אלף בית של מדע אידיאולוגי

יוסי דהאן

אחד הטריקים הנפוצים ולמרבה הצער היעילים בדיון הציבורי הוא לעטות על עמדה חברתית אידיאולוגית מסכה של אובייקטיביות מדעית. פרופ' עומר מואב, לשעבר ראש הפורום המייעץ לשר האוצר שטייניץ ואדם בעל השקפות חברתיות כלכליות ימניות מאד ומוצקות , מרואיין ארוכות הבוקר ב"דה מרקר" על הצעת של חבר הכנסת עמיר פרץ להעלות את שכר המינימום מ 3,850 שקלים ל 4.600 שקלים.

וכך אומר המומחה המדעי  מואב "הויכוח הוסט לקווים אידאולוגיים והעלאת שכר המינימום מצטיירת כמהלך שנועד לתמוך בחלשים ולצמצם את העוני, אבל יש פה שאלה כלכלית בסיסית: מה המחיר של העלאת שכר המינימום לשוק העבודה הישראלי? אלף-בית של כלכלה קובע שעם העלאת שכר המינימום גם האבטלה עולה".

לאחר שקראת את דברי  המומחה אתה אמור להגיע למסקנה שהצעתו של חבר הכנסת פרץ היא הצעה פופוליסטית מופרכת המנוגדת לחוקי הטבע ותמיכה בה כמוה כתמיכה בהצעה לשינוי חוקי ניוטון בפיסיקה. אולם מי שמצוי בדיון בשאלה אודות השפעת שכר המינימום על מצב התעסוקה יודע שאין "אלף בית של כלכלה", בעניין הזה יש מגוון מחקרים אודות השפעת ההעלאה על אוכלוסיות שונות ומגוון ניואנסים, מחלוקות ועמדות. בחיפוש זריז באינטרנט הגעתי לדו"ח משנת אלפיים של ועדה ציבורית מאד מכובדת  "דוח הוועדה הציבורית לבחינת חוק שכר מינימום בישראל", דו"ח שהוגש לשר האוצר, מזכיר ההסתדרות וליו"ר לשכת התאום של הארגונים הכלכליים. כותבי הדו"ח הם הכלכלנים פרופ' ג'ימי ויינבלט, פרופ' צבי אקשטיין, פרופ' אריה ארנון, דר' קרנית פלוג, ציפי גל ים ועו"ד אפרים ז'ילוני , לא כאלה הנמנים על רשימת החשודים הרגילה של מועדון "הפופוליסטיים" של התקשורת הכלכלית. וכך כתוב בפרק הדן בהשפעת העלאת שכר מינימום על מצב התעסוקה:

"ברוב המאמרים שנכתבו בעולם לא נמצא קשר ישיר ושלילי בין העלאת שכר מינימום לבין התעסוקה. שכר המינימום רלבנטי, במישרין ובעקיפין, לאחוז נמוך יחסית בכלל המועסקים – לא רק בגלל שרובם המכריע של המועסקים משתכרים מעל לשכר המינימום, אלא גם מפני שבענפים הבלתי סחירים לא נצפה למצוא השפעה שלילית על התעסוקה (העלאת שכר המינימום תיספג על ידי המעסיקים באמצעות העלאת מחירים). לעומת זאת, מחקרים שבדקו את ההשפעה על אוכלוסיות ספציפיות: צעירים, נשים, מיעוטים, מצאו בדרך כלל קשר שלילי.

   ·      מחקר ה-OECD ניסה לזהות את השפעת חוק שכר המינימום על התעסוקה, אך לא הצליח למצוא קשר שלילי מובהק. מחבריו מציינים שהגורמים להחלטת העסקה של פירמות הינם כה רבים שקשה לבודד את ההשפעה שהיתה לגורם יחיד כמו חוק שכר מינימום על כלל המועסקים במשק. עם זאת, הם מציינים שבהחלט קיימת השפעה שלילית על תעסוקת בני 25 ומטה.

   ·      הממצא המרכזי במחקרם של  Laroque and Salanie, המתבסס על נתוניה של צרפת, הוא שיש ביכולתו של שכר המינימום להסביר 15% מאי התעסוקה (אבטלה ואי השתתפות) של נשים נשואות מעל גיל 25. המחקרים הנוגעים לצרפת מענינים במיוחד עקב שילוב של רמת שכר מינימום גבוהה (אף יותר מזו הקיימת בישראל), ושיעור הציות לחוק גבוה גם הוא (בניגוד למצב בישראל).

   ·      הממצא המרכזי בעבודתם של Kramarz and Phillipon על נתוני צרפת הוא ששינויים בעלות העסקה של עובד אשר שכרו קרוב לרמת שכר המינימום, משפיעים בצורה משמעותית על סיכוייהם של עובדים צעירים לאבד את מקום עבודתם. עליה של אחוז בעלות העבודה גורמת לעליה בכאחוז וחצי בהסתברות של הפרט לעבור ממצב של תעסוקה לחוסר תעסוקה. מאמר זה עושה שימוש בנתונים על עלות שכר המינימום למעסיק ובכך הוא שונה ממאמרים אחרים (כולל הישראלים) המתיחסים לשכר המינימום מנקודת ראותו של העובד. במדינות בהן קיים הפרש גדול בין השכר ברוטו לעובד לבין העלות למעביד – ישראל וצרפת, הן שתי דוגמאות מצוינות למדינות שכאלו – משפיע השינוי בסך העלות למעביד ולאו דווקא בשכר המינימום. 

   ·      פלוג, קסיר ורובינשטיין מוצאים שלשכר המינימום השפעה שלילית בגמישות הקרובה לחצי על התעסוקה בענפים הסחירים לאורך זמן. (עליה בת אחוז בשכר בענפים אלו, תגרור הפחתת מספר המועסקים בחצי אחוז). לא נמצאה השפעה ארוכת טווח על התעסוקה בענפים הבלתי סחירים – בענפים אלו נספגת השפעת שכר המינימום באמצעות העלאת המחיר לצרכן   ·      ויינבלט ולוסקי (1989) מוצאים קשר סטטיסטי בין חוק שכר המינימום לבין מצוקתן של חברות תעשייתיות. אמנם אין הם מתיחסים ישירות ובאופן כמותי לנושא התעסוקה, אולם הקשר בין ירידת רווחיות החברה בעקבות גידול בתשלומי השכר לבין יכולתה להחזיק את אותו מספר עובדים, ברור.

ישנם מקרים בהם להעלאת שכר המינימום (עד גבול מסוים, כמובן) לא תהיה כל השפעה שלילית על התעסוקה. כך, במקרה אותו תיארנו במבוא – המקרה בו שכר הסף של העובדים גבוה מערך התפוקה השולית שלהם. (למשל, עובד זר בתחום הנקיון שמוכן לעבוד בשכר נמוך מאוד, בעוד שהתועלת של מעסיקו מהעבודה שהוא מספק, גבוהה יותר מהשכר אותו הוא משלם לו).

סיבה נוספת העשויה להסביר גידול בתעסוקה בעקבות העלאת שכר מינימום היא הגדלת התמריץ לצאת לשוק העבודה. הטענה היא שכל עוד היקף ההטבות הסוציאליות למיניהן גבוהות משכר המינימום, לא ירצה הפרט לצאת לעבודה. תמונה זו זוכה לכינוי "מלכודת העוני" והיא בולטת מאוד בישראל. הדיון בדרכים להפחתתה של מלכודת זו חורגים מדו"ח זה. נאמר רק שלא ברור שההתמודדות עמה צריכה להעשות באמצעות העלאת שכר המינימום.

   ·      קיימים מספר מאמרים המצביעים על קשר חיובי בין שכר מינימום לבין תעסוקה. המפורסם שבהם הוא מאמרם של Card & Krueger, אחד המחקרים המצוטטים ביותר בתחום חקר השפעותיו של חוק שכר מינימום על התעסוקה, וסביב מאמר זה התפתחה ספרות מקצועית שלמה שהצביעה אחת לאחת על כל הטעויות המקצועיות, הלוגיות והטכניות לכאורה, של עורכי המחקר המקורי. המחקר בדק את היקף התעסוקה במסעדות של מזון מהיר בניו-ג'רסי לפני ואחרי ששכר המינימום הועלה בה ב-19% (בשנת 1992) והשווה אותו להיקף התעסוקה במקומות עבודה דומים בפנסילבניה השכנה, בה לא שונה שכר המינימום. החוקרים מצאו שלאחר העלאת שכר המינימום, היקף התעסוקה דווקא עלה. הביקורת על המחקר היתה, כאמור, גורפת: נטען, כי מדובר בנתונים ייחודיים לחלוטין לענף המזון המהיר, אשר רוב עובדיו ורוב לקוחותיו הם בני נוער. העלאת שכר המינימום גררה עליה בהכנסה הפנויה של הצעירים שתיעלו אותה לצריכה מוגברת של מזון מהיר. הגידול בביקוש למזון מהיר גרם להגדלת הביקוש לעובדים, וכך קרה שהעלאת שכר העובדים גררה גידול במספרם. לא סביר שתהליך שכזה יתרחש במקרה של העלאת שכר מינימום בכל ענפי המשק. צוות חוקרים אחר לא היה מוכן כלל לקבל את הטענה שחל גידול במספר המועסקים בענף בעקבות העלאת שכר המינימום והוא שיחזר את הנתונים תוך עשיית שימוש בנתוני שכר בפועל (ולא בסקר טלפוני, כפי שנעשה במחקר המקורי), וגילה כי מספר המשרות דווקא פחת ב-4.5%".   כאמור לא אלף ולא בית של כלכלה, פשוט עוד עמדה אידיאולוגית העוטה מסכה מדעית.


תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. עומר מואב

    המסקנה הברורה מהמחקר כפי שעולה בצורה ברורה מהסקירה שלך שלשכר מינימום השפעה חיובית על האבטלה. לא בכל ענף ובוודאי שלא ברמות שכר הגבוהות משכר מינימום אבל בהחלט כן לגבי עובדים רבים בענפים רבים. מה יקרה לדעתכם להעסקת נשים ערביות במתפרות אם שכר המינימום יועלה באופן ניכר? קשה מאוד לראות את הקשר בין הממצאים לבין הטענה שהקביעה ששכר המינימום מגדיל אבטלה היא אידיאולוגית.

  2. עמירם ברוטמן

    כפי שפורסם ב- 24.5.10 במוניטין עיתון למסרים מידיים.
    http://www.monitin.org.il
    גמישות
    פרופ` עומר מואב, מי שהיה עד לאחרונה יועצו של שטייניץ, מתנגד להכנסת מונחים לא כלכליים בויכוח על כלכלה. נשמע הגיוני ורציונלי? לא ממש. בכל פעם שיש תנודות חריגות בבורסה, אומרים הכלכלנים כי התזוזות בשוק ההון נובעות מההתנהגות הפסיכולוגית של המשקיעים. לוליינות ורבאלית טובה במועדון ויכוחים לא בהבנת מציאות.

  3. יפתח

    מואה והכלכלנים הרבים מבית שיקגו לא סתם מתעלמים מנקודה אחת בסיסית בכלכלה( אפשר לטט יותר מ50 מחקרים שאימתו זאת) שאם שכר המינמום יעלה בהכרח כוח הקנייה יעלה. אם כוח הקנייה וצריכת השירותים תעלה מה הקשר לאבטלה או חוסר תעסוקה? ימכרו יותר וירויחו יותר אלו שמר מואב מגן עליהם!!! אז למה הם מתנגדים? מכיון שאז הם מפחדים יתחיל תהליך של חלוקת הכנסות שונה ממה שקיים ואז אולי אולי יהיה טיפה פחות הכנסות להון ולעשירים…. אולי…… ראוי להזכיר את הנרי פורד שבטוח לא היה בעל השקפה סוציאליסטית או קרוב לזה שבשיא המשבר בסוף שנות העשרים העניק הלוואות ומענקים לעובדיו כדי שיקנו מכוניות שלו….. כלומר העלה את כוח הקנייה של עובדיו כדי שיצרכו יותר ואז ירויח….. אהל בעלי ההון בישראל רוצים לאכול את העוגה שלמה בלי פירורים לאחרים: גם לא לשלם שכר מתחת לסביר, גם להעלות מחירים כל הזמן, גם לקבל סבסוד הון ונכסים מהמדינה וגם להתלונן……

  4. נתן שקרצ`י

    הוא רוצה שנתחרה במתפרות עם ה"יעילים" מסין, שם שוברים בכוח איגודים. הסווטשופים, שהיהודים והאיטלקים סבלו מהם בתחילת המאה ה-20 מניצול בארה"ב עברו לעולם השלישי, שם אפשר לנצל (בעיקר נשים, שיש להם תלויים- ילדים, הורים) חופשי. המפעל סגור, מוקף גדרות וחומות ושומרים חמושים. העובדות יושנות במעונות בתוך המפעל, ננעלות בתוך המפעל, ונדרשות לעמוד במכסות גבוהות. לעיתים אלו ילדים שעושים זאת. חלק גדול מהייצור נעשה בשיטה שהופכת חלק מהמדינה לאזור אקס טריטוריאלי, ללא מיסוי, ללא חוקי עבודה ואיכות סביבה. אזורי סחר חופשי קוראים להם. נעמי קליין עשתה עבודה מצויינת עליהם, בנו לוגו.

    אותנו מלמדים דרך הפרסומות לצרוך, קסטרו ופוקס, ומסתירים מאיתנו את תהליך הייצור הלא אנושי. את החיסכון מעלות הייצור מעבירים דרך איים עם דקלים ובנקים.

    את התהליך הזה, של המעבר של הייצור התעשייתי (בעיקר מתפרות, אבל לא רק) הועבר בצורה לא דמוקרטית, ואפשר לקרוא עליו בספרים של יורם גבאי ותמר בן יוסף.

    בתמורה קיבלת מובטלים פה בישראל, שהמעסיקים אוהבים, כי הם גורמים למובטלים לוותר על זכויות כי הם רוצים לשרוד, לקיים את משפחתם ועצמם.

    הפרופסור לא ניסה לחיות ולהתקיים על 3850 ש"ח, כרווק, וכבעל משפחה. הוא חי ממשכורת מהמגזר הציבורי באקדמיה (פה ובלונדון) ובטח גם במרכז שלם. הוא מנותק מהעובדים האלו.

    האם אפשר להעביר את עבודות המלצרות לחו"ל? השמירה? הניקיון? הסיעוד? כדאי שהוא יציץ בגרפים שמראים שרוב שוק העבודה כיום הוא בשירותים, ולא בתעשייה. ומה הוא חושב על 900000 עובדים שמרויחים עד 2000 ש"ח, לפי נתוני הלמ"ס. האם אפשר להתקיים מסכום כזה? ועוד הוא וחבריו רוצים לדחוף עוד אנשים לשוק העבודה- החרדים והערביים בעיקר, בהגיון של כלכלנים, מה יקרה לשוק עבודה של עבדות, כשתכניס אליו עוד מאות אלפי עובדים, ולא בתחומים שמשלמים עשרות אלפי שקלים, כי אלו אנשים בלי הרבה הכשרה ונסיון תעסוקתי? אם היצע העובדים יעלה, מה יקרה למי שכבר נמצא בתחתית של שוק העבודה? ולשכר שלהם?

    אני דווקא נגד העלאת שכר המינימום בחוק של עמיר פרץ. אני בעד שאלו שמרויחים את השכר הזה ייצאו לרחובות להשמיע את קולם בדיון הזה. זו תהיה דמוקרטיה אמיתית. יש לנו מה ללמוד מהאזרחים היוונים והאירנים בנושא הזה…

  5. איציק

    מעניין לראות את הנמקותיו של עומר מואב לטענות שאם אינני טועה, באו גם מירון זליכה- ד"ר עם התמחות במאקרו כלכלה -בדבר הצורך להגדיל את השוק הפנימי בארץ מה שהעלאת שכר מינימום לבטח תעשה. אנשים שהכנסתם תעלה, יוציאו את התוספת על קניות וכמו שכתב מישהו לפני, יגדילו את הצריכה והייצור. אולי כדאי שפרופסור מואב יתייחס לביקורת של דוחות OECD ולאיזה אחד בשם קיינס.

  6. דוד לחמיש

    איני כלכלן, אך מאחר ושאלת מה לדעתנו יקרה לנשים ערביות במתפרות אם שכר המינימום יועלה באופן ניכר, אני מרשה לעצמי לומר מה יקרה לדעתי.
    לדעתי הן תוכלנה לחיות את חייהם מעט יותר בכבוד, ועוצמת הניצול שאנו מאפשרים למעביד לנקוט כלפיה תקטן. נכון שכדי לאפשר את האפקט הזה יש צורך בצעדים נוספים ומערכתיים יותר, אך כמו שהעלאת שכר המינימום לא תביא לבדה לאפקט חיובי על רמת החיים של השכבות הנמוכות, כך היא לא מביאה לבדה לעליית אבטלה. כחלק ממדיניות כלכלית דורסנית והרואה בבני אדם מטבע עובר לסוחר, ייתכן והעלאת שכר המינימום יכולה להביא לעלייה באבטלה, אבל אני מסיק מכך שצריך לשנות את הנחות היסוד של השיטה ולא שצריך להשאיר את שכר המינימום נמוך.
    ובמאמר מוסגר, השימוש הפוליטי בערביות במתפרות כסימן השפלות והמסכנות לא ראוי בעיני.

  7. יובל

    מי אמר שתעסוקה מלאה בכל רמת שכר היא בכלל דבר רצוי, או אפילו לגיטימי? למשל, אם נבטל שכר המינימום, ואת כל רשת הרוחה הסוצילית, חזקה ש(אנ)נשים רבים ימצאו עבודה והאבטלה כמעט תעלם. אז מה?

    האשלה היא שאלה של איזון. וקשה להכחיש שברמה הנוכחית של שכר המינמום, מדובר בבזיון של ממש, ובשכר שאינו מכבד את בעליו.

  8. איתי

    איפה הם חיים, כותבי המחקר הזה שמצוטט בכתבה? המסקנות לא תקפות, לדעתי.

  9. רון גולדרינג

    השואת הכלכלה לפיסיקה צצה בכל עת שיש רצון להימנע מפעולה שהמצב החברתי מחייב. אלא שהפיסיקה שעליה מסתמכים הכלכלנים היא זו שהיתה ידועה עד מחצית המאה ה-19: פיסיקה ניוטונית, בלי תרמו -דינמיקה, בלי תהליכים בלתי לינאריים, בלי מצבים של העדר שיווי משקל, בלי תהליכים כאוטיים… פיסיקה, שהפיסיקאים יודעים כבר זמן רב שיש להגבילה לתחומים ספציפיים, שלגביהם ניתן להוכיח בזהירות את ישימותה. כלכלה, לעומת זאת, מתאפיינת בכל אותן תופעות: קיימת אי הפיכות, כמו בתרמודינמיקה. התהליכים אינם לינאריים, אין כמעט שיווי משקל, קיימים תהליכים כאוטייים… כל זאת מבלי שדנו בידע שנוצר בעשרות בשנים האחרונות בתורת המערכות (תורת המערכות החיות של ג`יימס גריר מילר), במבנים הדיסיפטיביים של איליה פריגוג`ין ועוד.
    הקוראים מוזמנים להשיכיל מספרו המצוין של Eric Beinhocker:
    The Origin of Wealth
    ולמצוא תיאור מפורט למה כלכלה איננה מה שאוהבים כלכלנים רבים לכנות פיסיקה (וגם הפיסיקה איננה כזאת).
    נחזור לשכר המינימום: נניח שבשכר המינימום המוצע יפוטרו עובדים מעסקים שאינם יכולים לעמוד בו. ניתן ליצור משרות חדשות, בשכר גבוה יותר, במימון ציבורי ועל בסיס כלכלי (תחשיבי תועלת עלות שיהיו מקובלים על כלכלני האוצר). אין זכות קיום כלכלית לעסקים המבוססים על שכר רעב – ומשרות המציעות שכר גבוה יותר ניתן ליצור על בסיס כלכלי.

    השאלה שיש להתרכז בה היא: כיצד ניתן להציע פרנסה לעובדים ששכרם אינו מאפשר זאת?

    טיעונים המתבססים על "פיסיקה" יש לדחות, כל עוד אין קשר בין אותה "פיסיקה" לכלכלה האמיתית שאותה היא מתימרת לייצג.
    נאני מציע לקרוא עוד בבלוג שלי:
    http://systemsnresources.blogspot.com/

  10. נחמן

    כמו שרוב המגיבים מציינים – כשפרופסור עומר מואב מתייחס ל"שוק העבודה בישראל" הוא מפסיק להתייחס לישראלים, למדינה, למה המדינה צריכה לשאוף ולמה האזרחים צריכים לשאוף. שוק העבודה הוא אמצעי, לא מטרה! שוק העבודה הוא דרך מקובלת לדאוג לכך שלאזרחי המדינה יהיה מספיק כסף על מנת לממן את השירותים והזכויות שמגיעים להם. התפקיד של רשויות השלטון הוא לגבות כסף מהאזרחים ולספק בעזרת הכסף הזה את השירותים הקבועים בחוק. ברגע שעובד משולב בשוק העבודה אך נשאר עני (על פי הגדרת המדינה עצמה!) שוק העבודה מפסיק למלא את תפקידו ולכן אינו רלוונטי יותר. כל שנה דוח העוני מראה אחוז גבוה יותר של משפחות עם מפרנס אחד או אפילו שניים מתוך כלל העניים. עבור משפחות אלה ועבור המדינה, שילובן בשוק העבודה לא השיג את המטרה הנדרשת.

  11. סמולן

    מתגלה תמונה די הפוכה. יכול להיות שעומר מואב הוא "ימין כלכלי" אידיאולוגי בבית ובין החברה, אבל הראיון איכשהו עוסק רק בשאלה איך משיגים תוצאות חברתיות.

    1. הוא מדבר על שני תסריטים אפשריים כתוצאה מהעלאת שכר המינימום. בראשון תהיה רק עליה מתונה באבטלה, ו"נצא נשכרים" בשני יהיה בלגן, האבטלה תהיה גבוהה, הפערים הכלכליים והחברתיים רק יגברו.

    2. אין לו מושג מה מבין שני התסריטים יתרחש בפועל, כי כלכלה היא בעייתית, כי אי אפשר לעשות ניסוי מבוקר, וכן הלאה. בדיוק מה שנהוג לתאר כאן בכל פוסט שהמילה "כלכלה" מופיעה בו.

    3. ההמלצה שלו לקובעי מדיניות היא לעבוד באופן הדרגתי ומבוקר ומודע להשלכות, פחות או יותר מה שנהוג לעשות במערכות לא ליניאריות, שלא לומר על סף הכאוס או בתוכו. להעלאת שכר יהיו גם השפעות של כלכלה אפורה, תשלום במזומן, הפעלת חברות כ"א.

    4. ביקורת על דיון היסטרי, מתייחסת גם לשרגא ברוש וגם לניאו-מרכסיסטים (נניח, הוא קורא להם "פופוליסטים" בצורה לא מאד ברורה).

    מה שמתרחש בפוסט הוא קריאה לא מדויקת של מה שצריך להיות דיון כמותי, והפיכה שלו לדיון אידיאולוגי ואיכותי. נראה שכל המרכיבים לדיון כמותי קיימים אצל מואב, ולמעשה גם בדו"ח המצוטט, שנאמר בו שהעלאה של שכר מינימום מעל רמה מסוימת תוביל לאבטלה באופן די ודאי. הרי לא מדובר על הכפלת שכר המינימום, ובדיוק מהסיבות האלו, שמואב קורא להן "חוקי הכלכלה".

    הקריאה הכי סבירה של הראיון היא שמואב אומר שבתסריט השני, המשק יתנהג כמו שתיאוריות בסיסיות של כלכלת מאקרו חוזות לנוכח הגדלה משמעותית של שכר המינימום. זה לא יותר מאמצעי להמחשה של מה שעשוי להתרחש בתסריט השני. כל הראיון כולל התייחסות מאד זהירה למודלים כלכליים, וסיוג של ה"אלף-בית" הכלכלי. לכל היותר, ובעיקר בגלל התגובה של מואב כאן למעלה, אפשר להניח שהוא מייחס לאפשרות השניה הסתברות גבוהה במיוחד, או לפחות תוחלת גבוהה לנזק. סוג של משחק באש. ולכן הוא מציע העלאה מבוקרת של שכר המינימום. השאלה היחידה שצריכה להדון היא מה בעצם יבקר את ההצעה. ההפעלה של ביקורת האידיאולוגיה נראית במקרה הזה אוטומטית ולא רלוונטית.

  12. מיכה רחמן

    פרופ` מואב מייצג את הימין הכלכלי משום שאיננו מתייחס להקשר הכולל של הכלכלה, ולנקודת המבט ממנה מנתחים את האירועים הכלכליים (או בקיצור לפוליטיקה). . במדינות בהן קיים שכר גבוה גם ללא שכר מינימום (כמו בשבדיה כך נדמה לי), עדיין הכלכלה ממשיכה לעבוד במרץ רב. בעלי ההון ממשיכים לתת עבודה לפועלים המיצרים עבורם את הרווח. ההבדל הוא שהם מתחלקים יותר ברווחים עם העובדים. למה? כי האיגודים המקצועיים והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית החליטו שככה נכון לכלכלה. מה פירוש נכון ל"כלכלה" הפירוש שלהם הוא, מה שטוב לשכירים (…וגם לבעלי ההון). במילים אחרות הכלכלה עליה המדבר פרופ` מואב, הכלכלה הישראלית, היא כלכלה של שוק חופשי כאילו. בפועל שוק הנשלט על ידי תכתיבי המדיניות הניאו- ליבראלית של האוצר (למשל, על ידי הימנעות עיקבית ושיטתית לקיים שוק עבודה אקטיבי של ממש כמו במדינות סקנידינביה). בעלי ההון ימשיכו לייצר ולהעסיק גם אם יעלו את השכר כולו ואת שכר המינמוום, אם אלה יהיו תכתיבי המדינה. ההון לא יברח החוצה, כפי שמפחידים אותנו. המדינה יכולה להתערב בשוק העבודה על ידי הכשרת העובדות הערביות לעבודות בשכר גבוה יותר, גם אם ההכשרה הזו תדרוש שנתיים של לימודים. המדינה יכולה לשלם לעובדות האלה, דמי אבטלה במשך שנתיים בתקופת האכשרה. אז איפה כאן השוק החופשי? בסך הכל השאלה היא האם ההקשר הפוליטי הוא של עזיבת מובטל לנפשו, עובד לא מוגן, שאפשר לפטרו בכל פעם שהשכר שהוא מקבל לא מתאים לגובה הרווח ששבעל ההון יכול להרשות לעצמו (בגלל שהפעול לא מאורגן), או שוק עבודה בו איגודי העובדים במו"מ מרכזי קובעים, מכתיבים את "שכר המינמום" (בפועל, אפילו ללא חוק מדינה), והמעסיקם מסכימים (או אולי נאלצים להסכים). מה שנקרא קופרורטיזם. במדינות כאלה השכר הגבוה נלקח כנתון קבוע מראש בדיוק כמו חומרי הגלם היקרים. בקיצור במודלים של פרופ` מואב הפוליטיקה לא קיימת. האם חברה קאפיטאליסטית, עם רמת קופורטיזם גבוה היא שוק חופשי? או רק המודל הליבראלי הוא שוק חופשי? שוק העבודה נקבע על ידי הפוליטיקה השלטת במדינה בה מדובר. מי שבוחר מראש במודל הליבראלי כדגם יחיד הוא זה שרוצה להמשיך ולקיימו במדינת ישראל. וכמובן שכלכלן כזה מדבר בשם המדע (בספרם של ממן ורוזנהק: "בנק ישראל:כלכלה פוליטית בעידן ניאו ליבראלי", הם מראים יפה איך בכל פעם שבנק ישראל רוצה להשליט את המדיניות הכלכלית הניאו ליבראלית שלו,
    הוא מגייס נימוקים בשם מדע הכלכלה, ובמיוחד בשם מדענים מחוץ לארץ. זה לא ניאו -ליבראליזם זוהי פשוט הכלכלה).

  13. רון גולדרינג

    אני מסכים לקריאתו של פרופ` מואב לזהירות בניסויים בכלכלה. לכן אני מציע ניסוי מחשבתי שאיננו גורם נזק כלכלי.
    נניח שנצליח להוריד את שכר המינימום ל-1000 ש"ח לחודש.
    יקומו אלפי עסקים חדשים שיוכלו להתקיים על שכר כזה. האבטלה תרד.
    ונניח, שנקיים כעת ריאיון עם פרופ` מואב ונשאל, מה דעתו על העלאת שכר המינימום לרמתו הנוכחית. האם דבריו יהיו שונים? ואם כן – במה? היכן עובר הגבול בין ההנמקות המובאות בריאיון להנמקות אפשריות אחרות? האם הזהירות משמעה שאסור לעשות אף פעם שום דבר?

    ההנחה המובלעת בדברי פרופ` מואב היא, שהממשלה והכנסת יכולות להתערב רק בחוקי המשחק, ומקומות עבודה הם משהו שמותר רק ל-"שוק החופשי" ליצור. האם גם ביטחון אמור ה-"שוק החופשי" לספק?

    ה-"שוק החופשי" (ולא נדון כאן במשמעות ה-"חופש" הזה וקיומו) אינו הגורם היחיד בשטח. קיימת גם הממשלה, שנבחרה כדי לטפל בבעיות האוכלוסיה ולקדם פתרונות. אין שום סיבה שלא לדון בפתרונות אפשריים שבמסגרתם הממשלה יוצרת עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים בשכר ראוי, וקולטת בהם גם את המובטלים החדשים שפוטרו בשל עליית שכר המינימום.

    ואשר לאורים ותומים החדשים (OECD) – מותר להטיל ספק בתבונה האלוהית המגולמת במנהיגות הכלכלית של מדינות אלה לאור משברי הטריליונים בארה"ב ובאירופה. עניין פרנסתם של מאות אלפים חשוב מכדי שנסתפק בנימוקים של סטטיסטיקות OECD ובחשיבה שאיננה חורגת מהצמדות לפרדיגמת השוק החופשי כאפשרות יחידה.

  14. משה

    ראשית, מואב מאד זהיר בראיון וגם מסייג מאד את הידע שיש לו ככלכלן (הרבה יותר מכפי שכותב הפוסט מוכן לסייג את עמדותיו שלו). הפוסט נראה כתגובה פבלובית לפסקה הראשונה של הראיון.

    שנית, המחקרים שמצוטטים בפוסט דוקא מצביעים ברובם הגדול על קשר שלילי בין שכר מינימום ותעסוקה — בדיוק כפי שמואב טוען.

  15. מאיר בוזגלו

    תודה יוסי על מאמר חשוב בנושא חשוב,
    לא ברורה לי כל כך האידאולוגיה שמיוחסת לעומר. נראה שיש כאן פשוט טעות, אולי חוסר רגישות לצרכים של עניים, אבל מה בדיוק האידאולוגיה כאן?
    אם לבנות על שנאמר כאן אז הויכוח אם ישנו הוא בחלקו הגדול כלכלי, אבל לא אידאולוגיה אחת לשניה.

  16. שור

    לפי מדע הכלכלה העלאת מחיר מביאה לירידה בביקוש (בדרך כלל),
    כלומר – העלאת שכר המינימום תביא לירידה בביקוש לעובדים בשכר נמוך.
    לפי המוסר של רובנו, לא ראוי שאדם יתכר מתחת לסף מסויים, גם אם זה אומר שהביקוש לעובדים יקטן והאבטלה תגדל.

    החוכמה היא למצוא את נקודת האיזון לגובה שכר המינימום. בבריטניה לדוגמא יש שכר מינימום ענפי המתעדכן תכופות.
    בישראל שכר המינימום הוא 47.5% מהשכר הממוצע, זו רמה סבירה. העלאתה תביא לעליית שכר גם בדירוגים מעליה שכן יש קשר בין רמות השכר השונות.
    אבל ההצמדהבשיעור של 47.5% צריכה להיות לשכר הכולל את כל המרכיבים, וכן העדכון צריך להיות כמה פעמים בשנה ולא פעם בשנה.

    הדרך הנכונה להעלות שכר בישראל היא על-ידי הגדלת הפיריון ומניעת עבודה של עבודים זרים בשכר נמוך. העלאת הפיריון נעשית ע"י רפורמות להגברת התחרויות. אין פלא שמדינות סקנדינביה (בהן השכר הוא מאוד גבוה, וגם שיויוני חסית) מובילות במדד התחרותיות העולמי.

    שור

  17. מגיב

    ניתן לפשט זאת כך:

    העלאה של A (שכר מינימום) נדרשת והכרחית ותגרום בוודאות לשיפור אצל מאות אלפי מקבלי שכר המינימום.

    הנחה:
    עלייה של A גורמת בעקיפין לעלייה של B ( אבטלה), כאשר לגבי רמת העלייה( מתונה/ניכרת) לא קיימת וודאות.

    או במילים אחרות . וכפי שמסכם זאת פרופ` מואב :

    אם תתקבל הצעתו של ח"כ עמיר פרץ ושכר המינימום יעלה מ-3,850 שקל ל-4,600 שקל, צופה מואב שני תרחישים אפשריים: עלייה מתונה בלבד ברמת האבטלה, או גידול ניכר. "בתרחיש הראשון יצאנו נשכרים", הוא אומר. "ואולם בתרחיש השני מצבם של מקבלי השכר הגבוה יותר ישתפר, בעוד שמצבם של אחרים שייהפכו למובטלים יורע…
    ואם זהו יחס הסיכוי סיכון ומידת הוודאות שלהם. אזי , למה לא להעלות את שכר המינימום? . ( ולהיערך לתרחיש של טיפול במובטלים שיתווספו ).

    ומה פופוליסטי בדרישה הסבירה והקיימת (שנים) להעלות את שכר המינימום?

    ויוסי כן חושף את שיקוליו של פרופ` מואב :

    אם למרות כל זאת פרופ` מואב ממליץ שלא להעלות את שכר המינימום אפילו לא בהדרגתיות כפי שמתברר מהסייפא של דבריו ואף תוקף את "רציונל העיתוי" – ותקיפה של עיתוי אינה פופוליסטית ?-"אירופה..משבר" וכו` . זה לא ה"משבר" שהתגאו לאחרונה אנשי האוצר שישראל "צלחה" אותו? ועיתוי הדרישה להעלאת שכר המינימום, לא קיים כבר שנים? ומתי יהיה העיתוי הנכון?.
    מאיר. פרופ` מואב אפילו לא התאמץ להסתיר שיקולים אידיאולוגיים

  18. israel

    בשם אלוהים הרחמן
    קיומה של הישות הציונית בלב הערבי והמוסלמי הוא כשלעצמו מוזר
    כי הישות הציונית אינו משותף עם העולם הערבי, דבר אשר מאפיינים כגון דת, מנהגים
    מסורות הלשון. קיומה של ישראל בתוך העולם הערבי היא טעות גדולה, ועל המתח המתמיד
    במזרח התיכון. מופיע גם להיכנס חפצים זרים בתוך הגוף האנושי מתחיל
    חום הגוף, מתח ועייפות, על מנת להבטיח כי עד עב"מ ים.
    לכל המדינות הערביות והאסלאמיות להקים משרד הביטחון ואף אחד משותף לכל המדינות ואת הגירוש של יהודים
    מן המזרח התיכון. זוהי האפשרות הטובה ביותר עבור יהודים וערבים אחד כי Bjrdasiraiil בתוך העולם הערבי
    האם לא לשאר העולם הערבי לא יהיה נכון לעולם לא יהיה נכון לעם היהודי אף פעם לא ארגיש את יציבות ונוחות רק אם
    יצא פלסטין, כל פלסטין ברכות לכל