בעד מדיניות חברתית כוללת

איציק ספורטא

אחת התופעות החוזרות על עצמן במדינת ישראל הינה הויכוחים החוזרים ונשנים כמעט בכל נושא שנשמעים כמו אותו ויכוח לפני 30 שנה עשרים שנה ואתמול בבוקר. איני רוצה לכתוב על הדיונים בנושא השטחים כי זה כבר ממש משעמם, אבל כך הוא גם בנושאים חברתיים וכלכליים. ראו לדוגמה שכר המינימום.

אני מוצא את עצמי קורא את הדברים וחושב האם לא קרה כלום מאז הדיון האחרון בנושא, האם ללא עלה העוני של ילדים ב-60%? האם לא הוכפל מספרם של העובדים העניים? אכן גדל והוכפל, אבל עדיין אנו ממשיכים לדוש במי האפסיים של אותו ויכוח. חלק מהנפשות הפועלות משנות לעיתים את דעתן, כמו נשיא לשכות המסחר ששמעתי אותו בהרצאה בכנס של האגודה הישראלית של יחסי עבודה בחיפה טוען את כל הטענות האפשריות בעד העלאת שכר המינימום כמו האורקל מ"הארץ: שטרסלר, אבל האוצר תמיד יתנגד ובנק ישראל יזהיר וראש הממשלה יחזיק יחרה אחריהם.

הבעיה המרכזית אינה רק בדיון החוזר על עצמו אלא על כך שהדיון תמיד מתמקד בפרט כזה או אחר במדיניות החברתית כאשר התמונה הכוללת נעלמת כי אנו עסוקים בויכוח על שכר מינימום או שכר בכירים או תוספת של סכום כזה או אחר לתוכנית מסוימת. תמיד מדובר בסכומים שביחס לתקציב הם פעוטים.

אז הנה התמונה, ולא בפעם הראשונה, תקציב ההוצאות האזרחיות בישראל ביחס לתוצר הוא הנמוך ביותר בין מדינות ה-OECD. ההוצאות הרווחה בישראל נמוכות בחמישה אחוז מהממוצע של אותן מדינות ונמוך ב-13% מהמדינות שמשקיעות הרבה 15.8% לעומת 29%). אז מה אומרים לנו האחוזים הללו 5% במונחי תוצר הם בערך 35 מיליארד שקל, יותר מתקציב החינוך השנתי בישראל. אילו היינו רוצים להיות אור לאחרים היינו צריכים להשקיע עוד בסביבות מאה מיליארד שקל. התבוננות בהוצאות הנוגעות לתוכניות בשוק העבודה כולל דמי אבטלה אילו היינו רוצים להיות כמו הולנד היינו צריכים להשקיע 14 מיליארד שקל נוספים פי חמש מההשקעה הנוכחית. כן, מדובר בסכומים שאף אחד בכלל לא מנסה לדרוש, כי אנחנו ממשיכים לנהל את הויכוחים העקרים בבועה שלנו.

כל זה מבהיר שרק תמונת עולם שלמה ומשמעותית שבה מדינת ישראל תבחר באופציה שננקטת על ידי חלק ממדינות צפון אירופה וסקנדינביה שבה הוצאות הממשלה גדולות יחסית, המיסים גבוהים יחסית ומשאבים רבים מושקעים בחברה. שבה מדדי ההצלחה אינם מדדים כלכליים אלא חברתיים כמו עוני, ואי שוויון, תיתן משמעות רחבה לויכוחים החוזרים בנושאים הספציפיים. כן והעלאת שכר מינימום, הגבלת שכר הבכירים ומס ירושה צריכים להיות חלק מהתוכניות הללו, כמו גם חיזוק ממשי של החלק המאורגן של העובדים.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דב בינדר

    תנאי העובדים בארצות סקנדינביה הם בין הטובים בעולם אבל המיסים שם גבוהים מאוד,כדאי לאמץ חלק גדול מזה אבל צריך להתחשב בעובדה שהוצאות הבטחון של ישראל הן בין הגבוהות בעולם,לכן צריך להעלות את שכר המינימום לרמה כזאת שניתן יהיה לפרנס ממנו משפחה ברמה פחות או יותר סבירה,מצד שני צריך גם לזכור ששכר המינימום אמור להיות שכרו של עובד בלתי מקצועי מתחיל כלומר לא ניתן להגדיר עובד לצמיתות כעובד בשכר מינימום ומסגר או מכונאי או נהג אוטובום או משאית כבדה מקצועי הם לא עובדי שכר מינימום אלא בעלי מקצוע ששכרם אמור להיות הרבה יותר גבוה.פנסיה אמורה להיות חובה וכל מעביד אמור לשלם על כל עובד וגם לנכות משכרו עבור קרן פנסיה מיומו הראשון במקום עבודתו כך שלא יהיה כדאי למעביד לפטר את העובד לאחר תקופת מה כדי לחסוך בכך את הניכויים והתשלומים עבורו וזה יתן בטחון תעסוקתי לרוב העובדים בישראל.צריך גם לזכור ששכר יותר גבוה זה כח קניה יותר גבוה מה שנותן יותר מקומות עבודה ליותר עובדים כי מי שמרויח יותר גם צורך יותר והצריכה הזאת מספקת יותר עבודה לעובדי יותר מקומות שגם הם ירויחו יצרכו וגם ישלמו מיסים.צריך גם לבטל את תקרת הביטוח הלאומי כך שמי שמרויח באמת הרבה גם ישלם הרבה.ואת תנאי העובדים לקבוע קודם כל באמצעות חוקי מדינה ולא להשאירם להסכמים כי לא ניתן להכניס כל עובד למסגרת הסכמים דרך ההסתדרות או איגוד אחר,איך תכניס הסכם קיבוצי למוסך קטן עם חמישה עובדים או מסגריה או נגריה המעסיקה שלושה עובדים?למקומות כאלו ההסתדרות לא תיכנס ולהם צריך לדאוג ע"י חוקי מדינה.גם את המס השולי צריך להעלות כדי שמי שבאמת עשיר גם ישלם בהתאם לכך.וכן גם להנהיג מס ירושה אבל רק מעל סכומים גבוהים במיוחד או רכוש יקר במיוחד כדי לא להכביד על יורשיו של עובד ששילם שנים משכנתא ורוצה להוריש את ביתו לילדיו,אבל בעל מפעל גדול ששווה הרבה מאוד כסף אין רע בכך שיורשיו ישלמו מס ירושה.

  2. יעקובי

    תופעת העובדים הזרים זו המכה החמורה ביותר שניחתה על העובדים הישראלים ברמות הנמוכות של סולם התעסוקה, וסיבה מספר אחת להרחבת הפער החברתי בישראל:
    העובדים הזרים מחלישים כוחם של העובדים הישראלים מבחינת שכר ותנאי העסקה, ויוצרים חוסר אונים ותרבות של אבטלה מאונס בקרב עובדים ישראלים ברמות הנמוכות בסולם התעסוקה. כך למשל לגבי עובדי נקיון, עוזרות בית, סדרני סחורה, מטפלות ועוד.
    אני מכיר שני עובדים תושבי שכונת התקוה, שפוטרו באחרונה על-ידי רשת מרכולים שבה עבדו, ובמקומם הכניסו שני זרים, המשתכרים הרבה פחות מהישראלים.
    סיפרה לי עובדת משק בית כי פוטרה על-ידי מעבידתה מצפון ת"א, שהעדיפה עובדת זרה בשכר נמוך משמעותית.
    לא סתם הולך ומתרחב הפער החברתי בישראל, ואנשים עובדים (לא מובטלים) נמצאים מתחת לקו העוני.
    היכן ה"שמאל" כביכול? ה"שמאל" בישראל תומך בעובדים הזרים כי הוא שונא את החלשים והעניים בישראל.
    וההסתדרות, היא בכלל קיימת? מוסד עלוב, הרבה יותר משהיה בימי ישראל קיסר וירוחם משל.
    אבל מדוע הכותב הנכבד לא יוצא נגד תופעת העובדים הזרים? האם כי גם הוא שמאלן?

  3. translated by Philip Pye M.A.

    Preface 9

    PART I. DISTRIBUTION
    Introduction 27
    1. Aim and Method 35
    2. The Right to the Whole Proceeds of Labour 36
    3. Reduction of the Proceeds of Labour through Rent on Land 40
    4. Influence of transport costs on Rent and Wages 44
    5. Influence of social conditions on Rent and Wages 49
    6. More precise definition of freeland 52
    7. Freeland of the third class 53
    8. Influence of freeland of the third class on Rent and Wages 55
    9. Influence of technical improvements on Rent and Wages 57
    10. Influence of scientific discoveries on Rent and Wages 60
    11. Legislative interference with Rent and Wages 61
    12. Protective-Duties, Rent and Wages 65
    13. The entire wage-scale is based on the Labour-Proceeed of the cultivators of freeland 71
    14. Influence of capital-interest on Rent and Wages 74
    15. Summary of results attained so far 77
    16. Rent of raw materials and building sites and its relation to the general Law of Wages 78
    17. First general outline of the Law of Wages 83

    PART II. FREELAND
    1. Meaning of the word Free-Land 89
    2. Free-Land finance 90
    3. Free-Land in practice 94
    4. Effects of Nationalisation of the Land 110
    5. The case for Nationalisation of the Land 118
    6. What Free-Land cannot do 132

    PART III. MONEY AS IT IS
    Introduction 137
    1. How the nature of money is revealed 141
    2. The indispensability of money and the indifference of the public to the money-material 146
    3. So-called "Value" 150
    4. Why money can be made of paper 157
    5. The safety and covering of paper-money 179
    6. What should the price of money be? 191
    7. How the price of money can be measured with precision 193
    8. What determines the price of paper-money ? 203
    9. Influences to which Demand and Supply are subject 208
    10. The supply of money 216
    11. The laws of circulation of the present form of money 223
    12. Economic Crises and the conditions necessary to prevent them 242
    13. Reform of the Note-Issue 244
    14. Criterion of the quality of money 255
    15. Why the crude Quantity Theory fails when applied to money 259

    PART IV. FREE-MONEY, OR MONEY AS IT SHOULD BE
    Introduction 265
    1. Free-Money 266
    2. How the State puts Free-Money in circulation 276
    3. How Free-Money is managed 278
    4. The laws of circulation of Free-Money 279
    5. How Free-Money will be judged
    A. The Shopkeeper 285
    B. The Cashier 289
    C. The Exporter 292
    D. The Manufacturer 296
    E. The Usurer 300
    F. The Speculator 303
    G. The Saver 307
    H. The Co-operator 311
    I. The Creditor 314
    J. The Debtor 316
    K. The Unemployment Insurance Office 319
    L. The Disciple of Proudhon 324
    M. The Theorist on Interest 328
    N. The Theorist on Economic Crises 336
    O. The Theorist on Wages 346
    6. The International Exchanges
    1. Mechanism of the exchanges 349
    2. Stabilisation of the exchanges: Theory 357
    3. Stabilisation of the exchanges: Practice 359

    PART V. THE FREE-MONEY THEORY OF INTEREST
    1. A story of Robinson Crusoe 365
    2. Basic Interest 371
    3. Transfer of Basic Interest to the wares 387
    4. Transfer of Basic Interest to so-called real capital 389
    5. Completion of the Free-Money theory of interest 393
    6. Former attempts at explaining Capital-Interest 420
    7. The components of gross interest 431
    8. Pure Capital-Interest a fixed magnitude 436

    Appendix

    LIST OF WRITINGS BY SILVIO GESELL 443
    METHODS OF APPLYING THE PRINCIPLE OF FREE-MONEY 445
    PUBLISHED REFERENCES TO GESELLS THEORY 448

    http://www.appropriate-economics.org/ebooks/neo/neo2.htm

  4. דוד רומנו

    קצר ולענין אולם לוקה בחסר. הסטטיסטיקה וההשוואה למדינות OECD תשתנה לחלוטין אם נצליח לצרף למעגל העבודה את אותם המיגזרים שאינם יצרניים ומספרם הולך וגדל.

  5. שגית

    באמת בימים רוחשים אלו חשוב לקחת צעד אחורה ולראות את התמונה הכוללת… אף מגובה בנתונים.

  6. סתם אחד

    אי אפשר להפריד אותה מההוצאה האזרחית! מיליארדי שקלים משולמים כמשכורות, זה מפרנס הרבה מאוד משפחות, חלקן עם השכלה נמוכה יחסית, ועוד הרבה מאוד אנשים במעגלים הרחבים יותר (שירותים לצבא, אספקת מזון, וכו`). ועוד לא הגענו לאפקט המוביליות החברתית של הצבא. ממש לא בטוח שאם תקח את הכסף הזה ותפנה אותו למטרות "חברתיות" התועלת תגבר על הנזק.

  7. מאור מלחי

    השיח יכול להיות קפוא בגלל חוסר תקשורת, חוסר יכולת אינטלקטואלית, חוסר בנתונים אמינים או חוסר רצון.
    אני נוטה לצדד באפשרות האחרונה- לאף גוף חזק אין רצון אמיתי לשנות את המצב.
    ההסתדרות חלשה מכדי להיאבק בשם כלל העובדים ו/או העניים
    השמאל וויתר על העניים כי יש מיתוס מימי ממשלת רבין השניה שהם יצביעו ימין גם אם ממשלת שמאל עוזרת להם.
    המעסיקים, קדימה והליכוד חולקים את תפיסת העולם הליברלית לפיה העניים בעצם לא רוצים לעבוד, כך שהפיתרון הוא תוכנית ויסקוניסין. סה"כ זו התפיסה השלטת, וגופים אלו מרוצים מהמצב.

    כך שסיכוי לשינוי יכול לבוא או ממפלגות סקטוריאליות (ש"ס, ישראל ביתנו) שידאגו לציבור לשהם, או ממשהו שיוציא את הציבור העני מהכיס של הליכוד.

  8. משה לופיאנסקי

    לך אל נורבגיה,עצל, למד דרכיה וחכם !

  9. מ

    אני חושב שהסיבה לכל שהדיון אינו כוללני היא שדיון כזה הוא תובעני ומאתגר יותר ממה שנהוג אצלינו.
    אני חושב שבזמן האחרון היו רק שתי דוגמאות בעולם לניהול דיון כלכלי כוללני:
    הדוגמא הראשונה היא תאילנד, שם נראה שהדיון לא הניב עד עתה תוצאות (ואני מקווה שהתמונה תתהפך);
    הדוגמא השניה היא יון, שם נראה שיש תוצאות חלקיות ואני מקווה שההישגים שם יתבססו ויורחבו.

    אני רוצה גם לתקן את מאור מלחי: אין שום צורך "להוציא את הציבור העני מהכיס של הליכוד". הרבה יותר חשוב להוציא את מפלגות השמאל מהכיס של בעלי ההון.

  10. מיכה רחמן

    ההערה הזו היא ליעקובי, ולרבים אחרים שטוענים ששכרם הנמוך ותנאי עבודתם הקשים של העובדים הישראלים הם בגלל העובדים הזרים. העובדים הזרים או אולי עדיף "מהגרי העבודה", אינם הסיבה לשכר נמוך וניצול של עובדים ישראלים. א) אילו היו קובעים שכר מינמום גבוה, ונותנים זכויות לעובדים על פי החוק גם למהגרי העבודה, וגם לישראלים, לא הייתה נוצרת התחרות בין מהגרי עובדה לישראלים. שכרם של העובדים בעבודות הלא מקצועיות צריך להיות מוגן, ובדיוק לזה נועדו חוק שכר מינמום, והחוקים להגנת זכויות העובד, שקיימים אבל לא נאכפים. ב) עבודת מהגרי העבודה היא חלק מהכלכלה הגלובאלית הטיעון שאפשר להחליף את מהגרי העבודה בישראלים, או שמהגרי העבודה "תופסים את מקומם" של הישראלים פשוט איננו נכון. יש עבודה לכולם. נחוץ רק וויסות נכון, מעורבות נכונה של המדינה, בשוק העבודה, צריך כאמור, להתחיל מהעלאת שכר העבודה במקצועות כמו חקלאות ואבטחה, כדי למשוך ישראלים, ובמקום שלא ירצו ישראלים לעבוד לתת מכסות למהגרי עבודה בכמות הנכונה, ולא לפי אינטרסים של חברות כוח אדם. בקיצור: השוואת תנאי העבודה של ישראלים ומהגרי עבודה, העלאת שכר מינמום לשכר הוגן לכולם (ואכיפת שכר המינמום הזה), ורגולציה נכונה של המדינה יאפשרו למהגרים ולישרארלים לעבוד בכבוד זה לצד זה . (ובשביל זה צריך להתארגן!!! בארגון עובדים!!!)

  11. מאור מלחי

    כשאני חושב על "דיון כוללני" איני מתכוון לדיון אקדמי אינלקטואלי סביב עובדות ומספרים, אלא לשינוי מהותי בדעת הקהל. בהיעדר ניסוח טוב יותר- הכרה שככה אי אפשר/ לא כדאי להמשיך. הרי ב-30 השנה בהם הדיון החברתי תקוע ונסוג, אותה דעת קהל ישראלית "שאינה בשלה לניתוח תובעתני ומאתגר" אימצה את הניו-אייג`, הכירה בפיתרון שתי המדינות לשני עמים, נתנה מקום גדול בהרבה לסרבנות ולהשתמטות, התקרבה ליהדות,הכירה בזכויות ההומואים, התמכרה למוזיקה מזרחית וכו`. מובן שאני מקצין- אבל למה לא היה שינוי כזה בתחום החברתי?!
    אשמח לשמוע למה אתה מתכוון בהקשר של יון ותאילנד.

  12. שור

    בשנות ה-80 שיעור ההוצאה בישראל היה מאוד גבוה, יותר גבוה מזה של מדינות סקנדינביה. נטל המס גם הוא היה יותר גבוה מזה של מדינות אירופה, כולל סקנדינביה.
    לעומת זאת, רמת החיים בישראל היתה נמוכה משמעותית מהם, הפער החברתי בוה יותר, ןהשירותים החברתיים הציבורים ברומה ברמה נמוכה יותר.
    לכן לא חשובה רק התשומה הממשלתית, אלא גם התפוקה.
    בשבדיה לדוגמא, רוב שירותי הממשלה לא נעשים דרך משרדי ממשלה אלא דרך סוכנויות שהן יותר עצמאיות ופועלות באופן גמיש..

    שור