. העדפה כזו לאורך זמן מביסה את עצמה כי היא מובילה לבועה פיננסית חסרת בסיס כלכלי.

    בשונה מכל הכלכלנים שאני מכיר, אריגי שהוא אחד המבטאים הבולטים של "גישת המערכת העולמית" בסוציולוגיה, ניבא את התפוצצות הבועה ובלימת הגלובליזציה כבר לפני 13 שנה. כבר אז הוא גם ידע לקשר אותה להעברת המרכז הכלכלי מהמערב לסין:

    http://fbc.binghamton.edu/gairvn97.htm

    על המשמעות של הפרספקטיבה של אריגי בהקשר הישראלי אני מנסה לעמוד כאן:

    http://www.tarabut.info/he/articles/article/globalization-paradigm/

  6. שור

    לאורך כל ההיסטוירה החלטות שהתקבלו באופן דמוקרטי היו מוגבלות.

    המגבלות הם לדוגמא חוקי הפיזיקה – אם התקבלה החלטה באופן דמוקרטי להוריד את הירח לכדור הארץ, הרי בגלל מיגבלה פיזיקלית בלתי אפשרי היה ליישם את ההחלטה, עם כל הכבוד לדמוקרטיה.

    מגבלה אחרת היא כלכלית – אם התקבלה החלטה באופן דמוקרטי לשתות ולאכול כל היום וכל הלילה בטברנות באתונה וכמעט לא לעבוד, תוך לקיחת הלוואות ענק לשם מימון רמת חיים (ומדינת רווחה) , או במילים אחרות לחיות מעל הפופיק,,, אז מסתבר שבגלל חוקי הכלכלה בסוף המודל הזה יקרוס.
    זה במדינות סקנדינביה בשנות ה-90,
    זה קרה בישראל בשנת 2002-3,
    זה קורה כעת ביוון, פורטוגל וכנראה מדינות נוספות.

    החוקר צודק שהגלובאליזציה מאיצה את המגמות הללו, במדינות סגורות כמו צפון קוריאה אנשים ירעבו למוות ויקח עשרות שנים עד שהשיטה תקרוס. במדינות יותר פתוחות התהליך יהיה הרבה יותר מהיר.

    שור

  7. עזרא

    ישנה עוד אפשרות שהכותב אולי לא חשב עליה: מול גלובליזציה של ההון, יש להקים ארגון גלובלי של כוח העבודה; וכמו שיש את הקונצנזוס של וושינגטון, יש להקים את הקונצנזוס של הלייבור או של הפרולטריון שיקבע מהו שכר מינימום, כמה שעות עובדים בשבוע, חובת פנסיותוביטוחים ושאר זכויות בעלות תוקף גלובלי, ולא רק מדינתי. צריך כנס דאבוס נגדי, של אגודי העובדים, מול כנס דאבוס הנוכחי. בקיצור, מול "סולידאריוות" גלובלית של ההון סולידאריות גלובלית של כוח העבודה. זוכרים את "פועלי כל הארצות התאחדו"?. פעם קראו לזה אינטרנציונל סוציאליסטי, אבל הגוף הזה נרקב

  8. מ

    שיכולה להתקיים בהרמוניה רק במוחם של יחידי סגולה כביבי נתניהו ודניאל דורון.
    צחוק הגורל שראש הממשלה הימני ביותר, הלאומי ביותר, שבז לאלה ש"שכחו מזה להיות יהודים" יזכר לדראון עולם כראש הממשלה הפוסט ציוני הראשון.
    הפוסט ציונים מבית מדרשו של שוקן, מנסים להציל את המצב בבעיטה בישראלית יהודית, שזה מהלך קוהרנטי גם אם לא פופולרי.
    ואילו לביבי לא נותר אלא לבעוט בדמוקרטית, רק שאז הוא עלול לחטוף בעיטה משתקת מהגלובליזציה, ולהפוך לישראלית-יהודית-מצורעת. כלומר, למרבה הצער, הגלובליזציה היא כרגע ההגנה המשמעותית ביותר שיש לישראל מלהפוך למדינת אפרטהייד מבודדת.

  9. מ

    ראשית, יש להגדיר מהי בכלל דמוקרטיה. זה מושג כל כך עמום ומלא סתירות, ועד שלא אקבל הסבר מניח את הדעת אני יוצא מתוך הנחה שדמוקרטיה פירושה `לעשות את רצון האלוהים`; ואני יכול להסביר מדוע אבל תקצר היריעה.

    לעצם הענין נראה לי שהטענה היא יותר `wishfull thinking` מאשר אבחנה אמיתית; והדוגמה המפריכה היא ישראל.

    המשק הישראלי הוא גלובלי (עובדה, הוא מוצף בעובדים זרים) אבל יש הסדרים שמבטיחים שלא יהיה איום על מדינת הלאום (למשל על פי החוק אסור לעובדים הזרים להתחתן וניתן לעצור ולשפוט עובדות זרות הנכנסות להריון). ישראל היא גם דמוקרטית (אחת לשנתיים וחצי בממוצע נערך הפולחן חסר הפשר בו מטילים פתקים חסרי משמעות לתוך קופסאות קרטון).

    גלובליזציה לא סותרת את מדינת הלאום וגם לא את הדמוקרטיה. גלובליזציה היא תהליך של הסרת חסמים מדיניים וביורוקרטיים, במטרה לאפשר לעשירים בני כל האומות לשתף פעולה בניצול העניים בני כל האומות. שיתוף פעולה זה מביא לתוצאות הרבה יותר אפקטיביות בהשוואה לניצול המוגבל לתחומי המדינות.