חלאס לסחר בכוח העבודה

רותי לביא

הפטנט הזה, של סחר בכוח עבודה – חברות כוח אדם וקבלני שירותים – הופך יותר ויותר לגורם משמעותי בשוק העבודה. נכון, הוא אינו חדש. התרגלנו כבר מזמן לפועלים ולפועלות הערבים שהובאו לבניין ולחקלאות על ידי "קבלנים". כבר לפני שנים התרגלנו למראה הפועלים היושבים ומחכים שיבחרו בהם לעבודה זמנית. כל יום מחדש. אך לא רק הם. התימנים, למשל. מישהו זוכר את המנקות התימניות שהיו מגיעות לקולנוע אורדע ברמת גן, יושבות ומחכות שמישהי תבחר להעסיקן באותו יום? ואת אותן שישבו בפתח תקווה כדי להיבחר לעבודה יומית בפרדסים? סיפרה לי חברה איך נענשו אותן נשים אם העזו לאכול תפוז מן העץ, וכיצד אמה, בסיימה יום-יום את עבודת הניקיון, היתה עומדת בדלת ומרימה את החצאית כדי שתוכל מעבידתה, האשכנזייה, לבדוק אם לא גנבה משהו והחביאה בתחתוניה. כמו שאמרה אותה חברה, "מה לעשות, בחיים האלה צריך לאכול וכל אחת צריכה פרנסה".

צמיחתם ופריחתם של הסוחרים בכוח העבודה של העובדים אזרחי ישראל, ושל הסוחרים בכוח העבודה של מהגרי העבודה (הגובים מהם הון עתק על עצם הבאתם והשגת היתרי העבודה) נשענת על אמירה זו. כי בחיים האלה, כל אחת ואחד צריכים פרנסה. כי לאכול – כולם צריכים. העבדות הצומחת היום אינה נשענת על רק צבע עור ומעמד, אלא על הצורך בפרנסה ועל הקושי הגובר והולך כתוצאה ממדיניותה של ממשלת ישראל למצוא פרנסה זו. צבע העור, המוצא והמעמד הכלכלי – יש להם כמובן חלק נרחב במאפייני מי שהצורך האקוטי שלהם בפרנסה הופכם לתלויים בסוחרי עבדות אלה. סוחרי העבדים הם גם מייצרי העבדות החדשה הזו. כניסתם כמתווכים בין העובד למעסיק יוצרת קושי רב יותר במציאת פרנסה. קושי זה מאפשר להם להעביד אנשים בתנאים בלתי אפשריים, ובמשכורת שכמעט ואינה מאפשרת פרנסה. משכורת, שחלקה מועבר אליהם כדמי התיווך. הוא מאפשר להם להחזיק אנשים ללא בטחון תעסוקתי, ללא עתיד ופרנסה מובטחת. בכך הם מחזקים את כבלי אותם עובדים ועובדות. יותר מכך, הם יוצרים גם שוק שבו אפשר להרע גם את תנאי מי שמועסקים בהעסקה ישירה.

בתקופה האחרונה אנו עדים למאבקים שונים של מי שנתונים תחת כבלי עבדות אלה. מאבקים להעסקה ישירה – השתייכות לכלל עובדי מפעל או מעסיק; מאבקים על הזכות להתארגן; המאבק נגד גירוש מהגרי העבודה המשמש ככלי להעשרה בלתי פוסקת של המתווכים ועוד. רבים מאתנו גם השתתפו בחלק ממאבקים אלה אך אין זה מספיק.

שוק העבודה מובנה על ידי המדיניות הכלכלית של הגוף המתקרא ממשלת ישראל ועל ידי אפשרויותיהם של המעסיקים לקצץ בתנאי העבודה והשכר, שנוצרו על ידי אותה מערכת של "קבלני עבודה" למיניהם והלגיטימציה הנרחבת שיש להם. גם מי שיושבים גבוה מועסקים בחלקם על ידי חברות כוח אדם בתחפושות: בהוראה; בבריאות, בהיי-טק ועוד. המתווכים לא יוותרו על רווחיהם העצומים. המאבקים יימשכו והדלת תמשיך להסתובב – אם לצורך גירוש והבאת עובדים חדשים, אם לצורך פיטורין והבאת עובדים חדשים. יחד עם המאבקים הממוקדים של העובדים והעובדות בסקטורים השונים צריך להתנהל גם מסע היוצא נגד הלגיטימציה של הסחר בכוח עבודה. לשם כך הוקמה קבוצה למאבק בהעסקה הבלתי ישירה: ח.ל.א.ס חייבים לחסל את הסחר בעובדים ועובדות.

ביום רביעי 9.6 יתקיים אירוע גדול בבאר שבע, לתמיכה במאבק עובדות הניקיון של אוניברסיטת באר שבע להעסקה ישירה (לפרטים: מוריה 054-2461073 או תרצה 052-8543933). יום לפני כן, שלישי 8.6, אנו מקיימים באוניברסיטת תל אביב משמרת מחאה בתמיכה בעובדות הניקיון של אוניברסיטת באר שבע ובעבודת הניקיון של אוניברסיטת תל אביב. הזמנה והפרטים בהמשך. זוהי רק פעולה ראשונה בסדרת פעולות – אם נעמוד כולנו ונמחה נגד העבדות המודרנית – נוכל לעצור אותה ולהבטיח לכולנו עבודה בכבוד וקיום בכבוד.

לנייר העמדה של הקבוצה: http://www.tarabut.info/he/articles/article/halas/

לפרטים ולהצטרפות: halas.avdut@gmail.com או 054-5390402

בואו לתמוך בעובדות הניקיון – באוניברסיטת באר שבע ובאוניברסיטת תל אביב

יום שלישי, 8.6.10, בשעה 11:30 בכיכר אנטין

עובדות הניקיון רוצות לעבוד בכבוד ולהתקיים בכבוד! כמו כולנו, הן רוצות ביטחון תעסוקתי, תנאים סוציאליים ותנאי העסקה הוגנים. באוניברסיטת באר שבע – הן מועסקות דרך קבלן, בשכר נמוך, ללא תנאים סוציאליים מלאים וללא ביטחון תעסוקתי. הן דורשות העסקה ישירה. באוניברסיטת תל אביב – הן דורשות שהמעסיקה הישירה שלהן, האוניברסיטה, תהיה אחראית לקביעות במקום עבודתן, גם אם יוחלף קבלן השירותים המעסיק אותן.

האוניברסיטה, המעסיקה הישירה – אחראית כלפי עובדותיה וזכויותיהן.

על המוסדות האקדמיים החינוכיים לקבל אחריות כלפי עובדותיהם – אמהות חד-הוריות, עולות חדשות וותיקות, מפרנסות יחידות – הנאבקות במציאות אכזרית ולא מוסרית בניסיון הישרדות חברתי-כלכלי. עליהם להוות דגם לכבוד האדם – עובדים ועובדות, סטודנטים וסטודנטיות. חברות כוח אדם וחברות קבלן פוגעות בכולנו. הן יוצרות ניצול ופיחות נמשך של תנאי העבודה והשכר של כלל העובדים – גם אלה המועסקים בהעסקה ישירה.

נעמוד יחד ונגיד:

לא לרווחים העצומים של חברות הקבלן על גב העובדות

לא להתנערות האוניברסיטה מחובתה לעובדותיה

ח.ל.א.ס חייבים לחסל את הסחר בעובדים ועובדות

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. רתם

    מתבקש להוסיף כאן אזכור הילדים בגיל בי"ס יסודי מרהט, ש"נלקחים" לעבודה ע"י קבלן הסעות, ייתכן שבהסכמת מישהו מההורים, אולי רק הורה אחד אולי לא ורק אמא רחומה אחת העזה לכתוב מכתב אנונימי לעיריית רהט ובינתיים כל העוני והניצול הזה הביא לחקירת ילדים וחקירת מסיעים. הילדים, חלקם, אמרו שהם רוצים לעבוד…

  2. מילי

    שלום, אני עוקבת אחר פעילותכם, באמצעות אתר העוקץ
    ומחזקת ידיכם, תבורכו!

  3. איזי גורן

    הבעייה עם הפניות האלה אל הציבור היא, שלבד מבודדים, רובו של הציבור מגיב במשיכת כתפיים. ולא מפני שהציבור אדיש, אלא מפני שידוע לו היטב כי ממועני הפניות האלה, אלה שיש לאל ידם לעשות משהו לתיקון העוולות, אינם שמים חצי קצוץ.
    חברות הקבלן המתעשרות על חשבון זיעתם ובריאותם של העובדים, הן מן התומכים בשלטון אטום הלב
    הפיכת קטעי חוף ים לשטחי נדל"ן ומסירת נכסי היסוד של הארץ לידי מעטים, גם אלה הם באינטרסים של אלה הנחים על גבי מיטה כפולה בטיסותיהם מעבר לים ואלה המתגוררים במגדלי אקירוב.
    אז אם אין פניות אלה מזיזות נימה אחת בנפשותיהם כל אותם בעלי עמדה ויכולת ושליטה- חוששני כי קריאות תכפות אלו אל הציבור רק מקהה עוד ועוד את לבו. וחבל

  4. יפתח

    שלום ,

    ראשית, תןמך בכל מאבק להעסקה ישירה. אבל, הכתובת איננה האוניברסיטאות. הכתובת היא הממשלה והכנסת.
    לכן, אני מציע משמרות מחאה מול הכנסת על בסיס קבוע ומול משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה. ברור, שאני מוכן להשתתף ולגייס אחרים.

  5. רותי לביא

    לאיזי וליפתח – הציבור אינו אדיש. הוא פשוט מיואש. אני משוחחת עם הרבה אנשים שכל הנאמר בנושא זה מקובל עליהם ומתאים – התגובה בסוף היא בדרך כלל – אין מה לעשות. אין מי שיעשה. לגישתי – הבנייה של יאוש זה היא כלי מופלא בפעולת הממשלה – ובקצרה – צריך פשוט להראות לכל אותם אנשים שיש עשייה. ואכן – כוח לעבודים זוכים לתמיכה. בקטן יותר – דוכן באוניברסיטה בנושא עובדות הניקוון זכה לתמיכה ולהתלהבות.
    פעולה זו של תמיכה בעבודות הנקיון היא רק פעולה ראשונה. פעילי חלאס בחרנו להתחיל בה כדי לתמוך בכנס הגדול שיתקיים באוניברסיטת בן גוריון בנגד ביום רביעי 9.6. – אינשאללה שיצליחו.
    צריך להמשיך ולשם כך גם צריך יותר פעילים – אם אתם רוצים להצטרף למאבק חשוב זה – כתבו לאי מייל המופיע בתחתית ההזמנה ונשח לצרף אותכם, לשמוע דעותיכם ולבנות יחד את ההתנגדות למדיניות הכלכלית של הממשלה, ובכלל זה טיפוח הסחר בעובדים ובעובדות

  6. שומר ישראל

    אני מקדיש את זמני לכתוב על העוולות ואשמח לעזרה בכל מובן שלה, סליחה על הנצל"ש

    https://sshomer110.wordpress.com/

    אין צורך לציין שאני מזדהה עם הפוסט החשוב.